"מה הולך חתיך?" היתה ההודעה שהתקבלה ממנו בגרינדר. הבטתי בכרטיס וראיתי שבמרחק קצר ממני נמצא כוסון הורס בן 21 , בהיר, חלק רזה. מישהו שכאילו יצא מהחלומות הרטובים שלי. עניתי מה שעניתי והשאלה הבאה שלו לא בוששה לבוא: "היית למעלה בשירותים, לא?".
"חחח... איזה שירותים?" עניתי ותהיתי מה זימן לי הגורל הפעם. התברר שבאיזה צירוף מקרים מדהים, הבחור היה זמן קצר לפני כן בשירותים של הקניון שנמצא לא רחוק מהעבודה שלי. הוא הלך להשתין וגבר בוגר עמד לידו במשתנות, שלף את הזין הגדול שלו ושיחק איתו קצת בלי להשתין, כשהוא מביט בכוסון במבטים רבי משמעות. הכוסון נדלק ונסער אבל לא אמר דבר. כמה דקות אחר רק מצא אותי קרוב אליו בגרינדר והיה בטוח שאני אותו גבר מהקניון.
למרות שלא הייתי הגבר ההוא מהקניון, ואמרתי לו את זה, המשכנו לדבר, החלפנו תמונות סקסיות והרגשנו משיכה הדדית מטורפת. הוא אמנם לא חתיך או יפיוף, אבל יש לו פנים חמודות, חיוך יפה וגוף נערי של כוסון הורס. מהר מאוד בשיחה הוא קלט שאני נשוי, אבל זה לא הפריע לו. בהמשך השיחה הוא ניסה שוב לוודא אם אני לא בכל זאת הגבר שהוא ראה בקניון, אבל תיארתי לו איך אני נראה והבהרתי שזה לא אני. כך או כך הוא כבר נדלק וגם אני כמובן וכבר בשיחה הזאת הוא הזמין אותי לבוא לביתו למחרת בבוקר. אמרתי לו שיש לו תחת ששווה זיון והוא ענה שיש לי זין ששוה את התחת שלו. המשכנו באותו יום לדבר בטלפון, והבחור התגלה גם כבחור נחמד, נבון וכייפי, והציפיות כבר עלו יותר ויותר.
הוא היה פשוט התגשמות של הפנטזיות שלי. במראה, במגע, בכימיה, בנחמדות ובסקס המטורף שהיה לנו. היו לו שפתיות רכות ונעימות מאוד, הוא דפק צרפתיות מהממות והוא התגלה גם כאחד המוצצים הכי טובים שהכרתי, כשלקח את הזין שלי חופשי עמוק לגרון וגם קיבל מעולה בתחת. יומיים אחר כך נפגשנו שוב והפעם, בגלל שהבית שלו לא היה פנוי, הזמנתי אותו לביתוי של כמה שעות בצימר עם ג'קוזי הנמצא בסביבה.
היה אש. ממש מושלם. הזדיינו כמו שפנים במשך כמה שעות. המון זמן כבר לא נהניתי ככה ובאופן מייד כל כך עם בחור חדש שהכרתי. עשינו את זה בכל מיני תנוחות ובכל מיני מקומות, על המיטה, בעמידה, במקלחת ובג'קוזי. הרגשתי חיבור מושלם. עונג מופלא. אחרי שתי גמירות שלו וגמירה אחת שלי שכבנו במיטה ערומים ומחובקים בכפיות. נמנמנו ושמעתי את נשימתו הרוגעת ונחירותיו העדינות מאוד והקלות, והבנתי שהוא נרדם קצת. אחרי רבע שעה ואולי מעט יותר, הרגשתי את חרמנותי מתעוררת שוב. התמקמתי כמו שצריך בין פלחי ישבנו והתחלתי לחדור ולכבוש אותו מחדש. הוא שיתף פעולה בהנאה רבה והזיון היה עוד זיון פרוע ומדהים שבסופו גמרתי שוב בפעם השניה, דבר שכמעט אף פעם לא קורה לי, וגם הוא גמר שוב. בפעם השלישית.
