לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

פילבוקס


חוויות, דעות, סיפורי סקס, אירוטיקה ואהבה שכתבתי על גייז וביסקסואלים, שירים שאהבתי ותמונות שאספתי, הכל לפי מצב הרוח והחשק.
Avatarכינוי: 

מין: זכר

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2017    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

אתה לא לבד



זהו אחד השירים העבריים היפים והמעודדים ביותר שיצא לי לשמוע בזמן האחרון. שמעתי אותו - איך לא - באחת ההזדמנויות שהלכתי לסייע בסדנה שאני מדבר עליה כל כך הרבה, סדנת מהות. השיר, הושמע שם בסדנה בסיטואציה מסוימת, מרגשת מאוד כשלעצמה, שמפאת צנעת הפרט אינני יכול להרחיב עליה את הדיבור. זה אחד הדברים שאני אוהב שם בסדנה. את החיבור הזה בין הרגעים הכי רגישים של המשתתפים, לבין התהליכים שהם עוברים לבין המוסיקה. כן, מוסיקה משחקת תפקיד חשוב ומהותי בסדנה, ענין יפה כשלעצמו. כך או כך השיר בעיני הוא שיר מעצים ומעודד ואני שולח אותו באהבה לכל מי שהרגיש אי פעם לבד. שנת 1992 - אהוד בנאי - אל תפחד:

 

 

"אל תפחד
אתה לא לבד

היתה זו דקירה קטנה

זעזוע פתאומי ומהיר,
נכון, איבדת שליטה לרגע
לא היית מספיק זהיר,
ועכשיו פעמוני אזהרה
מצלצלים בראשך
אתה רוצה לשכוח
להתחיל מהתחלה

אז תאמין שאם קלקלת
אתה יכול גם לתקן, כן, כן.

אל תפחד
אתה לא לבד.

אם יחזור שוב רגע הפחד
אבוא להושיט לך יד
תמיד אהיה קרוב אליך
לחבק במקרה שתרעד

עכשיו פעמוני אזהרה
מצלצלים בראשך
אתה רוצה לשכוח
להתחיל מהתחלה

אז תאמין שאם קלקלת
אתה יכול גם לתקן, כן, כן.

אל תפחד
אתה לא לבד."

 



נכתב על ידי , 12/1/2015 20:29   בקטגוריות אהבה, אכפתיות, אכזבה, אסוציאציות, הרהורים, חששות, כאב, מוסיקה, פחדים, עידוד, עזרה, תמונות, תקווה, אהבה ויחסים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אתה מדהים!!!



כבר יותר מחודש אני חורק שיניים ולא בא בשום דרישות אל דותן, השחרחר המקסים המיוחד והחמקמק שלי. אני לא מוכיח אותו על כל הפעמים שהבטיח משהו ולא קיים, על כל ההזדמנויות שהיו והתפספסו, על כל השתיקות ביחס להודעות שלי, דווקא ברגעים שהתגובה שלו היתה חשובה כל כך. אני לא שואל אותו יותר "למה?" ואני לא בא בטענות על התנהגותו, אני רק נותן לו פה ושם הצעות הגשה כמו שיש על אריזות של מוצרי מזון.כמו למשל ליידע אותו על זמנים ומועדים שאהיה פנוי ועל אופציות שקיימות, כמו למשל לומר לו שאני לצידו אם הוא צריך עצה או סתן חיבוק. שידע שאני שם, חושב עליו, נמצא בשבילו, שהאפשרות קיימת.


 

נראה לי שככה הוא לא מרגיש שאני מלחיץ אותו עם הדרישות הרגילות שלי לוודאות, לבהירות, להחלטיות, לתקשורת סדירה ורצופה. לא נורא. צריך טונות של סבלנות לבחור המיוחד והבעייתי הזה ואני מארגן את כל מאגרי הסבלנות שלי בשבילו. אני הרי לא יכול לשנות אותו באמת, אבל אני בהחלט יכול לשנות את ההתייחסות שלי להתנהגות שלו.


 

אז אני כבר הרבה פחות כועס או מתייסר. למדתי להכיל את ההנהלות הבעייתית שלו. לקבל אותה, גם אם אני לא מסכים איתה וחושב שהיא טעות קולוסאלית. בינתיים, כדי לא להיות מתוסכל, אני לא מתנזר. פוגש בחורים, מכיר גם אנשים חדשים ונהנה מהחיים.



יש לי פינה חמה בלב לדותן, פינה שמסתתרת מאחורי חומות של קרח, אשר חומת הקרח של משחקי הכס קטנה עליהן. אבל בכל חומה יש שער ולכל שער יש מפתח. זה המפתח ללב הסגור שלי, רק שהפעם שמתי עליו מנעול קומבינציה מתוחכם מאוד שהמפתח לבדו לא יספיק. האם דותן ישכיל להשתמש במפתח? האם יצליח לפצח את מנעול הקומבינציה? אינני יודע.

 




 

אני בינתיים לוקח מהקשר עם דותן את מה שיש. אם זו תגובה, סבבה. אם זו שיחה, גם סבבה. אם זו פגישה נטולת סקס, סבבה, ואם יהיה גם סקס לוהט גם סבבה. לא דורש, לא לוחץ, לא מלחיץ. אינני יודע אם הגישה הזו תניב את התוצאות המקוות, אבל אני יודע שהגישות הקודמות בהן נקטתי בכל סיבובי מערכת היחסים השברירית שלנו בעבר, לא צלחו. אז אולי הפעם יהיה אחרת, ואולי לא. מקסימום זה יצליח.

 

 

בדבר אחד אני כבר רואה הצלחה, וזה בהתייחסות שלי לדברים. למרות שדותן אכזב אותי לא מעט גם בסיבוב הנוכחי מאז חזר לחיי, אני נשאר שלו ורגוע (יחסית) ואני מגיב ברוגע. לפעמים בא לי לצעוק ולנער אותו, לפעמים אני רואה את הטעויות בהתנהלות שלו או את הפתרונות לבעיות שלו באור בהיר מאוד, אבל לא נדחף ולא מתעקש.

 

 

אני נותן לדותן לדעת שכשירצה לדבר על זה הוא יזכה בעזרה שלי. אני מיידע אותו שאני כאן בשבילו מחזק אותו ומחבק אותו וירטואלית בתקופה הקשה שעוברת עליו עם הפיטורים וכל מה שכרוך בכך. שידע שיש לו אדם נוסף בעולם. שהוא לא חייב להתמודד עם זה לבד, אם רק ירצה. השבוע סבלנותי הניבה גם איזו הצלחה פורתא. אחרי התעלמויות מכמה הודעות שלי, שלא באתי לכך בטענות, כתב לי דותן: "אתה מדהים!! לא מצליח להבין למה זכיתי בך! אבל - אתה מדהים!"

 

זה מה שהזכיר לי שיר שאני מאוד אוהב Lonestar - Amazed משנת 1999:

 


 


נכתב על ידי , 14/12/2014 08:32   בקטגוריות אגו, אכזבה, אכפתיות, אמת, אסוציאציות, גייז, הרהורים, התאפקות, התמדה, התחלות קשות, חרמנות, מוסיקה, מחמאות, משיכה, סבלנות, עידוד, פיתוי, ציפיות, רגשות, שחורים, שנות ה- 90, תובנות, תקווה, תשוקה, אהבה ויחסים, אדישות  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של פילבוקס ב-22/12/2014 05:38
 



הערכתי אליך היא אין סופית


אז פגשתי את דותן, השחור המתוק, באחד הימים הקשים שלו. הוא פוטר מעבודתו על רקע לא מוצדק שהרגיז אותי יותר ממה שהרגיז אותו, אבל הוא נזקק לחיבוק ובאתי. יקרוב לשעתיים נסעתי אליו בגלל פקקים, רק בשביל לאכול ביחד סושי, לדבר, לשכב איתו לבוש במיטה, להתחבק, קצת להתנשק, ובעיקר ולתת לו את התמיכה המורלית שלי. הוא לא היה בראש לסקס ואפילו לא במיוחד להתחרמנות. הוא רק רצה מישהו להרגיש בטוח איתו.

כששכבנו חבוקים, הוא הביט לי עמוק בעיניים ושאלתי אותו על מה הוא חושב. דותן ענה שהוא חושב שאני אדם חזק שהוא שמח להרגיש שאני איתו. אמרתי לו שאם הוא מקבל בשלווה סטואית כזו את הפיטורים הבלתי מוצדקים שלו ולא יוצא למלחמות, אז הוא החזק. דותן אמר שהרבה אומרים לו שהוא משדר חוזק, אבל הוא לא מרגיש חזק בכלל. הוא הסביר לי שבמקום שלא רוצים אותו הוא לא מתעקש, כי הוא רוצה להרגיש רצוי, אחרת אין טעם לשום דבר.

התחבקנו עוד ועוד והוא גם אמר לי שהוא אוהב אותי. לי עצמי יש לי ספק באיזו אהבה מדובר. אני עדיין לא מרגיש שהוא אוהב אותי במובן הרומנטי, אולי זה יגיע ואולי לא, אני משתדל לא לחשוב על זה יותר מדי. נראה לי יותר שהוא אוהב אותי כאדם או כחבר, אבל ימים יגידו לאן הענינים יתגלגלו. 

כשהייתי בדרך חזרה הוא שלח לי הודעה : "הערכתי אליך היא אין סופית!". אז כתבתי לו: תודה נשמה, הכל באהבה". ביני לביני תהיתי שאם הוא כל כך מעריך אותי אז למה הוא קשה אלי? עוד חשבתי שהייתי מעדיף שיעריך אותי קצת פחות אבל יחשוק בי קצת יותר. לא יודע אם זה רק בגלל מצב רוחו העכור עקב הפיטורים או שמא החשק ירד לו. העובדות הן פשוטות, כבר חודש לא עשינו סקס ואני לא רואה רמז אפילו לרצון מצידו לעשות את זה. ווטאבר. כשיבוא אז זה יבוא, בינתיים יש מספיק בחורים טובים וחמודים מסביב שרוצים יכולים ונהנים, ואני כמובן נהנה גם איתם.

אה, והיה עוד משהו מעניין, דותן אמר שעכשיו אחרי שפוטר אז בעצם יש לו זמן פנוי לבוא לעשות את הסדנה שאני מדבר עליה כל הזמן. בדיוק השבוע ב- 9.12 מתחילה סדנה חדשה. הוא ביקש ממני את הטלפון ואמר שהוא הולך להרשם. דותן היה הסיבה העיקרית שהלכתי בעצמי לעשות את הסדנה ותהיה סגירת מעגל אם הוא יעשה אותה בעצמו. חוץ מזה, מהיכרותי איתו אני מאמין שהסדנה הזו היא הדבר שהכי יכול לעזור לדותן להשתנות ולהפתח במקומות שהוא סגור וחסום כל כך. הלוואי שזה יקרה. אמרתי לו שזה יהיה רגע מאושר לראות אותו שם ולהיות שם בשבילו.

ולדותן, ולכל מי שמחפש התחלה חדשה או דרך חדשה וילך אי פעם לעשות את הסדנה הזו, סדנת מהות, אני מקדיש את השיר היפהפה והנוגע ללב - מירי מסיקה - שיר תקווה, משנת 2005:

"היום הזה הוא התחלה
בדף חדש אתה נוגע
ביום הזה תישא תפילה
תדע שיש מי ששומע
אל תוותר מיד
ויש לך מרחק ללכת
אל תוותר מיד
אם לא עכשיו אולי עוד שנה

היום הזה הוא התחלה
תחשוב אתה יכול אחרת
והתשובה לשאלה
בתוכך היא מסתתרת
אל תפחד עכשיו
כי לא אבדה לך הדרך
אל תפחד עכשיו
אם לא היום אולי עוד שנה

עולם מוזר
כולו שלך
כשהתקווה בלב בוערת
יש בדידות
יש כאב
והתקווה איתך נשארת
אל תאבד אותה
תשמור עליה
ומה יהיה מחר
אין איש יודע

היום הזה אתה ראשון
בעצמך אתה בחרת
ביום הזה הניצחון
בעצם זה שלא נשברת
אל תתייאש עכשיו
האמונה אותך שומרת
אל תתייאש עכשיו
גם אם חלפה עברה עוד שנה"



נכתב על ידי , 8/12/2014 10:46   בקטגוריות אכפתיות, אמת, אסוציאציות, גייז, הקשבה, הרהורים, חיבוקים, ידידות, מוסיקה, מצב רוח, משיכה, סדנה, עידוד, עזרה, עצב, פגישה, ציפיות, קשה להשגה, רגשות, שחורים, תקווה, תשוקה, אהבה ויחסים  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של פילבוקס ב-8/12/2014 18:36
 




דפים:  
568,805
הבלוג משוייך לקטגוריות: גאווה , סקס ויצרים , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפילבוקס אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פילבוקס ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)