לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

פילבוקס


חוויות, דעות, סיפורי סקס, אירוטיקה ואהבה שכתבתי על גייז וביסקסואלים, שירים שאהבתי ותמונות שאספתי, הכל לפי מצב הרוח והחשק.
Avatarכינוי: 

מין: זכר

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2017    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

בן חורג - פרקים ג' ד' (סיפור גיי-אירוטי)


 

היום מלאה שנה לבלוג ופרסמתי שלושה פוסטים ואילו זה הפוסט הרביעי. היה פוסט אחד אסוציאטיבי-מוסיקלי, פוסט שני על סרטים, פוסט שלישי על מוסיקה והגיע זמנו של הפוסט אודות הדבר העיקרי בבלוג הזה: הסיפורים. אז הנה הפרקים החותמים את הסיפור שתחילתו פורסם אתמול: בן חורג. אשמח לקבל גם תגובות. תודה.

 

לחזרה לתחילת הסיפור לחץ כאן.

 

פרק ג'

 

חלפו רק שלושה חודשים מאותו ליל אהבה בו שקד גילה לראשונה את האפשרות להיות אקטיבי ואני גיליתי שהוא רק "גיי" והגיע יום גיוסו לצבא. חודש לפני כן הוא הפסיק את מנהג גילוח הגוף שלו, בעצתי, כדי שלא יציקו לו בצבא והוא סבל מגירוד נוראי. עשיתי כל שיכולתי להקל עליו, מרחתי לו את הגוף במשחות הרגיעות או לפעמים בשמנים ריחניים שהיו המבוא לסקס סוער שגם, איכשהו, עזר להרגיע עוד משהו חוץ מהגירודים המציקים.

 

בתור חייל בודד, שקד היה אמור לשרת קל"ב אבל ניסיתי לשכנע אותו להגיש בקשה לשרת בבסיס סגור. אמרתי לו שיותר בריא בשבילו קצת להתרחק, לנסות לראות איך הוא עומד בכוחות עצמו ומנסה להשתלב בחברת בני גילו ואף הוספתי חצי בצחוק חצי ברצינות: "ואתה גם צריך לנסות פעם גם סקס עם צעירים בגילך, לא רק עם זקן כמוני." אבל שקד רק התרגז ואמר "אני אראה לך כבר מה זה סקס עם זקן כמוך" והתנפל על הזין שלי עם לשונו המשגעת, הקיפו בשפתיו הבשרניות והלחות והתחיל לעלות ולרדת בדיוק כמו שאני אוהב עד שהביא אותי לאטרף מוחלט וגמרתי בתוך הפה המתקתק הזה בפעם הראשונה באותו לילה. אחרי שגמרתי עלה שקד עם לשונו הרטובה ונשיקותיו הקטנות מעלה מעלה, לאט לאט מהזין אל הבטן, ניקה ממושכות את אזור הטבור והמשיך לתת טיפול יסודי לכל פטמה והרג אותי מצפיה להרגיש את הפה הזה על שפתי השוקקות. היה לו זמן והוא החליט לקחת את הזמן שלו כדי לשגע אותי לגמרי.

 

"זקן פחחח..." הוא אמר באירוניה "תראה איך הזין שלך עומד רק חמש דקות אחרי שגמרת, זה זקן זה?" והמשיך להעלות לי את מפלס החרמנות מרגע לרגע, עד שכבר לא יכולתי לחכות. תפסתי את ראשו שהיה מונח לי על החזה והצמדתי את פיו הקטן אל פי עד שכמעט בלעתי אותו מרוב אהבה. הזין שלי כבר עמד מחדש במלוא אונו ושקד התחיל להתישב עליו בלי הרבה דיבורים מיותרים בתנוחת הישיבה המענגת שסימלה את הזיון הראשון שלנו באוהל על שפת הכנרת, זיון שלא יכולתי לשכוח לעולם. "לחפש סקס עם צעירים, אתה שולח אותי, מה?" אמר שקד עם כל תקיעה ותקיעה של הזין שלי עמוק לתוך ישבנו הסקסי עד שלא יכולתי יותר. לא יודע מאיפה הוצאתי את זה אבל גמרתי שוב בתוכו. שקד עוד לא גמר, הזין שלו כבר היה שלוח במלוא אונו קדימה, חלק ונוצץ מזיעה ועד סף התפוצצות.  במהירות רבה, לפני שיגיע לשיא, הפך אותי על הבטן וחדר לתוכי במהירות והתחיל לתקוע כמו אנרג'ייזר אך לא הפסיק לברבר תוך כדי: "קבל אותו, קבל את הזין שלי. אני יודע שאתה מת לקבל אותו. שתתגעגע אלי הרבה כשאני בצבא ותפסיק לדבר שטויות שאני אלך להזדיין עם צעירים. זה רק אני ואתה, הבנת?"

 

הבנתי טוב מאוד ונלחמתי בכל כוחי בהבנה הזאת ובהתמסרות המוחלטת לכל העונג הזה איתו שהיה בניגוד לכל הגיון בריא, אבל כששקד היה איתי במיטה ההגיון יצא לחופשה ממושכת. שקד גמר לקשקש לי במוח וגמר בתוכי באותו זמן ואחרי שקמנו ראיתי ששחררתי עוד כמה טיפות אחרונות על הסדין. בלילה ההוא שקד ממש חלב אותי עד הסוף ורק אחרי הפעם הרביעית באני לא יודע כבר איזו תנוחה, הוא הסכים להפסיק, מותיר אותי תשוש לגמרי. "זה בסדר, כל עוד אתה מסוגל לכל כך הרבה סיבובים בלילה, לא נראה לי שאני צריך לחפש צעירים" הוא קנטר אותי לפני שחזר לנשיקה וחיבוק ונרדם צמוד אלי עד הבוקר.

 

למחרת בבוקר, רגועים ומסופקים המשכנו את השיחה בנחת. בתחילה שקד המשיך להתנגד וסרב לשמוע על אפשרות להיות רחוק ממני. "אני חייב להרגיש אותך כל לילה, כמו אתמול. איך אתה יכול לוותר על זה?" הוא שאל. "גם אני רוצה אותך כל לילה וכמה פעמים בלילה, מתוק. גם לי זה קשה להתרחק ממך, אבל אתה צריך לצאת קצת לעולם, מחוץ לחממה הזאת שהקמנו סביבנו. להכיר דברים חדשים ולגדול. אלה החיים".

התעקשתי ושכנעתי אותו למרות שעיקם את הפרצוף, עד שהגיש את הבקשה לשרת רחוק בחוסר חשק רב. באיזה שהוא מקום, רציתי גם להתרחק בעצמי מהיחסים האלה, שכמה שהיו מטריפי חושים, ידעתי שהם לא כל כך בריאים לשנינו. עברתי כבר את גיל 30 והדבר עורר בי מחשבות חדשות-ישנות על נישואים, אשה וילדים, למרות מה שהבטחתי בזמנו לשקד, בסערת הרגשות שעברה על שנינו. ידעתי שאני מסוגל להמשך גם לנשים והיו לי בעבר לא מעט מערכות יחסים. האמת היא שעד ששקד טרף לי את כל הקלפים של הסקס והאהבה, אפילו לא עלה על דעתי לקיים יחסים עם גבר. היום כבר לא הייתי כל כך בטוח עד כמה אני מסוגל להמשך לנשים או גברים אחרים כי שקד מילא את כל עולמי בטונות של אהבה וסקס. לא הייתי בטוח. נראה לי שרציתי לדעת, אבל לא ידעתי אפילו איך.

 

בהתאם לבקשתו, אחרי הטירונות, שקד אכן נשלח לבסיס מרוחק ושולב בתפקיד של עוזר שליש בבסיס אי שם בנגב. הפרידה ממנו היתה קשה. לא האמנתי עד כמה קשה היא תהיה. עד כמה המיטה תהיה קרה בלעדיו ועד כמה המרחק הרב שהוא התרחק ממני יאיים לקרוע את ליבי החוצה מתוך בית החזה. גם לשקד היה קשה והרגשתי את זה בצליל קולו בשיחות הטלפון שניהלנו מדי פעם. הוא לא יכול היה לדבר חופשי בגלל שהיו אנשים מסביב, אבל הבנתי. רק בעוד שלושה שבועות הוא יוצא לחופשת שבת והזמן נראה לי ארוך כנצח, אבל אחר כך התברר שהוא יהיה ארוך עוד יותר.

 

שיחות הטלפון משקד, שבתחילה היו מדי יום ולפעמים כמה פעמים ביום, הלכו והתמעטו. כנראה הוא כבר מתרגל לחיות בלעדי, חשבתי, אבל התגעגעתי אליו מאוד. יומיים לפני חופשתו המיועדת שקד התקשר והודיע שהוא לא יגיע הביתה, עקב תרגיל חטיבתי ושבוע אחרי זה יערך תרגיל אוגדתי כך שלכל המוקדם נפגש רק עוד שבועיים. תוך רגע נחת מצב הרוח המרומם שלי והתרסק על הרצפה. הפרידה הממושכת הזאת כאבה לי. כאבה לי מאוד. שקד, לעומת זאת, כבר נשמע יותר רגוע, אבל כנראה שהוא חש בעוגמת הנפש שלי ואמר בלחש: "אני אפצה אותך כשאני אגיע בעוד שבועיים. אל תצפה לישון הרבה באותו לילה."

"אני מאוד מתגעגע אליך, מתוק שלי, אתה מסתדר שם?"

"אני בסדר גמור. יש פה חבר'ה נחמדים ואפילו הכרתי פה כמה חברים טובים." אמר שקד. ידעתי שזה טבעי, ידעתי שזה יבוא ואפילו גרמתי לזה במו ידי, אבל לא יכולתי שלא לחוש צביטה נוספת בלב כשאילצתי את עצמי לומר לו: "אחלה, תעשה חיים".

שקד הרגיש שאני קצת בדאון והוסיף: "אני מקווה שאתה לא יושב כל הזמן בבית ומחכה לי, אה? למה שלא תחזור לחוג ריקודי סלסה ההוא במרכז ביכורי העיתים? זוכר שסיפרת לי כמה אהבת את הריקודים הלטיניים האלה פעם?"

"טוב, טוב, אולי אני אעשה את זה" עניתי.

"רק אל תשכח מה הבטחת לי, כן?" הוא הוסיף, מתיחס להבטחה שלי לוותר על אפשרות של נישואים שניים.

"כן, כן," השבתי בפיזור נפש כי מחשבותי כבר עפו לזכרון רחוק על כל הבחורות הצעירות הסקסיות בריקודי הסלסה ושאר הריקודים הלטיניים החושניים ההם, שהעסיקו אותי כל כך לפני שהתחלתי לעבוד בבנק ולפני שהכרתי את נטע.

 

ביום שני בערב, אחרי כמה שנים שלא הייתי שם ואחרי שבררתי שהחוג עדיין מתקיים, הכרחתי את עצמי לקום מהכורסא ונסעתי למרכז ביכורי העיתים, ליד מפעל הפיס בתל אביב. כמו ריקודי עם, למי שאוהב, גם חוג הסלסה הזה נודע לא רק כמקום ללמוד לרקוד, אלא גם - ויש מי שיאמר שבעיקר - בתור כר נרחב להיכרויות או למציאת פרטנר/ית לסקס ללילה או מעבר לכך. הלכתי לשם בלי כוונות זימה מיוחדות, רק רצון לצאת מהארבע קירות האלה שלי, לשמוע מוזיקה טובה ולהזיז קצת את התחת.

 

מאחר וכבר זמן רב לא רקדתי, עמדתי בהתחלה בצד, נשען בגבי על הקיר שלא יפול ובדקתי את הסביבה. המרקיד פתח באיזה ממבו סוער והסתכלתי על הרוקדים ללמוד את הצעדים. לשמחתי גיליתי שרוב הצעדים מוכרים לי והתחלתי לחפש בת זוג לריקוד. לפתע הבחנתי בסופה שמתקרבת אלי מהקצה השני של האולם עם רגליים וידיים מתנפנפות. שמה של הסופה הזו היה שלהבת וכשמה כן היא, שיער חלודה אדמדם, ג'ינג'ית אמיתי, סוערת וסקסית כבת 25 או 26. שָלי, כולם קראו לה בקיצור, אבל שלהבת הלם אותם יותר. היא הגיעה עד אלי עם פנים משולהבות וחיוך רחב, קפצה עלי בחיבוק עז וצרחה: "צליל! אני לא מאמינה, צליל! איפה היית? כבר יובלות שלא ראיתי אותך כאן!".

" שלום גם לך" עניתי לה בשוויון נפש וקצת בתמהון מול התלהבותה המוגזמת.

