פילבוקס

את ההודעה הבאה קיבלתי מבחור שאני מכיר כבר זמן מה ומיותר לציין שהיא ריגשה אותי עד מאוד:

"היי מותק... הייתי רוצה לשתף אותך במשהו קצת ארוך אבל שווה את זה.

היום לפני xxx שנים אמא שלי נפטרה עקב xxx בבית חולים xxx .

במשך שנים היום הזה היה משפיע עליי לרעה, ואני לא חייב להרחיב למה... חוץ משנה שעברה.

היום לפני שנה שנינו נסענו לגעש ביחד ליום כיף, מבלי שסיפרתי לך איזה יום זה מבלי שתדע מה עובר עליי.

התייחסת אליי כל כך יפה. אני זוכר שהחזקת לי את היד בשביל החול בדרך לחוף כשהדבר שהייתי הכי זקוק לו היה מגע כלשהו של "אתה לא לבד"…

לא יודע מה הניע אותך לעשות זאת, אבל זה נורא חימם את ליבי.

אני זוכר כל פרט ביום הזה כי באמת בזכותך היום הזה הפך ליום מרגש עד דמעות.

אמרתי לעצמי שאני לא אספר לך אף פעם, אבל הרגשתי צורך לספר לך היום כי אני לא מפסיק להיזכר בכך.

כנראה שבזכותך התגברתי על היום הזה ואני מעביר אותו עם חיוך על הפנים, אך כמובן שאני לא שוכח את אמא.

מותק, אתה מקסים. תודה והמשך חג שמח :-)

נשיקה ענקית."

כמה טוב היה לו בעולם שלנו במקום ש"אדם לאדם זאב", אדם לאדם יהיה פשוט בן אדם.

הודעה כזו אני יכול לסיים רק בשיר הבא משנת 1970 Rare Bird - Sympathy:

המשכתי לנסות להתקשר אל דני מדי פעם, מקווה שהצלצולים של הטלפון יעירו אותו מהשינה וגם סימסתי לו. כמה שעות אחר כך הוא התעורר וכך קרה שהגענו לים כבר בסביבות שעה אחת בצהרים. קצת חששתי שדני ישתפן, והוא גילה גם חששות כשראה כמה מכוניות חונות ליד העליה לחוף. זו בדיוק הסיבה שהצעתי לו לבוא בבוקר שאז יש הרבה פחות אנשים, אבל קיוויתי שכשנרד לחוף הוא כבר ירגע ויזרום.

בירידה לחוף געש הלכתי ימינה כי שם יש פחות אנשים והתרחקנו עד שלא ראינו אף אחד. פרשנו את המחצלת, תקענו את השמשיה וביקשתי שדני יעזור לי עם קרם הגנה שימרח על הגב שלי. יש לו מגע מרפרף שאני מאוד אוהב. מגע ידי הפרפר אני קורא לזה ודני גם מרח וגם נתן לי את המגע הזה שהתחיל לעורר את חרמנותי.

היינו בים איזה ארבע שעות. אמנם לא עברו הרבה אנשים אבל גם הארבעה - חמישה שעברו בזמן הזה החרידו אותו. כל פעם שזה קרה הוא קבר את עצמו מתחתי שלא יראו אותו או שהפסיק את מה שעשינו באותו רגע, אבל סמכתי על החרמנות הטבעית שלו וגם שלי שתביא אותנו בדיוק לאן שרציתי להגיע.

אחרי היסוס מסוים דני הסכים להתפשט וסוף סוף נהג כנודיסט בחוף שאמור להיות חוף נודיסטים. היה ממש כיף איתו. מצצנו זה לזה וכשרציתי שירכב לי על הזין הוא שוב נבהל ועצר, אבל המשכתי לחרמן אותו עד שזה קרה. הכי כייף היה כשנכנסנו לים עצמו ושם הוכחתי לו שאפשר גם להזדיין בתוך המים.

זיינתי אותו קצת בעמידה אבל אחר כך עברנו למים הרדודים שליד החוף, דני שכב על הבטן ואני מעליו, בתחושת חוסר משקל בגלל המים. הגלים עזרו לי לפמפם אותו בתנועות קצובות ונעימות וזה היה ממש וואוו, אבל שוב עבר מישהו ברגע הלא נכון ועצרנו. לבסוף תפסנו קצת זמן שלא עבר אף אחד וזיינתי אותו על החוף חזק עמוק וטוב עד שגמרתי וכמה דקות אחר כך, גם הוא גמר משפריץ במטחים עזים.

אחרי הכל אמר לי דני שזו בהחלט היתה חוויה מיוחדת אבל אין מצב שהוא חוזר עליה בשעות שיש אנשים בחוף. נחיה ונראה.

החלטתי לברוח מכל תסבוכות דותן לקצת מוסיקה טובה שאין בה כדי לרומם את רוחי בימים אלה בהם מצב רוחי אינו בשמיים. הגעתי לזה די במקרה שחיפשתי משהו מוסיקלי שקשור ליהלום המשובץ בטבעת היהלום שדותן רצה.