פילבוקס

יום הכיפורים ההולך וקרב הכניס אותי למוד של חשבון וסיכומים על מה שהיה ומה שאני מקווה שעוד יהיה.

יום הכיפורים הזה מיוחד מעוד סיבה, כי בערך בתקופה הזו של ספטמבר לפני עשר שנים, פגשתי את ההומו הראשון שלי. נו טוב, בטוח שפגשתי כמה הומואים גם לפני כן, אז אולי יותר נכון לומר שלפני כעשר שנים שכבתי עם הבחור הראשון שלי והתחלתי את מסע הקסם המסתורי שלי בעולם הגייז.

זמן טוב לסיכומים, לא?

חשבון

אז מה היה לנו לפני עשר שנים? גבר במרחק כמה שנים מגיל העמידה שמחליט לפתע לגלות את המיניות החבויה שלו, כשהוא באופן פתטי משהו, דווקא נמשך לצעירים. למה בעצם? אני מניח שזה קרה בגלל שהייתי צעיר כשהרגשתי בפעם הראשונה את המשיכה המקבילה אצלי גם לבנים, אבל ויתרתי עליה ולא עשיתי עם זה שום דבר מעשי במשך שנים רבות. אולי זו הסיבה שבסיס התשוקה שלי היה שם בגיל העשרה בו אולי ויתרתי על עצמי, או על חצי ממני, וזו היתה שכבת הגיל שאליה נמשכתי במיוחד, מנסה להגשים את פנטזיות נעורי האבודים.

בעשר השנים שחלפו ניסיתי למלא את הבור הזה של החסך העמוק שצברתי עם השנים, אבל כפי שנאמר "משביעו רעב", והתשוקה הזו לא ידעה שובע. 

בעשר השנים האלה זיינתי יותר מארבע מאות בחורים וגברים, גיל ממוצע במפגש ראשון קצת פחות משלושים. כן, עשיתי קצת קצת סטטיסטיקה. חחח.

למרות שניתן להתרשם ששכבת הגיל המועדף עלי היא סוף שנות העשרה ותחילת שנות העשרים, מסתבר שדווקא רובם המוחץ הבחורים ששכבתי איתם, או יותר נכון שאהבתי במיוחד לשכב איתם, היו דווקא בגילאים 25 -30.

עם השנים, חלקם שהמשכתי לשמור איתם על קשר, התבגרו אבל זה לא פגם כהוא זה במשיכה שלי אל רובם, גם שחלקם כבר בחצי השני של שנות השלושים. להיפך, ככל שמכירים יותר טוב, הסקס נהיה מוצלח יותר ויותר.

בניגוד למה שניתן להתרשם, כשיש כימיה טובה, סקס מוצלח ומשיכה הדדית, אני נשאר בקשר שנים. כך קורה שחלק מיזיזי כבר הולכים איתי שבע שמונה שנים, ולא משנה בני כמה היו כשנפגשנו לראשונה. אם זה טוב, למה לוותר על זה?

אני אמנם פוגש לפעמים בחורים חדשים, כי הצורך הזה לפתות, להשיג ולהצליח עדיין חזק אצלי. משב רענן לאגו של גילי המתקדם והולך, אך האמת ניתנת להאמר שרובם מפגשים לא מוצלחים. נדיר שאני מוצא מישהו ששווה להמשיך איתו הלאה מעבר לסטוץ חד פעמי ובשנתיים האחרונות אני יכול לספור על אצבעות כף יד אחת עם כמה בחורים חדשים זה קרה.

בדרך כלל אני מעדיף להפגש עם בחור טוב ומוכר וליהנות ממה שיודע שיהיה ולקוות אף להשתפר, מאשר להתחיל את כל הסאגה עם בחור חדש, כי מה לעשות, אני לא אדם של סקס מיכני קר אלא של מפגש חם, אינטימי, חם וחושני, ולא לכל אחד זה מתאים. על ה"לא מתנשקים" כבר שמעתם? אז זה הסוג שהכי מוריד לי, ולא משנה כמה חתיך או צעיר יהיה, כמעט תמיד אני שולל מראש את האפשרות להפגש עם בחורים כאלה. לא תמיד, אבל כמעט תמיד. פשוט, בלי מגע, נשיקות ואינטימיות, אני מרגיש כמו דילדו אנושי ולא בא לי על זה.

גם מי שיגיד לי שהוא מוכן "להתפשר" ולהתנשק (רק כי רוצה להשיג את הזין שלי) מוריד לי את החשק לפגוש אותו באופן משמעותי. אני יודע שאני מפסיד ככה הזדמנויות, אבל כזה אני.

עובר

יש לצערי בחורים שאיתם למרות שהיה טוב, הענין הלך ודעך או פשוט עבר ונגמר. לפעמים פשוט ירד להם העניין המיני כלפי, לפעמים הייתי רק חוויה בדרך ולפעמים הנסיבות השתנו. מה שלא תהיה הסיבה, קשה לי לשחרר בחורים טובים, בחורים שנהניתי איתם מאוד, בחורים שמושכים אותי מאוד או בחורים שהקשר איתם היה קצת יותר מעבר לקשר מיני בלבד.

הבחור שהעניין הזה איתו החל לפני שבע שנים, והכי כואב לי שהוא דועך והולך, שלא לומר עבר ונגמר, הוא דני, התימני הרזה עם העיניים הירוקות, שהכרנו כשהיה כבן 23. הוא היה אז שחיף רזה מאוד עם חיוך מקסים וישבן קטן שעיר ומסעיר. הוא כבר לא שחיף אבל עדיין רזה מאוד וסקסי מאוד. אני מת על הבחור הזה. עם השנים הפכנו גם לחברי נפש טובים. אנחנו נפגשים המון. כמה פעמים בשבוע הוא בא לסגור איתי את היום על בירה, ג'וינטים, נשנושים ואיזה סרט ששאני לא מכיר והוא שולף לי מהאינטרנט. כייף לי איתו במפגשים האלה ואני לא מוכן לוותר עליהם, אבל הם גם קשים לי ומכאיבים לי בגלל מה שאין בהם כבר תקופה ארוכה: חירמונים וסקס. היתה תקופה שהוא אמר שירד לו החשק לבנים ושהוא רק נפגש עם בחורות. כך היה כמעט כל השנה האחרונה, אבל לפני חודש חודשיים, אחרי ביקור בחו"ל, שם הוא חגג, כיאה להומו או דו מיני עמוק בארון שמוצא את עצמו חופשי ומשוחרר מרסן כבלי ארונו העמוק. שם בחו"ל מי כבר יכיר אותו וידע? אבל גם כשחזר לארץ והצהיר שהוא שבע ובחודש הקרוב אין לו שום עניין עם גברים, חלפו רק שבוע או שבועיים והוא שוב בענינים. באטרף, בגרינדר ובצ'אטים. נפגש ומזדיין עם אחרים, אבל לא מגלה בי שום עניין מיני. וגם אם אני מצליח לפתות אותו לקצת התחרמנות, זה נעצר הרבה לפני זיון, כי הוא אף פעם לא מגיע "מוכן" לזיון כשהוא נפגש איתי.  אני מקווה שעוד לא נסגר הגולל על הזיונים שלנו, אבל אין לי ספק שהם לא יחזרו להיות בתדירות של פעם פעמיים בשבוע, כמו שהיו אז בשנים הראשונות שהיו יחד. חבל. חבל מאוד. דני הוא לא איזה חתיך הורס, ותאמינו לי שהייתי עם כמה וכמה חתיכים הורסים בתקופה הזו, אבל הוא הבחור שאני הכי רוצה. רוצה ולא משיג. התחלנו מסטוץ, התפתחנו ליזיזים, המשכנו להיות friends with benefits ואנחנו צועדים בצעדי ענק להיות צמד חברים סטלנים בלבד.

עוד אחד שעבר הוא החתיך-על ההוא שסיפרתי עליו לפני כמה חודשים. אם צריך לדבר על הבחור הכי מושך שהכרתי אי פעם, אז זה הוא. היו לי בחורים יפים, הן בפנים והן בגוף, אבל הוא, גם אם הוא לא היפה מכולם, הוא ללא ספק המרהיב והמושך מכולם. הכרנו כשהיה בן 20 לסטוץ חד פעמי ולפני כמה חודשים נוצר בינינו קשר שוב והיו שני מפגשים מטריפים שסיפרתי עליהם פה. בינתיים הבחור נכנס לזוגיות וגם עזב את הארץ והעניין איתו נגמר לצערי, אבל לפני שנגמר הוא עוד הספיק לספר לי שבאופן מקרי נתקל בפוסטים שכתבתי על המפגשים איתו ואמר לי על מה שקרא: "קראתי והתלהבתי. זה היה מדהים ומרגש. וואו. פשוט תודה".

ועוד אחד שגם מצער אותי שהיה ועבר, לפחות בינתיים עבר, הוא המרוקאי הסקסי החטוב והזהוב, שהוא ללא ספק הזיון הכי טוב שלי. הוא כבר במחצית השניה של שנות השלושים שלו, ואני מכיר כבר כשבע שנים, אבל הסקס איתו ממפגש למפגש רק הלך והשתפר. אני זוכר עוד את הפעמים הראשונות שהוא ממש התקשה לקבל את הזין שלי, והיה גומר ומשאיר אותי וחצי תאוותי בידי. אני זוכר גם את המפגשים של השנים האחרונות ששנינו עפנו זה על זה בטירוף והסקס היה אש וניצוצות. אין דברים כאלה. סקס מושלם. בחודשים האחרונים הוא התרחק ממני מאוד ובקושי יצא לנו להפגש. משהו עובר עליו בחיים שהביא להתרחקות הזו ואני מקווה שהמשהו הזה יעבוד ומדי פעם (אפילו אם זה לא יהיה כל שבוע כבעבר) אנחנו עוד נפגש לסקס מדהים ותשוקתי.

ושב

בזמן האחרון, אולי כמשקל נגד לבחורים ההם שעברו והתפוגגו, כמה בחורים מהעבר מצאו את דרכם חזרה אלי, בין אם זה כרגע רק וירטואלי ובין אם מפגשים של ממש.

דותן, האתיופי המיתולוגי שלי, שלח איזו יונה עם עלה של זית ופנה אלי לפני כמה חודשים. אנחנו מדברים מדי פעם, ואני יודע שיש לו באיזה שהוא מקום רצון לפגוש אותי שוב לסקס חם וטוב כמו בעבר, אבל זה עוד לא קרה. מעניין איך יהיה כשיקרה ומתי יקרה.

את החייל הקרבי, מקוראי הבלוג שלי, הכרתי ממש פה כשהיה בן 22 לפני כשש שנים. נפגשנו כמה פעמים בשנתיים שלוש שלאחר הפגישה הזו אבל כבר כמה שנים שלא היה לי איתו שום קשר. לפתע בחודש האחרון פנה אלי איזה בחור חטוב וסקסי מאוד באטרף ואחרי ששלח תמונות שאל אותי אם אני לא זוכר אותו. משהו נראה לי מוכר אבל חשבתי שזה רק הדמיון שלי מתעתע בי כי לא הצלחתי לשים את הנקודה מה מוכר בו. חשבתי שאולי רק דיברנו פעם או משהו. הוא פשוט השתנה מאוד. גם כשהכרנו הוא היה מושך, אבל השנים שעברו (וחדרי הכושר כנראה) רק עשו לו טוב והוא השתבח עוד יותר. רק אחרי שהזכיר לי את שמו ועוד פרט לגביו, ירד לי האסימון. וואוו. זו היתה באמת הפתעה, ואני רק מקווה שהיא תמשך להפתעה עוד יותר טובה, אם וכאשר נפגש. אם אתה קורא את זה, אז יאללה, בוא ניפגש... חחח

השבוע היתה לי עוד הודעה מפתיעה כזו ממישהו אחר באטרף, אבל מה שהיה מפתיע בה במיוחד זה שמדובר בבחור שאיתו היה לי סטוץ חד פעמי לפני כשלוש שנים. מה גרם לבחור הזה דווקא להזכר בי פתאום אחרי שלוש שנים, אין לי מושג. אבל הוא חמוד, גוף סבבה וכבן שלושים שגר לא רחוק, אז יכול להיות מעניין לפגוש אותו שוב. בכל אופן זו סוג של מחמאה שבחור שהייתי איתו פעם אחת לפני שלוש שנים עדיין זוכר אותי לטובה ומוצא אותי במרחב הוירטואלי, לא?

ואחרון אחרון חביב, והיחיד מהשבים שגם נפגשתי איתו ממש, הוא בחור שכבר חצה את גיל 40, אבל שומר על גוף רזה ולוק נערי כמו שאני אוהב. אחרי כחמש שנים שלא היה לי שום קשר איתו, לפתע out of the blue מצא אותי בגרינדר, למרות שאף פעם לא דיברנו בגרינדר. נפגשנו לסקס חזק ויצרי, היה טוב, אבל לא יודע אם בא לי שיקרה שוב. ימים יגידו.

אז לכבוד כל הבחורים שפגשתי במסע הקסם המסתורי הזה שלי בעולם הגברים בעשר השנים האחרונות, אני מקדיש כמובן של השיר של הביטלס משנת 1967 -

Beatles - Magical Mystery Tour:

זה היה מוזר. נפגשתי עם דותן החתיך האתיופי שלי שלא ראיתי כבר איזה חודש. במשך שעתיים לא יכולנו לזוז זה מזה. לבושים, ערומים, מזדיינים, מדברים. למרות שאני מאוד חושק בו, משהו עצר אותי. נראה לי שהמשהו הזה הוא החשש שאני אאכזב אותו אם לא אגמור. זו מעיין ציפיה שמגשימה את עצמה לצערי, דווקא כשאני עם בחורים שאני מאוד רוצה ושנראים ממש טוב. עם בחורים שנראים פחות טוב, באיזה אופן אבסורדי, אני משוחרר מלחץ ומצליח ליהנות יותר בקלות.

אחרי שכבר עצרנו את הזיון בלי שגמרתי ונשארנו מכורבלים, מתלטפים ומתנשקים פתאום הרגשתי את החשק חוזר. התחלתי לחדור לתוכו שוב והפעם כדי להשתחרר מלחץ דימנייתי בחור אתיופי אחר שאני מכיר. בחור שנראה הרבה פחות טוב ממנו, אבל בחור שאני לא בלחץ כשאני מזיין אותו. אחרי כמה זמן, השחרור היה מוחלט והגמירה נפלאה.

דותן שמח מאוד שהצליח לספק אותי. הוא אמר שלא רוצה לזוז ממני וחבל שחייב ללכת לעבודה, אבל היה שמח לבלות איתי כל היום במיטה. כשחזרתי מדוצן הרגשתי שאני עדיין חרמן, האתיופי השני דיבר איתי לפני כן בימים האחרונים והיה מת שאבוא אליו. אז נסעתי אליו לראות איך זה יהיה. זיינתי אותו וגמרתי שוב. התחושה היתה מוזרה.

אחרי יומיים אכלתי משהו מקולקל בבית קפה שלעולם לא אכנס אליו שנית וחטפתי כאב בטן מהסרטים כולל חום גבוה. עוד כאב בטן חטפתי, אבל רק רגשי, כאשר דותן פתאום לא משיב להודעות שלי בווטסאפ ואני אפילו לא רואה שני קווים לדעת שהוגיעו אליו בכלל. חסם אותי שוב? לא היתה שוב סיבה הגיונית לכך במיוחד שרצה השבוע להפגש באיזה ארוע שהוא מוזמן אליו באיזור המרכז. הוא בטח יספר אחר כך סיפורים שהתקלקל לו הטלפון או משהו, אבל ביני לביני אני מרגיש שהוא קיבל כאב בטן מהקרבה הגדולה מדי שלנו בפגישה האחרונה והתחרט שהזמין אותי לארוע שאמור להיות בו.

כאב בטן נוסף חטפתי היום. זה יותר בוקס לבטן. משהו שאני מסרב להאמין באמיתותו, אבל הגבר שסיפר לי על כך מתעקש שככה זה. הסיפור מתחיל לפני שלושה שבועות במפגש המאוד מוצלח שלי ושל דני התימני הרזה בגעש. היינו במקום די מבודד על החוף, אבל בכל זאת באיזה שהוא שלב הגיע לשם גבר אחר, בשלהי שנות השלושים שלו, חטוב שחום ותימני אף הוא, שאני מכיר ומזיין לפעמים. הגבר ראה אותנו, הרים יד לשלום [כשלמזלי, חשבתי שדני לא רואה אז] אני הנהנתי בלבד כדי שדני לא ישים לב שאנחנו מכירים והגבר ההוא הלך ועזב אותנו לנפשנו.

חשבתי שבכך נגמר העניין, אחר כך הוא כתב לי הגבר שהוא זיהה את הבחור שאיתי ושגם הבחור זיהה אותו ולכן הסתובב כאילו הם לא מכירים. חשבתי שהוא טועה, מכמה סיבות. קודם כל בגלל שבעבר כשדני ראה על החוף מישהו שהוא מכיר וקיווה שהמישהו הזה לא שם לב אליו, הוא אמר לי. הסיבה השניה היתה שידעתי שהגבר לא בענין של צעירונים שחיפים כדני. השלישית היתה שדני המשיך להתנהג אחר כך רגיל ולא היה בלחץ כפי שניתן היה לצפות ממישהו שראה מישהו מוכר על החוף. להיפך, דני היה ממש משוחרר וכייפי באותו יום. אבל היום, אחרי שלושה שבועות מהארוע הגבר נזכר בזה שוב ושאל אותי אם אני פגוע ממה שקרה. כשאמרתי לו שאין לי ממה להיות פגוע, אמר לי הגבר: "נראה לי שאתה באמת פגוע. באמת לא יודע ולא רוצה לדעת מה ביניכם, אבל אם זה מפריע לך שאנחנו ממשיכים להפגש תדבר". 

אמרתי לגבר שאם הם ממשיכים להפגש וגם אני ממשיך להפגש עם כל אחד מהם בנפרד, זה הזוי לי יותר מדי וזה אכן מפריע לי. ניסיתי לדלות מהגבר את השם או הניק של הבחור שהוא חשב שראה איתי, כדי להסיר את הספק אם הוא באמת מכיר את דני או שזו טעות בזיהוי, אבל הגבר סירב בטענה ששומר על דיסקרטיות. הוא הוסיף שאותי הוא זיהה מרחוק והתקרב אלינו רק כדי לדעת בוודאות אם הבחור שאיתי הוא הבחור שהוא מכיר. הוא גם הוסיף שהוא ורסטילי ובעל טעם מגוון ולכן הוא פוגש גם פסיביים.

אני לא רוצה להאמין שאכן דני נפגש איתו. אמנם דני אף פעם לא הבטיח לי בלעדיות, וגם אני לא טומן את ידי בצלחת, אבל תקופה ארוכה שהוא לא נפגש עם גברים אחרים בכלל ולאחרונה כשחזר להפגש לדבריו לא היתה לו אף פגישה מוצלחת. קיוויתי שאני מיוחד אצלו. קיוויתי שאני הקבוע היחידי שלו וזה נתן לו ערך מוסף בעיני, אבל עכשיו אני כבר לא יודע כלום. אם לדני יש יזיזות מתמשכת עם הגבר הזה, אז אני כבר לא ממש מיוחד אצלו וזה עושה לי ממש כאב בטן. אני גם פאקינג מקנא. הגבר אמר לי שלא נדבר על זה יותר ושגם מהבחור שהיה איתי הוא ביקש לא לדבר איתי על זה. מכך משתמע שדני אישר לו שזה אכן היה הוא. אני לא רוצה להאמין שזה נכון ולא יודע אם אוכל לדעת מה האמת אי פעם. בשורה תחתונה הודיע לי הגבר שנעזוב את המפגשים שלנו, ושאני והוא לא נמשיך להפגש עוד. אין לי בעיה עם זה, כבר זמן מה שאני רוצה להפסיק להפגש איתו ממילא. הבעיה היא שבעקיפין משתמע מזה שעם דני הוא ימשיך להפגש. אוף, אם רק הייתי יכול לדעת אם זה נכון או לא...

בלי שום קשר לכל הסיפורים של הגבר הזה, אני ודני דיברנו שאולי נפגש מחר. מעניין אם זה יקרה. מעניין איך הוא יתנהג אם נפגש. דני לא יודע, אבל הוא ודותן הם שני הבחורים שבשבילם אני אבטל כל דבר אחר ואלך להפגש איתם, ובמיוחד עם דני. 

כאב הבטן הפיזי שסבלתי ממנו השבוע כבר עבר, אבל הבטן עדיין כואבת מסיבות אחרות לגמרי... ואולי זו לא הבטן בכלל, מה שמביא אותי לשיר שבחרתי הפעם משנת 1977 - Bonnie Tyler - It's A Heartache: