פילבוקס

אופק לא היה בטוח אם לשמוח או לבכות כשאיבד את מקום עבודתו. אחרי כמעט חמש שנים שנתן את הנשמה שלו לחברת ההייטק בה עבד, הלכו בעלי החברה ומכרו אותה לקונגלומראט אמריקאי בעבור חופן דולרים ושישה חודשים אחר כך נסגרו משרדי החברה והוא מצא עצמו מחוסר עבודה. לכל הפחות משהו מחופן הדולרים הזה חולק כבונוס לעובדים, מה שאפשר לאופק להסיר דאגות פרנסה לכמה חודשים ונחיתה רכה יחסית לשוק האבטלה שציפה לו יחד עם עוד עשרים עובדי החברה. אחרי שחלף הזעזוע הראשוני אופק שינס מותניו והחליט שמעז יצא מתוק. הוא החליט לקחת פסק זמן ממרוץ העכברים המטורף בו היה נתון ללא הרף עם לימודים ועבודה אינטנסיבית מים שהשתחרר מהצבא. זה היה הזמן להגשמת חלומות שתמיד נדחקו לקרן זוית ואיטליה היתה החלום של אופק. ליתר דיוק הפנטסיה או הפטיש שהיה לו מזה זמן רב על איטליה, איטלקית ובמיוחד על נזירים בחלוקים גסים עם ברדס וחבל עבה למותניהם.

עידן עצם את עיניו מרוב מבוכה ולא ידע איפה לקבור את עצמו. דווקא עכשיו, דווקא כשיש להם את כל הזמן שבעולם, דווקא כשהכל הסתדר כמו שרצה והוא יכול להמשיך את הטיול הזה שהוארך לחודש שלם, דווקא עכשיו אלעד היה צריך לתפוס אותו על חם. הוא לא ביקש מאלעד כלום, רק שמח על ההזדמנות הזו להיות איתו חודש שלם. הם היו כל כך מתואמים, ממש באותו ראש, דבר נדיר אצל שני גברים בשנות הארבעים שעד לפני כמה חודשים לא ממש הכירו זה את זה למרות הקרבה המשפחתית.

בילי, שפיו היה מלא בזין הזקוף של עידן שם לב שחדלו אנקות ההנאה של עידן. אחרי רגעים ספורים הוא הרגיש שמשהו השתנה אצל עידן, במתיחות שאחזה לו את כל הגוף והחליפה את אנקות החשק. באותו רגע שיחרר בילי את הזין הפועם מפיו המתוק ושאל:

 ""What's the matter?, אך עידן בקושי יכול היה לדבר ורק פלט בקול חנוק ממבוכה: "You'd better go now, Billy". רק אז הבחין בילי שהם כבר לא לבד ומישהו עומד ליד המיטה בקראוון הקטן.

"Oh man, I'm sorry, It was really nothing" הוא אמר כשהבחין במבטו של אלעד המזועזע וחשב בטעות שזהו בן זוגו הזועם של עידן שתפס אותם על חם. בילי מיהר והשחיל את רגליו לתוך מכנסיו, תפס את נעליו וברח במהירות מהקראוון. עידן רק עצם את עיניו, מנסה לשכוח איפה הוא, מי נמצא מולו, כמנהג בת יענה הקוברת את ראשה בחול תחת הסכנה המתקרבת ורק נזכר איך הכל התחיל רק לפני חודשים ספורים.

ענבל היתה בת דודתו החמודה של עידן. צעירה ממנו בשנים ספורות אבל בצעירותם היו קשורים למדי זה לזו ואף משפחותיהם התגוררו באותו רחוב. היתה בחורה חתיכה פעם, אך היום כל החתיכות הזו מסתתרת מאחורי שלושים קילוגרם של שומן שנוספו לה מאז שהתחתנה עם אלעד. למרות כל השומן שטשטש את תוויה הנאים היא נותרה מטופחת ועליזה כמו שהיתה תמיד. אלעד לא יכול היה שלא לתהות איך אלעד, בעלה, שנותר רזה כמעט כפי שהיה ביום נישואיהם לפני כשש עשרה שנים, מסתדר עם כל משמניה. עידן אף תהה לא פעם אם גבר נאה כמו אלעד לא סידר לעצמו איזה משהו מהצד, אף פעם אי אפשר לדעת אצל הטיפוסים השקטים האלה, הוא חשב, לך תדע עד כמה המים השקטים שלהם חודרים עמוק. בשנים האחרונות לא היה לעידן קשר של ממש עם ענבל ובעלה השקט, שהוא בקושי הכיר, אבל בחג השבועות לפני כשנה החליטה מיקה לארגן איזה מפגש משפחתי קטן על הדשא בחצר ביתם. בתחילה היתה הכוונה להפגש רק עם אחיו ואחיותיו של עידן ששמחו להתייצב אצלם עם כל הילדים לעשות על האש תוך התעלמות מוחצת ממנהג אכילת מאכלי גבינה. אחר כך שאלה מיקה את עידן מה דעתו לעשות בהזדמנות זאת מפגש בני דודים, שעידן כבר רצה מזמן לארגן בביתם, ועידן הסכים בהתלהבות רבה.

ענבל היתה ראשונת בני הדודים שמיקה התקשרה להזמין ולבסוף התברר שהיא גם האחרונה כי לכולם כבר היו תוכניות כאלו ואחרות לחג. ככה זה שמנסים לארגן מפגש ספונטני ברגע האחרון, אבל עידן לא הצטער. הוא העדיף מפגשים ספונטניים על פני הכנות מסובכות שבמהלכן היו הוא ומיקה עולים זו לזו על העצבים בגלל האובססיביות שלה שכל אירוח יהיה  מושלם. אירוח ספונטני היה הרבה יותר לטעמו, מלכתחילה הוא לא יכול להיות ולא צריך להיות מושלם. מסתדרים עם מה שיש ומיקה הרבה פחות מציקה לו כך במהלך ההכנות.

הבשר על האש היה מושלם, כולם אכלו וליקקו את האצבעות וזמנם של מאכלי הגבינה הגיע לעת הקינוח שמיקה הקפידה שיוגש חצי שעה אחרי האוכל, למרות שעידן צחק ואמר לה שהיא בלבלה את היוצרות בזמני ההמתנה בין בשר לחלב, אבל לאף אחד לא היה ממש אכפת במשפחה אפיקורסית כמו שלהם. אחרי בקינוח החלה הישיבה הנינוחה בצל העצים כשכולם מדברים על דא ועל הא. הילדים נעלמו לאחת הפינות האחרות בביתם הגדול של עידן ומיקה לראות סרטי DVD בשרשרת ורק הדי הבאסים של אחד הסרטים הבהירו לכולם במה הם עסוקים. איכשהו נדדה השיחה לעניני טיולים בחו"ל, דבר שבאופן כללי לא הלהיב את עידן באופן מיוחד. מיקה וענבל מיד מצאו שפה משותפת באהבתן לביקורים בערים הגדולות ולפשיטה על עשרות חנויות, אך עידן ואלעד רק עיקמו פרצוף בהבעת מיאוס בו זמנית למשמע סגנון הטיול האהוב על נשותיהם. מיקה הכריזה כי היא מתה לנסוע לניו יורק אבל עידן אינו שותף להתלהבותה מטיול כזה. "סתם משעמם" הוא הכריז "אין דבר שפחות מלהיב אותי מביקור בעיר ענקית כזאת, בלכתת רגליים במוזיאונים, באתרי התיירות הרגילים או בפשיטה על חנויות כאלה ואחרות. שעמום. אפשר להסתכל בתמונות אם זה כל כך מענין."

"ומה עם מחזות זמר? ברודווי? זה לא מענין אותך" הטיחה מיקה בעידן.

"כן, וגם החנויות בניו יורק..." הוסיפה ענבל ומבט של כמיהה מצטעף על פניה "אני איתך מיקה. במאה אחוז."

"בשביל מחזות זמר חבל לסבול את הטיסה הארוכה לניו יורק, אם כבר לונדון הרבה יותר קרובה ומענינת לדעתי."

"גם כן אתה" אמרה מיקה בכעס "מצידך לקבור אותנו בבית כל הזמן, לא מבינה למה אתה לא אוהב טיולים לחו"ל".

"קודם כל, מה רע לי בבית" ענה עידן "אבל כשאני חושב על טיולים לחו"ל ובמיוחד כשאני חושב על טיולים לארה"ב יש לי חזיון אחר בראש מאשר להתרוצץ ברחובות ניו יורק".

"חזיונות שמזיונות. אני רק יודעת שלפני גיל ארבעים אני נוסעת לניו יורק. איתך או בלעדיך והקיץ הקרוב זו ההזדמנות האחרונה לכך." אמרה מיקה.

"גם אני לא אוהב טיולים בערים הגדולות האלה" הכריז לפתע אלעד שעד אז ישב בשקט כמו שהוא רגיל לעשות בדרך כלל. עידן הופתע. אלעד מדבר! אלעד מעז לסתור את דברי אשתו! אלעד שעד אז בכל המפגשים המשפחתיים איתם עידן בקושי שמע אותו פולט איזו מילה מבין כל ענני עשן הסיגריות המגעילות שהוא נהג לעשן ללא הרף, החליט לעשות מעשה וליטול צד בדיון והוא בהחלט צידד בעידן. אפילו בדברים שעידן לא הספיק לומר וכאילו קרא את מחשבותיו וחזיונותיו איך טיול כזה צריך להראות.

"הכי כיף זה לטייל באיזי בין הכפרים והערים הקטנות. הרחק מהמקומות המרכזיים, לרדת לדרכים צדדיות, לפגוש אנשים בדרך, לדבר איתם, להכיר מקומות שאף אחד בדרך כלל לא מטייל שם. משהו כזה, זה הסטייל שלי. אני עוד זוכר כשטיילתי עם חברים באירופה אחרי הצבא לקח לנו לעשות את הדרך מהרביירה הצרפתית לפריז במשך יותר משבוע. לאט לאט בין כל היקבים והחוות בדרך. גבינות, יין, כמה כיף זה היה".

"נו באמת," גערה בו ענבל "אלה טיולים של בני עשרים, לישון בחוות ובאכסניות נוער, אני אמנם מבוגרת ממך בשנה אבל גם אתה כבר עברת את הגיל לשטויות האלה."

"אני דווקא אוהב את הרעיון הזה" אמר עידן שהופתע מדברי אלעד "זה בדיוק איך שאני רואה טיול בארצות הברית."

"כן, כן" הטיחה מיקה "לשכור קראוון ולטייל במשך חודשייים מחוף לחוף ומה נעשה בדיוק עם הילדים? תהיי ריאלי, עידן. שבוע- שבועיים זה המקסימום שאנחנו יכולים למצוא להם סידור, אלא אם אתה מתכוון לקחת אותם איתנו בקראוון לטיול ההזוי הזה שלך."

"זו גם אפשרות, אולי יעזור משהו לגיבוש המשפחתי" ענה עידן.

"ממש... גיבוש משפחתי..." לגלגה מיקה, "קודם כל שישבו בשקט בנסיעה לכנרת הילדות המגובשות האלה שלך, בלי להרוג אחת את השניה ממכות כבר בשעה הראשונה ואחר כך תדבר איתי על טיול קראוון של חודשיים יחד איתם. אני לא מתכוננת לנסוע לארצות הברית בשביל להתענות. זה אמור להיות טיול של כיף, לא?"

"לכל אחד יש השקפה אחרת מה זה כיף" התעקש אלעד שנחלץ לעזרתי.

"אז אולי אנחנו ניסע לנו לניו יורק ואתם תטייילו לכם עם איזה קראוון מצ'וקמק בדרכים הצדדיות האלה שאתם כל כך אוהבים?" צחקה ענבל, אבל אלעד לא צחק. הוא רק זקף גבה ועשה פרצוף של סימן שאלה לכיוונו שלעידן שהתחיל לחשוב על הענין ברצינות.

"אני לא יודעת מה שני הקשקשנים האלה יעשו, אבל בקיץ הזה את ואני נוסעות לניו יורק יחד, מה את אומרת?" שאלה מיקה. ענבל הגיבה בהתלהבות והרעיון החל לקרום עור וגידים. אחרי סידור הויזות ואחרי שנמצא סידור לילדיהם לעשרה ימים תמימים, הנשים היו מרוצות. הגברים היו הרבה פחות מרוצים.

"מה כבר אפשר להספיק בעשרה ימים, אפילו לא נגרד את הקצה של החוף המזרחי?" אמר אלעד באכזבה, אבל עידן למרות האכזבה החלקית די התלהב מהרעיון של טיול הגברים הזה עם אלעד, רק שקודם כל קבע לו חוק: "בלי סיגריות בקראוון, אלעד, בסדר?" ואלעד השיב: "בלי סיגריות בקראוון."

"ואם תרצה ממש להיות נחמד, שאני לא אחנק מריח הסיגריות הזה אז גם שטיפת ידיים וצחצוח שיניים אחרי הסיגריות שלך יהיו ממש התחשבות גדולה."

"אל תסחף" אמר אלעד אבל כשהבחין במבטו המתכרכם של עידן הוסיף "נו טוב, אולי לפעמים" ועידן חייך.    

עידן קצת חשש מהטיול הזה עם הגבר שהיה אמנם בעלה של בת דודתו, אבל למעשה הוא בקושי הכיר. רק באירוח האחרון שלהם הוא למד להכיר אותו קצת, הפשיט אותו בדמיונו ושמח שמלבד הסיגריות ומלבד חוסר כושר הניווט המוחלט של עידן, היה להם ראש די דומה. "אני אנהג ואתה תנווט אותי" הציע עידן.

"ומה יקרה כשתתעייף?"

"אז תחליף אותי אבל תצטרף ללמוד את הדרך בעל פה לפני כן כי אני בקושי יודע איך להסתכל במפה. נסה לשלוח אותי מתל אביב לאשדוד ואני אלך לאיבוד ואמצא עצמי בבאר שבע או יותר גרוע מכך - במחסום ארז. וזה קרה לי פעם, דרך אגב."

אלעד צחק, פלט עוד ענן עשן מהסיגריה שלו ואמר: "אל תדאג. אני גם מסוגל לנווט בנסיעה עם המפה על הברכיים שלי."

"השתגעת? עוד נעשה תאונה ככה" אמר עידן בחלחלה אבל חשב שהיה מוכן לשלוח את ידו לנוח שם על הברכיים של אלעד במקום המפה ההיא.

"טוב. טוב. אל תדאג" אמר אלעד "מקסימום נעצור בצד באיזה חניון קראוונים אם נהיה עייפים מדי." והתחיל לחרוש שוב על המפות לתכנן עצירות אפשריות במסלול, אבל בלי הרבה תכנון מדויק, רק לקבל רושם כללי וכשנחה דעתו סגר את המפות.

"אוקיי. מבחינתי הכל מוכן. יש לנו בערך מסלול לחוף הצפון מזרחי ונתגלגל עם זה הלאה. יומים בניו יורק עם הנשים. קצת מוזאונים, איזה מחזה זמר אחד ויאללה נברח לנו מהעיר הענקית הזו לחיק הטבע עם איזה קראוון. הבעסה שזה רק לשבוע אבל שיהנו להן הנשים עם מה שמענין אותם ואנחנו עם מה שמעניין אותנו ויהיה כיף."

"אחלה" אמר עידן שאינו מצליח לעקור ממוחו את חיקו של אלעד שעניין אותו הרבה יותר מחיק הטבע אבל ידע שזה ישאר בגדר חלום בלבד.

אלעד היה גבר בן ארבעים ואחד. עידן שלא ראה אותו בשנים האחרונות עד לאותו מפגש בשבועות, קצת הופתע למראה שיער ראשו המקליש אשר גם הלבין, דבר שלא גרע כהוא זה מהיותו גבר מושך ביותר בעיני עידן ששמר את דעתו עליו לעצמו. מה שמצא חן בעיניו במיוחד באלעד היה אופיו השקט והנעים, גופו הרזה והמעט שרירי, פניו וידיו הנאות והדי חלקות וגוון עורו הקפוצ'ינו המאוד בהיר. גם עיניים יפות היו לאלעד אך עידן לא היה בטוח באיזה צבע הן. אלעד היה כל מה שעידן רצה בגבר חוץ מהעישון וחוץ מהעובדה הקצת טריוויאלית שהוא היה נשוי לבת דודתו והיה סטרייט מוחלט. עם הגבר הבלתי מוכר הזה הוא עמד לבלות במשך שבוע באיזה קראוון קטן בטיול בצפון מזרח ארצות הברית והוא החל לתות איך זה יהיה.

הטיול החל בדיוק כמתוכנן. היומיים הראשונים עם הנשים היו לא רעים, אך שני הגברים כבר ייחלו לרגע בו יעלו על הקראוון ויחלו לחרוש את הדרכים הצדדיות והציוריות בין עצים, אגמים ועיירות קטנות, הרחק מדרכי התיירות הרגילות. גם השבוע עמד כבר להסתיים ועידן זכה במהלכו לשזוף את עיניו בגופו הנחשק של אלעד שרק הפך להיות נחשק יותר כשראה אותו פעם ראשונה בתחתונים בלבד. שבוע בלי זיונים היו כבר כמעט יותר מדי בשביל עידן. הוא לא ידע איך אלעד מסתדר. אולי העישון עזר לו להרגע. כל ערב היה יוצר לאיזה שעה של טיול רגלי מחוץ לקראוון, מעשן מי יודע כמה סיגריות בזו אחר זו, ונרגע. עידן כבר התחיל לחשוב על להביא ביד כשאלעד נמצא באחד מסיורי העישון שלו, אבל חשש והתאפק. חוץ מזה, נמאס לו כבר להביא ביד. מספיק הביא ביד כשהיו בארץ וחיפש מול מסך המחשב את הסיפוקים שאשתו לא יכלה לתת לו. עידן כבר רצה את הדבר האמיתי. אולי בחו"ל יהיה לו אומץ, אולי הוא ימצא לו איזה אמריקאי חמוד לסטוץ חפוז. אולי. בינתיים עידן רק חשב והיסס והשבוע הלך והתקרב לקיצו. זה היה טיול יפה ואלעד לא הכזיב. ניווט אותם למקומות מענינים והכי מעניין היה לשניהם המפגש עם האנשים באותן עיירות שכוחות אל. נו טוב, לא כל כך שכוחות אל, החוף הצפון מזרחי אינו ערבות אריזונה או מדבריות נבאדה, אבל בכל אופן הם הגיעו למקומות שזרים לא מרבים לבקר בהם ולכן עידן ואלעד מישראל היו אטרקציה קטנה בעיירות הקטנות ומסבירות הפנים האלה.

לקראת סוף השבוע הם ידעו שהם רוצים עוד. שבקושי החלו ליהנות מהטיול הנינוח והאיטי הזה ואז התקשרו לנשותיהם לנסות לראות אם אפשר לדחות את הקץ, להאריך את הטיול. אחרי כמה טלפונים נוספים של הנשים לארץ ושיחות טלפוניות לניו יורק הושג ההסדר. נמצא סידור לילדים לשבוע נוסף, אשר למיקה וענבל היתה רשימה לא קצרה איך יוכלו להעביר אותו בניו יורק. סוכם שאחר כך הן תחזורנה לארץ, אך עידן ואלעד ישארו לשבועיים נוספים אחריהן. כפיצוי על הראש השקט שיתנו לגברים שלהן, הן יטוסו לשבוע שופינג נוסף בניו יורק בסוף דצמבר בעונת הסיילים הגדולים. כשהושג ההסדר בשיחת הטלפון האחרונה קראו עידן ואלעד קריאות "יש !! יש !!" וקפצו לחיבוק גברי מתלהב שבמבוכתם הרבה הפסיקו אותו במהירות כי שניהם היו טיפוסים שקטים כאלה שמחוות גופניות היו קצת זרות להם. טיול קראוונים של חודש שלם בארה"ב היה הרבה מעבר למה שיכלו לצפות לו בתקופה זו בחייהם והם התכוונו למצות את הזמן הגנוב הזה עד הסוף.

"חלאס עם המזרח הזה, הכריז עידן אחרי שעיכלו את הטיול הארוך שעדיין ניצב בפניהם והתחיל לשיר לאלעד את השיר "Go West" של הפט שופ בויז ואלעד רק תקע בו מבט מוזר שעידן החליט להתעלם ממנו. שיחשוב מה שהוא רוצה, נמאס לי להתחבא כל הזמן ממנו, חשב עידן שידע שאלעד וודאי תוהה לפשר חיבתו של עידן לשיר ההומואים הזה.

"בסדר, בסדר, הבנתי. אתה רוצה למערב. ניסע למערב, רק תפסיק לזייף לי את השיר המעצבן הזה" אמר אלעד והוסיף "בא לי קצת עיירות בוקרים עם קוצים מתגלגלים ברוח המדבר הלוהטת והסלוּן במרכז העיירה ששני הזרים יכנסו לתוכו בצהרי היום וכל הראשים יסתובבו לקראתם..."

"ממש קטע מתוך סרט מערבוני ספגטי של פעם הבאת לי" אמר לו עידן והוסיף ברצינות: "אין כבר מקומות כאלה. אין סוסים ואין בוקרים יש רק טנדרים ארבע על ארבע עם גשר זרקורים מלמעלה שבמקום לצוד אינדיאנים צדים מקסיקנים מסכנים שמנסים לחצות את הגבול בשביל קצת פרנסה ואוכל לילדים שלהם".

"טוב, טוב, תצא מהכבדות הזאת, בוא נסע לנו בנחת מחוף לחוף עם כל המקומות המענינים האלה שבדרך" ענה לו אלעד וצנח בעייפות למיטה ועידן אחריו, מייחל שיהיה לו אומץ להתקרב אליו קצת יותר על המיטה הכפולה הצרה הזאת, אך לא היה לו.

למחרת בבוקר השכם יצאו השניים למסע הארוך שלהם מערבה. הם הרגישו כבר יותר חופשי זה בקרבת זה ולא טרחו לסגור את דלת המקלחון הקטנטן בזמן המקלחת. כך יכול היה עידן לצפות בגופו הערום של אלעד המתקלח ומפלס החרמנות שלו עלה יותר ויותר. הוא אף החל לתהות אם הסיגריות לבד מרגיעות את אלעד או שבטיולי העישון שלו הוא גם מוצא לו איזו פינה שקטה בין העצים ומביא בשקט ביד. לילה אחד הוא החליט לעקוב אחריו. אחרי חצי שעה של סיבובים בין העצים וחמש או שש סיגריות שאלעד עישן בשרשרת, חשב עידן כבר לחזור על עקבותיו, כשלפתע נעצר אלעד מול אחד העצים ושלף את הזין ממכנסיו. לרגע חשב עידן שאלעד מתכוון להשתין, אך לא. תנועות ידיו הקצובות של אלעד מעלה ומטה על הזין שלו הבהירו לעידן שהוא מאונן ועידן התחרמן מהמראה יותר ויותר. הוא כבר חשב לשלוף את הזין ולאונן בעצמו, כשלפתע אלעד פלט נאקה קטנה מפיו וגמר ואז שמע אותו קורא "עידן".

עידן נבהל. הוא לא הבין איך אלעד הבחין בו כי חשב שהסתתר היטב. הוא לא ידע מה יאמר לאלעד ואיך יסביר את המעקב ואת הצפיה בו מאונן. הוא כמעט קם ממקום כריעתו בסבך השיחים אבל אז שם לב שאלעד בכלל לא הולך לכיוון שלו. עידן לא הבין מה קרה. הוא החל לתהות אם אלעד קרא לו או שזה רק היה נדמה לו והוא המשיך להתחבא עד שדמותו של אלעד הפוסע נעלמה מעיניו. באותו רגע הוא קם ופתח בריצה מהירה במסלול של עיקוף גדול כדי להספיק לחזור לקראוון לפני אלעד ואכן הוא הספיק, אם כי בקושי, התפשט ונכנס מהר למיטה. עידן עוד לא הצליח להחזיר את נשימתו לסדרה ועדיין התנשם והתנשף מהריצה המהירה כשאלעד הגיע.

אלעד שמע את התנשפויותיו של עידן כשנכנס לקראוון אך פירש אותם באופן מפתיע כשאמר לעידן: "אין לך מה להתבייש, עידן. זה טבעי. גם אני חרמן אחרי עשרה ימים בלי זיון" הוא צחק, הרים את ידו ואמר לאלעד "אם תשכח ימיני..." ואז גם עידן צחק. רק אז הוא היה בטוח  שאלעד בכלל לא הבחין בו בין העצים ורק חושב שתפס אותו מאונן מתחת לשמיכה. נשימתו של עידן הלכה ונרגעה ואלעד הוסיף: "אתה לא צריך להפסיק עכשיו, גבר. תמשיך עד תגמור, אלא אם אתה מתבייש ממני, אז אני מוכן לצאת החוצה לעשן עוד סיגריה".

"לא, לא, זה בסדר. הרגע עבר. אני לא אוכל להתרכז עכשיו" אמר עידן והוסיף "ובטח שלא להביא ביד. יותר טוב שאני אלך לשטוף את עצמי במים קרים. עידן נכנס למקלחת, סגר את הדלת שלא כהרגלו בימים האחרונים, פתח את המים והביא ביד כשהוא חושב על אלעד ומתיז מתזים עזים של זרע על כל קירות המקלחון הקטן והצפוף ועל הרצפה. הוא ניקה את שרידי הזרע לפני שסיים את המקלחת ויצא.

אלעד נכנס להתרחץ אחריו וקרא לו מבפנים אחרי רגע קצר: "בואנה עידן, תנקה יותר טוב אחריך בפעם הבאה. השארת כתם של המרכך שלך על הרצפה. אני לא צריך לנקות אחריך. קיבינימט מה זה? " ואז אלעד השתתק והמשיך להתרחץ בשקט. הוא גם לא אמר לעידן אף מילה נוספת כשיצא מהמקלחת. עידן ניסה לחקור את מבטו ואת משמעותו אך נותר תוהה האם אכן ניקה את כל כתמי בזרע במקלחת או שפספס איזה פינה והאם אלעד הבין שזה זרע ומה הוא חושב על כל הענין עכשיו, אך עם התהיות האלה נרדמו שניהם.

אם פריקת הלחצים במקלחת היתה אמורה להוריד את מפלס החרמנות של עידן אחרי כמעט שבועים בלי זיון אמיתי, היא נכשלה במשימתה. החל מאותו ערב החל עידן לחפש אחרי פרטנר מתאים בחניוני הקראוונים בהם חנו. הבעיה היתה שהוא היה צריך להספיק גם למצוא את הפרטנר, גם להתחיל איתו וגם להספיק לעשות איתו משהו לפני שאלעד יחזור מסיור העישון שלו. הזמן היה קצת צפוף ועידן לא קצר הצלחה בחיפושיו. עד תום השבוע השני של הטיול, עידן נאלץ להמשיך שלא לשכוח את יד ימינו למרות שהיה הרבה יותר מעוניין להדביק את לשונו לחיכו של אלעד או כל בחור נחמד אחר שהיה מצליח למצוא.

בתחילת השבוע השלישי זה קרה. באופן נדיר הם נשארו שתי לילות באותו חניון קראוונים, טיילו במהלך היום ואילו לפנות ערב חזרו לחניון. כבר בערב הראשון כשאלעד יצא לסיור העישון שלו ועידן יצא לחיפוש הפרטנרים שלו, הוא הבחין בבילי. ממש מתחת לאף שלו, בקראוון שחנה בסמוך אליהם. זה היה קראוון הרבה יותר גדול, מפואר ומשוכלל מהקראוון המצ'וקמק של עידן ואלעד. הבחור מהקראוון ההוא נראה לעידן בתחילת שנות העשרים שלו. הוא הסתובב חצי ערום מחוץ לקראוון. טוב, היה לו איזה משהו תחתון אבל היה בלי חולצה, חושף לעין כל את גופו המרהיב. יציאת מופת של הטבע הוא היה, עוד מישהו שידיו או אבריו האחרים של עידן לעולם לא ינוחו עליו. עידן הסתפק בחגיגה לעיניים ואחרי כמה זמן שם לב שהבחור שם לב שהוא מסתכל בו. למרות זאת הוא לא נכנס לקראוון ולא לבש חולצה אלא רק חייך והתקרב במפתיע לעידן.

"Hi Dude, I see you're watching. Fancy what you see?" הוא שאל בישירות ועידן רק בלע את רוקו במבוכה וענה לו שהקראוון שלהם באמת יפה אבל אין צ'אנס שיהיה לו אחד כזה. הוא לא היה בטוח אם הבחור קנה את הסיפור שכאילו עידן התענין רק בקראוון, אבל אז הבחור אמר לו ששמו בילי והזמין את עידן לראות את הקראוון מבפנים. הוא אמר לו שזה הקראוון של ההורים שלהם ושהוא ואחיו הגדול יצאו לטיול מחוף לחוף לראות קצת את אמריקה הגדולה שלהם בחופשה לפני תחילת שנת הלימודים האחרונה בקולג'.

"Let's grab us a cold beer, my brother filled up the fridge last evening" הוא אמר ועידן כבר התכונן להכנס אחריו לשם אבל אז הבחין באלעד החוזר ורגע אחר כך ראה גם בילי את אחיו הפוסע אל הקראוון שלהם והרגע חלף. עידן ובילי חייכו זה לזה במעט אכזבה ואמרו שיקחו "rain-check" על ההזמנה למחר בערב.  

למחרת כשאלעד יצא לסיור העישון היומי שלו, זינק עידן מהקראוון לחפש את בילי אך לאכזבתו הרבה גילה שהקראוון המפואר שלו אינו חונה לידם.  הוא התכונן כבר לחזור פנימה כשלפתע שמע שריקה וקריאה "Hi, Idan, I'm right here". עידן סובב מבטו לסלעים שניצבו בצד סמוך לאיזה עץ ענק ושם ישב בילי המחייך. הוא אמר שאחיו נסע למלא דלק ולרוקן את השפכים במקום המיועד לכך ושהוא מצטער שלא יכול להזמין אותו לביקור ולאיזה בקבוק בירה קר. עידן בתגובה הזמין את בילי לקראוון שלו, לא לפני שהזהיר אותו שהבירה שלו אולי לא כל כך קרה והקראוון הרבה יותר קטן וצנוע ממה שאצל בילי. לבילי לא כל כך היה אכפת. הוא אמר שלדעתו קטן זה נוח ונכנס לקראוון הצנוע של עידן ואלעד.

אחרי הבירות באו הנגיעות ולא עבר הרבה זמן ועידן המחורמן מצא את עצמו במיטה הצפופה עם בילי ששפך מעט בירה על הזין שלו, בילי שטמן את ראשו בין רגליו של עידן והתחיל ללקק, למצוץ ולשאוב בדיוק כשאלעד חזר. בילי ברח במהירות, עידן עצם את העיניים ואחרי רגע ארוך ומביך פתח אלעד את פיו ואמר: "אני לא מבין למה לא אמרת לי כלום עד היום?"

"למה לא אמרתי לך מה? שאני הומו או דו-מיני? שאני חובב גברים? היית מטייל איתי בכלל אם היית יודע? למה היית צריך לחזור כל כך מוקדם, עכשיו כל הטיול נהרס."

"נהרס, למה נהרס?" ענה אלעד "למה אתה דביל או משהו? מה אתה חושב שרק אתה חרמן? ואיפה אתה חושב שאני הייתי אתמול בערב?"

"מה זאת אומרת איפה? הייתי איפה שאתה תמיד הולך, לסיור עישון עם הסיגריות המגעילות האלה שלך."

"ואיפה אחיו של בילי היה אתמול בערב ולמה שנינו חזרנו כמעט יחד? אני צריך לאיית לך את זה או שאתה כבר מבין את התמונה."

"אתה... אתה... אני לא מבין, אתה מתכוון ש..."

"כן, אני מתכוון ש..." אמר אלעד והוסיף "אני מתכוון בדיוק לכך, מה אתה חושב שהסקס עם ענבל אחרי כל השנים והקילוגרמים האלה שלה עדיין מחרמן אותי כמו פעם? מה אתה חושב שאני לא צריך להתפרק, שמספיקות לי הסיגריות?"

"אני יודע שלא מספיקות לך הסיגריות" ענה עידן.

"יודע? מה אתה בדיוק יודע?"

"ראיתי אותך לפני כמה ימים מאונן בעצים בחורשה, הסתתרתי בין השיחים ליד, אבל חשבתי שגילית אותי. היה נדמה לי שקראת לי אחרי שגמרת, אבל טעיתי."

"אתה יותר מטומטם ממה שחשבתי. אני לא קראתי לך אחרי שגמרתי, אני גמרתי כי חשבתי עליך ואולי מתוך מחשבה אמרתי את השם שלך בקול בזמן שעשיתי ביד. אני כבר שבועיים חושב עליך אבל חשבתי שאני מגעיל אותך אז לא עשיתי כלום."

"אתה לא מגעיל אותי, אלעד, רק הסיגריות והריח שלהן מגעיל אותי."

"צחצחתי שיניים" אמר אלעד בחיוך, "ראיתי אותכם במיטה ובשקט בשקט צחצחתי שיניים לפני שהתקרבתי, אבל אז הבחור נבהל וברח."

"אבל למה צחצחת שיניים?" המשיך עידן לתהות.

" אני לא יודע, אתה, אני... Are you ready?"

"Ready for what?" שאל עידן ההמום.

"Are you ready for the time of your life?" שאל אלעד וירד עם ראשו לזין של אלעד שמיד הזדקף מחדש ועידן רק חייך, עצם את העיניים והתמכר לתענוג.

"אתה שומע?" שאל אלעד את עידן כשעצר לרגע מעינוג הזין שלו.

"שומע מה?" הוא שאל.

"את השיר הזה" אמר אלעד "אתה שומע את השיר שברקע?"

עידן אימץ את אוזניו לשמוע ואז גם הוא שם לב לכך. מאחד הקראוונים שבסביבה נשמעו צליליו הענוגים של השיר הישן והטוב Caravan of Love. "עכשיו אני שומע, קראוון של אהבה. סמלי מה?"

"כן" ענה אלעד והחל לקרב את ישבנו לזין המחכה של עידן. אחרי רגע קצר כבר החל עידן  במסע העינוגים אל גופו של אלעד, כשהשיר היפה וההרמוני נשמע ברקע וגופיהם מתאחדים להם בקראוון למחול אהבה הרמוני משלהם...

Are you ready

Are you ready for the time of your life

……

Every body take a stand

Join the caravan of love

(Stand up) stand up

.......

We'll be living in a world of peace

And the day when everyone is free

Bring the young and the old

Won't you let your love flow from your heart

(Caravan of Love - The Housemartins)

אמנם קצת באיחור עקב נסיעה לחו"ל, אך ניתנת לשימוש בפסח שני, מוגשת לכם ההגדה לפסח בנוסח חדש שאסף, ליקט, שאל, לווה, וגם קצת המציא או כתב ד"ר ירחמיאל לבית פילבוקס ובבניין הארץ וקריאת ההגדה ניוחם. 

כחילוני גמור תמיד נתתי לדמיוני להפליג על חלק מהקטעים הקצת קינקיים לטעמי מתוך ההגדה של פסח ולדלג על אחרים ונקנח בסיפור גיי אירוטי מיוחד לפסח.