פילבוקס

רוני, 23, ואני נפגשים כמה שיותר. כל יום שלא מסתדר לנו להפגש הוא אכזבה לשנינו. זה כל כך כיף שיש שם מישהו שרוצה לפגוש אותי כל יום, שרוצה להיות איתי כל יום, שרוצה להרגיש אותי כל יום.

בפעם האחרונה אחרי שהסתובבנו קצת פה ושם, הסעתי אותו למקום שאליו היה צריך להגיע. לרוני היה רעיון קצת שונה. במקום למקום שאליו היה צריך להגיע, הוא כיוון אותי לאחד הרחובות הסמוכים, רצה לחפש פינה מבודדת, להרגיש אותי קצת. שמחתי על כך ומצאנו לנו איזה מגרש חניה אפלולי בין כמה בנינים. הוא פתח לי את הרוכסן, הביט בבליטה הברורה והתפעל ואז הוציא לי אותו החוצה.

"איזה יפה" אמר רוני והתחיל ללטף לי אותו, כשהזין שלי מגיב בהתעוררות מאושרת.

"גם היד שלך" עניתי לו ורפרפתי עם ידי עליה.

"זהו די" הוא אמר אחרי זמן מה, ספק לי, ספק מנסה לרסן את עצמו.

"אתה בטוח שאתה לא רוצה להרגיש אותו קצת עם השפתיים?" ניסיתי להדיח אותו.

"לא, מספיק" ענה רוני.

"בטוח שלא רוצה לטעום קצת?" המשכתי לפתות והוא מישש עם אצבעותיו והרגיש את מעט הפרי-קאם שהיה לי ומבטו העורג נח באופן ברור על הזין הזקור שלי.

רוני הסתכל ימינה ושמאלה לראות שאף אחד מהשכנים לא מגיח מאחד הבנינים שמסביב למגרש החניה בו היינו. אחרי שנרגע שהשטח פנוי, צלל רוני על הזין שלי בשקיקה, מוצץ, יונק, טועם ומלטף. שלחתי את ידי לעברו, הכנסתי את היד לתוך מכנסיו והתחלתי ללטף את ישבנו החמוד. הגעתי עם האצבע לחור החם והלח שלו והחדרתי מעט את האצבע פנימה. רוני נאנק מהנאה והמשיך למצוץ במרץ. נתתי לו דפיקת אצבע קצרה ועברתי אל הזין שלו, מלטף ומעסה.

"אני עלול לגמור ככה" הזהיר רוני.

"אז תגמור..." עניתי.

"לא, די, מספיק" החליט רוני והרים את ראשו, נפרד בצער מהזין שלי. עזבתי גם אני את הזין הזקור והמשתוקק שלו, התנשקנו נשיקה עמוקה ומתוקה, חיבוק חזק אחרון ולקחתי אותו שני רחובות משם למקום שאליו באמת היה צריך להגיע. נשיקה קצרה נוספת, חיוך ופרידה. עד שנפגש שנית.

הפגישות התכופות שלנו, כמעט כל יום, הזכירו לי שיר ישן של באדי הולי - Everyday משנת 1957.

"Everyday seems a little longer

Every way love's a little stronger

Come what may

Do you ever long for, true love from me

Everyday it's a-gettin' closer

Goin' faster than a roller coaster

Love like yours will surely come my way

A-hey, a-hey-hey"

אין כמו קצת הומור טוב כדי להפיח מתחים ולהסיח את הדעת למקומות נעימים יותר מטרדות היום יום. ליקטתי כל מיני קטעי הומור שאהבתי מסרטים ותוכניות טלוויזיה, על סקס, גייז ומה שמסביב. שבוע טוב לכולם וצפיה נעימה:

1. התור לתקוע את הבחור החדש (מתוך התוכנית "לא לפני הילדים" ערוץ 10). קטע מפיל לרצפה על בחורים בכלא שמתכוננים "לחגוג":

2. על הפרטיות באינטרנט (מתוך התוכנית "לא לפני הילדים" ,ערוץ 10). קטע מצחיק על גבר שרוצה למחוק זכר לביקוריו באתרי פורנו באינטרנט, אך לא יודע איך לעשות את זה ומסתבך בשקרים:

3. צ'יזבט (מתוך התוכנית "לא לפני הילדים", ערוץ 10). קטע משעשע על אבא שמספר לילד שלו סיפור לפני השינה, אבל לא ממש יודע מה מתאים לספר לילדים:

4. משטרת הקוקסינלים - שטיפת מכוניות (מתוך התוכנית "לא לפני הילדים", ערוץ 10). על שני בחורים ששוטפים מכונית ומסתבכים עם שוטרים המחפשים הומואים:

5. משטרת הקוקסינלים - שטיפת כלים (מתוך התוכנית "לא לפני הילדים", ערוץ 10). על גבר ששוטף כלים ומתחיל לרקוד לצלילי שיר ששומע ברדיו, עד שמסתבך עם משטרת הקוקסינלים:

6. מה שאני הכי שונאת בצבא (קרן מור, מתוך החמישיה הקאמרית). קטע מצחיק על חיילת שמתלוננת על הצורך לאסוף שיער ועוד, ויש כמובן גם את הנקודה של הסקס. אחד הקטעים החזקים מהתוכנית הזו:

ובלי קצת מוסיקה לסיום אי אפשר. אם עסקנו בהומור ובמה שיגרום לכם לחייך, נזכרתי בשירו הישן של דמיס רוסוס משנות  השבעים (שהוא בעצם קאבר של שיר ישן עוד יותר) ונקרא בפשטות Smile וניתן לשמוע אותו כאן:

ואי אפשר לסיים פוסט כזה בלי כמה תמונות של בחורים חמודים מחייכים:

רבי יהודה הלוי שכתב את השיר "יפה נוף" לפני תשע מאות שנה give or take a century לא התכוון למה שאני מצאתי בשיר הזה היום, במיוחד בקטע הבא:

"יפה נוף, משוש תבל, קריה למלך רב.

 לך נכספה נפשי מפאתי מערב!"

לפעמים הפתעות נעימות קורות דווקא ברגע האחרון שאני מצפה להן וכך קרה גם היום. הלכתי לפגישה עם הבחור החייכן. אני מדבר איתו במסנג'ר כבר שבוע או שבועיים שיחות טובות, מענינות, כיפיות ומשעשעות, אם כי הרגשתי רק משיכה פיזית מועטה לדמותו כפי שהשתקפה במצלמת האינטרנט. קבענו להפגש היום באופן ספונטני ויצאתי לפגישה כמעט ללא ציפיות. לפני שיצאתי לפגישה הזאת עוד הספקתי לדבר על כך עם אחד מידידי הוירטואליים. אמרתי לו שאני סקפטי אם אצליח למצוא את מי שאני מחפש ואם זה יהיה הדדי. כידיד טוב הוא דאג לצייד אותי בכמה מילות עידוד חמות לדרך וגם אמר לי "אתה מקסים ומדהים אני בטוח שתמצא". הידיד די הגזים אבל תמיד כיף לקבל ליטוף קל לאגו במיוחד ברגעים כאלה וכך יצאתי לדרך.

כשנפגשתי עם הבחור החייכן, זה היה וואוו. מצלמת האינטרנט פשוט עשתה לו עוול גדול ובמציאות הוא נראה הרבה יותר טוב. גם אמרתי לו את זה והוא הסמיק מעט אבל שמח לשמוע. לצורך הענין אקרא לו מקס (קיצור של מקסים, כי הוא ממש הקסים אותי). הקליק היה כמעט מיידי, המשיכה הדדית והכימיה בשיחה היתה נהדרת. אנחנו פשוט באותו ראש. נפגשנו במסעדה על החוף בשעת צהריים. היתה בריזה נעימה, השיחה קלחה והשעות חלפו ביעף. הוא התקשר פעמיים לעבודה להודיע שהוא יאחר למשמרת שלו וממש לא רצינו להפרד. בסופו של דבר הוא הלך לעבודה באיחור של שעתיים. אולי הוא הבחור הנכון בשבילי? האם הוא מי שאליו נכספה נפשי? יש סיכוי שכן, אם כי מוקדם מדי לומר. אני מקווה שאני לא מתלהב יותר מדי ומוקדם מדי. אני מקווה גם שהזיק שנדלק לא יכבה במהרה, כפי שקורה לפעמים.

אחרי המסעדה הסעתי אותו לעבודה. שם במכונית לפני שנפרדנו הגנבתי ליטוף על הזרוע המקסימה שלו. יש לי פטיש מסוים לזרועות והזרוע שלו היתה בדיוק כמו שאני אוהב, זהובה, לא שרירית מדי, לא שעירה מדי והמגע מגע משי חם ונעים. חוץ מזה אני גם חולה על ליטופים באופן כללי. אחר כך גם התנשקנו, פעמיים, אבל זה היה במגרש החניה שליד מקום העבודה שלו, באמצע היום, ולא ממש יכולנו להשתולל יותר מדי. בזמן הנשיקה גם הרגשתי את הפרפרים מתחילים להתעופף בבטן. מקס גם עבר בהצלחה את מבחן הזין, כי לזין שלי יש לפעמים דעות עצמאיות משלו ביחס לענין. הפעם הוא עשה דגל שק ולא הסכים לרדת לחצי התורן אלא אחרי דקות ארוכות כשהייתי כבר באמצע הדרך הביתה.

אז מה יהיה בשיחה או בפגישה הבאה עם מקס? מה תהיה עמדתו של הזין העצמאי שלי בענין? האם הזיק שנדלק יצית אש או שיכבה במהרה? על כל הדברים האלה ועוד רבים אחרים, בפרק הבא של "בועות" (אם יהיה לי אומץ לכתוב על כך...)

בכל אופן, אם הזכרתי את "בועות", סדרת הטלוויזיה המיתולוגית ההיא משנות השבעים, הא לכם קטע קצר מתוכה על רקע נעימת הנושא בקליפ הבא. למי שלא הבין על מה אני מדבר זה יעזור להבין ולמי שהבין - זו תהיה תזכורת נוסטלגית נעימה: