לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

פילבוקס


חוויות, דעות, סיפורי סקס, אירוטיקה ואהבה שכתבתי על גייז וביסקסואלים, שירים שאהבתי ותמונות שאספתי, הכל לפי מצב הרוח והחשק.
Avatarכינוי: 

מין: זכר

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2017    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

יחסים אסורים בטריאנוס (סיפור מד"ב ביסקסואלי)



הקדמה: בתור חובב סיפורי מדע בדיוני ופנטזיה, מצאתי את עצמי כותב כבר כמה סיפורים בסגנון הזה עם אוריינטציה הומוסקסואלית. עם כתיבת הסיפור החדש הזה שלי, באותו תחום, ראיתי לנכון להזכיר כמה סיפורים קודמים למי שקרא ורוצה לחזור אליהם ובוודאי למי שלא קרא ושהתחום הזה מעניין אותו. כך למשל הסיפור "עולם חדש ועליז" שעוסק בשאלת גיל ההסכמה וגם בנושא האנדרואידים [רובוטים אנושיים], הסיפור "בעולם מקביל" שבו הסטרייטים הם המיעוט ודרך ההתרבות המינית בלתי חוקית, הסיפור "הזמזום השביעי" הנוגע בתחום עתידני של סמים ופנטזיות סקס ועד לסיפור הנוכחי העוסק בשלישיות ביסקסואליות ושאלות מגדר בפלאנטה אחרת שבה שלישיה היא הנורמה ואילו זוגיות נחשבת ליחסים אסורים...

 

למי שמעוניין לקרוא את סיפורי המד"ב ופנטזיה הקודמים שלי, מספיק ללחוץ על לינק הטמון בלחיצה על שם הסיפור.

 


השנה ארוכה בטריאנוס, גם הימים, אבל הזמן לא עוצר מלכת, אפילו שאתה כוכב לכת בקצה היקום. למרות שמו, באנדי לא חשב שהוא עקום ושיש להאשים אותו בקיום יחסים אסורים. הוא אמנם לא העז לומר זאת בקול רם אבל לדעתו, אם כבר, כולם עקומים חוץ ממנו. הוא חרק שיניים קילל וגדף אבל ידע שלא נולד הבן זונה שיעצור את הזמן. כי בדיוק בעוד אַלפָּאמֵאוֹת יח"ז תקני (יחידות זמן תקני) באנדי יהיה עבריין. באותו רגע עברה במוחו של באנדי, חובב היסטוריה, המחשבה כמה הזמן התקני פשוט והגיוני, כי מה שמוגדר כל כך בפשטות כאלפאמאות יח"ז נמדד פעם בעולם הבית ביחידות מוזרות וחסרות הגיון שנקראו דקות והיה מוגדר כ- 525,927 דקות. למזלנו בטריאנוס לפחות הזמן אינו מעוות כל כך, אם כי דברים אחרים היו בעיניו מעוותים לחלוטין.

 

את הערעור האחרון בפני מועצת הטרילורדים הוא הפסיד היום. הטרילורד הראשי הכריזו היום כי בתוך אלפאמאות יח"ז, באנדי יצטרך לבחור בין לומר שלום לפרידה האהובה שלו לבין להפרד לשלום מחייו למשך אַפֶסֶת אלפים יח"ז. כמובן שבפני באנדי עמדה גם האפשרות הטריסטרייטית הנכונה, שהוא סרב בכל תוקף לשקול אותה כאופציה בכלל: פרידה והוא יכלו פשוט למצוא להם גבר או אישה כלבבם על מנת להקים משפחה למופת כנהוג בטריאנוס מאז ראשית ימי ההתיישבות.

 

כשבאנדי הגיע הביתה הוא ניגש לפרידה וחיבק אותה חזק. הם התנשקו ממושכות כשדמעות זולגות מעיניהם. פרידה, שלא התלוותה אליו לערעור לפי בקשתו, כבר הבינה לבד מה היו התוצאות, כשראתה את עיניו המכורכמות של באנדי.

"אז מה נעשה פרידה? אני לא רוצה להפרד ממך." אמר באנדי.

"אין ברירה נצטרך למצוא מישהו" ענתה.

"זה מה שאת מעדיפה?" שאל באנדי וחשש התגנב לליבו שפרידה מחפשת לגוון את חיי המין שלהם עם גבר אחר.

"כן, מותק. נשים לא עושות לי את זה בכלל, וגם גבר אחר לא ממש מלהיב אותי, אבל מצד שני, אני חייבת להודות שהמחשבה שלך עם גבר אחר, קצת מחרמנת אותי." והיא צחקה.

"שלא תגידי לי שגם את נהיית לי טריסטרייטית כמו כולם" הגיב באנדי במרירות קלה.

"לא, טפשון, אבל יש לי תחושה, שדווקא לך יש איזו הדחקה בנושא הזה".

"לי? מה פתאום? מאיפה הבאת את זה" התכחש באנדי, אבל פרידה רק חייכה חיוך דק ואמרה: "אינסטינקט של אישה. יאללה בוא נפרסם מודעה בטרידייט ונפטר מהצרה הזאת. אתה יודע שאין לי אפסת אלפי יח"ז מיותרות בחיים לחכות לך מותק..."

 

מעולם לא היה לבאנדי כרטיס בטרידייט, אבל שעתיים אחר כך כבר היה לו כרטיס כזה עם הולוקליפ קצר שלו ושל פרידה מטיילים בפארק ומתנשקים קלות, וההודעות החלו להגיע. הם הסבירו שם קצת את ההתלבטות שלהם לגבי מה שהם מחפשים, את חששם שהכנסת אדם נוסף למערכת היחסים שלהם תשבש את האיזון ביניהם בכך שתשומת ליבו של אחד מהם תתחלק עתה בין שני אנשים.

 

עד מהרה החלו פרידה ובאנדי לקבל הודעות נאצה, על סטייתם המינית הבוטה. המון זילזול הושמע נגד חששם מהפרת האיזון וחוסר ההבנה של המגיבים שלא קלטו כיצד יכול להיות משהו מאוזן וטהור יותר ממשולש טריסטרייטי נורמאלי כמקובל שטריאנוס מאז ראשית ימי הזמן. רבים תהו כיצד קשר המבוסס על שני בני זוג בלבד יכול לעמוד בלי יסוד שלישי יציב ומאזן והיו כך שהצביעו על כך שלא נראה להם שהם באמת מתכוונים לקיים את הוראות החוק אלא רק למראית עין.

 

באנדי ופרידה היו מודאגים כי הרגישו שיש יסוד של אמת בטענות שהועלו נגד סטייתם המינית ובאיזה שהוא מקום ידעו שהם באמת התכוונו למצוא אדם שלישי לקשר פיקטיבי ולא ממש למשפחה משולשת אמיתית. היתה להם איזו פנטזיה מסובכת שאולי ימצאו עוד שני זוגות של סוטים כמותם ויקימו איתם שתי שלישיות פיקטיביות שיפתרו את בעיותיהם המשותפות, כי לא היה להם ספק שקיימים בטריאנוס אנשים נוספים כמותם. מחקרים הצביעו על כך שלפחות שישית מהאוכלוסייה סובלת מהסטיה הזוגית הזו, אשר עד היום לא החליטו מלומדים אם היא משהו גנטי מלידה או נגרם ממשהו סביבתי - חברתי.

 

באנדי אמר לפרידה כי הוא חושש מגבר נוסף שיתחרה איתו על ליבה וגופה של פרידה ואילו פרידה לא ממש נמשכה לנשים. אמנם היא היתה פחות סגורה על זה, אבל גם היא חששה שאישה נוספת תפר את האיזון ואת הקשר הזוגי המופלא שבינה לבין באנדי, קשר שלמרבה הצער נאסר על פי חוק. באנדי הרגיש שכל החיפוש הזה מוזר ומביך מדי עבורו, אך פרידה, אשתו האהובה, אשר החליטה להציל את המשפחה הקטנה שלהם ויהי מה, לא חסכה שום מאמץ ושקעה עמוק לתוך עולם הטרידייט, שיש שקראו לו שוק טופו מאוס, עד שהחלה להפגש עם מועמדים שונים. אחרי שעברה את שלושים הדייטים הראשונים היא כבר הפסיקה לספור אבל יום אחד, כשקיבלה הודעה מבחור חטוב סקסי ומעודן למראה שהציג את עצמו בשם אֵמטוּאֵף, חשה עקצוץ מוצר בפטמה השמאלית שלה וידעה שיש סיכוי שהוא יתאים.

 

"נראה לי שאני בדיוק מה שאתם מחפשים" אמרה ההולואייקון של אמטואף שצצה בפירמידת ההודעות של פרידה בוקר בהיר אחד. "נולדתי בגוף של גבר, אבל תמיד חשתי שיש בתוכי אישה שרוצה לפרוץ החוצה." וכשפרידה בחנה את גופו המעודן, היא הבינה שגם גופו נע על הגבול הדק בין בחור מעודן לאישה מרשימה. "אמנם מבחינה ביולוגית אני יותר גבר מאישה, כן יש לי גם זין די נאה אפילו, אבל קימורים מעודנים, עור חלק ושפתיים שאוהבות לנשק ולרדת ואני פתוח לסקס עם שני המינים. התחלתי אפילו תהליך סינטוז גנטי  כדי להפוך לאישה לכל דבר, אבל הפסקתי אותו באמצע. נותרו לי שתי מזכרות עיקריות מהתהליך הזה, אחת מהן היא שמי הנוכחי, ואת השניה תדעו לבד בהמשך. בכל אופן, באמצע התהליך החלטתי שטוב לי עם המקום בו אני נמצא, בין שני המינים. לא ממש גבר אבל גם לא ממש אישה. רוצים לתת לזה סיכוי?"

