"קשה איתך" אמר לי רוני ולרגע חששתי שזו הקדמה להסבר למה הוא לא רוצה עוד קשר איתי, אבל החלטתי לקחת את זה לכיוון סקסיסטי הומוריסטי. אחרי שקיבלתי את התגובה המצופה שאני סתם חרמן החלטתי לשאול ברצינות : "למה קשה איתי?"
"כי אתה XXX, אתה YYY ואתה ZZZ" נתן לי רוני כמה סיבות למה לא להיות איתי בקשר.
"ו...?"
"ומה?" הוא שאל, סוחט ממני בעינויים את מה שעמד לי על קצה הלשון.
"תשמע, אני דוגל בגישה הישירה, בלי משחקים. אז תגיד לי את זה חד וחלק: אתה רוצה לוותר בגלל הקשיים האלה? או במילים אחרות, אתה רוצה או לא רוצה אותי?" שאלתי וקויתי לטוב. עצם הקשר איתו מצריך ממני כל מיני החלטות על שינויים, ישנם כל מיני קשיים בדרך, אבל אם לראשונה השבוע לא חשבתי במיוחד על ארי, אז אולי יש משהו מיוחד בבחור החדש הזה?
"רוצה... חחח" הוא אמר אחרי שמתח כהוגן את העצבים שלי "ידעתי הכל מראש".
רק אז יכולתי לנשום לרווחה. אנחנו ממשיכים בדרך זרועת מוקשים, אבל אני מקווה שנרצה מספיק להתגבר על הקשיים העומדים בפנינו. אני מקווה גם שאצליח להתגבר על חרמנותי השוצפת. הוא בטוח שאני ממשיך לזיין בחורים כל יום יומיים. זה כבר לא כך. פתאום לא ממש בא לי... כמעט. אני רק חושב על הפגישה הבאה איתו וגם קצת מפנטז ומקווה שלא הכל ישאר רק בגדר פנטזיה.
ארי קלט שמשהו קורה איתי השבוע. יש לו חושים כמעט על טבעיים לבחור הזה. בלי הרבה מאמץ הוא הוציא ממני את תמצית הסיפור. "אתה מתלהב, אני מקווה שלא תתאכזב בסוף" הוא ציין וכנראה הוא צודק, אבל אני משתדל להיות אופטימי.
רוני מרגש אותי. לשיחות ביננו יש חלק חשוב בכך. למילים הנאמרות, אבל האם אלה סתם מילים בעלמא או שיש מאחוריהם משהו עמוק יותר?
מילים... אני נוטה לתת להן חשיבות יתר לפעמים, אבל האסוציאציה לבלדה המקסימה והישנה הזו של ננה מושקורי, כמו מאליה צצה לה:
Nana Mouskouri - Parlez moi d'amour