כשאני סובל מחרמנות יתר אני יודע שזה יוביל לטעויות. כך קרה אחרי יום של דייג לא מוצלח, שיחה עם ארי הירושלמי שהיה מצוברח [כי בדרך כלל החיוך שלו במצלמת אינטרנט מספיק לי ברגעי דאון] וחרמנות גואה, שבעקבותיה הגיעה הטעות. לטעות הזו קוראים ג'ימי, 20, סוג של אקס-יזיז שנפנפתי לפני חודשיים ואשר ברגע של חרמנות משותפת קפצנו למיטה לזיון בוקר לזכר ימים עברו. היה חרא של זיון שלמרבה הצער גם רוקן לי את המחסנים לאותו יום. כשחזרתי למשרד שלחתי אליו הודעה שלא משתמעת לשני פנים, הורדתי אותו מהמסן וחתכתי סופית.
ולמה "למרבה הצער?" ממתי פורקן זה משהו לא טוב? אז זהו: חצי שעה אחרי שנכנסתי למשרד קופצת לי הודעה מאטרף ממי אם לא איתי, 25, האתיופי החמוד שביליתי איתו לפני קצת יותר משבוע.
"מה המצב? פנוי לעכשיו?" שאל איתי, כשברור לשנינו למה הוא רוצה שאני אהיה פנוי.
"האמת שהיה לי כבר זיון הבוקר, אבל סבבה" עניתי לו והודעתי שתוך רבע שעה - עשרים דקות אני אצלו. זכרון עור המשי השחום כהה של הבחור האתיופי החמוד הזה אכן עורר לי את החשק, אבל ידעתי שאיתי יצטרך הפעם גם להשקיע קצת יותר בסקס אם רוצה שנעשה את זה. אמרתי לו שאני לא בא ישר לזיין ואני רוצה הרבה יותר משחק מקדים ממה שהיה בסקס הראשון שלנו. איתי הסכים לכל, רק שאבוא ויצאתי לדרך.
איתי היה הרבה יותר נחמד מהפעם הראשונה וגם יותר מוצלח מזיון הטעות של הבוקר עם ג'ימי. חבל שלא ידעתי קודם שאיתי יהיה פנוי כי אז הייתי שומר את כל הכוחות אליו, אבל גם ככה טחנתי לו את הצורה כך שהוא מאוד נהנה, אני קצת פחות. המוזר הוא שכשחזרתי למשרד הייתי כל כך חרמן עדיין שכמעט הבאתי ביד, אבל החזקתי את עצמי. מי יודע? אולי תהיה הזדמנות לזיון שלישי באותו יום?
האמת שהיתה, עם ארי הירושלמי, 25, שהיה ביננו דיבור מוקדם שאולי הוא יבוא למרכז באותו יום. דחיתי את זה משתי סיבות: הראשונה היא שאם בא לי זיון שלישי באותו יום, זה רק עם מישהו חדש שיביא ריגוש חדש. השניה והעיקרית היא שארי הוא בחור שכשאני נפגש איתו אני רוצה לתת לו את כל כולי ולא שברירים.
ומה היה בסוף? הרבה דיבורים כמו חול ואין מה לאכול. אבל בינתיים בפינה מתחיל להתבשל לו סיפור קטן חדש עם בחור מעניין שבהחלט עושה לי את זה. נקרא לו דותן [שם בדוי], 22, בחור חמוד וזהיר שבוחן אותי בזכוכית מגדלת, אבל למרות אי אילו מחלוקות מחליט לבדוק את זה הלאה. השבוע אני אמור להפגש איתו בפעם הראשונה להיכרות, לא סקס. אני יודע שאני רזה מדי לטעמו, אני אפילו מתפלא שהוא מוכן לתת לזה צ'אנס, אבל אני מקווה שיצליח כי הוא בהחלט מושך אותי. דותן דעתן גדול ואסרטיבי מאוד כשמדובר בהתכתבות במסרים, אבל בשיחה טלפונית ראשונה שניהלנו הוא נשמע הרבה יותר ביישן חמוד ונעים הליכות. אני תמיד משתדל להיות אופטימי.