 

פרידה החליטה להפגש עם אמטואף החמוד ולבדוק את הענינים מקרוב. אמטואף, שהיה קצת ביישן בהתחלה, התגלה כבחור חביב חמוד ומשעשע, וככל ששיחתה איתו התארכה והלכה, התחזקה תחושתה של פרידה כי הוא יתאים. היא פתחה את הסָמוֹנְדֶר, לחצה על צלמיתו של באנדי ותוך זמן קצר הופיע באנדי, כשעל פניו הבעה לא הכי מרוצה וגם קצת מטושטשת עקב זימונו הפתאומי באמצע הריחוף היומי שלו. גם אמטואף נדרך קצת כשראה את באנדי, אך כשבאנדי התאפס קצת על עצמו וניגש לחיבוק היכרות קצר, הוא כבר נרגע אם כי לפרידה היה נדמה כי חשה בהדהוד מגנטי קל שעבר בו או שמא גם בבאנדי שלה.

 

לאחר ששאלו את אמטואף אם הכל בסדר מבחינתו ונענו על ידו בחיוב, החליטו להפרד ממנו לשלום אחרי שנטלו ממנו את דגימות השיער ההכרחיות, אשר בלעדיהן לא ניתן היה ליסד קשר משפחתי חוקי. בדרכם הביתה, הכניסו פרידה ובאנדי את דגימות השיער של אמטואף ושלהם למבדוק העירוני ושמחו למצוא כי ניתן אישור גנטי להעדר מחלות שיאפשר את ההתקשרות המשפחתית שלהם. באנדי לא ממש היה מרוצה מכל הענין אבל הבין שאין לו ברירה ואמר לפרידה שפעם ראשונה שהוא מחבק גבר אחר ולא חש איזו רתיעה.

"רתיעה?" גיחכה פרידה, "נדמה לי שהרגשתי אפילו איזה הדהוד מגנטי שזרם ביניכם. יכול להיות מעניין איתכם במיטה...".

 

"נו באמת, פרידה. הוא באמת חמדמד כזה, ולא ממש הרגשתי ממנו ויבראציות מאיימות כמו שחשתי בעבר מכל גבר שהסתכל עליך יותר מדי, אבל את הרי יודעת שמה שאני באמת רוצה במיטת כדוריות הג'ל שלנו זה רק אותך, ולא שום בחור אחר, למרות שנדמה לי שהישבן שלו די חלק לגבי בחור" צחק באנדי.

"ידעתי שזה היה חיבוק מלא!" צחקה פרידה שתמיד לגלגה על מינהגו המוזר של באנדי לחיבוקים חלקיים בלבד, שאינם כוללים ליטוף כף היד בפלחי ישבנו של המחובק כמקובל בטריאנוס. "אולי סוף סוף תהיה טריסטרייט למופת כמו שדורשת מועצת הטרילורדים...חחח".

 

לא חלפו להם אלא מיליעשרות יח"ז תקני ובאנדי חש בעקצוץ הסָמוֹנְדֶר על ירכו, כשצלמיתו של אמטואף הבהבה שם, העביר את אצבעו בריחוף אישור מעליה ותוך זמן קצר מצא עצמו בתאו הפרטי של אמטואף ברילקסור העירוני.

"רציתי לראות אותך באופן אישי לפני שאנחנו מחליטים להתקשר ביחסי משפחה" אמר אמטואף לבאנדי, "כי חשוב לי לדעת שאנחנו מתאימים גם זה לזה ולא רק לפרידה" ושלח את ידו ללטף את ירכו של בנדי קצת מתחת לגלימה. באנדי חש תחושה מוזרה, אבל לא החזיר לו ליטוף ירך אלא שלח ידו באופן אוטומטי לרווח שבפתח הצוואר והוריד את ידו לכיוון החזה של אמטואף, כפי שהיה רגיל לעשות תמיד עם פרידה, כל פעם שהיא רמזה לו שהיא נטלה חשקומיצין ומחכה לסקס.

 

כשידו כמעט נגעה בחזה של אמטואף, נרתע באנדי ממה שעמד לעשות אבל אמטואף שלח אליו את ידו ואחז בה בעדינות אך נחישות והכניס אותה לרווח שמתחת לגלימה עד שנחה חמה וכבדה על החזה שלו. באנדי הופתע. הדבר האחרון שציפה לו לגלות במגע עם חזה של גבר היה הרכות הספוגית שהיה רגיל אליה מהחזה של אשתו. אמנם הרכות הזו היתה עדינה יותר ושטוחה הרבה יותר מהחזה של פרידה, אבל היא היתה בבירור רכות של נערה צעירה ולא קשיחות של חזה גברי שציפה למצוא שם. עיניו של באנדי נפערו בתמהון ואמטואף חייך ורכן לנשק לו. זו היתה אמנם רק נשיקה קלילה ומרפרפת כמתחייב מכללי הנימוס, אבל באנדי הרגיש חמימות מוזרה מתפשטת בחלציו.

 

"איך?" הוא שאל, ואמטואף אמר לו שהוא החל תהליך סינטוז גנטי שישלב את נטיותיו הנשיות והגבריות לכדי גוף אחד מושלם והרמוני, אבל החליט לעצור את התהליך.

"מה זה אומר?" שאל באנדי ואמטואף הסביר לו שבסוף התהליך היה אמור להיות לו חזה וגוף יותר רך מעודן ונשי, אבל די לו בעידונו הננוכחי, מה גם שבשום פנים ואופן לא בא לו לוותר על הזין שלו והוא אפילו מתכוון להשתמש בו.

דבריו של אמטואף הותירו את באנדי קצת מבולבל. הוא לא ביקש לבדוק את הזין של אמטואף אם כי יכול היה להבחין בקווי המתאר שלו בבירור בין קפלי גלימתו, אבל מיד הסיר את מבטו משם במבוכה.

"זה בסדר" הרגיע אותו אמטואף, "נוכל להמשיך לבדוק את הענינים יותר לעומק אחרי שנתקשר בברית המשפחה שלנו, אם יתאים לכם".

 

כשבאנדי חזר לאחר מכן הביתה, הוא חש שכל מה שחשב והאמין בו מתחיל להתערער. לא די בכך שזוגיותו הבלתי חוקית עם פרידה עומדת להסתיים ולהפוך למשפחת טריסטרייטית למופת, אלא שהשלישי במשפחה הזו אינו גבר שיחלוק איתו שעשועים עם פרידה, אלא חושק גם בו עצמו. "מה זה הרצון שלו להעמיק הזה?" תהה באנדי "אני כבר אראה לו להעמיק! אם מישהו יעמיק למישהו אחר פה זה יהיה אני לישבן החמוד שלו!" וכששמע את צחוקה של פרידה הבין שהרהוריו נאמרו בקול רם.

 

"אז צדקתי! לא רק שחיבקת אותו חיבוק מלא, גם אהבת את זה, אה? בא לך על הישבן של אמטואף...חחח".

"אמממ... אני לא בטוח מה בא לי ומה לא, אבל את יודעת שיש לו חזה קצת נשי והוא החל תהליך סינטוז גנטי."

"אמממ..." אמרה פרידה חובבת ההסטוריה, "זו לא היתה איזו פנטזיה של גברים בעולם הבית העתיק לראות שתי נשים באמצע סקס לוהט?".

"אין לי שמץ של מושג, פרידה, אני לא יודע בכלל מאיפה את מביאה את המשפטים האלה? מה פנטזיה בזה? זו בסך הכל משפחה טריסטרייטית, אם כי אני לא בטוח אם צריך לקרוא לה אֶפְסטייל או אֶמְסטייל..." צחק באנדי.

"טוב, אמטואף הוא לא בדיוק אישה, גם אם יש לו קצת חזה נשי, אתה יודע."

"לא מפריע לי, כל עוד הזין שלו לא מתקרב לישבן שלי, אני אתמקד רק בחזה שלו" אמר באנדי בחיוך מריר כמי שמשלים עם גורלו "ואולי גם בישבן" הרהר לעצמו והבין שמשהו כבר מתחיל להשתנות בו.

 

בדיוק במועד הנקוב בפסק הדין ואפילו לא יח"ז תקני אחד קודם, חתמו פרידה, באנדי ואמטואף על ברית המשפחה שלהם במבדוק העירוני ובהסכמת כולם, עבר אמטואף להתגורר בביתם, אך לא היה בכך די. כדי למנוע התחמקות מקיום החוק ומיסוד משפחות פיקטיביות, דרש החוק מימוש הברית וכבר באותו לילה, כשנכנסו יחד הם ידעו שזה יקרה. מימוש הברית דרש אינטראקציה מינית בכל ארבעת השילובים האפשריים, כלומר בין פרידה לבאנדי, בין פרידה לאמטואף, בין באנדי לאמטואף ובין שלושתם יחד ושבכל אינטראקציה בין שניים, השלישי לא ינתק מגע. למרבה המזל החוק לא דרש מה עליהם לעשות באינטראקציה המינית הזו מלבד שתי דרישות יסוד: שתהיה חדירה ושתהיה אורגזמה.

 

כשבאנדי ניגש לפרידה והחל לנשק אותה ברוך, הוא ניסה לשכוח שגם אמטואף נמצא שם במיטת כדוריות הג'ל שלהם. אמטואף בחושיו החדים הבין שעליו לתת לבאנדי את המרחב שהוא זקוק לו ורק ליטף את שיערה השחור הגולש של פרידה בזמן שבאנדי החל למצוץ פטמותיה ולרדת לחריץ שבין רגליה. הוא אמנם היה מת גם לגעת בבאנדי באותו רגע אבל חשש לנפץ את הבועה הקסומה שהחלה להרקם בין שלושתם. כשפרידה ירדה לאיברו המתעורר של באנדי, הרהיב אמטואף עוז כשהרטיב את אצבעו ושלח אותה לחריץ החם של פרידה והחל ללטף את שפתי ערוותה. פרידה נאנחה והדקה את שפתיה עוד יותר על איברו של באנדי שעצם עיניו מתשוקה ולא הבחין בכל המתרחש ועד מהרה התרומם מעט, השכיב את פרידה על גבה והחל לחדור לתוכה במרץ מול פניו היפים של אמטואף שכרע מאחוריה, המשיף ללטף בעדינות את ראשה והביט במבט משתוקק בפניו המתלהטות של באנדי שפמפם אותה בעוז. אמטואף שרבב מעט את שפתיו החושניות וליקק אותם בלשונו, מראה שבאנדי לא יכול היה להשאר לגמרי אדיש כלפיו, אבל הוא הסב את מבטו המשיך להתרכז בפרידה. קצב הזיון הפך להיות מהיר יותר ויותר וממש ברגע הגמירה, כשבאנדי כבר איבד שליטה לגמרי, רפרף אמטואף עם שפתיו בעדינות על שפתי באנדי שכבר לא ידע איפה הוא נמצא, ונשק לו בקלילות כשהוא מחליף את פרידה, ומתיישב לו על הזין ממש עם מטח הזרע האחרון של באנדי, שהיה משום מה המטח החזק ביותר.

 

"מה...מה עשיתם?" פלט באנדי כשהתעורר מחרגונו והבחין שהזין שלו עמוק בתוככי ישבנו של אמטואף ושפרידה קורצת לאמטואף שעונה לה בחיוך רחב.

"זה בדיוק מה שפינטזת שיהיה", אמרה פרידה, "אני מכירה אותך יותר ממה שאתה מכיר את עצמך מותק, ועכשיו שחרר לי את אמטואף קצת מותק כי אחרת הברית שלנו לא תקבל תוקף חוקי".

 

באנדי כבר היה גמור, או לפחות זה מה שהוא חשב שהוא, אז הוא חילץ, בצער מה, את הזין הפועם שלו מישבנו החם והחלק של אמטואף ואז הבחין בזקפתו היפה של הזין היפה שלו. מייד סליק את המחשבה הזו מראשו כשפרידה רכבה על ארבע ואמטואף חדר לתוכה בדוגי בלי לחכות הרבה. הזין של באנדי שהיה חצי עומד עדיין החל להזדקף מחדש ואז עשתה פרידה את מה שהוא רצה כל כך ואת מה שגם החוק דורש להשלמת הברית, וירדה עם פיה החם על הזין המתעורר של באנדי עמוק עמוק עד לתוככי גרונה, כשאמטואף ממשיך לנגח אותה מאחור, עד ששלושת גמרו שוב, מופתעים מעוצמת האורגזמה הטריסקסית שלהם. סוף סוף הם היו משפחה למופת כנהוג בטריאנוס. כמה רגעים אחר כך, הרגיש באנדי את אמטואף נצמד אליו מאחור לחיבוק כפיות חמים, ולמרבה הפתעתו החל להרגיש את חום איברו הפועם העומד בשערי פי הטבעת שלו.

"זה לא" הוא מלמל לאמטואף שסתם את פיו בנשיקה לוהטת. "הברית כבר הושלמה על פי החוק. אתה לא צריך לזיין אותי, ואני גם לא נחדר..." הוא המשיך למלמל כשפרידה הפעם באה וסתמה את פיו בנשיקות משלה, ליטפה את שיערו ואמרה לו שזה בסדר.

 

"החוק לא מעניין אותי" אמר אמטואף, "אבל הישבן הקטן והשחום שלך ממש ממש מעניין" והחליק כאילו באופן טבעי לתוכו. באנדי החניק זעקה קטנה או שמא גניחה עמוקה והתמסר בפעם הראשונה בחייו לזין של גבר. הוא לא האמין שזה קורה לו, אבל מצד שני, עבר הרהור בראשו שזה כאילו בסדר, כי אמטואף הוא לא ממש גבר, אלא חצי אישה מסונתז גנטית באופן חלקי. את אמטואף ופרידה לא עניינו כל דקדוקי העניות שבמוחו של באנדי הנאחז בשרידי גבריותו הנטחנת, וישבנו הנלהב של באנדי שעלה כל פעם מעלה לקבל את איברו הלוהט של אמטואף לתוכו, הוכיח שגם לבאנדי עצמו זה כבר לא משנה מי הוא ומה הוא. בפעם הראשונה בחייו הוא קיבל זין ופעם הראשונה בחייו הוא הרגיש מה זה לקבל זרע, כשאמטואף גמר עמוק בתוכו בסדרת מטחים לוהטת. ובאנדי? להפתעתו הרבה השפריץ באותו רגע בעצמו, כשפיה הרך של פרידה עוטף את הזין שלו ועיניה החכמות מחייכות אליו בהבנה.




 


 

ובשולי הדברים, סיפורים עתידניים כאלה ודומיהם, תמיד זורקים אותי לשיר עתידני מיוחד משנת 1969 - האזנה וצפיה נעימה. 


Zager and Evans - In The Year 2525:




נכתב על ידי , 21/4/2015 14:02   בקטגוריות אוראלי, אירוטי, אנאלי, אנרגיה מינית, ביסקסואליות, גייז, גמירות, דו מיני, הומואים, העתיד, התמסרות, זהות מינית, חושניות, חרמנות, יחסים אסורים, ישבנים, מדע בדיוני, מוסיקה, משיכה, נשואים פלוס, סטרייטים, סקס, פיתוי, פנטזיות, שירים של פעם, שלישיה, תובנות, תמונות, תקווה, תשוקה, אהבה ויחסים, סיפרותי  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של פילבוקס ב-26/4/2015 08:30
 



הזמזום השביעי [סיפור מד"ב גיי-אירוטי]




זזז... זזז... זזז... זמזום חזק נשמע. לא זמזום רציף, אלא מקוטע. אחרי הזמזום השלישי נבהלתי. עוד ארבעה זמזום ומשטרת ההזיות תהיה כבר בדלת עם הרובופוליס התורן שיקח אותי להקפאת זין של שנה. "לא, לא לא", זעקתי לעצמי וחיפשתי בבהלה את נקודת החישה הסגולה של הפנטזימין האישי שלי על הזרוע. זזז... זמזום נוסף נשמע ובדיוק אז קראתי בספונטניות: "יש!!" כאשר למרות הטשטוש שלי, מצאתי את הנקודה הסגולה ונגעתי בה עם האצבע, מקווה לשקוע שוב בפנטזיה הסוערת שבה אני שוב בן ארבע עשרה ומזיין את אופק, חברי הטוב מהכיתה המקבילה, אבל כלום לא קרה. חזרתי להיות בן ארבעים ואחד ולצידי נער לא ממש מוכר המתחיל להתעורר גם הוא מהפנטזיה שלו, כשהזין שלי עדיין בתוכו. הוא דווקא חתיך ומתוק, עבר במוחי הרהור. אמנם לא היה זה אופק מהכיתה המקבילה כשהייתי בן ארבע עשרה, אבל זה היה נער בהיר שטיני חמוד, שהזכיר אותו במשהו, במיוחד כשהעיניים הירוקות היפות שלו החלו להפקח במבע של חוסר הבנה.

 

גם הוא לחץ על נקודת החישה שלו. אצלו היתה זו נקודת ההסכמה הורודה, אך גם אז לא קרה מאומה. הוא העיף מבט על סקאלת הטעינה שלו והיא היתה די מלאה, אבל אז הסתכל על שלי וראה שהיא ריקה כמעט לחלוטין ונבהל גם הוא. זה חייב להיות טעון אצל שנינו אחרת הפנטזימין לא יעבוד. דמאיט, חשבנו ואז הבנתי שגם הוא יסבול, על לא עוול בכפו. לא היה זמן לצאת לנקודת הטעינה הקומתית, וזה היה הרגע שקיללתי את קמצנותי על עוד אלף סולקרדיטים. אז מה אם יש לי נקודת טעינה קומתית בקצה המסדרון? זה לא יעזור לנו עכשיו, כשהיא נמצאת במרחק של שתי דקות ממני, אך נותרו רק תשע עשרה שניות עד להופעת הרובופוליס. ככה זה עם הזמזומים. שלוש שניות זמזום ושש וחצי שניות הפסקה ואחרי שבע זמזומים הם מגיעים.

