קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
בן חורג - פרקים א' ב' (סיפור גיי-אירוטי)
הערה: סיפור זה כולל אלמנטים של מין במשפחה וביסקסואליות.
פרק א'
לפני כשלוש שנים הכרתי את נטע. היא היתה אז אלמנה צעירה בת 34 שסיפרה לי שבעלה מת בפתאומיות משבץ מוחי זמן קצר לאחר לידתו של בנה והשאיר אותה אלמנה עם עולל בן כמה שבועות. ביום שהכרתי אותה, בנה כבר היה נער צעיר בכיתה ט' בן כ- 14 ואני הייתי בחור צעיר בן 26. בדיוק סיימתי לימודי מינהל עסקים וחשבונאות במסלול מזורז ואינטנסיבי והתחלתי לעבוד בבנק, במחלקה שנטע היתה המנהלת שלה. הייתי משקיען ונשארתי הרבה מעבר לשעות העבודה הרגילות וכך יצא שהיינו הרבה ביחד. לפעמים נשארנו לבד בעבודה כשכל העובדים כבר הלכו, כי גם היא כמנהלת מחלקה נשארה בעבודה שעות נוספות לא פעם. היא היתה אישה בשלה ובוגרת, חתיכה, מטופחת טיפ-טופ ומתלבשת במיטב האופנה, ממש נראתה מיליון דולר. אחרי שהכרתי אותה יותר טוב היא סיפרה לי שהיופי הזה לא בא לה בקלות, אלא בהרבה טיפולים במכוני טיפוח שונים ובביקורים תכופים אצל קוסמטיקאיות, והיא פרנסה את כולם טוב טוב במשך שנים.
באותו זמן כבר נמאס לי מכל מערכות היחסים עם הבחורות הצעירות והלחוצות שחודש - חודשיים אחרי שאתה יוצא איתן כבר מתחילות ללחוץ על "מה יהיה" ועל "מה עתיד היחסים ביננו", מה שהיה מרשם בטוח בשבילי לקפל את הרגליים ולברוח מאותה בחורה מהר ככל הניתן.
עם נטע הענינים התנהלו באופן שונה לגמרי. קודם כל עבדנו יחד, ראינו זה את זו במצבי רגיעה ולחץ ובעבודה היינו ממש באותו ראש. לא יכולתי שלא להחמיא לה מדי פעם על "תצוגת האופנה" שהיתה דופקת כל בוקר והיא לא יכלה שלא להחמיא לי על טיב עבודתי ועל מרצי הבלתי נלאה.
אחרי כמה שבועות יצאנו פעם ראשונה לבית קפה, כאילו רק לשתות משהו בדרך חזרה מהעבודה לפני שנלך כל אחד לביתו ואחרי כמה זמן הרגשנו שאנחנו פשוט נמשכים זה לזו. נטע לא היתה לחוצה על חתונה וילדים כלל, כי כבר עברה את זה. להיפך, האובדן שחוותה גרם לה להאט את התפתחות יחסינו. היא לא מיהרה לשום מקום ולא רצתה להזדרז לקפוץ כל כך מהר על העגלה וזה ממש התאים לי, לפחות בהתחלה. מתי שהוא היא גם הסבירה לי שגם גילי הצעיר קצת הרתיע אותה ולא ידעה אם אוכל לעכל זוגיות עם אישה שכבר יש לה ילד בן 14.
נטע היתה דיסקרטית בקשר ליחסינו והרגשתי שבאיזה שהוא מקום היא גם לא פתוחה כל כך בקשר לדברים אחרים, כאילו חששה לשפוך את ליבה בפני ולהיות גלויה עד הסוף בכל מיני דברים קטנים. למשל, היה את ענין הכדורים שהיא נטלה מדי יום וכששאלתי אותה אם היא חולה או משהו, ענתה בשלילה והפליטה רק "עניני נשים". תהיתי ביני לביני אילו עניני נשים יכולים להיות לבחורה בת 34 שמצריכים נטילת כדורים יומיומית, אך לא רציתי להעיק עליה ולא המשכתי לחקור. כיבדתי את הפרטיות שלה ונתתי לה מספיק ספייס לעצמה. אחרי כמה חודשים של פגישות דיסקרטיות כבר התחלתי בעצמי להרגיש לא נעים נוכח ההפרדה בין יחסי עם נטע לבין העובדה שהיא לא הזדרזה להכיר אותי למשפחתה. לא פגשתי את בנה וכמובן שלא את אימה וכאילו יחסינו התנהלו על כוכב אחר, אבל למרות הכל הלכה אהבתנו והתפתחה יותר ויותר. חששתי ללחוץ על היכרות עם משפחתה כי זכרתי כמה שלחץ כזה הבריח אותי, כשבחורות יזמו אותו. פשוט חיכיתי להזדמנות המתאימה, אשר באה כמובן בלא שום הכנה מוקדמת.
זה קרה אחרי כחצי שנה של יחסים כשערב אחד אחרי שחזרתי הביתה מהעבודה קיבלתי טלפון מוזר.
"שלום צליל, אתה לא מכיר אותי אבל מדברת אמא של נטע"
מיד נדרכתי ושאלתי " שלום לך, קרה משהו לנטע?"
"תראה, אל תבהל אבל נטע בבית חולים, היא עברה תאונת דרכים קלה אבל חוץ משברים לא נעימים אין לה כלום." אמא של נטע הוסיפה והסבירה לי שכבר לפני כמה חודשים סיפרה לה נטע על היחסים ביננו, אך לא רצתה להלחיץ אותי וחיכתה להזדמנות המתאימה כדי להכיר ביננו.
"אני מצטער שיצא לנו לדבר פעם ראשונה בנסיבות כאלו" אמרתי לה ונדברנו להיפגש בבית החולים.
כשהגעתי לשם אמא של נטע אמרה לי שהיא כבר הולכת הביתה ונטע נרדמה לא מזמן והציעה שאחכה עד שתתעורר. היא נפרדה ממני לשלום, אך לפני שעזבה, חזרה על עקבותיה ואמרה: "צליל, לא נעים לי לבקש ממך אבל שקד, הבן של נטע נמצא כאן ואולי, אם לא קשה לך, אולי תוכל להקפיץ אותו הביתה כשתלך?"
"אין בעיה" אמרתי לה "אבל הוא בכלל לא מכיר אותי, זה יהיה בסדר?"
"זה בסדר, אמא שלו כבר סיפרה לו עליך ורק חיכתה להזדמנות המתאימה להפגיש ביניכם"
"אם כך, אז – אוקיי: אמרתי לה וניגשתי לחדר של נטע.
בחדר היו רק שתי מיטות, על אחת ישנה נועה והשניה היתה עדיין ריקה. שקד ישב על הכורסא שעל יד המיטה וכשנכנסתי קם ממקומו בנימוס שאינו אופייני לגילו ולחץ לי את היד במחווה של בגרות ואמר לי "נעים מאוד, אני שקד".
"ואני צליל" עניתי לו מופתע מהתנהגותו הבוגרת, אכן אמא שלו חינכה אותו למופת.
הבטתי לעבר נטע וראיתי שרגלה הימנית והאגן שלה בגבס והיא מונחת על רצועה שדאגה שתישאר מורמת באוויר.
"יש לה כמה שברים ברגל וגם באגן" אמר שקד בבגרות "נתנו לה זריקת הרגעה נגד כאבים לפני רבע שעה אז היא נרדמה".
הסבתי מבטי שוב לעבר שקד ופעם ראשונה שבכלל הסתכלתי איך הוא נראה. כבר אז היה לו מראה מרטיט. הילד הזה עוד ישבור הרבה לבבות, חשבתי, איזה ילד יפה. מיד ראו למי הוא דומה. היו לו את הפנים של אמא שלו, בגרסה נערית, כמובן. עיניים ירוקות בוהקות, שיער חום חלק ועור זהוב. הילד היה די גבוה לגילו – מעל 1.60 ורזה. צללית קלה של חתימת שפם נערית התחילה לצמוח לו מעל שפתו העליונה. מישהו יצטרך ללמד אותו להתגלח, חשבתי. המחשבה שאולי אני יהיה אותו מישהו עזרה לי להבין לראשונה שזהו זה, אני כבר מחפש מסגרת של אישה ומשפחה. נשקתי לנטע בעדינות משתדל שלא להעיר אותה ונסעתי עם שקד לביתם.
שקד היה נער חביב מאוד וכשהגענו לביתם הצעתי לו לעלות איתו ולעזור לו להכין ארוחת ערב והוא נענה בשמחה. כבר אז הבחנתי שהוא מסתובב סביבי בלי הפסקה, משתדל להשביע את רצוני ומבטו כל הזמן בוחן את תגובותי. הילד שלא זכה להכיר את אבא שלו, היה פשוט צמא לחברה גברית ולדמות אבהית כלשהי. ארוחת הערב עברה בנועם ואחריה החלטתי מתוך דחף בלתי מוסבר לשחק אותה אבא עד הסוף ושאלתי אותו כל מיני שאלות על בית הספר ועל חברים ואף עזרתי לו בשיעורי הבית במתמטיקה. האמת שפער הגילים הלא כל כך גדול בינינו עזר לנו לתקשר בלי בעיה והרגשתי שנוצר לי קשר טוב איתו. שמחתי על כך ועל זה שהוא לא נרתע מקשר ביני לבין אימו כי ידעתי שבלי הסכמתו לעולם לא אצליח לבנות מערכת יחסים זוגית עם נטע.
למחרת, השתדלתי לצאת מוקדם מהעבודה ודבר ראשון עברתי בבית של נטע לפגוש את שקד. הוא קצת הופתע לראות אותי אך די שמח. למרות שהוא ילד די עצמאי ובוגר לגילו, פשוט שיעמם לו להיות לבד.
"שקד, לא סתם באתי לכאן היום, יש לי משהו חשוב לשאול אותך. אתה יודע שאני ונטע כבר חברים כמה חודשים ונראה לי ששנינו מצאנו את מה שאנחנו מחפשים בבני זוג. איך תרגיש אם אנחנו נעבור לחיות כולנו יחד, ואולי אפילו ... נתחתן?"
פניו של שקד ממש זרחו משמחה למשמע השאלה "מה באמת?" הוא אמר בהתלהבות, "אז מה אני אצטרך לקרוא לך אבא" הוא הוסיף במעט חשש.
"כן באמת שנתחתן, אם אמא שלך תסכים כמובן, ולא לענין האבא. אבא יש לך רק אחד והוא לצערי לא בין החיים, אבל תדע שתמיד הוא ישאר האבא שלך. אני אשמח אם תרשה לי להיות האבא החורג שלך ואני מבטיח להיות אבא חורג טוב. אני מקווה שאצליח להיות טוב כמו האבא האמיתי שלך, ששמעתי שהיה בחור לענין" אמרתי לו בעידוד והוספתי "נו, אז מה אתה אומר?"
"מה? בטח ! איזה יופי" אמר שקד וקפץ עלי בשמחה. חיבקתי את הנער הזה בחום והרגשתי כאילו אני מכיר אותו כבר שנים ולא רק 24 שעות.
שקד לא הפסיק להפציץ אותי בשאלות: "אז מתי תתחתנו, איפה נגור? קנית לה כבר טבעת?" ועוד ועוד. לבסוף אמרתי לו: "מה דעתך לבוא לעזור לי לבחור טבעת לנטע ואני אפתיע אותה כבר היום בערב?"
"יש !!" קרא שקד ושוב קפץ לזרועותי.
"די, די תרגע" אמרתי לו ופרעתי את שערו בחיבה ויצאנו לסיור בחנויות תכשיטים כדי לקנות טבעת. בבית החולים באותו הערב כרעתי ברך מול מיטתה של נטע והצעתי לה נישואין בעידודו הנלהב של שקד. נטע חייכה "ממתי נהייתם חברים כל כך טובים?" שאלה אותנו.
"בזמן שישנת" אמרתי לה בפרפראזה על סרט רומנטי בעל אותו שם.
"אז מה את אומרת אמא?" שאל שקד בקוצר רוח.
"צליל, אני אוהבת אותך ואני רואה שגם מצאת חן בעיני הבן שלי, אבל יש משהו שאני חייבת לדבר איתך קודם כל בארבע עיניים." ואז הפנתה את מבטה לשקד ואמרה לו: "שקד, אכפת לך להשאיר אותנו לבד לכמה דקות?"
"אין בעיה, ורק תדעי לך שצליל הוא ממש אחלה" אמר שקד ויצא מהחדר.
"תראה צליל" פתחה נטע בנימה מעוררת חששות "יש משהו שאתה חייב לדעת עלי לפני שאנחנו מתחתנים ואם תחליט לבטל הכל, אני אבין".
"לא משנה מה יש לך להגיד, אני לא מבטל כלום" אמרתי לה בביטחון מעושה אך בליבי חששתי שמי יודע איזו פצצה היא הולכת להטיל עלי בעוד רגע.
"כששקד היה בערך בן שנה, אני עברתי ניתוח כריתת רחם ושחלות עקב בעיה רפואית שהתגלתה אצלי. זו גם הסיבה שאני לוקחת הורמונים כל יום כמו אשה בגיל המעבר, בטח שמת לב לכדורים ההם."
"כן, אז?" פלטתי.
