פילבוקס

אחד הדברים האופייניים לסדנאות הומניקיישן בהן השתתפתי היא המוטיב המוסיקלי הבולט שבהן. שירים הם אבני הדרך בכל סדנה. יש שירים המיועדים לחדד מוטיב מסוים ויש שירים שמתחברים למקום מאוד אישי, לחוויה או בעיה שמישהו ממשתתפי הסדנה דיבר עליה. יש שירים המתקשרים לעורקי שמחה, שירים המתחברים לורידי העצב, שירים הפורטים על מיתרי הרגש ושירים המעוררים השראה.

בפוסטים קודמים שהתייחסו לסדנה הזכרתי כמה מהשירים, אבל השיר שנראה לי כשיר מעורר ההשראה ביותר הינו השיר שאולי מסכם את מהות הסדנה ורוחה. שימו לב למילים.

רבקה זוהר - הלאה

ב- 7.2.2011 יש לכם הזדמנות לקחת כמה ימים של פסק זמן ממרוץ העכברים התמידי שכולנו נמצאים בו, לעשות משהו לטובת עצמכם, עתידכם ואיכות החיים שלכם וללכת להשתתף בסדנת מהות. אין לי מניות בהומניקיישן ואין לי שום טובת הנאה אישית בהחלטתכם אם ללכת או לא. אני אומר זאת רק ממקום של אכפתיות. כמובן שאם תלכו, אשמח לשמוע על כך. שיהיה לכולם יום נפלא.  

לינק לסדנת מהות: כאן 

טלפון של הומניקיישן לצורך הרשמה: 03-9246646

לינקים לפוסטים קודמים שכתבתי על הסדנאות:

פוסט ראשון

פוסט שני

פוסט שלישי

פוסט רביעי

אהבה, אכפתיות ושיתוף הפעולה

אין מילים לתאר את עוצמת חווית הנתינה. אין מילים לתאר את חדוות האהבה, האכפתיות ושיתוף הפעולה שלהם זכיתי מחמישה עשר חברי לצוות במשך חמשת ימי סדנת מהות. עבדנו בהרמוניה מופלאה ביננו, למרות שבקושי הכרנו זה את זה לפני כן. אף אחד כמעט לא קיטר ולא התמרמר על שום מטלה שהוטלה עליו. אם סיימתי את מה שהייתי צריך לעשות מייד ניגשתי לברר אם יש עוד משהו לעשות או שיש עוד מישהו שאפשר לעשות לו, וזה משהו שלא ממש אופייני לי בחיים.

הייתי מתאם בסדנה, שזה איש צוות שאחראי על קבוצה בת חמישה משתתפים שהגיעו לעשות את הסדנה. הייתי האוזן הקשבת שלהם, האדם שעודד אותם לקום ולדבר על מה שעובר עליהם, מה שמציק להם ועל החוויות והתובנות שהם לוקחים איתם מהסדנה. לא הייתי מדריך או משהו כזה כי ההדרכה היחידה היא של מנחת הסדנה איילת סמואל המדהימה. אחד המשתתפים שכל כך התלהב עד שהדביק לה את הכינוי "הקוסמת" באחד הימים בהם הגיעה לבושה בשחור לבן כזה שהזכיר לו בגדי קוסמים. ואולי קרא לה "הקוסמת" גם בגלל האופן בו התנהלה מול כל משתתף ששיתף אותה ואת כולנו במצוקותיו וביד בוטחת לקחה אותו אל נתיב שעשוי להוציאו מהמצב שאיתו הוא תקוע בחיים.

אהבתי כל רגע שהייתי שם וזה משהו מיוחד לחזור לאותה סדנה שעשיתי לפני כמה חודשים, ולחוות אותה שנית, הפעם מהצד של הצוות המסייע. אהבתי הן את הרגעים שרק ישבתי ושמעתי את ההרצאות, הן את הזמנים בהן השתתפתי בפעילויות שונות והן את כל עבודות הרס"ר שעשינו שם. לא בחלתי בשום מטלה. בנוסף להיותנו הצוות שעזר לפעילות של הסדנה ושל המשתתפים בסדנה, היינו גם הגמדים הקטנים שדאגו לרווחתם. כשהם נכנסו להרצאות אנחנו דאגנו לעבור על הלובי בו הם שהו בהפסקות, לסדר, לאסוף ולנקות אותו. דאגנו שחדרי השירותים יהיו נקיים ומצוחצחים, שתמיד יהיה נייר טואלט איפה שצריך, סבון ונייר לניגוב ידיים, שבפינת הקפה תמיד יהיה קפה סוכר כוסות כפיות ומים חמים. דאגנו שיהיה להם נעים ונוח. לא ראינו בכך שום פחיתות כבוד, שאנחנו עושים זאת, אלא עשינו זאת באהבה. רצינו שלא יטריד אותם שום ענין לוגיסטי כזה או אחר וכל כולם יהיו פנויים להשתתף בסדנה ותכניה, כי זה בעצם מה שהיה חשוב.

ביום בראשון של הסדנה חששתי קצת. חששתי איך אתפקד בצורה המיטבית, אבל בראש ובראשונה דאגתי שמא בכלל לא יבחרו בי אנשים להיות המתאם שלהם. חששתי מהרגע שאני אצטרך לעמוד שם על כסא כמו עוד עשרה מחבריי לצוות, להיישיר מבט על חמישים וכמה משתתפים ולקוות שלא תהיה פדיחה ושמספיק אנשים מהם יבחרו בי, כי למשתתפים ניתנה זכות בחירה מי הם רוצים שיהיה המתאם שלהם מתוך חברי הצוות.

פה אני חייב להתוודות על משהו: יש לי פחד קהל או פחד במה. כשאני נמצא במצבים כאלה אני קפוא מדי ואטום מדי ולא מצליח לשדר את המסר של אמפתיה ואכפתיות שנמצאים בי בכמויות גדולות. אני לחוץ, אולי אפילו קצת רועדות לי הברכיים וקשה לי לחייך סתם כך ללא סיבה, למרות שאומרים שחיוך פותח דלתות והוא מגנט רב עוצמה. עמדתי על הכסא והתחלתי להרגיש רעד קל בברכיים. ידעתי שאני חייב לחייך אם אני רוצה למלא קבוצה של חמישה משתתפים שיבחרו בי. לרגע קט לא ידעתי איך לעשות את זה כדי שלא יצא לי איזה חיוך מעושה או מלאכותי, שזה יותר גרוע מלא לחייך כלל. רגע אחר כך התמקדו עיני באחת מחברותי לצוות שעמדה על כסא אחר וחיכתה שיבחרו בה. היא בחורה מקסימה וחייכנית, ואיך שהבטתי בה וראיתי את החיוך שמרוח לה על הפנים חייכתי אליה בחזרה.

המשכנו להחליף חיוכים זה עם זו ולפתע שמתי לב שסביב הכסא שלי כבר מתגודדים שבעה - שמונה בנים ובנות, שזה יותר ממה שצריך. חלק ויתרו כשהבינו שהכמות גדולה מדי, אבל אחד שעוד התעקש להשאר איתי, הובל כלאחר כבוד ע"י מנחת הסדנה לקבוצה אחרת. עשיתי את זה! לא זו בלבד שהצלחתי למלא את הקבוצה שלי, אלא שאנשים עוד נלחמו על הזכות להיות שם. כבר אז ידעתי שאני בדרך הנכונה, והמשכתי למנף את הדרך הזו במשך חמשת בימים הבאים.

למוסיקה יש חלק חשוב בסדנה. היא זו שעוזרת לפורקן ברגעים הקשים והרגישים והיא זו שעוזרת להרים את מצב הרוח לשמיים ברגעים השמחים והמשעשעים. ההכרה שהכל נמצא בעצם בנו, הן הבעיות והן הפתרונות לאותן בעיות. ההכרה בכך שכל אחד מאיתנו הוא בעצם מושלם בדרכו שלו ורק צריך לגלות ולבטא את הפוטנציאל הסמוי בו, זו אחת התובנות שלקחתי איתי מהסדנה הזו. אני מגלה בתוכי יותר ויותר פתיחות והעזה, במצבים בהם הייתי נאטם או נסגר יותר בעבר, יותר שמחת חיים, יותר בטחון, יותר נחישות ומיקוד, וזה רק הולך ומתעצם מסדנה לסדנה.

אחד השירים האלה שמאפיין מאוד את מסרי הסדנה והאווירה שלה, מתגלם בשיר מסוים שהושמע לנו כמה וכמה פעמים ברגעים השמחים והאנרגטיים ביותר בסדנה וזה השיר I am what I am  של  Gloria Gaynor  משנת 1983. שיר שמעצים את הבטחון העצמי, את אהבתנו לעצמנו ואת שמחת החיים שלנו. כי הרי אדם שלא אוהב את עצמו, כיצד יוכל לאהוב אחרים? כדאי להקשיב גם למילים, כי כל מילה זהב:

"I am what I am
I don't want praise I don't want pity
I bang my own drum
Some think it's noise I think it's pretty
And so what if I love each sparkle and each bangle
Why not try to see things from a different angle
Your life is a shame
Do you can shout out I am what I am
Do you can shout out I am what I am

I am what I am
And what I am needs no excuses
I deal my own deck
Sometimes the aces sometimes the deuces
It's one life and there's no return and no deposit
One life so it's time to open up your closet
Life's not worth a dam till you can shout out
I am what I am
I am what I am

I am what I am
And what I am needs no excuses
I deal my own deck sometimes the aces sometimes the deuces
It's one life and there's no return and no deposit
One life so it's time to open up your closet
Life's not worth a dam till you can shout out
I am what I am

I am I am good
I am I am strong
I am I am somebody
I am I do belong
I am I do belong

I am I am useful
I am I am true
I am I am worthy
I am as good as you
I am as good as you

I am I am good
I am I am strong
I am I am somebody
I am I do belong"