פילבוקס

כשנפגשתי עם דן בפעם הראשונה הוא אמר לי שאי אפשר ללכת אליו הביתה אבל הוא מכיר איזה צימר נחמד 5 דקות נסיעה ממנו במחיר סביר והוא יזמין שם מקום. סבבה, חשבתי לי אבל כשהגענו לצימר והוא הזדרז להכנס פנימה והשאיר לי להסדיר את התשלום, זקפתי גבה אחת אבל שתקתי. נו טוב, חשבתי. אני משלם הפעם, הוא ישלם פעם אחרת כשנפגש. יש צימרים, יש מסעדות, יש כל מיני הזדמנויות. לא חייבים להתחלק חצי - חצי בדקדקנות יקית.

כשדן ביקש שאקנה לו משהו קטן ואף אמר לי מה, זקפתי את הגבה השניה, אבל חשבתי שאולי הבחור  רגיל שמפנקים אותו קצת. זו היתה הוצאה די קטנה אבל באיזה שהוא מקום הענין התחיל להפריע לי. אין לי בעיה לפנק את הבחור שאיתי, בכיף. אבל כשאני מרגיש שזה לא בא לבד מתוכי אלא שהבחור מצפה לזה או אפילו דורש את זה, פה עובר קו הגבול שלי. במיוחד כשאין שום סיבה לכך. הוא לא מובטל. יש לו עבודה והוא יכול גם לשלם בעצמו על חלק מהבילויים שלנו או לקנות לי גם משהו, אם רוצה שלא נתחלק כל פעם.

 כשדן שמע שהלכתי עם מישהו למסעדה הוא קיטר בחתוליות מתפנקת למה אני לא לוקח אותו למסעדה ואז הבהרתי לו שאני לא הזמנתי את הבחור ההוא ושכל אחד שילם חצי מהארוחה. דן לא קלט את הרמז ובפעם הבאה שביקש שאקנה לו משהו אמרתי לו שאין לי בעיה, רק שיהביא לי כסף כדי לקנות לו את זה והוא ירד מהרעיון.

כשדן העלה את השאלה אם אני רוצה שהוא יהיה רק שלי, עם רמז עבה לרצונו שאפסיק להתפרפר עם בחורים נוספים הבנתי שהגעתי לרגע האמת. שאני לא יכול עוד לטאטא מתחת לשטיח את הנושא הכספי שמרגיז אותי שוב ושוב. אמרתי לו שאכן אני רוצה שהוא לא יזדיין עם אחרים ושיהיה רק שלי. שאכן אני רוצה לנסות קשר יחודי איתו, שזה יכול להיות שינוי מרענן אחרי כל שרשרת הסטוצים הבלתי פוסקת שידעתי בזמן האחרון, אבל ביני לביני ידעתי שעד שאני לא אהיה שקט בנושא הכספי אני לא הולך לנסות קשר כזה איתו. החלטתי לדבר איתו גלויות, יהיה מה שיהיה.

"תראה דן" אמרתי לו "אם הקשר שלנו הופך להיות משהו אחר אז יש עוד משהו שמפריע לי וזה הנושא הכספי. אני מצפה למשהו יותר שיוויוני. זה לא שאנחנו צריכים להתחלק בכל הוצאה חצי - חצי, אבל גם לא יכול להיות שאני אשלם על הכל. זה לא נותן לי הרגשה נוחה. אני לא רוצה להרגיש ספונסר או שוגר דדי של אף אחד. לא חסרים לי זיונים גם בלי זה ואם אני הולך לעשות שינוי כל כך משמעותי, אני לא רוצה שהענין הזה יעמוד כסלע מחלוקת ביננו."

דן הבין אבל לא הסכים. הוא אמר לי שהוא חוסך לקנית רכב [שמחת זקנתי] והתירוץ שלו הוא שעקב כך הוא לא מבזבז כסף על כלום. לכן אין לי מה לצפות ממנו שישלם על שום דבר וככה זה יהיה. במילים אחרות, הוא לא אומר שהוא מחפש ספונסר אבל זה מה שבפועל יוצא מההתנהגות הזאת שלו. אמרתי לו שלא מתאים לי קשר כזה ולא מתאימה לי הרגשה כזו. דן אמר שאם אני מוותר עליו כל כך מהר מהסיבה הזאת, אז כנראה שמלכתחילה לא באמת רציתי קשר יחודי איתו. ברוב חוצפתו הוא עוד העז לומר שהוא התאכזב ממני קשות כי הבין שכל הדיבורים שלי על כמה שאני רוצה אותו הם דיבורי סרק. לא קניתי את הפתלתלות המילולית הזאת. אמרתי לו שהוא זה שאכזב אותי קשות ואני כבר לא בטוח אם הוא רצה אותי או שרצה מממן. כך או כך אני בחוץ.

האמת שגם הסקס איתו לא היה משהו, אז במידה מסוימת להתחיל קשר קבוע איתו ולקוות שהענינים ישתפרו עם הזמן היה יכול להיות הימור מסוים. העקשנות של דן או החסכנות שלו או שמא הנצלנות שלו, סיימה לי את כל ההתלבטויות. יש הרבה בחורים יפים או מושכים, הוא לא הראשון והוא לא האחרון, אבל אם אני הולך להתחיל קשר יותר משמעותי עם מישהו הוא צריך להיות מישהו שארגיש איתו בנוח מכל הבחינות. דן לא היה כזה ולכן זה לא יקרה ביננו.