קטעים בקטגוריה: Nada - L`anello.
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
בטבעת זו או האחרת... (סיפור גיי-אירוטי)
כהרגלי מדי בוקר יצאתי גם היום לטיול בוקר עם הכלבה שלי. מהר מאוד היא ירדה מהמדרכה לשדה הבּוּר הגובל בה והתחילה להתרוצץ ממקום למקום. היא אוהבת בני אדם הכלבה שלי ועלולה לקפוץ על כל אדם נחמד שקצת מחייך אליה או שפשוט לא נבהל ממנה. מי שנבהל מבהיל אותה בחזרה והיא נסה מפניו ביללה חנוקה. יש לה רצועה ארוכה לכלבה שלי המתארכת ומתקצרת לפי הצורך בעזרת הקפיץ שנמצא בידית האחיזה שלה. הלכתי מהורהר בלי לשים לב למה שמסביב ופשוט נגררתי בעקבותיה. נביחות השמחה שלה ודלוגיה הקלילים הסבו את תשומת ליבי וכשהרמתי את הראש ראיתי אותו.
הוא היה בחור צעיר, רזה, שחום ונמוך שהתקשיתי להעריך את גילו. הכלבה שלי קיפצה עליו בשמחה והוא רק ליטף אותה בחמימות וחייך. היה לו החיוך החמוד ביותר שראיתי כבר זמן רב. חיוך עצור קצת שמסתיר איזה דוק של עצב. צחקתי גם אני ואמרתי: "מצטער, אבל היא כנראה נדלקה עליך, הכלבה שלי".
החיוך הנוגה שלו רק התעצם כשאמר: "עם בעלי חיים אין לי בעיה, חבל רק שבני אדם לא נדלקים עלי ככה".
"אני לא מבין למה" השבתי ושלחתי את ידי לעברו "אני פֶּרי. מבחינתי מי שמוצא חן בעיני הכלבה שלי הוא בסדר גמור".
"נעים מאוד, עדי" השיב הבחור "אבל אני לא מה שאתה חושב שאני, אז אין טעם."
"מה זאת אומרת? למה אין טעם?"
"בן כמה אני נראה לך?" הוא ענה בשאלה בלתי קשורה בכלל.
"בעיה קשה" השבתי וניסתי להתבונן קצת יותר לעומק כדי לאמוד את גילו. הוא היה צעיר, את זה ידעתי, אבל בן בלי גיל כזה. ספק נער, ספק בחור צעיר. לא רציתי לפספס כדי שלא להעליב אותו או משהו, אז אמרתי: "אתה נראה לי משהו בן 16 ל- 21."
"טעית, אמנם לא בהרבה, אבל בכל זאת טעית."
שיט שיט שיט, חשבתי. הוא בסך הכל ילד, מה אני עושה בכלל? עד כדי כך הדרדרתי שאני מתחיל עם נערים בני 15 ברחוב? עדי הבחין במבוכה שלי וטפח על כתפי בידידותיות: "אל תדאג, לא נעלבתי או משהו. זה קורה לי המון. תמיד חושבים שאני צעיר מגילי, אבל הגוף שלי כבר בן 22. מופתע?"
"כן. די מופתע. לרגע נבהלתי שפספסתי בכיוון ההפוך, שאתה איזה ילד בן 15 או משהו כזה. זה מה שהיה חסר לי נוסף לכל הבלגן שלי."
"בלגן? איזה בלגן?" הוא שאל.
"עזוב, אולי פעם אני אספר לך על כך. למה אמרת שאין טעם? שאתה לא מה שאני חושב שאתה? אני בקושי מכיר אותך כמה דקות אז אילו מחשבות שגויות כבר יכולות להיות לי? אתה נראה כמו הבן הנחמד של השכנים, מה כבר יכול להיות?"
"זו בדיוק הבעיה. תמיד אומרים לי את זה. 'נחמד' זה מה שאני ולא יותר. אבל מה אתה כבר מבין בענינים כאלה, אתה הרי נשוי והכל."
"אמממ... L'anello. אתה חד אבחנה", אמרתי.
"מה? מה זה? אני לא מבין. באיזו שפה זה?"
"איטלקית, עזוב זה רק אני והאסוציאציות המוזרות שלי לכל מיני שירים של פעם."
"הלכתי לאיבוד, אני לא ממש מבין על מה אתה מדבר" ענה עדי ובתגובה רק הצבעתי על הקמיצה בידי השמאלית.
"אה, הטבעת, זה מה שאמרתי. אתה לא יכול אפילו להתחיל להבין את הבעיה שלי" אמר עדי.
"איך אני חושב שאני דווקא יכול."
"אבל, אבל אתה נשוי... מה לך ולענינים של..." עצר עדי באמצע המשפט, מרגיש שדיבר קצת יותר מדי.
"של גייז? לזה אתה מתכוון?"
"מה, מאיפה אתה..."
"איך אומר לך את זה?" התחלתי במבוכה מסוימת משלי והבטתי רק על ידו הלוטפת את הכלבה שלי שמלקקת אותו ללא הרף, "הייתי שמח להיות במקומה עכשיו..."וכשראיתי את מבטו המתרחב בהשתאות הוספתי: "מה לא שמעת על גייז או ביסקסואלים שמתחתנים אבל נותרים חצויים מבפנים?"
"אז גם אתה..."
"כן, גם אני" עניתי, "anello או anale, אם לבחור בטבעת זו או האחרת... משהו שמלווה אותי כבר שנים."
הוא עצר לרגע את שטף ההליכה והסתכל בי בעיון "אני חושב שאני מבין. היא לא כל כך מסובכת האיטלקית הזאת אה?"
לא, ממש לא. למרות שאני יודע רק מעט מטיול שעשיתי פעם באיטליה כשהייתי צעיר."
"כן... צעיר", הוא אמר בנימה קצת מהורהרת, " תגיד, לא מפריע לך שאני צעיר?"
"ולך לא מפריע שאני מבוגר?" השבתי והוא רק סקר אותי במבט בוחן והשיב "האמת שלא כל כך משנה לי, אתה נראה לי בסוף שנות השלושים, משהו כזה " ואני רק חייכתי ואז התכופפתי אליו ולחשתי לו ישר לתוך האוזן בן כמה אני. "וואלה? חשבתי יותר צעיר, אבל זה אחלה. אתה נראה טוב, אתה יודע?"
"לא. לא ממש ידעתי איך אני נראה בעיני בחורים צעירים, אבל אם אתה אומר אז סבבה. לא מפריע לך הגיל שלי?"
"לא. למה שיפריע לי בן כמה הגוף שלך? מה שחשוב זה מי אתה ולא מתי נולדת. הייתי רוצה להמשיך ולגלות את זה."
נעצרתי לרגע מההליכה וגם הוא נעצר. זה היה רגע שביר שלא הייתי בטוח כיצד לקחת אותו הלאה. הבחנתי שמבלי משים גררה אותנו הכלבה הממזרה שלי הישר ללב הפרדס האחרון של השכונה, שטרם נעקר ע"י הבניה המואצת. עדי מצא חן בעיני וזו היתה הזדמנות פז, אבל לא רציתי לקלקל אותה בחרמנות גרידא, למרות שרציתי להשכיב אותו שם על המקום, בצל העצים, ולהזדיין איתו עד שיצא עשן לבן. הפשטתי אותו כבר בדמיוני אבל היתה עוד בעיה והיא שהייתי קצת קצר בזמן. הבליטה במכנסיים שלי היתה כבר מורגשת וראיתי את מבטו ננעץ לעברה. התקרבתי אליו, פתחתי את זרועותי ושאלתי "רוצה חיבוק?" והוא בא. נצמדנו זה לזה בלב הפרדס בבוקר הבהיר ההוא. שחררתי את הכלבה מהרצועה. היא היתה מיוחמת והתחילה להתרוצץ לה בין העצים מרחרחת ומחפשת עקבותיהם של כלבים אחרים שהשאירו שם את ריחם והטריפו לה את החושים.
גם לי התחיל עדי להטריף את החושים. בליטה נלחצה אלי בליטה ושפתיים ישקו. הם היו טעימות השפתיים שלו. יפות ומשורטטות ומוסיפות נופך מענין לפנים החמודות שלו, אשר כשחייך הבליטו את הגומה היחידה שהיתה לו. ידיי חדרו מתחת לחולצתו וליטפו את הגב החלק שלו ואז עברו קדימה וליטפו לו את החזה הקצת שעיר, חורשות שבילים בתוך שיערו הרך. היינו מחורמנים כהוגן, אבל זה לא היה הזמן ולא המקום. לא רציתי שזה יגמר באיזה זיון חפוז של בוקר. רציתי יותר ואמרתי לו את זה. גם הוא רצה יותר, אבל הוא היה צעיר וחרמן ומצידו אפשר להזדיין במהירות כמו שפנים כאן ועכשיו. הוא גם אמר לי את זה. היו לי לא יותר מחמש דקות קצרות לפני שאני צריך להיות בבית לקחת את בתי הצעירה לגן. לא רציתי שזה יהיה מיכני, רציתי להתענג איתו באיטיות. הוא שלח את ידו הרכה לתוך מכנסי, חפן לי את הזין וליטף אותו מעודנות "ליטוף פרידה" הוא אמר לי "שתתגעגע אלי קצת". מהליטוף הרך הזה עוד הייתי עלול לגמור לו בתוך כף היד אבל הוא הרפה רגע לפני שנגיע לנקודת האל-חזור. על פניו היה נסוך חיוך רחב אבל אותי הזין ייסר אותי והביצים כאבו לי כבר מרוב תשוקה.
"מה אתה מחייך?" שאלתי, "אני מת פה מכאבי ביצים".
"אני כבר לא."
"מה זאת אומרת?"
"אני גמרתי כבר איך שליטפת לי את החזה," הוא אמר להפתעתי.
"יש עליך טלפון?" שאלתי והוא הושיט לי את הסלולרי שלו. תקתקתי בו את המס' הנייד שלי ולחצתי על send. "עכשיו יש לך את המספר שלי ויש לי את המספר שלך" אמרתי לו. נדבר אחר כך. אני חייב לטוס לקחת את הבת שלי לגן עכשיו".
"כן", הוא אמר "נדבר" ונפרדנו בנשיקה קצרה. שרקתי לכלבה שלי ומאי שם היא הופיעה בכשכוש זנב, נתנה לי לחבר לה מחדש את הרצועה לקולר ומיהרתי ללכת הביתה.
כשחזרתי אחרי הקפצת הילדה לגן ראיתי שאשתי כבר יצאה מהבית לפגישות העבודה שלה. הרהורים על עדי ועל מה שהוא עושה עכשיו התחילו לנקר לי בראש כשלפתע sms מעדי: "מי פנוי בשינקין?" היה נוסח ההודעה. חוש הומור היה לו. כנראה שהוא נוסע הרבה עם נהגי מוניות, חשבתי והשבתי : "42 פנוי, אבל לא בשינקין"
"42 באיזה רחוב?" שאל עדי שהבין שנתתי לו את מס' הבית שלי. מיד סימסתי לו את שם הרחוב בתשובה.
"שבע-שמונה דקות אני אצלך" הוא ענה, שוב בלשון נהגי המוניות שאצלם אין אף פעם עשר דקות. תמיד זה שבע - שמונה דקות אנחנו אצלך. כמו שאין אף פעם רבע שעה, תמיד הם יהיו אצלך תוך שתיים עשרה דקות. שיטה כזאת שלהם, שזמן ההגעה ייראה קצר יותר. מי כבר יעשה להם ענין משתיים - שלוש דקות של איחור? אבל אצל עדי שבע - שמונה דקות היו בדיוק כמו שאמר. אחרי שבע וחצי דקות נשמע הצלצול בדלת ושם היה עדי, עם חיוך רחב מאוזן לאוזן אשר כל הנוגות שהיתה בו נמחקה כלא היתה.
"לאן אתה צריך להגיע" המשיך עדי בעגת נהגי המוניות.
"לרחוב אקסטזה פינת פנטזיה בשכונת גן עדן" צחקתי והוספתי :"מה זה כל משפטי המוניות האלה?"
"סתם. אני בחופשה לפני שנה ב' באוניברסיטה ועובד קצת כנהג מחליף על מונית, אז המשפטים האלה נתקעו לי במוח, אבל עכשיו בא לי שמשהו אחר יתקע לי במקום אחר" גיחך קצרות.
"אפשר לטפל בזה" עניתי. הורדתי לו את המכנסיים, סובבתי אותו אל מעקה המדרגות ובלי שום עיכובים מיותרים הצמדתי את הזין הפועם שלי לחריץ שבין לחיי ישבנו. התחלתי להתחכך בו מעלה ומטה והרגשתי את החום העולה וגועש לי בחלציים. גם עדי הניע את ישבנו כמו שצריך מחכך אותו היטב על הזין שלי ואומר "כן, כן, זה טוב, אוח, תמשיך, עוד" ואני לא הפסקתי לרגע וגם תפסתי לו את הזין עד ששמעתי "אאאאהה" אחד ארוך וכף היד התמלאה לי שפיך. הצמדתי אותו לזין שלי והרמתי אתו בשתי ידי לכיוון חדר השינה. התיישבתי על המיטה, ניגבתי את היד מהשפיך ושלפתי מהמגירה את הקונדום. הרחקתי את הזין לרגע מהמקום החמים והטוב בין לחיי ישבנו של עדי, הלבשתי במהירות את הקונדום ומרחתי את הג'ל. נשכבתי על הגב ועדי כבר הבין לבד מה רציתי והחל לכוון את עצמו להתיישב לי על הזין כמו שאני אוהב.
הוא התחיל לרדת, מכוון את הישבן שלו למקום הנכון, יורד קצת יותר ועכשיו יש כבר נגיעה, מתיישב קצת יותר והזין מתחיל להכנס. הוא יורד לאט לאט, עוד ועוד, עד שכל הזין בפנים והוא כולו יושב עלי. הוא נעצר לכמה שניות להרחיב את המגע הלוטף של ישבנו על הזין כשהוא עטוף בין הרגליים שלי. כמה שזה נעים ! הוא מתחיל לעלות ולרדת, לעלות ולרדת, מגביר מהירות ואני עוזר לו בדחיפת גופי כלפי מעלה כל פעם שהוא יורד. אני תופס לו את הזין ומתחיל להחליק את ידי עליו בזמן שהוא דוהר לי על הזין. אני משפשף לו את הזין יותר ויותר מהר אבל לא רוצה שזה יגמר כל כך מהר. לא עזר לי כלום ועדי גמר שוב בפעם השלישית באותו בוקר.
אני תופס לו במותניים ומשכיב אותו על הגב, בלי לצאת לרגע. אני מרים לו את הרגליים למעלה, על הכתפיים שלי ואז שב ונועץ את הזין פנימה עד הסוף. המהירות מתגברת ואני רוכב לו על הישבן עוד ועוד פנימה והחוצה, פנימה והחוצה. עדי גונח ואני מגביר את הלחץ ואת המהירות ככל שאני יכול. אני תופס לו שוב את הזין ונותן לו כמה משיכות קטנות ועדי מתחיל להשפריץ שוב לכל הכיוונים. הכיף שלו עושה לי את זה. עוד דחיפה אחת פנימה ואני מתפרק בתוכו בפליטות חוזרות ונשנות של זרע.
אני מתכופף לנשק אותו עמוק עמוק בין שאיפת אויר אחת לשניה. "היה זיון נהדר" הוא אומר לי, "מזמן לא היה לי זיון כזה טוב."
"גם לי" אני עונה לו ונשכב לצידו ממוטט מרוב מאמץ, שולף את הקונדום, קושר אותו וזורק אותו הצידה. עדי מניח את רגלו האחת על רגלי ומלטף אותי בחזה.
