כמעט תשע שנים שאני מכיר אותו ולא באמת מכיר אותו. זה קרה בימי הראשונים באטרף כשאחת ההודעות המענינות שקיבלתי היתה ממנו. הוא היה אז בסוף שנות העשרים שלו, שחום, אקזוטי, חטוב חלק וסקסי מאוד. מה שמשך אותו לכרטיס שלי אז היה אהבתינו המשותפת למוסיקה על כל גווניה, כי בימים ההם היה לי כרטיס שפירט לא רק את העדפותי המיניות אלא גם את שלל אהבותי בתחומי המוסיקה הסרטים הסדרות. זה היה כרטיס שהתיימר להראות לאחרים מי אני שמאחורי תמונת התחתונים שלי, אבל בדיעבד 99.9% מהבחורים שפנו אלי פנו בגלל התמונה הזו ולא בגלל טעמינו המוסיקלי המשותף.
טוב, נו, אני מניח שגם האקזוטי החטוב הזה בעל עיני השקד החומות, ראה קודם את תמונת הכלי הבולט בתחתונים שלי ורק אחד כך שם לב לעומק המוסיקלי שלי, אבל המוסיקה חיברה בינינו. ניהלנו המון שיחות במשך השנים. היו תקופות אינטנסיביות יותר, במיוחד בהתחלה והיו תקופות דלילות או אפילו שנים שלא דיברנו, אבל איכשהו גם כשסגרתי את הכרטיס וגם כשפתחתי אחרים הוא אכישהו הגיע אלי או שאני הגעתי אליו וחזרנו לדבר לעוד פרק זמן.
זה לא שהוא חשד שאני נראה על הפנים ורק דיברנו על מוסיקה. תמיד הוא הרבה להחמיא לי, אמר לי שפנים עושות לו את זה יותר מגוף ולמרות שבדרך כלל מבחינצתי זה מתכון לכשלון, דווקא אחרי שבאופן חריג שלחתי לו תמונת פנים, הוא אמר לי שאני מושך בטירוף. למרות כל זאת, אף פעם השיחות שלנו לא הרחיקו לכת לפגישה ואפילו לא לשיחת טלפון. תמיד הוא היה עטוי דוק של מסתורין. תהיתי למה הוא לא נותן לי את מס' הטלפון שלו ולמה אנחנו לא נפגשים, ולמה הוא שומר דיסטנס כזה אם אני כזה מושך בעיניו ועוד יש לנו כימיה טובה.
זה לא שהוא אי פעם אמר לי שהוא לא רוצה להפגש איתי, אלא כל פעם שהתחלתי לדבר בזהירות על זה שאני רוצה להפגש איתו הוא איכשהו התחמק והתרחק, מה שלא הפחית כהוא זה את רצוני להכיר מקרוב את הבחור המיוחד הזה שהרגשתי שיש משהו שונה מאחוריו. היו לי ספקולציות וניחושים שונים לגבי זה עד כדי כך שהם אפילו היוו השראה לאחד הסיפורים שכתבתי בעבר.
בדמיוני היה אמור להיות איזה פגם נסתר מאחורי הפנים היפות והגוף הסקסי שלו. פגם שלא רואים בתמונות אבל שהוא חושש שיחשף אם וכאשר ניפגש, אבל בדמיוני הסכמתי כבר לקבל את אותו פגם יהא אשר יהיה, רק שאוכל להתקרב קצת לבחורהזה שכל פעם שניסיתי להתקרב אליו הוא התכדר כקיפוד המנסה להתגונן מסכנה.
לאחרונה התחלנו לדבר שוב לאחר הפסקה ממושכת. הפעם סוף סוף אחרי כל השנים האלה הוא נתן לי את מס' הטלפון שלו באיזו קלילות לא מובנת (לעומת חומות העבר) ולא ברח כשהתחלנו לדבר שוב על פגישה. זמן קצר אחרי שחזרנו לדבר זה קרה ועדיין לא האמנתי שזה קורה. קבענו להפגש אצלו בדירה.
הוא הזהיר אותי מראש שאם המטרה שלי היא סקס, אז זה לא יקרה בפגישה הזו. הוא אמר שמקווה שאבין ותהיה לי סבלנות. הוא הוסיף גם שלמרות זאת, הוא חושב שאני מושך מאוד, ושמחתי על כך. אחר כך הסביר שהוא חרדתי מאוד לגבי סקס עם על המחלות שמסתובבות בדאון טאון תל אביב. הוא סיפר לי שלא עשה סקס כבר המון זמן ומעולם לא נפגש עם מישהו שהכיר באטרף. הסתבר שהוא ראה בי אדם מיוחד שראוי לאמון כזה וציפיתי מאוד לפגישה שלנו.
כשהגעתי הוא היה חייכן לבבי ומארח למופת, אלב אני רציתי יותר. רציתי להיות קרוב אליו, רציתי לגעת בו ורציתי לנשק אותו, אבל ישבנו בנפרד, הוא על ספה קטנה ואני על כורסא שבצידה. היה אולי מטר בינינו אבל זה הרגיש לי כקילומטר כי כל מהותו שידרה לי: "אל תיגע בי". הרגשתי כמו איזה נער בן 15 בדייט ראשון שמת לשים את היד שלו על מי שאיתו אבל לא מעיז לעשות את הצעד שיקרב בינינו, כלומר לעבור מהמקום בו ישבתי לשבת לצידו על הספה.
הוא הכין לנו משהו קל לאכול והביא שתיה, אני הדלקתי איזה ג'וינט שהוא שמח להשתתף בעישונו אבל לא התקדמנו לשום קרבה פיזית עד אחרי שסיימנו לאכול. החלטתי שאני חייב לבדוק אם יש שם משהו. אם הוא רק ביישן חרדתי שיש לי סיכוי איתו או שהוא פשוט נמשך אלי רק איטלקטואלית ולא פיזית, למרות שציין כמה פעמים שאני מושך בעיניו. נשמתי עמוק, לא רציתי שיבהל אבל החלטתי לעשות את הצעד שלי ואמרתי לו שאנחנו ממש רחוקים. שאלתי אם אפשר להתקרב קצת, ובבד בבד עם השאלה, בלי להמתין לתשובה שלו, קמתי והתיישבתי לידו על הספה הקטנה.
הוא אמר בחיוך ביישני שהוא רואה שלא חיכיתי לתשובה שלו ואני שלחתי יד מהסס לללטף אותו קצת והרגשתי את רעידותיו, מהתרגשות או פחד או שניהם יחדיו. זה היה קצת הזוי. הבחור כבר לא ילד, וגם אני מזמן לא, אבל שנינו מתנהגים כמו שני נערים צעירים ובתוליים שלא נגעו בגבר מעולם. רכנתי קצת לעברו לנשיקה קלילה על השפתיים והוא חייך, רעד קלות ומיד התרחק והכריז: "זהו, מספיק". אבל זה ממש לא הספיק לי ומסתבר שגם לא לו.
המשכנו לדבר ושוב עשיתי איזה צעד לכיוון נשיקה והפעם היא היתה קצת יותר ממושכת. לא עבר הרבה זמן, למרות עוד כמה הפסקות והכרזות ש"זהו מספיק" ולמרות שידי כבר ליטפה את גבו החלק ואף קצת דרומה לכיוון ישבנו, כיוון שהוא הרחיק אותי ממנו במהירות, הוא הפשיר והלך עד שכבר התנשק איתי כמו שצריך עד הסוף.
