פילבוקס

אמש הלכה לעולמה בגיל 27 איימי ווינהאוס, זמרת פופ יהודיה בריטית אכולת סמים ונסיונות גמילה כושלים.

כל כך הרבה אמני רוק ופופ נפטרו בגיל צעיר והותירו את עולם המוסיקה מיותם משירתם או יצירותיהם. שבעה מפורסמים מביניהם היו בני 27 במותם, כמו איימי ווינהאוס ולא זכו להגיע ליום הולדתם ה- 28, ולהם ולמוסיקה שלהם, החלטתי להקדיש את פוסט הזה [השנה שבסוגריים ליד שמו של כל אמן היא שנת פטירתו].

1. Ritchie Valance [1959] 

ריצ'י וולאנס היה זמר רוק'נרול ממוצא מקסיקני-אמריקאי שיצר שר וניגן בשנות החמישים של המאה הקודמת. הקריירה הקצרה שלו נמשכה רק כשמונה חודשים עד שנהרג בגיל 27 בהתרסקות מטוס קל בו טס להופעה במזג אוויר סוער. בתקופה הקצרה בה פרחה הקריירה שלו הוציא כמה להיטים מתקתקים שהמצליח ביניהם נקראה Donna אותו כתב לחברתו, אבל אני דווקא בחרתי את שירו האחר שלאורך שנים התפרסם הרבה יותר ואף היה שיר הנושא לסרט שנעשה על חייו בשנת 1987, והכונה כמובן לשיר La Bamba משנת 1958:

2. Brian Jones [1969]

ברייאן ג'ונס הוא החבר הנשכח של להקת האבנים המתגלגלות, למרות שהיה ממייסדיה, אחד הגיטריסטים שלה, ומי שאף נתן ללהקה את שמה. אכול מסמים ואלכוהול, כחודש אחרי שהועף בבעיטה מהלהקה הוא מצא את מותו בטביעה בבריכת השחיה בחצר ביתו.

השיר שבחרתי הפעם הוא השיר  The Rolling Stones - Get Off of My Cloud משנת 1965:

3. Jimi Hendrix [1970]

עד היום יש מי שחושבים שג'ימי הנדריקס היה הגיטריסט הטוב ביותר בעולם מאז ומעולם. גם אותו שרפה אש התהילה ומותו נגרם ככל הנראה משילוב קטלני של אלכוהול וגלולות שינה.

למרות היותו אמריקאי לא צלחה דרכו בתחילה בארה"ב. שירו המפורסם ביותר, ולעניות דעתי גם הטוב ביותר, Hey Joe שהצליח מאוד באנגליה, נכשל באופן מוחלט ולא זכה אפילו להכנס למצעד הבילבורד 100 האמריקאי כשיצא לשוק בשנת 1967.

היה זה פול מקרטני שדחף את הקריירה הצולעת של ג'ימי הנדריקס בארה"ב כשהמליץ עליו למארגני פסטיבל הפופ הגדול במונטריי ב- 1969 שם ביצע ג'ימי הנדריקס את אחד הקטעים השנויים במחלוקת ביותר כאשר במסגרת ביצוע לשיר Wild Thing של הטרוגס הוא כמעט קיים סקס על הבמה עם הגיטרה שלו [תלחצו על הלינק ושימו לב לתנועות..] ולבסוף העלה אותה באש וריסק אותה. מעורר מחלוקת או לא, אבל אחרי השתוללותו בפסטיבל הזה לא היה כבר מי שלא ידע מיהו ג'ימי הנדריקס גם בארה"ב.

ואם נחזור לשיר היי ג'ו, ראוי לציין כי זהו לא שיר מקורי של ג'ימי הנדריקס אלא גרסת כיסוי שלו, אשר משלל גרסאותיו של השיר היתה המוצלחת והמפורסמת ביותר. למרות כשלון התחלתי זה של השיר, הוא זכה להכלל ברשימת 500 השירים הטובים ביותר בכל הזמנים ואף הגיע למקום 22 ברשימת שירי הרוק הכבד הטובים של כל הזמנים. השיר מובא לכם כאן כפי ששר אותו ג'ימי הנדריקס בפסטיבל הפופ במונטריי, אבל הוא גם זכה להיות השיר שנעל את פסטיבל הפופ המפורסם ביותר של שנות השישים, פסיטבל וודסטוק.

4. Janis Joplin [1970]

זמרת הבלוז רוק הנפלאה הזו לא ניחנה בקול צלול ומנעד גדול, אבל דווקא צרידותה וקולה המעושן משהו הוא ששיווה לשירתה את העוצמה הגדולה והכואבת שלה. ג'ניס ג'ופלין היא היוצא מהכלל אצלי בכלל הקובע שאצל זמרים וזמרות אני מחפש בראש ובראשונה את הקול היפה והצלול, ושיריה תופסים מקום של כבוד בפלייליסט המוסיקלי האישי שלי. ג'ניס שהתמכרה לאלכוהול וסמים, מתה בגיל 27 ממנת יתר של סמים כשהיא משוועת לאהבה שלא ממש היתה מנת חלקה. בהשראת סיפורה העצוב של ג'ניס ג'ופלין שכינויה היה The pearl  [הפנינה] הופק הסרט  The rose [הורד] בשנת 1980 בכיכובה של בט מידלר, אשר למרות שאף שיר מתוכו אינו שירה של ג'ניס ג'ופלין, רוחה מרחפת מעליו ונוגעת ללב עד מאוד.

מבין שיריה של ג'ניס ג'ופלין בחרתי דווקא שיר שאינו מקורי שלה, אבל לדעתי הוא גרסת הכיסוי המוצלחת ביותר בכל הזמנים של השיר הנפלא Summertime שחובר ע"י ג'ורג' גרשווין כבר בשנת 1935 לאופרה פורגי ובס. גרסתה של ג'ניס ג'ופלין הינה משנת 1968 והרי היא לפניכם:

5. Jim Morrison [1971]

ג'ים מוריסון סולן להקת The Doors שתמונתו המפורסמת הותירה אותו כאייקון פופ צעיר ל נצח גם 30 שנה אחרי מותו ממנת יתר של סמים. השיר שבחרתי הפעם הוא The Doors - Light My Fire משנת 1967:

6. Kurt Cobain [1994]

סולן וגיטריסט להקת הרוק-גראנג' נירוואנה שהתאבד ביריה בגיל 27. הבחירה בשיר היתה הפעם קלה, אחד משירי הרוק הטובים של שנות ה- 90, השיר Smells Like Teen Spirit משנת 1991:

7. Amy Winehouse [2011]

זמרת בריטית בעלת קול אדיר ששקעה לתוך התמכרות עמוקה לסמים ולא הצליחה לצאת מזה למרות נסיונות גמילה חוזרים ונשנים. אין מתאים יותר מהשיר Rehab לייצג את איימי וויינהאוס ואת הבעיה הכללית של אמני פופ ורוק מהשורה הראשונה הצוללים לתוך מעמקי ההתמכרות והולכים לעומם בטרם עת. כמה חבל.

במשפט המפורסם "The day the music died" מתוך השיר American Pie של דון מקלין משנת 1971, התכוון דון מקלין להתרסקות מטוס בשנת 1959 שהביאה למותם של אגדות הפופ של אז, הזמרים באלי הולי וריצ'י וואלנס. עם ריצ'י וולאנס פתחתי את הפוסט הזה ואילו עם השיר של דון מקלין אני רוצה לסיים. אז לזכר כל אמנם הפופ והרוק שמתו בטרם עת ואשר עם מותם אולי לא מתה המוסיקה, אבל עוד פיסה מעולם המוסיקה מתה יחד עימם. האזנה נעימה:

בחודש יוני יגיע לארץ [אם לא יבריז שוב] אלטון ג'ון, שבשבילי הוא אייקון מוסיקה נוסטלגי שליווה אותי בלי ידיעתו ברגעי אושר ועצב בחיים.

אלטון ג'ון שלי הוא בעיקר אלטון שניפק להיטים בשרשרת בעיקר בשנות השבעים. למרות שהיו לו הבלחת אחת או שתיים גם בעשורים הבאים, כמו המוסיקה ל"מלך האריות" ב- 1997 ולסרט "בילי אליוט" ב- 2005, הוא לא ממש הצליח לשחזר את זוהר שנות השבעים שלו.

אלטון ג'ון נודע בעיקר בבלדות נוגעות ללב, למרות שפה ושם עשה גם דברים אחרים בתחום הפופ והרוק, כמו למשל השתתפותו באופרת הרוק טומי בגרסתה הקולנועית.

אלטון ג'ון מייצג גם את עידן השינוי שעבר על קהילת הגייז משנות השבעים עד היום. החל מהכחשה מוחלטת, המשך בטענה לדו מיניות, ואף חתונת כיסוי בשלב כלשהו באמצע חייו, ועד ליציאה מלאה מהארון והכרה בהומואיותו. מוחצן הוא היה תמיד, גם כשטען לסטרייטיות. זה התבטא בתלבושות אקסטרווגנטיות, תספורות מוזרות, משקפיים פסיכדיליים ונעליים מוטרפות בשלל צורות וצבעים, ממש מוחצנות פורימית משהו...

אבל מבחינתי אלטון ג'ון היה ונותר מוסיקה. מוסיקה נוגעת ללב. למרות שחלפו כבר עשרים, שלושים ואף ארבעים שנה מאז שנוצרו, שיריו עדיין מצליחים להקסים אותי כל פעם מחדש. לפניכם כמה טעימות מהם:

Your song - 1970

השיר הישן ביותר ברשימה הזאת. ארבעים שנה ועוד לא נס ליחו.

And you can tell everybody this is your song

It may be quite simple but now that it's done

I hope you don't mind

I hope you don't mind that I put down in words

How wonderful life is while you're in the world

Rocket man - 1972

אני אוהב את המלודיה של השיר הזה, שמעבירה בי ויברציות נעימות. לשיר הזה קיימת גם גרסה מאוחרת יותר מ- 1991 של קייט בוש המופלאה, אבל הגרסה המקורית של אלטון ג'ון פשוט מושלמת בעיני, אז למה לשנות?

And I think it's gonna be a long long time

Till touch down brings me round again to find

I'm not the man they think I am at home

Oh no no no I'm a rocket man

Daniel - 1973

השיר הזה ממשיך את הקו המוסיקלי של השיר הקודם שהזכרתי, אבל מזכך אותו עוד יותר. דניאל הוא אחד השירים היפים ביותר של אלטון ג'ון. שיר שאני אוהב במיוחד.

Daniel my brother you are older than me

Do you still feel the pain of the scars that won't heal

Your eyes have died but you see more than I

Daniel you're a star in the face of the sky

Goodbye yellow brick road - 1973

שנת 1973 הניבה שיר נפלא נוסף של אלטון ג'ון. בעיני זה ה- Let it be של אלטון ואחד הגדולים ביותר שלו. למרות כל זאת לא זכה השיר להגיע לפסגת המצעד המכירות בארה"ב ובשיאו טיפס רק עד למקום השני.

Back to the howling old owl in the woods

Hunting the horny back toad

Oh I've finally decided my future lies

Beyond the yellow brick road

Crocodile Rock - 1972

את המקום הראשון במצעד האמריקאי זכה אלטון ג'ון לכבוש כבר בשנת 1972 עם השיר הזה, שאיננו אחד משיריו הגדולים, אם כי יש משהו ממכר בקצב ברוקנרול סטייל שנות השישים שלו. למרות זאת במולדתו, אנגליה, לא זכה אלטון ג'ון להגיע עם השיר הזה לפסגת המצעד, אלא עם שיר אחר רק ארבע שנים לאחר מכן.

Well Crocodile Rocking is something shocking

when your feet just can't keep still

I never knew me a better time and I guess I never will

Don't Go Breaking My Heart - 1976

עד כמה שישמע מוזר, דווקא עם השיר הזה, אחד הפשוטים וחסרי המעוף שבשיריו, זכה אלטון ג'ון (יחד עם קיקי די) לכבוש בפעם הראשונה את פסגת המצעד הבריטי. שיר חביב, אך לא יותר מכך, אם כי במילים יש כמה דברים שמדברים אלי, במיוחד בימים אלה...

