לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

פילבוקס


חוויות, דעות, סיפורי סקס, אירוטיקה ואהבה שכתבתי על גייז וביסקסואלים, שירים שאהבתי ותמונות שאספתי, הכל לפי מצב הרוח והחשק.
Avatarכינוי: 

מין: זכר

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2017    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

שובר את השתיקה


 

כבר יותר משבועיים אני שותק. רק סמלי הדבר שהפוסט האחרון שלי הסתיים בשיר "מרוב אהבה שותק" ואולי לא סתם חתם השיר את הפוסט ההוא. יש לשיר ההוא משמעות סמלית עבורי. משמעות הקשורה - איך לא - למערכת היחסים שלי עם דותן. גם הפעם השתרבב השיר לפוסט בגללו.

 

אי שם בסוף אוגוסט דותן נעלם מחיי. הוא עשה זאת כבעבר בלי לומר מילה. הפעם זה לא בא על רקע של איזו מחלוקת או מריבה או אי הבנה. הפעם זה בא על רקע של כלום. רגע אחד אנחנו מתקרבים זה לזה ובמשנהו פאף הוא מתפוגג.

 

האמת שהיתה לי תחושה מוקדמת שמשהו כזה יקרה. ידעתי שבסוף אותו חודש הוא עוזב את מקום העבודה שלו, עוזב את מקום מגוריו ועתידו לוט בערפל. הוא סיפר לי אז שהוא מתלבט בין כל מיני הצעות עבודה, חלקן באזור המרכז וחלקם מרוחקות עוד יותר מהמקום המרוחק בו הוא גר באותו זמן. דותן פיזר רמזים, ואני קיוויתי שאני רואה צל הרים כהרים, אבל בתוך תוכי ידעתי.

 

הוא אמר לי שמצד אחד הוא רוצה לעבור למרכז, אבל מצד שני הוא חושש שדווקא כשיהיה קרוב יותר אלי הוא ירצה לקבל יותר ממה שאני יכול לתת לו [למי ששכח - אני נשוי]. הריחוק עוזר לו והקרבה עלולה לגרום לו להפגע. הוא לא אמר את זה במילים מפורשות אבל אני הצלחתי לקרוא בין השורות.

 

בפגישתנו האחרונה, ביום הולדתו, רק התחבקנו, התנשקנו והתכרבלנו זה עם זה שעה ארוכה. הוא שאב את ריחי אליו ואת מגעי הספיג בתוך גופו ועל עורו ואמר לי שהוא רוצה לנצור את הזכרון הזה ולקחת איתו את הרגעים האלה. באותו רגע חשבתי שהוא מתכוון שהוא רוצה לקחת אותם אליו לשירות המילואים שאליו יצא באותו יום, אבל בדיעבד הבנתי שזה היה רגע הפרידה שלו ממני. לא פרידה מתוך כעס או טינה, אלא פרידה מתוך ויתור. ויתור על אהבה שבנסיבות הקיימות לא תצליח להתממש. ויתור מתוך הבנה שאם הקשר הזה ימשיך נגיע למקומות שיכאבו לו, ואולי יכאבו לשנינו.

 

אני לעומתו יותר חולמני. יותר רוצה להסחף. רוצה יותר ללכת את הלא נודע ולקוות לטוב. בגלל שדותן לא אמר מילה, לא ידעתי כלום. בתחילה ידעתי שהוא במילואים, אחר כך תכננו להפגש ביום סיום המילואים שלו, אבל דותן ביטל. אחר כך דיברנו וניסינו לתאם פגישה אחרת, אבל שוב זה לא יצא. אחר כך הוא היה טרוד בחיפושי העבודה/דירה שלו ורצה לעשות את זה לבד בלי לשתף אותי. כיבדתי את רצונו וחיכיתי שיודיע לי מה החליט ולאן פניו מועדות. אחר כך הוא שתק. אחר כך היתה את שיחת הטלפון האחרונה שלנו. שיחה מביכה. שיחה מרגיזה. שיחה כוזבת.

