את הפוסט שפירסמתי אתמול העברתי צנזורה עצמית. האמת שכבר תוך כדי כתיבתו משהו לא הרגיש לי טוב והייתי שלם יותר עם החצי השני שלו מאשר עם החצי הראשון היותר מדי שוק-בשר-סטייל. כמה תגובות שקיבלתי בעקבות הפוסט, חלקן תגובות אישיות למייל שלי, חיזקו את תחושת חוסר הנוחות הזאת שלי. בסופו של דבר במחי הינף מקלדת מחקתי את רוב הפוסט, השארתי את החלק החשוב יותר לדעתי והוספתי עוד משהו שמתקשר לאותו ענין.
זיונים זה לא הכל. מעבר לכל הסקס, לפעמים מספיק רק להיות במחיצת מישהו שטוב איתו. לפעמים מספיק רק חיבוק, רק ליטוף, רק נשיקה.
באמצע השבוע זה קרה עם ארי, 25. לא סקס. רק כמה שעות יחד. סידרתי לו משהו במחשב, העברתי לו שירים והלכנו לאכול יחד איזה בגט ממולא בכל טוב בעיר. היה טעים.
כשחזרתי מירושלים למרכז הוא תפס איתי טרמפ ברכב לת"א, בדרך ללימודים שלו. בדרך החרמן החמוד הזה לא יכול היה להתאפק, פתח לי את הרוכסן ושלח את ידו פנימה. הוא לא אונן לי תוך כדי נסיעה בכביש ירושלים-תל אביב. יש גבול. אבל הוא חפן לי את הזין והביצים, ליטף קלות, הרגיש כמה שהזין שלי מתגעגע אליו, וחייך. היה נעים, אז גם אני חייכתי והמשכנו להתלטף כך מפעם לפעם כל הדרך, אבל הפעם מעל הבגדים. בת"א נפרדתי ממנו בנשיקה והרגשתי שהבחור הנחמד הזה פשוט מטעין אותי באנרגיות.
כמה ימים אחר כך היתה לי שיחה נוקבת קצת עם טל, 24.
נסיבות מסוימות הביאו את טל לומר לי שלא יהיה ביננו יותר סקס, אם כי הוא ישמח שנשמור על החברות.
"אתה בסדר עם זה?" שאל טל.
"יש לי בעיה מסוימת בקשר לזה." עניתי.
"למה?"
"כי יהיה לי קצת "קשה" להיות לידך בלי לגעת בך..." אמרתי.
"מי דיבר משהו על לגעת?" ענה טל.
"אז אפשר חיבוק?" שאלתי.
"בוודאי שאפשר חיבוק" ענה טל.
"נשיקה?"
טל ענה בחייכן.
"וללטף לך את הידיים ולהכניס את היד לרווח בין המכנסיים לישבן הסקסי שלך?" העזתי לדחוף את הגבול עוד קצת.
"תגיד לי, אתה לא קראת מה כתבתי לך קודם?" צחק טל.
"נו טוב", עניתי, "אני יכול להיות איתך בלי סקס, לפעמים צריך רק חיבוק" סיכמתי את הדיון המעט משעשע הזה.
ואי אפשר לחתום את תחושת הנינוחות העצלה הזו שאחזה בי בימים שטופי השמש האחרונים, לעומת התזזיתיות של הימים הקודמים לכך, מבלי להזכיר איזה שיר ישן משנות ה- 60' שממש מתאים לאווירה Sunny Afternoon של ה- Kinks, שאפשר לראות ולשמוע כאן:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
