לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

פילבוקס


חוויות, דעות, סיפורי סקס, אירוטיקה ואהבה שכתבתי על גייז וביסקסואלים, שירים שאהבתי ותמונות שאספתי, הכל לפי מצב הרוח והחשק.
Avatarכינוי: 

מין: זכר

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2017    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

טעות במספר, איך נפלתי... וקמתי


 

אחרי שויתרתי על פגישה עם החתיך מהשדירה ביום חמישי, הוא יצא לסופ"ש עם המשפחה שלו,. בסופ"ש הזה הוא כמובן לא הזדיין וכך יצא שעד שהוא חזר הוא היה כבר חרמן אש ותכנן עלי תוכניות. הבעיה שאני לא הייתי מודע לזה בכלל, ועד שהוא חזר מהסופ"ש שלו, הספקתי לזיין ולזיין במין איזו חרמנות בלתי נלאית שאחזה בי לפתע. יש לי השערה מסויימת מאיפה הצורך הזה לזיין ללא הרף נובע, והמקום הוא תסכול שהולך ומצטבר נוכח התנהגותו של התימני הבהיר הרזה שלי.

 

מאז שהתימני הבהיר התמכר לחדר כושר נכנס לו תירוץ חדש ללכסיקון. לפני חדר הכושר הוא חרמן אש, אבל אז הוא בעבודה או מתעורר משינה, עושה ביד ונרגע. חדר הכושר ובמיוחד השייק שהוא שותה אחרי, כדי להעלות מסת שריר, מוריד לו את החרמנות וכשהוא מסיים את כל זה ופנוי לנסוע לגעש איתי הוא לגמרי לא חרמן, אבל ברמות כאלה שעוד לא נתקלתי אצלו. שום מגע פיזי! לא חיבוק, לא ליטוף, לא נשיקה. הפעם האחרונה היתה פשוט מייאשת. מה שעוד יותר מתסכל זה שאחר כך הוא רובץ שעות וימים באטרף וגרינדר ומחפש מי יודע מה [טוב כולם יודעים מה...], אבל כל ההצעות שלי נענות בשלילה בתירוצים שונים.

 

מאז שהוא התחיל להתמיד בחדר הכושר גופו הרזה מתחטב והולך ונראה עוד יותר סקסי. גם צבע שזוף הוא כבר תפס, וההצעות אליו בטח זורמות כמים. העניין הוא שאם יש לו זמן הוא מעדיף לצוד גברים אחרים כנראה, לא משנה באיזה שעה ואיזה יום הצעתי לו להפגש. כמה חבל, כי כשאנחנו כבר מזדיינים, זה ממש משולם. גם לו וגם לי. אז את התסכולים האלה על מה שאני כל כל חושק ולא מקבל ממנו, אני קובר בעוד כיבוש ועוד זיון ועוד ועוד, ואז אני מפספס בחורים טובים שרק נמצאים שם ובניגוד לו מוכנים להזדיין איתי בשמחה ואף לחכות לי.

 

במוצ"ש האחרון כשהגעתי בדיוק לבית של הסטוץ השלישי לאותו יום [שהיה אגב אחלה זיון] ורציתי לכתוב לו הודעה בווטסאפ שאני ליד הדלת כניסה ולשאול מה הקוד, בדיוק אז מעשה שטן, נכנסה אלי הודעה בווטסאפ מהחתיך מהשדירה שחזר חרמן אש מהסופ"ש שלו וכבר בנה על זיון סוער איתי למחרת. ואז, כמו שאתם כבר מתארים לעצמכם, יצא שבמקום לשלוח את ההודעה שלי לבחור שהגעתי להזדיין איתו, שלחתי אותה בטעות לחתיך מהשדירה. החתיך אמנפ חתיך, אבל לא טיפש, וישר קלט שאני בדרך לזיון. כלפי חוץ הוא שמר פאסון ואיחל לי ליהנות, אבל בתוך תוכו התבאס מאוד וגם אני התבאסתי שברגע של פזיזות העכרתי קצת את האווירה ביננו. שעתיים אחר כך, כשיצאתי משם הוא דיבר איתי שוב. החמיא על השעתיים זיון, אמר שקצת מלחיץ אותו שאני לא מבזבז יום. והוסיף: "חבל מאוד, רציתי שניפגש מחר..." 

 

למחרת בבוקר כשדיברתי עם החתיך שוב הוא אמר לי שהוא מסודר. כלומר, גם הוא לא ביזבז זמן וכשהבין שממני לא יצא לא משהו, כבר קבע עם מישהו זיון לאותו יום. יותר מאוחר שאלתי איך היה והבנתי שהיה קצר אך טוב והיו כמה השפרצות טובות. קצת קינאתי האמת. למרות שאנחנו לא זוג ולא מחוייבים זה לזה, אני יודע שאם הייתי מנסה להיות שם בשבילו כשהוא חרמן, הוא לא היה צריך לרעות בשדות זרים והיה שמח להתמסר לזין שלי כל פעם. לפעמים אני לא מבין את עצמי. מה, אני דפוק? יש לי חתיך הורס, חם, נעים וחושני שמוכן להזדיין איתי בכייף ואני במו ידי מחרבש את זה? מילא אם זה היה בעבור מישהו שחשוב לי או שממש בא לי עליו, אבל בשביל סתם סטוץ חרמני?

 

הבנתי שטעיתי. הבנתי שהלהיטות לזיין אחרים ולא לתת עדיפות לחתיך שמוכן ומזומן בכל זמן חופשי להפגש איתי,  יושבת על עוד משהו. זה לא רק בגלל תסכול עקב חוסר התשוקה של התימני הרזה כלפי. זה יושב גם על הצורך לעמוד בציפיות של החתיך, דבר שקצת מרתיע אותי. החתיך אמנם נהנה מאוד, ואני נהנה מאוד לזיין אותו, אבל משהו עוצר אותי בסקס שלנו שאני לא מצליח להרגיש מספיק משוחרר כל פעם. כך יוצא שאני לא תמיד גומר בזיון איתו. והחתיך דווקא מת על גמירות והשפרצות. אני יודע את זה הוא אף אומר בחצי צחוק: "חסר לך שהפעם אתה לא גומר" ואני עוד יותר נלחץ. 

 

הפעם החתיך ואני קבענו מפגש ארוך, ממש להיות חצי יום יחד ואולי יותר. החלטתי לשמור בשבילו את הזרע שלי ולא לבזבז אותו על בחורים אחרים או על להביא ביד ולא משנה כמה חרמן אני. על הדרך החלטתי שלזיין זה בסדר אם אנמי לא אגמור [והפעם בכוונה לא לגמור] אבל לך תמצא מיהשו שיזדיין איתך כשמראש אתה אומר לו שלא תגמור. 

 

כך קרה שארחי כמה הצעות שסרבתי להן, החלטתי לא לסרב לבחור חמוד אחד בן 22 שכבר הרבה זמן מנסה לפתות אותי לזיין אותו. היום הוא לא הפסיק לשלוח לי הודעות חרמניות ובקשות למצוא פתרון שיאפשר לנו להםפגש היום, שכבר היה קשה לי להתאפק. מצד שני, רציתי לשמור את הזרע והחרמנות שלי לחתיך מהשדירה, אז מה עושים? פה נזכרתי בשיחה שנהלתי לפני כמה ימים עם מישהו שסיפר לי על סקס טנטרי שבו מתרגלים גמירות ללא השפכות [משהו שעדיין אין לי מושג מה הוא, אבל בהחלט מעניין לברר], אז החלטתי לשחק על הקלף הזה ואמרתי לצעיר הזה שאני מוכן להפגש אבל שיקח בחשבון שאני לא גומר כי אני מתרגל סקס טנטרי. להפתעתי, הצעיר הסכים בשמחה כי העדיף זין אחד ביד משניים על העץ, וקיבל את הזין שלי כמו שצריך עמוק וחזק, למרות שאפילו לא עמד לי עד הסוף.

 

אז אמנם בניגוד למה שהבטחתי לחתיך מהשדירה לא התנזרתי לגמרי, כי פגשתי את הצעיר אבל מאחר ולא גמרתי אני מרגיש שאת הרעיון העיקרי של ההתנזרות - לשמור על הזרע והחרמנות - הגשמתי. אני הולך לקראת המפגש עם החתיך בקרוב, מקווה שנהנה, מקווה שאגמור, מקווה שגם הוא, מקווה שיהיה כייף, מקווה שבאמת נוכל להיות כל כך הרבה שעות זה עם זה בלי לאבד את התשוקה ותוך שמירה על רמת חרמנות טובה. נקווה.

 

והפעם בחרתי שיר אופטימי ישן ויפה, שיר על חלומות וציפיות לקראת היום של כייף שאני מקווה שיהיה עם החתיך מהשדירה. שיר די נשכח משנת 1969, אבל כזה שבאופן אישי עושה לי טוב על הלב. Wallace Collection - Daydream:

 



 

 

נכתב על ידי , 13/7/2015 19:46   בקטגוריות אירוטי, אמת, אנרגיה מינית, אסוציאציות, גייז, גמירות, הומואים, הרהורים, התנזרות, התפרפרויות, זין, חושניות, חרטה, חרמנות, טעויות, יזיזות, מוסיקה, משיכה, סקס, פגישה, פיתוי, פנטזיות, צעירים, קנאה, תסכולים, תקווה, תשוקה, אהבה ויחסים  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של פילבוקס ב-15/7/2015 02:14
 



דז'ה וו



כמה ימים אחר כך, דני התימני הבהיר הרזה, נסע לחו"ל. "איך תסתדר כשאני לא אהיה פה? הוא שאל, ואני עניתי על שאלתו בשאלה משלי, או יותר אמירה: "השאלה היא לא איך אני אסתדר, אלא מה אתה תעשה שם..." זה היה מלווה בקריצה רבת משמעות ודני הגיב באיזו אמירה לא ברורה שממנה אפשר להבין שהוא לא נוסע לשם באיזה ראש חרמני לטרוף את העולם. אולי זה מה שהוא חשב בהתחלה, אני אני יודע מה ארצות הברית עושה לו, וחששתי. אני יודע כמה רב הפיתוי בשבילו בארצות הברית. כמה קל לו להרגיש חופשי שם, כמה מגננות הדומיניות שלו מול ההומואים הישראלים שהוא לא כל כך אוהב, יפלו מול גברים אמריקאים מסוקסים שחומים ושחורים שמתים על גופו הנערי הרזה.

לפני זמן מה מצאתי שיש לו כרטיס בגרינדר, ואני מסתכל שם לפעמים, במיוחד לראות מה איתו. בשבוע הראשון שהוא היה שם הוא לא נכנס לגרינדר בכלל, אבל בשלושת - ארבעת הימים האחרונים שהוא היה שם הוא היה בגרינדר נון סטוף. שאלתי אותו "אז איך החופשה?" והוא ענה לי: "בינתיים סוף. כמה מתחילים איתי פה, אתה לא יודע. חתיכים. כל אחד פה גבר גבר".
"אמממ...ובדקת אותם?" שאלתי בחשש.
"אתמול כמעט... חחח... לא היה לי אומץ. אולי היום אני אקבל ביצים. נראה."
"אל תקבל. תחזור חרמן :)" אמרתי לו בתקווה, אבל ידעתי שהרכבת כבר עזבה את התחנה.

עברו עוד יומיים שלושה וכשידעתי שהוא כבר אמור לחזור לארץ שאלתי אותו: היו חוויות מעניינות?"
"היה הרבה גלוי ונסתר...חחח" הוא ענה וחשתיח דקירה חזקה. זהו. את הנעשה אין להשיב.
"אז העזת בסוף..." שאלתי/אמרתי ודני השיב: "כן חחח. סיפורים ארוכים. לא לצ'אט" והתרגשתי מבואס לגמרי, באופן שקשה להסביר אותו. הבנתי שהוא התפרע בסשנים ארוכים בימים האחרונים שלו בחו"ל. שהוא נהנה כפי שלא נהנה כבר זמן רב, ותחושת הבטן הכי עמוקה שלי היא שהוא חזק בראש אחר. בראש שכבר לא כל כך חושק בי ושיקח לו זמן להתאפס על עצמו ולהתכוונן חזרה אלי. מהנסיעה הקודמת שלו לארה"ב שממנה הוא חזר חצי מאוהב באיזה בחור שחור, למדתי לקח. חודשים אחר כך לקח לו עד שהוא נפגש איתי שוב. משהו התקלקל אז ביננו. אני מודאג הפעם וחושש שהסיפור יחזור על עצמו. תחושת דז'ה וו.

דיברנו שוב כמה ימים אחרי שחזר והוא שיחרר עוד פיסת מידע. סיפר לי שפגש בחו"ל אולי את הגבר הכי סקסי בחיים שלו. חצי ברזילאי וחצי קובני. לא שחור, אלא בעל עור קפוצ'ינו משגע. הוא אמר שיש לו גם תמונות. מעניין אם ישלח לי. הסקרנות והקנאה אוכלות אותי. הוא הוסיף גם שהיה שם כזה חרמן כי יש שם חתיכים וחתיכות אש. "אתה לא מבין איזה כמויות גמרתי שם. חחח". אחר כך הוא הוסיף שלא היה רק עם החתיך ההוא אלא היו כמה ושבהזדמנות הוא יספר לי. בדיוק מה שחששתי קרה. 

ואולי הפעם זה אפילו יותר גרוע. מאז שחזר ארצה והוא ממשיך לשרוץ בגרינדר, אולי לחפש המשך למה שהיה לו בחו"ל, אבל עם גברים אחרים ולא איתי. הוא רמז למשהו כזה כשאמר לי "חייב להתנער מהומואים. התחלתי לחשוב על זה יותר מדי מאז הנסיעה" ואני תהיתי אם הוא רק חשב או גם עשה. בכל אופן להזמנתי להפגש הלילה הוא לא נענה. אמר שהוא כבר קבע להזדיין עם הקבועה שלו. כן, בחורה. זה מתקשר לרצון שלו להתנער מהומואים. אני רק מקווה שהוא לא יתנער מכל הגברים ובכל זאת יפגש איתי בהזדמנות, אבל הסקפטיות עולה לי. אחר כך שאלתי אותו ישירות. אמרתי לו: "בוא נפגש בהקדם... ואולי אני אהיה הגבר הראשון שלך בארץ, אלא אם כבר הספקת..." ודני ענה: "ממש הספקתי...חחח.. אתה תהיה הראשון". נו טוב, לפחות זה.

דווקא השבוע שבו אני הרבה יותר פנוי, ואפילו בלילות, יש לי הרגשה שאנחנו לא ניפגש. מרגיז. תחושה של בזבוז. נראה מה יהיה. השאלה אם הוא ירצה. וזה מביא אותי לשיר שבחרתי הפעם משנת 1979 - 

Abba - Voulez-Vous:

 



נכתב על ידי , 16/3/2015 14:59   בקטגוריות אירוטי, אמת, אנרגיה מינית, אסוציאציות, גייז, דו מיני, הרהורים, התפרפרויות, חושניות, חרמנות, יזיזות, מוסיקה, פיתוי, ציפיות, צעירים, קנאה, שחיף, רזים, תקווה, תשוקה, אהבה ויחסים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



על בחורים מיוחדים וכאבי בטן



זה היה מוזר. נפגשתי עם דותן החתיך האתיופי שלי שלא ראיתי כבר איזה חודש. במשך שעתיים לא יכולנו לזוז זה מזה. לבושים, ערומים, מזדיינים, מדברים. למרות שאני מאוד חושק בו, משהו עצר אותי. נראה לי שהמשהו הזה הוא החשש שאני אאכזב אותו אם לא אגמור. זו מעיין ציפיה שמגשימה את עצמה לצערי, דווקא כשאני עם בחורים שאני מאוד רוצה ושנראים ממש טוב. עם בחורים שנראים פחות טוב, באיזה אופן אבסורדי, אני משוחרר מלחץ ומצליח ליהנות יותר בקלות.

 

אחרי שכבר עצרנו את הזיון בלי שגמרתי ונשארנו מכורבלים, מתלטפים ומתנשקים פתאום הרגשתי את החשק חוזר. התחלתי לחדור לתוכו שוב והפעם כדי להשתחרר מלחץ דימנייתי בחור אתיופי אחר שאני מכיר. בחור שנראה הרבה פחות טוב ממנו, אבל בחור שאני לא בלחץ כשאני מזיין אותו. אחרי כמה זמן, השחרור היה מוחלט והגמירה נפלאה.

 

דותן שמח מאוד שהצליח לספק אותי. הוא אמר שלא רוצה לזוז ממני וחבל שחייב ללכת לעבודה, אבל היה שמח לבלות איתי כל היום במיטה. כשחזרתי מדוצן הרגשתי שאני עדיין חרמן, האתיופי השני דיבר איתי לפני כן בימים האחרונים והיה מת שאבוא אליו. אז נסעתי אליו לראות איך זה יהיה. זיינתי אותו וגמרתי שוב. התחושה היתה מוזרה.

 

אחרי יומיים אכלתי משהו מקולקל בבית קפה שלעולם לא אכנס אליו שנית וחטפתי כאב בטן מהסרטים כולל חום גבוה. עוד כאב בטן חטפתי, אבל רק רגשי, כאשר דותן פתאום לא משיב להודעות שלי בווטסאפ ואני אפילו לא רואה שני קווים לדעת שהוגיעו אליו בכלל. חסם אותי שוב? לא היתה שוב סיבה הגיונית לכך במיוחד שרצה השבוע להפגש באיזה ארוע שהוא מוזמן אליו באיזור המרכז. הוא בטח יספר אחר כך סיפורים שהתקלקל לו הטלפון או משהו, אבל ביני לביני אני מרגיש שהוא קיבל כאב בטן מהקרבה הגדולה מדי שלנו בפגישה האחרונה והתחרט שהזמין אותי לארוע שאמור להיות בו.

 

כאב בטן נוסף חטפתי היום. זה יותר בוקס לבטן. משהו שאני מסרב להאמין באמיתותו, אבל הגבר שסיפר לי על כך מתעקש שככה זה. הסיפור מתחיל לפני שלושה שבועות במפגש המאוד מוצלח שלי ושל דני התימני הרזה בגעש. היינו במקום די מבודד על החוף, אבל בכל זאת באיזה שהוא שלב הגיע לשם גבר אחר, בשלהי שנות השלושים שלו, חטוב שחום ותימני אף הוא, שאני מכיר ומזיין לפעמים. הגבר ראה אותנו, הרים יד לשלום [כשלמזלי, חשבתי שדני לא רואה אז] אני הנהנתי בלבד כדי שדני לא ישים לב שאנחנו מכירים והגבר ההוא הלך ועזב אותנו לנפשנו.

 

חשבתי שבכך נגמר העניין, אחר כך הוא כתב לי הגבר שהוא זיהה את הבחור שאיתי ושגם הבחור זיהה אותו ולכן הסתובב כאילו הם לא מכירים. חשבתי שהוא טועה, מכמה סיבות. קודם כל בגלל שבעבר כשדני ראה על החוף מישהו שהוא מכיר וקיווה שהמישהו הזה לא שם לב אליו, הוא אמר לי. הסיבה השניה היתה שידעתי שהגבר לא בענין של צעירונים שחיפים כדני. השלישית היתה שדני המשיך להתנהג אחר כך רגיל ולא היה בלחץ כפי שניתן היה לצפות ממישהו שראה מישהו מוכר על החוף. להיפך, דני היה ממש משוחרר וכייפי באותו יום. אבל היום, אחרי שלושה שבועות מהארוע הגבר נזכר בזה שוב ושאל אותי אם אני פגוע ממה שקרה. כשאמרתי לו שאין לי ממה להיות פגוע, אמר לי הגבר: "נראה לי שאתה באמת פגוע. באמת לא יודע ולא רוצה לדעת מה ביניכם, אבל אם זה מפריע לך שאנחנו ממשיכים להפגש תדבר". 

