יום הכיפורים ההולך וקרב הכניס אותי למוד של חשבון וסיכומים על מה שהיה ומה שאני מקווה שעוד יהיה.
יום הכיפורים הזה מיוחד מעוד סיבה, כי בערך בתקופה הזו של ספטמבר לפני עשר שנים, פגשתי את ההומו הראשון שלי. נו טוב, בטוח שפגשתי כמה הומואים גם לפני כן, אז אולי יותר נכון לומר שלפני כעשר שנים שכבתי עם הבחור הראשון שלי והתחלתי את מסע הקסם המסתורי שלי בעולם הגייז.
זמן טוב לסיכומים, לא?
חשבון
אז מה היה לנו לפני עשר שנים? גבר במרחק כמה שנים מגיל העמידה שמחליט לפתע לגלות את המיניות החבויה שלו, כשהוא באופן פתטי משהו, דווקא נמשך לצעירים. למה בעצם? אני מניח שזה קרה בגלל שהייתי צעיר כשהרגשתי בפעם הראשונה את המשיכה המקבילה אצלי גם לבנים, אבל ויתרתי עליה ולא עשיתי עם זה שום דבר מעשי במשך שנים רבות. אולי זו הסיבה שבסיס התשוקה שלי היה שם בגיל העשרה בו אולי ויתרתי על עצמי, או על חצי ממני, וזו היתה שכבת הגיל שאליה נמשכתי במיוחד, מנסה להגשים את פנטזיות נעורי האבודים.
בעשר השנים שחלפו ניסיתי למלא את הבור הזה של החסך העמוק שצברתי עם השנים, אבל כפי שנאמר "משביעו רעב", והתשוקה הזו לא ידעה שובע.
בעשר השנים האלה זיינתי יותר מארבע מאות בחורים וגברים, גיל ממוצע במפגש ראשון קצת פחות משלושים. כן, עשיתי קצת קצת סטטיסטיקה. חחח.
למרות שניתן להתרשם ששכבת הגיל המועדף עלי היא סוף שנות העשרה ותחילת שנות העשרים, מסתבר שדווקא רובם המוחץ הבחורים ששכבתי איתם, או יותר נכון שאהבתי במיוחד לשכב איתם, היו דווקא בגילאים 25 -30.
עם השנים, חלקם שהמשכתי לשמור איתם על קשר, התבגרו אבל זה לא פגם כהוא זה במשיכה שלי אל רובם, גם שחלקם כבר בחצי השני של שנות השלושים. להיפך, ככל שמכירים יותר טוב, הסקס נהיה מוצלח יותר ויותר.
בניגוד למה שניתן להתרשם, כשיש כימיה טובה, סקס מוצלח ומשיכה הדדית, אני נשאר בקשר שנים. כך קורה שחלק מיזיזי כבר הולכים איתי שבע שמונה שנים, ולא משנה בני כמה היו כשנפגשנו לראשונה. אם זה טוב, למה לוותר על זה?
אני אמנם פוגש לפעמים בחורים חדשים, כי הצורך הזה לפתות, להשיג ולהצליח עדיין חזק אצלי. משב רענן לאגו של גילי המתקדם והולך, אך האמת ניתנת להאמר שרובם מפגשים לא מוצלחים. נדיר שאני מוצא מישהו ששווה להמשיך איתו הלאה מעבר לסטוץ חד פעמי ובשנתיים האחרונות אני יכול לספור על אצבעות כף יד אחת עם כמה בחורים חדשים זה קרה.
בדרך כלל אני מעדיף להפגש עם בחור טוב ומוכר וליהנות ממה שיודע שיהיה ולקוות אף להשתפר, מאשר להתחיל את כל הסאגה עם בחור חדש, כי מה לעשות, אני לא אדם של סקס מיכני קר אלא של מפגש חם, אינטימי, חם וחושני, ולא לכל אחד זה מתאים. על ה"לא מתנשקים" כבר שמעתם? אז זה הסוג שהכי מוריד לי, ולא משנה כמה חתיך או צעיר יהיה, כמעט תמיד אני שולל מראש את האפשרות להפגש עם בחורים כאלה. לא תמיד, אבל כמעט תמיד. פשוט, בלי מגע, נשיקות ואינטימיות, אני מרגיש כמו דילדו אנושי ולא בא לי על זה.
גם מי שיגיד לי שהוא מוכן "להתפשר" ולהתנשק (רק כי רוצה להשיג את הזין שלי) מוריד לי את החשק לפגוש אותו באופן משמעותי. אני יודע שאני מפסיד ככה הזדמנויות, אבל כזה אני.
עובר
יש לצערי בחורים שאיתם למרות שהיה טוב, הענין הלך ודעך או פשוט עבר ונגמר. לפעמים פשוט ירד להם העניין המיני כלפי, לפעמים הייתי רק חוויה בדרך ולפעמים הנסיבות השתנו. מה שלא תהיה הסיבה, קשה לי לשחרר בחורים טובים, בחורים שנהניתי איתם מאוד, בחורים שמושכים אותי מאוד או בחורים שהקשר איתם היה קצת יותר מעבר לקשר מיני בלבד.
הבחור שהעניין הזה איתו החל לפני שבע שנים, והכי כואב לי שהוא דועך והולך, שלא לומר עבר ונגמר, הוא דני, התימני הרזה עם העיניים הירוקות, שהכרנו כשהיה כבן 23. הוא היה אז שחיף רזה מאוד עם חיוך מקסים וישבן קטן שעיר ומסעיר. הוא כבר לא שחיף אבל עדיין רזה מאוד וסקסי מאוד. אני מת על הבחור הזה. עם השנים הפכנו גם לחברי נפש טובים. אנחנו נפגשים המון. כמה פעמים בשבוע הוא בא לסגור איתי את היום על בירה, ג'וינטים, נשנושים ואיזה סרט ששאני לא מכיר והוא שולף לי מהאינטרנט. כייף לי איתו במפגשים האלה ואני לא מוכן לוותר עליהם, אבל הם גם קשים לי ומכאיבים לי בגלל מה שאין בהם כבר תקופה ארוכה: חירמונים וסקס. היתה תקופה שהוא אמר שירד לו החשק לבנים ושהוא רק נפגש עם בחורות. כך היה כמעט כל השנה האחרונה, אבל לפני חודש חודשיים, אחרי ביקור בחו"ל, שם הוא חגג, כיאה להומו או דו מיני עמוק בארון שמוצא את עצמו חופשי ומשוחרר מרסן כבלי ארונו העמוק. שם בחו"ל מי כבר יכיר אותו וידע? אבל גם כשחזר לארץ והצהיר שהוא שבע ובחודש הקרוב אין לו שום עניין עם גברים, חלפו רק שבוע או שבועיים והוא שוב בענינים. באטרף, בגרינדר ובצ'אטים. נפגש ומזדיין עם אחרים, אבל לא מגלה בי שום עניין מיני. וגם אם אני מצליח לפתות אותו לקצת התחרמנות, זה נעצר הרבה לפני זיון, כי הוא אף פעם לא מגיע "מוכן" לזיון כשהוא נפגש איתי. אני מקווה שעוד לא נסגר הגולל על הזיונים שלנו, אבל אין לי ספק שהם לא יחזרו להיות בתדירות של פעם פעמיים בשבוע, כמו שהיו אז בשנים הראשונות שהיו יחד. חבל. חבל מאוד. דני הוא לא איזה חתיך הורס, ותאמינו לי שהייתי עם כמה וכמה חתיכים הורסים בתקופה הזו, אבל הוא הבחור שאני הכי רוצה. רוצה ולא משיג. התחלנו מסטוץ, התפתחנו ליזיזים, המשכנו להיות friends with benefits ואנחנו צועדים בצעדי ענק להיות צמד חברים סטלנים בלבד.