 

הנער הביט בי באימה, כשהזמזום החמישי נשמע. ידענו שמרגע שנשמע הזמזום הראשון יש לנו רק דקה וכבר חלפו ארבעים ואחת שניות ממנה. לא היתה ברירה אחרת ואחרי היסוס של כמה שניות יקרות, עשה הנער את הדבר היחידי האפשרי. בדיוק כשנשמע הזמזום השישי, הוא הצמיד את שפתיו לשפתי ואת נקודת ההטענה הצרפתית שבלשונו לנקודה שבלשוני. האימה התחלפה בדאגה שמשולבת בעונג. לא יודע למה חשבתי על כך באותו רגע, אבל תמיד תהיתי למה קוראים לנקודה הזו שבלשון, הנקודה הצרפתית. מה צרפתי בלשונות שלנו המסתחררות זו סביב זו עמוק עמוק האחד בתוך פיו של משנהו במין ריקוד קטן של עונג, אבל כזה שעולה ביוקר? התחושה היתה מוזרה אם כי נעימה מאוד. שנים רבות חלפו מאז הפעם האחרונה שחוויתי מגע צרפתי כזה בלשון. זה היה נדיר, כי אדם סביר לא ינדב סתם כך למישהו אחר סולרקרדיטים יקרים בשביל זיון, אפילו זיון מוצלח ככל שיהיה, אבל לא היתה לו ברירה.

 

הנער הטעין לי בלשונו את הנקודה הצרפתית במשך תשע וחצי השניות שנותרו עד לתום הזמזום השביעי, אך ידענו שלא בטוח שזה יספיק. כולם יודעים שכדי לקנות שעה נוספת של פנטזימין צריך הטענה של עשר שניות מלאות, אך קיווינו באימה מהולה בעונג שאולי חצי השניה החסרה נמצאת בכל זאת אצלי, שאולי נותרו שרידי הטענה בגופי שימנעו את העונש החמור על קיום יחסים אסורים. הדי הזמזום השביעי שהסתיים נשמעו בחדר, אך אף רובופוליס לא הגיע. מנת הפנטזימין חלחלה שוב לעורקי ודמותו של הנער החלה להטשטש שוב ולהתמזג לתוך הדמות בה חשקתי של אופק המדהים מהכיתה המקבילה של ילדותי.

 

בדקת ההתמזגות זכרתי איך לפני שעה בלבד ראיתי בכניסה לבנין את הנער החמוד הזה שנראה בן ארבע עשרה או חמש עשרה, אבל באותה מידה יכול היה להיות גם מעל גיל שש עשרה. הבהוב של הבנה ואולי תשוקה נראה גם בעיניו, מה שגרם לשנינו להעצר במרחק של כשני מטר זה מזה ולחשוף את זרועותינו. לחצתי על הנקודה הסגולה המזמינה אותו לפנטזיה שלי והוא בחיוך יפה שהזכיר לי את חיוכו של אופק, לחץ על הנקודה הורודה שעל זרועו, מאשר בכך את הסכמתו להצטרף לפנטזיה שלי.

 

עם הלחיצה ההדדית החל הפנטזימין לזרום בעורקינו ודקה אחר כך כבר היינו בעיצומה של פנטזיה מינית מהממת. זו היתה הפנטזיה שלי על אופק, שכל נערותי רק פינטזתי עליו ועל ישבנו הבהיר והחלק ועכשיו עמדתי להגשימה בעזרת הנער החמוד הזה שהזכיר לי אותו. ככה זה עם הפנטזימין. הוא לא יכול לעבוד על ריק, אלא רק על פנטזיה שהניצוץ שלה נדלק ברגע שראיתי מישהו. שמחתי שהנער הבלתי מוכר הזה מהבנין שלי, הדליק לי את הפנטזיה על אופק, כי זו היתה פנטזיה שאחרי קרוב לשבע שנים של שימוש בפנטזימין, עדין לא יצא לי להגשים.

 

היתה זו המצאת המאה, כאשר ב- 31 באוגוסט 2059, המציא ד"ר חרמנוס פילגוד את הגלולה הסגולה והגלולה הורודה של הפנטזימין. ארבע עשרה שנים נוספות לקח לטכנולוגיה לעבור מנטילת גלולות בלתי נוחה בעליל, להתקני נקודת החישה התת עוריות על הזרוע, לנקודת ההטענה הצרפתית על הלשון ולעמדות ההטענה הציבוריות והפרטיות שגבו הרבה סולקרדיטים יקרים על כל הטענה של פנטזימין.

 

כמו שכולם כבר יודעים, אחרי תיקון החוק משנת 2073 והקמת משטרת ההזיות, הוטלו מגבלות חמורות על השימוש בפנטזימין. המגבלה הראשונה היתה שנאסר כל שימוש בפנטזימין מתחת לגיל ארבע עשרה. המגבלה השניה היתה שהפנטזיה חייבת להיות חוקית. כך למשל בפנטזיה חל איסור לקיים יחסים עם קטינים מתחת לגיל שש עשרה, אך מותר היה לקיים יחסים עם בני ארבע עשרה ומעלה באם פער הגילים בין הצדדים אינו עולה על שלוש שנים ביניהם. על מנת שלא יחול שום בלבול בין מה שאסור לעשות במציאות הרגילה לבין מה שמותר לעשות תחת השפעת פנטזימין, הוטלה אכיפה נוקשה ואוטומטית על ידי רובופוליסים עם חיישנים אוטומטים שאכפו את החוק ביד רמה. כך גם נקבעו בחוק עונשים חמורים ביותר על כל מפר חוק שיתפס מקיים יחסים אסורים שלא תחת השפעת פנטזימין.

 

בעולם הזיות הפנטזימין שהלכתי ושקעתי לתוכו מחדש בדקה הזו, הייתי שוב בן ארבע עשרה שפיתח קראש חמור על נער מהכיתה המקבילה, אבל הפעם בניגוד לעבר, גם עשה עם זה משהו. דמותו של הנער מהבנין נעלמה לחלוטין וראיתי את אופק הערום שרוע על מיטתי כשעיניו הירוקות נוצצות מתשוקה. שכחתי מי אני ומה אני. הדבר היחיד שחששתי ממנו באותו רגע היה שאחרי הזיון הקרב ובא לא ישאר לי כוח ללמוד למבחן בחשבון אינפיניטיסימלי שצריך להיות מחר בכיתה.

 

"למה אתה נראה מודאג?" שאל אופק שהתקרב אלי בזחילה חתולית, "זה בגלל המבחן באינפי?"

"כן" אמרתי, "אני לא כל כך שולט בחומר".

"תשלוט בי עכשיו ואחר כך אני אעזור לך כבר לשלוט בחומר" אמר אופק וזה כל מה שהייתי צריך. שכחתי מאינפי ושכחתי מהמורה בלומה הצורחת ורק תפסתי את רעמת שיערו הבהירה והורדתי את ראשו לזין החם ולרוטט שלי. אופק הביט בי במבט של תשוקה עמוקה ואז הוריד את ראשו ופשק את שפתיו הבשרניות על הכיפה של הזין שלי והחל למצוץ וללקק את העטרה בלשונו החמה.

"מזל שאין נקודה צרפתית על הזין" הוא אמר בצחקוק מתגרה, "הייתי מאבד את כל הכסף שלי עכשיו מהמציצה הזאת..."

"אכן מזל... ומזל גם שאין נקודה צרפתית על החור שלך" אמרתי תוך כדי שאני מסובב אותו לשישים ותשע כך שישבנו החלק מורם אל על ומופנה על עבר ראשי, וירדתי עם פי ולשוני לחקור את החור המתוק שלו עמוק ורטוב פנימה.

 

אופק נאנק מהנאה והזין שלי פילס את דרכו עמוק לפיו כשלשוני חודרת וחוקרת את פי הטבעת החם שלו. טעמתי אותו, הרטבתי לו את החור בתנועות סיבובים והחדרתי את לשוני פנימה. הזין שלי כבר הגיע לפתח גרונו של אופק ורציתי להכניס אותו עמוק עד הסוף. אופק הרי רצה שליטה, אז החלטתי לשלוט ולחצתי עם ידי על ראשו, עד שהזין עבר את המחסום וחדר למעמקי גרונו. אופק נחנק ורפלקס ההקאה שלו איים להתחיל לפעול ואז שלפתי את הזין מגרונו ואמרתי לו שירגע.

"אתה לא הולך להקיא לי באמצע הזיון, שמעת?" אמרתי לו בתוקף והוספתי: "תחשוב כאילו אתה צולל לבריכה או משהו ואין לך אויר, אז מה עושים? עוצרים את הנשימה! זה מה שתעשה! אל תחנק לי ואל תקיא לי! אתה יכול!".

 

נתתי לו להסדיר את נשימתו ואחרי משחקי הזין שלי בפה שלו, חזרה לשוני להסתער על החור המתוק שלו והזין הסתער פנימה עמוק לתוך פיו כשידי לוחצת למטה את ראשו בכוח פיזי מתון. השתנקויותיו של אופק היו הפעם יותר רגועות, עד כמה שאפשר לקרוא להן רגועות כשהזין הגדול שלי מזיין את גרונו בתנועות קצובות עמוק יותר ועמוק פחות וכשהוא מסתגל ואולי אף נהנה מכך. אחרי כמה וכמה פמפומי גרון, יצאתי ממנו לפני שיחנק לי לגמרי ונתתי לו לגמוע כמה לגימות של אויר. רגע אחר כך ולפני שיסיים להתאושש, כבר אמרתי לו לשבת לי על הזין, ככה כמו שהוא רטוב מעבודת הלשון היסודית שלי.

