הוא פנה אלי השבוע. גבר בשנות הארבעים, נטול תמונה. בדרך כלל פניה כזו מסרבן תמונות נענית אצלי בלאו מוחלט, אבל הוא התעקש ואחר כך נתן תיאור של עצמו שנשמע טוב ממה שציפיתי. עדיין המשכתי להסתייג אבל כשאמר לי לבסוף מה מטרתו האמיתית, נדלק אצלי זיק הסקרנות. הגבר הזה רצה שנינו יחד נטפל באיזה פסיבי צעיר ויפיוף בן עשרים ומשהו. החלטתי להתעקש קצת גם בעצמי, אם לא תמונות של הגבר אז לפחות לדעת מי הפסיבי הצעיר ואיך הוא נראה. לא הייתי קופץ לשלישיה בלתי מוכרת כזו בלי לדעת לפחות עם מי יש לי עסק ובכל מקרה אמרתי לגבר שאני אצטרך לראות אותו קודם במקום נייטרלי, לבדוק אם יש קליק.
אחרי משא ומתן ארוך הוא הסכים למסור לי מה הניק של הפסיבי הצעיר ואז גיליתי ש..אופס... זה מישהו שאני מכיר. לא רק מכיר גם הייתי איתו. לא סתם הייתי איתו אלא גם, יו נואו... עשיתי מה שעשיתי איתו. רק מה, אחרי שתי פגישות הבנתי מה הוא באמת מחפש ולא אהבתי את זה. הפסיבי הצעיר פשוט חיפש מישהו שיממן את הבילויים שלו. מישהו שישלם לו על הכל וגם יפנק אותו פה ושם במתנות קטנות, כי הוא לטענתו "חוסך" למטרה מיוחדת, אבל מבחינתי התירוץ לא היה חשוב. אמרתי לו אז שאני לא שוגר דדי או ספונסר של אף אחד וסגרתי את הדלת ב"שלום ולא להתראות" למרות שהוא היה כוסון של ממש.
אני רק מתאר לעצמי את התדהמה של שנינו אם הייתי "זורם" עם ההצעה לשלישיה בלי לבדוק ולהתעקש קודם על פרטים. איך הוא היה מגיב כשהיה רואה שזה אני? איך אני הייתי מגיב? בקהילה הזאת מי שיוצא דרך הדלת סופו של דבר עלול להכנס דרך החלון וצריך לשים לב.
לא אמרתי לגבר ההוא למה באמת בסופו של דבר שיניתי את דעתי. לא יודע אם הייתי הולך על זה אם זה לא היה הצעיר הספציפי הזה, סביר להניח שהייתי מקבל רגליים קרות. למרות שסטוצים אני עושה חופשי, איכשהו להכנס לשלישיה עם שני אנשים שאני לא מכיר נראה לי יותר מדי בשבילי, לפחות לעת עתה. מה יהיה בעתיד, עדיין אינני יודע ואני לא קובע מסמרות לגבי שום דבר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