לא יודע מאיפה בא לו התשוקה הזו פתאום. לשוני כבר חדרה עמוק לפי ולשונו לפי והסכר נפרץ. הוא התנשק איתי בלהט שלא חוויתי אי פעם בעבר. נשיקות הורסות, חמות רטובות, עמוקות וכל כך ארוכות שכבר הגענו כמעט לכלות הנשימה. הוא לא יכול היה להפסיק להתנשק איתי ורק המשיך עוד ועוד ועוד. גם כשעצרנו לנשום קצת, מהר מאוד הוא חזק לנשק אותי ולומר כמה שאני מטריף אותו. זה היה כל כך טוב וכך כך חושני. לא חשבתי שאפשר ליהנות כל כך מנשיקה. אין דברים כאלה. כולי כבר רטטתי מהתרגשות והזין שלי איים לקרוע את המכנסיים, אבל נותרנו בתמימות הנשיקות סוף האלה ולא מעבר לכך. התנשקנו שעה אולי שעתיים, לא יודע. איבדתי את תחושת הזמן שכמו עצר מלכת. שנינו המסנו בנשיקה או בעצם באין ספור הנשיקות האלה את כל המרחק שלא הצלחנו לגשר עליו במשך תשע שנים ארוכות.
אחרי שלוש - ארבע שעות שהייתי אצלו הגיע הזמן ללכת. התחתונים שלי כבר היו רטובים מפריקאם. גם כשעמדתי על סף הדלת לעוד נשיקת פרידה קטנה אחת היא היתה לעוד סדרה שניה של נשיקות בלתי מסתיימות וכל כך מענגות. האופטימיות שלי שבסופו של דבר יהיה בינינו גם חיבור גופני ולא רק אינטלקטואלי, השתלמה לבסוף, בניגוד לכל התרבות קצרת הרוח בשוק הבשר האטרפי.
אני יודע שעוד ארוכה הדרך לסקס או מציצה או אפילו לכך שאמצא את עצמי מתי שהוא ערום איתו במיטה. אם לפגישה ולנשיקה לקח לו להגיע תשע שנים, אין לי מושג כמה זמן יקח עד שנתקדם עוד קצת. הוא אמר לי להיות סבלני והוא היה הכי ברור בעולם לגבי רתיעתו מסקס וחרדותיו, אבל אני אופטימי. אני מאמין שנועדנו להכיר יותר מקרוב ואני מקווה שלא ירחק היום ואתחבר אליו חיבור מושלם בלי מחיצות של בגדים, חרדות ועכבות.
רצו לי
כל מיני שירים שקשורים לנשיקות בראש אבל בסוף בחרתי בשיר מתאים יותר לסגנון
המוסיקלי שהוא אוהב, הבלוז של פעם. שיר שמתאים ושאני גם אוהב מאוד כי הוא
מייצג את התחושה שלי שאחרי כל השנים האלו סוף סוף זכיתי להכיר אותו מקרוב.
אז אחרי כל ההקדמה הזו קבלו שיר מופלא שבמקור הוא משנת 1941, אבל שנדמה לי שהגרסה הטובה והמוכרת ביותר שלו הינה דווקא משנת 1960 - Etta James - At Last:
ובעצם לכבוד הנשיקות המהממות של הבחור המיוחד הזה החלטתי לצרף פה עוד שיר ישן. במקור הוא משנת 1960 בביצוע Betty Everett משנת 1964 אבל אני מעדיף את הגרסה המאוחרת יותר של הזמרת שר משנת 1990, אז קבלו את השיר - Cher - The Shoop Shoop
Song (It's In His Kiss):
זוכרים
את החתיך מהשדירה? הוא לא מפסיק לומר לי כמה הוא אוהב אותי וכמה הוא לא
צריך אף אחד חוץ ממני. בעיניו יש לנו או יכול להיות לנו סיפור אהבה רומנטי
וסוחף מחוץ לזוגיות שלו ומחוץ לזוגיות שלי. הוא שולח לי לבבות כל הזמן
בווטסאפ ואם אני לא עונה באותו אופן, הוא מתבאס. הוא גם חושב שמאז שקבענו
לפני כמה חודשים שנפגשים רק זה עם זה, אז אני נאמן לו, אבל זה לא כך. הוא
חושד בי כל הזמן אבל עמדתי בהכחשתי המוחלטת במשך כמה חודשים עד שנשבר לי.
הרגשתי חנוק מדי. למרות שהאהבה השופעת שלו מאוד מלטפת לי את האגו, נמאס לי לזייף
מערכת יחסים שלא קיימת. הוא יודע שגלי האהבה שלו מתנפצים על חומות ליבי
החסום ושאני לא אוהב אותו ואולי גם לא מסוגל לאהוב. הרגשתי שאני צריך את
החופש שלי, אבל לא בהחבא אלא בגלוי. מנסיון העבר ידעתי שאם אומר לו את זה
הוא יפגע ויתרחק ממני או שאפילו ירצה לקחת פסק זמן ממושך. בסוף החלטתי
לפתוח את זה ולדבר על כך שאני רוצה להפגש עם בחורים נוספים. היתה לנו שיחה
גלוית לב שהחלה בווטסאפ ונמשכה אצלו בבית ובמיטה.
להפתעתי, הפעם הוא הכיל
אותי ולא התחרפן לגמרי. הוא קיבל את זה כביכול בהבנה ודווקא אחרי שזה קרה
התקרבנו עוד יותר ונפגשנו עוד יותר באינטנסיביות. אולי זו הדרך העקיפה שלו
להרחיק אותי מבחורים אחרים. באחד הימים האלה הגעתי אליו בכלל לא לסקס
ואפילו לא הייתי חרמן, אבל מהר מאוד התפשטנו, ומצאתי אותו יושב עליו ומחכך
את ישבנו העסיסי בזין החם והזקור שלי. לא זיינתי אותו כי לא הבאתי שום
אמצעים במחשבה של איהיה סקס, אבל תוך כדי התחככות הוא הביא פתאום שפריץ
אדיר שפגע לי בול בעין. לא יודע איך השפריץ עבר את המשקפיים שלי, שגם הן
התמלאו בשפיך, אבל שרף לי בעין עוד שעות אחרי זה. צחקנו המון על זה, אבל
שמחתי שהוא לפחות נהנה.
אחרי שלושה ימים קסומים שבילינו יחד צמוד צמוד במיטה ומחוץ למיטה, הוא
כבר התחיל לדבר על המפגש הרביעי באותו שבוע. הוא רצה ללכת איתי לגעש ביום
חופש שהיה לו הרגשתי שזה יותר מדי וקצת בבוטות אמרתי לו שאני כבר שבע.
ידעתי מה רציתי. רציתי באותו יום להפגש עם דני התימני שכעס עלי ולהשלים
איתו בכל דרך אפשרית (ועל כך בהמשך). כמה שעות אחרי שהחתיך הבין שאני הולך להפגש עם מישהו
אחר וללכת איתו לגעש, הוא אמר לי שגם הוא הולך לשם עם גבר אחר ושלא אומר לו כלום אם אראה אותו שם. התבדחתי ואמרתי שדווקא הייתי שמח להצטרף אליהם לשלישיה, אבל הוא רק נעלב עוד יותר.
אחר כך התברר שהוא לא הלך לגעש בכלל ושהוא לא נפגש עם אף אחד. הוא רק רצה לראות איך ארגיש. הוא ישב לבדו באותו יום וחשב איך
הוא מעכל מצב כזה שהוא לא מכיר מהעבר. מצב של גבר שהוא כל כך רוצה ואוהב,
אבל רוצה להמשיך להתפרפר עם אחרים ולא להיות רק איתו. הוא חשב גם איך לא
לחזור לתקופה השרלילנית שלו בה היה מפתה כל סטרייט/גבר נשוי שהיה פוגש
ברחוב ונדלק עליו. הוא מבחינתו מצא את מה שחיפש: אותי. אבל אני לא מוכן
להיות רק שלו. הוא עדיין חושב ומנסה לעכל. הוא אמר לי שגם הוא לא מתכוון
לשבת בחיבוק ידיים ולחכות לי בזמן שאני עושה מה שבא לי, אבל האם יעשה את
זה, מתי ובאיזה מינון זו שאלה שנשארה פתוחה.
והפעם החלטתי לשים את השיר הבא משנת 1983 - Yes - Owner Of A Lonely Heart:
חודש שלם החזקתי את זה בבטן והתלבטתי אם, מתי ואיך לפרסם, אבל הגיע הזמן. דותן, 30, האליל האתיופי החתיך ההורס שמשגע לי את הגוף או החושים כבר חמש וחצי שנים, ואשר לפני כמה חודשים חזרנו לסיבוב נוסף בסאגה הבלתי נגמרת של הקשר ההזוי בינינו, כבר לא. זאת אומרת, הוא חי ושלם נדמה לי, אבל סגרת את הדלת בפניו ושמתי סוף, הפעם סופי, לסיפור שלנו.
תמיד חשדתי שהוא סוג של ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד ולמרות האופטימיות הנאיבית שלי שניסיתי לדון אותו תמיד לכף זכות החשדות היו כבדים. חשדות שהוא משקר לי ושהוא ממש לא מי שהוא מציג את עצמו בכל הקשור למה שהוא רוצה או מרגיש ביחס אלי ולמה שהוא רוצה או עושה ביחס לגברים אחרים.
לפני זמן מה האמת יצאה לאור. היא יצאה לאור משני מקורות שונים. האחד היה דותן עצמו שברוב טפשותו פנה אלי בגרינדר בזמן שבאתי לבקר אותו, בלי שהוא יודע שזה אני כמובן, כי התמונה הגלויה שלי בגרינדר מגלה טפח ומסתירה טפחיים. ניצלתי את ההזדמנות כדי למשוך אותו בלשון ולגלות מה הוא מחפש ועד כמה רחוק הוא מוכן להגיע עם גברים אחרים, אז באותה שיחה התחזיתי למישהו שלא הייתי ובדיתי סיפור שלא היה ולא נברא ודותן הגיב בשקיקה ובהתלהבות למה שהצעתי לעשות לו יחד עם עוד חבר או שניים שכאילו התכוונתי להביא איתי.
המקור השני, זמן קצר אחר כך, היה אחד מידידי הטובים והותיקים ביותר, הבחור מהמדרגות למי שזוכר. היה לנו בעברנו איזה שניים או שלושה סטוצים אבל נשארנו בקשר ידידותי נטול סקס. באחד מביקוריו המשפחתיים של הבחור מהמדרגות באיזור שבו דותן מתגורר, פנה אליו דותן בגרינדר והתחיל איתו. הבחור מהמדרגות עלה על זה שאולי זה דותן שאת פרשת הקשר שלי איתו הוא יודע, שאל אותי אם אכן שמו הוא כך וכך ושלח לי תמונה שדותן שלח לו. בתמונה, שאני מכיר, אחוריו של דותן חשופים והחור שלו רק מחכה לזין שיכנס בו והבנתי שזה הוא. הבחור מהמדרגות גם שלח לי קטעים מהשיחה שלהם ובהנחייתי הוציא מדותן פרטים מסוימים לגבי עברו ומערכות היחסים שלו והציע לו כל מיני הצעות עוד יותר קיצוניות ודותן לא הסתייג ולהיפך. לא רק סקס דותן רצה מהבחור מהמדרגות, אלא היה מוכן לחלופין אפילו למערכת יחסים איתו. מיסטר הייד בכבודו ובעצמו.
ד"ר ג'קיל לעומת זאת, דווקא באותה תקופה גילה סימני התקרבות חמים אלי מעבר לסקס. היה הרבה יותר אישי וחברותי איתי ואף לקח אותי פעם לחתונה אתיופית והכיר לי שם את החברה הכי טובה שלו ואת אחת מבנות הדודה שלו שגם היו בארוע. אם הייתי מתעכב שם עד קצת אולי גם הייתי פוגש את אחיו שאמור היה להגיע לארוע וגם זה אמר לי דותן שישמח לעשות ובחפץ לב, אז איך כל זה מתיישב עם התנהגותו הנסתרת כמיסטר הייד? לא מסתדר.
בעבר, כשהיו לי רק חשדות, קיוויתי שמיסטר הייד שלו הוא רק מייצג של פנטזיות ושהוא לא ממש מממש אותן, אלא רק משתעשע בהם בצ'טים וירטואלים עם אנשים שהוא לא יפגוש לעולם, כי הרי הוא חזר והכביר עלי כל הזמן מילות אהבה וסופרלטיבים שונים. כן, אני יודע שהייתי תמים. ממש תמים.
אחרי שהבחור מהמדרגות סיפר לי מה שסיפר החלטתי לסיים את הקשר עם דותן, אבל בניגוד לשיטתו כל פעם שהוא נפרד ממני, שפשוט נעלם חסם והפסיק לדבר ללא כל הסבר, אני החלטתי להתנהג שונה. רציתי להפגש איתו ובפגישה הזו להטיח את האמת בפרצופו. רציתי לראות את תדהמתו ואת מבוכתו כשיפלו המסיכות. כשנםריד בין האמת לבדיה. רציתי לראות מה יעשה ומה יענה, כי הרי אם אכתוב לו את הדברים בווטסאפ, הוא פשוט יתעלם יחסום ולא יגיב. הרגשתי שאני צריך לעשות את זה בדרך שתיתן לי closure, סגירה. סוף לסיפור.
ניסיתי לקבוע פגישה איתו וכל פעם קרה משהו אחר שהביא לדחייתה. כאילו באיזה חוש שישי הוא הרגיש ששום דבר טוב לא הולך לקרות לו מפגישה כזו. הפגישה נדחתה עוד ועוד עד שהגיע הרגע שהבנתי שאני לא יכול לחכות עם זה עוד ואני עוד מעט מתפוצץ. זה היה ממש ביום הראשון של השנה, יום אחרי ששוב נדחתה פגישה שהיינו אמורים לקיים. זה קרה אחרי קרע חדש עם אשתי, על רקע הריחוק שלי ממנה, זה קרה אחרי שהבנתי שאני חייב לנקות כל מיני רעשים ובחורים מיותרים מחיי והלשאיר רק מה שבאמת עושה לי טוב, על מנת שישאר בי גם משהו טוב לתת לאשתי שהלכה ונדחקה לקרן זוית. אז החלטתי לקחת פסק זמן או לסגור סיפור עם בחורים מסוימים והראשון שבהם היה דותן.
המחשבה הראשונה שעברה בראשי היתה פשוט לנסוע אליו ללא הודעה מוקדמת, להפתיע אותו ולדבר איתו. אם הוא לא יהיה בבית, ידעתי היכן הוא שומר מפתח ויכולתי להכנס לדירתו ולחכות לו שם. יכולתי באותה הזדמנות גם לקחת משם כל מיני דברים שקניתי לו פה ושם, יכולתי גם לחטט לו בבית ולמצוא עוד דברים שאולי הוא הסתיר ממני. יכולתי, אבל לא עשיתי את זה. הבנתי שלא בא לי לבזבז עליו יותר את השעה - שעה וחצי שלוקח להגיע אליו, את הזמן, את המתח, את העצבים. זה הרגע שהבנתי שלא יעזור כלום, זה נגמר. אבל הייתי חייב לעשות משהו. ישבתי וכתבתי לו הודעה ארוכה בווטסאפ בה חשפתי כל מה שאני יודע, וזה נוסח ההודעה:
"דותן נשמה. שנה חדשה היא גם זמן לחשבון נפש. אני לוקח פסק זמן מסיבות אישיות שלי. זו גם ההזדמנות לפתוח בפניך שאני כבר זמן מה יודע שאתה לא כנה איתי ביחס למה שבאמת אתה רוצה או עושה בלעדיי. רציתי לתת לך הזדמנות להסביר או להיות איתי אמיתי לטוב או לרע בפגישה ושיחה פנים אל פנים, אבל הדחיות החוזרות ונשנות של הפגישה שלנו ייאשו אותי כבר.
