מכירים את המצב הזה כשאתה קם בבוקר או לפעמים סתם כך באמצע היום כמו משום מקום איזה שהוא שיר נתקע לכם במוח ולא רוצה לעזוב? אתם מוצאים את עצמכם מזמזמים אותו או שרים לעצמכם בלחש או בלב פנימה את השיר הזה ולא עוזר לכם כלום, הוא שם, תפס את השטח שלו בתוככם וקבע נחרצות כי "שטח משוחרר לא יוחזר".
לפעמים הוא בא לו לשעה קלה, לפעמים ליום שלם ולפעמים לזמן ארוך יותר. תמיד תהיתי למה ומאיפה הוא מגיע ולאן הוא הולך אחרי שיוצא לי מהראש, כמין "אורח נטה ללון" כזה. האם הוא איזה מנגנון אסוציאטיבי נסתר של המוח ששולח לנו איתותים? האם התת הכרה שלנו קלטה אותו מאיזה רדיו בסביבה או טלוויזיה דלוקה אצל השכנים, בלי שהיינו מודעים לכך בכלל? האם חלף על פנינו ברחוב מישהו שזמזם לעצמו את השיר והוֹפָּלֶה הוא קפץ לו בקפיצת ראש ישר לתוך המוח שלנו בלי שהרגשנו? לאלוהי המוסיקה הפתרונים.
בכל מקרה החלטתי להתחיל פינה חדשה בבלוג, פינת השיר שלא יוצא לי מהראש ומדי פעם אפרסם שיר כזה עם קישור יוטיוב מתאים. השיר הראשון הוא השיר שנתקע לי היום בראש. שיר של Demien Rice בשם The Blower's Daughter שאין לי מושג מה הוא עושה בראש שלי אבל כל היום אני מהמהם לי אותו.
שיהיה לכולם
ערב נעים...