אין דברים כאלה. פעם ראשונה מזה שנים שבמשך כמה ימים לא חשבתי על אף אחד אחר בכלל. שרק רציתי לחכות לרגע שניפגש שוב ונזדיין שוב. הוא הטריף לי את החושים, והבנתי עוד משהו. שכשיש משיכה, התאמה מושלמת לפנטזיות שלי, כימיה וזמינות, אני לא צריך שום דבר אחר. תוציאו פריט אחד מהרשימה ואני כבר אחזור לחפש אחרים ולהתפרפר. אז בכמה ימים האלה שבהם נפגשנו פעמיים, לא רציתי ולא חשבתי על כלום ועל אף אחד חוץ ממנו. אפילו לא על החתיך שהרגיש בחושים החדים שלו שאני קצת התקררתי ביחס אליו ולא ממש מתגעגע. מי יוכל להתגעגע לחתיכים כשיש לו כוסון כזה מתחת לאף? לא יודע מה יהיה בהמשך. בימים הקרובים הכוסון לא יהיה זמין ושוב התעורר בי היצר לאחרים. אפילו החתיך הדליק אותי היום בשיחה שלנו.
הכוסון ואני זו יותר מהידלקות, זו בעירה גדולה. אבל זו בעירה שאולי כמו שניצתה מהר כך עלולה לכבות מהר, כשהריגוש שבחידוש יפוג. אי אפשר לדעת. כבר שנים שלא הייתי ממוקד בבחור אחד בלבד ואני לא יודע אם אני יכול או רוצה אחרת. שנינו פעילים מינית ואני מאמין שגם הכוסון ימשיך להיות פעיל מינית עם אחרים ולא יחכה רק לי. אולי גם אם אהיה זמין הוא ירצה להמשיך לגוון.ואני, בתחושה כרגע רק רוצה להיות כל הזמן איתו ובתוכו עד בלי די.
דבר אחד שמפריע לי ביחס אליו זה שהוא בראש קצת פרוע לפעמים לאורגיות סאונות וכו' שזה יותר מדי בשבילי. הייתי מעדיף אותו פחות משוחרר מינית, אבל זה מה יש. אני מרגיש שהוא מאוד נמשך אלי והוא גם אומר את זה בסקס ומחוץ לסקס. אני לא ממש בטוח למה כוסון הורס כזה נמשך אלי, אבל כמו שאומרים "במופלא ממך אל תחקור". אני לא יודע כמה זה יספק אותו לפני שיחזור ויחפש ריגושים אחרים, אבל אני מנסה ליהנות ולמצות עד תום את מה שיש כרגע איתו וכמה שיותר. אני מרגיש שיכולות להיות איתו עד הרבה חוויות מחרמנות ומענגות והוא מדבר על זה לפעמים, אבל קשה לדעת מה יהיה בהמשך. הוא ממש הטיפוס שלי וזה פאקינג מלהיב כמה שיכול להיות מענג איתו. ממש עפתי ואני מאמין שגם הוא. היה וואוו... מעניין איך יהיה בפעם הבאה.
והשיר שקפץ לי בראש כמעט מיד מסיבות מובנות הוא שיר משנת 1982 של הפוניטר סיסטרס I'm so excited שכל מילה שבו מרגישה ממש בול מתאימה להתלהבות שאני מרגיש כרגע:
אחד הדברים האופייניים לסדנאות הומניקיישן בהן השתתפתי היא המוטיב המוסיקלי הבולט שבהן. שירים הם אבני הדרך בכל סדנה. יש שירים המיועדים לחדד מוטיב מסוים ויש שירים שמתחברים למקום מאוד אישי, לחוויה או בעיה שמישהו ממשתתפי הסדנה דיבר עליה. יש שירים המתקשרים לעורקי שמחה, שירים המתחברים לורידי העצב, שירים הפורטים על מיתרי הרגש ושירים המעוררים השראה.
בפוסטים קודמים שהתייחסו לסדנה הזכרתי כמה מהשירים, אבל השיר שנראה לי כשיר מעורר ההשראה ביותר הינו השיר שאולי מסכם את מהות הסדנה ורוחה. שימו לב למילים.
רבקה זוהר - הלאה
באתי מעולם מלא ספקות ודאגה, כל הזמן קורים דברים, אין זמן להירגע. השנים חולפות וכבר חלף חצי חלום, אבל אני עוד מחפשת מקום.
