פילבוקס

הלילה הזה שתי פעמים

הקטע החביב עלי בהגדה של פסח הינו "כנגד ארבעה בנים". קודם כל בגלל שהם בנים ושנית בגלל זה שאינו יודע לשאול שאנו מצווים לפתוח לו. כל פסח אני מביט לימיני ולשמאלי ותוהה למי כאן צריך לפתוח, אך פרצופיהם הסתומים של הסובבים אותי, בין יושבים ובין מסובים, נותרים חסרי כל רמז, כך שאין אני בין המטבילין אפילו פעם אחת גם בליל הסדר.

הלילה הזה עשיתי את הסדר בחו"ל. זה לא היה ממש סדר ויחד עם המצות שהבאנו מהארץ טרחו המלצרים החביבים להגיש גם פסטות ושפע קינוחים שלא בדיוק היו עשויים מקמח מצה. באמתלא של צורך דחוף לשירותים פסעתי לי החוצה מהחדר שהקצו לקבוצת הישראלים התמהוניים שאוכלים דיקט מוזר עם חורים ופסעתי לי בנחת לחדר האינטרנט של המלון.

האינטרנט היה איטי באופן מזעזע, כך שהיה לי הרבה זמן לפהק, למתוח ידיים או סתם לסקור את הסביבה בזמן שאתר זו או אחר התאמץ להצליח לעלות במורדות התלולים של הרי הטאורוס, אך דקות ספורות אחרי שנכנסתי עזבו אחרוני הגולשים את החדר מותירים אותי לבד לבהות בקירות בזמן ההמתנה הממושכת בין אתר לאתר.

"סליחה" שמעתי לפתע מישהו פונה אלי (באנגלית כמובן, במבטא סקוטי כבד). סובבתי את מבטי ועיני נחו על פניו של עלם חמודות צעיר, בהיר ושרירי.

"כן?" שאלתי וראיתי כי הצעיר מנופף בשטר של עשרה יורו בידיו.

"איפה משלמים כאן לאינטרנט?"

"אתה צריך לרדת לקבלה" אמרתי לו כשכל מה שרציתי באותו רגע זה שהוא ישכח מהקבלה וירד לי למקום שונה בתכלית "ולבקש שם קוד גישה לאינטרנט, זה עולה ארבעה יורו לשעה".

"זה בסדר?" הוא התקרב אלי מושיט יד חמודה עם שטר שכל אדיוט יכול לראות שהוא של עשרה יורו אבל כנראה שלאנגלי-הסקוטי הזה כל שטר שאין עליו את תמונת המלכה הוא חידת אניגמה בלתי ניתנת לפיצוח.

"כן, זה עשרה יורו, תקנה שעה אחת ותקבל ששה יורו עודף" אמרתי לו וזכיתי לקבל ממנו חיוך רחב וחמוד של הכרת תודה ואפילו שמעתי ממנו "תודה רבה" כאילו פיצחתי עבורו בזה הרגע את סודות האטום. הצעיר הלך וסקרתי את חלקו האחורי המלבב שהיה נתון במכנסי ספורט לבנים קצרים ובחולצת ספורט ואז הבנתי. הצעיר היה מקבוצת הנערים מגלזגו שבאו לשבוע אימוני כדורגל ונופש במלון, שהתהדר במגרש כדורגל תקני כמו גם בריכה אולימפית ומגרש טניס, חגיגה לאוהדי ספורט באשר הם.

הבחנתי בחבורות הצעירים העליזים האלה שהסתובבו במלון בימים האחרונים והאמת שעד שלא שמעתי אותם מדברים קצת, התקשיתי קצת להבחין בין נערי הכדורגל הסקוטיים לבין הטניסאים השבדים או השחיינים הגרמנים המחוטבים שהסתובבו במלון בין אימון לבילוי כזה או אחר.

הכדורגלן הצעיר נעלם ואני הבלעתי אנחה על כמה שהחיים יכולים להיות יפים ומבטיחים בסוף גיל העשרה, כי קבוצת הכדורגלנים הצעירים האלה נראו לי כמו בני שש עשרה עד תשע עשרה, משהו כזה. זו קצת בעיה אצל האירופאים הבהירים האלה שלעין שלנו נראים צעירים מגילם אבל הוא לא היה ילד, הסקוטי, זה בטוח, יהא גילו אשר יהא. גם החבילה שהטלטלה במכנסיו האווריריים כשחזר עם קוד הגישה לאינטרנט בידו, כשהוא לבוש משום מה במכנסי ספורט אחרים, אדומים ובגופיה לבנה בלבד, שהבליטה לו את השרירים. הוא אייש את העמדה שלידי, למרות שעוד עשר עמדות מסביב היו פנויות, ומבט נוסף בו אישש את עובדת היותו מפותח כמו שצריך.

כדי לחסוך ממנו הסתבכויות מיותרות הראיתי לו איך בדיוק נכנסים לאינטרנט עם קוד הגישה שקיבל וזכיתי ממנו לעוד "Thank you" נוסף בחיוך אנגלי מנומס וקצת מופרז לעזרה הפעוטה שלי. אחר כך שמתי לב שהמחשב אצלי היה פתוח באותה עת על בלוג גאה של אחד ממכרי הוירטואליים אשר דגל קשת הגאווה מעטר אותו בריש גלי. תהיתי אם הוא הבחין בכך ואם לחיוך שלו יש איזה קשר לענין הזה, אבל נראה לי שהסיכוי ששחקן כדורגל סקוטי גיי יבוא להתיישב דווקא לידי קצת מרחיק לכת מבחינה סטטיסטית, אז עזבתי את ההרהורים האלה וחזרתי לעולמי הוירטואלי.

בפעם השניה שהבחור הצעיר פנה אלי, הוא לא יכול היה לפספס את התמונה הגיי-אירוטית שהיתה בפוסט שבו עיינתי באותו רגע בבלוג גאה אחר. לא צריך להבין עברית או להיות מתוחכם גדול כדי להבין מה אני עושה שם. אמנם מתוך רפלקס מותנה לחצתי על המקש שמוריד את החלון למטה ברגע שהוא פנה אלי, אבל כבר אמרתי שהאינטרנט שם היה איטי באופן מחפיר, אז גם תהליך הורדת דף האינטרנט למטה התנהל בקצב צב. את הנעשה אין להשיב, חשבתי, אבל מה אכפת לי מהסקוטי הזה. בטח יהיה לו חומר לצחוקים עם החברה שלו היום בלילה על ההומו הזה שגלש לידו באינטרנט באיזו שפה מוזרה ותקע בו מבטים ללא הרף. שיהיה.

"אני מצטער להפריע לך" הוא אמר "אבל אולי אתה יודע איפה השירותים בסביבה".

"כן" אמרתי לו "זה בדיוק..." אבל אז החלטתי לקחת צ'אנס, אולי, מי יודע, ואמרתי לו "בעצם, גם אני צריך ללכת לשם, בוא, אני אראה לך איפה זה" והסקוטי חייך חיוך נוסף שרציתי מאוד לראות בו חיוך מבין ומזמין, אבל ידעתי שזה יקרה רק בחלומות שלי. בכניסה לחדר השירותים שהיה ריק לגמרי נעמד הבחור מולי, הושיט ידו אלי ובמין רשמיות מוזרה למקום בו היינו, אמר לי: "אני קני, דרך אגב".

"ואני שגב" עניתי לו והושטתי ידי ללחיצה שחשבתי שתהיה קצרה כי שנינו היינו בדרך לשחרר נוזלים וקצת קינאתי ביד החמה שלו שעוד רגע תזכה לנגוע בזין  הגדול שלו, אבל קני שאחז את ידי בחוזקה, הוסיף: "עד שבאת הסתובבתי כמעט חצי שעה וחיפשתי את האיש שיקח ממני את הכסף לאינטרנט. הגרמנים האלה שהיו שם לא ידעו מילה אנגלית, ממש עזרת לי."

"אין בעיה" אמרתי לו "אני תמיד מוכן לעזור, במיוחד לבחורים נחמדים כמוך" השלכתי את החכה וחיכיתי לראות מה יקרה, אך לא קרה כלום.

נכנסתי לתא השרותים הקרוב וקני נכנס לזה שלידו. לא נעלתי את התא ואחרי שסיימתי להשתין שמעתי את הדלת נפתחת בחריקה. זה היה קני שסיים את ענייניו בתא הסמוך ונכנס בדיוק כשהייתי עסוק בניעור הזין.

"היי, זה חתוך" הוא אמר לי.

"כן. מה, אף פעם לא ראית חתוך?"

"לא. אפשר לראות מקרוב?"

"בטח, וגם לנגוע" עניתי כשכבר לא היה לי ספק עם מי יש לי עסק, וקני נגע. אחרי כמה רגעים כבר הינו שנינו ערומים ואחרי שהחלפנו כמה פוזיציות של שפשוף ביד מציצות וליקוקים הדדיים, כשהוא לא מפסיק להתלהב מהזין הנימול שלי, סובבתי אותו עם הגב אלי והטבלתי את הזין שלי בישבנו השרירי בפעם הראשונה, עטוי קונדום משומן כהלכה.

החור החם שלו קיבל אותי בתאווה לתוכו אחרי שהצלחתי לפלס את דרכי פנימה. הוא היה צר למדי ותהיתי אם זו הפעם הראשונה שלו. לא נראה לי הגיוני. בחור צעיר ונמרץ בן עשרים (כך חשבתי) בטח כבר עבר אי אילו טבילות זין בישבנו הלוהט, במסעות האימונים או משחקי הכדורגל שלו  פה או שם. קני ממש התלהב ולא חדל לגנוח "פאק מי, פאק מי הרד, פאק מי דיפ, יס יסססס" עוד ועוד כשאיברי משפד את ישבנו הנהדף לעומתי במרץ רב. היה לו כושר לבחור ואחרי שקצת התעייפתי הוא הציע שאשב על מכסה האסלה הסגור ואז הוא התחיל לרכב עלי בקצב מהיר.

אחרי שגמרנו בפרצי זרע שטופי בגלי זיעה מהחום הרב, סיפר לי קני שהוא אחר הסקוררים בקבוצה ואין לו בעיה לרוץ (כמו גם לדהור) במהירות מסחררת. רק אז שאלתי אותו בן כמה הוא וקצת הופתעתי שקני אמר שהוא כמעט בן שבע עשרה אבל אף אחד מהקבוצה לא יודע עליו וזו בעצם היתה הפעם הראשונה שלו, אם לא ניקח בחשבון איזה זיון חפוז עם חברה מהכיתה שלו בגיל חמש עשרה ומציצות פה ושם עם בחורים מזדמנים. רק כאן, רחוק מהבית, הוא העז בפעם הראשונה ללכת צעד אחד נוסף.

"אני מקווה שזה לא היה צעד אחד רחוק מדי בשבילך, קני"

"אל תדאג. זה היה שווה כל יורו מהארבע יורו שבזבזתי על שעת אינטרנט רק בשביל למצוא איזה זיון."

"ומה היה רע בגרמנים ההם?" שאלתי אותו ביחס לשחיינים המהממים שעזבו את חדר האינטרנט זמן קצר אחרי שהגעתי.

"לא הבינו מה אני רוצה מהם, אלה" אמר לי "חוץ מזה שאיך שראיתי אותך, שכחתי מהם."

"אני לא כזה חתיך וכבר לא בן שבע עשרה מזמן" אמרתי לו בתהיה.