 

אמרתי לגבר שאם הם ממשיכים להפגש וגם אני ממשיך להפגש עם כל אחד מהם בנפרד, זה הזוי לי יותר מדי וזה אכן מפריע לי. ניסיתי לדלות מהגבר את השם או הניק של הבחור שהוא חשב שראה איתי, כדי להסיר את הספק אם הוא באמת מכיר את דני או שזו טעות בזיהוי, אבל הגבר סירב בטענה ששומר על דיסקרטיות. הוא הוסיף שאותי הוא זיהה מרחוק והתקרב אלינו רק כדי לדעת בוודאות אם הבחור שאיתי הוא הבחור שהוא מכיר. הוא גם הוסיף שהוא ורסטילי ובעל טעם מגוון ולכן הוא פוגש גם פסיביים.

 

אני לא רוצה להאמין שאכן דני נפגש איתו. אמנם דני אף פעם לא הבטיח לי בלעדיות, וגם אני לא טומן את ידי בצלחת, אבל תקופה ארוכה שהוא לא נפגש עם גברים אחרים בכלל ולאחרונה כשחזר להפגש לדבריו לא היתה לו אף פגישה מוצלחת. קיוויתי שאני מיוחד אצלו. קיוויתי שאני הקבוע היחידי שלו וזה נתן לו ערך מוסף בעיני, אבל עכשיו אני כבר לא יודע כלום. אם לדני יש יזיזות מתמשכת עם הגבר הזה, אז אני כבר לא ממש מיוחד אצלו וזה עושה לי ממש כאב בטן. אני גם פאקינג מקנא. הגבר אמר לי שלא נדבר על זה יותר ושגם מהבחור שהיה איתי הוא ביקש לא לדבר איתי על זה. מכך משתמע שדני אישר לו שזה אכן היה הוא. אני לא רוצה להאמין שזה נכון ולא יודע אם אוכל לדעת מה האמת אי פעם. בשורה תחתונה הודיע לי הגבר שנעזוב את המפגשים שלנו, ושאני והוא לא נמשיך להפגש עוד. אין לי בעיה עם זה, כבר זמן מה שאני רוצה להפסיק להפגש איתו ממילא. הבעיה היא שבעקיפין משתמע מזה שעם דני הוא ימשיך להפגש. אוף, אם רק הייתי יכול לדעת אם זה נכון או לא...

 

בלי שום קשר לכל הסיפורים של הגבר הזה, אני ודני דיברנו שאולי נפגש מחר. מעניין אם זה יקרה. מעניין איך הוא יתנהג אם נפגש. דני לא יודע, אבל הוא ודותן הם שני הבחורים שבשבילם אני אבטל כל דבר אחר ואלך להפגש איתם, ובמיוחד עם דני. 

 

כאב הבטן הפיזי שסבלתי ממנו השבוע כבר עבר, אבל הבטן עדיין כואבת מסיבות אחרות לגמרי... ואולי זו לא הבטן בכלל, מה שמביא אותי לשיר שבחרתי הפעם משנת 1977 - Bonnie Tyler - It's A Heartache:

 

 

 

 


 


נכתב על ידי , 26/2/2015 14:43   בקטגוריות אירוטי, אכזבה, אמת, אנאלי, אסוציאציות, אנרגיה מינית, בלעדיות, גייז, גמירות, געגועים, דאגות, הומואים, הרהורים, חרמנות, יזיזות, מוסיקה, מצב רוח, משיכה, סקס, פגישה, ציפיות, קנאה, שנות ה- 70, תהיות, תמונות, תסכולים, תקווה, תשוקה, אהבה ויחסים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
568,324
הבלוג משוייך לקטגוריות: גאווה , סקס ויצרים , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפילבוקס אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פילבוקס ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)