פילבוקס

כמדי לילה כמעט פסע הגבר החטוב-שרירי והשחום אל הגן לחפש לו איזה פה צעיר ומשתוקק או חור חם להטביע בו את איברו הלוהט. הוא כבר לא היה צעיר, אך היה נאה ונראה צעיר לפחות בעשור מגילו האמיתי, אשר הוא לא הסתיר מאיש. שוב ושוב הוא חייך  נוכח פניהם המשתאות של כל הצעירים ההם שלא יכלו להאמין שכבר מלאו לו חמישים.

שמו של הגבר היה מוקי, גרוש עם ארבעה ילדים, אשר העז לתת דרור ליצריו הכבושים עם גירושיו לפני כשמונה שנים. עד אז הוא חטא בשעשועי גברים רק לעיתים רחוקות במהלך חמש עשרה שנות נישואיו ורק כשהיה בחו"ל, עם זרים שלא היה שום סיכוי שיפגוש אותם אי פעם ברחוב. מוקי התחתן צעיר מדי כשחברתו הודיעה לו שנכנסה להריון בלתי מתוכנן, כי מוקי היה איש של כבוד, כמו שהיה נהוג בדור ההוא של פעם. מוקי חיבב בחורים צעירים. הגדול מבניו היה לעיתים מבוגר מכל הצעירים שהרגישו את איברו הגדול והתאוותני, כי למוקי היה תיאבון מיני גדול.

גם אחרי שמוקי הכיר את בועז, 21, אחד מצעירי הגן ההם שהפך לבן זוגו הקבוע וגם לאחר שעברו להתגורר יחד, לא ידע תיאבונו של מוקי שובע. הוא רצה לזיין את בועז כל יום ולפעמים כמה פעמים ביום. אם בועז היה עייף מדי או לא חרמן כל כך, מוקי ניסה לשכנע אותו בטוב, אבל אם לא הלך היה מנסה בכוח, כי מוקי, באיזה שהוא מקום גם אהב סקס חזק על גבול האלימות. גם בועז, על כורחו היה מתחרמן לפעמים מזרועותיו השריריות של מוקי שתלשו ממנו את מה שלבש אותו רגע ומאיברו השחום הקשוח שנדחק בין עגבותיו, רוצה או לא רוצה, ומבקיע לעצמו את הדרך פנימה, בחום, בלהט ובכאב. תחושת הכניעה מאונס לעוצמתו החייתית של מוקי, אפילו חירמנה את בועז בעל כורחו בחלק מאותן פעמים, מה שמסביר למה הגמירות שלו אז היו מהירות מאוד וחזקות מאוד. כשהן הגיעו, התכווצויות פי הטבעת שלו על הזין של מוקי, הביאו גם את מוקי לפריקה מהירה של מטען הזרע השוצף שלו עמוק בתוך ישבנו המחולל של בועז. לפעמים מוקי בכלל לא שאל, פשוט עשה בבועז כבתוך שלו. זה קרה במיוחד כשהיה חוזר עצבני מהעבודה בשל איזה ויכוח עם לקוח לא מרוצה או עם ספק שלא עמד במועדי אספקת הסחורה שלו, ובועז קיבל זאת בהכנעה, בדרך כלל.

באחד הימים ההם, כשמוקי חזר עצבני מהעבודה, הוא מצא את בועז עומד במטבח ורכן על סיר הצלי המבעבע שהיה טרוד בהכנתו. מוקי התקרב אליו, אפילו לא אמר שלום. לא נתן לבועז להסתובב לחיבוק ונשיקת שלום, לא ענין אותו שידיו של בועז אחזו בסיר הרותח. הוא פשוט משך את מכנסי הספורט הקצרים של בועז, כופף אותו על השיש וחדר לתוכו בפראות. הסיר נשמט מידיו של בועז וחלק מהנוזלים הרותחים התיזו על זרועותיו. צווחות הכאב של בועז התערבבו בשאגת הגמירה של מוקי, אבל בועז, כואב ודואב, רתח מזעם. הכוויות על כפות ידיו החלימו תוך כמה ימים אבל הכוויה שבלב כבר לא העלתה ארוכה.

מוקי אמנם התנצל שמרוב חרמנות לא שם לב לסיר שהיה בידיו של בועז, הוא לקח אותו לעזרה ראשונה וטיפל בו במסירות חריגה ביום או יומיים שאחרי המקרה, אבל בועז לא סלח ולא שכח. מבחינת מוקי, היום - יומיים של הפינוק אחרי הכוויה היו די והותר. ביום השלישי, כשחזר מהעבודה כבר ציפה לקבל את הזיון היומי שלו, אבל בועז לא רצה לשמוע על כך. מוקי ניסה לקחת בכוח, אבל בועז התנגד בכל כוחו, הוא היה עדיין כעוס מדי והרגיש שחרמנות כלפי מוקי בזמן הזה היתה רחוקה ממנו והלאה. המאבק ביניהם הפך להיות אלים יותר ויותר, צלחות עפו, עציץ נשבר. כשרגלו של בועז נחתכה מאחד השברים הוא החליט שדי והתקשר למשטרה.

מוקי לא ישב לחכות לשוטרים אלא כהרגלו כשלא קיבל את המנה שלו מבועז, לבש את חולצת הטריקו הצבעונית, התיז קצת בושם על פניו ויצא מהבית בטריקת דלת. בועז כבר תיאר לעצמו לאן מוקי הולך ברגעים האלה. אל הגן. אל אותו גן בו בועז עצמו הכיר אותו לראשונה כמה שנים קודם לכן כשרק השתחרר מהצבא ויצא אל הגן לגלות מי ומה הוא באמת.

כל דרי ומבקרי הגן כבר הכירו את מוקי. רובם, לפחות הצעירים שבהם, טעמו את איברו לפחות פעם אחת. מוקי אהב זיונים מרוכסנים כאלה, בהם לא טרח להתפשט כלל, רק פתח רוכסן, שלף זין ותקע אותו לפה הרטוב של צעיר אחד או - במקרים השכיחים פחות - לישבנו ההדוק של צעיר אחר, עד שהגיע אל פורקנו, רכס את הרוכסן ועזב את הגן ללא אומר.

עד שהגיעה המשטרה, בועז כבר ביטל את התלונה ואמר שזו היתה אי הבנה בין בני זוג והכל בסדר. השוטרים ששמחו שנחסכה מהם העבודה המתסכלת של חקירת מקרי סכסוך במשפחה ואלימות בין בני זוג, הגניבו בינם לבין עצמם כמה חיוכים נבוכים כשהבינו שבני הזוג המסוכסכים הינם לא בעל ואישה אלא שני גברים, ועזבו כלעומת שבאו. לפני שעזבו הסתובב הצעיר שביניהם וחייך לעברו של בועז חיוך אחרון של הבנה, אשר באותה עת לא יחס לה בועז חשיבות מיוחדת.

לפרק הבא לחץ כאן.