"אז לעולם לא אוכל להרות או ללדת. אני לא יכולה למנוע ממך את האפשרות להיות אבא, אבל אם תתחתן איתי – זו תהיה התוצאה. זה ענין רציני מדי ואני לא מצפה שתקבל החלטה כאן ועכשיו, אז קח לך כמה ימים למחשבה ונדבר אחרי שישחררו אותי מהמקום הארור הזה, בסדר?"
נשמתי נשימה עמוקה, הרצתי במוחי למשך רגעים ספורים תסריטים על כל השנים הבאות שלנו יחד והחלטתי שאני קופץ למים ויהיה מה שיהיה. הסתכלתי באהבה על פניה המחכות למוצא פי ואמרתי : "נטע, תקשיבי. אני אוהב אותך ומה שאני יודע זה שאני רוצה להעביר את חיי איתך. אני לא אתן לבעיה הזו להפריד ביננו. מבחינתי, אם תסכימי, אז את, אני והבן המקסים שלך נהיה משפחה. אם מתי שהוא בעתיד נרצה להרחיב את המשפחה, אפשר תמיד ללכת על אימוץ. אז את מוכנה להגיד לי סוף סוף שאת מסכימה, או שתמשיכי להחזיק אותי במתח?"
"בוודאי שאני מסכימה, טיפש קטן" אמרה נטע והתרוממה מעט לנשק אותי על שפתי, "אני אוהבת אותך ורוצה לחיות איתך יותר מכל דבר אחר בעולם. גם מצאת חן בעיני הבן שלי, אז מה צריך יותר מזה?"
"גם אני אוהב אותך. תשאירי לי ולאמא שלך את כל הסידורים של החתונה, העיקר שתהיי בריאה כמה שיותר מהר" אמרתי לה ונשקתי לה ארוכות מלווה את הנשיקה בחיבוק עדין. קראתי לשקד לחזור לחדר וסיפרנו לו שאנחנו מתחתנים. שקד לא יכל להתאפק, התקרב גם הוא, חיבק אותי ואת אימו גם יחד, נשק לשנינו ועיניו ממש נצצו מדמעות שמחה.
אחרי החתונה שקד לא היה שקט וכששאלתי אותו מה מעיק עליו הוא אמר: "נראה לי מוזר לקרוא לך צליל, כשאין לי אבא."
"שקד, אתה יכול לקרוא לי איך שאתה רוצה" אמרתי לו.
"באמת?" הוא אמר "אני גם יכול לקרוא לך אבא, אם אני רוצה?"
"כן שקד, אני מתאר לי שזה יהיה לנו קצת מוזר בהתחלה, אבל אם זה מה שאתה רוצה אז אין לי בעיה עם זה" עניתי. למרות זאת, אחרי החתונה שקד לא קרא לי אבא. די היה לו באישור שקיבל שמותר לו לקרוא לי אבא, בבטחון שזה נתן לו, והוא הסתפק בכך.
התחתנו ועברו עלינו שלוש שנים מאושרות. שקד גדל ופרח והיה מילד חמוד לנער חתיך ומהמם ביופיו. יחסינו היו טובים ונהגנו לבלות שבתות וחגים בטיולים משפחתיים בחיק הטבע. לא דיברנו על אימוץ ילדים נוספים בכלל והסתפקנו במשפחה הקטנה והמקסימה שהיתה לנו. הרגשנו שיש לנו את כל הזמן שבעולם וכשיבוא הרגע נוכל לעשות משהו בקשר להרחבת המשפחה. כל כך היינו שאננים ולא עסוקים בענינים ביורוקרטיים שאפילו לא טרחנו לעשות הליכי אימוץ מסודרים של שקד עצמו. כך הייתי למעשה אביו החורג של שקד אך לכלל אימוצו המלא על ידי כבן, לא הגענו.
רק דבר אחד קטן העיב קצת על האושר הזה. שקד גדל לנער מסוגר קצת וביישן. גם חבר או שניים שהיו לו מתקופת חטיבת הביניים נעלמו עם תחילת התיכון ולא באו אחרים במקומם. ידידות, לעומת זאת היו לו לא מעט. לא פלא, חשבתי, לאור יופיו המרשים ואופיו הנעים, אבל עם אף אחת מהן לא התפתחו ענינים רומנטיים של ממש. קשה אפילו היה להבחין אם הוא גילה בהן ענין מעבר לידידות גרידא או שפשוט היה ביישן מכדי להתחיל עם מי מהן. נטע היתה מודאגת. מודאגת מאוד אפילו לנוכח מצבו החברתי של שקד. שאלתי אותה אם היא רוצה שאני אתפוס איתו שיחת גברים על עניני בחורות, אבל היא חששה לערער את עולמו הכאילו יציב של הילד ודחתה את ההתמודדות עם החששות האלה שוב ושוב. אני חשבתי שאין מה לדאוג.
"נטע, יש נערים שהם פשוט Late bloomers כמו שאומרים, מתפתחים קצת מאוחר מהשאר. הוא בסך הכל מעט ביישן וצריך עוד להתבגר קצת. כשזה יקרה, לא נראה לי שיהיו לו בעיות כלשהן עם בנות." אמרתי לנטע , אבל מסיבה בלתי ברורה היא לא ממש נרגעה.
אחרי שלוש שנים, האושר בא על סיומו הפתאומי כשנטע נפטרה בן לילה מקריש דם במוח. הרופאים הסבירו שיתכן שקריש הדם קינן אצלה כל הזמן בגוף מאז התאונה אבל מסיבה בלתי ברורה הוא זז ממקומו ועשה מסע קטלני למוח. כך קרה שבגיל 29, בחודש אוגוסט, מצאתי את עצמי אלמן ואב חורג לנער מתבגר בן 17 ומשהו.
בימים הראשונים לאחר הפטירה שקד היה שקט מאוד, שלא כהרגלו, אך כל הזמן היה צמוד אלי כאילו חושש שמא גם אני אעזוב אותו. שנינו היינו כמובן שרויים בעצב עמוק, אבל אני מניח ששקד סבל יותר כי זה לא פשוט לאבד אב ואם. אמה הנמרצת של נטע גם היא כבר לא היתה אז בין החיים אחרי שנפטרה לפני כשנה ממחלה קשה. כך נותרתי המשפחה היחידה של שקד בעולם. בימים האלה, שקד, שאיבד את הבטחון העצמי שלו, התכנס בתוך עצמו ונראה באופן בלתי מוסבר אפילו צעיר מגילו. כאילו חזר לילדותיות שמעולם לא אפיינה אותו. כל הזמן חיפש אישורים לאהבה שלי כלפיו ולביטחון שאבד לו שיש לו משפחה בעולם. מותה של אמו פשוט שבר את רוחו של שקד ושברתי לעצמי את הראש מה לעשות כדי לעודד אותו.
אחרי השבעה לקחתי חופשה מיוחדת מהעבודה כדי לא להשאיר את שקד בבית לבד. זה היה זמן החופש הגדול שבין כיתה י"א לי"ב ובהעדר מסגרת חששתי ששקד יתפרק ויעשה שטויות. אחרי שבועיים-שלושה בבית כשכבר טיפסנו אחד לשני על העצבים עלה לי רעיון. לצאת לקמפינג על הכנרת, כמו שאהבנו לעשות כשנטע היתה בחיים. חשבתי שטוב יהיה להתרחק קצת מהבית ומכל האבל המעיק ולבלות רק שנינו לבד בטיול. שקד אהב את הרעיון ועזר לי לארגן את כל הציוד ולהעמיס אותו על האוטו. כך נסענו לכנרת לגדה המזרחית שאהבנו כל כך והקמנו את האוהל שלנו ממש על שפת המים בחוף חלוקים. כדי שיהיה לנו יותר נוח, חיברנו גם את שקי השינה וכך יכולנו לישון במרווח.
בלילה הרגשתי שכל הזמן שקד נצמד אלי, מחפש את חום גופי ומחפש אישור לאהבתי. זה קצת הביך אותי כי הוא כבר היה נער גדול ולא ילד קטן, ליטפתי אותי בעדינות והזזתי אותו קלות ממני, אבל זה חזר על עצמו כמה פעמים במשך הלילה. בבוקר התעוררתי עם זקפה ענקית וראיתי כי שקד שוב צמוד אלי. הנער הזה לא יודע כמה שהוא מהמם, חשבתי לעצמי וניסיתי להדחיק את רגשות החרמנות שעלו בי נוכח גופו החם הצמוד אלי. קמתי בזהירות, משתדל לא להעיר את שקד ונכנסתי לכנרת להתרענן קצת ולהרגע. אחר כך הדלקתי את הגזיה והכנתי לנו קפה וביצה מקושקשת לארוחת בוקר. שקד התעורר אחרי חצי שעה, קם מנומנם והתמתח. גובהו כבר עבר 1.80 מטר ואם הוא ימשיך לגבוה כך הוא בסוף גם עשוי לעבור אותי. הוא היה עדיין רזה, אך לא יותר מדי ושריריו הארוכים כבר התחילו להתפתח יפה. גם לשקד היתה זקפת בוקר אבל נראה היה שהוא לא הבחין בכך כשאמר לי: "בוקר טוב, מה יש לאכול?" אמרתי לו מה הכנתי והוא אמר שהוא הולך רגע לשירותים ויצטרף אלי לארוחה כשיחזור.
כשחזר ראיתי שזקפתו נרגעה בינתיים והתיישבנו לאכול. "איך ישנת בלילה?" הוא שאל.
"ישנתי טוב מאוד, הייתי ממש עייף" אמרתי לו מתעלם מהצמדויותיו המציקות אלי כל הלילה.
"גם אני ישנתי טוב, היה לי ממש נעים בלילה ובכלל לא קר בלילה בכנרת כמו שאומרים, למרות הרוח" אמר שקד.
נו בטח, חשבתי, כל הלילה הוא התחמם עלי התחמן הזה. אבל לא אמרתי מילה. אחרי ארוחת הבוקר הלכנו קצת לטייל בסביבה ולשחות בכנרת. לקראת הצהריים הלכנו לדוג דגים ותפסנו כמה מושטים ועשיתי אותם על האש, אחלה ארוחת צהריים. אחרי הארוחה עשינו ריצה לאורך החוף, להוריד קצת את האוכל ואחר כך שחיה נוספת. שנינו אהבנו פעילות ספורטיבית ובמיוחד שחיה וריצה וכך עבר לנו הזמן. אחרי כל הפעילות הזאת וגם בגלל השינה הקצת טרופה בלילה הקודם, נרדמתי בלילה הזה כמו אבן.
לפנות בוקר הרגשתי שמשהו נוגע בי. הייתי עדיין מנומנם לגמרי, פתחתי חצי עין וראיתי שזו היד של שקד שנוגעת לי במפשעה מעל תחתוני הבוקסר שלי. ידו פשוט לטפה לי את הזין לכל אורכו מעל הבוקסר. באותו זמן הזין שלי כבר היה נוקשה למחצה וליטופיו של שקד גרמו לו להזדקף לגמרי. הגירוי היה מטריף. ידעתי שזה אסור ושאני הבוגר ואני חייב לעצור את מה שקורה אבל לא הייתי מסוגל. נטע, אהבת חיי, מתה לפני חודש ואני הרגשתי ריקנות עצומה. נתפסתי למרה שחורה ולמרות הזמן הקצר שחלף, כבר לא האמנתי שאמצא עוד אהבה כזאת בעולם. אבל כאן לצידי שוכב שקד בן ה- 17, הדומה כל כך לאימו, שמעניק לי ליטופי אהבה ואני לא יכול להפסיק אותו. לפתע שקד הפסיק ללטף ושמעתי אותו לוחש "אבא, אתה ער?" הייתי המום גם ממעשיו וגם מכך שזו היתה הפעם הראשונה שהוא קרא לי אבא. לא עניתי והעמדתי פנים כאילו אני עדיין ישן.
שקד נרגע כשחשב שאני עדיין ישן והחליט להרחיק לכת עוד יותר ושלף לי את הזין הזקוף מבעד לפתח שבבוקסר והתחיל ללטף אותו מעלה מטה. באותו רגע שכחתי מהכל ורק רציתי שזה ימשך בלי די. ראיתי את שקד מתבונן בזין שלי שכבר פעם בעוצמה וכאילו שוקל מה לעשות הלאה ואז שמעתי אותו לוחש, ספק לי ספק מביע את מחשבותיו בקול רם: "אני אוהב אותך אבא" ובהחלטיות פתח את פיו והוריד את ראשו לכיוון הזין שלי יונק אותו בשקיקה. בתחילה בליקוק עדין ואחר כך במציצות לוהטות העולות ויורדות לי על המוט הזקור שלי. כמה שרציתי באותו רגע לאחוז בראשו ולעזור לו בתנועותיו העולות ויורדות. כמה רציתי באותו רגע לדחוף את הזין שלי עמוק לתוך פיו המתוק ולזיין לו את הפה בכוח, אבל כמה שרציתי כך פחדתי לזוז, פחדתי להרתיע את שקד ולגרום לו לחדול ממעשיו. שקד המשיך ביניקותיו ובליקוקיו כשמדי פעם הרים את ראשו היפה לעומתי בוחן אם עדיין אני ישן ולא מאמין למזלו הטוב. ואז כבר לא יכולתי להתאפק יותר והתפוצצתי בתוך פיו המתוק של שקד, אשר להפתעתי לא נרתע אלא בלע בהנאה את כל סילוני הזרע החם וליקק לי טוב טוב את הזין, לא נתן לאף טיפה לברוח.
התעוררתי ראשון בבוקר וסקרתי את גופו היפה של שקד. פניו אמנם דמו לפני אימו, אך גופו הראה ניצני גבריות שלא מוטלים בספק. הוא ישן בלי חולצה ועורו השחום הנטול שיער ממש נצץ מזיעת הלילה. התאוויתי ללקק את כל הזיעה הנוצצת הזאת ממנו וללטף את שריריו העדינים. בני החורג האהוב ישן חצי ערום לידי וזקפת הבוקר שלו התנוססה אל על. לא יכולתי להתאפק יותר. התכופפתי בשקט לעברו והפשלתי לו את תחתוני הבוקסר עד לברכיים חושף את הזין היפה והזקוף שלו. הוא היה זין יפה באורך של כ- 18 ס"מ, קצת פחות משלי, מוקף בבסיסו בשיער חום דליל. היה נדמה לי ששקד התעורר אך כשהבטתי בו ראיתי שעיניו עדיין עצומות. לא יכולתי לחכות יותר ונטלתי את הזין היפה הזה לתוך פי נחוש לטעום את זרעו הצעיר והרענן. ליקקתי, מצצתי ושאבתי וגם ליטפתי לו בידי את הביצים החלקות כמעט משיער, עד שחשתי מטח עז של זרע חם בפי. טעם הזרע היה קצת מלוח וקצת מתקתק, זרע צעיר וטעים ובלעתי את כולו. לא הייתי בטוח אם שקד היה ער או ישן, אבל ממה שעבר עלי בלילה הקודם, היה קשה לי להאמין שהוא לא הרגיש מה עשיתי. לא דיברנו על מה שקרה גם כשהוא התעורר. אולי בעקיפין דיברנו, כי שאלתי אותו איך היה הלילה והוא ענה לי שזה היה הלילה הכי טוב שהיה לו כבר הרבה זמן.
היום עבר עלינו חיש מהר בפעילויות שונות וליבי כבר דפק בחוזקה מהתרגשות וציפייה ככל שהלילה הלך התקרב. באותו היום היה חם מאוד והלילה לא הראה כל סימנים של התקררות, חום מעיק שרר באוהל. האויר עמד ובאופן חריג לא נשב אפילו משב רוח קל שבקלים. אותו לילה אמרתי לשקד שממש חם לי ולכן, אם לא אכפת לו, אני מתכוון לישון ערום וגם הוא יכול אם הוא רוצה. כשהתפשטתי ראיתי בזוית העין ששקד בוחן את גופי הערום בענין רב וכשחשב שאני לא מסתכל ידו כבר החלה משפשפת לעצמו את הזין במרץ. הנער היה ממש חרמן, חשבתי. נכנסתי לשק שינה ואחרי כמה דקות ראיתי שגם שקד התפשט בתוך השק שינה, כך שלמרות שהייתי מת לראות אותו ערום, לא יכולתי.
"לילה טוב, שקד" אמרתי לו.
לילה טוב, אבא, אני אוהב אותך" הוא אמר לפתע בלי שום קשר.
"גם אני אוהב אותך, מתוק" עניתי לו והסתובבתי על הצד שלא יבחין בזיקפתי הגדלה והולכת.
הבן החורג שלי שכב לידי בשק השינה, ערום ומזמין ולא עשיתי כלום. ידעתי שאני לא אעשה לו כלום ביוזמתי, למרות שכל מה שרציתי באותו רגע היה להטביע את הזין שלי בתוך גופו הצעיר והמקסים.
נרדמתי, ושוב לפנות בוקר הרגשתי משהו ממשש לי את הזין. שכבתי על הגב והרגשתי כי ידו של שקד מרוחה במשהו שמנוני והוא משמן לי איתו את הזין. בתגובה, הזין שלי לא שקט על שמריו אלא הזדקף והלך עד למלוא 20 הס"מ שלו. מה הוא הולך לעשות הילד, תהיתי. התיאבון המיני שלו לא ידע גבולות וכל פעם שהוא העיז לעשות משהו זה היה הבסיס לצעד הבא שהיה מרחיק לכת עוד יותר.
ואז ראיתי את גופו הערום והיפה של שקד, בני החורג האהוב, כורע מעלי ומתישב לי על הזין עם הפנים אלי, מחדיר את הזין לתוך החור ההדוק שלו עד שכולו נכנס פנימה. לא יכולתי כבר להעמיד פנים יותר. שלחתי את שתי ידי וליטפתי באהבה את צידי ישבנו המתוק. התיישבתי וזקפתי את ראשי אליו ושקד רכן אלי והתנשקנו בפעם הראשונה, נשיקה אוהבת, עמוקה ומלאת תשוקה. תשוקת אב חורג בן 29 לגופו של בנו הצעיר בן ה- 17 ותשוקת ההורמונים השוצפים וגועשים בגופו של בני החורג בן ה- 17 לאביו החורג, אהובו בן ה- 29.
פרק ב'
הנשיקה הראשונה הזו כשהזין שלי נעוץ בתוך ישבנו של שקד פרצה את כל הסכרים האחרונים שעוד חצצו ביננו והביאה לצונאמי של תשוקה מתפרצת. משאית התשוקה איבדה את הברקסים במורד הקסטל ושעטה קדימה או כל דימוי אחר שתחפצו. ממש התנפלנו זה על זה, חסל סדר כל העמדות הפנים הקודמות. אף זיון עם נטע לא הגיע לעוצמות הריגוש והגירוי שחשתי כשזיינתי את שקד, בני החורג בן ה- 17. לא הבנתי מה קורה לי, אבל נתתי דרור ליצרַי וגם שקד. גם אחרי שנרגעה הסערה לא נפרדנו לרגע ושקד נשכב עלי בהנאה, גוף על גוף, ולשונו החלה חוקרת את פי ומחפשת את לשוני. הילד הזה ממש יודע לנשק, חשבתי כשפיו בלע את פי וגם הנשיקה הזאת היתה ממש מסעירה.
שוב ושוב שקד חזר ואמר: "אני אוהב אותך, אני אוהב אותך" ואף מלמל "נכון שלא תעזוב אותי אף פעם, נכון? נכון?"
"נכון שקד, אני אוהב אותך מאוד, אתה ואני נשאר יחד לתמיד ולא משנה מה יקרה" עניתי.
"מה לא משנה מה יקרה?" שאל שקד בדאגה מחודשת אתה לא תלך ותתחתן עוד פעם נכון אבא?"
"אני לא יודע מה יקרה, שקד, אני גבר ויש לי צרכים. כל גבר רוצה אישה, משפחה, אהבה, וגם זיונים כמו שאתה יודע".
"אבל אני המשפחה שלך. אני האהבה שלך ואני הזיונים שלך, אז מה אתה צריך אישה אחרת, מה?" הטיח שקד ברוגז ומרוב כעס הזין שלו כבר חזר לעמוד במלוא זקפתו.
"מה אתה לא אוהב להזדיין איתי? מה לא עשיתי לך טוב?" אמר שקד.
"שקד, זה היה הזיון הכי טוב שהיה לי בחיים, אבל גבר צריך אישה, זה לא בסדר מה שעשינו" אמרתי לו בנחת מנסה להירגע ממראה הזין היפה שלו המתנוסס מולי במלוא זקפתו.
"תגיד לי שאתה לא רוצה אותי יותר ! תגיד לי שאתה לא רוצה אותי עכשיו ! תגיד לי ואני אפסיק !" אמר שקד בכעס כשדמעות בעיניו.
"אני לא יכול להגיד דבר כזה, כי כל מה שאני יכול לחשוב עכשיו זה שאני רוצה להרגיש את הזין שלי בתוכך" עניתי לשקד, שחייך מאושר, נשכב על גבו, פסק את רגליו לאחור לזיון נוסף ובלי לבזבז רגע נוסף אמר לי: "בוא כבר אבא" ואני באתי.
כשסיימתי בפעם השניה ושלפתי עצמי מתוכו, התנשקנו שוב בתשוקה ואהבה אין קץ ושקד אמר כאילו כדי לחתום את הויכוח הקטן סופית: "אז שלא תחשוב לי יותר על נשים ועל להתחתן. מעכשיו זה רק אתה ואני, אבא. משפחה, אהבה וזיונים. הכל."
"כן, אמרתי לשקד. אתה צודק. אני אוהב אותך והכל ישאר בינינו. הכל נשאר במשפחה" אמרתי לו והתנשקנו שוב.
כך קרה אני ובני החורג הפכנו לנאהבים. עקרנו לעיר אחרת וחיינו כזוג לכל דבר. למעשה לא היתה שום מניעה שנעשה זאת, כי לא היה ביננו כל קשר דם ואני אפילו לא הספקתי לאמץ אותו באופן רשמי לפני שנטע נפטרה, כך שמבחינה חוקית הוא לא היה ממש "בני החורג". כמו וודי אלן עם סון יי, הבת של מיה פארו חשבתי לעצמי, ועוד הם אפילו התחתנו והביאו ילדים לעולם For God sake. אולי העולם לא אוהב את זה, אבל זה חוקי. את הנעשה אין להשיב, היינו בחור בן 29 ונער בן 17 ומשהו שהתאהבו זה בזה וחיים כזוג זה עם זה ונראה לי שנמשיך כך עוד שנים רבות. אה, רק דבר אחד או שניים השתנו. אחרי ששקד הפך לבן זוגי לכל דבר הוא כבר הפסיק לקרוא לי "אבא" אלא קרא לי "צליל" ולפעמים אף קרא לי ביני לבינו, בחצי צחוק כזה, במילה "בעלי" וכדי להקניט אותו הייתי משיב לו בכינוי "אשתי", אבל לא נראה לי שזה הרגיז אותו במיוחד.
במהלך החודשים הבאים שיערו של שקד התארך והיה עכשיו כמעט באורך שיערה של נטע לפני פטירתה. הדמיון ביניהם עכשיו היה ממש מדהים. אה, עוד דבר שלא הייתי כל כך מרוצה ממנו אך שקד התעקש: שקד התחיל לגלח את שיער ערוותו ואת רגליו. הוא אמר שהוא אוהב להרגיש חלק וכך גם יותר נעים לו איתי במיטה. אמרתי שאני אוהַב אותו בכל מקרה גם עם שיער הגוף הרך והנעים שלו אך הוא התעקש ונכנעתי. אחרי שעשה זאת, ההתלהבות שלו במיטה עלתה לגבהים חדשים והסקס איתו היה ממש מדהים, בחדר השינה או בכל מקום אחר שבו עשינו אהבה ומימשנו את תשוקותינו הבלתי נדלות זה כלפי זה.
אבל האידיליה השלווה והאוהבת הזאת שבנינו לעצמנו בסתר עמדה לחטוף זעזוע רציני. זה קרה זמן קצר אחרי שמלאו לשקד 18 שנים בצורת מכתב מסתורי שהגיע אלי לפתע בדואר מעורך דין שמעולם לא הכרתי. פתחתי את המכתב בידיים רועדות, בחשש שכוחות עלומים יצליחו לערער את עולמנו החמים והבטוח וינסו להפריד ביני לבין שקד. פתחתי את המעטפה ומצאתי בתוכו מכתב מודפס של משרד עורכי הדין יחזקאלי את יחזקאלי מרמת השרון, שצורפה לו מעטפה פנימית סגורה וחתומה שעליה היה כתוב בפשטות "לצליל". ראשית התחלתי לקרוא את מכתבו של עורך הדין שבו נאמר:
"מר צליל אפרתי הנכבד,
לפני כ- 4 שנים, זמן קצר לאחר נישואיכם, הפקידה בידינו מרשתי הגב' נטע אפרתי ז"ל את המעטפה המצ"ב המיועדת עבורך, עם הוראות להעבירה לידיך כשימלאו לבנה 18 שנים, באם היא לא תהיה בין החיים אותה שעה.
עד ליום פטירתה לא ביקשה מרשתי לבטל את ההוראה והמעטפה נותרה מופקדת עבורך במשרדנו.
תוכנה של המעטפה אינו בידיעתנו והיא נותרה סגורה וחתומה כביום הפקדתה במשרדנו.
אנו רואים בהעברת המעטפה לידיך כיבוד רצונה האחרון של המנוחה.
משרדנו יעמוד לך לעזר, במקרה ותזדקק ליעוץ משפטי בקשר לתוכן המעטפה לאחר פתיחתה.
בכבוד רב,
א. יחזקאלי, עו"ד
יחזקאלי את יחזקאלי – משרד עורכי דין"
הבטתי שוב על המעטפה הפנימית שכתב ידה של נטע התנוסס עליה וניסיתי למששה כדי לחוש מה יש בתוכה. המעטפה היתה דקה והבנתי שיש בתוכה מכתב מנטע. שקלתי אם זה יכול להיות מכתב הקשור להיותו של שקד בן 18, אולי משהו מאם לבנה עם הוראות לחיים כאדם בוגר, אבל זה לא הסתדר לי עם העובדה שהמכתב יועד אלי ולא לשקד. בלא מעט חשש מהבלתי צפוי פתחתי את המעטפה הפנימית והתחלתי לקרוא את מה שהתגלה כמכתבה של נטע אלי. עם קריאת המכתב אחזה בי תדהמה והרגשתי שהקרקע ממש נשמטת מתחת לרגלי, וזו היתה לשון המכתב :
"לצליל אהבת חיי,
אם אתה קורא מכתב זה סימן שאינני עוד בין החיים ומלאו לבני היקר לי מכל 18 שנים.
תאונת הדרכים שבאה עלי בחטף זמן קצר לפני נישואינו, לימדה אותי שאין אדם יכול לדעת מתי יבוא יומו. נצרתי את סודי שנים רבות אולם אני חייבת לך את האמת ואני משאירה לשיקול דעתך אם לספר את האמת הזו גם לשקד, לאחר שיהיה בוגר דיו להבינה.
שיקרתי לך, צליל, מהרגע הראשון שהכרנו בקשר למשהו יסודי ובסיסי שקשור אלי. שיקרתי לך שוב גם כשסיפרתי לך שאינני יכולה להרות. ויתרת על זכותך להיות לאב בשל שקר ואני מצטערת מעומק ליבי על כך, אך עשיתי זאת מאהבתי אליך ומחשש עמוק שלא תרצה להיות איתי אם תדע את האמת.
לא, לא שיקרתי לך בקשר לעצם אי יכולתי להביא ילדים לעולם. זה דווקא נכון, אבל לא מחלה ולא ניתוח גרמו לבעית העקרות שלי. מעולם לא הייתי מסוגלת להרות. מעולם לא הריתי ומעולם לא ילדתי. לפני שאתה נבהל, ששקד הוא ילד חטוף או משהו, אני חייבת להרגיע אותך ולומר לך שאין לך מה לחשוש. שקד הוא בני החוקי לכל דבר. לא, לא עברתי גם כל טיפולי פוריות, לא הפרית מבחנה ושקד לא נולד אצל אם פונדקאית. שקד נולד מרחמה של אימו שמתה זמן קצר לאחר לידתו ללא כל משפחה מלבדי. מאז ששקד נולד גידלתי אותו באהבה ומסירות רבה שלא פסקה לרגע גם כששנה לאחר לידתו עברתי ניתוח שהפך אותי לאשה לכל דבר. זו היתה גם הסיבה שמאז במשך שנים נאלצתי לקחת הורמונים נשיים שעיגלו ועיצבו את גופי לגוף נשי כפי שהכרת ולבזבז כל כך הרבה כסף על אמצעי טיפוח. אכן, שקד הוא בני וכשנולד אני הייתי אביו.
האדם היחידי בעולם שידע את הסוד הזה היתה אימי שמאז ילדותי ידעה על המלחמה הפנימית שעברתי עם עצמי בקשר למיניותי. עשיתי כל מאמץ כדי לחיות כגבר, נישאתי והבאתי ילד לעולם, אבל לאחר פטירתה של אשתי נותק הקשר האחרון שקשר אותי לעולם הגברי והייתי חייבת לקבל החלטה מיידית. לא רציתי שבני יגדל בבלבול מגדרי בקשר לזהותי והחלטתי לעבור את הניתוח בעודו תינוק רך, כדי שתמיד יכיר אותי כאמו וכך אמנם היה.
אני כמעט כבר לא זוכרת את היום שבו הייתי גבר, זה נמוג והתפוגג אי שם בנבכי עברי. כבר שנים אני חושבת, נראית ומרגישה כאשה לכל דבר. אהבתי אותך כאשה ואני אוהַב אותך עד יומי האחרון. הסיבה היחידה שאני כותבת לך את המכתב הזה היא כדי שתעזור לשקד כשאני לא אהיה שם לעזור לו, כי אני חוששת שההיסטוריה עלולה לחזור על עצמה.
כבר בתחילת גיל ההתבגרות שלו, שמתי לב שמשהו אצל שקד שונה מבני גילו. זו היתה הסיבה לכל הדאגות שלי בקשר אליו. אולי אתה היית שקט שהוא יתבגר באיחור או משהו כזה, אך ליבי, לב של אם – ידע. יתכן כי כל חששותי יתבדו ושקד יגדל ויתבגר לנער ולבחור סטרייט לכל דבר, אבל חוששתני שלא כך יהיה. בין אם הוא יגלה עצמו כגיי ובין כאשה הכלואה בגוף של גבר, כמו שאני הייתי לפני שנים רבות, אני רוצה שתתמוך בו ותתן לו את כל האהבה שלא אוכל לתת לו, שתהיה שם בשבילו. אם תחשוב שידיעת הסיפור שאני עברתי בחיים יעזור לו באיזו שהיא דרך להיות שלם עם עצמו ועם בחירתו המינית, אני משאירה לשיקול דעתך אם לספר לו.
שלך באהבה,
נטע"
האם ההיסטוריה באמת חזרה על עצמה, תהיתי כשהתחלתי לנתח את כל התנהגותו של שקד בזמן האחרון. לא, הוא עדיין לא החל להתלבש בלבוש נשי ולא להתאפר ואולי הוא באמת סתם אוהב להרגיש חלק, אז מה? יש אפילו סטרייטים שמגלחים, כל מיני ספורטאים או דוגמנים, אפילו הסטרייטים ביניהם. אבל הייתי חייב לדעת. הייתי חייב לדעת כדי לדעת מה לעשות עם מכתבה של נטע שהוטל לחיקי כמו תפוח אדמה לוהט ותוכנו עלול היה לטרוף את כל עולמו של שקד. הייתי חייב לדעת אם שקד גיי או שיש לו נטיות טרנסג'נדריות. אני אתמוך בו בכל מקרה, חשבתי, אבל אני חייב לדעת.
למחרת היום חזרתי הביתה מוקדם לפני ששקד הגיע והחלטתי לחכות לו במיטה ולגלות את האמת פעם אחת ולתמיד. מרחתי על גופי שמנים ארומטיים, שמתי מוסיקת רקע שקטה והדלקתי נרות ריחניים. ממש אוירה רומנטית ונשית משהו, כשהפעם אני בתפקיד דלילה המפתה. נשכבתי ערום במיטה וחיכיתי לשקד. כעבור שעה קלה שקד הגיע הביתה ומייד קרא לי: "צליל, צליל, איפה אתה?".
"אני מחכה לך במיטה" אמרתי לו "אני רוצה לפנק אותך, תתפשט ותבוא".
צליל נכנס לחדר השינה בפנים משולהבות, לא רק שמצא אותי בשעה כל כך מוקדמת בבית, אלא גם שהייתי כבר מוכן ומזומן לסקס חושני.
"אני רוצה לנסות משהו שונה הפעם" אמרתי לשקד שתמיד היה פסיבי ביחסי המין שלנו, "אני רוצה להרגיש את הזין שלך בתוכי".
שקד קצת הופתע ואמר: "אבל חשבתי שאתה תמיד אוהב לזיין אותי בעצמך" אמר בבלבול.
"כן, נכון, אני מאוד אוהב לזיין אותך, אבל פעם אחת אני רוצה לנסות להרגיש איך זה שאתה מזיין אותי" עניתי לשקד, התהפכתי על בטני והבלטתי את ישבני מעלה.
"אתה בטוח שזה לא יפריע לך?" אמר שקד "לא תאהב אותי פחות בגלל זה?"
"אני בטוח שאני אוהב אותך בכל מצב ובכל תנוחה, אקטיבי או פסיבי" אמרתי לו "אני עושה את זה כפינוק מיוחד בשבילך. אתה יכול לראות בזה מתנה מאוחר ליום הולדתך שהיה בשבוע שעבר. יש לך התנגדות מיוחדת להיות אקטיבי?" הוספתי בחשש מסוים שעכשיו אולי יצֵא המרצע מהשק.
שקד בחן את ישבני החלק והמשומן הבולט לעומתו ומחכה. "אני לא יודע, אף פעם לא ניסיתי את זה" אמר.
"כן, צריך לנסות פעם, אחרת איך תדע אם זה טוב לך? וגיל 18 זו הזדמנות מצוינת לבדוק את זה" אמרתי לו והוא התחיל להתלהב. שקד מרח מעט משמן העיסוי הריחני על ידיו והתחיל לעסות לי בעדינות את הגב. חצי מעסה וחצי מלטף, בתנועות מעגליות עדינות. בהדרגה ירדו ידיו מטה יותר ויותר ועכשיו התחילו כבר לעסות וללטף את פלחי ישבני. שקד הוסיף עוד מנה נדיבה משמן העיסוי והתחיל לטפל לי בחריץ. דממה ארוטית עמומה שררה בחדר. שקד לא דיבר כשידיו המשומנות החלו להפריד את פלחי ישבני ואצבעותיו חיפשו את הדרך פנימה. הייתי מתוח ומגורה כשאצבעו הראשונה חדרה פנימה ולא העזתי אפילו לפצות פה גם כשעוד שתי אצבעות נכנסו בעקבותיה למרות שזה ככאב קצת. לא העזתי לעצור לו את המומנטום ורציתי שימשיך הלאה, איך שנראה לו, עד הקצה, עד שיוסרו כל העננים של חוסר ודאות.
שקד נטל עוד מנה משמן העיסוי הריחני והחל למשוח לעצמו על הזין שהיה זקור למלוא גודלו בחצי זוית כלפי מעלה. הבטתי לאחור והבנתי שזה עומד לקרות כל רגע. הזין הצעיר שלו כבר היה דרוך ומוכן לזיון אקטיבי ראשון. שקד גהר עלי והתחיל לחכך את עצמו על חריץ ישבני המשומן. אחר כך הוא ניסה להתחיל לחדור לי בעדינות. ריפיתי את שרירי ישבני ככל שיכולתי להקל עליו את החדירה. היה לו זין לא קטן ועבה באופן בינוני ובתחילה הוא התקשה להחדירו, מרוב התרגשות וחוסר ניסיון. הרפיתי את שרירי הסוגר וכיוונתי עצמי לעומתו. ראש הזין החל להכנס וממש רציתי לשאוב אותו פנימה מתשוקה.
"שקד, תכנס ותצא בעדינות וכל פעם תכנס יותר עמוק" הדרכתי אותו.
"טוב, אבא" הוא אמר באופן מפתיע, לאחר שכבר זמן רב לא קרא לי כך, והטביע את הזין היפה שלו בתוכי, עד שהרגשתי שכל הזין בפנים. "עכשיו תתחיל לפמפם בכוח" אמרתי לשקד והוא כחייל ממושמע התחיל לפמפם. זה היה כמעט יותר טוב מלזיין אותו בעצמי. ההרגשה שהבן החורג שלי בן ה- 18, היפיוף שובר הלבבות הזה, מזיין אותי, גרמה לי לשיכרון חושים ולריגושים ברמות שלא חשבתי שיאמנו בכלל. סובבתי את ראשי לאחור כדי להצליח לראות את המעשה ככל הניתן, לראות את הזין היפה של שקד נכנס ויוצא מתוך ישבני ואת פניו החשוקות מהנאה בכל פמפום ופמפום.
"כן, כן, שקד, זה טוב, יותר חזק, יותר בכוח" אמרתי לו והרגשתי את הביצים שלו מתנגחות לי בעוצמה בישבן בכל חדירה. שקד תפס לי את האגן בכוח ומשך אותי לעומתו בכל פעם שהטביע את הזין שלו עמוק בתוכי מנסה לחדור כמה שיותר.
"יותר עמוק וכבר הביצים שלך יכנסו" אמרתי לשקד בצחוק כשהבחנתי בניסיונותיו לחדור עוד יותר פנימה. שקד היה באקסטזה ולא חשב על שום דבר, רק על זה שהוא מזיין את האבא החורג שלו, "או, זה טוב, אבא" הוא אמר "כמה שזה טוב להכניס את הזין שלי בפנים".
"כן, זה טוב, תזיין אותי, תרגיש אותי" אמרתי לו.
"כן, כן, אני אוהב אותך אבא" הוא ענה "כן, כמה זה טוב לזיין אותך, צליל" עד שלבסוף התמוטט עלי משחרר בנשיפה את כל מאמציו ופולט לתוכי את כל זרעו החם. כשהוא גמר בתוכי התחלתי גם אני לפזר את זרעי מסביב, כשאני נהנה הנאה כפולה, גם מהריגוש שלי וגם מהנאתו של שקד עצמו שזיין בפעם הראשונה. הרגשתי שאני ממלא לו את הפנטזיות בערבוביה, אב, מאהב, מה שירצה. מה אכפת לי איזו פנטזיה מחרמנת אותו, כל עוד שנינו נהנים ולא פוגעים באף אחד.
שקד שלף עצמו מתוכי והסתובבתי אליו לנשיקת אהבה ארוכה.
"נו, אז איך זה להיות אקטיבי, חמוד שלי?" שאלתי אותו.
"וואוו, כל כך טוב היה לזיין" הוא ענה אך הוסיף "אבל אני עדיין אוהב להרגיש אותך מזיין אותי. אולי אפילו יותר. אני לא יודע. גם זה טוב וגם זה. לא אכפת לך?"
"לא, בכלל לא. עכשיו הסקס יהיה יותר מגוון, זה הכל. תמיד הסקס איתך זה כיף גדול, בכל צורה ובכל דרך."
שקד חייך וחזר לנשיקה נוספת. ואז ידעתי שההיסטוריה לא חזרה על עצמה. שקד, אהובי הוא "רק" גיי. הוא אוהב אותי ואני אוהב אותו, בכל הצדדים ומכל הכיוונים. סודה של נטע, אימו-אביו, ישאר נצור בליבי ושקד לא ידע על כך לעולם.
להמשך הסיפור לחץ כאן.
| 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
