לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

פילבוקס


חוויות, דעות, סיפורי סקס, אירוטיקה ואהבה שכתבתי על גייז וביסקסואלים, שירים שאהבתי ותמונות שאספתי, הכל לפי מצב הרוח והחשק.
Avatarכינוי: 

מין: זכר

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2017    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

חמישה ימים של שכרון חושים


 

אהבה, אכפתיות ושיתוף הפעולה

 

אין מילים לתאר את עוצמת חווית הנתינה. אין מילים לתאר את חדוות האהבה, האכפתיות ושיתוף הפעולה שלהם זכיתי מחמישה עשר חברי לצוות במשך חמשת ימי סדנת מהות. עבדנו בהרמוניה מופלאה ביננו, למרות שבקושי הכרנו זה את זה לפני כן. אף אחד כמעט לא קיטר ולא התמרמר על שום מטלה שהוטלה עליו. אם סיימתי את מה שהייתי צריך לעשות מייד ניגשתי לברר אם יש עוד משהו לעשות או שיש עוד מישהו שאפשר לעשות לו, וזה משהו שלא ממש אופייני לי בחיים.

 

הייתי מתאם בסדנה, שזה איש צוות שאחראי על קבוצה בת חמישה משתתפים שהגיעו לעשות את הסדנה. הייתי האוזן הקשבת שלהם, האדם שעודד אותם לקום ולדבר על מה שעובר עליהם, מה שמציק להם ועל החוויות והתובנות שהם לוקחים איתם מהסדנה. לא הייתי מדריך או משהו כזה כי ההדרכה היחידה היא של מנחת הסדנה איילת סמואל המדהימה. אחד המשתתפים שכל כך התלהב עד שהדביק לה את הכינוי "הקוסמת" באחד הימים בהם הגיעה לבושה בשחור לבן כזה שהזכיר לו בגדי קוסמים. ואולי קרא לה "הקוסמת" גם בגלל האופן בו התנהלה מול כל משתתף ששיתף אותה ואת כולנו במצוקותיו וביד בוטחת לקחה אותו אל נתיב שעשוי להוציאו מהמצב שאיתו הוא תקוע בחיים.

 

אהבתי כל רגע שהייתי שם וזה משהו מיוחד לחזור לאותה סדנה שעשיתי לפני כמה חודשים, ולחוות אותה שנית, הפעם מהצד של הצוות המסייע. אהבתי הן את הרגעים שרק ישבתי ושמעתי את ההרצאות, הן את הזמנים בהן השתתפתי בפעילויות שונות והן את כל עבודות הרס"ר שעשינו שם. לא בחלתי בשום מטלה. בנוסף להיותנו הצוות שעזר לפעילות של הסדנה ושל המשתתפים בסדנה, היינו גם הגמדים הקטנים שדאגו לרווחתם. כשהם נכנסו להרצאות אנחנו דאגנו לעבור על הלובי בו הם שהו בהפסקות, לסדר, לאסוף ולנקות אותו. דאגנו שחדרי השירותים יהיו נקיים ומצוחצחים, שתמיד יהיה נייר טואלט איפה שצריך, סבון ונייר לניגוב ידיים, שבפינת הקפה תמיד יהיה קפה סוכר כוסות כפיות ומים חמים. דאגנו שיהיה להם נעים ונוח. לא ראינו בכך שום פחיתות כבוד, שאנחנו עושים זאת, אלא עשינו זאת באהבה. רצינו שלא יטריד אותם שום ענין לוגיסטי כזה או אחר וכל כולם יהיו פנויים להשתתף בסדנה ותכניה, כי זה בעצם מה שהיה חשוב.

 

ביום בראשון של הסדנה חששתי קצת. חששתי איך אתפקד בצורה המיטבית, אבל בראש ובראשונה דאגתי שמא בכלל לא יבחרו בי אנשים להיות המתאם שלהם. חששתי מהרגע שאני אצטרך לעמוד שם על כסא כמו עוד עשרה מחבריי לצוות, להיישיר מבט על חמישים וכמה משתתפים ולקוות שלא תהיה פדיחה ושמספיק אנשים מהם יבחרו בי, כי למשתתפים ניתנה זכות בחירה מי הם רוצים שיהיה המתאם שלהם מתוך חברי הצוות.

 

פה אני חייב להתוודות על משהו: יש לי פחד קהל או פחד במה. כשאני נמצא במצבים כאלה אני קפוא מדי ואטום מדי ולא מצליח לשדר את המסר של אמפתיה ואכפתיות שנמצאים בי בכמויות גדולות. אני לחוץ, אולי אפילו קצת רועדות לי הברכיים וקשה לי לחייך סתם כך ללא סיבה, למרות שאומרים שחיוך פותח דלתות והוא מגנט רב עוצמה. עמדתי על הכסא והתחלתי להרגיש רעד קל בברכיים. ידעתי שאני חייב לחייך אם אני רוצה למלא קבוצה של חמישה משתתפים שיבחרו בי. לרגע קט לא ידעתי איך לעשות את זה כדי שלא יצא לי איזה חיוך מעושה או מלאכותי, שזה יותר גרוע מלא לחייך כלל. רגע אחר כך התמקדו עיני באחת מחברותי לצוות שעמדה על כסא אחר וחיכתה שיבחרו בה. היא בחורה מקסימה וחייכנית, ואיך שהבטתי בה וראיתי את החיוך שמרוח לה על הפנים חייכתי אליה בחזרה.

 

המשכנו להחליף חיוכים זה עם זו ולפתע שמתי לב שסביב הכסא שלי כבר מתגודדים שבעה - שמונה בנים ובנות, שזה יותר ממה שצריך. חלק ויתרו כשהבינו שהכמות גדולה מדי, אבל אחד שעוד התעקש להשאר איתי, הובל כלאחר כבוד ע"י מנחת הסדנה לקבוצה אחרת. עשיתי את זה! לא זו בלבד שהצלחתי למלא את הקבוצה שלי, אלא שאנשים עוד נלחמו על הזכות להיות שם. כבר אז ידעתי שאני בדרך הנכונה, והמשכתי למנף את הדרך הזו במשך חמשת בימים הבאים.

 

למוסיקה יש חלק חשוב בסדנה. היא זו שעוזרת לפורקן ברגעים הקשים והרגישים והיא זו שעוזרת להרים את מצב הרוח לשמיים ברגעים השמחים והמשעשעים. ההכרה שהכל נמצא בעצם בנו, הן הבעיות והן הפתרונות לאותן בעיות. ההכרה בכך שכל אחד מאיתנו הוא בעצם מושלם בדרכו שלו ורק צריך לגלות ולבטא את הפוטנציאל הסמוי בו, זו אחת התובנות שלקחתי איתי מהסדנה הזו. אני מגלה בתוכי יותר ויותר פתיחות והעזה, במצבים בהם הייתי נאטם או נסגר יותר בעבר, יותר שמחת חיים, יותר בטחון, יותר נחישות ומיקוד, וזה רק הולך ומתעצם מסדנה לסדנה.

 

אחד השירים האלה שמאפיין מאוד את מסרי הסדנה והאווירה שלה, מתגלם בשיר מסוים שהושמע לנו כמה וכמה פעמים ברגעים השמחים והאנרגטיים ביותר בסדנה וזה השיר I am what I am  של  Gloria Gaynor  משנת 1983. שיר שמעצים את הבטחון העצמי, את אהבתנו לעצמנו ואת שמחת החיים שלנו. כי הרי אדם שלא אוהב את עצמו, כיצד יוכל לאהוב אחרים? כדאי להקשיב גם למילים, כי כל מילה זהב:

 

"I am what I am
I don't want praise I don't want pity
I bang my own drum
Some think it's noise I think it's pretty
And so what if I love each sparkle and each bangle
Why not try to see things from a different angle
Your life is a shame
Do you can shout out I am what I am
Do you can shout out I am what I am

I am what I am
And what I am needs no excuses
I deal my own deck
Sometimes the aces sometimes the deuces
It's one life and there's no return and no deposit
One life so it's time to open up your closet
Life's not worth a dam till you can shout out
I am what I am
I am what I am

I am what I am
And what I am needs no excuses
I deal my own deck sometimes the aces sometimes the deuces
It's one life and there's no return and no deposit
One life so it's time to open up your closet
Life's not worth a dam till you can shout out
I am what I am

I am I am good
I am I am strong
I am I am somebody
I am I do belong
I am I do belong

I am I am useful
I am I am true
I am I am worthy
I am as good as you
I am as good as you

I am I am good
I am I am strong
I am I am somebody
I am I do belong"

 

 


 

רוצה להצליח יותר בחיים? בשביל זה צריך לבחור אחרת...

 

אם כבר דיברנו על הסדנה, אז רציתי לומר עוד כמה מילים. כולנו חויים בהווה, אך רובנו לא מרגישים כך. בדרך כלל אנחנו מוצאים את עצמנו עוסקים בעבר או עסוקים בתסריטי העתיד. את הרגעים שבהם אנו חיים באמת, במלוא הביטוי והעוצמה שלנו, אנחנו מכנים רגעי אושר נדירים. בחמשת ימי הסדנה תופתעו לגלות עד כמה פשוט להחזיק ברגעים אלה, לחלוק אותם עם אחרים ולהיות, פשוט להיות!

 

סדנת מהות מציעה למעשה תחנת עצירה והתבוננות בחיים שלך. היכן אתה פועלים באופן אוטומטי, כיצד אתה מוצא את עצמך חוזר על אותן טעויות, איך אתה מתמודד עם מצבי לחץ ואיך אתהם פותר עימותים.

 

זו גם תהיה הזדמנות לשאול את עצמך ולענות על השאלה: האם אתה מעז לחלום? האם תנסה להגשים את שאיפותיך? הסדנה מאפשרת לך להבין אילו התנהגויות מעכבות אותך ואילו התנהגויות עשויות להביא לתוצאות אפקטיביות בחייך.

 

אם אתה לא מוכן לתת לחיים לחלוף על ידך בלי להפיק מהם את המיטב, לך לסדנה הזו. יותר נכון: רוץ !

 

 

אם מישהו מכם רוצה לבדוק קצת יותר מקרוב במה בעצם מדובר, הרי הוא יכול להגיע לערב פרזנטציה הקרוב שיערך ביום שלישי 10.1.2012 בשעה 20:00, כשמאוד מומלץ להגיע להתכנסות שמתחילה חצי שעה קודם לכן.

 

ערב הפרזנציה יערך בבית פריזמה, רח' אפעל 23, קרית אריה פתח תקווה (קרוב מאוד לצומת גהה). תוכלו לראות שם את חמישים משתתפי הסדנה האחרונה שהסתיימה במוצ"ש, למצוא שם משהו מיוחד שהם הכינו לכבוד הערב הזה, לראות את החיוך הנסוך על פניהם, לשמוע את דיבוריהם הנרגשים, לטעום מהכיבוד שבוודאי יהיה שם ולהכנס אחר כך לפרזנטציה עצמה שתועבר ע"י צוות ההנחיה של הסדנה, שיבהירו בדרך מקצועית יותר על מה בעצם מדובר. הכניסה חופשית, אבל אודה למי שרוצה להגיע שישאיר לי הודעה כאן בתגובות או במייל (אין צורך בפרטים או בשמות, רק לציין שהוא או היא מתכוון להגיע) כדי שאודיע לסדנה כמה אורחים צפויים להגיע מהכיוון שלי.

 

אני מקווה שכמה שיותר אנשים שאני מכיר יעשו את הסדנה הזו. לא רק בשביל ההצלחה האישית ושיפור איכות החיים שלהם, אלא גם כדי שנוכל להתקדם ליצירת עולם שעובד לכל אחד מתוך אהבה, אכפתיות ושיתוף פעולה.

 

 

נכתב על ידי , 9/1/2012 10:54   בקטגוריות אושר, אכפתיות, אמת, אסוציאציות, אף פעם זה לא מאוחר מדי, בין תדמיות למציאות, הגשמה, העזה, הרהורים, התמדה, חום אנושי, חופש, חלומות, ימים מאושרים, לא חשוב הגיל, מוסיקה, מצב רוח, סדנה, ספונטניות, עזרה, עידוד, פנטזיות, שחרור, שמח, תובנות, תמונות, תקווה, אהבה ויחסים, אופטימי, התרגשות, הקשבה, בטחון עצמי, ערך עצמי, גלוריה גיינור, שיתוף פעולה, חדוות הנתינה  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של פילבוקס ב-11/1/2012 09:34
 



מפגש חוג ידידי פילבוקס, סוף שנה


 

הקדמה

 

הפוסט הזה, סוג של סיכום המפגש, ייכתב ע"י כל הנוכחים בארוע (כמעט), כל אחד מנקודת מבטו. כמעט לא נגעתי, חוץ מתיקוני עריכה קלים והסתרת השמות האמיתיים של כל המשתתפים. הראשון ביניהם זה אני בעצמי.

 

 

אני, פילבוקס, או בקיצור פילי

 

ההתחלה היתה לפני כארבע שנים. חבר המייסדים כלל כמה בלוגרים או כותבי סיפורים  שכולם מכירים אותי ואשר פגשו אותי בנפרד, עד שעלה רעיון לעשות מפגש משותף. בחבר המייסדים היינו ארבעה: ארטיסט, דם-דם הסטרייט מהדרום הבלוגר מתפוז, kael הדרגיסט ואיש ה- bdsm ואנוכי. כחודש לאחר מכן איבדנו את kael שהלך לעולמו באנסיבות טראגיות, ונותרנו רק שלושה. למפגש השני צירפנו עוד כמה בחורים שהכרתי אבל לא ממש התחברנו לחבורה ומאז לא יצא לנו להפגש ביחד מעל לשנתיים.

 

כשעלה הרעיון לערוך מפגש נוסף החלטתי די מהר שצריך להרחיב את המעגל. הבחירה הראשונה היתה קאלי, המגיבה הנאמנה שבנוסף להיכרותנו כבר הספיקה להכיר בלוגר נוסף הלא הוא Dum dum השני ומרגע שנודע לי שהיא מכירה אותו הוא היה הבחירה הטבעית להרחבה נוספת של המעגל, אחרון אחרון חביב הצטרף נמסיס הצעיר שבחבורה ואז שאל ידידנו מהדרום מה עם הארטיסט. איכשהו משיחותי עם ארטיסט לפני כן הבנתי שהבחור הזה עסוק מעל הראש ולא ממש יהיה לו פנאי למפגשים החביבים שלנו, לכן רבה היתה הפתעתי וגם שמחתי שהוא הביע ענין להצטרף למפגש, אבל מכאן עד לביצוע עדיין היתה דרך רחוקה. שלוש פעמים שינינו את מועד הפגישה כדי להתאימה אותה ללו"ז של הארטיסט, אשר כאחד מחבר המייסדים לא רצינו לוותר על נוכחותו, אבל לבסוף הודיע הבחור כי בעצם זה לחוץ לו ולא ממש מסתדר לו להגיע.

 

הפעם לא התכוונתי לוותר לו כל כך מהר. הרי הפגישה תואמה אחרי בדיקה דקדקנית עם הלו"ז הבעייתי של הבחור העסוק הזה וכולם שינו פעמיים את הלו"ז שלהם כדי להתאים, אז מה נסגר איתך בנאדם? התחלנו להפעיל עליו לחץ חברתי בלתי מתון והבחור בשלו. עד שעברתי למתקפת סמסים ואולי גם איזו שיחת טלפון והקרחון הללך ונמס. אומנם הוא הגיע למפגש באיחור אלגנטי של איזו שעה וחצי, אבל בלעדיו זה לא היה אותו דבר.

 

הניצוצות שעפו במפגש הזה בין דם-דם ל- Dum dum ובינם לארטיסט שיוו לכל הענין אווירה של יום העצמאות. השנינויות הרקיעו שחקים ועיניו החודרות של Dum dum  נחו פעם על ארטיסט ופעם על הסטרייט מהדרום, כאילו הוא מנסה להפנט אותם לסירוגין או להפילם ברשתו. הבטתי בו וחייכתי ביני לביני על התהליך שהבחור הזה עבר בארבע - חמש השנים האחרונות, מבחור שהיה עלה נידף עם בטחון עצמי בגובה השטיח לבחור שלא עושה חשבון לאיש ובאסרטיביות נחרצת בטוח שיוכל להשיג את מי שהוא רוצה מתי שהוא רוצה. בין אם זה מצליח או לא, הוא לא חושש לנסות. אהבתי.

 

צחוקו המגלגל של הארטיסט תרם אף הוא לאווירה הטובה (מי יכול לעמוד בפני צחוק כזה?) ונקישת האצבעות של נמסיס החמוד שנמנע כמעט מלפצות את פיו (הנער פשוט היה בהלם מאיתנו) אך הגיב מדי פעם בנקישת אצבעות כשרצה לתת ח"ח או מעין קריצה למשהו שקרה, תרמה גם לאווירה בחבורת הליצים הזו. קאלי בחיוכה הנעים ושנינותה תרמה גם היא את שלה, ואני שניסיתי לדבר בין שיעול לשיעול (באתי מקורר כהוגן) אולי גם הוספתי משהו.

 

ישבנו באיזו מסעדת בשרים ושעות ארוכות אחרי שסיימנו לטחון את האוכל המשכנו לדבר ולצחוק. המלצרים כבר מזמן החליפו משמרת, אולי אפילו שתי משמרות התחלפו. עוד מעט גם היו מתחילים להרים את הכסאות על השולחנות כדי שנבין שזהו הגיע הזמן ללכת אבל השעות חלפו וההנאה מהחבורה המתגבשת הזו היתה נפלאה. לבסוף יצאו משם נפרדנו בחיבוקים ונשיקות עם חיוכים מאוזן לאוזן

 

 

דם דם

 

איזה מפגר זה לכתוב סיכום מפגש. זה כמו שאנשים מדברים על סרט ומתחילים להריץ סצינות מהסרט אחד אחרי השני, כוס אומו הרי שניהם ראו את הסרט מה יש לכם לספר עליו אחד לשני. אז איפה היינו?...

היה נחמד להכיר את כולכם, לא סתם... היה נהדר להכיר אתכם במיוחד את Dum dum. עם כמה שהתחברתי עם קאלי, Dum dum הוא כמו התבלין בארוחה...כמו הדובדבן שבקצפת, כמו. טוב אני לא טוב בלהחמיא אחרי זה אני נהיה חולה. רבותי וגברתי היה באמת יופי של פגישה.

ארטיסט - צר לי יקירי אבל נראה לי שיש לך מתחרה. סתם איזה בחור צעיר על מדים Dum dum - לא זוכר אם אמרתי אז בכול אופן מזל טוב שיהיה לך. ואל תיקח אותי קשה שאני מתייחס אליך אחרון, אמרתי לך. אני שומר את (אותך) הטוב ביותר לסוף :-)    רות סוף

 

 

ארטיסט

 

דם-דם- החזרת אותי לתקופה ההיא שניהלתי איזה פורום באינטרנט,  איך כל פעם אחרי מפגש בעזריאלי היינו אצים רצים למחשב לכתוב סיכום לפי ראות עיננו. זאת היתה תקופה מגניבה רצח.

 

היה לי ממש כיף להכיר! קאלי, את משהו מיוחד. ונמסיס, אתה חייב לנו כמה הערות שוליים.. רשמתי לפעם הבאה. 

 

Dum dum,  אני רושם לעצמי שבכל מה שקשור לתשומת לב אתה כבר בOVER מטורף.. מכל מקום  בקשר אליך- התיחסות בצינורות המקובלים *אהמ אהמ* אבל יפה, נפתחנו. ;)

 

וכמובן תודה רבה לפילי שבלעדי ההתקרצצות שלו לא הייתי מגדיל להגיע :)

 

ד"ש!

 

 

קאלי

 

שלום לכולם,

האמת אני מזה נגד סיכומי פגישות, כי לצערי אני עושה הרבה כאלה בעבודה אבל הפעם אני אעשה זאת בשמחה, ולכל אחד אני אפילו אחלק משימה לפעם הבאה...

 

בכלל דייט עם 5 גברים מכל קצוות הארץ ואפילו מהפריפריה זה הישג מרשים לכל הדעות, הבעייה הקטנה שהסטרייט המוחלט(???) היחיד בחבורה נדלק על בחור, אהמ אהמ... ובניגוד לדם-דם שכבר יש פייבוריט, אני אוהבת להשאיר את כל האופציות פתוחות (; 

 

פילי יקר, אני ממש שמחה שהכרתי אותך ובזכותך את כל החבורה המקסימה הזו. הכי התלהבתי שהשמיעו את ELO ואז Dum dum התלונן שזו מוסיקה מעצבנת (:

בכלל כשאתה ליד בחורים אתה ממש פורח (: הסדנא לגמריי השפיעה עלייך לטובה.  ולגמרי צדקת לגבי דםדם וDUMDUM האהבה פורחת.  ופעם הבאה אתה חייב לתת לארטיסט לנהוג ברכב שלך, אני מוכנה לשבת בכסא ליד (: 

 

דם-דם, היה לי תענוג להכיר אותך, השנינות שלך היא נכס ואתה באמת מצחיק, אפילו בעלי מסכים (: ובזכותך חגגנו כמו שצריך ל DUMDUM, אכלנו קינוחים טעימים, אבל למה לעזאזל היית חייב להרוס לי את ההשתלטות על הפטיפורים?!  לפעם הבאה אני מבקשת שתפסיק לעבוד כל כך קשה ותתנסה קצת בגברים, מניסיון זה נפלא (;

 

DUMDUM, יומולדת שמח יקירי! שמחתי שהצלחנו להפתיע אותך ולהעניק לך מתנה שבאמת רצית. אין ספק שלשבת לידך זה תענוג כי שם כל האקשן ובכלל לשמוע את כישוריך ב"חדר המיטות" היה בדיוק כל מה שאי פעם לא רציתי לדעת ולא העלתי על דעתי לשאול (; לפעם הבאה אני מבקשת לא להגיע כשאתה מריח מהבושם החדש שלך... ובהצלחה ללמד את הבלונדיני מילים חדשות בשפה העברית, אולי אפילו תשכנע אותו לקרוא ספר? 

 

נמסיס, הצעיר שבחבורה, אימצתי אותך לליבי, יש לי 3.5 חודשים לגרום לך לדבר בפרהסיה, אני חושבת שאצטרך עזרה מכולכם... 

 

ארטיסט, ההפתעה של המפגש, תענוג לפגוש אותך. בשבוע שעבר אחרי שכולנו התכווננו ליום שני על פי בקשתך ואז הודעת שאתה לא בא, ממש התאכזבתי, אבל למרות השיעור והלימודים והמטלות הצלחת לבוא ולהוסיף SPARK לאווירה (;

הסיפור שלך על איטליה היה מאוד מרתק. לחוות כזו חוויה טראומטית ולצאת מזה ולהפוך את זה לחוויה מהנה וחיובית דורש המון תעצומות נפש ואני לגמרי מחזיקה ממך, אתה קצת כמו קרחון, רק %10 שלך מעל פני השטח מעניין מה מסתתר מתחת. קצת חבל שבבלוג שלך אתה לא חולק את זה (איזה חצופה אני, מעולם לא פתחתי בלוג ואני עוד דורשת דרישות, סליחה) ולפעם הבאה אני פשוט אבקש שתגיע, אפילו בהפתעה (:

 

פילי, אין לי מושג אם לכזה סיכום התכוונת (יצא ממש ארוך), אל תשכח שאין לי באמת כישורי כתיבה, אני בטוחה שתצליח להפוך את זה למשהו מעניין. חבל שבסוף לא שמענו כמה בדיחות מהסטנדפיסט (: חחח ...

אתה מוזמן להמשיך לכנות אותי "קאלי" או מה שתחליט.

 

מקווה שניפגש בקרוב, לילה נפלא לכולכם!

 

  

דם דם

  

הצלחתי קצת ללכת לאיבוד איתך קאלי. מי הסטרייט המוחלט(???) על מי הוא נדלק, ועל איזה פייבוריט מדובר. או שתיסבכת אותי כהוגן או שהשעה עושה את שלה ואני צריך ללכת להעיר את התרנגולים ואז ללכת לישון. בסופו של דבר אם לא אני אעיר אותם איך הם יקומו בזמן לעשות קוקוריקו.

פילי אם הייתי יודע שהחבורה העליזה הזאת כזאת שוקקת חיים לא הייתי מבריז מהמפגש ההוא שאז עשיתם. שיט! כתבתי את זה בקול רם?

Dumdum אני מרגיש לא נעים שנפרדתי ממך אחרון. קאלי, תסבירי לילד שאת הדברים הטובים משאירים לסוף. אין דבר נפצה אותך בפעם הבאה.

 

ארטיסט רק שתדע לך שלי יש יותר גדול... מצלמה כמובן.

 

נמסיס, הידעת שאני לא יודע להקיש באצבעות. לטיפולך ילד.

עכשיו אם תסלחו לי אני צריך ללכת להדליק את הספר. משום מה אני לא מצליח לראות שוב פעם תמונות כמו מקודם. מעניין מה אני עושה לא נכון. נו כבר למה הוא לא עובד, אני רוצה לדעת אם הוא רצח את הבלונדינית.

 

 

קאלי

 

דם-דם הסטרייט המוחלט(???) שלום

השעות שאתה הולך לישון בהן זה בדיוק השעות שאני קמה. ואובייקט התשוקה שלך זה ללא ספק Dum dum, שחוגג היום 23 חורפים שוב מזל טוב(:

בפעם הבאה אני פשוט אשכור לשניכם חדר אחרי המפגש אז תסביר לו בדיוק למה אתה מתכוון שאת הטוב שומרים לסוף (; 

 

אם גם את כל מה שרשמתי לעיל עדיין לא הבנת, לא נורא זה בגלל שאין קליטה טובה בדרום.

 

לגבי הספר, תבדוק איזה סמים לקחת לפני או שאולי רק בדרך לת״א הדימיון שלך נפתח ואת ״יכול לראות תמונות״. ובאמת, תפסיק לעבוד כל כך קשה, אף אחד לא רודף אחרייך עם קילשון. 

 

יום טוב לכולם בצפון, במרכז בירושלים ובדרום. 

 

קאלי.

 

 

נמסיס

 

ובכן,

לקחו לי יומיים-שלושה לעכל את כל מה שקרה ביום שני, הייתי צריך להתאושש. עכשיו הכל בסדר, אני מניח שאני יכול לכתוב מנקודת מבטי את מה שאירע.

 

אף פעם לא הייתי טוב במפגשי פנים אל פנים. בכל אופן, תמיד ידעתי שמים שקטים חודרים עמוק(ללא קונטציות!!).

 

פילי - אין ספק שאתה אישיות, וברור לי שספר אחד לא יצליח למלא את קורות חייך או את הדימיון שבראשך, אני אמשיך לעקוב.

 

דם-דם - אתה חד וסרקסטי, בדיוק כמו שאני אוהב (נקישה באצבעות)(נקישה באצבעות זה כשהאגודל יוצר חיכוך עם האמה). היה משעשע לצפות בקרב ההשתלחויות בינך לבין Dum dum, שמצידו התנהג בטבעיות ובחן בלתי נשלטים.

 

Dum dum - ילד היומולדת, בדיוק היום דיברתי איתו ואמרתי לו שלא הכרתי את הצד הזה בו(משתמע לשתי פנים), אני רק תוהה עד כמה משעמם היה לנו בלעדיו. 

 

ארטיסט - אין ספק שאתה ארטסיט, שמח שהצלחת להגיע למרות העיכוב. הצחוק שלך חקוק לי בזיכרון.

 

וקאלי - המבוגר האחראי שבחבורה, נהניתי לפגוש אותך, נהנה לקרוא ולראות עד כמה אהבה יש לך לבלוגרים הגאים (וגם לאלו שלא, דם-דם), את משהו מיוחד. אין ספק שמדובר בחוויה שתלווה אותי הלאה. אז תודה לך ששכנעת אותי לבוא.

 

ותודה לכם שהפכתם את יום שני שלי מסתם עוד יום שני, ליום של השבוע!!!

 

מאחל לכל אחד ואחת מכם, שיום חמישי כבר ייגמר ויהיה מאחוריו.

שמחתי להכיר, נמסיס :)

 

 

Dum dum

 

מה, גם פה אני חייב להגיד את המילה האחרונה?

 

אין לי כוח. באמת. אני לא טוב בסיכומים. כשאני מסכם אני בדר"כ רק מכפיל מרוב חפירות כך שזה לעולם יאבד מהפואנטה.

 

נהנתי, אני מניח שכולם ראו, וזהו.

 

אתם לא רוצים שבאמת אשב ואכתוב לנו סיכום. יש כ"כ מה להגיד שמלחמה ושלום יסמיק מול זה.

 

  

ארטיסט

 

Dum dum תקשיב לי טוב! עם כל תשומת הלב שקיבלת שם זה המינימום שאתה יכול לתת בחזרה שרץ. (!)

 

קדימה תתחיל להוציא עשן מהמקלדת, אחרת התמונות שלך יישארו אצלי. (או לחילופין יעברו בצינורות מיוחדים היישר למאגר תמונות הפורנו של פילי.. מוחעחעחע) ;)

 

 

דם-דם

 

תעזבו את הילד במנוחה. כן Dum dum, קראתי לך ילד מה תעשה. (אני מרגיש גיבור גדול מאחורי המקלדת). אתם לא רואים שהוא בפוסט טראומה?

ארטיסט, לא נראה לי שאיומים בתמונות יועילו. תנסה אולי לשחק איתם בפוטושופ שהוא יצא עירום. אני מניח שתמונות עירום שלו (באמצע מסעדה, עם משקפי שמש ומעיל צבאי- לא מוזר בכלל....אומממ) יצליחו להזיז אצלו משהו.

נו בבקשה הינה אני רואה תזוזה שם למטה... אופס, זאת תזוזה של משהו אחר (עכשיו הילד יגיד "זאת תזוזה של הרגל שלי באה לבעוט בך) אחחח ה-Dum dum הזה, כול כך צפוי כול כך...אני :-)

  במפגש הבא קאלי עושה לנו הפעלה. קאלי - אל תשכחי להביא בקבוק (בכול זאת אמרת אמת או חובה) מה אנחנו בגן מה אמת או חובה אם כבר חובה או חובתיים.

עוד מעט גם לארטיסט יש יום הולדת. ארטיסט יש לך קצת זמן להחליט על מתנה. ולא!...לעטוף את Dum dum בסרט וורוד ולמרוח עליו נצנצים וקונפטי לא בא בחשבון. אני עם צה"ל לא מתעסק. תחשוב על מתנה אחרת.

אז עד אז חג שמח (מתי חנוכה בכלל?)

ארטיסט... תמשיך לחשוב (ולחלום) גם אני לא בא בחשבון. ראבק איתך לך על משהו שאפשר לקנות.

 

 

אני

 

שבועיים וחצי אחרי המפגש המשעשע ההוא נפגשנו שוב. הפעם, התירוץ היה יום הולדתו של ארטיסט וגם העובדה שלכבוד סוף השנה האזרחית Dum dum נאלץ לנצל את ימי החופש הצבורים שלו לפני שימחקו לו חוץ מזה כולם שמחו להפגש שוב אחרי האינטראקציה הטובה שהיתה ביננו בפעם הקודמת. חבל שנמסיס לא יכול היה להגיע, כי אולי הפעם היה מצליח גם קצת יותר להשתתף בשיחה ולא רק בחיוך מקסים ונקישת אצבעות חביבה, חבל גם שבלוגר נוסף, בחור מעניין ומסקרן, ש-Dum dum מכיר ושאמור היה להגיע, לא הגיע בסוף בגלל מחלה כלשהי. אתה הבלוגר שבטח יודע שזה מתייחס אליך [כן אתה שקורא פה ובטח כבר קולט שהמשפט האחרון מתייחס אליך]  דע לך שבמפגש הבא נשמח מאוד לראות אותך גם כן.

 

מה שהיה נתון בסימן שאלה לגבי המפגש השני החודש היה האם אורח הכבוד, חתן היום הולדת, הארטיסט הגדול יגיע או לא. הפעם זה לא היה בשליטתו אלא בשליטת צה"ל שהעסיק אותו במילואים ובדיוק ביום המפגש היה אמור לשחרר אותו, אבל איך ומתי לא היה ברור לגמרי. כך או כך, קאלי כבר אירגנה לו בשמנו מתנה מיוחדת בצורת לוח שנה שאורגן משלל צילומים שצילם הארטיסט הכשרוני הזה אותן היא ליקטה הינדסה ואירגנה מתוך בלוגו הידוע לטוב. התוצאה יצאה מקסימה.

 

אחרי אי אלו בירורים טלפוניים התברר שהפעם הארטיסט יאחר רק בשעה, אבל הוא הזהיר אותי בטלפון שהוא מלוכלך אחרי שבוע שלא התקלח. הצחיק אותי המגזימן הזה. כשהוא הגיע, לא הרגשתי אפילו שמץ של ריח רע. מלבד שיזוף די משמעותי וקצת זיפים וכמובן מדים שדי החמיאו לו, ארטיסט נראה עלם חמודות אמיתי כמו תמיד. חיוכו לא נמוש מפניו ורק Dum dum שדפק הופעה עם חליפה שלושה חלקים עם מעיל צמר שחור ארוך ועניבה סגולה, הרהיב עוד יותר. כל החבורה העליזה הזו התיישבה לה הפעם במרכז קרליבך באיזו מסעדה והעברנו כך בליסה ודחקות במשך כמה שעות. Dum dum היה הפעם שקט יחסית. דוק של עצב בעיניו, מסיבות שהוא לא פירט, אבל הניצוץ עדיין היה שם וגם השנינות שביצבצה מדי פעם. דם-דם שלף הפעם את המצלמה המקצועית שלו עם עדשת הטלפוטו הענקית והראה לארטיסט ששלו יותר גדול משל ארטיסט, כשאני מהרהר בקל רם אם זה יותר גדול גם משלי...חחח

 


 

 

 

 

 

 

 

2011 עומדת לעזוב בקרוב. עוד שנה חלפה. מביא הרהורים איך שהשנים עוברות חולפות להן.

 

והפעם שתי שירים, האחד לכבוד השנים שחלפו והשני לכבוד השנה החדשה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

Mashmakan - As years go by [1970]:

 

 

 

 

U2 - New year's day [1983]:

 

 

 

 

שתהיה לכולם 2012 נפלאה !!!

 

 

 

נכתב על ידי , 31/12/2011 19:15   בקטגוריות אסוציאציות, בין תדמיות למציאות, ביסקסואליות, גייז, הרהורים, חברים, בלוגוספירה, לא חשוב הגיל, מוסיקה, סטרייטים, עיניים ירוקות..., פיתוי, פגישה, שמח, הומור, שנינות, תמונות, שנה חדשה  
20 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של euhrlr ב-17/2/2013 10:10
 



לפעמים צריך רק דחיפה קטנה לכיוון הנכון בחיים


 

לפעמים בחיים אתה מגיע לאיזו צומת דרכים, שאם יהיה שם רק האדם הנכון שיתן לך את הדחיפה הקלה לכיוון הנכון, העתיד שלך יכול להשתנות לגמרי. יש לי תחושה שהשבוע, בכוחותי הדלים, אני הייתי האדם הנכון הזה לאחד מידידי, אנדריי, 28.

 

נכון שאני נמשך אליו מאוד ונכון שלצערי לא ממש הולך לי איתו, אבל זה לא אומר שלא אכפת לי ממנו בלי שום קשר לסקס או לא סקס. אנחנו מנהלים מדי פעם שיחות ארוכות על ענינים אישיים כאלה ואחרים והבנתי שאנדריי עובר תקופה לא קלה שבה הוא סובל מתחושת תלישות וחוסר מטרה בחיים, מה שמכניס אותו לפעמים למצבי רוח אפלים.

 

יום אחד הוא סיפר לי שהתחיל לשקול אפשרות להתחיל ללמוד משהו. שיש לו ידיד שדוחף אותו ללימודי כלכלה, אשר ממש מטילים עליו שממון רב, למרות שהישגיו בבגרות ביחד עם התבונה והפקחות שלו, מאפשרים לו להשתלב בלימודים האלה אם רק ירצה בכך. כשהבנתי שהלימודים האלה לא ממש מענינים אותו, שאלתי אותו אם יש משהו אחר שמעניין אותו. אנדריי השיב שאכן יש משהו כזה והזכיר תחום אמנותי מסוים, שידיד אחר שלי לומד. באותו זמן סיפר לי אותו ידיד אחר, שבמוסד הלימודי בו הוא לומד ישנה תערוכה עכשיו שאפשר לקבל בה מושג על תחומי האמנות האלה. הידיד אף הסכים בהזדמנות קרובה לפגוש את אנדריי ולספר לו על הלימודים, על תנאי הקבלה ועל כל מה שמסביב. זרקתי את הרעיון לאנדריי והרגשתי את התלהבותו ניצתת באותו רגע.

 

שבוע אחר כך ועוד בטרם פגשנו את אותו ידיד אחר, שמנו אני ואנדריי את פעמינו לאותה תערוכה ובילינו שם כמה שעות. אנדריי ממש היה נפעם מכל מה שראה ושמע שם בתערוכה. בסופו של אותו יום נחמד [במהלכו אף פגשנו את ארי הירושלמי ואכלנו גלידה יחד] אמר לי אנדריי, כשהבעת אושר על פניו: "אני ממש לא יודע מה לומד לך ואיך להודות לך על מה שעשית בשבילי ועל היום הנפלא כל כך הזה. אני מרגיש שסוף סוף יש לי מטרה בחיים. אני אלך ללמוד במוסד הזה ויהי מה. יום אחד אתה עוד תהיה גאה בי."

"אנדריי יקירי", אמרתי לו "אני גאה בך כבר עכשיו שמצאת מטרה והחלטת מה לעשות עם עצמך. אני ממש אחזיק לך אצבעות שגם תתקבל ללימודים האלה. אולי יום אחד, בעוד כמה שנים, גם אקבל ממך איזו הזמנה לתערוכה כמו זו, רק שהפעם אתה תהיה אחד המשתתפים בה..." התחבקתי איתו, נתנו זה לזה נשיקות על הלחי ונאנחתי אנחת רווחה עמוקה. אולי ממחר תאיר השמש לאנדריי ותסתלק מחייו האפילה שאיימה להפיל אותו לא פעם...

 

לאנדריי אני מקדיש הפעם את השיר של הביטלס משנת - 1969 Here comes the sun:

 

 

 

נכתב על ידי , 29/7/2009 20:02   בקטגוריות אמת, אסוציאציות, אף פעם זה לא מאוחר מדי, בין תדמיות למציאות, גייז, התחלות חדשות, זיונים זה לא הכל, ידידות, מוסיקה, מצב רוח, עזרה, עידוד, עצב, פגישה, שיחה, שמח, תובנות, תמונות, אהבה ויחסים  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של פילבוקס ב-30/7/2009 17:19
 




דפים:  
576,467
הבלוג משוייך לקטגוריות: גאווה , סקס ויצרים , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפילבוקס אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פילבוקס ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)