Don't go breaking my heart

I couldn't if I tried

Honey if I get restless

Baby you're not that kind…

So don't misunderstand me

You put the light in my life

You put the sparks to the flame

I've got your heart in my sights

Don't Let The Sun Go Down On Me - 1974

בשנת 1974 הוציא אלטון ג'ון כמה משיריו הפופולריים ביותר. אחד מהם הוא השיר הזה, אשר זכה זכה בתקליט זהב בשנת הוצאתו, אם כי הגיע בארה"ב רק למקום השני בגלל התמודדות קשה מול כמה מלהיטי התקופה. כמה שנים מאוחר יותר, גירסת דואט לשיר הזה ביחד של ג'ורג' מייקל עם אלטון ג'ון, זכתה להצלחה גדולה פי כמה כאשר הגיעה בסוף 1991 - תחילת 1992 למקום הראשון הן במצעד הבריטי והן בארה"ב. שיר נפלא ומילים מיוחדות: 

I can't light no more of your darkness

All my pictures seem to fade to black and white

I'm growing tired and time stands still before me

Frozen here on the ladder of my life

Too late to save myself from falling

I took a chance and changed your way of life

But you misread my meaning when I met you

Closed the door and left me blinded by the light

Don't let the sun go down on me

Although I search myself, it's always someone else I see

I'd just allow a fragment of your life to wander free

But losing everything is like the sun going down on me

I can't find, oh the right romantic line

But see me once and see the way I feel

Don't discard me just because you think I mean you harm

But these cuts I have they need love to help them heal

זה השיר בגרסת הסולו של אלטון:

וזה השיר בגרסת הדואט עם ג'ורג' מייקל:

Candle in the Wind - 1974

את השיר הזה כתב אלטון ג'ון במקור במחווה לשחקנית הקולנוע המנוחה מרילין מונרו. באותה שנה יצא השיר כסינגל רק בבריטניה וזכה להצלחה צנועה בלבד כשהגיע למקום ה- 11 במצעד. בארה"C לא יצא השיר כלל בתור סינגל ולא השתתף במצעד המכירות באותה תקופה.  בשנת 1986 יצא השיר סיבוב שני במצעדים כאשר גרסת הופעה חיה שביצע אלטון ג'ון באוסטרליה הגיעה למקום ה- 5 בבריטניה ולמקום ה- 6 בארה"ב, אך כל ההצלחות הצנועות האלה החווירו לעומת ההצלחה הענקית לה זכה השיר בגרסתו המחודשת בשנת 1997.

באותה עת, הוציא אלטון גרסה מחודשת לשיר שנקראה Candle in the Wind 1997 ונודעה גם בשם Goodbye England rose ואשר הוקדשה לנסיכה דיאנה אשר נהרגה בנסיבות טראגיות זמן קצר לפני כן. שיר זה הגיע להצלחה ענקית בכל העולם וכמובן למקומות הראשונים בבריטניה, ארה"ב ובמקומות רבים בעולם והוכתר כשיר הנמכר ביותר בעולם לאחר מכירת מעבר ל- 35 מיליון עותקים.

יש הבדל בין שתי הגרסאות גם במילים, כמובן, אבל הקטע הבא משותף לשתיהן:

And it seems to me you lived your life

Like a candle in the wind…

Your candle burned out long before

Your legend ever did

כאן בגרסה המקורית:

וכאן בגרסת הנסיכה דיאנה:

Someone saved my life tonight - 1975

עוד בלדה מוצלחת מבית מדרשו של אלטון ג'ון שהמשיכה את טרנד הבלדות שלו מהשנה הקודמת:

Pinball Wizard - 1975

במקור שיר של להקת The Who  משנת 1969, אשר בעיבוד הקולנועי שלה במסגרת אופרת הרוק Tommy שר אלטון ג'ון את שיר הגלאם-רוק הזה, שונה כל כך מהבלדות הרגועות שלו...

Sorry Seems To Be The Hardest Word - 1976

בשנה זו המשיך אלטון ג'ון בשרשרת ההצלחות שלו.  באותה שנה כבש אלטון את המקום הראשון באנגליה בדואט עם קיקי די שהזכרתי כבר קודם, אבל בשנה זו יצר גם את אחת הבלדות הסכריניות ביותר שלו, אם כי גם נוגעת ללב.  השיר זכה להצלחה לא רעה והגיע למקום 11 בבריטניה ולמקום 6 בארה"ב, אבל דווקא גרסת הכיסוי שעשתה לו להקתBlue  בשנת 2002 הצליחה לעשות את מה שאלטון עצמו לא עשה עם השיר הזה והגיעה עד למקום הראשון במצעד הבריטי. באופן אישי, אהבתי את הגרסה המחודשת של Blue  אשר הכניסו לתוך השיר רוח קלילה, קצבית וזורמת יותר.

