אופק לא חדל לפנטז על נזיר כזה שלא עומד בפיתוי שאופק מציב בפניו, מתקרב אליו, פותח את קשר החבל העבה שלמותניו ושולף את איברו המיוסר מבין כנפות הגלימה הגסה. הוא גם טרח לחפש באינטרנט את מילות הזימה הלטיניות כדי להבין את הרגע בו זה יקרה, את הרגע בו יחדור לגופו איברו הזקור של הנזיר המדוכא מינית ויזעק באוזניו divinus deus (בתרגום חופשי: אלוהים אדירים) רגע לפני שיגמור בעוצמה רבה בתוכו. אופק אפילו חשב שהוא יודע מאיפה התחיל הפֶטיש המוזר הזה שלו לנזירים וזה היה אחד הדברים הרחוקים ביותר מנזירים שיכול היה להיות.
הוא היה אז ילד בן שלוש עשרה או ארבע עשרה כששידורי ערוץ שתיים פרצו לחלל האויר. הוא מצא עצמו יום אחד בוהה בטלוויזיה בלי תשומת לב מיותרת כשלפתע עלתה הפרסומת ההיא של איזו חברת אופנה. כולם דיברו אחר כך על הפרסומת הזו שעשתה המון רעש, רבים פינטזו מה הסתתר לדוגמנית מתחת למעיל הארוך, אבל לא אופק. הוא לעומת זאת פינטז דווקא מה שהסתתר לדוגמן מתחת למעיל הארוך שלו. הוא הקליט את הפרסומת הזאת בווידאו והביט בה עשרות פעמים, מנסה ללכוד את הרגע בו פותח הדוגמן את המעיל, אך לצערו מלבד חזהו החשוף השעיר והיפה, לא הצליח לראות הרבה. למרות זאת, גם זה הספיק להקפיץ לאופק בכל פעם מחדש זקפה מייסרת ולטעת בו את זרע הפֶטיש לגברים עם מעילים ארוכים שמי יודע מה מסתירים מתחת.
מהגברים עם המעילים הארוכים קצרה היתה הדרך לפנטזיות על נזירים עם גלימותיהם הארוכות ועל הרגע בו יצליח לפתות נזיר לפתוח את סגור גלימתו ולחולל עם איברו בתוכו, חוללו פלאים בחלומותיו הרטובים. כשבגר מעט החל אופק את מסעותיו ברחבי כנסיות הארץ, כביכול לשמיעת שירים קאנוניים ותפילות לטיניות מתנגנות אך למעשה כדי לשזוף את עיניו בכמרים ובנזירים שהסתובבו בכנסיות האלו או הנעימו את קולם בשירתם ותפילתם ההרמונית לישו אדונם. המוסיקה הכנסייתית הלכה עליו קסם כמו גם צלילי הלטינית שלא הבין פירושם. במסעותיו לכנסיות הללו גילה אופק דבר מה נוסף, את הנזירים המתלמדים הצעירים והזיותיו על המתרחש בינם לבין הנזירים המבוגרים יותר בין כותלי המנזר הסעירו את חושיו ואת דמיונו בלילות רבים מלאי תשוקה.
עד ליום שאיבד את מקום עבודתו לא ידע אופק רגע של בטלה בחייו. אחרי שחלפה הדפרסיה הקלה ואופק הצליח להרים את עצמו מהקרשים הוא עשה מעשה וניגש למכון ללימודי איטליה בתל אביב ונרשם לקורס אינטנסיבי באיטלקית. למרות שלטינית ענינה אותו יותר, החליט ללמוד משהו קצת יותר מעשי. הוא הניח שעם ידע איטלקית יוכל גם לתפוס את הדברים החשובים בלטינית בהיותן שפות קרובות בדיאלקטיקה שלהן. אחרי שלושה חודשים של לימודים אינטנסיביים עלה אופק על המטוס לאיטליה ולא הביט לאחור. על מנת לא להשתעבד לעולם המעשי-טכנוקראטי של כרטיסי אשראי וכאלה ומתוך רצון להרגיש חופשי לנפשו ולמסעותיו ברחבי איטליה החזיק אופק את כספו במזומנים שצרר בחגורת כסף על גופו.
לא היה לאופק שמץ של מושג איך יגיע אל המנזרים והנזירים שהיו משאת נפשו האמיתית והוא החליט לא להתעמק בכך יותר מדי ופשוט להסתובב לו באיטליה ללא כל תוכנית מעשית, לעבור ממקום למקום לאן שתיקח אותו הרוח ולאן שתוביל אותו יד המקרה. על מנת שיוכל להאריך בטיול ככל הניתן הקפיד אופק ללון רק במקומות זולים כמו אכסניות נוער אשר לא הקפידו כל כך על מגבלת הגיל הרשמית של עשרים ושש, מה גם שבגיל עשרים ושמונה אף אחד לא ממש שם לב להבדל ולא טרח לבדוק מסמכים. באת, אמרת שאתה בן עשרים וחמש, שילמת, התנהגת לפי כללי המקום ושמרת על השקט אז אף אחד לא בלבל לך יותר מדי את המוח.
אחרי חודשיים של נדודים פגש אופק באחת האכסניות במודנה את רוג'ר האנגלי. רוג'ר היה בעל שיער ארוך וסבוך, שבמשך השנתיים שחלפו מאז שהיה בן שמונה עשרה, חרש את אירופה לאורכה ולרוחבה, מתקיים מכל הבא ליד וחי בדוחק. העיקר בעיניו של רוג'ר היה להמשיך במסע הנצחי הזה ולהתחמק לכמה שיותר זמן מהכניסה למסלול המצפה לו של עבודה שחורה בעיר התעשיה האפרורית בה התגורר באנגליה. היתה לרוג'ר גם איזו גיטרה חבוטה שהוא ידע לנגן עליה אולי שני שירים וחצי, אשר אחד מהם היה למרבה ההפתעה השיר של רדיוהד "קריפ" שאופק היה דלוק עליו עוד מימי הפרסומת ההיא. נגינת הגיטרה ושירתו הצלולה של אופק בקול הבריטון הנעים שלו, עזרו לו לגייס בכיכר העיר מפעם לפעם עוד כמה מטבעות כתרומות מהעוברים ושבים, ליום נוסף של טיול ובטלה מוחלטת.
עד כמה שישמע הדבר מוזר, עד גיל עשרים ושמונה, לא רק שאופק טרם מימש את פנטסיות הסקס עם נזירים שלו, הוא אפילו לא מימש בכל דרך את משיכתו לגברים והומואיותו הנדחקת נותרה עדיין עמוק במגירת הגרביים שלו בארון. לא רק כלפי מכריו היה אופק בארון, אלא גם כלפי עצמו. במילים פשוטות: אופק עדיין לא זיין גבר ולא הזדיין עם שום גבר. רוג'ר התכוון לשנות את המצב הזה, אך אופק עדיין לא קלט את כל הסימנים ששידר לו רוג'ר. אופק בכלל היה בטוח שרוג'ר הוא סטרייט, בין היתר בגלל שראה אותו מדי פעם מתחמק מהאכסניה עם איזו בחורה וחוזר אחרי כמה שעות עם מבט מרוצה כמו של חתול שליקק את השמנת. מלבד הסימנים הסותרים האלה של רוג'ר, אופק לא ממש ידע לזהות הומואים בסביבתו, לפחות לא את אלה שאינם מתנהגים בנשיות מוגזמת שהיתה אחד הדברים שאופק לא יכול היה לסבול. או שמעולם לא היה לו גיי-דאר או שמחוסר שימוש הוא התנוון לגמרי, בכל מקרה את הסימנים של רוג'ר אופק בכלל לא קלט והמשיך להתייחס אליו כאל ידיד למסע ותו לא, ללא שום מחשבות על סקס או אירוטיקה.
אחרי שבועיים באכסניה ההיא במודנה התכוון אופק להמשיך במסע ומתוך נימוס הציע לרוג'ר להצטרף אליו. להפתעתו גילה רוג'ר התלהבות רבה ולקח את ההצעה בשתי ידיים. אופק הניח שמשהו מההתלהבות הזאת היה קשור לכך ששוב נותר רוג'ר ללא יורו שחוק בכיסו וידע שבמסעו עם אופק לפחות יהיה לו מקום לישון ומשהו לאכול כי אופק לא היה קטנוני בעניני כספים. אם אופק שכר חדר באיזה שהוא מקום אז מצידו שגם רוג'ר יתחמק לשם עם שק השינה שלו כשבעלת הבית לא מרגישה, ואם הזמין ארוחה דאג להזמין מנה גדולה שגם רוג'ר, יוכל לאכול קצת. גם כך רוג'ר היה כמעט שדוף ואופק חש חמלה מסוימת כלפיו.
כשהגיע החורף הלך רוג'ר יום אחד לאיזו כנסיה שחלקה בגדים משומשים לנזקקים וחזר משם לבוש במעיל צמר ארוך שהיה החימום היחידי שהיה לו לחורף על בגדיו הדקיקים. זה היה כחודשיים אחרי שאופק ורוג'ר החלו לטייל יחד וזו היתה הפעם הראשונה שאופק הרגיש משהו אחר כלפי רוג'ר מלבד ידידות עמוקה. לרוג'ר היתה הרבה סבלנות, מרגע שקפץ על העגלה הזו ששמה אופק הנדיב הוא לא מיהר לעזוב אותה וכשראה את מבטיו החמדניים של אופק אליו כשלבש את המעיל ידע שהנה הגיעה ההזדמנות שלו, ההזדמנות הזאת שמתחמקת ממנו כבר כמה שבועות מאז שהבחין בחגורת הכסף הצמודה למותניו של אופק.
אופק לא ידע היה שיש לרוג'ר היה עוד מניע נסתר לרצות בקרבתו מלבד חברות גרידא ואופק אפילו לא ידע מה עמדתו של רוג'ר לגבי הומואים ולכן הסתיר את הומואיותו ככל שיכול. רוג'ר, לעומת זאת, למד בשנתיים הארוכות של הטיולים שלו לנצל כל הזדמנות שנקרתה על דרכו. זה לא שרוג'ר היה מוכן לשכב עם גברים תמורת כסף, לפחות הוא לא חשב על עצמו ככזה, אבל אם מה שצריך כדי לנצל את ההזדמנות המתאימה היה לעשות עיניים לאיזה גבר ואפילו להתחנגל איתו קצת, לא רוג'ר יהיה מי שיפספס את ההזדמנות הזאת, במיוחד עם שלל נכבד בצידה.
באחד הלילות הקרים כששניהם מתחת לשמיכה במיטה הזוגית הצרה בביתה של אנג'ליקה לוסטרנו בורונה זה קרה. "קר לי" קיטר רוג'ר באוזני אופק ששכב לצידו במיטה לבוש בטרנינג עבה.
"נו בטח, מה אתה חושב? אתה רוצה שלא יהיה לך קר כשאתה לבוש רק בתחתונים הדקים שלך?" שאל אופק.
"אז מה אתה רוצה שאני אעשה? אין לי טרנינג. אולי אתה רוצה שאני אכנס עם המעיל למיטה?"
"מה רע במעיל שלך? הוא דווקא יפה עליך" העז אופק לומר.
"כן, אבל אני לא אוכל לזוז איתו בכלל" ענה רוג'ר.
"ובשביל מה אתה צריך לזוז? תלבש את המעיל, תכנס מתחת לשמיכה, תלך לישון וזהו" ענה אופק, אבל המחשבה על רוג'ר לבוש במעיל הארוך ונמצא צמוד אליו במיטה כבר החלה להזקיף לו את הזין במעין רפלקס מותנה.
"כשאני חרמן אני חייב לזוז...אין מה לעשות" חייך רוג'ר והתקרב קצת לאופק שהמשיך להזות על רוג'ר לבוש במעיך ארוך עד שחש את ישבנו הצנום של רוג'ר נצמד לזין שלו הזועק לפורקן.
"רוג'ר, נהיה צפוף פה" אמר אופק במבוכה.
"קר לי, תחמם אותי קצת" ענה רוג'ר בקול מתפנק.
"אבל, אבל אתה לא הומו" קבע אופק.
"מה קשור הומו, לא הומו. אתה חבר שלי, אנחנו מטיילים כבר חודשיים ביחד. קר לי ואם אתה לא תעזור לי להתחמם אני לעולם לא אצליח להרדם הלילה" ענה רוג'ר "ואם לא מפריע לי שזה יהיה הגוף החמוד שלך, אז למה זה צריך להיות אכפת לך?"
"אבל, אבל, לא נעים לי רוג'ר, זה מחרמן אותי, מה יהיה אם..."
"מה אתה מודאג? שעומד לך הזין? שאתה הומו? אני מזמן הבנתי את זה, אז מה? אתה לא הבחור הראשון שאני מעמיד לו את הזין."
"וזה לא אכפת לך?"
"אם זה עושה לי טוב וזה גם עושה לך טוב, אז למה שיהיה אכפת לי? נו כבר תוריד את הטרנינג המעצבן הזה שאני אוכל להתחמם על הגוף שלך" אמר רוג'ר וכשאופק לא הגיב, החל להפשיט את הטרנינג שלו בעצמו.
כשהטרנינג ירד, העמיד רוג'ר פנים כמופתע ושאל: "מה אתה ישן עם הדבר הזה?"
"אה...כן... צריך להזהר, אתה יודע." ענה אופק.
"אבל לא צריך להגזים, היא מפריעה לי להתחמם עליך. שים אותה במקום אחר אופק, בבקשה..." התחנחן רוג'ר, עד שאופק, ברגשות מעורבים הסיר את החגורה והניחה מתחת לכרית.
"אתה יכול לעשות משהו בשבילי, רוג'ר?" שאל אופק.
"מה שתרצה בתמורה לכך שתפשיר את הרגליים הקפואות שלי ותעזור לי להרדם" ענה רוג'ר.
"אתה מוכן ללבוש את המעיל ולעשות איתו סיבוב פה בחדר?"
"פֶטיש למעילים, אופק? לא משנה. אצלי הכל הולך" אמר רוג'ר וקם מהמיטה. הוא לבש את המעיל על התחתונים ורגע אחר כך חייך חיוך ממזרי, התכופף לצד השני והסיר גם את תחתוניו ונופף בהם מעל ראשו, מה שגרם לפיו של אופק להתייבש על המקום ולזין שלו להזדקף למלוא גודלו.
"ועכשיו להסתובב קצת?" שאל רוג'ר אך כשלא נענה, השליך את התחתונים מידו והחל לפסוע בחדר אנה ואנה, כשמדי פעם פותח כנף אחת של המעיל וחושף את רגליו הארוכות וגופו הנאה, אך מסתיר את אברו עם הכנף השניה וממשיך לגרות את אופק המתחרמן יותר ויותר וידו של אופק כבר נשלחה אל הזין מתחת לשמיכה.
"לא, לא, לא, לא כך" אמר רוג'ר וקפץ למיטה עם המעיל ונשכב צמוד לאופק, "תפשיר לי את הרגליים קודם" ושלח את כף רגלו הקפואה אל אזור חלציו הבוער מחום של אופק, שקפץ כנשוך נחש.
"אתה קפוא" אמר אופק "אתה מקפיא לי את הביצים והזין"
"אמרתי לך שאתה חייב להפשיר אותי" ענה רוג'ר כשהוא רועד מקור.
"אבל לא ככה" אמר אופק.
"לא אכפת לי איך, העיקר שתפשיר לי את כפות הרגליים" ענה רוג'ר כשאופק שלף את כפות רגליו ממפשעתו וירד עם פיו לעברן. כשפיו החם של אופק הכורע מעל רגליו עטף את בהונו של רוג'ר, החלו רעידותיו של רוג'ר להרגע עד שפסקו לגמרי. אופק מצץ וליקק כל אחת מאצבעות רגליו של רוג'ר אשר החל לא רק להפשיר אלא גם ממש להתחרמן.
"או זה טוב, זה כל כך טוב" אמר רוג'ר ונאנח כשהבל פיו החם של אופק ולשונו עוברים על כפות רגליו ומחממים אותם כמו שצריך "אני ממש מפשיר. לא רק מפשיר אלא גם מתחיל להתחמם אם אתה מבין למה אני מתכוון" הוא הוסיף ואמר "מספיק עם הרגליים יש לי עוד מישהו כאן שרוצה להרגיש את הפה החם שלך".
רוג'ר התיישב על ברכיו, לבוש עדיין במעיל הארוך ואז פתח את כנפי המעיל וחשף את הזין האדיר והזקוף שלו מול פרצופו המופתע של אופק. "אני יודע שאתה רוצה לקחת אותו, אז קח" אמר רוג'ר ותחב את הזין הגדול שלו לתוך פיו הפעור של אופק שהידק עליו את שפתיו והחל לענגו בלשונו הזריזה אם כי הלא כל כך מיומנת. רוג'ר אחז בציצית ראשו והחל לדחוק פנימה והחוצה, תחילה באטיות ואחר כך במהירות גוברת והולכת. למרות חוסר נסיונו היה אופק תלמיד זריז שהזדרז להרטיב לרוג'ר את הזין בלשונו כשרוג'ר אמר לו, ללקק כשרוג'ר ביקש ממנו, להדק, לשאוב פנימה עד הסוף כשרוג'ר הורה לו ולבלוע את זרם הזרע השופע כשרוג'ר גמר לו בפיו.