עוד אחד שעבר הוא החתיך-על ההוא שסיפרתי עליו לפני כמה חודשים. אם צריך לדבר על הבחור הכי מושך שהכרתי אי פעם, אז זה הוא. היו לי בחורים יפים, הן בפנים והן בגוף, אבל הוא, גם אם הוא לא היפה מכולם, הוא ללא ספק המרהיב והמושך מכולם. הכרנו כשהיה בן 20 לסטוץ חד פעמי ולפני כמה חודשים נוצר בינינו קשר שוב והיו שני מפגשים מטריפים שסיפרתי עליהם פה. בינתיים הבחור נכנס לזוגיות וגם עזב את הארץ והעניין איתו נגמר לצערי, אבל לפני שנגמר הוא עוד הספיק לספר לי שבאופן מקרי נתקל בפוסטים שכתבתי על המפגשים איתו ואמר לי על מה שקרא: "קראתי והתלהבתי. זה היה מדהים ומרגש. וואו. פשוט תודה".
ועוד אחד שגם מצער אותי שהיה ועבר, לפחות בינתיים עבר, הוא המרוקאי הסקסי החטוב והזהוב, שהוא ללא ספק הזיון הכי טוב שלי. הוא כבר במחצית השניה של שנות השלושים שלו, ואני מכיר כבר כשבע שנים, אבל הסקס איתו ממפגש למפגש רק הלך והשתפר. אני זוכר עוד את הפעמים הראשונות שהוא ממש התקשה לקבל את הזין שלי, והיה גומר ומשאיר אותי וחצי תאוותי בידי. אני זוכר גם את המפגשים של השנים האחרונות ששנינו עפנו זה על זה בטירוף והסקס היה אש וניצוצות. אין דברים כאלה. סקס מושלם. בחודשים האחרונים הוא התרחק ממני מאוד ובקושי יצא לנו להפגש. משהו עובר עליו בחיים שהביא להתרחקות הזו ואני מקווה שהמשהו הזה יעבוד ומדי פעם (אפילו אם זה לא יהיה כל שבוע כבעבר) אנחנו עוד נפגש לסקס מדהים ותשוקתי.
ושב
בזמן האחרון, אולי כמשקל נגד לבחורים ההם שעברו והתפוגגו, כמה בחורים מהעבר מצאו את דרכם חזרה אלי, בין אם זה כרגע רק וירטואלי ובין אם מפגשים של ממש.
דותן, האתיופי המיתולוגי שלי, שלח איזו יונה עם עלה של זית ופנה אלי לפני כמה חודשים. אנחנו מדברים מדי פעם, ואני יודע שיש לו באיזה שהוא מקום רצון לפגוש אותי שוב לסקס חם וטוב כמו בעבר, אבל זה עוד לא קרה. מעניין איך יהיה כשיקרה ומתי יקרה.
את החייל הקרבי, מקוראי הבלוג שלי, הכרתי ממש פה כשהיה בן 22 לפני כשש שנים. נפגשנו כמה פעמים בשנתיים שלוש שלאחר הפגישה הזו אבל כבר כמה שנים שלא היה לי איתו שום קשר. לפתע בחודש האחרון פנה אלי איזה בחור חטוב וסקסי מאוד באטרף ואחרי ששלח תמונות שאל אותי אם אני לא זוכר אותו. משהו נראה לי מוכר אבל חשבתי שזה רק הדמיון שלי מתעתע בי כי לא הצלחתי לשים את הנקודה מה מוכר בו. חשבתי שאולי רק דיברנו פעם או משהו. הוא פשוט השתנה מאוד. גם כשהכרנו הוא היה מושך, אבל השנים שעברו (וחדרי הכושר כנראה) רק עשו לו טוב והוא השתבח עוד יותר. רק אחרי שהזכיר לי את שמו ועוד פרט לגביו, ירד לי האסימון. וואוו. זו היתה באמת הפתעה, ואני רק מקווה שהיא תמשך להפתעה עוד יותר טובה, אם וכאשר נפגש. אם אתה קורא את זה, אז יאללה, בוא ניפגש... חחח
השבוע היתה לי עוד הודעה מפתיעה כזו ממישהו אחר באטרף, אבל מה שהיה מפתיע בה במיוחד זה שמדובר בבחור שאיתו היה לי סטוץ חד פעמי לפני כשלוש שנים. מה גרם לבחור הזה דווקא להזכר בי פתאום אחרי שלוש שנים, אין לי מושג. אבל הוא חמוד, גוף סבבה וכבן שלושים שגר לא רחוק, אז יכול להיות מעניין לפגוש אותו שוב. בכל אופן זו סוג של מחמאה שבחור שהייתי איתו פעם אחת לפני שלוש שנים עדיין זוכר אותי לטובה ומוצא אותי במרחב הוירטואלי, לא?
ואחרון אחרון חביב, והיחיד מהשבים שגם נפגשתי איתו ממש, הוא בחור שכבר חצה את גיל 40, אבל שומר על גוף רזה ולוק נערי כמו שאני אוהב. אחרי כחמש שנים שלא היה לי שום קשר איתו, לפתע out of the blue מצא אותי בגרינדר, למרות שאף פעם לא דיברנו בגרינדר. נפגשנו לסקס חזק ויצרי, היה טוב, אבל לא יודע אם בא לי שיקרה שוב. ימים יגידו.
אז לכבוד כל הבחורים שפגשתי במסע הקסם המסתורי הזה שלי בעולם הגברים בעשר השנים האחרונות, אני מקדיש כמובן של השיר של הביטלס משנת 1967 -
אני מכיר אותו כבר שנתיים בערך, נער הורס שחום חלק, חצי תימני כמוני, עם פנים יפות ושיער ארוך ומיוחד. הוא עמוק בארון, סטרייט לכאורה כמוני שיוצא ומזדיין עם בנות אבל פה ושם מחפש את דמות האב הזו לסקס שונה ואחר, ואני נפלתי לשמחתי לקטגוריה הזו. הוא בן 24 אבל נראה צעיר בכמה שנים, אפילו אם היה אומר שהוא בן 18 לא הייתי מתפלא. גפו הקומפקטי וישבנו החם כשהוא מתיישב עלי, מטריפים לי את החושים. הוא חם, אינטימי, חושני כמו שאני אוהב, ולא נורא שקצת קשה לו לקבל את הזין שלי כי הדקות האלה שהוא מקבל אותו עד הסוף בלי מעצורים אחרי שעות של חירמונים, שוות הכל.
בפעם האחרונה שנפגשנו היה לו כל כך טוב איתי כשהוא ישב עלי, לפני החדירה, מעורסל בין זרועותי ומתנשק ללא הרף, הוא שיחק בשיער החזה שלי, שהוא כל כך אוהב ואמר לי שהוא פוחד. פוחד להתאהב בי, ואחרי כמה זמן אמר לי: "אני אוהב אותך", אבל אולי זה היה בהשפעת עשן הג'וינט והחרמנות. "אני רוצה להיות הבן שאין לך" הוא הסויף ואמר ברוך, ואני רק חייכתי ואמרתי לו שיהיה.
כזה קרה, סיפרתי לו שפעם כתבתי סיפור כזה על יחסי אבא חורג ובן. הוא התלהב ולא נרגע עד שלא הקראתי לו את הפרק הראשון של הסיפור "בן חורג" שכתבתי לפני כמה שנים. סיפרתי לו כשהוא יושב עלי בערום ללא חדירה. סיפרתי לו כשהוא מדי פעם לוקח הפסקה קצרה לנשיקות חמות ומלאות תשוקה וסיפרתי לו כשהוא לוקח הפסקה קצרה למצוץ לי את הזין או לחכך את ישבנו ההורס על הזין שלי שכבר חיכה ברטט לחדור לתוכו. הוא התלהב מהסיפור ממש כמו ילד קטן שמקבל צעצוע, ולא רצה להפסיק עד שלא הגעתי לסוף הפרק. מזל שלא ידע שיש עוד פרקים, אחרת מי יודע מתי היינו מזדיינים בסוף.
אבל הפרק הראשון נגמר ואז שכבנו והזדיינו בכייף ובעונג כשהוא מקבל את הזין שלי ושואל: "אני יכול לקרוא לך אבא?" תשובתי החיובית הגבירה את חרמנותו. אחרי שגמרנו בעוצמה בזה אחר זה הוא אמר לי שהיחס שהוא מקבל ממני הוא לא מקבל מאף אחד וביקש שאשאיר לו סימן על הגוף, סימן לאהבה, סימן לשייכות, סימן של איקי על הפטמה, ולשמחתו מצצתי אותה בעוצמה עד שנותר סימן. מקווה שהסימן הזה יזכיר לו אותי ושלא יקח שוב חודש חודשיים עד הפגישה הבאה שלנו. בתור "אבא" יש לי זכויות ביקור, לא?
ולכבודו, שני שירים אב ובן שהתלבטתי ביניהם והחלטתי להכניס את שניהם. האזנה נעימה:
החתיך מהשדירה חזר מחופשה חלומית של ים וזיונים עם מישהו שהוא מכיר. הוא אמר לי שכשהיה שם חשב כמה היה מיוחד באותו יום שהיינו יחד בטבע, כמה שנינו חיכינו לזה מאז שאנחנו מכירים, ולמרות זאת לא גמרתי ולא היה נראה לו שאני נהנה בשלב מסויים. הוא אמר שממש חשב על זה בחופשה שלו כל פעם שהבחור שהיה איתו גמר והרבה כל כך, וכמה רצה שזה יהיה אני, אבל זה אומר משהו לצערו.לא חשוב בכמה מקומות נעשה את זה, או כמה מיוחד זה יהיה, זה לא באמת חשוב.
"אולי אתה לא נמשך" הוא הוסיף: "הראש שלך מפוצץ בבחורים אחרים. כל דבר מזכיר לך מישהו. זה בסדר. אתה פשוט צריך להיות כן עם עצמך. סקס אמור להיות כייף ולגמור ולרצות עוד ועוד. התחושה שלי איתך, שאתה לא כזה. מה שעוצר אותך זה אולי זה שאתה נלחם בזה. כי אתה מאוד ואהב אותי כבן אדם, אבל לא נמשך אלי כמו אל אחרים. כל פעם אתה מת שזה יהיה שונה, ואתה לא מצליח. זה לא קורה."
לא היתה לי ברירה. זה היה רגע האמת והחלטתי לתת לו את הכנות שלי: "עצוב לי להודות בכך, ניסיתי הרבה זמן לחשוב שזה לא כך, אבל אולי אתה צודק", עניתי לו.
אחר כך הוא הוסיף שכמו מפגר הוא שמר לי את התאריך ההוא שיהיה לבד בבית ואמר לאנשים אחרים שרצו לבוא שהוא לא יכול. כמו מפגר הוא מחכה ואילו אני לא נמשך אליו. השבתי שאני נמשך, אבל לא במידה שמגיעה לו. עובדה שכשאנחנו נפגשים אני לא יכול שלא לגעת בו. אמרתי לו את האמת, כי ידעתי שאני נמשך, אבל לא מספיק. לא כמו בחורים אחרים שמסעירים את תשוקתי יותר.
"מגיע לך שאני אעלם מהחיים שלך, לא כי אתה איש רע, אלא כי אתה שומר אותי על אש קטנה. אתה רוצה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה", הוא אמר ואחר כך הוסיף: "אני הולך להגיד משהו מגעיל, אבל נשבר לי. אני מחכה ליום, בעוד כמה שנים, שההודעות יפסיקו להגיע, והטלפונים גם. עוד כמה שנים שאת כולם כבר לא יעניין הזין הגדול שלך. ואז תשב עצוב ותזכר בי ובחלום הזה שרציתי אותך. את החיבוק, את הנשיקה, ואת הלצחוק ביחד. אני מקווה שעד אז אהיה כבר במקום אחר ולא אחכה לך כמו אידיוט."
וכל זה לא נותר לי אלא להגיב בשלושה סמיילים עצובים.
שכבה אחרי שכבה הוא קילף ממני את הבצל שאני, עד שבסוף נשארו רק הדמעות. וזה המקום לשירו הישן של Roy Orbision משנת 1962 - Crying:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
