פילבוקס

באחד מהערבים השבוע, בעודני עובד, נזכרתי כי מאז שחזרתי למשרד למעשה המסן והאטרף היו סגורים ופתחתי אותם ברקע לראות אם יש איזה הודעות מענינות. פה אני צריך איזה פלאש בק קצר בזמן, כאשר לפני כמה ימים פנה אלי איתי, 25, בחור שחום חטוב-שרירי ושלח לי הזמנה מפתיעה לסקס. באותו יום שזה קרה העדפתי להפגש עם ידיד ותיק על פני סטוץ עם הבחור החדש הזה, אבל ידעתי שאת ההזדמנות להפגש איתו מתי שהוא אני לא רוצה לפספס. היו עוד נסיון או שניים לתאם זאת אבל איתי לא ממש הראה רצון או יכולת.

לפתע אמש כששאלתי אותו שוב אם יש לו זמן וחשק הוא ענה לי שיש סיכוי טוב שהוא יוכל למחרת בבוקר ושישלח לי הודעה. אממה, בבוקר לא חיכתה לי שום הודעה מאיתי והוא אפילו לא היה מחובר. נשארתי חרמן ויצאתי לכל מיני פגישות בעניני עבודה ושלא בעניני עבודה. 

באותו ערב עליו דיברתי בתחילת הפוסט, כשפתחתי את אטרף, הלכתי לבדוק כהרגלי מי מהבחורים המופיעים ברשימת הקשרים שלי מחובר ושמתי לב שאיתי אכן מחובר. נכנסתי לכרטיסו והשארתי לו עקבות. לא בא לי לשאול אותו שוב אם בא לו או לא בא לו, לא בא לי לשמוע עוד הסברים, התחלתי כבר להרגיש כאילו אני רודף אחריו או משהו. החלטתי שאם הוא ירצה אותי שיתאמץ למצוא את הדרך.

דקה אחר כך איתי כנראה שם לב לעקבות שלי והבין שאני מחובר. ההודעה ששלח לא השאירה מקום לספק. הוא פנוי, הוא חרמן והוא רוצה לדעת אם אני יכול להגיע אליו לסקס. סוף סוף, חשבתי לעצמי ויצאתי לדרך הקצרה אליו.

כשנפגשנו התברר לי שאיתי הוא לא סתם בחור שחום-שוקולד, אלא שהוא אתיופי צעיר וחושני מאוד. באותו רגע נזכרתי בשיחה משעשעת עם אחד מידידי לפני כמה זמן כשהוא אמר לי: "פילי, אתה יודע שלמרות כל הזיונים האלה עוד לא היה לך אתיופי?"

"מה, אתה מנהל איזו רשימה שאני לא אקפח אף עדה?" צחקתי, "אבל היו לי כמה תימנים, זה לא נחשב?"

"זה בכיוון, אבל עד שלא תהיה עם אתיופי אמיתי, לא תדע את ההבדל".

"מבטיח להשתדל" אמרתי לו בבדיחות הדעת, אבל בסתר, בצד הפטיש לרוסים הבהירים החלקים שכתבתי עליו לא מכבר התחילה לצמוח לה פנטזיה על אתיופי שחום שוקולד כזה. במסעותי בעולם ההיכרויות היו לי דווקא שיחות עם שני בחורים אתיופים חתיכים אבל כנראה שאני לא ממש הייתי הטעם שלהם ולא יצא מזה כלום. לפתע, כשאיתי פתח לי את דלת ביתו ראיתי שהנה עומד מולי האתיופי הראשון שלי.

כשאיתי התפשט, ממש נהניתי לגעת בעור המשי השחום והחם שלו. הבעיה עם איתי היתה שהוא היה יותר מדי חרמן. ללא שום ליטופים או נשיקות, שאני מאוד אוהב, ללא שום מגע מקדים ארוך ומגרה, שאני מאוד אוהב. כמעט ללא משחק מקדים בכלל, איתי הוריד לי את המכנסיים ומיד הסתער לי על הזין עם ידיו ועד מהרה גם עם פיו. איתי יודע למצוץ טוב והיה נעים מאוד להכנס לתוך פיו החם, אבל יותר מכל, ברגע שהזין שלי עמד כהלכה הוא רצה רק דבר אחד: להרגיש אותו עמוק וחזק בפנים.

שנינו עמדנו ואיתי התפשט בשניות, התכופף לעבר המיטה שלו ושלח את ישבנו לעומתי. כיוונתי את עצמי אליו והתחלתי בחדירה שהלכה די בקלות, בין אנחה אחת של איתי למשניה. זיינתי אותו מהר וחזק כמו שהוא רצה, החלפנו מתנוחה כזו לאחרת, אבל הכל היה מהיר מדי, מיכני מדי, בכלל לא כמו שאני אוהב את הסקס שלי. כך קרה שהענינים אצלי רק התחילו להתחמם אבל איתי כבר גמר.

כל הזיון כולו לקח אולי עשרים דקות. לא היה לי טוב, למרות שאהבתי את תחושת המגע בגופו. כשנפרדנו הזכיר לי איתי שיש לי עכשיו את הטלפון שלי ורמז לכך שאני אשתמש בו מתי שארצה. היה לו טוב, אז מה אכפת לו עוד זיונים כאלה? אבל אני, כשלעצמי, אם אצלצל אליו לעוד סטוץ זה יהיה רק בדרך שלי. רק אם יסכים לזיון ארוך ומפנק עם הרבה מגע וחום. אני לא מוכן לעוד קוויקי איתו, יהיה הבחור חושני ככל שיהיה.

כשחזרתי למשרד שלפתי מהמקרר קובית שוקולד מריר כהה וטוב והרהרתי באיתי, במה שהיה ובמה שיכול היה להיות.

כמה ימים אחר כך פגשתי את ארי הירושלמי, 25, הבחור שכל חוויה שלי איתו היא לא סתם סקס, אלא מעורבת גם בלא מעט רגש. קשר טוב הולך ונרקם ביננו. רוחות טובות מנשבות ביננו. ארי כבר אמר לי לא פעם שהוא אוהב אותי, אני עדיין מתקשה להוציא את המילים האלה מפי ורק אומר לו שאני מת עליו. אני יודע שזה מעל ומעבר לסקס כי האסוציאציות שלי כשאני חושב עליו לא מתחברות לעניני חדירה לישבנו, אלא לחיבוק, נשיקה, ליטוף וחיוך. גם הסקס איתו תמיד טוב, אבל זיונים זה לא הכל.