"מצצת יותר טוב מריטה, שעשתה לי את זה שלשום בחורשה" אמר לו רוג'ר "והיא עוד מוצצת מדופלמת, שעברה כבר על חצי אכסניה ואפילו שאלה אותי עליך" צחק רוג'ר אבל אופק לא צחק ורק המשיך להביט בזין הרפוי של רוג'ר המטלטל מצד לצד עם כל פרץ של צחוק ומציץ מדי פעם מבין כנפות המעיל.
"מה, לא הספיק לך?" שאל רוג'ר.
"אני לא גמרתי" ענה אופק "אני לא יכול יותר, אני חייב לגמור", אמר אופק והחל לשפשף לעצמו את הזין כשהוא לא מסיר מבטו מרוג'ר.
"אני לא הולך לתת לך לזיין אותי. עד כאן," אמר רוג'ר "אני רק אקטיבי" ואז להפתעתו אמר לו אופק: "אז זה ממש טוב", נשכב על הגב והרים את רגליו באוויר "בוא תזיין אותי כבר. חיכיתי עשרים ושמונה שנה לזיון אני לא יכול לחכות עוד."
רוג'ר הביט באופק השרוע, בחור המזמין שלו ובאשכיו הכבדים מלאי הזרע המייחל לפורקן והתחיל להתגרות מחדש. הוא שפשף לעצמו בעדינות את הזין הגדול שלו שהחל להזדקף מחדש ואמר: "בתול, מה? אחרי הלילה הזה כבר לא תהיה בתול משום כיוון" והחל להסיר את המעיל.
"לא, לא, לא" אל תוריד את המעיל, "תזיין אותי לבוש עם המעיל" ביקש אופק ורוג'ר המופתע לא התנגד "לפחות כך ימשיך להיות לי חם..." הפטיר וכרע אל בין רגליו הפתוחות של אופק. הזין הגדול שלו החל בחדירה איטית לישבנו של אופק כשכנפות המעיל עוטפות אותם מהצדדים.
"anus penetro" גנח אופק בלטינית רצוצה שחרמנה אותו מאז הזיותיו הנזיריות.
"אני כבר בפנים" ענה רוג'ר כשהכיפה של הזין שלו כבר נכנסה והזין המשיך להחליק פנימה על מחציתו.
"dominus "penetro התנשף אופק להאנח כשהזין נתקל במחסום ולמרות הכאב אמר לרוג'ר להמשיך. רוג'ר לחץ יותר חזק, עבר את המחסום ונכנס פנימה למלוא אורך העשרים סנטימטרים של הזין העבה שלו. אופק גנח מכאב משולב בהנאה ורוג'ר התחיל לפמפם.
"החור שלך הדוק יותר מחור של בתולה בת ארבע עשרה" אמר רוג'ר תוך כדי דהירה פנימה והחוצה ואופק רק תהה האם יש משהו שרוג'ר לא מזיין, אבל העונג החם המתפשט בתוכו השכיח ממנו כל דיבור ומבטו רק המשיך להתרכז בגופו הדק של רוג'ר הקודח בתוכו שוב ושוב מבין כנפות המעיל, עד שאופק לא יכול היה להחזיק עוד והתפרץ במטחים עזים של זרע על פני בטנו חזהו ואף מעילו המחרמן של רוג'ר ואז גם רוג'ר גמר בפעם השניה, ממלא את הקונדום בכמות גדולה של זרע.
אחרי הזיון הם נותרו לשכב מכורבלים זה בזה על שנרדמו. עם עלות השחר התעורר רוג'ר עם זקפה אדירה ושלח ידו אל בין רגליו של אופק. כשגילה גם שם זקפה חלקית, החליט להרביץ עוד זיון אחד של בוקר. מבלי לטרוח להעיר אפילו את אופק, הוא סובב אותו בעדינות על בטנו, הניח את הכרית מתחת לאגן הירכיים של אופק, עטה על הזין הזקור של עצמו את הקונדום ושימן לאופק טוב טוב את הישבן לפני שהחליק פנימה. אופק חייך כשהוא חצי ער וחצי ישן וקיבל את רוג'ר לתוכו. הפעם רוג'ר עשה זאת מהר ואגרסיבי וגמר תוך שתי דקות לפני שאופק הספיק להתעורר לגמרי.
"תמשיך לישון" אמר רוג'ר לאופק החצי רדום, כשהוא מלטף ומנשק את כל גופו עד שאופק שקע שוב אל מצולות השינה המתוקה של השעות הקטנות של הבוקר.
כשאופק התעורר לבסוף כבר היתה זו שעת בוקר מאוחרת. רוג'ר לא היה בחדר, אך אופק לא התעמק בכך ורק שמח על ליל התענוגות שהיה להם יחד ועל הלילות הרבים שעוד עומדים לבוא בעקבותיו. שום נזירים כבר לא היו לאופק בראש, רק רוג'ר הצנום והחייכן עם הזיין הגדול והמעיל הארוך שלו שרק ממחשבה עליהם אופק החל להתגרות מחדש. אופק פסע לאיטו לשירותים ואחרי שנרגע קצת מכל המחשבות על רוג'ר הצליח סוף סוף להטיל את מימיו ואז הוא גם נכנס להתרחץ.
עד לרגע שנכנס למקלחון היה אופק בטוח שרוג'ר פשוט התעורר מוקדם יותר, התרחץ וירד לאכול, אבל המקלחת היתה עדיין יבשה כשאופק פתח את זרם המים ומשהו נראה לו לא ממש בסדר. המחשבה הטורדנית המשיכה לזמזם במוחו של אופק גם אחרי שסיים להתרחץ ולהתלבש וחזר לחדר ואז זה היכה בו. הכרית היתה במרכז המיטה ! רגע אחרי זה הוא נזכר שהזין והבטן שלו הונחו על הכרית הזו מתי שהוא במשך הלילה כשרוג'ר דהר עליו מאחור. רגע אחר כך הבין אופק שזו בעצם היתה הכרית שלו ושחגורת הכסף שהיתה מתחת לכרית אינה שם. גם המגפיים שלו נעלמו ואף המעיל הארוך של רוג'ר לא נראה בשום מקום. divinus deus מלמל אופק לעצמו וידע שכל חלומותיו על איטליה ונזירים נגמרו באותו הרגע. אין כסף אין איטליה ואין יותר פנטסיות, ארבעה חודשים הוא מסתובב באיטליה ולא חרמן אף נזיר. באיחור גורלי הבין אופק שהנזיר האמיתי היה הוא בעצמו. עשרים ושמונה שנים בלי אף זיון עם גבר ואיזה מחיר הוא שילם על זה, איזה מחיר...
הדפרסיה במוחו השתוללה כשתינה את צרותיו באוזני בעלת הבית, אשר ריחמה עליו ואמרה לו שתאפשר לו להשאר עוד יום אחד ללא תשלום. היא גם הציעה לו לנסות לחפש עבודה באחד המנזרים בסביבה. "הם תמיד זקוקים לעוד זוג ידיים עובדות. אתה יודע, מספר הנזירים הולך ופוחת אבל העבודה בכרמים לא מתמעטת. אני מניחה שתוכל למצוא שם מקום לינה ומזון ואולי גם קצת דמי כיס צנועים, אם אתה רוצה להשאר בינתיים באיטליה." אופק הודה לה על הנדיבות ועל העצות הטובות ויצא לדרכו לתור אחרי מנזרים שמחפשים עובדים. מי יודע, הוא הרהר בינו לבינו אולי הם זקוקים שם לא רק לזוג ידיים... והפנטסיה במוחו כבר החלה לדהור קדימה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ה שזכתה במונדיאל האחרון (תמונה מימין). מה יכול להיות יותר טוב מאשר שידוך בין שחקני הנבחרת הנהדרת הזאת לבין שירו של
בצפון מערב איטליה, סמוך לגבול הצרפתי בשם סן רמו. מדי שנה, מיטב זמרי איטליה והעולם כולו עולים אז לרגל ומתחרים ביניהם וזאת כבר במשך קרוב לשישים שנה. בסוף שנות ה - 60 היה הפסטיבל הזה בשיאו עם - "תיבת נוח" של סרג'יו אנדריגו, טוני הקטן , נאדה ששרה על "מלך הדינארים" , ניקולא די בארי ששר על "ימים של קשת בענן" וג'ליולה צ'קוונטי ששרה על ה-"גשם" (לה פיוג'ה), וכן אחד הגדולים מכולם, בובי סולו , בלהיט הגדול משנת 1969 "זינגרה".
