פילבוקס

****

עידן

****

כמה שאני אוהב את הישבן הקטן והשעיר של נתי ואת גופו הצנום והשחום, וכמה שאני מקנא בכל בחורה או גבר שמזדיינים איתו. אם הוא רק היה רוצה הייתי זורק את כל הגברים האחרים ומזדיין רק איתו, כל שבוע וכמה פעמים בשבוע, אבל הוא ממדר אותי, ממנן אותי ומפחית את תדירות המפגשים שלנו יותר ויותר. גם כשאנחנו נפגשים, הרבה פעמים הוא אומר לי שזה בלי סקס. רק ניסע לים ונסתלבט. הים הזה מבחינתנו זה יכול להיות מקום אחד בלבד: חוף געש. רק שם אני יכול להרגיש חופשי להיות ערום, לזיין בלי בושה ולא אכפת לי מכלום. רק שם הוא מסכים להזדיין איתי לעיתים יותר מדי רחוקות, וגם זה תמיד בלי תכנון שהנה להולכים להזדיין.

אני תמיד בחוסר וודאות איתו, הוא וכל היזיזות שלו, במיוחד הגרושה בת הארבעים שפיתתה אותו בכסף שלה ושהוא נהנה לזיין מאז בחינם על בסיס קבוע. בטח היא נותנת לו לזיין אותה בלי גומי והוא נהנה להשפריץ לה בחור ולהרגיש חופשי. בטח הוא חייב את זה כדי לא להרגיש טמא יותר מדי מהזין שלי שחודר אליו עמוק ומזיין אותו גם כשהוא לא ממש רוצה, אבל מפתה ומפתה אותו עד שחודר לתוכו והוא נאלץ על כורחו ליהנות ממנו, והוא נהנה ועוד איך. גניחות התאווה שלו בזמן הזיונים שלנו מעידות על כך יותר טוב מהכל.

בפעם האחרונה שנפגשנו, אחרי הרבה זמן הוא גם נתן לי לגמור בתוכו וזה היה מדהים. אבל קדמה לזה סיטואציה מוזרה קצת כשראיתי על החוף מישהו שאני מכיר. קותי, בחור חטוב וסקסי בן ארבעים כמעט, שזיינתי לפעמים, אבל כבר זמן רב שאני מתחמק מפגישות נוספות איתו. הוא הלך לו על החוף הביט בנו והמשיך עוד קצת ואז הסתובב וחזר כלעומת שבא. לא פניתי אליו ולא עשיתי לו אפילו שלום, כי הדיסקרטיות מחייבת, אבל אולי חייכתי קצת, חיוך שלמחרת הלך להמחק לי מהר מהפרצוף. נתי לא שם לב, באותו זמן הוא היה עסוק עם התיק שלו או משהו ולא הסתכל לכיוון.

ההזוי עוד יותר היה, שלמחרת קותי סימס לי שהוא מכיר את הבחור שהייתי איתו על החוף ושהוא מזיין אותו קבוע והבחור מכור לזין שלו ולשפיך שלו ושלא אאמין לו לסיפורי הביסקסואליות שלו. לא האמנתי. זה לא יכול להיות. מה פתאום? הרי רק איתי נתי עושה בלי גומי! רק לי הוא מתמסר ככה! הרי הוא אמר לי זאת במפורש! קותי סתם מקנא. הוא סתם רוצה לסכסך. או שהוא פשוט טועה בבחור. ככה חשבתי, אבל הספק החל לנקר בי ללא הרף.

רציתי לשאול את קותי מליון שאלות, אבל הוא סרב לתת פרטים מזהים. כל חקירותי, כדי שאוכל לוודא שהוא אכן מדובר על נתי האהוב החומקני שלי ולא על איזה בחור אחר, הושבו ריקם. "אני לא רכלן" חזר קותי שוב ושוב על המאנטרה שלו ועמד כחומה בצורה בסירובו למסור פרטים מאמתים נוספים. הוא הותיר אותי עם הספק המנקר, או שמא התקווה הבוערת שכל הסיפור ההזוי הזו הוא טעות בזיהוי. שלא יכול להיות. שלא נתי. רק לא נתי.

כשהמשכתי להתעקש שאני חייב להיות בטוח שזה אכן הבחור שאני מכיר ולא מדובר בטעות בזיהוי, קותי החליט כנראה לנצל את ההזדמנות ואמר: "בוא אלי, יש לי ירוק רפואי חדש, נזדיין כמו שהיינו מזדיינים פעם ואחרי שנהיה מסוממים ומסופקים כמו שצריך, אני אענה לך על כל שאלה שתשאל". בלית ברירה נאלצתי להסכים כי הייתי חייב לדעת את האמת ולהרגיע את הסערה שכל הגילוי הזה גרם לי.

כשנפגשתי עם קותי אחרי יום - יומיים, עישנו והוא אף נתן לי חלק מהרפואי שלו, ואחר כך בלי הרבה חשק זיינתי אותו. זה היה זיון של נקמה. נקמה בבחור שמעז לזיין את נתי שלי, הבחור שאני עכשיו אראה לו עם הזין שלי מי פה הגבר. חדרתי לתוכו בכוח, זיינתי אותו עמוק וחזק ולא עצרתי גם כשרצה הפסקה. נהניתי להכניע אותו, לשמוע את גרגורי ההנאה שלו, לכבוש אותו ולגמור בתוכו, כשאני חושב על כל הפעמים שהוא בטח זיין את נתי וגמר בתוכו.

