פילבוקס

אחרי כמעט שבוע של העדר סקס מוצלח ואחרי כמה ימים שהייתי בחופשה עם חברים בדרום, ישבתי לאכול את הסעודה האחרונה לפני חזרתי לציוויליזציה. החרמנות אצלי הגיעה לרמות על וכבר התגעגעתי למחשב ולמסע החיפושים הבלתי פוסק שלי אחרי הבחור הבא או הבחורים הבאים. בעודי יושב במסעדה נכנסתי למסנג'ר מהסלולרי שלי וההפתעה לא אחרה להגיע. הודעה אחר הודעה מ... ערן. כן, ערן, הבחורות מהחלומות של אתמול שהשלהבות הנרעדות שלהם כבו. הבחור שהיה בדיוק לטעמי, אבל למגינת ליבי, אחרי סטוץ אחד פרח לו למקומות אחרים. לפתע הוא מחפש אותי וזה אחרי שבועיים שלא ממש דיברנו. אחרי ברכת השלום הרגילה ערן עבר מהר מאוד לפסים תכליתיים. הוא אמר לי שהוא חרמן ברמות, יש לו מיקום ויש לו זמן פנוי והוא רוצה לדעת אם אני יכול לבוא.

הייתי קופץ משמחה ועושה סלטה באוויר אם לא הייתי באותו זמן מרוחק איזה 200 ק"מ מת"א ואמור לחזור רק בשעות הערב. מהיום הראשון שהכרתי את ערן ועוד בטרם נפגשנו, היתה לנו בעיה קשה של טיימינג. זה כל כך מוזר שזה כבר מתחיל אפילו להיות משעשע. כל כך הרבה פעמים ניסינו לתאם פגישות וכל כך הרבה פעמים לא הסתנכרנו לנו הזמנים, חוץ מאותה פעם נדירה בה נפגשנו ובה הזדיינו ואשר ממנה נותר לנו טעם של עוד.

לא שאלתי את ערן מה קורה לבחור ההוא שהוא התחיל לצאת איתו ומדוע דווקא חיפש אותי לאיזו פריקת חרמנות הורמונאלית. "במופלא ממך אל תחקור" פסקו חז"ל כבר לפני מאות בשנים, אז לא חקרתי. ההצעה להפגש עם ערן ולעשות איתו סקס טוב היתה הצעה שממש אי אפשר היה לסרב לה, תהא אשר תהא הסיבה להצעה הזאת. הבעיה שהוא בת"א ואני אי שם בערבות הנגב. נאלצתי להודיע לערן שאני אי שם בסוף העולם שמאלה ושצערי אני חוזר רק בערב. ערן הציע שאנסה להתקשר אליו כשאחזור, אולי הוא עדיין יהיה ממוקם, חרמן ופנוי.

זה לא קרה. עד שהגעתי כבר היה מאוחר וערן נשמע קצת מנוכר. אולי הוא סתם היה עסוק ולחוץ בזמן, אולי בגלל שהתבאס שלא הצליח לממש את הפנטזיה שלו ולפרוק איתי את חרמנותו הגואה, אולי בגלל שכבר מצא זיון אחר. לא שאלתי, רק  אמרתי לו שאשמח אם זה יקרה בפעם אחרת וערן מלמל משהו לא ברור על כך שנדבר כבר. באותו רגע הייתי מאוכזב מאוד שהפגישה עם ערן ברחה לי מבין  הידיים, אבל למחרת כבר ציפתה לי הפתעה אחרת מעבר לפינה עם בחור חדש לגמרי שהצליח לעורר אותי ברמות שכבר מזמן לא ידעתי.

לסיום: אסוציאציה מוסיקלית. אולי בגלל שהייתי אי שם כשערן חיפש אותי, אולי גם בגלל האירוויזיון שעבר בסביבה בשבוע שעבר. כל זה הזכיר לי את שירה של אילנית, "אי שם", מקום 4 באירוויזיון של שנת 1973: