חודש אחרי הסטוץ האחרון עם אריאל, השחיף הקטן הדתי בן ה- 22, נפגשנו שוב והזדיינו שוב. זה היה מספק, אבל זה היה הרבה פחות ממה שיכול היה להיות אם רק הוא היה נותן לעצמו להשתחרר קצת יותר.
אחרי שהחזרתי אותו, הייתי רעב וצלצלתי לחברי הטוב, ארי הירושלמי, 26, לשאול אם הוא סיים את עיסוקיו בעיר ובא לו להפגש לצהרים. הייתי כבר בחצי הדרך לירושלים כשצלצלתי אליו וארי שמח כששמע שנטלתי יוזמה ולקחתי הימור בנסיעה לירושלים.
"מה היית עושה בירושלים אם לא הייתי פנוי?" הוא שאל.
"פותח את הלפטופ ומתחיל לחפש לי משהו מענין לעשות" אמרתי לו בחיוך שהוא לא יכול היה לראות דרך הטלפון והוספתי: "אבל ידעתי שאתה מסיים בצהרים בעיר ושיש סיכוי טוב שתהיה פנוי, אז לקחתי צ'אנס."
נפגשנו בעיר ולהפתעתי אפילו מצאתי את המקום בקלות בלי להתברבר בדרך כפי שקורה לי לא אחת [כן, כן, אני יודע שאני צריך לקנות GPS ולפתור את בעית ההתמצאות שלי אחת ולתמיד, אבל בינתיים אני מנסה להסתדר בלי]. אחרי שהחנתי את הרכב, הלכנו לאכול ארוחה קלה בניו-דלי שבסביבה ואחר כך קפצנו למושבה לקחת איזו גלידה טוב לקינוח.
"אני מתאר לעצמי שעכשיו בא לך קפה..." אמר ארי שכבר מכיר אותי די טוב וכמובן שבא לי אז החלטנו לנסוע אליו הביתה. לקפה. באמת לקפה. בכלל לא היה בראש שלי שום סקס וגם לא בראש שלו. ידעתי שאני צריך לנוח קצת ולשתות קפה טוב שיעיר אותי לפני שאצא לדרך חזרה למרכז.
משום מה הקפה לא ממש עזר לעייפותי הרבה - עייפות שלאחר הסקס עם אריאל שארי לא ידע עליו כלום - והשתרעתי לי במיטתו של ארי לנוח קצת. ארי, שגם היה עייף בעצמו, נשכב לצידי ועשיתי לו קצת "נעימים" בגב. אחר כך מצאנו איזו תנוחה נוחה לידיים והרגליים שלנו והתחבקנו איזה חיבוק חם ונעים. הייתי ממש נינוח ורגוע בין זרועותיו ומסתבר שגם ארי, כי תוך זמן קצר נרדמנו שנינו.
אני לא חושב שישנו זמן רב, אבל כשפקחתי את העיניים כבר הייתי צריך להתארגן לתזוזה. ארי התקשה להפרד. אני מנסה לקום והוא מחבק. אני מחזיר חיבוק והוא שולח ידיים מתחת לחולצה ומלטף, אני מלטף והוא מנשק. שוב חיבוק חזק, שוב כפיות ובסוף ארי התחיל להתעורר תרתי משמע, והאמת שגם אני. זה קרה באופן ספונטני. עד אז היינו לבושים לגמרי, אבל לפתע ארי סובב את ראשו לאחור ושאל אותי: "בא לך להכנס קצת?" ואני השבתי בחיוב, וגם הזין שלי שכבר היה בזקפה חלקית.
ארי הפשיל את מכנסיו ותחתוניו ואף אני, והוא הושיט לי את מה שצריך ורגע אחר כך כבר הייתי בפנים. לא קצת בפנים ולא בטיח. עמוק וחזק עד הסוף.
"זיין אותי" לחש לי ארי, "זיין אותי חזק", ואני מילאתי את מבוקשו. זיינתי אותו על הצד וזיינתי אותו על הגב ואחר כך שוב חזרנו לצד. בינתיים העפנו את שאריות הבגדים מעלינו, מקווים שאימו שראתה טלוויזיה בסלון לא תחליט לפתע להכנס לחדר שלו, שלא היה נעול, ולשאול משהו. היא לא עושה את זה בדרך כלל והיא מאוד מכבדת את פרטיותו, אבל אף פעם אי אפשר לדעת. למרות שקצת חששנו, התשוקה היתה גדולה מדי והמשכנו להסחף על גליה עד לפורקן הסופי שקרה בו זמנית לשנינו.
הסקס עם ארי היה סקס נעים חזק וטוב. מבחינתי, ההיכרות הטובה איתו והעובדה שארי השחום החטוב, שונה כל כך מאריאל השחיף, עזרה לכך. אני מניח שאם שניהם היו דומים היה לי קשה ליהנות שנית, אבל השוני עשה את ההבדל וגם הספונטניות, אולי גם ההרגשה הטובה שיש לי איתו באופן כללי.
ארי סיכם את הנינוחות שלנו זה עם זה במילים: "זאת הייתה הרגשה טובה ונינוחה לגמרי. אין ביננו מתח או לחץ, מה שיש להגיד או לשאול ישר נאמר. אנחנו חברים טובים, ואני שמח(-:"
"גם אני" עניתי לו, "כבר יותר משנה..."
לארי, שלהרדם בין זרועותיו היה ממש כיף ביום המתיש הזה, אני מקדיש את השיר Lay back in the arms of someone של להקת Smokie משנת 1976:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