כאב לי שמצד אחד אתה מציג את עצמך כמי שסקס לא ממש בראש מעייניו ושתקופה ארוכה לפני שחזרנו בכלל לא היית עם אף אחד, בעוד האמת היא שהיתה לך מערכת יחסים בתקופה זו, שגם אחרי שחזרנו אתה מחפש סקס כל הזמן עם גברים אחרים גם באטרף וגם בגרינדר ומתחיל עם גברים עוד ועוד, שאתה מחפש שיפרקו אותך, יעשו עליך אורגיות, יזיינו אותך בלי גומי ויגמרו בתוכך. אני מניח שאם זה מה שאתה מחפש כל הזמן אז לפעמים גם עשית את זה. אלה לא סתם פנטזיות, כי אם אלה היו רק פנטזיות, לא היית ממהר לתת את הטלפון שלך לגברים שדיברת איתם ושרצית שיבואו לזיין אותך, אלא כי באמת רצית שזה יקרה. כמו שאמרת לגברים מסוימים, ואל תשאל איך אני יודע, אבל אני יודע שאמרת להם: "אם אתה רציני אז תתקשר".
זה לא שאסור לך להיות מיני או חרמן ולרצות סקס עם אחרים, אבל למה לשקר ולהציג את עצמך כאיזה נזיר שלא יכול לסבול את המחשבה שיגעו בו או יחדרו אליו אנשים זרים שאין לו קשר רגשי אליהם? למה חוסר האכפתיות לעשות בלי גומיושיגמרו בך אנשים זרים, דבר שמעמיד גם אותי בסיכון? ככה עושים לגבר שאתה אומר שאתה אוהב? ולמה לבקש ממני כל הזמן לקנות לך דברים באמתלות שונות כמו שהארנק באוטו ואחיך לקח לך אותו. זה מה שהייתי בשבילך? שוגר דדי?
ידעתי הכל וחרקתי שיניים. קיוויתי שיום אחד תשים את השטויות מאחוריך, תהיה אמיתי איתי ותרצה באמת רק אותי. הייתי תמים. אתה נימפומן, או בלשונך "שובב" ואני כנראה רק אחד מיני רבים. תמיד חשדתי, אבל עכשיו אני יודע בוודאות. גם משיחות שלך עם אחרים וגם משיחות שלך איתי, כשלא ידעת שאתה מדבר איתי בכלל. הלוואי שפעם אחת אחרי חמש וחצי שנים שאנחנו מכירים תאמר לי את האמת... גם אם היא כואבת... :"
ידעתי שלמרות מה שכתבתי, הודעה כזו היא פרידה סופית ולא פסק זמן. ידעתי שאין סיכוי שדותן יענה עליה, אבל אני לפחות נתתי לו את ההזדמנות לענות ולא חסמתי אותו, בניגוד למה שהוא עשה לי בעבר. ה - V השני בווטסאפ אישר לי שההודעה הגיעה לדותן. אחרי זמן מה ה- V גם הפך לכחול והבנתי שדותן קרא את ההודעה. מיד לאחר מכן הוא הקפיא את כרטיסו באטרף, אם כי מאז הספיק לפתוח להקפיא ולפתוח אותו מחדש, אחרי שהבין שלא אציק לו יותר. שמתי את הסיפור שלי איתו מאחורי. תם ונשלם.
ואין כמו השיר של יהודית רביץ - סוף לסיפור משנת 1987 כדי להתאים יותר לסגור את הפוסט הזה.המילים של יענקלה רוטבליט :
"שום הפתעות אין בסיפור
שוב הדמעות על האיפור
החגיגה נגמרת
המסכה נושרת
ושוב הדמעות על האיפור
והחיוך שעוד תפור
נפרם משפתותיך
נפרד כבר מעליך
וסוף לסיפור.
כל הקסמים תמו חלפו
כל האורות כבר נאספו
הזמן שאין רופא לו
חמק חלף כמו פלא
ורק הזיעה על הפנים
כובע מעוך ריק משפנים
כל הצופים כבר קמו
כל התשואות נדמו
פרחו היונים.
גם האמת, גם הבדיה
מה שהיה, כמו לא היה
נמוג כהרף עין
ורק אתה עדיין
ושוב הדמעות על האיפור
והחיוך שעוד תפור
נפרם משפתותיך
נפרד כבר מעליך
וסוף לסיפור."
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