"וואוו" הוא אומר ואני עונה לו בעוד נשיקה קצרה על השפתיים. "העור שלך חלק כמו משי" הוא מוסיף ומלטף את העור החשוף משיער שבצידי הבטן שלי. "וגם השיער שלך רך הוא מוסיף וסורק באצבעותיו את שיער החזה שלי".
"גם שלך" אני עונה ומלטף את פלומת השיער השחור החלק והקלוש שעל חזהו.
מכל הליטופים האלה הזין שלי מתחיל להתעורר מחדש. "בא לי לטעום אותו" אומר עדי לפתע ויורד לי על הזין עם פיו הקטן ושפתיו המשורטטות. הגומה האחת כבר בולטת בלחיו ובחיוך רחב הוא בולע לי את הזין לכל אורכו. עדי ממקם את עצמו בשכיבה בין הרגליים שלי והראש שלו עולה ויורד, עולה ויורד. הזין מזדקף מחדש כאילו לא גמרתי כל כך חזק לפני פחות מעשר דקות. "אני לא חושב שאני יכול לגמור שוב" אני אומר לו אבל עדי ממשיך בשלו. "הוא כל כך טעים" הוא אומר לרגע ואז שב וקובר את הזין שלי בתוך פיו, יונק, מוצץ ושואב. לאחר זמן הוא יורד עם לשונו אל שק האשכים, שואב אשך אחד לפיו ומתחיל ללקק ולמצוץ. ידו ממשיכה לאונן לי בזין ואני מרגיש שהחום עולה ועולה.
"אבל מה איתך?" אני אומר לו.
"אני אוהב את זה ככה, תן לי לעשות לך כיף" הוא עונה וממשיך לטפל לי בזין ובאשכים. פיו המתוק עוזב את האשכים ונסגר מחדש על הזין. נגיסות עדינות בכיפה מתחילות להמריץ לי את הזרע כלפי מעלה. עדי מהדק שפתיו על ראש הזין ומתחיל לרדת מטה כששפתיו המהודקות לוחצות ולשונו מרטיבה את הזין לכל האורך. אני תופס לו את הראש ודוחק אותו מטה ומעלה. אני מזיין לו את הפה ואני דוחף פנימה כל כך חזק שלרגע הוא משתנק וכמעט נחנק, אך לא. הוא לוקח שאיפה עמוקה של אויר וומכניס את הזין שלי פנימה הישר לתוך הגרון. אני מרגיש את הזין חודר לו לתוך הושט כשתנועות הבליעה של הושט נותנות לי את העינוג הסופי. אני לא יכול לעצור יותר ואני גומר לו שוב הישר לתוך הגרון. ואז שולף את עצמי החוצה. עדי מחייך. "היתה לך פעם מציצה כזאת?" הוא שואל. "מציצה?" אני משיב. "זה היה יותר מזיון. ממש בלעת לי את הזין. מאיפה אתה יודע לעשות את זה?"
"האמת שזו פעם ראשונה שאני מנסה את זה. תמיד פחדתי להחנק מזה אבל אחרי שעברתי את מחסום הפחד, נהניתי לראות כמה כיף שזה עושה לך. גמרתי מזה בעצמי" הוא אמר והראה לי את הזין נוטף הזרע שלו.
"את זה אני חייב לטעום בעצמי", אמרתי לו וירדתי לו בפעם הראשונה. יש יתרון בלהיות צעיר, הבנתי אז כשכמה דקות אחר כך עדי גמר שוב בתוך הפה שלי כשאני בולע את הזרע הטעים שלו, בלי להשאיר אף טיפה. "חלבת אותי לגמרי" הוא אמר ואז געה באיזה מוּ ארוך כזה ושנינו התפרצנו בצחוק.