אחרי הזיון הגיע העת לשמוע את התשובות לכל השאלות הבוערות שלי. קותי סיפר לי איך פיתה את נתי בפעם הראשונה באלף וחמש מאות שקל, איך היו יחסיהם מאז, מה היה בזיונים איתו ובאיזה תדירות, אבל בכל הנוגע לפרטים מזהים, הוא המשיך להתחמק. הסכים רק לומר לי את השם שנתי מסר לו, שהיה כמובן שם שונה, ואחרי לחץ נוסף הסכים לומר לי מה שלוש הספרות האחרונות בטלפון שלו, אבל גם הן היו שונות. את הכינוי של נתי באטרף הוא לא הסכים לומר בטענה שלא זוכר ושיש  לבחור כמה כרטיסים, ועוד תירוצים. נותרתי עם הספק המנקר, האם הם אכן מכירים או שקותי רק משחק בי.

כשקותי הבין כמה אני נסער מהגילוי שלו, הוא אמר: "תשמע, הוא אמנם זיון טוב, אבל נראה לי שאתה מאוהב בן או משהו. אם הוא כזה חשוב לך, אני אפסיק להפגש איתו, העיקר שאנחנו נמשיך להפגש." עניתי לו שאני עדיין בספק וכל העניין מסעיר אותי יותר מדי מכדי לחשוב מה לעשות, אבל בכל מקרה אני מבקש שיבטיח לי שלא יפגש איתו יותר. קותי הסכים.

לא ידעתי מה לעשות בקשר לספק שהמשיך לנקר בי, אך לקותי היה רעיון: "אם אתה לא מאמין לי, בוא נסדר את זה. אני אזמין אותו אלי, אני אזמין אותך וכששניכם תהיו אצלי, תראה כבר מי דובר אמת ומי משקר", אמר לי קותי. התלבטתי קשות. חששתי שאאבד גם את שארית הקשר שעדיין מחבר את הזין שלי לישבן השעיר והמסעיר של נתי, שמקבל את הזין שלי עמוק חזק וטוב פעם בכמה חודשים. לא רציתי לאבד את הבחור שכל כך מושך אותי אפילו שהוא לא בצ'ק ליסט הרגיל של סוג הבחורים שאני נמשך אליהם.

חששתי שזה יהיה הסוף, אבל הרצון לדעת את האמת, הכריע. הייתי חייב לדעת.  קותי הבטיח לי שהוא לא יגע בנתי יותר כי הידידות שלי חשובה לו יותר (ממש ידידות, הזין שלי חשוב לו יותר, חשבתי לעצמי...) אז בסוף אמרתי לקותי שיארגן את המפגש הזה ולא יאמר לנתי שגם אני מגיע, ונראה כבר איך יתגלגלו הענינים כשנתי יבין שעליתי עליו, אבל באופן לא מפתיע, המציאות היתה שונה מהתכנונים שלי.

המשך יבוא...

צפצוף ההודעה הזו בווטסאפ הפתיע אותי. אחרי כחצי שנה של היעלמות והתעלמות, שהפעם העברתי אותה בשלום ובלי תהיות מיותרות, הוא לפתע פנה אלי. כן, הוא. דותן. האתיופי החתיך המיתולוגי שלי, שלא היה אף פעם שלי בעצם. דותן שכל החודשים האלה הייתי כנראה חסום אצלו בווטסאפ ולא ניסיתי לחשוב אפילו למה. לפתע הוא כתב. אולי זה בגלל הימים הטרופים האלה שהביאו אותו לאיזה חשבון נפש ואולי סתם חרמנות רגעית. ההודעה היתה: "געגועים. זכותך לא לענות! אך דע שאתה בליבי וראשי כל יום.  רק שלווה ורוגע בימים מטורפים אלה. דותן."

"גם לך, יקר היית ויקר לליבי תשאר", עניתי לו.

"כשיצא ותרצה אשמח לבלות איתך במיטה. תאמין או לא, לא היה לי אחריך איש ולא מעוניין באיש." אמר דותן.

"אשמח. אולי זה מהיר מדי אבל מחר בערב אני חופשי, מה שלא קורה הרבה, אבל במקרה נוצרה הזדמנות. אם מסתדר לך סבבה, ואם לא אז בפעם אחרת."

"אוקיי. מחר אוכל להפגש איתך בשעה .... ונהנה אם תוכל לכמה שעות. אם לחוץ או לא מספיק אז פעם אחרת" הוא ענה.

זה דווקא סבבה לגמרי מחר ב... עד ...." עניתי לו.

"אתה נהנה ורוצה סקס איתי?" שאל דותן.

"בוודאי. מאוד" עניתי.

"אני מדי פעם מאונן וחושב רק עליך... תבוא ותהיה סקסי מחר.. כמעט כתבתי לך אוהב אותך... אבל לא תאמין לי"

"אני שמתי את המחשבו והאמונות בצד. אני זוכר משפט יפה שנכתב בספר הכוזרי של ר' יהודה הלוי. משפט שתמיד אהבתי ומתחבר לי לעניין: "מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחיקוך". כל השאר זה פרשנויות. ניפגש בכייף."

"קיבלתי את מה שכתבת... (אף על פי שדקר לי את הלב)" כתב דותן.

"לא התכוונתי לעקוץ כלל. אתה מיוחד מדי לכך. את הלב שלך אני רק רוצה ללטף, לא לדקור".

דותן ראה והפעם לא השיב, אז החלטתי לכתוב לו עוד משהו שצץ לי בראש: "לפעמים אנחנו מזכירים לי שני קיפודים. כל כך רוצים אבל גם חוששים. איך הבדיחה אומרת? איך שני קיפודים עושים אהבה? - בזהירות..." והוספתי: "נשיקות לשפתיים היפות שלך".

האם דותן התחרט או שבכל זאת רוצה להפגש? בקרוב אדע.