 

לא ראיתי את שלהבת כבר חמש שנים לערך. קצת אחרי שהתחלתי לעבוד בבנק, זנחתי את כל הריקודים הלטיניים ההם והתמסרתי לעבודה ואחר כך להיכרות ולחיים עם נטע ושקד. כבר שנים לא חשבתי על "צעד, משקל, משקל, שִׂיכּוּל חילוף, פוינט, עקבים, אצבעות, שיוף, ימינה, שמאלה, סיבוב, קוויק-קוויק-סלוו, פרומנד, אחיזת מוצא" או כל הקודים האחרים של צעדי הריקוד ההם וגם לא על שלהבת. בתקופה הפרה-הסטורית ההיא, רקדתי הרבה. הרבה מאוד אפילו ולא רק בביכורי העיתים. היינו גרעין של איזה 10 - 12 משוגעים לסלסה ולשאר הריקודים הלטיניים ופשוט נדדנו לנו מחוג לחוג. כמעט כל יום בשבוע היינו בחוג סלסה או חוג ריקודים לטיניים במקום אחר, מלבד בשישי ושבת. ממש פריקים אמיתיים.

 

חלקנו הכרנו זה את זה באוניברסיטה וחלקנו נפגשנו פשוט באחד החוגים. ברוב החוגים ההם היתה איזו במה שעליה עומד המרקיד שמדגים את הצעדים עם בת זוג אקראית. קבוצת הפריקים האלה שנמניתי עליהם היתה מתכנסת ליד הבמה לכמה דקות של פטפוט לפני תחילת החוג ואז גם היינו מחליפים ידיעות על חוגים "שווים" נוספים שנפתחו במקום כזה או אחר והיינו נודדים מאחד לשני. מבלי ששמתי לב, שלהבת הפכה אז, באיזה שהוא שלב, לבת זוגי הכמעט קבועה לריקודים. גם אם מתי שהוא הייתי תופס מישהי אחרת ורוקד איתה, אז מיד כשהתחלף השיר, היתה שלהבת מגיעה בסערה, מושכת אותי בידה ואומרת בתקיפות אדיבה לבחורה שרקדתי איתה: "הריקוד הזה שלנו". היא היתה רקדנית טובה, שָלי, ונהניתי לרקוד איתה, אז בדרך כלל לא התנגדתי. זה היה נוח כזה שכל אחד מאיתנו הבין בחוש או ברמז קל את רצונו של השני לגבי התנועות במהלך הריקוד, והריקוד זרם.

 

"נו אז לאן נעלמת?" חזרה שָלי על שאלתה בעקשנות.

"פה ושם. התחלתי לעבוד בבנק והייתי עסוק מעל הראש" עניתי לה מעלים, משום מה, את נישואי והתאלמנותי וכמובן את העולם ההזוי שאני שרוי בו כעת עם שקד.

"נו ואיזו רוח הביאה אותך לכאן עכשיו?" שאלה.

"העבודה כבר זורמת וגם קיבלתי קידום, אבל הייתי קצת משועמם. התגעגעתי קצת לרקודים האלה. ומה איתך?"

"אני התחתנתי לפני שנתיים ואחרי שנה זרקתי את המניאק שבגד בי וחזרתי ללמודי תואר שני. אז אני שוב באוניברסיטה והפעם על חשבונו של המניאק שהסכום שקיבלתי ממנו בגירושים מספיק לי ללמודים ולמחיה לעוד כמה שנים טובות. אז חזרתי להכות במרץ את כל חוגי הסלסה האלה. אתה בא לרקוד?" אמרה לפתע, כאילו בלי קשר, בדיוק כשהממבו התחלף לרומבה איטית וחושנית. אז באתי. הריקוד איתה היה טוב כמו תמיד, חמים, נעים ונוח, עם תחושה של חזרה לעבר המוכר לפני שהדברים הסתבכו כל כך. ידענו לרקוד את הרומבה טוב, בהתאמה כמעט מושלמת וזה היה הריקוד האהוב עלי במיוחד. שָלי התגברה באלגנטיות על הפספוסים הבודדים שלי בריקוד ורק הזכירה לי מדי פעם את הצעד המתאים במילות הקוד שסיגלנו לעצמנו כבר מזמן.

 

"חשבתי עליך" אמרה שָלי באמצע הריקוד "ואפילו שאלתי עליך את הפריקים של הבמה, שחלק מהם עדיין רוקדים פה, אבל אף אחד לא ידע לאן נעלמת."

"אז מה, לא מצאת מישהו טוב כמוני לריקודי סלסה?" עקצתי אותה והיא ענתה ביותר משמץ של רמז "למה רק לסלסה?" והמשיכה להתחכך בי כמו שצריך ואפילו יותר ממה שצריך בריקוד הכל כך צמוד וחושני הזה. מה היא כבר זוממת, תהיתי. אף פעם לא היה ביננו משהו מעבר לריקוד למרות שבדיעבד נודע לי שהיא רצתה, אבל היא היתה אז צעירה מדי ולחוצה מדי כדי לעורר את תשומת ליבי. אבל הפעם תשומת ליבי התחילה להתעורר כבר באמצע הריקוד, עד שהתחלתי לחשוש שזה בולט מדי וגם היא תרגיש בהתעוררות הזאת. למזלי, בדיוק אז התחלפה הרומבה לסמבה ותשומת הלב שלי התחילה להרגע. כשאחרי הסמבה הגיעה המרנגה הצמוד, החלטתי לא לקחת עוד פעם סיכון ופרשתי לבר הצמוד, כדי לנוח ולשתות משהו. שָלי הצטרפה אלי ושאלה אותי אם יש לי רכב ואם אוכל להקפיץ אותה הביתה אחרי החוג. עניתי בחיוב ואפילו עליתי אליה אחר כך לקפה ואת המרנגה כבר רקדנו באותו הלילה במיטה אצלה בבית.

 

אוקיי, אז אני מסוגל להעמיד את הזין מספיק חזק גם כדי לזיין בחורה, אבל האם מה שאני באמת רוצה? לא הייתי בטוח. אחרי כמעט חודש של התנזרות מסקס אולי הייתי מסוגל לזיין כל דבר שזז, אז לא ממש אומר משהו. עדיין רציתי את שקד ורק המחשבה עליו הספיקה כדי לגרום לי להתרגשות במחוזות הדרומיים, אבל האם זה רק שקד או שבחורים נוספים מסוגלים לעשות לי את זה? לא ידעתי ולא העזתי אפילו לבדוק. לא היה לי עם מי, לא היה לי גיי-דאר ולא ידעתי איך ואיפה. מה לעשות, לא הייתי חלק מ"הקהילה", ולא ידעתי מה שכל ילד בן 14, שנדמה לו שאולי הוא גיי, יודע היום. גם לא הייתי בטוח אם אני רוצה לחצות את הקו הזה בכלל. הקו שאומר שאני גבר שאוהב גברים ולא רק גבר שאוהב את שקד.

 

חלף עוד שבוע ושוב פגשתי את שָלי והפעם אספתי אותה מביתה לפני החוג. היא ביקשה שאקדים קצת כי צריכה בדרך לעשות עוד משהו, אז הקדמתי. אחר כך התברר שה"עוד משהו" הזה היה איזה קוויקי קצר איתי לפני החוג. אחרי שגמרנו להשתולל קצת בכמה תנוחות קוויקיות ונסענו לחוג, סיפרתי לשָלי חלק ממה שעבר עלי בשנים האחרונות. סיפרתי לה על הנישואים לנטע, על מותה ועל כך שבנה נותר לגור איתי עד שהתגייס לצבא. "האמת, שגם עכשיו לכאורה הוא גר איתי, רק שמאז שהתגייס אני בקושי רואה אותו כי הוא משרת רחוק." היא הבינה זאת כרמז שהבית פנוי ומחכה לה, למרות שבאמת לא חשבתי על זה אז, אלא רק ציינתי עובדה. בלילה ההוא היא כבר ישנה אצלי וגם בלילה שאחריו. מהר מאוד, ובלי שממש החלטנו על זה, שָלי התחילה לישון אצלי כמעט כל לילה ואפילו העבירה חלק מחפציה האישיים לביתי. ידעתי שאני משחק באש, בגלל שקד, אבל אם הוא כל כך עסוק בצבא שלו, גם אני יכול למצוא לעצמי עיסוקים. הוא לא צריך אותי עכשיו ואפילו בקושי טורח להתקשר, אז שיחפש את החברים שלו מהצבא שינענעו אותו, חשבתי בנקמנות ילדותית מעט כשהסתערתי על שָלי כל לילה, מנסה בכך גם להוכיח לעצמי משהו לגבי מיניותי המבולבלת.  

 

השבועיים ההם חלפו ביעף עד שביום חמישי בבוקר לפני הגעתו, שקד התקשר. להפתעתי הוא אמר לי "שלום צליל" בתחילת השיחה באיזה טון קצת רשמי כזה ואז שמעתי בצד מישהו אומר בקצת כעס "מי זה הצליל הזה? מה יש לך איתו?" ושקד עונה לו בשקט "זה האבא החורג שלי, אני אסביר לך אחר כך".

"שלום שקד" אמרתי לו והססתי איך בדיוק לספר לו על שָלי בלי שהוא ישתולל.

"אני מגיע היום בערב לחופשה אבל יש לי בעיה קטנה. נצטרך לדחות את מה שתכננו לעשות הערב" אמר שקד.

"או-קיי" אמרתי בציפייה להמשך ההסבר ושקד הוסיף: "אני מגיע עם חבר מהבסיס ורציתי לשאול אם זה בסדר שהוא ישן אצלי?"

 

בום, האגרוף נתקע לי בסרעפת וכל האוויר יצא ממני. "לישון אצלך?" היה כל מה שיכולתי לומר בקול חנוק, שוכח לרגע שאני עשיתי לו בדיוק אותו דבר. "חבר-ידיד כזה או ממש חבר-חבר?" שאלתי.

"חבר" הוא ענה "אנחנו ביחד כזה" נחתה עלי האמת בכל כובד משקלה.

"אתה יכול להביא אותו" אמרתי לו באדישות מעושה "ודרך אגב גם אני לא לבד" החזרתי לו ריבאונד.

"מה? מי? מתי?" מלמל שקד אך לא ממש טרחתי להסביר ורק אמרתי "תראה כבר כשתגיע".

 

שקד הגיע הביתה לפנות ערב. לבד. חיבקתי אותו בחום ונתתי לו בחטף נשיקה עורגת גנובה על השפתיים, מנצל את ההזדמנות ששָלי במקלחת, אבל שקד הדף אותי בעדינות "לא עכשיו" הוא אמר "נדב למטה והוא תיכף עולה. אמרתי לו שאני רוצה כמה דקות להסביר לך מה קורה לפני שהוא עולה."

"אז קוראים לו נדב, לחבר הזה שלך?" שאלתי והוספתי בנבזות "כבר הזדיינתם?".

"קוראים לו נדב והוא אוהב אותי. הוא משרת כבר שנתיים בבסיס ועזר לי להקלט שם ולהכיר את כולם. היינו ידידים כאלה בהתחלה ואני בכלל לא חשבתי עליו בכיוון של סקס או משהו. כל הזמן חשבתי רק עליך."

"אז מתי זה השתנה?" שאלתי.

"בערב שהודיעו לנו על ביטול היציאות בגלל התרגיל. הייתי כבר חרמן אש והתגעגעתי אליך כמו אני לא יודע מה. נדב היה בסביבה והתחלתי איתו. חשבתי שפיתיתי אותו ורק אחר כך נודע לי שהוא נדלק עלי מהיום הראשון שהגעתי לבסיס. אבל מספיק לדבר עלי. מה קורה איתך? מי נמצא איתך בכלל?" שאל שקד.

 

"קוראים לה שָלי, פגשתי אותה בחוג סלסה והיא עכשיו במקלחת" אמרתי ופניו של שקד התלהטו כשהרים קולו וכמעט צעק: "בחורה ! אתה מזדיין עם בחורות עכשיו?! והיא כבר גרה פה?!"

"ששש, אל תצעק. אני לא מזדיין עם "בחורות", זו רק שָלי ואני מכיר אותה מזמן. רקדנו פעם ביחד, עוד לפני שהתחלתי לעבוד בבנק. חוץ מזה לך יש את נדב, אז מה אתה רוצה?"

"אני רוצה אותך, זה מה שאני רוצה. נדב זה רק בגלל שאני כל הזמן בצבא. אני מחבב אותו, אבל אני אוהב אותך. רק אותך. אז מה אתה הולך להיות לי סטרייט עכשיו ואולי גם להתחתן?!" אמר שקד שוב בהרמת קול.

"מי מדבר על חתונות בכלל. אנחנו כולה עשרה ימים ביחד. גם אני מתגעגע אליך, אתה יודע." עניתי והושטתי יד כמהה ללטף את לחיו, אך שקד הדף את ידי בכעס ולא נרגע. תסריט הבלהות שלו שאני "חוזר למוטב" והופך להיות סטרייט קרם עור וגידים אל מול עיניו. כך הוא חשב לפחות, אבל לא הספיק לומר כלום כי בדיוק אז נדב נכנס ושָלי יצאה מהמקלחת עטויה במגבת בלבד, מכסה טפח ומגלה טפחיים שטרפו לכולם את כל הקלפים, למרות שאף אחד מאיתנו עוד לא ידע את זה אז.

 

 


 

פרק ד'

 

צליל

 

כמה דברים קרו רגע אחרי שנדב נכנס ושלי יצאה מהמקלחת. הלסת כמעט נשמטה לי כשראיתי את נדב, כשראיתי את שָלי פוערת את עיניה כשראתה את שקד וכשראיתי את שקד תוקע מבטו לרצפה מרוב מבוכה. נדב היה בחור מדהים, תאווה לעיניים. ברגע שראיתי אותו הבנתי שאולי, יכול להיות מצב שעוד בחור חוץ משקד ילהיב לי את החושים. הוא היה בחור שחום רזה וגבוה, נראה תימני או משהו כזה, והדבר המדהים ביותר שראיתי: היו לו עיניים כחולות !!! לא שמעתי מעולם על תימנים עם עיניים כחולות, אבל מסתבר שיש דבר כזה. נדב שרעבי שמו. סגרתי את הפה וערכתי היכרות מהירה בין כל הנוכחים. שקד ונדב נכנסו לחדר השני, שם היתה מיטת נוער נפתחת ואילו אני ושָלי נכנסנו למטבח לארגן את ארוחת הערב. שָלי לא בזבזה אף רגע: "תגיד לי, מה זה הדבר המדהים הזה שיש לך בבית?" היא שאלה.

"איזה דבר?" שאלתי לא קולט עדיין על מה היא מדברת.

"הבן החורג שלך" אמרה שָלי "הוא ממש מהמם. בטח החיילות בבסיס נטרפות עליו".

"איך שאת מדברת, נראה לי שעוד מישהי נטרפת עליו" אמרתי לה אך היא לא ענתה ורק חייכה והמשיכה לחתוך את הסלט.

 

אחרי ארוחת הערב נדב נכנס למקלחת ואני אמרתי שאני קופץ למלא דלק ולקנות חלב לקפה של הבוקר, כי נגמר. שקד קפץ על ההזדמנות ואמר "אני בא איתך" וכך יצאנו שנינו.

"אז מה אתה הולך להביא עלי אמא חורגת עכשיו? בת כמה היא בכלל?" שאל שקד כשנכנסנו לרכב.

"היא בת 26 ולא, היא לא הולכת להיות האמא החורגת שלך. לא נראה לי שתרצה בן חורג בן 18. במיוחד לא אותך" אמרתי.

"למה, מה רע בי?" אמר שקד בנימה נעלבת.

"לא שמת לב איך נפתחו לה העיניים כשהיא ראתה אותך. אם לא אני, נראה לי שהיתה קופצת עליה ומזדיינת איתך על השטיח בסלון דקה אחרי שנכנסת הביתה."

"די, תפסיק לצחוק עלי" אמר שקד "אולי שכחת, אבל אתה הוא זה שהיא מזדיינת איתו כל לילה".

"נכון, והיא יודעת את זה טוב, אפילו. לימדה אותי כמה טריקים שאני אפילו לא הכרתי, אבל אם היית בא אליה, היא לא היתה זורקת אותך מהמיטה." אמרתי לו ושקד שקע בהרהורים ולא אמר מילה נוספת כל הדרך עד לתחנה.

 

מילאתי דלק, קניתי חלב ושמנו את פעמינו חזרה הביתה. אחרי שתי דקות שקד פתח פיו ואמר: "ומה אתה אומר על נדב?"

הססתי מעט אם לענות לו ואיך לענות לו ואז החלטתי לומר פשוט את האמת: "הוא ממש מדהים. בחיים לא ראיתי תימני עם עיניים כחולות. הוא תימני תימני?"

"כן. שני ההורים. לא יודע איך זה, אבל הוא אומר שאצלם במשפחה יש עוד כמה עם עיניים כחולות או ירוקות." ואז הוא שם לב לפתע לטון בו אמרתי את הדברים "אמרת מדהים" ציין, "אף פעם לא אמרת מדהים על אף בחור אחר".

"נכון. רק עליך, מתוק שלי" אמרתי לו ושלחתי את ידי ללטף לו את הרגל.

"אל תלטף לי את הרגל כשאתה אומר על בחורים אחרים שהם מדהימים. לך תלטף את המדהימים האלה שלך."

"אי אפשר, כי המדהים הזה הוא שלך, שכחת?" התגריתי בו.

שקד הרהר קצת ואז אמר: "אז מה נדב יכול לעזור לך לשכוח מבחורות?"

"היית מת. מה שכחת משָלי?" אמרתי.

"לא שכחתי, אולי...לא לא משנה." אמר שקד.

"מה לא משנה? מה רצית להגיד?" שאלתי.

"שאני... זאת אומרת...אני בעצם אף פעם לא הייתי עם בחורה. איך זה עם בחורה, צליל?"

"מה אתה רוצה לנסות?" שאלתי.

"לא חשבתי על זה אף פעם אבל...אולי. זאת אומרת, אם היא כוסית כמו שָלי."

"מה אתה חושב שהיא כוסית?"

"מה לא?" אמר שקד.

"בטח שכן" עניתי ואחרי אתנחתא קלה הוספתי "אממ...מעניין..." ואז הגענו הביתה.

 

לפני שינה ואחרי שהורדנו כמה בירות ועוד בקבוק אבסולוט שכולנו ירדנו עליו ביחד, תפסתי לרגע את שָלי בפינה ואמרתי לה בשקט וחצי שיכור: "את יודעת, שקד עוד לא היה אף פעם עם בחורה..."

"אני לא מאמינה. כוסון כזה ועוד בתול, חייבים לעשות משהו בקשר לזה."

"כן. אבל מה?" שאלתי.

"השאלה עד כמה אתה פתוח, עד כמה אתה ליברלי, צליל. אני לא כל כך בטוחה. אני לא מכירה אותך מספיק כדי לדעת" אמרה שָלי, אבל אני כבר ידעתי שאני הולך להיות פתוח וליברלי עד הסוף, אם זה מה שישאיר את נדב לבד הלילה.

 

"שָלי תקשיבי. אני הבחור הכי ליברלי שאת יכולה לתאר לעצמך. היתה לי פעם מערכת יחסים פתוחה וגלויה עם בת זוג ומדי פעם עשינו את זה גם עם אחרים, אבל היינו גלויים ולא הסתרנו וזה לא פגע ביחסים ביננו בכלל. חוץ מזה כשהייתי סטודנט צעיר, ניסיתי פעם אפילו לחיות בשלישיה עם עוד שתי בחורות. הן היו איתי ולפעמים זו עם זו, עד כדי כך פתוח. So, I rest my case" אמרתי לה. לא העזתי לספר לה על הפתיחות הנוספת שלי, עם בחורים, או ליתר דיוק עם שקד שהיה הבחור היחידי שלי עד היום, אבל מה שכבר סיפרתי נשמע לשָלי מספיק פתוח בשבילה.

"אני מוכנה ללמד אותו" היא אמרה "אני מוכנה ללמד את הבן החורג שלך איך לעשות את זה עם בחורה, אם אין לך התנגדות."

עשיתי את עצמי חושב, מהרהר ומתלבט ובסוף פלטתי אוויר ואמרתי "כמו שאמרתי, אני בחור פתוח. אם זה מה ששקד רוצה, אז אני מעדיף שיקבל את זה ממך מאשר מאיזו בחורה שהשד יודע מאיפה באה. אבל מי אמר לך שהוא בכלל ירצה?"

שָלי חייכה ואמרה "מותק, אין גבר שאני רוצה להשיג ואני לא יכולה. פעם היה אחד כזה" אמרה והישירה אלי מבט "אבל מאז למדתי וגם אותו השגתי, אז תשאיר לי את זה".

"טוב, אני הולך להתרחץ" אמרתי לי "השטח לרשותך" ונכנסתי למקלחת.

 

שקד

 

הסתלבטתי על צליל בנסיעה הביתה מהתחנה, שירגיש מה שאני מרגיש על זה שהוא מזדיין עם בחורות, אבל באופן מפתיע הוא לא כעס ואפילו לקח את מה שאמרתי ברצינות. מה הוא באמת חושב שאני רוצה לנסות את זה עם בחורה? אבל בעצם איך אני יכול לדעת אם אף פעם לא ניסיתי? אבל אני אוהב את צליל ולא אף אחד אחר, אז מה פתאום? המשכתי להרהר בשלי היוצאת מהאמבטיה עם מגבת בלבד לגופה ולא יכולתי להמנע ממחשבה על מה שמסתתר לה שם מתחת למגבת. על איך תהיה התחושה אם... ולהפתעתי הרבה החבר הקטן שלי למטה החליט להתעורר משנתו. רגע אחרי זה התיישבה לידי שָלי והניחה את ידה בדיוק על הגבשושית ההיא ואחר כך התחילה ללטף לי את המקום הרגיש בצד הפנימי של הירך. הייתי קצת מסטול כשהיא לחשה לי באוזן "בוא איתי לחדר, מתוק, אני יכולה ללמד אותך כמה דברים חדשים". צליל היה באמבטיה ונדב נרדם על הכורסא השניה ולפתע קם מטושטש ואמר "אני מת מעיפות" ואז הלך לישון בחדר שלי. שיהיה, חשבתי, כשנטלתי את ידה המושטת של שָלי והלכתי איתה לחדר השינה לשיעור "מבוא לסקס עם בחורה 1.01" במכללת שָלי המשתרללת. עוד מעט היא הולכת להיות האמא החורגת שלי, למרות כל הכחשותיו של צליל. נראה כבר איך הוא יתחתן איתה אחרי זה. אני כבר אראה לו מי זו החברה הזו שלו.

 

שָלי

 

יש לי איזו שריטה במוח, מה לעשות, ולשריטה הזו קוראים דחף לאו-בר-כיבוש לשחרור בתולים מבתוליותם. במיוחד שהם חתיכים מדהימים כמו שקד. אז לכל הבתולים, ראו הוזהרתם: כששָלי בשטח, הבתולים במתח. למזלי, החבר שלי צליל הוא בחור פתוח. לא יודעת מאיפה נחת עלי המזל הזה. אני מתה עליו אבל לפעמים יש לי דחפים שמטריפים עלי את דעתי. בעבר זה תמיד נגמר רע. התקופה הכי ארוכה שהייתי נאמנה לבן זוג היתה בשנה שהייתי נשואה למניאק. התרחקתי בכוח מכל מקום מועד לפורענות, כדי לא למעוד ובסוף הבן זונה ההוא בגד בי בעצמו. סתם התנזרתי שנה. מה לעשות אני סקסוהולית עם שריטה מיוחדת לבתולים. קיבלתי אור ירוק מצליל, נדב התמוטט מעיפות והלך לישון בחדר השני, אז שאני אפספס הזדמנות כזו? נצמדתי לשקד הקצת מטושטש שהשתרע על הספה. נראה לי שהוא כבר היה שרוי באיזה חלום אירוטי בהקיץ כי משהו כבר התחיל להכריז נוכחות במכנסיו הקצרים, אז הושטתי את ידי לעריכת היכרות ראשונה עם המקומות הרגישים שלו. לא יודעת ממה הוא התלהב יותר: מזה שהוא הולך לזיין בחורה בפעם הראשונה, או מזה שהוא הולך לזיין את החברה של אבא שלו. אולי זה הדבר השני. אין דבר זוקף אגו יותר לבתולים צעירים כמו לזיין את החברה של אח בוגר או של אבא חורג, נראה לי. לא היה אכפת לי מה הסיבה, העיקר שאוכל להניח את ידי ועוד כמה אברים שלי על הבחור העסיסי והלום הוודקה הזה, אז משכתי אותו איתי בלי הרבה שהיות מיותרות ועברנו לחדר השינה.

 

צליל

   

כשיצאתי מהמקלחת, הבית כבר היה שקט, מין שקט לילי כזה, ואף אחד כבר לא נראה בסלון או במטבח. נכנסתי לחדר השני וראיתי שנדב כבר ישן שנת שיכורים על מיטת הנוער של שקד שהיתה פתוחה עכשיו למיטה כפולה. הייתי עייף בעצמי והבנתי שאיך שהוא שָלי הצליחה לפתות את שקד, כי אין מקום אחר שהוא יכול להיות בו חוץ מחדר השינה המרכזי. ליתר בטחון הלכתי להקשיב ליד דלת חדר השינה הסגורה והקולות שנשמעו מבפנים לא הותירו כל מקום לדמיון. אנחות ההנאה של שָלי היו מוכרות לי מאוד וגם אנחותיו של שקד. גם קולו של שקד לא הותיר מקום לדמיון כשאמר: "אז מה, את הולכת להיות האמא החורגת שלי, שָלי? אז את רוצה את הזין של הבן החורג שלך, שָלי?"

"כן, כן, תכניס. עמוק. אאאהה" ענתה שָלי המשתרללת ברטט, כשקולו של שקד המזמר בנעימת שיר הילדים הידוע נשמע בבירור: "אמא יקרה לי, יקרה... זין גדול אגישה לך כי אני מזיין אותך, מזיין אותך, מזיין אותך" ושָלי רק געתה באנחות תשוקה גוברות והולכות. לא היה לי מה לעשות שם יותר אז הלכתי לחדר השני, לראות אם יש מצב למשהו עם נדב והעיניים המהממות שלו.

 

התפשטתי עד לתחתוני ונכנסתי למיטה הכפולה לצידו של נדב הישן. חצי גופו העליון של נדב היה חשוף ועור חזהו צרוב השמש עם טיפות הזיעה שנלכדו עליו, נצץ לעומתי באור הירח שבקע מהחלון הפתוח. עיניו היו עצומות, לצערי, אך פיו נותר פתוח קמעה. מה שרציתי לעשות לפה הזה...אבל נדב ישן ונאלצתי לנסות לדכא את החרמנות הגדולה שאחזה בזין שלי למראה קרבתו הגדולה והתהפכתי לצד השני. זה לא עזר. ריחו הגברי הרענן בקרבה כל כך גדולה פיתה אותי יותר ויותר. התגעגעתי לריח גברי כזה. לגוף גברי שלא ידעתי כבר יותר מחודש. שקד היה עסוק בלגלות את המין הנשי או מה שהוא דמיין לעצמו: לטחון את אמו החורגת לעתיד שלא יהיה, ואילו אני הייתי מת לדהור על איזה ישבן גברי צעיר ועסיסי, הישבן של נדב. הייתי חייב לבדוק את הישבן הזה של נדב שישן עם הגב אלי. לראות עם מה יש לי עסק. הייתי חרמן ולא חשבתי יותר מדי. הזין כבר הכתיב לי את כל המהלכים.

 

הסתובבתי אליו והסרתי בעדינות את שמיכת הפיקה הדקה שכיסתה את חמוקי גופו החם. לא התאכזבתי, אלא להיפך, הישבן הזה היה יותר טוב ממה שציפיתי. היה לו ישבן קטן, עגלגל והדוק, ארוז יפה בתחתוני בוקסר נמתחים צמודים מאוד, שלא מותירים כל מקום לדמיון לגבי צורתו המדויקת של מה שנמצא בתוכם. איזה בעסה שהוא לא לבש תחתוני בוקסר חופשיים, זה היה מקל עלי להוריד אותם בסתר, אבל עם הצמדמדים האלה יכולתי לפחות להנות ממראה הישבן המרהיב והחריץ המפתה והברור שבמרכזו. נעצתי את עיני בישבנו המהמם של נדב ולא הייתי בטוח מה לעשות הלאה. לפתע נדב הסתובב ונותר לשכב על הגב, מסתיר בכך את ישבנו ממני, אך מגלה את החבילה היפה שהיתה ארוזה לו מלפנים. התחתונים הצמדמדים הנמתחים האלה ממש עשו לו פוש-אפ לזין ולביצים שהתגלו כנתח שראוי להתכבד בו. באותו רגע נזכרתי שאני לא יודע אם נדב פסיבי או אקטיבי, כי לאור נסיוני עם שקד, הכל יכול להיות. הלילה, אם יקרה משהו, נדב הזה כבר יהיה אצלי פסיבי, החלטתי וניגשתי לעבודה.

 

קודם כל הייתי צריך גישה לאזורים החבויים, אז הלכתי והבאתי את מספרי הגזירה הכי חדים שיש בבית והחלטתי שאני לא אנסה להפשיט את נדב מהתחתונים הצמדמדים שלו, שלא יתעורר אלא אגזור לו אותם בזהירות. דקה אחרי זה ושני חתכים בצידי התחתונים וכבר לא היו תחתונים אלא שתי חתיכות בד נפרדות. האחת מתחת לישבנו והשניה על הזין והביצים ואותה סילקתי במהירות ובלי שום בעיות. החלטתי שאני הולך לחרמן את הנדב הזה עד שיהיה כל כך מגורה שכבר לא ישנה כלום אם הוא יתעורר. התחלתי ללטף לו בעדינות את הזין ולנשוף עליו עם פי, עד שהזין שלו התחיל להתחמם ועוד איך. ואז עלה לי עוד רעיון לראש. הלכתי והבאתי את המברשת העדינה לניקוי אבק שהבאתי מסין וסיביה רכים כמשי (ואולי באמת עשויים ממשי?) והתחלתי להבריש איתה בעדינות את הזין והביצים של נדב. הזין שלו כבר היה חצי זקוף עכשיו ונדב התחיל למלמל משהו, כמו מתוך חלום. שימשיך לחלום עד שיגלה שזו מציאות, חשבתי כשצללתי לו בעדינות על הזין וינקתי אותו לתוך פי החם והרטוב. הזין הזדקף לגמרי ונדב פקח את עיניו הכחולות המהממות.

 

נדב

 

איזה חלום מחרמן זה היה. בחלום הזה, האבא החורג של שקד בא אלי למיטה, הפשיט אותי והתחיל ללטף אותי בידיו המסוקסות. לא יכולתי להאמין למה שקורה לי. האבא הזה שלו היה גבר של ממש. והוא בכלל לא היה מבוגר, בקושי בן 30, אבל נראה צעיר יותר. כשנכנסתי אליהם הביתה וראיתי אותו בפעם הראשונה, לא ידעתי לאן להסתכל מרוב מבוכה. אבל כשהסתכלתי לצד השני הופיעה לי החברה הכמעט ערומה הזו שלו, עם המגבת הזו שבקושי מכסה את גופה הערום. כבר לא יודע ממה או ממי עמד לי הזין יותר באותו רגע. היא הזכירה לי את השכנה של ההורים שלי במושב, יונה הגרושה החרמנית שבגיל 14 עשתה לי טראומה לכל החיים, עד שמאז ברחתי מבחורות כמו מאש. הכי טוב בנים. יודעים מה צריך כדי לעשות לך טוב ואתה יודע מה עושה להם טוב. יותר טוב ככה, בלי כל הסיבוכים של בחורה שמנסה להשתלט לך על החיים כמו שיונה עשתה לי, עד שהתחננתי להורי שישלחו אותי לפנימיה. הם אף פעם לא ידעו למה כל כך רציתי ללכת לפנימיה ואני לא העזתי לספר להם, העיקר שהתרחקתי מיונה. שם, בפנימיה כבר גיליתי כבה כיף יכול להיות עם נערים בגילי ומאז לא התקרבתי לבנות.

 

רגע, לאיפה שקד נעלם בחלום הזה? שקד לא היה שם, אלא לשונו של אביו החורג, צליל, שהתחיל ללקק לי את הזין. העיניים התחילו להפקח לי והתחלתי להתעורר. לא, לא, לא רוצה להתעורר מהחלום, כמעט צעקתי. רוצה שהחלום הזה ימשיך, אבל התעוררתי ואז כבר לא היה אכפת לי שהתעוררתי. גיליתי שזה בכלל לא חלום והפה של צליל מקיף לי את הזין, עולה ויורד עליו בליקוקים, מציצות ויניקות חמות. הגירוי עלה לי מרגע לרגע, תפסתי לו את הראש והורדתי אותו שוב ושוב ואמרתי רק "תמשיך" והוא המשיך.

 

צליל

 

כשנדב התעורר, הרמתי לרגע את ראשי אך ידו של נדב נשלחה אלי והוריד ה אותו שנית והוא אמר מילה אחת בלבד: "תמשיך" אז המשכתי לעלות ולרדת לו על הזין וללטף לו את הביצים. נשימתו של נדב הואצה והתעמקה מרגע לרגע עד שהרגשתי שהביצים שלו מתכווצות. רגע לפני שגמר אמר נדב: "שקד אף פעם לא עשה לי את זה. הוא רק רצה לזיין כל הזמן. או כמה שזה טובבב" ואז מילא את פי בכל השפיך החמים שלו ונשף החוצה בחוזקה את כל האויר שהחזיק בפנים.

 

בלעתי את זרעו הטעים של נדב ומיד התקרבתי לגופו החם. נדב הבין ללא מילים. הוא סובב את ישבנו החשוף לעומתי ואז יכולתי לסקור אותו לראשונה. את הצורה כבר הכרתי עוד באריזת התחתונים הצמדמדים, אבל כשראיתי את המראה וכשידי החלה לחוש את המרקם, כמעט נעתקה נשימתי מרוב הנאה. המראה והמגע בשחום השחום הזה, החלק חלק הזה, הגמיש הגמיש הזה היו מעל ומעבר לכל מה שיכולתי לצפות. השיא היה השיער הרך והמשיי בפתח התאווה האחורי שלו שידי כבר החליקה עליו ואצבעי כבר התחילה להחליק לתוכו. נדב שכב על צידו, הרים את רגלו השמאלית ואמר לי "בוא". הזין שלי כבר היה זקור במלואו, אז שימנתי אותו והתחלתי לחדור פנימה. הרגשתי שאני רועד מתשוקה לגופו של גבר, תשוקה ארוכה בת חודש שעכשיו עומדת לבוא על סיפוקה בשער האחורי בגופו של נדב. שרביט הברזל שלי פרץ את השער והתחיל לנגח לתוכו בכל הכוח והעוצמה של תשוקתי שוב ושוב. נדב נאנק מהנאה והמשיך להאנק גם כשהפכתי אותו על הבטן והמשכתי להסתער על ישבנו המרטיט.

היינו כל כך שקועים במעשינו שלא שמנו לב שיש לנו עוד שותפים שקטים שעומדים ומביטים במעשינו כבר כמה דקות.

 

שקד

 

נכנסתי לחדר לבשר לצליל שעשיתי את זה עם שָלי. שזיינתי את החברה שלו אז הוא יכול להעיף אותה לכל הרוחות ונשאר רק אני והוא כמו תמיד. היא חשבה האהבלה שהוא ישמח שגאלה אותי מבתולי. לא יותר מאיפה נכנס לה הרעיון הזה לראש לפריקית החרמנית הזאת, אבל ליתר בטחון היתה לי תוכנית גיבוי זדונית אחרת. להכנס למיטה עם צליל ולהזדיין איתו מול העיניים שלה, שאם הוא לא יעיף אותה אז היא כבר תתחפף לבד כשתבין שהחבר שלה אוהב בנים. לא סתם בנים, אלא את הבן החורג שלו בעצמו. לא רציתי כל כך להשתמש בתוכנית הזאת כי לא רציתי לפגוע בנדב שלא עשה לי שום דבר רע. הוא בכלל לא ידע עלי ועל צליל ולא רציתי שיגעל ממני או משהו או שיפיץ עלי שמועות בבסיס. חוץ מזה, מה אני אעשה עם כל החרמנות הזו שלי אם עוד פעם אני אתקע לחודש שלם בבסיס, אך לא יהיה לי אותו שם? שָלי באה אחרי ולא ידעה בכלל על תוכניתי הזדונית, אבל מה שראינו כשנכנסו לחדר הצליח להפתיע גם אותנו ולגודל תדהמתי במקום לכעוס, שנינו התחלנו להתחרמן מחדש.

 

שָלי

 

גאלתי את שקד מבתוליו ואיך כיף גדול זה היה. לא רק הסקס עצמו שהיה מדהים אחרי ששקד הבין את הענין, בעזרתי ובעזרת גופי הגמיש להפליא הודות לכל ריקודי הסלסה ושיעורי היוגה והפילאטיס שהתמכרתי אליהם בשנה האחרונה. הלכתי אחרי שקד לחדר השני לספר לצליל בכל העדינות, הפתיחות והאהבה מה עשינו. לא התכוונתי להסתיר ממנו כלום ולא התכוונתי לרגע לוותר על הזוגיות והחברות שהתחלנו לבנות לנו בשבועיים האחרונים.  כשנכנסנו לחדר במקום לראות דמות ישנה ורגועה ראינו לתדהמתנו את ישבנו השרירי של צליל העולה ויורד על נדב ואת פיו המנשק שוב ושוב את עורו השחום הנוצץ.

בתחילה כמעט נעתקה נשימתי. פתיחות פתיחות, אבל יש גבול, לא? מה, גם עם בנים הוא אוהב לעשות את זה עכשיו? אבל מה שמדהים עוד יותר, זה שבמקום להתפרץ בכעס או לעזוב בשקט את החדר עד שהם יגמרו את הסקס הגאה הזה שלהם, הרגשתי שאני מתחילה להתחרמן מכל המראה הזה. הבטתי גם על שקד וראיתי שצמח לו אוהל רציני בבוקסר וידו כבר נשלחה ללטף את הנחש המתעורר הזה שלו. אבל המבט שלו...רגע, על מי הוא מסתכל בדיוק? מילא אני מסוגלת להתחרמן כשאני רואה את החבר שלי מזיין מישהו אחר, אבל שקד מה? מה הוא גיי?

 

גיי או לא, הנחש קוברה המתעורר שלו משך אותי. במקום שהקוסם יהפנט את הקוברה הרגשתי שאני מתהפנטת והייתי חייבת לקחת את הזין הזה אלי. ירדתי על הברכיים, משכתי לו את הבוקסר למטה והכנסתי את כל הזין הגדול שלו לתוך פי. שקד לא נרתע, אלא להיפך, תפס לי את הראש והתחיל לפמפם לי את הפה בלי חשבון כשצליל ממשיך לטחון את נדב על המיטה ושניהם לא שמים לב מה קורה מאחוריהם בכלל.

 

שקד

 

לראות את צליל, אהובי והאבא החורג שלי, מזיין את נדב, העמיד לי את הזין ברגע, כאילו לא הגעתי משעה ארוכה של שחרור מיצים עם שָלי המשתגלת. הייתי חייב לעשות משהו להוריד את הלחץ שהתחיל להצטבר לי מחדש בביצים. לא עשיתי חשבון לשלי וגם לא לצליל ונדב שהיו עסוקים בשלהם ולא שמו לב לכלום. הכנסתי את היד לבוקסר והתחלתי לאונן במהירות. מה שקרה אחר כך היה קצת מוזר, אך לא יכולתי לומר שלא נהניתי מזה. לשָלי כנראה לא הספיקה השעה הארוכה שהשתוללנו במיטה והיא הורידה לי בבת אחת את הבוקסר, הזיזה את ידי הצידה והשחילה את הזין העומד שלי לתוך פיה, בבת אחת, עד הסוף כמעט. שפתיה התהדקו לי עליו והיא התחילה למצוץ ולשאוב. אז תפסתי את הראש לחרמנית הסקסוהולית הזאת והתחלתי לזיין לה את הפה בכל הכוח, מתאים את הקצב לקצב של צליל המזיין את נדב. שלי התלהבה מכל הסיפור, פניה התלהטו והיא הכניסה את אצבעותיה לפי. "תמצוץ, תרטיב לי אותן" היא אמרה, אז ליקקתי ומצצתי את אצבעותיה אחת אחת ואחר כך גם את כולן יחד. אחרי שהרטבתי אותן מספיק היא שלפה את אצבעותיה הרטובות מתוך פי, שלחה אותן אל בין רגליה והתחילה לאונן במהירות.

 

צליל

 

ישבנו של נדב וגופו המשיכו להסעיר לי את כל החושים. הוא היה הגבר השני בחיי שזיינתי וזה היה זיון מדהים וחסר מעצורים. הטבעתי את הזין שלי בתוך הישבן השחום והנוצץ הזה עוד ועוד ועוד כשהלחץ בביצים שלי הולך ומתגבר. כל קפיצי המיטה כבר נאנקו מתחת למשקל גופי ההודף שוב ושוב לתוך גופו של נדב וגם נדב נאנק כהוגן, עד שגמרתי בקול תרועה רמה פולט לתוכו זרם אדיר של תשוקה. רגע אחרי שמעתי את אנקות הגמירה של נדב ולהפתעתי שמעתי שני קולות נוספים שהתגלו לי כשָלי המאוננת ושקד הנמצץ שהיו בפינת החדר, וגמרו רגע אחרינו.

 

"מה אתם עושים פה?" היה כל מה שהצלחתי להוציא מפי כשהבחנתי בהם. גם נדב נדהם. בדיוק כמוני גם הוא לא שם לב לכלום וכשהבין שנתפס על חם, לא ידע איפה לקבור את עצמו באותו רגע, מה שהיה קצת קשה כי הזין שלי עדיין היה קבור בתוככי ישבנו.

"בערך מה שאתם עושים" ענה לי שקד בתקיפות. "מזדיינים". שלפתי את עצמי מתוך נדב ההמום והבטתי בשקד. גדל הילד, חשבתי. ואז הסבתי מבטי אל שָלי ובחנתי אותה בעיון. שָלי טעתה וחשבה שזה מבט של תוכחה אז היא אמרה: "מה אתה רוצה? הסכמת ואמרת שאתה בעד פתיחות ועכשיו אני רואה שהפתיחות שלך אפילו יותר גדולה ממה שחשבתי."

"אין לי שום טענות לאף אחד" אמרתי ברוגע ובקול מדוד הוספתי: "אני רק לא מבין למה אתם עדיין שם ולא פה. אם כבר פתיחות, אז אולי תצטרפו אלינו כבר..."

לאחר רגע קצר או שניים של היסוס, שָלי ושקד הצטרפו אלינו למיטה הצפופה והיתה לנו כבר אחלה של פתיחות, כולם עם כולם למשך כל הלילה המטורף הזה.

 

 

נכתב על ידי , 17/1/2008 19:28   בקטגוריות incest, אירוטי, אנרגיה מינית, ביסקסואליות, גייז, דו מיני, הומואים, הרהורים, הפתעות בחיים, התחלות חדשות, זיון קבוצתי, חרמנות, לא חשוב הגיל, מין במשפחה, סקס, פנטזיות, צעירים, רביעיה, ריקודים לטיניים, תמונות, אהבה ויחסים, סיפרותי, צבא, סלסה  
17 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של פילבוקס ב-9/2/2017 07:02
 



סרוגייט - פרק ב' (סיפור גיי- אירוטי)


 

הערת המחבר: בסיפור האירוטי הבא ישנם אלמנטים של מין במשפחה. מי שז'אנר זה אינו לטעמו מתכבד לעבור למקום אחר.

 

למעבר לפרק א' לחץ כאן.

 

הדר

 

הדוקטור פטפט את עצמו לדעת ואני רק רציתי לזיין. האמת שרציתי לזיין את ריקו, אבל גם האדמס הזה מספיק טוב. בגיל הנכון, בנוי לא רע, חבל שהוא לא יותר שחום כמו ריקו, אבל מילא, הוא לפחות גבר אמיתי. הורדתי את הבגדים והתקרבתי אליו. הוא המשיך לפטפט על תאורית ההעתקה מדמותו של ריקו אליו אבל אני רציתי להעתיק רק את הזין שלי לתוכו ואת השפתיים שלי אל פיו הלח. הזין כבר עמד לי זקוף לגמרי כשהגעתי לד"ר אדמס והדבקתי לו נשיקה שסכרה את פטפוטיו אחת ולתמיד והתחלתי להפשיט אותו. אחרי שהוא היה ערום לגמרי, נטלתי לידי את בקבוק ה- KY שהוא הגיש לי ואת הקונדום, כופפתי אותי על השולחן והתחלתי לזיין.

 

 

שנינו שכחנו מכל הקשקושים הסרוגייטים האלה והתחלנו להתמכר לתחושה המשכרת של הזין בן ה- 17 שלי החודר לישבן בן ה- 31 שלו עוד ועוד. היה לו ישבן גמיש ומוצק, לא רופס בכלל. במבט מאחור נראה צעיר הרבה יותר מגילו וזה היה טוב. גם הישבן של ריקו הגדול נראה כך, בפעם האחרונה שהצצתי לו במקלחת. עצמתי את עיני והתחלתי לדמיין לעצמי שריקו נמצא מתחתי ושלישבן השחום שלו אני חודר שוב ושוב עד שהרגשתי את הלחץ בביצים הולך ומתגבר וגמרתי בפיצוץ.

 

רגעים ספורים אחרַי, גמר גם הדוקטור המהולל שפיו מלמל משהו לא ברור שנשמע כמו "הו עומ.. עומ.." מלווה בנשיפות אויר יחד עם ההברה האחרונה הבלתי ברורה. אחר כך, כשהתלבש, שאלתי אותו מה הוא אמר, אך הדוקטור סרב לספר "זה לא מקצועי מצידי לספר לך" הוא אמר, כאילו מה שעשינו לפני כמה דקות היה מקצועי כל כך. סיימתי להתלבש ופניתי לדלת כשד"ר אדמס אמר לי "תגיד לאחיך לחכות חמש דקות לפני שיכנס, אני צריך זמן להתארגנות".

ממש זמן להתארגנות, הוא צריך. זמן להתחרמנות אולי, בשביל שיוכל ליהנות מזיון עם הוד, החרמן הזה שאוהב להזדיין עם צעירים. עלאק סרוגייט ועלאק תרפיסט, מה שכן היה לו תחת טוב.

 

 

ד"ר אדמס

 

זהו זה. עשיתי את זה. מכרתי בנזיד עדשים את כל העקרונות שלי. את כל המקצועיות שלי, בשביל מה? אולי הדר והוד יחשבו שזו סתם חרמנות של גבר מתבגר לגופו של צעיר בן 17, אבל זה לא כך. כבר עברו לי בקליניקה לא מעט צעירים ועם אף אחד מהם לא עשיתי את זה ואפילו לא חשבתי לעשות את זה. חיפשתי. כבר שנים שאני מחפש מישהו שיזכיר לי אותו. עד שהם הגיעו וכל כך הזכירו לי את דמותו של מי ששינה את החיים שלי לתמיד בגיל שש עשרה וחצי. את הזכרון החמקמק הזה ניסיתי לשחזר. להשביע את הגעגועים הבלתי פוסקים שלי אליו. היה לנו משהו קסום וחד פעמי בגיל שש עשרה וחצי, משהו שהבהיל את שנינו, כנראה, אז התרחקנו והדחקנו, עד שהיה מאוחר מדי כי קצת לפני הצבא חזרתי עם הורי לאמריקה ומאז לא ראיתי אותו יותר. צמד התאומים השחומים האלו הזכיר לי אותו במשהו חמקמק שלא יכולתי לשים עליו את האצבע, אבל משהו שבהחלט היה שם. נשמתי נשימה עמוקה, סידרתי את הזין במכנסיים והחלטתי לקרוא להוד, להגשים משהו שכבר 14 שנים אני מחכה שיקרה אבל מעולם לא הספקתי. לזיין אותו. יותר נכון את תחליף הסרוגייט שלו, כך חשבתי על הוד כשנכנס, באיפוק רב ובלי התפשטות ספונטנית כמו אחיו התאום ופשוט התיישב מולי על ספת הטיפולים.

 

הוד

 

אחי יצא מחדר הטיפולים עם חיוך גדול על פניו. שאלתי אותו איך היה והוא ענה "סבבי בבי". כששאלתי מה קרה בדיוק, סרב לפרט, שלא כהרגלו, ורק אמר "חבל לי לקלקל לך. תכנס, תזרום עם זה ותראה מה יהיה. אני בטוח שיהיה לך כיף". אז נכנסתי והתיישבתי על הספה.

"תעצום את עיניך ותחשוב שאני ריקו" אמר לי ד"ר אדמס "תאמר לי עכשיו איך אתה מרגיש ומה אתה חושב עלי, כלומר על ריקו".

 

"אני אוהב אותך ריקו. אני כל כך רוצה שתשים לב אלי, לא רק כשיש לי בעיות. שתיגע בי, שתלטף אותי. אני רוצה להרגיש את הידיים שלך" אמרתי מדמיין לעצמי את כל החלומות הרטובים שלי עליו. ד"ר אדמס התיישב לידי בשקט והתחיל להפשיט לי את החולצה וללטף את הגב והבטן בעדינות "תמיד רציתי ללטף אותך הוד, אבל קצת חששתי. אתה כמו אחי הקטן. זה לא נראה לי מתאים" אמר ד"ר אדמס בתור ריקו והמשיך ללטף מטה ומטה לתוך המכנסיים.

 

"כן, ריקו, תוריד לי את המכנסיים. תיגע לי בזין" אמרתי לו והדוקטור הממושמע פתח לי את הרוכסן, הוריד לי את המכנסיים ושלח את ידו לתוך תחתוני לתפוס את הזין המתעורר שלי. "איזה זין יפה יש לך אחי" אמר הדוקטור והוסיף "ואני מת להכניס את הזין הזה לפה שלי..."

"תכניס ריקו, תכניס" אמרתי בהתמסרות מוחלטת להזיה הסרוגייטית הזו בעיניים עצומות והתמכרתי לתחושת לשונו המרפרפת ופיו הלח של ד"ר אדמס שנטל את הזין שלי בין שפתיו ואני חושב כל הזמן על ריקו.

 

ד"ר אדמס 

 

הכל התחיל לפי התוכנית. הזין של הוד כבר היה מונח לי בתוך הפה והוא שקע להזיות שפיו של ריקו, מי שתמיד היה בשבילו כמו אח גדול, הוא זה שעושה לו את זה. גם אני שקעתי בהזיות שלי שהשליכו אותי חזרה לזכרונות מסוף התיכון. לא היה לי ספק שערגנו זה לזה, אך אז היתה תקופה אחרת והמוסכמות החברתיות היו הרבה יותר כבדות, לפחות בשכונה בה גרנו. נלחמנו בתשוקות שלנו עד שכבר היה מאוחר מדי. מענין איפה הוא היום חשבתי וגלגלתי את שמו בלשוני עם הריש הגרונית, שהשתמשתי בה אז כשרציתי להקניט אותו, אבל אז הוד התחיל לפמפם לי את הפה וחוט המחשבה נקטע מחדש. עצרתי אותו לפני שיתלהב יותר מדי ויגמור ושאלתי אותו בתור ריקו: "חוץ ממציצה, מה עוד אתה רוצה שאני אעשה לך, אחי?"

 

הוד הפסיק לזיין לי את הפה ואמר: "אני רוצה שתתפשט ותשכב עלי. אני רוצה להרגיש את חום הגוף שלך ואני רוצה שתזיין אותי, ריקו". בלעתי את הרוק שהצטבר לי בגרון מרוב התרגשות לקראת מה שהולך לקרות ועשיתי בדיוק מה שהוד אמר. ההזיה שלי הלכה להיות מושלמת. מאז שהייתי בן 16 וחצי רציתי לזיין אותו, אבל אז, לפני שנים רק אני קיבלתי ממנו זין. בלילה אחד היה לי זין אחד של השפלה ועוד אחד של אהבה, אבל לזיין אותו לא הספקתי למרות שכל כך רציתי. ההזיה על מה שיכול היה להיות אז התערבבה לי עם המציאות.

 

במציאות הזאת אני והוד היינו ערומים לגמרי, רגע לפני הזיון המיוחל. הוד שכב על הגב כשטיפסתי עליו והשתרעתי עליו עם כל אורך גופי, חש גירוי מכל מגע בכל פיסת עור של גופינו החמים והצמודים זה לזה. שוב חשבתי על העבר ועל תחושת הפספוס שאני סוחב איתי כבר שנים. אני צריך פעם לחזור לאיזו חופשת מולדת ולחפש אותו. אולי להכנס לאתר של חבר'ה באינטרנט ולראות אם יש איזה מידע עליו, לדעת מה קורה איתו היום בכלל. הוד הוא תחליף נהדר, אבל רק תחליף לתשוקות שלא מומשו, חשבתי כשהפכתי אותו על הבטן והלכתי לממש סוף סוף את תחליף התשוקה הסרוגייטי הזה.

 

הוד

   

ידעתי שזה לא ריקו, אבל נהניתי בכל זאת. ד"ר אדמס היה עדין איתי ולקח את הזמן לאט לאט, בדיוק כמו שאני אוהב. הוא היה גבר בוגר ומנוסה אז עצמתי את עיני שוב ודמיינתי שריקו הוא זה ששרוע עלי, שריקו הופך אותי על הבטן ושהזין של ריקו מחפש את דרכו לתוכי, בנועם באהבה ובפינוק איטי שלא נגמר. הדוקטור הלביש את הקונדום העדין שלו ומרח ג'ל. כיפת הזין שלו כבר התחילה לפלס את דרכה האיטית לתוך הישבן הצעיר שלי.

ידעתי שזה יכאב, לפחות בהתחלה, אבל קיבלתי את הכאב באהבה, כאילו זה ריקו המזיין אותי עם הזין הגדול והעבה שלו. הדוקטור החל להתלהב יותר ויותר וגם הגרוי שלי התרומם לשמיים עם כל חדירה של הזין היפה שלו לתוכי.

 

"כן, כן, תפתח אותי, תעשה את זה בשביל ריקו" אמרתי לו מיחל שהפעם הבאה תהיה באמת עם ריקו ושאז כבר לא יכאב לי כל כך. הדוקטור התחיל לדהור במהירות, משפד אותי שוב ושוב עד שגמר וצעק "כן, כן, עומרי, סוף סוף". מתחרמן עלי עם איזה עומרי שהוא דלוק עליו כנראה, חשבתי, ואז הרגשתי את החמימות מתפשטת בתוכי ובמחשבה אחרונה על ריקו שהזין שלו נעוץ בתוכי גמרתי בעצמי בעוצמה רבה על הספה.  

 

ד"ר אדמס

 

לא יכולתי להתאפק וזעקתי את שמו של עומרי כשגמרתי בתוך הוד. עומרי שרציתי לזיין ולגמור בתוכו כבר אז, לפני שנים. נבהלתי מעצמי. אולי הוד שמע מה זעקתי? אבל בעצם מה זה משנה? מה לו ולעומרי אפלבאום שהכרתי בגיל 16, 17? שום קשר. אחרי שהם הלכו, התנקיתי, התלבשתי ואווררתי את חדר הטיפולים מהריח הכבד של הסקס לפני שקראתי למזכירתי.

 

"לשבוע הבא" אמרתי לה "אני רוצה שתקבעי לי פגישה עם האבא...סליחה האח הגדול של התאומים, מר ריקו תפוח, ומיד לאחריו תור נוסף להוד והדר. עברתי איתם מספיק טיפולים והגיע הזמן לשיחת ביניים איתו על התקדמות הטיפול".

המזכירה יצאה מהחדר ואני שקעתי בהרהורים מה אני הולך לומר לריקו הזה. השבוע חלף במהירות וכל יום שעבר הלך וקרב אותי לרגע המכריע ולשאלה הבלתי פתורה שהתחבטתי בה: מה לומר למר תפוח על הטיפול שלי בתאומים. ההתלבטות הזו נמשכה גם כשהגיע מועד הפגישה והשעון כבר הראה על השעה חמש. מזכירתי זמזמה לי באינטרקום, אז אמרתי לה שאני מתעכב עוד כמה דקות והמשכתי להתלבט. בסופו של דבר אחרי שמר תפוח נכנס כמו רוח סערה לחדרי, כל ההתחבטויות האלה היו מיותרות והענינים התנהלו באופן שונה לחלוטין מהמצופה.

 

 

ריקו

 

"שלום, אני ריקו תפוח. יש לי תור לד"ר אדמס לשעה חמש" אמרתי למזכירתו כשהגעתי לקליניקה שלו כמה דקות לפני השעה חמש.

"תמתין בבקשה. תיכף הדוקטור יתפנה" ענתה מזכירתו כשהצביעה על כסאות ההמתנה." אפשר להציע לך משהו לשתות בינתיים? קר או חם?"

"רק מים קרים, תודה" עניתי. השעה חמש כבר הגיעה והמזכירה אמרה לי שהיא מצטערת אבל הדוקטור יתעכב מעט.

"מה ה- S מסמלת?" שאלתי אותה כדי להעביר את הזמן כאילו ענין אותי שמו הפרטי של ד"ר S. Adams.

כששמעתי את התשובה, האדמה התחילה לרעוד מתחת לרגלי.

 

"סיימון" היא ענתה "ד"ר סיימון אדמס. הוא ישראלי לשעבר, אתה יודע."

"סיימון אדמס? ישראלי בשם סיימון אדמס? מה הוא שינה את השם או משהו? אולי במקרה השם הקודם שלו היה פעם אדמוני?"

"איו לי מושג, אני לא מכירה אותו כל כך טוב, אבל נדמה לי שהישראלים קוראים לו שימון" אמרה המזכירה אבל אני כבר הרגשתי שאני הולך להתפוצץ. הגיל. השם אדמס הדומה כל כך לאדמוני ושימון. שמעון. שימי שלי. אוי שימי, שימי, זה אתה? גלגלי המוח שלי דהרו קדימה מרוב מחשבות על שימי ועל ימים שעברו ללא שוב. לא יכולתי לחכות עוד רגע אחד נוסף לפני שאבדוק זאת אחת ולתמיד, אז קמתי ושעטתי לתוך חדרו של הדוקטור, למרות נסיונותיה הנואלים של מזכירתו הנאמנה לעצור אותי.

 

פתחתי את הדלת בסערה ומבט אחד הספיק כדי לדעת את האמת. נראה לי שגם הוא היה נסער אבל הכרחתי את עצמו לומר למזכירתו בשקט "זה בסדר, הוא יכול להכנס". הוא נותר מאחורי השולחן המגונן. מגונן ממה? ממי? ממני? הוא החליף צבעים ונראה לי שמרוב התרגשות לא יכול היה להוציא הגה מפיו.

 

התעשתי ודיברת ראשון: "סיימון אדמס? איזה סיימון אדמס ואיזה נעליים. שימי. שימי אדמוני. אני לא מאמין. שימי מבי"ס נוה אתרוגים. שימי." אמרתי ולא יספתי כשהתמוטטתי על הספה חסר אוויר מרוב התרגשות.

 

"ריקו תפוח, כן, בטח" אמר שימי והביט בי בערגה "עומרי אפלבאום. עומרי. עומרי. עומרי. מאיפה הריקו ומאיפה התפוח הזה מאיפה?" שאל כשהתיישבתי לידו על הספה מניח יד מתגעגעת על רגלו הסמוכה כל כך לרגלי.

"היה לי חבר אמריקאי שלא הסתדר עם השם שלי עומרי, אז עשה לי מזה ריקו והכינוי הזה נדבק לי מאז ואת האפלבאום עִבְרָתִּי בצבא. כבר שנים שאף אחד לא קורא לי עומרי חוץ מההורים. הם מתעקשים."

"עומרי" אמר שימי והיה כל כך נעים לשמוע את שמי מתגלגל על לשונו כאילו לא חלפו כל אותן שנים. "עומרררררי" אמר בריש גרונית מתגלגלת, כפי שנהג אז, לפני שנים, כשרצה להקניט אותי, וגם הפעם זה עבד ושנינו התפרצנו בצחוק. ידו לא חדלה מללטף את רגלי והתמכרתי לליטופים האלה שלו, למגע ידיו ולשפתיו שנצמדו מהר לשפתי, מנסות לגשר על פערי הזמן. כבר לא היינו נערים בני שש עשרה וחצי שלא יודעים מה לעשות עם עצמם. היינו גברים בוגרים והסתכלנו זה בעיניו של זה מחפשים את האהבה האבודה שאולי עדיין היתה שם. הריגוש והמשיכה עוד היו, ללא ספק. רק תחושת ידו של שימי על רגלי הספיקה כדי לדעת את זאת בבירור כאילו לא חלפו 13, 14 שנים. אבל האם יש משהו מעבר לכך? ימים יגידו, אבל בינתיים מסתבר שהיה לשימי עוד משהו להגיד.

 

שימי/ד"ר אדמס

 

"יש לי משהו לספר לך, שעלול להרגיז אותך, עומרי, ואני לא יודע איך לעשות את זה בדיוק" אמרתי.

"פשוט שוּט" ענה עומרי שלא חדל ללטף לי את העורף בידו האחת ואת חיטובי פני בידו השניה, כאילו מנסה לקבע את הצורה בקצות אצבעותיו.

אחזתי בשתי ידיו, הסרתי אותם ממני ואמרתי לו: "אני חייב שתפסיק לגעת בי לכמה רגעים כי אני רוצה להסביר לך משהו חשוב".

"אוקיי" אמר עומרי בחוסר חשק ושילב ידיים בתנוחת המתנה.

"אתה יודע מה זה סרוגייט?" שאלתי.

"כן, מה הקשר?" שאל.

 

"אז זהו. במהלך הטיפול בדחפים של הוד והדר הגעתי למסקנה שרק טיפול של סרוגייט יכול לסייע להם לפרוק את הדחפים או להסיט אותם לכיוונים שימנעו עבריינות כמו הטרדה מינית או כפיית עצמם על אחרים."

"אבל הם הואשמו בהטרדה מינית של נער, אז מה אישה שמשמשת כסרוגייט יכולה לעזור כאן?" שאל עומרי שעדיין לא הבין.

"נכון. אישה לא תעזור. לכן היה צורך להשתמש בסרוגייט גבר" אמרתו לו ולסתו התחתונה נשמטה מרוב תדהמה.

 

"אתה רוצה לומר ששלחת גבר להזדיין עם האחים שלי?!" זעק עומרי בלא מעט בכעס "מי הרשה לך לעשות את זה בכלל?! זה לא חוקי !!! הם ילדים בני 17 בסך הכל !!!"

"קודם כל תרגע ואל תשכח שהם לא ממש האחים שלך. לא עשיתי שום דבר לא חוקי. אתה בעצמך חתמת על טופס ההסכמה ובסעיף 17 שם כתוב שאחת האפשרויות לטיפול מיני זה טיפול באמצעות סרוגייט."

"אבל חשבתי שהכוונה לסרוגייט בחורה. שתלמד אותם איך לעשות סקס כמו שצריך. עם נשים, בלי להטריד נערים צעירים. לא סרוגייט שיהפוך אותם להומואים !"

"הומואים כמו שאנחנו היינו?" עניתי "אתה כועס עליהם או על מה שאנחנו עשינו כשהיינו בגילם?" הטחתי בו את התשובה הניצחת שסתמה לו את הפה רק לרגע ואז נזכר לשאול: "רגע, מי היה הסרוגייט הזה בכלל? אני מקווה שהוא השתמש בקונדום, שלא הדביק אותם במחלות או משהו. מי זה היה, שימי? אני חייב לדעת. ולמה בכלל הם היו צריכים סרוגייט גבר? מה המטרה של כל הטיפול המוזר הזה?"

 

"אני אענה לך דבר דבר. רק אל תתפרץ לי כל רגע" אמרתי.

"בסדר" אמר עומרי שהתחיל לעכל את הרעיון, אך לא ידע שיש לו עוד הרבה מה לעכל.

"קודם כל הסיבה לצורך בסרוגייט היא אתה."

"אני?" התפרץ עומרי "מה אני קשור לזה?"

"הבטחת שתשב בשקט בלי להתפרץ אז תיתן לי להסביר" אמרתי ועומרי חזר לשתוק.

"אתה אולי לא יודע אבל הוד והדר דומים לך מאוד למרות שהם לא אחיך הביולוגיים, ולא רק מבחינה חיצונית. לא רק שהם דומים חיצונית לאיך שאני זוכר שנראית בגיל 17 או 18, אלא ממש כמוך הם גילו בתחילת גיל ההתבגרות שהם לא ממש נמשכים לבנות.

"אתה בא להגיד לי שהוד והדר הם גייז?" התפרץ עומרי.

"אני עוד לא יודע עד כמה הם סגורים על עצמם לגבי משיכה לבנים באופן כללי, אבל למישהו מסוים בהחלט כן." אמרתי.

 

"מי? מי זה הבן זונה שאני צריך לפוצץ לו את הפרצוף שיעזוב את האחים שלי במנוחה, תגיד לי מי?" התפרץ עומרי שוב.

"אתה עומרי. כן אתה. אתה הוא מושא תשוקותיהם הכמוסות כבר שנים. ואם יורשה לי לומר, אני ממש יכול להבין אותם כי גם לי זה קרה כשהייתי בגילם. אז הייתי חייב לתת להם פורקן לדחפים הבלתי ממומשים האלה עם סרוגייט בוגר לפני שיוציאו אותם על איזה נער אחר באיזו הטרדה מינית או אונס, חס וחלילה." עניתי לעומרי הנדהם.

 

הבעות מהבעות שונות התרוצצו על פניו של עומרי אחרי ששמע את הבשורה על תשוקתם הנסתרת של התאומים אליו: הפתעה, עצב, כעס ובסוף אפילו איזה חיוך קטן ומבע של שביעות רצון. אולי זה היה לו ליטוף לאגו, אבל זה לא כל כך מפתיע. התאומים היו צמד נערים נאים ביותר ואם הם לא היה מרגיש כלפיהם כאח בוגר בגלל הפרוייקט הזה שלו, הוא בטח מזמן היה מבחין ביופי הזה שמונח לו מתחת לאף.

 

"נו, ומי היה הסרוגייט" שאל עומרי אחרי שהצליח לעכל את הידיעה המרעישה ביחס לתאומים. אני רוצה לראות אותו. אני רוצה לדעת מי זה החרמן המבוגר שהזדיין עם ה"אחים" הצעירים שלי. אם הוא הכאיב להם או משהו אני כבר אזיין לו את הצורה, שימי, מילה של עומרי".

 

 

עומרי

 

"כבר זיינת לו את הצורה, עומרי, לפני 14 שנה. אתה מביט בו" אמר שימי "והאמת שהיינו סרוגייט הדדי זה לזה. הם חשבו עליך וגם אני חשבתי עליך כל הזמן של הסקס איתם".

 

הרגשתי שהדם עולה לי לראש והתפרצתי בזעם: "אתה, שימי? אתה? איך העזת? אתה בכלל התרפיסט ולא הסרוגייט. לא יכול להיות שזה בסדר. מה רצית לזיין אותי אז הלכת וזיינת אותם ?!" צעקתי עליו שוב בתסכול ואולי אף בקנאה מסוימת יותר מאשר בכעס. תסכול על השנים האבודות שלנו ועל תשוקה כבושה ומודחקת וקנאה על שהם הצליחו לזכות ממנה גדושה של משהו שאצלי היה רק חד פעמי, זיונים עם שימי.

 

"כן, עומרי. אני גם סרוגייט בהכשרתי. זה אולי חוקי, אבל מסריח. אולי גם לא ממש אֵתי. אבל כשראיתי אותם מולי, כאילו עומרי בן ה- 17 קם מולי לתחיה. איבדתי את העשתונות ואיבדתי את השליטה על עצמי. אני מצטער עומרי, תמיד היתה לך השפעה מאגית עלי. אתה זוכר מה קרה אז אחרי שנאנסתי והזעקתי אותך? אתה זוכר את האהבה? אתה זוכר את הזין שלך מתחכך בישבני הפצוע ונזהר שלא להכאיב לי, עד ששנינו גמרנו?" שאל שימי. "אחר כך כשידעתי שאנחנו נוסעים לאמריקה לא הייתי מסוגל לומר לך שאני נוסע. אהבתי אותך כל כך וכנראה שאני עדיין אוהב, ברוב טמטומי."

 

הסתכלתי בשימי כשתחושות שונות מתערבבות בתוכי. ערגה, תשוקה, כמיהה ואולי גם אהבה, לשימי ולאהבת הנעורים הקצרה מדי שלנו, שלא העזנו להמשיך איתה הלאה. הרגשתי איך כל הכעס שוכך והאויר יוצא מהבלון הנפוח הזה של 'לכעוס על שימי'. איך אני יכול לכעוס עליו בכלל? על שימי? או, שימי שימי, חשבתי ברוך מה עשית לי? מה עשית לכולנו?  הבטתי בו שוב. בגבר הבוגר והמיוחד הזה, שהיה גרסה משופרת של הנער שכל כך אהבתי אז ולא ידעתי איך. נגמרו כל ההתלבטויות וכל הרגשות הסותרים והמבולבלים שסערו בתוכי וגמרתי בדעתי מה עלי לעשות. פתחתי את פי לראשונה מזה דקות ארוכות ואמרתי לו במתק שפתיים: "אז מה דעתך להרגיש את האהבה של הגוף שלי שוב, שימי?"

 

 

שימי

 

חייכתי, התפשטתי וגם עומרי התפשט. רגע לפני שהתמסרנו זה לגופו של זה נשמע זמזום האינטרקום של מזכירתי שאמרה: "ד"ר אדמס, אני הולכת הביתה עכשיו, אבל הוד והדר הגיעו ורשום ביומן שיש להם תור לשעה שש, מה לעשות?"

"תגידי להם שהם יכולים להכנס עוד רבע שעה, ואת יכולה ללכת כבר עכשיו, להתראות" אמרתי ושנינו חייכנו במחשבה על מה שהולך לקרות עכשיו.

 

"אתה בטוח שזה בסדר?" שאל עומרי כשראשו מוטרד על כך שעוד רבע שעה יכנסו לחדר הוד והדר ויראו אותנו בתנוחה שאינה משתמעת לשתי פנים.

"בטוח, וזה גם יעזור לטיפול שלהם" אמרתי והתחלתי למשוח לו את הגב בקרם גוף ריחני ומהגב המשיך לכפות הרגליים. אחר כך החלו ידי הרכות לעלות באיטיות מלמטה למעלה, מתעכבות ארוכות על שריר התאומים שלו ומרפות את נוקשותו הרבה בתנועות עיסוי עדינות עם כל הקרם הזה. שימי התחיל להתרגש יותר ויותר מהטיפול העדין והאוהב הזה שקיבל ממני. לא ידענו הרבה רוך בסקס היחידי שחווינו זה עם זה לפני כל כך הרבה שנים. הפעם זה היה הפיצוי. "תיקון עולם" כמו שזה נקרא בקבלה שהתחלתי ללמוד בזמן האחרון, בין תורנות לתורנות. שימי עמד לעשות תיקון עולם ללב השבור שלי ולזין העורג שלו. תיקון עולם הזה נע במעלה הרגל שלי, עקף את הביצים ועלה, עם מנה נוספת של קרם, לעבר לחיי ישבני הממתינים.

 

זה היה מושלם. בדיוק כמו שדמיינתי כבר 14 שנים ארוכות. כשבאתי לעומרי לחפש קצת נחמה. הפעם אני אוהַב אותו כמו שתמיד רציתי והוא לא נתן לי. הפעם אני הוא זה שהולך לזיין. ידַי החליקו על ישבנו הרך של עומרי בתנועות עיסוי מעגליות נעימות ואיטיות.

"אני אוהב את העיסוי שלך" אמר עומרי לפתע "אני ממש מתחיל להתמכר לזה".

"ששש..." אמרתי לו "בלי דיבורים" והמשכתי בשקט ובנחת לתת לו את עיסוי האהבה שלי, שהתחיל לגלוש לתוך החריץ שכה השתוקקתי אליו.

 

הפרדתי בידי את פלחי ישבנו, נטלתי מנת ג'ל סיכוך והתחלתי לעסות לאורך החריץ עד שאצבע אחת המשיכה ישר לתוכו. עומרי נאנק לרגע ואז אמר "שימי, או שימי. אתה יודע שאני אקטיבי, אבל ממך אני מוכן להכל" ואז נרגע. הכנסתי עוד שתי אצבעות והתחלתי לעסות אותו מבפנים. עומרי התפתל מהנאה והתחיל למלמל "אני לא יכול יותר. נו כבר שימי, נו כבר". שיתחנן, חשבתי. הוא מת לקבל את הזין שלי, האקטיבי הזה, אבל אחרי שחיכיתי לזה 14 שנים שיחכה גם הוא קצת. הייתי מת כבר לתקוע את הזין לתוכו וזהו. הזין שלי כבר כמעט היה משותק מגודש הדם שמילא אותו לזקפה עצומה כבר דקות ארוכות ללא כל פורקן, אבל משכתי את הגירוי עוד ועוד ככל שיכולתי.

 

אחרי דקות ארוכות, הלבשתי על עצמי את הקונדום הדקיק והרגיש ומרחתי עליו שכבת ג'ל הגונה וגם על ישבנו של עומרי שחיכה כל כך לזין שלי. נשכבתי עליו והצמדתי את הזין לחריץ המשומן. לא חדרתי, אלא רק החלקתי אותו מעלה מטה, מטריף את עומרי עד בלי די ומושך את האיפוק שלי עד הקצה.

"בפנים, בפנים" גנח עומרי וניסה להרים את ישבנו כדי לקלוט את הזין לתוכו. הבטתי על השעון וכשראיתי שהגיע הזמן התחלתי בחדירה, אבל רגע לפני כן הושטתי את ידי לרדיו דיסק שהיה מונח לידי והפעלתי את המוסיקה עם הדיסק של לד זפלין.

השיר Stairway to Heaven שאני כל כך אוהב התחיל להתנגן ברקע ואני התחלתי לטפס במדרגות לגן עדן הפרטי שלי בזמן שהזין שלי התחיל להחליק לתוך ישבנו של עומרי. אנקותיו של עומרי בזמן החדירה השתלבו עם חריקת הדלת הנפתחת, אך עומרי לא שמע כבר כלום.

 

הדר

 

ישבנו על קוצים. 'רבע שעה' אמרה המזכירה, אך הדר התחיל לאבד את הסבלנות כבר אחרי חמש דקות. בקושי החזקתי את עצמי לא להכנס, אבל אחרי כ- 10 דקות, גם להוד כבר נמאס. עמדתי ליד הדלת ולא שמעתי שום דיבורים, אולי רק איזה שיר לא מוכר שהתנגן לו ברקע. איזו מין שיחה זו אם הם שותקים? לא הצלחתי להבין. גם לא הבנתי על מה היה לריקו וד"ר אדמס כל כך הרבה לדבר. ציפיתי לדיבורים, אולי אפילו לצעקות, בגלל הטיפול המיוחד שקיבלנו מהדוקטור החרמן, אך לא ציפיתי לשקט.

"אולי הם נרדמו שם?" אמר ההוד בחצי צחוק נוכח השקט המוזר.

"ששש...שתוק רגע, נדמה לי שאני שומע משהו" אמרתי לו והצמדתי את האוזן לדלת. היה נדמה לי שאני שומע גניחות או נאקות עמומות. מה קורה שם לעזאזל? נותרה אולי עוד דקה או שתיים אבל החלטתי לא לחכות עוד ודפקתי חלושות על הדלת. כשלא נשמעה כל תשובה, איבדתי את הסבלנות, לחצתי על הידית ודחפתי את הדלת שנפתחה בחריקה קלה.

 

היינו המומים ממה שראינו. עומרי, ריקו הגדול שוכב ערום על ספת הטיפולים וד"ר אדמס החרמן גוהר עליו ומזיין אותו בתחת במרץ לצלילי שיר מהמם ביופיו, שלא הכרתי. ד"ר אדמס הבחין בנו ראשון, אך לא נבהל ולא הפסיק לרגע ורק סימן לנו בידו להתקרב. 

 

שימי

 

עומרי לא הבחין בכלום. בחדירה האחרונה שלי פנימה עצרתי, נשכבתי עליו לכל אורך הגוף, ולחשתי לאוזנו: "אני רוצה שתתהפך לגב ונמשיך משם, עם האחים שלך, מתוק שלי".

עומרי נבהל לרגע, סובב את ראשו הצידה וראה את הוד והדר שעמדו ליד הספה כשידו של כל אחד מהם כבר תחובה לתוך המכנסיים לשחרר את הזין  מכלאו.

 

"לא, לא, שימי. לא זה, הם כמו אחים שלי" אמר עומרי ברתיעה אבל סתמתי לו את הפה בנשיקה רטובה ואוהבת והרגעתי אותו ב: "ששש...אמרנו שלא תדבר ותשאיר לי לנהל הפעם את הענינים, יפה שלי" ועומרי ציית והשתתק. יצאתי באיטיות מתוכו, סובבתי אותו על גבו, הרמתי את רגליו מעלה מעבר לכתפי וחדרתי מחדש. הפעם יכולתי לראות את מבע האהבה על פניו והתשוקה העמוקה בה קיבל את הזין שלי לתוכו. ידיו נשלחו לעברי לאחוז בישבני והוא משך אותי אליו.

 

הוד והדר כבר התפשטו והזין שלהם היה שלוח במלוא ההתלהבות קדימה. הדר לא חיכה להזמנה מיוחדת ופשוט עלה על עומרי וכיוון את הזין שלו לתוך פיו הפעור. ברגע הראשון הניד עומרי בראשו לשלילה ואמר "לא, הדר, לא. אני אוהב אותך אבל לא כך" אבל לא עזר לו כלום. הקטר הזה כבר דהר קדימה ולא ניתן היה לעצור אותו.

"תחשוב שזה חלק מהטיפול" אמרתי לעומרי "תן לאחיך לפרוק את האהבה הזו שהוא אוצר בתוכו כל כך הרבה זמן".

 

עומרי

 

הדוקטור שוב התחיל עם כל הפסיכולוגיה בגרוש הזו שלו והדר יכול היה לסבול את זה כבר. "מה אתה מזיין לו את השכל. לפרוק אהבה שאצורה וכל הקשקושים האלה. אני מת לזיין את ריקו ואני בטוח שהוא יאהב לטעום את הזין של מי שהוא חושב עליו כל השנים בתור אחיו הצעיר, גם אם הוא לא יודע את זה עדיין" אמר הדר ודחף את הזין לפי הפעור מתדהמה. לפה שהוא כל כך רצה כבר להרגיש ולמלא אותו בכל הזרע שפוצץ לו כבר את הביצים. הוד הסתבב שם בלי לדעת מה לעשות מרוב זינים משתוללים וחורים נדפקים.

 

הזין שלי היה שלוח כמו טיל לשמיים ומחכה לשיגור. כששמעתי את שימי מכוון את הוד לקבל את הזין שלי לא ידעתי כבר מה לעשות עם עצמי. כשהוד התחיל להתישב עלי איבדתי את העשתונות לחלוטין. הזיון המרובע הזה עלה מדרגה נוספת ב- Stairway to Heaven הזה ששימי בנה ביד אמן על רקע השיר המתנגן של לד זפלין, בדרך לגן עדן של תשוקה מזוינת. בחיים לא ידעתי שאפשר לגמור כל כך הרבה וליהנות כל כך הרבה. שימי, אהובי מילדות טחן לי את הישבן, הדר החרמן הגדול פמפם לי את הפה והוד הענוג רכב לי על הזין עם ישבנו הקטן והחלק, עד שכולנו גמרנו עוד ועוד ועוד, בקונצרט של אנחות גניחות ושפיכות. אחר כך גם התנשקנו עמוקות זה עם זה עד לרוויה, עד שסיפקנו את כל תשוקותינו האפלות לפעם אחת ויחידה.

 

שבועיים אחרי אותו זיון מטורף ומטריף, שלא חזר עוד על עצמו, התחילו סוף סוף הלימודים בבי"ס לעיצוב ולהוד והדר היו כבר עיסוקים חדשים. אני ושימי כבר לא נפרדנו עוד ועברנו לגור יחד כזוג אוהב והאהבה הזו ממשיכה לפרוח ולהחזיק אותנו יחד עד היום, 3 שנים אחרי.

 

הוד והדר עברו להתגורר במעונות הסטודנטים ולקחו את לימודיהם ברצינות ומסירות רבה שלא אפיינו אותם מקודם. אחרי שפרקו את תשוקותיהם כלפיי באותו לילה, הם הצליחו להשתחרר מהצל שלי, הצל של מי שבמשך שנים היה להם כמו אח גדול והיה פנטזית התשוקה שלהם זמן כה רב. הם נותרו חברים טובים מלבד היותם אחים, אבל כבר לא נזקקו לזיונים איתי או זה עם זה. גם חיי האהבה שלהם, או יותר נכון לומר הסקס, עלו ופרחו אצל צמד התאומים האלה. מראם האקזוטי הטריף בחורים רבים בקמפוס של ביה"ס לעיצוב, אשר נפלו לחיקם כפרי בשל. שמתי לב שתמיד הבחורים שלהם היו היותר בוגרים ויותר גבריים בבית הספר. צעירים מדי או עדינים מדי לא עשו להם את זה.

 

לפעמים, כשנפגשנו, היו הוד והדר מסתלבטים עלי או על שימי אם מישהו מאיתנו לא רוצה שישלחו אליו לסיבוב את אחד מהבחורים החמודים האלה. כשעשו זאת, רק חייכתי, טפחתי על ראשיהם בחיבה ונצמדתי בחיבוק ונשיקה אוהבת, שלא מותירים שום מקום לספק, אל חברי, אהובי ובן זוגי הנהדר. אל שימי.

 

 

 

נכתב על ידי , 12/12/2007 12:10   בקטגוריות incest, אירוטי, גייז, הומואים, התחלות חדשות, זיון במשרד, לא חשוב הגיל, מין במשפחה, סקס, פיתוי, פנטזיות, צעירים, רביעיה, תמונות, אהבה ויחסים, סיפרותי, מין קבוצתי, חרמנות, מוסיקה, stairway to heaven, לד זפלין  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של פילבוקס ב-16/12/2007 17:50
 



הטוב, הרע והמכוער, סיפור גיי-אירוטי שהוא לא ממש סיפור


 

הקדמת המחבר: מישהו בתגובה לאחד הסיפורים שלי כתב לי את המשפט הבא:

 

"אתה כותב סבבה, יש לך שפה ויש לך סגנון, אבל יש לך גם נטיה ממש מרגיזה לזיין את השכל. הגיבורים שלך לא מפסיקים לדבר בזמן שממש לא מתאים לשמוע את החפירות שלהם. חבל."

 

כמו הרבה דברים שעוברים לי ליד האוזן גם המשפט הביקורתי הזה הביא לי אסוציאציה לאיזה משפט מפורסם מתולדות מערבוני הספגטי של פעם, אחד המשפטים שאני אוהב במיוחד. מכאן הדרך לכתיבת הסיפורון הקצרצר הזה היתה קצרה. סיפורון בלי יומרות, בלי דיבורים מיותרים, אבל עם הומאז' למערבונים וכמה קריצות קטנות. שימו לב ללינק לקטע מהסרט המקורי לקראת סוף הסיפור.

 


  

הטוב לא היה ממש טוב. אולי הוא היה טוב בלזיין, אבל שום טוב לא היה בו מעבר לכך. לעומתו, הרע והמכוער התאימו לכינויהם כמו קונדום לזין. שלושת החברים האלה יצאו להם בערב יום חמישי לאחד המועדונים לצוד להם איזה אינדיאני טעים ועסיסי. שוק הבשר הרועש של המועדון הכי גאה במערב הפרוע של תל אביב קיבל את פניהם בניחוחות אפטר שייב וזיעת גברים מהבילה מעשרות הרוקדים שהצטופפו ברחבה העמוסה. המכוער מיד שם עין על האינדיאני הצעיר שנשען על הבר. לפי תנוחתו והמבטים החוששניים ששלח סביבו בין התעמקות אחת בכוס המשקה שלו למשניה, נראה היה לו שהוא בשר טרי. הוא קרץ לטוב וסימן לעבר הבחור. הטוב יצא לדרך ושתי דקות אחרי ראו אותו קם עם הבחור ויוצא איתו החוצה לשאוף  קצת ניחוחות של אויר זין צלול כיין בצל אחד העצים שמאחורי המועדון.

 

הרע והמכוער יצאו בעקבותיהם וכמה דקות אחר כך כבר ראו את האינדיאני שמתמזמז עם הטוב  ולא מפסיק לדבר ולדבר ולטחון לו בשכל, בזמן שלטוב לא היה ראש לשום חפירות מיותרות. הרע והמכוער הימרו אם זה יקח יותר משתי דקות והרע ניצח. בול אחרי דקה וארבעים שניות של מזמוזים מלווים בלהג בלתי פוסק, הוריד הטוב את האינדיאני על הברכיים והורה לו לנקות טוב טוב את הקנה לפני אימון הירי. זה היה הדבר היחידי שיכול היה לעצור את השטף הבלתי פוסק. כשהפה של האינדיאני הצעיר נסגר מסביב לכיפת הזין הגדול של הטוב, נעצמו עיניו והוא התמכר לחוויה המסעירה של עינוגי הלא-קצוץ-קנה של הטוב, וכנראה שהיה לו ממש טוב לפי אנחות ההנאה שבקעו משניהם. הרע והמכוער כבר שלפו את הכלים שלהם והתחילו לשפשף כשהם לא מסירים את מבטם מהאינדיאני הכורע בין רגלי חברם שמזיין אותו טוב טוב בפה. 

 

אחרי כמה דקות של מציצות ושאיבות, הטוב הקים את הבחור על רגליו, הוריד לו את המכנסיים וכופף אותו על אחד העצים. רק ניע ראש קל מצידו הטוב של הטוב והרמת גבה משועשעת, הספיקו לרע ולמכוער להבין את הרמז. הטוב אותת להם שיצטרפו אליו לרכיבה קלה בערבות אריזונה ורצוי גם שיגיעו לפני צהרי היום. המכוער התכופף בין רגליו של הבחור, שלא יראה אותו יותר מדי - דבר שעלול היה להעביר לו את החשק ברגע - והתחיל לשאוב לו את הזין. הרע התמקם מקדימה וכשהבחור התחיל למחות בפרץ של מלל נוסף הוא רק אמר לו שאין משיחין בשעת הסעודה  והשחיל את הזין העבה שלו לפיו בדיוק ברגע שהטוב התחיל לזיין לו טוב טוב את התחת.

 

 

הטוב הרע והמכוער עבדו בקצב הרודיאו על הבחור המסכן שלא הבין לזין של מי הוא נפל וטחנו לו את הצורה מכל הצדדים והחורים, כשאנקות הכאב ואולי גם ההנאה של הבחור רק גוברות מרגע לרגע. כשגמרו בתוכו בפרצי זרע עזים אשר האינדיאני בלע בהנאה, הוא התחיל שוב בפרץ של בירבורים על סף גמירה: "כן, כן, עוד, עוד, יותר חזק, זה טוב כן, כן". לטוב ובמכוער כבר נמאס מהברבורים האלה על סף גמירה, אז אמרו לו:

"When you have to shoot -  shoot, don't talk". והאינדיאני סוף סוף ירה את מטחי הזרע שלו וגמר.

 

 

רגע לפני שעזבו את האינדיאני הטחון, שלף הרע את ארנקו מכיס מכנסיו המופשלים של האינדיאני ורוקן את חופן הדולרים שהיה שם. "מה... מה...למה?" מלמל האינדיאני והשלושה ענו לו בבוז רגע לפני שהלכו :"מה למה? מה אתה חושב שנתנו לך ליהנות בחינם? חינם רק מי הים, אצלנו זה תמיד בעבור חופן דולרים..."

"אבל איך אני אחזור הביתה עכשיו? השארתם אותי בלי סנט." התלונן האינדיאני, מה שגרם למכוער להסתובב לרגע, לזרוק שטר אחד לכיוונו ולומר לו: "קח, זה אמור להספיק לך לאיזו כרכרה ספיישל הביתה...או לאיזה סוס צולע" ושלושתם החלו לשרוק מנגינה עליזה כשעזבו את האינדיאני המסכן מאחורי שובל של אבק שעלה ממגפיהם הממוסמרים.

 

 

נכתב על ידי , 29/6/2007 14:19   בקטגוריות אירוטי, גייז, חרמנות, סרטים וקולנוע, ציטוטים, נוסטלגיה, תמונות, אהבה ויחסים, סיפרותי, שחרור קיטור, רביעיה, מערבונים, ביקורת, פרודיה, בלי דיבורים מיותרים, זיון קבוצתי, הומור  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של פילבוקס ב-5/7/2007 14:19
 



576,489
הבלוג משוייך לקטגוריות: גאווה , סקס ויצרים , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפילבוקס אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פילבוקס ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)