"אני אוהב שחומים וחיפשתי מישהו מנוסה לפעם הראשונה שלי" אמר קני "וחוץ מזה אתה חמוד וזה התאים לי בדיוק" ונשק לי על השפתיים בזמן שרכס את מכנסיו ויצא מהשירותים.

"להתראות" הוא הפטיר, אך ידעתי שלא אתראה איתו עוד.

חזרתי לשולחן ה"סדר" ולמבטים התמהים על העדרותי הממושכת עניתי שיש לי כנראה קלקול קיבה ונתקלתי במבטי הבנה ואף בכמה הצעות שאולי אלך לנוח בחדר ולא נורא אם אפרוש עכשיו. מובן כי מיד אימצתי בנפש חפצה את ההצעות ופרשתי לחדרי בפנים מכורכמות מהבעת כאב מדומה.

אחרי מקלחת קצרה בחדר, לבשתי את הבוקסרס שלי, שכבתי במיטה וחזרתי לקרוא בספר המעניין שהבאתי מהארץ. אחרי איזה חצי שעה התחילו השחיינים הצעירים הגרמנים לעשות רעש במסדרון. כל מי שחשב שרק צעירים ישראלים עושים בלגנים בבתי מלון, שיקח את דבריו בחזרה ומהר. מהשבוע האחרון שלי בחברת הספורטאים הצעירים במלון הזה ראיתי שצעירים הם צעירים ולא משנה מאיזו ארץ ומאיזה חינוך. כשההורים שלהם לא בסביבה הבלגן חוגג. פתחתי את דלת חדרי כשרק הבוקסרס לגופי ואילו פלג גופי העליון חשוף וראיתי שהצעירים האלה - לא פחות ולא יותר – משחקים כדורגל במסדרון, פורקים מתח כנראה.

  צפיתי בהם בימים האחרונים יוצאים לשחית הבוקר שלהם בת השעתיים ולשחיית אחר הצהריים בת השעתיים הנוספות וגם מחדר הכושר לא הדירו רגליהם. החברה האלה היו מרהיבים ממש. שריריהם הארוכים על גופיהם הארוכים והחלקים כמעט לגמרי התסיסו את הדם בעורקי. במיוחד בעורק המוליך את הדם דרומה. הבטתי בהם משחקים ושכחתי מהר את כוונתי לגעור בהם על הרעש שעשו. השחיינים האלה לא היו שחקני כדורגל דגולים במיוחד כשהכדור שלהם היה בסך הכל גומי של ילדים והמגרש היה המסדרון הארוך שבו שכן חדרי וגם כמה מחדריהם. רובם גם היו ללא חולצות ונעצתי מבטים בחזיהם המשורטטים הנוצצים מזיעה.

לפתע חטפתי את הכדור ישר בפרצוף. אחד הצעירים רץ לעברי לבדוק מה קורה והתחיל להתנצל (כך נראה לי) בשטף של מילים נרגשות בגרמנית כשראה את טיפות הדם הנוטפות מאפי הפגוע. כמה מחבריו התקרבו והתחילו מתגודדים סביבי אבל אחרי שהתברר שהוא דובר האנגלית היחיד ביניהם הוא אמר להם משהו (כנראה שיעזבו והוא כבר יסתדר איתי לבד) והם חזרו לחדריהם.  הבחור, שהתברר כי שמו אולריק, נכנס לחדרי לעזור לי לעצור את הדימום.  היו לו ידיים רכות וקרירות לאולריק החמוד כשצבט את גשר אפי ואמר לי לשכב במיטה ולהטות את ראשי לאחור. לא הייתי בטוח שזה נכון להטות את הראש לאחור אך לא התחשק לי במיוחד להתווכח איתו. אחרי שהדימום פסק ואולריק הסיר את ידו מאפי הוא התנצל שוב ושוב ושאל אותי אם יכול לעזור לי או להקל עלי בדבר מה נוסף.  

למרות שהיה קריר בחדר, הזין כבר חצי עמד לי רק מנוכחותו של אולריק. הוא לא היה יפיוף גדול והיה הרבה פחות שרירי מקני הכדורגלן הסקוטי, אבל היה לו גוף מחוטב ורזה עם שרירים ארוכים ומשורטטים של שחיין מצוי מהזן המוצלח יותר. אולריק גם לא היה מגולח כרוב השחיינים, אך גם כך היה חלק למדי. שיערו הפרוע מעט ועיניו הירקרקות שבו אותי לגמרי. כשהלך להביא לי בקבוק מים קרים מהמיני-בר שמתי לב כי פטמותיו הכהות זקורות, מהקור או משהו אחר.

"קר לך" אמרתי לו כקובע עובדה, כשחזר אלי עם הבקבוק.

"כן, קצת" הוא הודה.

"אז אולי אתה רוצה איזו חולצה משלי בינתיים, או שאתה כבר הולך?" שאלתי.

"לא. לא צריך חולצה, ואני עוד לא הולך. חטפת מכה חזקה באף ואני רוצה לראות שאתה לא מתחיל לדמם מחדש."

"אתה יכול גם להצטרף אלי מתחת לשמיכה" אמרתי לו בתקווה קצת מוגזמת, אבל אולריק, אחרי רגע קל של היסוס אמר "בעצם מה זה משנה" והצטרף אלי.

לא העזתי לנגוע בו. רק לחוש את חום גופו במרחק הקצר שהפריד ביננו, הספיק לי. התחלתי לדבר איתו על השחיה והתברר שהו שחיין גב, שזה גם הסגנון המועדף עלי והוא בן עשרים.

"אוף, אתה צעיר. צעיר מדי" אמרתי.

"צעיר מדי למה?"

"צעיר מדי בשבילי" אמרתי, שולח את הכדור למגרש שלי, אך אולריק לא נרתע.

"למה, בן כמה אתה? שלושים? שלושים ואחד? שלושים ושתיים?"

חייכתי ואולריק המשיך לנחש ואחרי כמה ניחושים נוספים הגיע לגילי האמיתי, אך עדיין לא נרתע. להיפך. רק הטרידה אותו השאלה אם המאמץ לא יגרום לאפי לדמם מחדש, אז עשינו את זה על הצד, שאני לא אצטרך להתאמץ. שכבנו בתנוחת כפיות, הבוקסרס שלי והמכנסיים הקצרים והתחתונים שלו עפו מהר. הטבלתי את הזין עטוי הקונדום שלי בג'ל סיכוך ואז התחלתי בטבילה עמוקה לישבנו הגמיש וההדוק של אולריק.

"אָרַיְין אָרַיְין" גנח אולריק והעמקתי פנימה ככל שיכולתי כדי לספק את רצונו וגם תפסתי את הזין הארוך שלו והתחלתי ללטף אותו במהירות גוברת בזמן שאני מזיין אותו חזק.

"אולריק, אולריק" נשמעה קריאה מבחוץ מלווה בדפיקות קצרות רוח בדלת.

"שְנֶל" זרז אותי אולריק בקוצר רוח וזרק איזו מילה לחברים שלו שהוא תיכף בא. הגברתי את מהירות נעיצותי לתוכו בד בבד עם שפשוף הזין הלוהט שלו, עד שזה הגיע. זרעו ניתז לתוך כף ידי וגם מסביב, הרחק מעבר למיטה, והקונדום שבישבנו התמלא בזרעי החם. השעה היתה אחד עשרה בלילה. לפי הערכתי, עוד מעט יסתיים ליל הסדר וכולם יחזרו לחדרים. הגיע הזמן להפרד. שלפתי בצער את הזין מישבנו המתוק של אולריק שאמר לי שהיה ממש גרייט, תחב את רגליו למכנסיו והתחפף מהחדר חמש דקות לפני שכולם חזרו ומצאו אותי כבר במקלחת.