What have I got to do to make you love me

What have I got to do to make you care

What do I do when lightning strikes me

And I wake to find that you're not there

What do I do to make you want me

What have I got to do to be heard

What do I say when it's all over

And sorry seems to be the hardest word

כאן בגרסה המקורית של אלטון ג'ון:

וכאן בגרסה משותפת של Blue עם אלטון ג'ון:

http://www.youtube.com/v/LkEBWNjTASw&hl=en_US&fs=1&

Song For Guy - 1978

השיר הזה איננו ממש שיר, אלא יצירה שהיא בעיקרה נעימה בלבד. למרות זאת היצירה היפיפיה הזו סוחפת אותי כל פעם שאני שומע אותה מחדש. אינני נוהג לשמוע אותה הרבה רק בגלל שהיא משרה עלי מצב רוח נוגה מדי, עצוב מדי.

I'm still standing - 1983

אחרי כמה שנים של דעיכה, בהן הבלדות שלו די איבדו מהפופולריות שלהן, החליט אלטון להוציא משהו שונה, שיש בו איזו מין קריאה, שהוא עוד קיים. התוצאה היתה שיר הפופ הקצבי ואולי קצת מעצבן הזה, שמזכיר במשהו את סגנונו של בילי ג'ואל שקצר הצלחה באותה תקופה בארה"ב בשירים דומים. רחוק משיאו, אבל עדיין הספיק למקום 4 בבריטניה ו- 12 בארה"ב.

Nikita - 1985

הפעם בחזרה לשיר שאני מחבב. שיר מימי המלחמה הקרה. הקומוניזם עדיין בשיאו ואיש לא היה מאמין שיתמוטט כמגדל קלפים שנים ספורות לאחר מכן. שיר שמשחזר במשהו את הצלחת העבר של אלטון ג'ון והגיע למקום 3 בבריטניה ו- 7 בארה"ב.

Sacrifice - 1989/90

בשנת 1989 היה אלטון ג'ון כבר בבחינת סוס מת שאף אחד לא ממש שם לב לשיריו החדשים. כך, כשהוציא את השיר הזה בשנת 1989 הוא בקושי הגיע למקום 55 בבריטניה ולמקום 18 בארה"ב. שנה לאחר מכן נתפס לקסמו של השיר הזה אחד משדרני הרדיו באנגליה והחל לנגן אותו ללא הרף, אחריו הצטרפו לגל הזה שדרנים נוספים והשיר הוצא למכירה מחדש בשנת 1990 ואז כבר קצר את ההצלחה שהיה ראוי לה. בסיבוב השני שלו במצעדים הגיע השיר למקום הראשון בבריטניה ושהה שם שישה שבועות רצופים. זה היה השיר השני שאלטון ג'ון הצליח להגיע איתו לפסגת מצעד המכירות הבריטי, ודווקא כשהיה רחוק משיאו, אבל זהו שיר שבהחלט משחזר את סגנונו הותיק והטוב של תחילת שנות השבעים. עם השיר הזה גם אסיים את סקירתי הפעם. מקווה שמצאתם בה עניין לעין ולאוזן.

קודם מקס  היה עסוק במשמרות מטורפות אחר כך נחתו עליו כל מיני דברים לא צפויים ולקינוח הוא נהיה חולה. אנחנו מתגעגעים והפגישה שלנו נדחית שוב ושוב. מדברים המון במסן ורואים זה אתה זה במצלמת אינטרנט אבל זה לא יכול להוות תחליף לדבר האמיתי. וכשהחרמנות גואה האסוציאציות המוסיקליות יוצאות לבד. הפעם לשלושה שירים, שניים יחסית תמימים ועוד אחד קצת פחות תמים אבל כולם מזכירים לי כמה אנחנו חסרים זה לזה.

אז Look and Listen:

בשנת 1988 הוציא טום ג'ונס, הזמר הוולשי שהתפרסם במיוחד בשנות השישים והיה ידוע כסמל סקס גברי, גרסה משלו לשירו של פרינס Kiss. שיר זה שבוצע בשיתוף פעולה עם להקת Art of Noise זכה להצלחה רבה ובאופן אישי אני אפילו מעדיף אותו על המקור. קודם כל למילים (איך לא):