 

זה קרה במוצאי שבת. דותן לא רגיל שאני מתקשר אליו בשעות כאלה. הוא גם כנראה כבר מחק את אנשי הקשר האישיים שלו מהטלפון שלו שהיה שייך למקום העבודה, כי אמור היה להחזיר בתוך ימים ספורים. לכן, אולי בניגוד לרצונו, כשצלצלתי באותו יום, הוא ענה. הוא נשמע נבוך כשענה, כאילו תפסתי אותו בקלקלתו. הוא אמר לי שלא ידע שזה אני כי המספר שלי [ובכך הסגיר שזה ההסבר למה הוא בכלל ענה לי למרות שבטח לא רצה לענות בכלל...], הוא אמר גם שהוא בנסיעה ובאמצעי העברת דירה. הספקתי עוד לומר לו שישלח לי את המספר החדש שלו כדי שלא נאבד קשר, אך הוא מלמל משהו כמו "אני אתקשר אליך אחר כך" ואפילו לא נתן לי לשאול לאן הוא בכלל עובר. זה היה הסוף. השיחה האחרונה שלאחריה לא שמעתי ממנו בכלל.

 

בשבועות שקדמו לכך אמרתי לידידתי קלי, שיש לי תחושה שזה הולך לקרות. שדותן ינצל את ההזדמנות שהוא עובר דירה ומקום עבודה ושהוא מחליף טלפון, כדי להתנתק. זו היתה הזדמנות פז בשבילו להעלם בלי שיש לי דרך למצוא אותו. אני לא יכול לנחות על סף דלתו ולשכנע כפי שעשיתי פעם ואני לא יכול אפילו להתקשר ולדבר איתו. כך, הוא יוכל לעשות את זה חד צדדית, קר ואכזרי, וכך הוא אכן עשה. קלי חשבה שלא יתכן שזה יקרה כי היא מאמינה שהוא באמת אוהב אותי. אני לא בטוח שזה נכון, אבל אם זה נכון, אולי הוא עשה את זה דווקא בגלל שהוא אוהב אותי, דווקא בגלל שידע שבדרך אחרת יקשה לו להתנתק ממני. 

 

לא ידעתי את זה באותה שיחת טלפון אחרונה, אבל ליבי ניבא לי רעות. חיכיתי כמה ימים לפני שניסיתי ליצור איתו קשר, כדי שיסיים את הבלגן של ההעברה, אבל הוא לא ענה. לא לטלפון, לא למייל וגם לא באטרף. אפילו הודעה ששלחתי לו לפייסבוק לא נענתה. הוא מחק אותי מחייו ואפילו לא אמר כלום. תהיתי אם הוא בכלל אהב אותי אי פעם או שגם הוא, במקרה הזה, מרוב אהבה שותק, אבל עושה זאת כדי להתנתק וכדי לא להפגע, גם אם המחיר כל כך אכזרי כלפי.

 

לא ישבתי בחיבוק ידיים. פעם בכמה זמן שלחתי לו איזו הודעה, אך לא היה לי מושג אם הוא קורא את ההודעות האלה בכלל. אפילו ביום הולדתי הוא לא טרח ליצור קשר, אפילו בערב יום כיפור המצפון לא הציק לו. דותן הסתגר עמוק בתוך הקונכיה שלו ולא הציץ החוצה לרגע. לעיתים הייתי רואה את כרטיסו באטרף אונליין ולפעמים היה מקפיא אותו ונעלם. לפעמים הייתי שותק ולפעמים הייתי מנצל את ההזדמנות ושולח לו מסר שם. אמנם בעבר הוא טען שהוא לא קורא הודעות באטרף, אבל לפחות כששלחתי לו שם הודעות ידעתי שהוא אונליין ואם ירצה אז גפ יקרא, מה שלא יכולתי לדעת לגבי המייל.

 

ידעתי שאולי זה קצת פתטי וידעתי שאני חייב להרפות אבל לא יכולתי. התאפקתי והתאפקתי אבל שוב ושוב נשברתי וכתבתי לו משהו. באיזה שהוא שלב יצאה גם קצת מרירות. באיזה שהוא שלב יצאה גם קצת טיזריות בהודעות שלי. רציתי לנער אותו. רציתי לעורר אותו. אפילו אם יכעס, העיקר שיגיב. העיקר לשבור את השתיקה. לפני שבועיים ומשהו זה "הצליח".

