פילבוקס

כל מי שקורא פה ושם בבלוג שלי יכול להתרשם שאני נעול רק על צעירים. למרות שיש בכך צדק מסוים, פה ושם מבליח איזה בחור מבוגר יותר שעושה לי את זה. שמשהו בו מושך אותי ומחרמן אותי לא מעט. בדרך כלל זה לא קורה מיד. בחור כזה יכול להכנס למשבצת ה"שווה בדיקה נוספת" ואחרי תמונות, שיחה (לפעמים שיחת וידאו) וכיו"ב, נוצר ענין ונוצרת משיכה. ברוב המקרים אלה דווקא המבוגרים שנראים צעירים, לעיתים זו איזו "פשרה" עם הטעם שלי ברגע של חרמנות יתר, אך לעיתים נדירות יש גם משהו שונה. הכרטיס שלי באתר ההיכרויות מושך אליו משום לא מעט גברים בגיל 40 פלוס מינוס. כמעט כולם לא לטעמי. רבים מאותם מבוגרים שמציצים בכרטיס שלי אפילו לא פונים בגלל שאני כותב שם שאני בכיוון של צעירים. פה ושם יש כאלה שמנסים את מזלם למרות זאת. אביב [שם בדוי], 39, היה אחד מהם.

אביב גם היה חריג מבחינה נוספת: מבט אחד בתמונה הגלויה שלו והרגשתי משיכה מיידית. לא היתה בכך שום "פשרה" שנובעת מחרמנות יתר. לא שום מצב של מבוגר שנראה צעיר ולכן נכנס למשבצת הצעירים. משהו שונה לגמרי. משהו בגופו החטוב והשעיר מעט, משהו בתנוחה שהתמונה צולמה (ולא, היא לא היתה פרובוקטיבית או משהו, ואפילו היתה נטולת פנים). משהו נוסף שקראתי בכרטיס שלו. אי אפשר להסביר או לנתח את הסיבות לכך, אבל הרגשתי שזה שם. עניתי לפניה של אביב בנפש חפצה וקיבלתי ממנו גם תמונת פנים.  התברר לי לשמחתי שאביב לא רק בעל גוף נאה, אלא הוא גבר נאה מאוד באופן כללי. אביב גם אהב את המראה שלי, החמיא לי, אמר שאני נראה סקסי, אהב את כושר הביטוי שלי, אבל... בסופו של דבר הבין שאני מחפש רק שעשועים קלים, סטוצים או יזיזות והחליט לוותר.

אביב רוצה קשר או לפחות פוטנציאל לקשר יותר עמוק. בתור בחור פיקח ולמוד נסיון, הוא אף הביע חשש שאם יתפתח ביננו משהו שישאר במגבלות הסקס/סטוצים/יזיזות, אני עוד עלול לשבור את ליבו. הרגשתי שאביב מהסס בין ההגיון הבריא שלו לבין היצר. הוא אף אמר שהוא עוד עלול לחרוג איתי ממנהגו בגלל המשיכה שהוא מרגיש. הייתי יכול לנסות לשכנע אותו, הייתי יכול לנסות לדחוף אותו בכל זאת לפגישה, אולי הוא אפילו חיכה לכך, אבל לא עשיתי את זה. אם אביב יחליט מתי שהוא להפגש איתי זה חייב לבוא מתוכו, מתוך מודעות מלאה. זה יכול להיות מעניין וזה יכול היה להיות עוד יותר מעניין אם הוא לא היה פסיבי לגמרי...

היה כיף לדבר עם אביב, היה כיף גם לפלרטט איתו קצת, לא סגרתי בפניו את הדלת וגם הוא השאיר אותה מעט פתוחה. האם עשיתי טעות שלא ניסיתי לשכנע אותו? האם הוא ישנה את דעתו מתי שהוא? האם אביב עוד ישוב בחזרה? ימים יגידו.

האסוציאציה קפצה לי מייד לשיר עתיק של צוות הווי להקת הנח"ל, נדמה לי מסוף שנות ה- 60' בשם "באביב את תשובי חזרה" ולהשומע ינעם: