חיפשתי מישהו לסקס טוב. דיברתי עם זה ודיברתי עם ההוא. בסופו של דבר אורון (שם בדוי), 35, היה הכי קרוב וזמין. גם התמונה שלו היתה נחמדה ויצאתי אליו לאחר הסבר קצר.
כשאורון פתח לי את הדלת הרושם הראשוני היה שאולי הוא בכמה שנים מבוגר מגילו המוצהר, אבל לא כל כך הפריע לי. התיישבתי והוא ניגש להביא משהו קר לשתות. כשהגיע המשקה לא יכולתי שלא לחייך. נסטי אפרסק. שמישהו יסביר לי פעם למה כל כך הרבה הומואים להוטים על נסטי אפרסק? מה רע בקולה? מיץ תפוחים? תפוזים? מים? למה השילוב המזעזע הזה של תה עם אפרסק? למרות הכל, היה חם, הייתי צמא ולגמתי את הכוס הגדולה בבת אחת. אולי אני מתחיל להתרגל, אבל הפעם זה היה פחות מגעיל...
אורון התחיל ללטף וזה כבר היה נחמד. החזרתי לו ליטופים ועברנו לחדר השינה. לאורון היה גוף בהיר, שעיר בחזה וחטוב שרירי קצת גרמי כזה. לא מנופח או משהו. כשנגעתי בו יותר באריכות שמתי לב שאין לבחור אפילו גרם שומן בגוף. הכל שרירים נוקשים. אפילו הישבן שלו היה שריר אחד מוצק. היה לו ישבן חמוד למדי, למרות מוצקותו הרבה, בהיר וחלק לגמרי, אבל לפני שהתפניתי לטפל בו, אורון נתן לי אחלה מציצה. הוא היה בחור מנוסה שיודע את המלאכה. אחרי המציצה הטובה כבר הייתי מוכן ומזומן להמשך ואורון רצה לקבל את הזין שלי לתוכו. הוא הרים את רגליו באויר ואני נטלתי את בקבוק הג'ל אבל שיט. לא שמתי לב שהבקבוק היה עדיין חדש, סגור ועטוף באיזו עטיפת ניילון שפשוט סרבה לרדת. רק אחרי מאבק שלקח קצת זמן עם הידיים והשיניים ירד הכיסוי המעצבן ויכולתי להוציא את הג'ל ולמרוח אותו היכן שצריך. הבעיה היתה שעד שהכיסוי ירד גם חלק מהזקפה שלי הספיקה לרדת, אבל מגע קל פה ושם והכל חזר לקדמותו. הכנסתי לאורון אצבע משומנת ואחריה עוד אחת ובדקתי היטב את היעד. אורון נאנח ונראה שנהנה מכך. שאלתי אותו אם הוא כבר רוצה לקבל ואורון הנהן בלהיטות. כיוונתי אותו וחדרתי עד הסוף ללא שום בעיה. פמפמתי קלות אבל הרגשתי שכואב לו או משהו. אורון הדף אותי קצת הבנתי את הרמז. יצאתי מתוכו ושאלתי אם כואב לו. אורון השיב בחיוב והצעתי שננסה תנוחה אחרת. הסתובבנו על הצד לתנוחת כפיות וזה כבר היה לו הרבה יותר נוח וגם לי. תנוחת הצד הפכה אחרי דקה או שתיים לתנוחה בה אני על הגב ואורון רוכב לי על הזין. זה התחיל להיות מעניין. נהניתי לראות את הישבן הקטן-מוצק-בהיר שלו עולה ויורד על הזין השחום הזקור שלי, אבל אז הרגשתי משהו חם על הרגל.
"מה, גמרת?" שאלתי.
"איך אפשר שלא?" ענה לי אורון כשהוא ממשיך להתיז לי מטחי שפיך נוספים על הרגל. אורון גמר. הוא גמר אולי 5 או 10 דקות מרגע החדירה וזה היה קצר. קצר מדי. לא חשבתי שהוא קרוב אפילו כי לפני שהתחיל לרכב לי על הזין אפילו לא היתה לו זקפה מלאה, אבל זה מה שקרה. מיד אחרי שגמר, אורון שלף את עצמו מתוכי. שוב, אחד הפסיביים האלה [כמו רובם, האמת] שאחרי שגומרים, הזיון מבחינתם נגמר. התבאסתי. אורון קילף לי את הקונדום והתחיל להביא לי ביד, אבל זה לא היה זה וויתרתי.
"אני מצטער שגמרתי מהר" הוא אמר לי ואז סיפר שכבר לא היה לו סקס הרבה זמן.
"קורה" אמרתי לו במעט אדישות כמי שכבר been there, done that, אבל ביני לביני הרהרתי כמה מעטים הם הפסיביים שמוכנים להשקיע בסטוץ ובהנאה של הפרטנר שלהם גם אחרי שהם באו על סיפוקם. אם אני גומר לפני הפרטנר, אז לאחר התאוששות קלה אני ממשיך לענג אותו עד שהוא גומר. גם אם הוא רק סטוץ, אכפת לי מההנאה שלו. אבל מהצד השני של המתרס נתקלתי בכך רק לעיתים רחוקות. המקרים הנדירים יחסית האלה זה סוג הפרטנר שאני מחפש ושאמשיך לחפש כל הזמן. עומרי, 20, שביליתי איתו רק לפני כשבוע, היה הכי נפלא בכך. גם אמיר, 23, שהעברתי איתו כמה שעות של עונג לפני כחודש היה די בסדר למרות שהיה לו קשה עם מימדי הזין שלי. אפילו אבי הירושלמי, 25, מתאמץ ברוב המקרים להחזיק מעמד אחרי שגמר ולא מפסיק את הסקס, רק שאבי הירושלמי כבר מזמן לא על משבצת הסטוצים. איתו זה קשר שונה שיש לו ערך מוסף מעבר לעניני סקס בלבד ואני גם מדבר איתו כמעט מדי יום.
החלטתי לבדוק מה קורה עם אמיר ועומרי. אמיר נשמע מותש כשתפסתי אותו בטלפון. העבודה הקשה שוחקת את הבחור העדין הזה. עכשיו גם הבוס שלו נסע לחו"ל והעמיס עוד יותר על כתפיו הצרות. אמיר זוכר לטובה את הסקס המענג שלנו לפני כחודש [וגם אני למען האמת] והוא ישמח להפגש שוב אחרי שישתחרר קצת מהלחץ, אולי בשבוע הבא ואולי בזה שאחריו. הבחור לא חרמן במיוחד ואם לפני שנפגשנו לא היה לו סקס ארבעה חודשים, אז כנראה שהוא לא ממהר לשום מקום. בא לי לפנק אותו ולהתפנק איתו ואני מקווה שזה יקרה עוד זמן לא רב. אמיר כבר הבהיר לי שהוא יתקשה לקבל זין כמו שלי בתדירות גבוהה, אבל סטוץ נחמד איתו פעם בכמה זמן זה גם אחלה.
עומרי נשמע חביב למדי בטלפון. אני יודע שהיה לנו סקס נפלא, אבל כבר קרה לי שלמרות הסקס הנפלא, הבחור שהייתי איתו החליט שהוא ישאר חוויה חד פעמית. מיששתי את הדופק אצל עומרי ונראה לי שהוא מעונין בהחלט לשמור על קשר. הפגישה הבאה שלנו תקרה כנראה בשבוע הבא ואני ממש מחכה לכך.
עומרי הוא גם אחד הפרטנרים הבודדים שלי שהם לא רק פסיביים. יש לו גם זין יפה ולפעמים אני מהרהר באפשרות אולי לנסות שוב לקבל. אולי איתו, לפני שאני מחליט סופית שאין לי מה לחפש בסקס פסיבי. ברמת ההגיון אני חושב שאם אפשר ליהנות בדרכים נוספות, אז למה לא בעצם? זה רק יכול לגוון ולהעשיר את חווית הסקס עם אותו בחור ואין בכך שום פחיתות כבוד. הבעיה היחידה היא שאני לא כל כך בטוח שאני יכול. נסיון כואב וכושל אחד או שניים לקבל זין, לא ממש השאירו לי חשק רב לנסות שוב, אבל אני לא מוותר כל כך מהר. השבוע דיברתי על כך עם איזה מכר וירטואלי שצייד אותי בכל מיני טיפים איך להתכונן לסקס פסיבי. מה שמנחה אותי זו המחשבה שאם כל כך הרבה בחורים נהנים מכך, אז למה שגם אני לא אצליח?
התכוננתי כבר לסיומו של השבוע המתיש הזה, אשר הסקס בו לא היה מין המשובחים, אפילו היה לי סיכוי לדייט באותו ערב עם בחור חדש, אבל זה לא היה סגור סופית והבחור התפייד מאתר ההיכרות, מהמסנג'ר ואפילו בטלפון הגעתי רק למענה קולי. הוא אמרו היה להיות הבחור הרביעי שאפגוש השבוע, אם כי זו היתה אמורה להיות פגישה תמימה בבית קפה או מסעדה, רק היכרות ראשונית ללא שום סקס. מאחר והיינו אמורים לדבר בסביבות שעה אחת או שתיים בצהריים והגיעה כבר שעה שלוש נותרתי תוהה האם מדובר בהברזה או במשהו מקרי.
לא נותרי תוהה זמן רב כשלפתע הפתעה. ארי, 25, מתקשר ואומר לי שיש לו בית ריק עד שעה שבע בערב. "בא לך לעלות אלי לירושלים?" הוא שאל ואני אפילו לא הססתי לרגע. זה לא רק הסקס איתו שבדרך כלל הוא טוב, זה הרבה מעבר. אני פשוט נהנה להיות איתו, עם סקס או בלי סקס. שלא תבינו לא נכון, נסעתי אליו וכמובן שהיה סקס. היה גם טוב אפילו. לשנינו. אבל היה נחמד גם לדבר, היה נחמד אפילו לתלות כביסה יחד והיה נחמד גם לשבת באיזה בית מאפה ירושלמי קטן, סטייל אבולעפיה ביפו, ולאכול איזה שהוא מאפה ממולא גבינה פטריות ביצה ועוד כל מיני דברים טובים ולדבר. אוהו כמה שדיברנו. על הילדות, על ההתבגרות, על חברים, על אכזבות, על מצוקות ועל תקוות.
"אתה אדם מיוחד" אמר לי ארי באותו ערב כשדיברנו במסנג'ר "אני שמח שהכרתי אותך. אני אוהב אותך, מניאק" הוא הוסיף ובת צחוקו הביישנית התנוססה לצידי פיו המתוק במצלמת האינטרנט. בפיו גם המילה "מניאק" נשמעת כמו מילת חיבה, ואני יודע גם שזו גם הכוונה שמאחוריה גם בעיניו.
חיוך נוגה עולה על פני כשאני חושב על האהבה הבלתי אפשרית הזאת שלו. אני יודע שהיא גם זמנית האהבה הזו עד שארי ימצא מישהו אחר לאהוב, מישהו שגם יוכל לאהוב אותו בחזרה, מישהו שיוכל להיות לו לבן זוג. שנינו יודעים שאני לא האיש. למרות הכל, מידה מסוימת של נפש רומנטית עדיין נותרה בי והאסוציאציה שהיא הביאה לי היתה לשיר שאני מאוד אוהב של להקת רוק משנות ה- 70' שאני מכיר ומוקיר. אז קבלו את השיר הבא: