נכון שלפני כחודש וחצי אמרתי שאני אפסיק לכתוב על החיים האישיים שלי ועל החוויות האישיות שלי ואתרכז רק בכתיבת סיפורים, אבל הסיפורים מתקדמים להם בעצלתיים ולכן לא כתבתי עד כה. פעמים אחדות חשבתי שהיה יכול להיות נחמד/מעניין/סקסי/מחרמן או משהו לכתוב על חוויה כזו או פגישה כזו. פעמים אחדות חשבתי לכתוב על משהו מוסיקלי או קולנועי שהדליק אותי, אבל כל פעם שזה קרה, עד שהגעתי למחשב, כבר איבדתי את החשק, ועוד רעיון צלל לו לתהומות הנשיה.
אבל יש דבר אחד שקרה ממש עכשיו שאני לא יכול שלא לכתוב עליו. ותיקי הקוראים אולי זוכרים משהו על מערכת היחסים המלהיבה, אוהבת, אך גם מיוסרת שעברתי עם דותן השחרחר. שנתיים של רכבת הרים מטורפת שהסתיימו לפני קרוב לשנה וחצי, כשדותן נעלם ללא מילה, מותיר אותי עם הרבה סימני שאלה, כעס, מרירות, אכזבה ולב שבור. למרות הכל, לא נטרתי טינה. אמנם שלחתי לו איזו הודעת תוכחה אחת או שתיים, אבל מאוחר יותר גם שלחתי הודעה מפויסת ואיזו ברכה לחג או ליום הולדת שלו. למותר לציין שאף הודעה לא נענתה. הכאב לא פג אבל הוא הלך והתעמעם ואיתו גם הזכרון על מישהו שהסעיר אצלי פעם לא רק את מחוזות הזין, אלא גם את מחוזות הלב, הנדירים הרבה יותר.
והנה, לפתע, סופת החורף ההולכת ומסתערת עלינו בשצף קצת בימים האחרונים, הביאה איתה עוד משהו לא צפוי. הודעה מפתיעה מדותן אחרי זמן רב מאוד של שתיקה מוחלטת, ואת ההודעה הזו רציתי לחלוק איתכם:
ואחרי כל הדברים האלה נזכרתי באחד השירים היפים ששמעתי בסדנת מהות, שיר ששמעתי גם בסדנה האחרונה שקפצתי לסייע בה קצת כמה שעות פה וכמה שעות שם ונהניתי מאוד. השיר הוא משנת 1997, יגאל בשן - לדבר אהבה:
"ידענו כבר ימים קשים מאלה ראינו כבר לילות בלי צל של ענן ורק כוכב קטן יאיר לאלה שיש להם מקום בלב מספיק לכולם
אם רק נדע לדבר אהבה הכל יסתדר אם רק נדע לדבר אהבה
כשאני נפגע כמעט שוכח כשאני אוהב כל כך מתרגש ואם לכל אני כמעט סולח משם בא הכח לתת את כל מה שיש
אם רק נדע לדבר אהבה...
אם נסתכל ישר בגובה העיניים נוכל לומר הרבה מילים מילים של אהבה אם יש מקום בלי דאגה צריך לומר כפליים לומר הרבה מילים יפות מילים של אהבה
כבר מעל חודש לא כתבתי בבלוג. כל פעם שהתחלתי לגלגל במוחי רעיון חדש לפוסט, עד שהגעתי למחשב כבר אבד לי החשק לכתוב אותו. הרגשתי מרוקן מאנרגיות. רציתי רק לזיין ולשכוח מכל מה שהעכיר את מצב רוחי. לזיין הצלחתי ואפילו לא מעט, אבל מצב הרוח לא ממש השתפר.
ידעתי שהגיע הזמן לסייע בסדנת מהות חדשה של הומניקיישן, לחוש שוב את חדוות הנתינה, האהבה, האיכפתיות ושיתוף הפעולה שאני תמיד חש במקום ההוא, אבל לא מצאתי את הזמן לכך.
לשמחתי, אחד מידידי החדשים מהסדנה העלה לפייסבוק שלו את הקליפ הזה שצילם Matt Harding ב- 71 אתרי צילום ברחבי העולם אליהם הוא נסע בשנת 2012. בכל המקומות האלה סחף מאט אנשים בלי גבולות דת גזע מין ולאום, לרקוד איתו ברחוב. הכל בקלילות, ידידות ושיתוף פעולה לצלילי השיר Trip the light של Garry Schman ששרה Alicia Lemke.
אני לא יודע מה אתם חושבים על זה, אבל כששמעתי וראיתי את זה חשתי שאני מתחיל להתמלא אנרגיות חיוביות ומצב רוח טוב. שבת מהנה לכולם.
בקרוב אחזור לכתוב על עלילותי בחודש ומשהו האחרון ובכלל...
אחד הדברים האופייניים לסדנאות הומניקיישן בהן השתתפתי היא המוטיב המוסיקלי הבולט שבהן. שירים הם אבני הדרך בכל סדנה. יש שירים המיועדים לחדד מוטיב מסוים ויש שירים שמתחברים למקום מאוד אישי, לחוויה או בעיה שמישהו ממשתתפי הסדנה דיבר עליה. יש שירים המתקשרים לעורקי שמחה, שירים המתחברים לורידי העצב, שירים הפורטים על מיתרי הרגש ושירים המעוררים השראה.
בפוסטים קודמים שהתייחסו לסדנה הזכרתי כמה מהשירים, אבל השיר שנראה לי כשיר מעורר ההשראה ביותר הינו השיר שאולי מסכם את מהות הסדנה ורוחה. שימו לב למילים.
רבקה זוהר - הלאה
באתי מעולם מלא ספקות ודאגה, כל הזמן קורים דברים, אין זמן להירגע. השנים חולפות וכבר חלף חצי חלום, אבל אני עוד מחפשת מקום.
מבקשת דרך בין שבילים מפותלים, בתקווה שיום אחד אבין את הכללים, הסתובבתי די אך לא למדתי הרבה, רק דבר אחד ידעתי יפה:
הלאה! צריך ללכת הלאה, לטפס למעלה, ולא להרתע. הלאה! עוד ללכת הלאה, רק ללכת הלאה, ולא להכנע.
לא מצאתי את דרכי, ולא היה לי טוב, פעם פעמיים כבר ראיתי את הסוף. אך דווקא כשרגלי כושלות והכוחות כלים, משהו קורא אליי מבפני:
הלאה! צריך ללכת הלאה, לטפס למעלה, ולא להרתע. הלאה! עוד ללכת הלאה, רק ללכת הלאה, ולא להיכנע.
ב- 7.2.2011 יש לכם הזדמנות לקחת כמה ימים של פסק זמן ממרוץ העכברים התמידי שכולנו נמצאים בו, לעשות משהו לטובת עצמכם, עתידכם ואיכות החיים שלכם וללכת להשתתף בסדנת מהות. אין לי מניות בהומניקיישן ואין לי שום טובת הנאה אישית בהחלטתכם אם ללכת או לא. אני אומר זאת רק ממקום של אכפתיות. כמובן שאם תלכו, אשמח לשמוע על כך. שיהיה לכולם יום נפלא.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
