פילבוקס

השבוע היתה יום הולדת לחבר הכי טוב שלי בעולם הגייז, ארי הירושלמי, שמלאו לו 27. פיניתי את הלו"ז, העמסתי מצלמת אינטרנט חדשה שקניתי לו כמתנה אחרי שבביקור האחרון שלי אצלי הבנתי שהישנה כבר לא מתפקדת, צירפתי לה כמה טי-שירטס שקיבלתי במסגרת איזה קידום מכירות וארי נדלק עליהם, וחשוב מכל, הבאתי איתי טייק אווי של סושי מעולה מסושה, כי לאחרונה הוא הזכיר כמה בא לו סושי.

החיוך המאושר שנמרח על כל פניו כשראה מה הבאתי, היה שווה הכל. גם החיבוקים והנשיקות שקיבלתי ממנו. אמא שלו הצטרפה לסושי, שהיה  - מסתבר - הראשון שאכלה בחייה והיה ממש נחמד. הסושי היה טעים וממש ליקקנו את האצבעות. אחר כך הלכנו לחדר להתקין את מצלמת האינטרנט החדשה והטובה.

אחרי ההתקנה סיפר לי ארי שמשום מה לא שמו אותו בדף הראשי של אטרף למרות שנהוג לעשות זאת למי שיש לו יום הולדת. בדיקה קצרה גילתה את הסיבה, שהיתה נעוצה בהעדר תמונת פנים ראשית גלויה. בהמלצתי הוא החליף את התמונה הראשית ושם תמונה אחרת שצילמתי אותו לפני כמה חודשים בחוף געש. זו היתה תמונה מרהיבה. רואים בה את ארי השחום עולה רטוב מן הים ושיערו הארוך מבהיק בשמש...

כמה שעות אחר כך כבר סיפר לי ארי שהוא הוצף במבול של הודעות. שאלתי אותו אם היה שם מישהו שווה, והוא אמר שלא ממש חיפש וכבר נמאס לו לענות תודה לכל המברכים. אמרתי לארי שהמצלמה אוהבת אותו ולא פלא שהציפו אותו בהודעות וארי רק אמר לי שהוא אוהב את הצלם :)

הפעם האסוציאציה שלי על ונוס העולה מן הים הביאה אותי לשיר משנת 1969 של להקה הולנדית בשם Shocking Blue והשיר הוא Venus:

אדיר:    יש מצב שאתה בא בבוקר לקפה ואם לא יצא כלום אז סבבה? לא תתאכזב?

אני:       שאני אתאכזב מכוס קפה ושיחה עם בחור חמוד כמוך? מה פתאום? כייף לפתוח כך את השבוע. כל מה שיקרה מעבר זה רק בונוס...

אדיר:    סבבה, מחכה לטלפון ממך.

אחרי שהגעתי אליו והוא אכן הכין קפה שישבנו לשתות יחד, החל אדיר לספר לי את סיפור חייו הלא כל כך פשוטים במשפחה הנקרעת בין דתיות לחילוניות. אדיר כבר יצא לדרך עצמאית משלו, הוא עובד והוא מחזיק את עצמו. גם אני סיפרתי לו כל מיני דברים והשיחה הפכה לאישית מרגע לרגע.

המוזר הוא שכשנכנסתי לדירתו בפעם הראשונה וראיתי אותו פנים אל פנים, בכלל לא הייתי בטוח שבא לי עליו. הוא לא ממש היה הטיפוס שלי וגם לא אהבתי את זה שהיו על פניו זיפים בני כמה ימים של הזנחה. יחג עם זאת, לאחר השיחה ביננו, הרגשתי משיכה בלתי מוסברת לבחור הצעיר הזה. באחד הרגעים הנוגעים ללב של סיפור חייו, פשוט הושטתי את ידי אליו וכאילו באופן טבעי הוא התכנס לתוך החיבוק החם שלי, ואז הוא סיפר לי שאותו יום הוא יום ההולדת שלו.

"איזה יום הולדת?" שאלתי ואז הסתבר שהוא צעיר בכמה שנים ממה שאמר לי קודם לכן וכי למעשה באותו יום מלאו לו רק 20 שנה.

"גיל הוא רק מספר" הוסיף אדיר וסיפר לי שכבר היו לו קשרים עם בני 30, 35 וגם 40, וסיפר שמה שמוזר לו היא שאחרי תקופה מסוימת של קשר הם אומרים לו שרוצים להפרד כי לטענתם פער הגילים גדול מדי. "מה הם לא ידעו את זה קודם? מה השטויות האלה בכלל? חוץ מזה שאני לא כמו כל בן 20. מה שעברתי בחיים יש בני 30 או 40 שעוד לא עברו בכלל" אמר אדיר בלא מעט מירמור, ואילו אני החלטתי שזה הזמן הנכון לחתום את הנושא בנשיקת יום הולדת ולומר לו יום הולדת שמח.

"שנפתח את המתנה?" שאלתי בחיוך ואדיר רק נשק לי וחייך בחזרה.

מאותו רגע, כמו מעצמם נכרכו גופינו זה בזה, כששנינו מתחממים יחד זה עם זה בדירה הצוננת. לאט לאט גם התפשטנו, ממשיכים להתלטף ולהתנשק ללא הרף. אדיר אהב מאוד את מגע הידיים שלי ואת מגע הגוף שלי ואמר לי כמה שנעים לו. בכל פעם כשהתקדמתי עוד קצת שאלתי אותו אם להמשיך והוא אישר בהנאה רבה, אז המשכנו. עד הסוף. עד ששנינו גמרנו יחד בעונג רב. אדיר אמר לי שנהנה מאוד ואני אמרתי לו שאני שמח שישאר לו זכרון טוב כזה מיום ההולדת שלו... וכמובן שגם אני נהניתי.