 

זה קרה שוב כשראיתי אותו אונליין באטרף וקצת נטרפתי. שלחתי לו עוד הודעה. הודעה כנה, בלי לצפות לכלום, אבל ההודעה הזו הצליחה להזיז לו. וזה מה שכתבתי:

 

"לאהוב אותך זו כנראה מחלה חשוכת מרפא...


אני מנסה לזיין ולשכוח אבל לא יכול...


אתה יושב לך שם וחושב לעצמך למה לכל הרוחות הוא לא מרפה ממני? זה פשוט מאוד, כי אף פעם לא דיברת איתי, אף פעם לא אמרת לי שאתה לא אוהב או לא רוצה יותר, אלא סתם נעלמת ללא אף מילה...

תגיד שאתה לא רוצה אותי יותר, לא חושב עלי יותר ולא אוהב אותי יותר [אם אי פעם אהבת...] ואני אעלם לך מהחיים... גם מהוירטואליים..."

 

דותן כעס. אוהו כמה שהוא כעס. אני, שמכיר את האנדרסטייטמנט שלו יודע. הוא שלח לי הודעה כזו:

 

"מגעיל ומעצבן אותי וגורם לי לרצות לדחות אותך יותר ויותר, כל שטות שאתה כותב כאן.


שבת שלום..אל תגיב!"

 

 

כאב לי לקרוא את זה, אבל שמחתי שהוא הגיב סוף סוף. בתור אופטימי בלתי נלאה [כשלפעמים האופטימיות הזו גובלת בנאיביות אם לא יותר מכך] ראיתי אות חיובי דווקא במשפט "גורם לי לרצות לדחות אותך". הוא לא כתב "אני לא רוצה אותך" אלא דווקא מה שהוא כתב אמר לי בין השורות שהוא רוצה אותי אבל מנסה בכוח להפסיק לרצות אותי. לא נעתרתי לבקשתו לא לענות וכתבתי לו תשובה קצרה:

 

"אתה כנראה לא מבין מה אתה בשבילי ואיזו השפעה יש לך על החיים שלי.


כואב לי שאלה המילים הראשונות שאתה אומר לי אחרי חודשיים של שתיקה שאין לי מושג למה היא היתה.

מצטער על כל שטות שאמרתי, עשיתי, או לא עשיתי.


ועכשיו כמו שנאמר: ורק אני מרוב אהבה שותק [ורק מקווה שתשבור את השתיקה הכואבת הזו ]
"

 

 

יומיים אחר כך הרגשתי שאני צריך לכתוב לו עוד משהו. משהו שיעזור לי לקבל את הסגירה שלי מכל פרשת דותן, אז כתבתי לו עוד משהו [אגב, השמות בדויים כמובן]:

 

"שלום דותן


אחרי כל מה שעברנו יחד, אתה חושב שזה אפשרי שנשב לשוחח על כוס קפה כבני אדם?


אני מאמין שזה חשוב לשנינו ושאנחנו חייבים את זה לעצמנו ולא משנה לאן נמשיך מכאן והלאה.


מודה לך


אביב"

 

 

כמה שעות אחר כך דותן ענה לי, ותשובתו הצליחה הפעם אפילו להפתיע אותי קצת:

 

"כן אביב


אני אוהב את הטבעת שלך...


ובאופן חולני ומצחיק אתה צריך להביא לי עוד אחת מרשימה ויפה יותר


אהבתי אותך תמיד ואני רוצה אותך אותך


אתה היחיד שאני נושא על דגל ליבי וכמה שארצה להתחמק מזה לא אצליח.


דותן."

 

 

הוא יודע מה לכתוב בשביל להמס את ליבי והוא אכן עשה את זה, אבל הפעם אני יותר חסין. לא רציתי לחזור על טעויות העבר, למרות שהשתוקקתי להאחז בהודעה הזו שלו ובפתח הקטן שהוא פתח לחידוש הקשר, אבל לא כך. התלבטתי והתחבטתי לגבי התגובה שאכתוב, אבל ידעתי מה אני רוצה. לא רציתי שהאהבה או חידוש הקשר יהיו תלויים בדבר. אהבה התלויה בדבר אינה אהבת אמת וההודעה שלו הותירה אותי ספקני הרבה יותר מבעבר. אחרי הרהורים של כרבע שעה כתבתי לו בכנות הכי גדולה שיכולתי:

 

"דותן היקר


אני לא מסוגל לחשוב על טבעות עכשיו, כשאני נזכר שכל פעם אחרי שהבאתי לך טבעת... באופן אבסורדי נוצר ביננו נתק. הייתי רוצה שאם ננסה שוב להתחבר זה לזה נעשה את זה הפעם נכון. תהיה איתי בענין הזה ויהיה רק טוב. לא טבעות ולא מתנות, אלא פגישה, שיחה, הסרת המשקעים שיושבים לשנינו על הלב על מנת שנוכל לשבור את המחיצות האלה. אני כמעט התייאשתי, אבל בגלל שאני אוהב אותך כל כך ניסיתי כל פעם שוב ושוב. בוא נשבור את הריטואל הזה. נעשה את זה אחרת. בוא נפגש.


אני חצי רדום וממש בדרך לישון פתחתי שוב את אטרף בתקווה לראות הודעה ממך... אני מקווה שההודעה שלי לא יצאה מבולבלת מדי, אבל היא נכתבה בשליפה ישר מהלב...


אביב
"

 

 

אחרי שזה קרה הרגשתי שאני לא יכול לכתוב כלום עד שאשמע ממנו. יום - יומיים אחר כך פרסמתי בבלוג את הפוסט האחרון על סיפור סקס בין סימני ניקוד ורוד ומאז לא כתבתי עוד. דותן לא ענה להודעה האחרונה שלי. באותו לילה הוא הקפיא את כרטיסו באטרף וחזר לשתוק, והוא עדיין שותק. שתקתי גם אני. אחרי שבועיים, במקרה שמעתי ברדיו איזה שיר שהחזיר לי הרהורים על דותן. על האהבה שהיתה או לא היתה. על מהותה של אהבת אמת. לא היו לי תשובות, רק שאלות. השיר הזה של ג'ון לנון הוא קטן ופשוט ולמעשה היה רק סקיצה לשיר ונכתב קצת לפני מותו. רק כמה שנים אחר כך, בעזרת ידידיו לשעבר מהביטלס ובעזרתו של ג'ף לין מ- ELO יצא השיר Love is real לאור. זמן קצר אחרי ששמעתי את השיר ברדיו, מתוך גחמה של הרגע, כתבתי לדותן מייל:

 

"שלום דותן ושבוע טוב


שמעתי היום את השיר הפשוט והישן הזה של ג'ון לנון וחשבתי עליך, עלינו...


 

John Lennon - Love is real

 

Love is real, real is love,

Love is feeling, feeling love,

Love is wanting to be loved.

Love is touch, touch is love,

Love is reaching, reaching love,

Love is asking to be loved.

Love is you,

You and me,

Love is knowing,

We can be.

Love is free, free is love,

Love is living, living love,

Love is needing to be loved."


 

 

ועם השיר הזה אני אסיים הפעם:

 

 

נכתב על ידי , 17/11/2011 10:12   בקטגוריות John Lennon, אהבה נכזבת, אמת, אסוציאציות, גייז, געגועים, הפתעות בחיים, התמדה, התלבטויות, זכרונות, טבעת, מוסיקה, מצב רוח, פנטזיות, ציפיות, שחורים, תובנות, תסכולים, תקווה, אהבה ויחסים  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של פילבוקס ב-30/11/2011 05:30
 



האם מספיקה האהבה?


 

כבר יותר מחודש לא כתבת במפורש מה קורה עם דותן. בפעם האחרונה עזבתי את הסאגה הזו שלנו בקטע בו נסעתי אליו בנסיון להציל את הקשר שלנו. באותה פעם הבטחנו זה לזה הבטחות שונות, אבל לצערי לא עמדנו בכולן. בתקופה הזו גם לא נפגשנו הרבה. היו לנו רק רגעי קסם קצרים מדי ורחוקים מדי זה מזה, אבל בגללם אני רוצה לפתוח בשיר הישן והמקסים כל כך Magic Moments של  Perry Como משנת 1957:

 

"Magic Moments

When two hearts are caring

Magic Moments

Memories we've been sharing


I'll never forget the moment

We kissed the night of the hayride

The way that we hugged

To try to keep warm

While taking a sleigh ride


Magic Moments

Memories we've been sharing

Magic Moments

When two hearts are caring

 

Time can't erase the memory

Of these magic moments filled with love"

 

 

 

 

בתקופה הזו, בפעם הראשונה עשינו גם כמה דברים קטנים מחוץ לדירתו של דותן. היה לנו איזה טיול של שעה וחצי בחיק הטבע לא רחוק מביתו, שהיה מלווה בשיחה עמוקה וארוכה כפי שמעולם לא שוחחנו זה עם זה, היתה גם איזו גיחה קסומה לים והשתכשכות בעירום עם סקס בין הסלעים במפרצון שומם באחד החופים היפים בארץ, בו ענדתי לדותן טבעת יהלום יפיפיה.

 

 

בתקופה הזו היתה לדותן גם יום הולדת אשר בה הבאתי לו תליון כסף מקסים בצורה יין-יאנג, די דומה לתליון שכאן, שמסמל בשבילי את העובדה שאנחנו שונים כל כך אבל שניגודים גם לפעמים משלימים זה את זה ולא רק מושכים זה את זה.

 

 

מצד שני התקשורת לא השתפרה באופן משמעותי מצידו של דותן ואילו אני לא התנזרתי לגמרי מאחרים, אם כי הפסקתי לחפש זיונים באופן אובססיבי עם בחורים חדשים כל הזמן. בקושי היה סקס ביני לבין דותן בחודש וחצי האחרונים וזה חסר לי מאוד. התחליפים בדמותו של יזיז זה או אחר הינם רק כמו אופטלגין לחולה במחלה חשוכת מרפא, אבל נותנים הקלה זמנית בחרמנות שאינה מפצה על החור הגדול שבלב.

 

על כל הדבש והעוקץ הזה מרחפת עננה או שמא צל כבד לגבי העתיד. דותן עוזב בקרוב את עבודתו ומקום מגוריו וניצב בימים אלה בפני החלטות חשובות לגבי המשך דרכו, הן מבחינת עבודה והן מבחינת מגורים. יש לו הצעות ממקומות מרוחקים הרבה יותר ממקום מגוריו הנוכחי, כל כך רחוקים שיהפכו את קיום הקשר ביננו לבלתי אפשרי ותיאורטי עוד יותר מכפי שהוא היום, ויש לו הצעות גם מאזור המרכז.

 

אינני יודע מה הוא יחליט וימים של מתח עוברים עלי עכשיו כמו שגם עוברים בוודאי על דותן. תחושותיו של דותן לגבי מעבר לאזור המרכז הן מעורבות. לא רק מבחינת סוג העבודה שדותן עדיין לא החליט אם זה מה שהוא רוצה, אלא גם בגללי. הוא יודע שמצד אחד יהיה לנו הרבה יותר קל ונוח להפגש כשהוא יהיה קרוב, אבל מצד שני הוא חושש שזה יגרום לו לרצות יותר, הרבה יותר מכפי שהוא יוכל לקבל ממני, כמו לגור איתי ולישון איתי בלילה ולהיות בן זוג לכל דבר. בשלב זה של יחסינו אני לא יודע אם ומתי אני אוכל לעשות זאת וזה גם פקטור בשיקוליו של דותן.

 

דותן לקח לו פסק זמן למחשבה ובימים האחרונים אנחנו לא מדברים. הוא צריך להחליט מה טוב לו יותר. אם הקיום הצנוע שלי בחייו הוא חלק מהטוב הזה, אז יש סיכוי שהוא יבחר באזור המרכז, אך אם יחשוש יותר מהסיכון וגם יחשוב שהצעות העבודה האחרות מוצלחות יותר הוא עלול להתרחק ממני לקצווי הארץ.

 

יש לי תחושה כבדה שהוא יבחר להתרחק. יש לי תחושה שהוא בשלב שהוא אוסף את הזכרונות ממני וחוקק אותם במוחו ועל לוח ליבו כי בקרוב לא נהיה ביחד, ככל שאנחנו ביחד היום בכל הלבד הזה. אני אוהב אותו ואני מאמין שבדרכו גם הוא אוהב אותי, אבל לפעמים אהבה אינה מספיקה. האם האהבה שלנו תספיק או שבימים הקרובים יתברר לי שהכל נגמר ונשארו רק רגעי הקסם מלאי האהבה שהזמן לא ימחק לעולם ?

 

ולסיום הפוסט הזה בחרתי שיר של להקת הרוק האלטרנטיבי Manic Street Preachers ביחד עם Nina Persson מהקרדיגנז. זהו שיר משנת 2007, שבעיני הוא שיר עוצמתי במיוחד, גם מבחינת הלחן וגם מבחינת המילים שכל כך מתאימות למצב שלנו:

 

Your Love Alone Is Not Enough

 

"Your love alone – is not enough not enough not enough

When times get tough they get tough they get tough they get tough


Trade all your heroes in for ghosts in for ghosts in for ghosts

They're always the one's who love you most love you most love you most


Your love alone – is not enough not enough not enough

It's what you felt it's what you said what you said what you said


You said the sky would fall on you fall on you fall on you

Through all the pain your eyes stayed Blue they stayed Blue Baby Blue


But your love alone won't save the world

You knew the secret of the universe

Despite it all you made it worse


It left you lonely it left you cursed

You stole the sun straight from my heart from my heart from heart

With no excuses just fell apart fell apart fell apart


No you won't make a mess of me mess of me mess of me

For you're as blind as a man can be man can be man can be

 

I could have seen for miles and miles

I could have made you feel alive

I could have placed us in exile

I could have written all your lines

I could have shown you how too cry


Your love alone is not enough

Your love alone is not enough"  

 

 

 

 

 

 

נכתב על ידי , 22/8/2011 11:43   בקטגוריות אינטימיות, אירוטי, אמת, אנרגיה מינית, אסוציאציות, בין תדמיות למציאות, גייז, געגועים, דאגות, הבטחות, הומואים, הפכים נמשכים, הרהורים, התמסרות, זיונים זה לא הכל, חרמנות, טבעת, ימים מאושרים, מוסיקה, מחויבות, משיכה, סקס על החוף, פגישה, פיתוי, פנטזיות, ציפיות, רגשות, שחומים, שחורים, תהיות, תובנות, תסכולים, תמונות, תשוקה, תקווה, אהבה ויחסים  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של פילבוקס ב-23/8/2011 09:48
 



על כמיהה וקידושין


 

חודש וחצי של כמיהה לדותן הסתיימה בפרץ של תשוקה וסקס מדהים של שעה ומשהו מענגת עד מאוד. "תן לי לכמוה קצת פחות ולהיות איתך קצת יותר" אמרתי לדותן שהפליג בתשבחות על הכמיהה הגדולה שהשביחה את העונג הגדול.

 

אחר כך הגיעה זמנה של הטבעת. לא רציתי לדחות את זה עוד. לא חיכיתי לאיזו פגישה רומנטית ומתוקתקת כמו הפקה הוליוודית, שיש כאלה שעושים מטקס עם טבעת, אבל העיקר שזה היה. ענדתי לאצבעו את הטבעת החדשה. אמרתי לו שהוא מקודש לי, התנשקנו והתחבקנו ברעד. טוב, הרעד היה ספק מהתרגשות וספק משמץ של קרירות שחדרה לחדר כי היינו ערומים. התחבקנו בישיבה כל מיטתו, ששרידי אהבתנו היו ספוגים במצעיה, התכרבלנו זה בזה ונפעמנו מיופיה של הטבעת על אצבעו.

 

דותן הבטיח קבל אני והוא לשמור עליה מכל משמר, על אצבעו או בשרשרת על לוח ליבו, והתרגשנו מאוד. אחר כך גם דיברנו קצת. פרקתי קצת מהמועקות שצברתי בחודש וחצי האחרון איתו, או יותר נכון בלעדיו, וסיפרתי לו בגילוי לב על רוב הדברים שכאבו לי. אמרתי לו שאני לא עושה את זה בטרוניה או כדי לרדת עליו, אלא כדי שנדע לשפר את הקשר ביננו ולצעוד לעתיד טוב יותר. נראה לי שהוא הבין ואז גם הוא סיפר לי כמה קשה לו לפעמים בלילות לבד, כשהוא חוזר מיום מתיש של עבודה, לימודים ועיסוקים שונים ורוצה להתחבק איתי או אפילו רק לדבר בטלפון, והוא לא יכול, והמחשב זה לא תחליף.

 

"אז אתה נכנס לקונכיה שלך וחוסם את עצמך, כעין מגננה" אמרתי לו והא הנהן בשתיקה ואמר לי לנסות להבין אותו. כנגד, נתתי לו פרספקטיבה שונה והצעתי לו את האפשרות האחרת. דווקא לשחרר, לדבר בהזדמנויות אחרות שיש לנו במהלך היום, לאו דווקא על משהו תכליתי. לאו דווקא על תיאום הפגישה הבאה או על סקס, אלא רק שיחת חולין בין שני אוהבים שמתענינים זה בזה. נראה לי שגם את זה הוא הבין.

 

"אני אוכיח לך כמה אני רציני" אמר דותן והציע להראות זאת בביקור מצידו אצלי באזור המרכז. חייכתי חיוך נוגה. רק בפסע היה ביני לבין לומר לו בציניות: "כן...ממש..." בזוכרי את כל אותן פעמים שניסינו לקבוע ביקור כזה שלו ותמיד משהו השתבש. דותן הרגיש בפקפוק שלי אפילו בלי מילים. אולי קרא זאת בהבעת הפנים הספקנית שלי ואמר שיוכיח לי את זה ושאל באיזה יום נוח לי, אז אמרתי לו. הוא הבטיח לעשות את הסידורים המתאימים לקבל חופשה מעבודתו לבוא לבלות איתי חצי יום או לפחות כמה שעות בנחת באזור המרכז. מחוץ לבית ומחוץ למיטה, כמו שני חברים בדייט או משהו. אני מקווה שזה יקרה בשבוע הבא. אם זה יקרה זו תהיה באמת תחילתה של דרך חדשה עבורנו.

 

אחרי הפגישה כתב לי דותן: "רציתי להגיד לך שהיה לי כל כך כיף איתך היום. ההרגשה... החיבוק... הנשיקה. לא זכרתי כמה טוב זה עושה לי וזה עשה לי מאוד טוב.התרגשתי לפני שבאת והתרגשתי אחרי שהלכת. אוהב אותך מאוד... כל כך!!! שמח שנפל בחלקי להכירך. בכלל כל סיפור ההיכרות שלנו היה הזוי, אבל הכל לטובה, יש יד מכוונת בעולם. אל תאבד תקווה ואל תסיק מסקנות לגביי כל דבר ושום דבר. הינך אדם נבון מאוד ועל כך אני מתמוגג תמיד. אוהב. שלך."

 

רשות הדיבור לעברי לידר ולשירו המקסים "זכיתי לאהוב" משנת 2005:

 

"וכשהשמש נמחקת בשמיים

והלב מטפטף לי דרך העיניים החומות

אז אני זוכר שיש ידיים שרוצות אותי קרוב

ואני יודע שזכיתי לאהוב"

 

 

 

 

נכתב על ידי , 4/12/2010 19:49   בקטגוריות אושר, אינטימיות, אירוטי, אכפתיות, אמון, אמת, אסוציאציות, אנרגיה מינית, בין תדמיות למציאות, גייז, געגועים, הבטחות, הומואים, הזדמנות שניה, הרהורים, התמדה, התרגשות, זיונים זה לא הכל, חום אנושי, חושניות, חיבוקים, חיפוש, חרמנות, טבעת, ליטופים, מחויבות, משיכה, נשואים פלוס, סבלנות, סקס, פגישה, פיתוי, פנטזיות, ציפיות, צעירים, רגשות, שחומים, שחורים, תובנות, תמונות, תקווה, תשוקה, אהבה ויחסים, מוסיקה  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של פילבוקס ב-9/12/2010 06:41
 




דפים:  
583,534
הבלוג משוייך לקטגוריות: גאווה , סקס ויצרים , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפילבוקס אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פילבוקס ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)