 

אופק נשם עוד כמה נשימות עמוקות והחל להתיישב לי על הזין. החור הקטן והחם שלו נפתח קצת והכיפה של הזין החלה להכנס. פישקתי את לחיי ישבנו הקטן עם כפות ידי ועזרתי להשחיל אותו על הזין הזקור שלי. ריססתי קצת סילקיג'ל באזור החדירה וזה מה שעשה את ההבדל. המגדל הלוהט שלי החליק לתוכו בבת אחת פנימה ואופק גנח עמוקות. אחזתי בישבנו בחוזקה והתחלת להרים ולהוריד אותו על הזין שלי בתנועות שיפוד קצובות. הזין הקטן והיפה שלו עמד בעוצמה ושלחתי יד אחת ללטף אותו כשאני ממשיך בתנועות זיון עמוק לתוך ישבנו.

 

"כן, כן, קח את הזין שלי עמוק מותק, קח אותו" אמרתי ואופק בעיניו הירוקות החצי עצומות חייך אלי וכשאמר לי: "תן לי אותו, תן לי אותו חזק עד הסוף",  הורדתי לו כאפה על הישבן החמוד, סובבתי אותו לדוגי והמשכתי לטחון את הישבן הקטן החלק והחם שלו.

"עוד, עוד" אמר אופק ונתתי לו את כל מה שיש לי. "אני קרוב" הוא אמר והרגשתי שגם אני קרוב. שניות אחר כך החל הזין שלו להשפריץ בלי הבחנה עם כל פמפום שלי פנימה ואחרי שלושה פמפומים נוספים התחלתי להשפריץ בעצמי ואז שמעתי את הזמזום הראשון...

 

"אוי לא, זה כל כך טוב, אני רוצה עוד" הוא אמר ומיד בלי לחשוב הרבה, תוך כדי שאני מזיין אותו, הוא סובב את ראשו לאחור לנשיקה צרפתית חמה ועמוקה להטענה נוספת של שעת פנטזימין חמה וטובה.

"בסוף אני אפשוט רגל בגללך, הוא אמר וצחק" ואני רק חשבתי לפשוט עם הזין הלוהט שלי על ישבנו החם לסיבוב נוסף אחרי מנוחה קצרה מהגמירה המהממת הזו, תוך כדי שאני פולט עוד ועוד מטחים של זרע לתוך ישבנו החם.


 




 

נכתב על ידי , 27/1/2014 11:58   בקטגוריות אירוטי, אנאלי, אוראלי, גמירות, גייז, הומואים, חרמנות, יחסים אסורים, משיכה, סקס, עיניים ירוקות..., פיתוי, פנטזיות, פער גילים, צעירים, תמונות, תשוקה, אהבה ויחסים, סיפרותי, בהירים, מדע בדיוני  
הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



בעולם מקביל (סיפור מדע בדיוני גיי-אירוטי)


 

הקדמה מאת המחבר:

 

לא מעט אנשים מתחבטים בשאלות של העדפה מינית: הומו, סטרייט או ביסקסואל. הפונדמנטליסטים מתריעים כי ההומוסקסואליות מהווה איום על עצם קיומו של המין האנושי. להשקפתם, אם כולם  יהיו הומואים ולסביות מאיפה יגיע דור ההמשך? בתקופה האחרונה אנו שומעים יותר ויותר על אפשרויות של משפחה מזן חדש, על הומואים או לסביות שמביאים ילדים באמצעות אם פונדקאית, תרומת זרע או הסדרים כאלה ואחרים, אשר מקעקעים את הטיעון הדמגוגי פונדמנטליסטי הזה, אולם כל הדרכים הללו הינן קונבנציונאליות למדי.

 

כחובב מדע בדיוני ניסיתי להרהר באפשרויות אחרות, ספקולטיביות, בחברה עתידנית מסוג שונה שאולי תתקיים באיזה עולם מקביל הפוך או כדברי השיר הבא שאני מאוד אוהב:

 

 

 

 

"בעולם מקביל, שם אנחנו אוהבים תמיד

במרחק נגיעה מכאן, במרחק נגיעה.

בעולם מקביל, שם הלב אף פעם לא רגיל

במרחק נגיעה מכאן, במרחק נגיעה מכאן."

 

(יזהר אשדות – במרחק נגיעה מכאן) (מילים: יהלי סובול) 

 

 

 

 

 

 

פרולוג שהוא אפילוג

 

דוטורונומי הזקן ישב מול המחשב והחל להעלות על הכתב את תולדות ההומוסטרייטיאנס האחרונים עליהם שמע מפי אבי סבו. משהו ביצורי האנוש הנכחדים האלה, שיש אומרים שחלקם עדיין מסתתרים אי שם בג'ונגלים האחרונים שנותרו על כדור הארץ, הסעיר את ליבו מאז ימי ילדותו. דרך ההתרבות המינית שלהם היתה סטיה מכל אמות המוסר החברתיות ששלטו בקרב בני האנוש כבר מאות בשנים. מאז הצליחו ההומדענים הראשונים לשלוט בשיטת השיבוט האנושי לפני כמאתיים שנה, הלכו רגליהם של ההומוסטרייטיאנסים ונדחקו מהזרם המרכזי של האנושות. תוך פחות משלוש מאות שנה ותחת שליטה גוברת והולכת של מפלגת הורודים בסנאט הם הפכו מזרם מרכזי לזרם ביזרי ולבסוף למשהו בלתי חוקי לחלוטין. העבירה של קיום יחסי מין סטרייטואליים הפכה לאחת החמורות שבעבירות בספר החוקים ואילו העבירה של התרבות בדרך מינית נקבעה כעבירה אולטימטיבית שהעונש עליה הוא העונש המוחלט: הקפאת נצחית בקריופריזר.

 

דוטורונומי הזקן ידע שהוא סוטה והוא חוטא, אך לא יכול היה להתגבר על נטייתו הפנימית ככל שניסה להדחיקה. דרכו היתה זרועת מוקשים. נבצר ממנו אפילו לפנות לאישה, שכן הוא לא יכול היה לדעת עם הסטרייטדאר שלו יאותת לו במקום הנכון או לא. פניה לאישה שאינה סטרייטואלית כמוהו עלולה להביא עליו עונש של הקפאה לתקופה ממושכת, אז הוא לא העז.  היה לו אוסף מחתרתי של סרטי סטרייטוסקס שאותן נהג לראות בסתר, עליהם התחרמן ובעזרתם פרק את תשוקותיו האפלות. אם היה נתפס עושה זאת היה מטופל בצריבת גלי Z, ישירות למקום במוח שלפני 20 שנה גילו המדענים שהוא הוא האחראי על נטיות וסטיות מיניות, אך זה היה גומר את היצר המיני שלו באופן מוחלט, גם את היצר הטבעי לאהבת גברים. נשים היו הארץ האסורה שאליה נאסר עליו לבוא, לראותן בלבד ואליהן לא תבוא.

 

עד ימי ילדותו נאסר על גברים ונשים אפילו להתגורר באותה עיר, אבל בזכות הרפורמות הליברליות מבית מדרשו של הסנטור דומיניסקי השני יוחדו רחובות מסוימים בעיר לנשים ורחובות אחרים למגורי גברים. עתה עמדה על הפרק הצעת רפורמה נוספת לפיה בנינים שונים באותו רחוב ייוחדו לבני אותו מין, אך היא נתקלה בהתנגדות עזה מפי חברי מפלגת הורודים אשר שלטה ביד רמה בסנאט. "הקמת בנינים באותו רחוב שיכילו נשים לצד בנינים בהם יתגוררו גברים, הינה זריעת זרע הפורענות" טען הסנטור פינסאקר בהתלהבות. "חידושים אלה עלולים להביא לידי חשש עירוב מינים וריבוי מיני, שההומדען הראשי ישמור." גם הסנטורית קאנטליפס החרתה החזיקה אחריו: "מפלגת ניולסבוס מאז ומתמיד התנגדה למגמות המסוכנות של עירוב מינים. עד היום אינני בטוחה הרפורמה של סנטור דומינסקי לפני שישים שנה לא היתה משחק באש. לפתח חטאת רובץ ושומה עלינו לעשות כל מאמץ שלא לקלקל את נפשות ילדינו הרכים. אך לא די בכך. יש להגדיל את תקציב משרד הבטחון והסדר הציבורי. יש לשלוח יחידות מיוחדות נוספות למעמקי הג'ונגלים ולמרומי ההרים ולצוד את שרידי הההומוסטרייטיאנסים, אשר לפי השמועות עדיין מסתובבים שם ומאיימים להשחית את המוסר הציבורי. יש להגביר גם את הפיקוח ופשיטות הפתע בבתי האזרחים ובמרחבי הוירטולוספירה ולהשמיד כל יצירה בלתי מוסרית העוסקת במעשיהם הנלוזים של ההומוסטרייטיאנסים ויפה שעה אחת קודם."

 

מטעמי זהירות לא היה הסייען הננומולקולרי של דוטורונומי הזקן מחובר לוירטואלספירה. מלשינים היו בכל מקום ומישהו עוד עלול לפשוט על ביתו על סמך איזו הלשנה של חבר ילדות כזה או אחר שזכר עדיין את סטיותיו מהימים הרחוקים ההם, כשהיה תמים והעז לדבר עליהן בפומבי. דוטורונומי הזקן השתדל שלא לחשוב על הסכנות האורבות וישב לכתוב את סיפורם של ההומוסטרייטיאנסים האחרונים שהתגלו באזור לפני שנים רבות. מטעמים מובנים של חירות היצירה אין הסיפור מיצג אחד לאחד את מה שקרה להם בדיוק, הרי איש לא ממש היה שם לתעד כל דיאלוג וכל ניואנס שנעשה או נאמר, אבל דוטורונומי הזקן האמין שהמידע שאסף מיצג נאמנה לפחות את רוח הדברים והוא החל לכתוב:

 

 

המרדף

 

הם היו שישה ועתה נותרו רק שניים. הדי פצפוצי הזדספיטר התרחקו והלכו והם יכלו לשבת לנוח לכמה דקות לאחר הליכה מהירה ומאומצת של ארבע שעות כמעט ללא הפסק. "אני לא יכולה יותר" אמרה הנערה לנער.

"תפסיקי להיות ילדה כזאת" אמר לה הנער.

"אבל זה מה שאני" ענתה.

"למה בת כמה את? תשע עשרה? עשרים?"

"חחח, תשע עשרה... אני בת חמש עשרה, בעצם כבר שש עשרה, בכל מהומת הימים האחרונים בכלל שכחתי מיום ההולדת שלי. ואתה?"

"שש עשרה וחצי" ענה הנער וזקף את חזהו הגברי הצעיר.

פצפוץ נוסף נשמע על צמרת עץ מרחק חמישים מטר מהם והעץ נכרת לשניים בפס בוער לרוחב גזעו.

"חייבים להמשיך" האיץ הנער בנערה ואילצה לקום ולשרך את רגליה אחריו. אחרי שהיא כשלה שוב ושוב, הבין הנער שאין לו ברירה. הוא הרים את הנערה ונשא אותה על כתפו וכך יכול היה להאיץ את קצה הבריחה.

 

הנער התקדם מהר מדי ורק אימת הזדספיטרים מאחור הטרידה את מוחו. ההתמקדות שלו במה שקורה מאחור היתה גורלית. הוא הבחין ברחש מימין רק כשהיה מאוחר מדי. הוא  הספיק לראות את קבוצת הווגבונדים הנאלחים שחיכו להם בסתר, הם היו כתריסר במניין, אך רגע אחר כך השחיר הכל.

 

כשהתעורר היו ידיו ורגליו כבולות בשרכים שזורים עבים. פיו היה יבש וטעם מתכתי על שפתיו. הוא ליקק את השפתיים והרגיש בדם הקרוש, אך היה עוד טעם שלא הצליח לזהות. משהו במרקם דביק. מימינו היתה מוטלת הנערה קשורה אף היא בידיה ורגליה. שניהם היו ערומים ובגדיהם לא נראו בשום מקום. הווגבונדים נעלמו כלעומת שבאו. הוא ניסה להתנועע ואז הרגיש את הכאב החד באחוריו. הוא נאבק בחבלים ואחרי כשעה הצליח לשחרר יד אחת. לשחרר את היד השניה לקח כבר פחות זמן. הכאב הצורב באחוריו לא חלף. הוא שלח את ידו לשם והיא חזרה עטויה בשרידי דם ונוזל נוסף שעכשיו כבר הצליח להבין שהינו שרידי זרע. הוא הבין שנאנס אבל לא הופתע. כבר ברגע שהבחין לנפל למארב של ווגבונדים, ידע בתוך תוכו שזה יהיה גורלו, כי הווגבונדים בדרך כלל לא היו סוטים וקיימו יחסים כדרך הטבע עם גברים בלבד, למרות התרחקותם מהחברה. אחרי שניגש אל הנערה הבחין שגם היא מרובבת כתמי דם וזרע רק שאצלה הם התמקדו במפשעה ולא בישבן. זה כבר הפתיע אותו. פעם ראשונה ששמע על אונס נערה ע"י ווגבונדים, כנראה שהחיים ביער עושים את שלהם ומעוררים מה שנחשב סטיה חברתית חמורה. הנערה החלה להתעורר מעלפונה ואז הקיאה את כל תכולת בטנה. "בואי, אנחנו חייבים להתרחק מכאן" אמר לה הנער והם המשיכו לעבר ההרים הכחולים שבאופק, שם במערות האפלות, ידע הנער כי ניתן למצוא מקום מסתור עד יעבור זעם.

 

 

המקלט

 

עבר קיץ, חלף גם החורף הארוך והנצו הניצנים המבשרים את בוא האביב. הנערה התקשתה כבר לשאת את כרסה הגדולה שהתנודדה מצד לצד עם כל פסיעה שעשתה בזמן שקוששה עצים למדורה. "הניחי" אמר לה הנער, "אני אעשה זאת, את צריכה לשמור על כוחותיך כשיגיע הזמן ל..."

"אל תאמר את המילה הנוראה הזאת" אמרה לו הנערה "אני לא מסוגלת לחשוב על זה שזה קרה דווקא לי. למה? למה אמי היתה צריכה להיות סוטה כזאת? אם היא לא היתה בורחת עם החבר שלה ליער, כל זה לא היה קורה לי. הייתי ממשיכה לחיות חיים מהוגנים בביתנו בעיר ובבוא הזמן להכיר איזה בת זוג חמודה ולחיות איתה כמו כל זוג נורמאלי."

 

כשהנער שמע את הדברים הללו ליבו נצבט בקרבו. הוא היה סטרייטואל מלידה. תשעה חודשים הוא התחבא עימה ביער, חי איתה ושותף איתה לכל פרט בחייהם החל מאיסוף העצים לחימום ומאור, צייד, דיג, ליקוט פירות והבאת מים מהמעיין. לפעמים בקור הלילה כשנצמדו זה לזו כדי לשמור על חום הגוף היא גם נתנה לו לחמם את פנימיותה, למרות שהתכחשה בתוקף להנאה הרבה שהדבר הסב גם לה, לא רק לו. זה היה ענין של חינוך. בניגוד לו, שנולד ביער בחברה הסטרייטואלית של הפורשים, היא חייתה עד לפני שנה בעולם הנורמאלי של בני האדם הנורמטיביים. כך חונכה ולא היה דבר שיכול היה לעשות כנגד זה. אולי אחרי הלידה, חשב הנער שרק בליבו פנימה יכול היה להגות את המילים שזעזעו את הנערה עד עמקי נשמתה. לידה. תינוק. אמהות שאיננה וגטטיבית. כל מילים אסורות וכל אותן סטיות שהחברה הרגילה הדבירה מתוכה כבר לפני שנים, אולם הנער לא יכול היה להבין למה.

 

מאז שברחו להרים הכחולים היו הנער והנערה לבדם. אחרי שהגיעו להרים הם התמקמו במערה האפלולית ולא ראו כל נפש חיה. הוא לא ידע אם הם נותרו הסטרייטואלים האחרונים בעולם (בעצם רק הוא). הוא לא יכול היה לדעת אם אחרי כל הפשיטות של פלוגות הסער מטעם המשרד לבטחון וסדר ציבורי יש עוד סטרייטואלים כמוהו בכל העולם הזה, ואם יש כאלה האם יש סיכוי שאי פעם הוא יפגוש מישהו מהם במרחבי היער בו הוא חי. הוא כבר התחיל להאמין שהכל נגמר. הכל אבוד. שהם הנצר האחרון לכת הסטרייטואלים הנכחדת. והרי הנערה אינה סטרייטואלית בכלל. אז זהו זה? תהה הנער, הכל נגמר? הכל אבוד? כל שנות המלחמה הארוכות ההן, ששמע בשיעורי ההסטוריה בילדותו, יגמרו בזה? עצב רב אפף אותו, אך מה שהחזיק אותו היתה התקווה שאולי פעם יצליח לשכנע את הנערה שזה לא נורא. שדווקא יכול להיות טוב לחיות בזוג גבר ואשה. שהכל הוא רק בעיני המתבונן ואילו ביער רק שניהם יכולים להתבונן זה בזה. שסקס סטרייטואלי זה טוב. שהוא יהיה לה בן זוג טוב. שיהיו יחד משפחה. שיביאו ילדים משלהם לעולם ואולי יבוא יום ויפגשו עוד כמה סטרייטואלים כמותם וישמרו על הנצר, שאולי...

 

 

המפגש

 

שלושה ימים לאחר הלידה כשיצא הנער למעיין להביא מים לשתיה ולרחצה הוא שמע את הקולות. אחרי שפסע חרש לעברם והציץ מתוך הסבך הוא גם ראה אותם. הם היו נער ונערה בני גילו בערך והם העיפו מבטים מפוחדים לכל עבר בזמן שרכנו ללגום ממי המעיין הזכים. הנערה לא ממש ענינה אותו כי ליבו היה נתון לנערה שלו, שמסרבת להיות שלו, אבל הנער היה משהו אחר. הוא מעולם לא ידע איך הנער ההוא הבחין בו מסתתר שם בתוך הסבך, אך הוא הבחין. כשזה קרה פקח הנער ההוא זוג עיניים גדולות כחולות כמי הים ומבטיהם הצטלבו. הנער נבהל לרגע. אבל הנער השני נשם נשימה עמוקה וחייך ואז הוא גם פצה את פיו ואמר: "למה אתה מתחבא שם? אנחנו לא חמושים, תראה" ובאומרו זאת הוא פשט את בגדיו וקפץ ערום למי הבריכה הקטנה שנקוותה בסמוך למעיין. "די כבר נייסאס, מספיק עם השטויות" אמרה לו הנערה אבל הנער ההוא כבר שקע עד למותניו במי הבריכה הצוננים והתיז מים לכל עבר.

 

"בוא כבר" קרא לעברו הנער "שמי הוא נייסאס, אבל אתה יכול לקרוא לי בקיצור נייסי". "ואני ג'ייסון" ענה הנער "אבל כולם קוראים לי בקיצור ג'סי" וכשאמר זאת התקרב למי הבריכה.

"בוא כבר, אל תהיה תינוק" אמר לו נייסי, "תתפשט ותכנס, אתה לא יודע מה אתה מפסיד". המעמד היה מוזר לו. הנער היה נחמד אבל משהו עצר בעדו. ג'סי היסס. היתה לו איזו תחושה לא כל כך נוחה להתפשט ערום בנוכחות נער שאיננו מכיר, אבל ההערכה שמדובר בזוג סטרייטואלי כמותו, השמחה שהוא לא נותר הסטרייטואל האחרון בעולם הרגיעה את החששות ודירבנה אותו להתחבר עם הנער והנערה הללו.

"נו כבר בוא", הפציר נייסי ואז בשובבות מה התחיל  להתיז לעברו מים. היתה זו שעת צהריים והתחיל כבר להיות חם. ג'סי הפסיק להסס. מי הבריכה הקרירים נראו לו מזמינים ונייסי המחייך היה בחור נחמד בסך הכל, אז מה יש להפסיד, הוא חשב.

"כדאי לך להתפשט ולהכנס אחרת עוד רגע יהיו כל הבגדים שלך רטובים. בעצם בגדים רטובים יראו עליך נפלא, אז איך שאתה רוצה" צחקה הנערה בשובבות וג'סי השתכנע, התפשט וקפץ למים.

 

"תסלח לאחי" אמרה הנערה, "שנינו נולדנו פה ביער אמנם למשפחה סטרייטואלית למופת, אבל אנחנו הכבשים הלבנות של המשפחה. בגלל זה ברחנו. זה היה ממש צירוף מקרים. בשחר שעזבנו, הגיעו פלוגות הסער וראינו ממקום המסתור שלנו איך הם מחסלים את כל הכפר ומעלים אותו באש."

"אתם אחים? חשבתי שאתם זוג!" אמר ג'סי בפליאה.

"לא רק שאנו אחים, גם לולא היינו לא היינו יכולים להיות זוג. תבין...בניגוד לכל המשפחה, אחי חובב גברים ואני ... נו כבר בגיל 14 התאהבתי בחברה הטובה שלי, אבל לא יכולנו לגלות לאיש. שנינו איך לומר זאת... במערה."

"ולא יצאתם בפני אף אחד...זאת אומרת... מהמערה... זאת אומרת מישהו ידע על הנטיות האלה שלכם?"

"חס וחלילה! אתה השתגעת? באמצע המלחמה שנצא? זה יותר גרוע מהכל. זה עלול היה להחשב לא רק כבעיה מינית אלא כבגידה ממש. יצאנו מהמערה רק זה בפני זו ואז התחלנו לרקום את תוכניותינו לברוח מהכל ולחפש את עצמנו בעיר הגדולה. אל העיר עוד לא הגענו והאמת היא שפלוגות הסער המשוטטות ביער מפחידות אותנו. הם קודם יורים אחר כך שואלים. כשיראו בחור ובחורים יחד ביער הם לא יתהו לרגע שאולי אנחנו אח ואחות, שאולי אנחנו בדיוק כמותם. הם מייד יתייגו אותנו כסוטים סטרייטואלים וזה יהיה הסוף המהיר שלנו."

 

מתז נוסף של מים הוטח לעבר ג'סי. "תפסיק לנסות להתחיל  עם אחותי, זה לא יעזור לך, היא הרי לא מסתכלת על בנים בכלל. עזבי אותו כבר אושה" קרא נייסי מהבריכה. "טוב, אני הולכת לחפש קצת אוכל" קראה אושה "ואל תציק לו יותר מדי, נייסי."

"טוב, טוב, תשאירי לו אותי" צחק נייסי "אני כבר אדאג לו" וכשג'סי הסתובב לעברו הוא חטף מתז נוסף של מים הישר לפניו המופתעות.

"מה זה צריך להיות יא..." רגז ג'סי קלות ומיהר לדלוק בעקבותיו של נייסי הצוחק שנמלט ממנו בשחיה, אבל לא ממש התאמץ יותר מדי בבריחה הזאת ועד מהרה ג'סי השיג אותו והחטיף לו אחת על העורף. נייסי לא ברח שוב אלא הסתובב וקפץ על ג'סי ושני הנערים החלו להתגושש בתוך המים.

 

ג'סי כבר לא זיין כמעט חודש. גם לפני כן הוא לא זיין כל כך הרבה כי הנערה לא ממש אהבה את זה. בחודש האחרון של ההריון היא כבר לא היתה מוכנה לכלום. אפילו לא לשכב איתו כפיות ולאפשר לו להתחכך בישבנה החלק שנותר חמוד ויפה בדיוק כפי שהיה תשעה חודשים וכמה וכמה קילו לפני כן. המגע בגופו החלקלק של נייסי במי הבריכה הצוננים, העמיד לו את הזין כמעט על כורחו וכשהוא הבחין במהלך ההתגוששות שגם הזין של נייסי זקור כהלכה, נבהל ג'סי, הפסיק את המאבק, התנתק מנייסי הצוהל ויצא מהבריכה במבוכה. הוא בקושי הספיק ללבוש את מכנסיו הקצרות כשנייסי הערום התישב לידו נוטף כולו מים.

 

 

 

"מה קרה ג'סי? למה ברחת? עשיתי משהו רע? אמרתי משהו שפגע בך?" שאל נייסי והניח את ידו על כתפו, אולם למגעה נרתע ג'סי והתנער ונייסי הסיר אותה במהירות. הם המשיכו לשבת כך בשקט ולא הוציאו מילה. נייסי הערום התחיל לרעוד אך משום מה לא הלך להתלבש ולא זז ממקום מושבו ליד ג'סי. כך המשיכו לשבת דקות ארוכות עד שג'סי אמר: "קר לך נייסי, למה אתה לא מתלבש?"

"אני מעדיף להתחמם בדרך אחרת" אמר לו נייסי וחייך חיוך עצוב.

"אבל אני..." החל ג'סי להשיב.

"אני יודע...אתה סטרייטואלי. למה כבר יכולתי לצפות ביער הזה? אבל... אבל... הזין שלך..." אמר ניייסי שנעץ מבטו לעבר הבליטה הברורה במכנסיו הקצרים של ג'סי.

"זה? אני צעיר ואני חרמן, אבל היא לא רוצה...כבר חודש לא... וגם לפני כן לא כל כך..."

"היא?" שאל נייסי.

"צ'לסי, הנערה שפגשתי ביער בזמן הבריחה הגדולה לפני תשעה חודשים. מאז אנחנו יחד אבל היא לא סטרייטואלית. היא גם נאנסה ביער ע"י וגבונדים ולפני שלושה ימים ילדה תינוקת קטנה וחמודה שהיא בקושי מוכנה להסתכל עליה, עד כדי כך כל התהליך הזה דוחה אותה."

"אז למה שלא תיתן לי לעזור לך להשתחרר קצת?" שאל נייסי והניח את ידו על רגלו החשופה והקרירה של ג'סי "אתה רואה איזו נערה אחרת ביער חוץ מאחותי שגם איתה אין לך שום סיכוי? לא נמאס לך להביא ביד?" המשיך לשאול כששלח את ידו לתוך מכנסיו של ג'סי ושלף את הזין היפה והזקור שלו.

"אתה לא תהפוך אותי ל..." התחיל ג'סי.

"לחובב גברים? אין לי בעיה עם זה, אבל עד שתשיג את האישה הזו, למה שלא יהיה לך קצת כיף עם מישהו שבאמת רוצה אותך?" שאל נייסי והוריד את ראשו לעבר הזין היפה של ג'סי שרק עצם את עיניו ונאנח כששפתיו הלחות של נייסי נסגרו לו על הזין. נייסי לא עצר וכל רגע הראה לג'סי עוד משהו ועוד משהו מכל הדברים שכל כך הרבה זמן חלם לעשות עם גבר אחר שמעולם לא היה לו. הוא לא ממש ידע מה הוא עושה, אבל עשה זאת באופן אינסטינקטיבי. ג'סי אפילו ידע עוד פחות ממנו והופתע לא מעט שזה אפילו היה קצת נעים, במיוחד כשנייסי התיישב לו על הזין והחל להתנועע מעלה ומטה. ידיו של ג'סי נשלחו כמו מאליהן לעבר מותניו הצרות של נייסי וליטפו ללא מחשבה את ישבניו החלקים והגמישים. ג'סי ערג להיות רצוי, ערג להיות נחשק וערג להיות נאהב. הוא עצם את עיניו ודמיין שזו צ'לסי שחושקת בו, שרוכבת עליו, שאוהבת אותו סוף סוף.

 

נייסי המשיך לעלות ולרדת בלא לומר מילה. ג'סי שיתף פעלה כמו מתוך חלום וכל מילה היתה עלולה להעיר אותו מחלומו. שיחלום, חשב נייסי כשראה את עיניו העצומות של ג'סי ואת ידיו האוחזות והמלטפות בלהט הולך וגובר. שיחשוב שהוא מזיין איזו נערה. בעוד כמה ימים או שבועות ואולי חודשים, הוא אולי כבר יפסיק לחשוב, אולי כבר יפסיק לפנטז ואולי כבר יבין שטוב לו איתי. אולי אז הוא כבר יפקח את העיניים ויביט בי. ממש בי, בזמן שאנחנו נעשה את זה. עוד נעיצה ועוד אנחה ונייסי הרגיש את שטף הזרע החם שנפלט בתוככי ישבנו.

 

הוא עדיין ישב על הזין של ג'סי המתרכך והולך כשאושה חזרה והכריזה בקול רם: "תראו מה מצאתי ביער?". הם הרימו מבטם ונפגשו במבטיהם המופתעים של אושה וצ'לסי המחובקות. "אני רואה שלא לקח לך הרבה זמן" אמרה אושה לנייסי  והחלה לצחוק, אך ג'סי לא צחק כלל. הוא הדף ממנו במבוכה את נייסי הערום והרים את מכנסיו המופשלים. "זה לא כך, צ'לסי, אני נשבע לך. אני רוצה אותך. רק אותך."

"אני יודעת", אמרה צ'לסי בקול עצוב "אבל אתה יודע שאני לא... ואילו אושה..."

"מה אושה? את מכירה אותה אולי חמש דקות וכבר את יודעת?"

"וכמה זמן לקח לך איתו?" שאלה צ'לסי "יותר מחמש דקות?"

"איתו? זה לא אותו דבר איתו ואת יודעת את זה, צ'לסי."

"בינתיים זה לא אותו דבר, אבל בעוד כמה ימים או שבועות או חודשים? אתה יכול להיות בטוח? מה תעשה? תחכה לנערה שלעולם לא תמצא ביער הזה?"

למה את אומרת לעולם? אולי כמו שמצאנו את נייסי ואושה נפגוש עוד אנשים?"

"אתה מוזמן להמשיך לפנטז על מה שלא יקרה ולחכות. אני כבר מצאתי ואני לא מתכוונת לחכות לאף אחד ג'סי. כשהתינוקת תהיה מספיק גדולה נצא למסע לעיר הגדולה ובמסע הזה אני מתכוונת להראות לכל מי שנפגוש בדרך שאני רגילה. שאני לא סטרייטואלית. אושה תהיה איתי והיא תעזור לי לעשות את זה. אני יכולה רק להציע לך לעשות את זה כמו שצריך עם נייסי. זה הסיכוי היחידי שלך להציל את חייך כשנפגוש בפלוגות הסער. אתה הרי יודע שבמוקדם או במאוחר נפגוש בהן, שלא יהיו לך אשליות שלא."

 

ג'סי לא אמר מילה, הוא רק החל להזיל דמעות שחלומו על אישה ומשפחה, שחלומו להמשיך חיים סטרייטואליים בתוך כל הכאוס הזה, הולך ומתנפץ מול עיניו. נייסי ניגש אליו ושלח יד עדינה למחות את דמעותיו וללטף אותו אך ג'סי הדף ברוגז את ידו המושטת. נייסי לא ויתר ושלח את פיו לגמוע את דמעותיו של ג'סי בנשיקה וג'סי רק הניד את ראשו קלות. אחר כך הוא נשק לשפתותיו של ג'סי ולרגע קט היה נדמה לו שג'סי אף משיב לו נשיקה אך לפתע הוא שוב הדף אותו ממנו והלך לו ממנו בהבעה של שאט נפש ונייסי החל לבכות.

 

I love a boy named Jesse

But Jesse doesn't love me back

He says he has a girl named Chelsea he wants so much

I love a boy named Jesse

But Jesse doesn't love me back

He says he's insecure about what he feels and what he wants

What he feels and what he wants

 

(Ivri Lider – Jesse)

 

 

 

 

השלמה

 

בגיל שלוש וחצי היתה לפטי תינוקת קטנה חייכנית ופטפטנית. דקה אחרי שהתעוררה משנתה היא רצה למערה של דודיה האהובים, ג'סי ונייסי וקפצה ביניהם, מפרידה בגופה הזערורי את גופיהם החבוקים. "בוקר טוב נייסי, בוקר טוב ג'סי, מי בא לשחק איתי תופסת?"

"אני כבר אראה לך, שד משחת שכמותך!" כעס ג'סי בכעס חצי מעושה והתחיל לדגדג אותה בכל גופה.

"תעזוב את הילדה, אתה יודע שהיא רגישה לדגדוגים", נזף בו נייסי המתעורר.

"את יודעת מה, לפטי? אם תלכי להרתיח לנו מים לחליטת מנטה של בוקר ואם תצליחי להביא לנו אותה עד למערה בלי לשפוך אף טיפה, אני מבטיח לך שנשחק איתך תופסת אחרי שנסיים לשתות. עשינו עסק?"

"יש! יש!" צווחה לפטי "אני אזרוק עצים לאש והולכת להביא מים מהמעיין."

"זה בסדר, לפטי, קחי את הזמן שלך, אנחנו נמשיך להתנמנם לנו עוד קצת כאן במערה."

"יופי, איזה כיף!" קראה לפטי ויצאה מהמערה בריצה עליזה.

 

"סוף סוף לבד" נאנח ג'סי "אתה יודע כמה אני אוהב זיון של בוקר..."

"מה זה יודע? אתה כל כך אוהב שאחר כך קשה לי לשבת איזה חצי שעה", צחק נייסי והתחיל להתפשט.

"אז בוא כבר, למה אתה מחכה?" אמר ג'סי והצמיד את הזין השוקק שלו לאחוריו החלקים של ג'סי שלא שבע מהם מאז שהתרגל לרעיון. הוא החל להרהר כי כבר זמן רב עבר מאז שפינטז על נערה בזמן שהוא מזיין את נייסי. זה לא לקח לו ימים, גם לא שבועות או חודשים. אבל זה קרה ביום שלפטי הזערורית הוציאה מפיה את מילתה הראשונה. רק אז הוא הבין שזהו זה. הוא לא ידע להסביר לעצמו בכלל מה הקשר בין תחילת הדיבור של לפטי לבין ההחלטה לעבור למערה של נייסי, אבל זה מה שקרה. מיום שנכנס למערתו וגם ביקר שוב במנהרת האהבה בגופו הצעיר והמאוהב של נייסי, הוא לא רצה לעזוב אותו אפילו לרגע.

 

"הרבה זמן חיכית לי" הוא אמר לנייסי אז, כשעשו אהבה בפעם הראשונה אחרי אותו זיון חד פעמי במעיין.

"כן", אמר ניייסי "זה לקח לך שנה וחצי אבל זה היה שווה הכל.

"אני אוהב אותך, נייסי" אמר לו ג'סי בגילוי לב אחרי ליל האהבה הראשון שלהם. "אני אוהב בחורות ואני לא חושב שאני ממש נמשך לבנים, אבל אותך אני ממש אוהב. אליך אני ממש נמשך. באמת. מבפנים. מכל הלב. ניסיתי להלחם בזה, סרבתי להאמין בזה, אני אולי עוד אמשיך לפנטז על בחורות לפעמים, זה הטבע שלי אין מה לעשות, אבל אותך אני אוהב.

נייסי חייך, נשק לג'סי נשיקה עמוקה וממושכת ואמר לו: ואני התאהבתי בך כבר שתי שניות אחרי שראיתי אותך מציץ שם בין השיחים ליד המעיין".

     

בעודם ממתינים לחליטת המנטה של לפטי, המשיכו ג'סי ונייסי בזיון האהבה של הבוקר, עד שנייסי גמר. ג'סי אהב שנייסי גומר ראשון בזמן שהוא מזיין אותו וחצי דקה אחריו גם ג'סי גמר, פורק את מטענו החם עמוק בישבנו הלוהט של נייסי.

"אני אוהב אותך" אמר לו ג'סי.

"אני יודע" ענה נייסי "אמרת לי את זה כבר אז כשחזרת אלי לפני שנתיים.

"אבל אני לא אומר לך את זה מספיק"

"זה בסדר, אני אומר את זה מספיק בשביל שנינו".

"אני לא רק אוהב אותך נייסי. אני רוצה לעשות ילד איתך. אני רוצה להקים איתך משפחה."

"באמת?" אמר נייסי וקפץ עליו בשמחה "אתה בטוח? אבל בשביל זה נצרך לעזוב את היער וללכת לעיר הגדולה שאת לא כל כך אוהב."

"אני יודע, אבל אני אוהב אותך יותר וזה מה שחשוב יותר. נבקש מהם במעבדה שיקחו את הגנים הכי טובים של שנינו כשהם עושים את השיבוט המעורב הזה."

"ילד משלנו.." נאנח נייסי.

"כן, ילד משלנו" ענה לו ג'סי והם ניגשו למערת הבנות לבשר להן להתחיל להתכונן למסע הארוך אל העיר הגדולה. 

  

 


הערה: קראתם? אהבתכם? תיעבתם? יש לכם איזו ביקורת? הערה? דעה? תגובות בבקשה.  

 


 

* הוגש לתחרות סיפורי מדע בדיוני ופנטזיה ב- 5.10.09 

 

 

 

נכתב על ידי , 13/12/2007 21:06   בקטגוריות אירוטי, ביסקסואליות, גייז, הומואים, העתיד, הרהורים, התלבטויות, חרמנות, מדע בדיוני, מוסיקה, פיתוי, צעירים, רגשות, תמונות, אהבה ויחסים, סיפרותי, יזהר אשדות, עברי לידר, סקס  
29 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של פילבוקס ב-27/10/2009 20:35
 




דפים:  
576,473
הבלוג משוייך לקטגוריות: גאווה , סקס ויצרים , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפילבוקס אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פילבוקס ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)