מבקשת דרך בין שבילים מפותלים, בתקווה שיום אחד אבין את הכללים, הסתובבתי די אך לא למדתי הרבה, רק דבר אחד ידעתי יפה:
הלאה! צריך ללכת הלאה, לטפס למעלה, ולא להרתע. הלאה! עוד ללכת הלאה, רק ללכת הלאה, ולא להכנע.
לא מצאתי את דרכי, ולא היה לי טוב, פעם פעמיים כבר ראיתי את הסוף. אך דווקא כשרגלי כושלות והכוחות כלים, משהו קורא אליי מבפני:
הלאה! צריך ללכת הלאה, לטפס למעלה, ולא להרתע. הלאה! עוד ללכת הלאה, רק ללכת הלאה, ולא להיכנע.
ב- 7.2.2011 יש לכם הזדמנות לקחת כמה ימים של פסק זמן ממרוץ העכברים התמידי שכולנו נמצאים בו, לעשות משהו לטובת עצמכם, עתידכם ואיכות החיים שלכם וללכת להשתתף בסדנת מהות. אין לי מניות בהומניקיישן ואין לי שום טובת הנאה אישית בהחלטתכם אם ללכת או לא. אני אומר זאת רק ממקום של אכפתיות. כמובן שאם תלכו, אשמח לשמוע על כך. שיהיה לכולם יום נפלא.
אתמול בערב הייתי במפגש של החבר'ה מהסדנה האחרונה שהשתתפתי בה. במפגשי הסדנה, נהגה האחראית לשאול את כל אנשי הצוות "מה אתה נושא?" ותמיד חשבתי על מיקוד, נחישות, ציפיה וכו'. אתמול כשפגשתי כמה עשרות מחברי הסדנה חשתי דבר אחד פשוט: המון אהבה. אהבה, חום וזכות על כך שהייתי איתם ועבדתי איתם או לצידם במשך הסדנה הזו.
להזכר איך הם נכנסו לסדנה סקרנים, חוששים ואולי אפילו קצת מבולבלים והנה אחרי כמה ימים יצאו משם שונים לגמרי. אהבה כזו אפשר להרגיש בחיוכים הקורנים מפניהם של אלה שפגשתי שם, בחיבוקים החמים שקיבלתי מהם, בדיבור, בפרגון והבעת ההערכה למה שהייתי שם עבורם בסדנה הזו. זו לא אהבה רומנטית, אבל זו אהבה. אהבת האדם. המון אהבה.
ולסיום בחרתי כמה שירים. את הראשון אני מניח שאתם לא מכירים, אבל זה אחד משני השירים הראשונים שעלו לי בראש כשחשבתי על כל האהבה הזאת. מדובר בשיר ממחזמר אנגלי כזה ישן בשם There's a Whole Lot of Lovingאשר במקור בוצע בשנת 1975 ע"י Guys 'n' Dolls בסגנון שמאלצי מתקתק ומיושן, אך בשנת 2001 חודש ע"י להקה אירית בשם Six שנתנו לו קצת יותר פילפל וקצב, ובחרתי להביא את שני הביצועים לפניכם:
המקור:
גרסת הכיסוי:
השיר השני שנצנץ במוחי היה ללא ספק השיר "כמה אהבה" שאני מניח שאתם מכירים בביצוע של קובי פרץ, אבל אני בחרתי להביא אותו בביצוע הקוסמופוליטי יותר של שירי מימון ושמעון בוסקילה, שגם הלחין את השיר ואשר הם שרים אותו בצרפתית, אנגלית ועברית. שיר מדהים ומרטיט. אגב בתחילת השיר יש הקדמה קצרה בה הם מספרים על תחילת עבודתם על המופע המשותף, אך אפשר לדלג עליה ולהגיע ישר ל 1:09 דקות מתחילת הקליפ. אגב, ראיתי את המופע והוא פשוט מעולה.
השיר השלישי שבחרתי היה השיר "זה רק פחד" שנכתב ממשפטים ששלחו משתתפי הסדנה, על סמך חוויות ותובנות מהסדנה. השיר קובץ הולחן והופק על ידי אחד משתתפי הסדנה. חבר'ה כשרוניים שבא לי לחבק את כולם יחד במלוא האהבה והפרגון:
אגב, סדנת מהות הקרובה נפתחת ב- 7.2.2012. אם בא לכם לפרגן מתנה לחיים לעצמכם או לאדם קרוב, אז זה הזמן.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