היינו סחוטים וגמורים כששמעתי את הצליל שלא ניתן לטעות בו. הצליל של דריכת האזעקה ברכב של אשתי שבדיוק הגיעה הביתה. נבהלנו כהוגן אבל התעשתי במהירות. מזל שחדר השינה שלנו נמצא במפלס הגינה, חצי מפלס מעל הכניסה לבית. עדי הבין ענין, אסף במהירות את הבגדים והנעליים ויצא כך כמות שהוא מבעד ליציאה האחרונה לגינה. פתחתי את כל החלונות של חדר השינה, לאוורר אותו כמה שיותר מהר והפעלתי את מאוורר התקרה על המקסימום. אספתי את בגדיי, התזתי ליתר בטחון כמה שפריצים קצרים של ההוגו בוס שלי לאויר, לטשטש את ריחות הזרע וזינקתי למקלחת. מבעד לחלון המקלחת ראיתי שעדי כבר התלבש בחוץ והתחיל לרוץ בגב שפוף מסביב לבית. נעלתי את המקלחת ופתחתי את המים בדיוק כשאשתי נכנסה לחדר השינה.
"הגעתי" היא אמרה, "בשביל מה שמת אפטר שייב אם אתה נכנס להתרחץ עכשיו? הכל אצלך הפוך!"
"מה זה משנה, אני שם מתוך הרגל אחרי הגילוח ואז נזכרתי שאני גם צריך להתרחץ, אז מה? אני אשים שוב אחרי המקלחת."
"זה נראה כאילו התרחצת באפטר שייב. חזק לי מדי הריח הזה אני יוצאת החוצה. תאוורר טוב טוב לפני שתלך, בסדר?"
"אין בעיה" עניתי ובמוחי המשיך להדהד המשפט ההוא שלה: הכל אצלך הפוך! אם היתה יודעת כמה שהיא צודקת. אני באמת אוהב הפוך. אם היתה יודעת מי בדיוק היה הפוך על המיטה שלנו לפני עשר דקות ולמי טחנתי את הצד האחורי כמה פעמים הבוקר, היא היתה ממש מתפלצת. השבח לאל על חסדים קטנים כמו צפצופי הדריכה של אזעקות הרכב. מה הייתי עושה בלעדיהן...
הייתי מלא סבון ובאמצע המקלחת כששמעתי את הסלולרי שלי מצלצל. שיט, שכחתי אותו בחוץ. אולי זה עדי. מתאים לו להתקשר אחרי, לומר משהו. רק שלא תענה, רק שלא תענה, חשבתי, אבל היא ענתה, אמרה זו טעות וסגרה. דקה אחרי זה הסלולרי צלצל שוב. היא שוב ענתה לכל הרוחות ואמרה משהו בקול כעוס ושוב סגרה. רגע אחרי זה קראה לי: "פֶּרי, נראה לי יש איזו תחנת מוניות עם מספר דומה לשלנו. התקשר מישהו ושאל מי פנוי בשיינקין. דקה אחרי זה היה עוד טלפון של מישהו שאמר שהוא רוצה להזמין את אותה נסיעה ספיישל למחר בבוקר באותה שעה, אם זה אפשר. אמרתי לו שזו לא תחנת מוניות דמאיט וטרקתי את הטלפון. תתקשר לסלקום תראה מה הסיפור הזה, אחרת ימשיכו להציק לך עם הזמנת מוניות כל היום !"
"בסדר, בסדר, אני אטפל בכך. תגידי, איך את עובדת מחר?"
"מחר אני יוצאת בשבע מהבית. יש לי פגישה בבאר שבע. טוב שהזכרת לי, אני צריכה שגם מחר תיקח את הקטנה לגן."
"אין בעיה" עניתי וכבר חשבתי על הספיישל הנוסף שמצפה לי עם עדי מחר בבוקר. הפעם היא בבאר שבע, אני אהיה פנוי, אם כי לא בשיינקין, ויהיה לנו את כל הזמן שבעולם.
כשעדי הגיע למחרת בבוקר שמתי את הדיסק הישן של נאדה ושמענו את השיר ההוא. כשהפשטתי את עדי לא יכולתי שלא לחשוב על הטבעת האחת ההולכת ומתרחקת ועל פי הטבעת של עדי ההולך ומתקרב וחייכתי ביני לביני. "אתה ממזר אתה" חייך גם עדי שקלט על מה אני חושב וקירב את ישבנו לזין שלי שחיכה לו בדום מתוח לזיון ראשון של בוקר.
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
