לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

פילבוקס


חוויות, דעות, סיפורי סקס, אירוטיקה ואהבה שכתבתי על גייז וביסקסואלים, שירים שאהבתי ותמונות שאספתי, הכל לפי מצב הרוח והחשק.
Avatarכינוי: 

מין: זכר

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2017    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

על הזין שלי האגורה הזאת [סיפור גיי-אירוטי]


 

כבר שנים רבות אני עו"ד לעניני גירושין וכבר חשבתי שאין משהו שיפתיע אותו בתחום עתיר המשחקים המלוכלכים והאמוציות הזה, אבל עומר, נער שראיתי בפעם הראשונה כשהיה בן 14 ומשהו, הצליח להפתיע אפילו שועל קרבות ותיק כמוני.

 

כשהוא נכנס למשרדי לראשונה, שחום, רזה, קטן וקצת מחוצ'קן, זה היה יחד עם הוריו שהיו בישורת האחרונה של הליכי הגירושין שלהם ובאו לסגור ענינים. הכל התחיל מהמלחמות על הדירה שנבעו מהתירוץ שמשפחתה של האם היא שעזרה לבני הזוג לממן את רכישת הדירה, מה שגרם לכך בגלל שאמו של עומר לא הסכימה בשום אופן כי בעלה יקבל חצי משווי הדירה, במקובל במקרה של גירושין. הבעל מצידו לא הסכים שבשום אופן עתידו של בנם המשותף יקופח, עד שנמצאה הפשרה. בשורה התחתונה הוסכם בין הצדדים כי הדירה תושכר לאחרים עד שעומר יגיע לגיל 18 ואז תמכר, כשדמי המכירה יתחלקו בין האם לבין עומר.

 

אבל עד שהגענו לרגע חתימת הסכם הגירושין, עומר הוא לא הפסיק לעצבן את כולם כשבדק שוב ושוב את המסמכים ושאל אותי ואת עורך הדין של אביו, אין ספור שאלות חופרות, שלא נתקלתי בהן מצד צעיר בגילו. לא הבנתי בכלל למה הם הביאו אותו, אבל כנראה שהילד הזה כבר מאז היה רגיל לסובב אנשים על האצבע הקטנה שלו, במיוחד את הוריו, אבל הפעם גם אנחנו, עורכי הדין שלהם, עמדנו לסבול ממנו כמה שעות של מריטת עצבים מתמשכת. עומר לא הפסיק להסתובב בחדר כמו פרפר, הוציא ספרים מהספריה שלי ושאל ללא הרף: "מה זה הספר הזה? בשביל אתה צריך את הספר הזה? מה עושים עם כל הספרים הירוקים ולמה צריך כל כך הרבה מהם?" נסיונות הוריו להשתיקו לא ממש עזרו, אבל איכשהו נחתם ההסכם והעו"ד של אביו יצא להגיש אותו לבית המשפט.

 

כשעברו השנים והוא כבר בן 18 ויום, הגיע עומר שוב למשרדי, הפעם רק עם אימו והפעם לצורך מכירת הדירה. הילד הקטן והמעצבן, גדל לנער מעצבן פי כמה וכמה, אבל מה הפעם חוץ מחפירותיו, היו עוד כמה דברים שהצליחו להסיח את דעתי מהעסקה שהייתי אמור לטפל בסגירתה. היו אלה בעיקר גופו השחום והגבעולי, פניו הנאות, שפתיו הבשרניות שדוק של לחות מפתה היה משוח עליהן וישבנו הקטן והשובב שסובבו לי את הראש לכיוונים אחרים.

 

הנער נלחם כארי על כל פסיק ופסיק בחוזה ושוב שאל המון שאלות טורדניות על כל מיני מונחים משפטיים מקובלים: מה זה "על אף האמור לעיל"? למה כותבים משהו ואז מוסיפים את המשפט הזה שאומר בדיוק ההיפך? [ואני הסברתי, אך לא גרעתי מבט מפיו המדבר וחשבתי כמה בא לי להדביק לו צרפתית חמה ורטובה] . הוא גם שאל מה זה "מבלי לגרוע מ..." [ואני הבהרתי, אבל מה שהיה לי בראש באותו רגע היה רק לגרוע מבגדיו ולראות את גופו החשוף החלק והנערי שחלק ממנו הציץ מבעד לפתח העמוק של הטי שירט שלבש...]. הוא לא הרפה גם מהביטוי "בכפוף ל..." [ואני עניתי, אבל באותו רגע לא יכולתי להרפות מהמחשבה כמה בא לי שהוא יהיה כפוף באותו רגע על השולחן והזין שלי יפלח את אחוריו המושלמים].

 

אחרי שעתיים של עינוי כשהזין שלי מאיים לפוצץ את מכנסי מרוב חרמנות על הנער השחום הקטן והמעצבן הזה, הסתיימה הפגישה ונחתם החוזה, אשר כמקובל אז היה נקוב בדולרים שאמורים להיות משולמים לפי השער היציג של הדולר ביום התשלום.

 

כחודשיים אחרי חתימת החוזה, הביאו הקונים למשרדי את התשלום האחרון שעמד על 48,760$. התשלום הופקד אצלי בנאמנות והייתי אמור לחלקו בין עומר לאימו בחלקים שווים. אתרע המזל ובאותו יום עמד השער היציג על 3.5761 ולכן הסכום ששולם היה 174,370.63 ש"ח. חילקתי את הסכום לשניים והכנתי 2 שקים, האחד ע"ס 87,185.32 ש"ח ע"ש אמו והשני ע"ס 87,185.31 על שמו של עומר. אמו הגיעה באותו בוקר לקחת את השק שלה אולם עומר הגיע רק בערב כשהייתי כבר לקראת סגירה.

 

הוא החזיק את השק בידיו, בדק כמה זה היה, ערך את החישובים שלו ושאל: "וכמה היה השק שקיבלה אמא שלי?". כשהראיתי לו את צילום השק שנשאר אצלי, הוא קם, התעצבן, נופף מולי בשק שלו ובצילום השק של אימו ואמר בקול רם ועצבני: "אני לא מוכן שהיא תקבל יותר ממני!". לא הבנתי על מה הוא מדבר, שכן חילקתי את הכסף בחלקים שווים. "אתה לא רואה?" אמר עומר, "השקים לא באותו סכום!". הבטתי שוב בשקים ועדין לא הבנתי, אך אז שמתי לב שהשק של אימו גדול באגורה יותר מהשק של עומר. "אגורה?!" הגבתי חצי משועשע, אבל כשעומר הגיב: "כן!! אפילו אגורה!! אבא שלי תמיד אמר לי לא לוותר אפילו על אגורה כשמגיע לי משהו, כי מי שמוותר על אגורה לא שווה אגורה."

 

הזמן שבזבזנו כבר היה שווה הרבה יותר מאגורה, אז פתחתי את הארנק, מצאתי מטבע של אגורה ששמרתי למזכרת לפני שהוא בוטל והושטתי לו אותו.

"לא!!" אמר עומר, "אתה לא תפתור את הבעיה שיצרת כל כך בקלות! זה לא רק האגורה שלי, זו גם האגורה שקיבלה אמא שלי יותר מדי! אני רוצה שתבטל את השקים, שאמא שלי תחזיר את מה שקיבלה ואז תחלק ביננו שווה בשווה בדיוק, ואם אתה לא יכול אז שאני אקבל את השק הגדול יותר!"

 

באותו רגע פקעה סבלנותי. "אני כבר אראה לך מה תקבל גדול יותר, חתיכת ילד קטן ומושתן!" קראתי לעברו. היינו לבד במשרד באותו זמן, המזכירה כבר הלכה מזמן, ואני קמתי ממקומי. פני בוערות מכעס והזיין שלי מתפקע במכנסיים מרוב חרמנות. עוד לפני שהוא הספיק להתעשת, הגעתי אליו, כופפתי אותו על השולחן, הפשלתי את מכנסי הספורט הקצרים והמבריקים שלו שחירפנו אותי מרגע שהוא נכנס למשרד, שלפתי את הזין ונעצתי בלי היסוס ישר לכיוון החור המפתה שלו. "עזוב אותי יא הומו מניאק" צעק השחיפון השחום הזה, אבל סטירה חזקה אחת סתמה לו את הפה וזה היה בדיוק הרגע שהזין שלי הפולט פרי-קאם בכמויות חדר פנימה.

 

"אההה....." ארוך של כאב נפלט מפיו של עומר ברגע החדירה, אך עד מהרה קריאת הכאב הפכה לגניחות של הנאה משולבות במילים מתוצרת הפה הקטן והמלוכלך שלו. "כן, יא עורך דין מנייאק, ככה אתה דופק את כל הלקוחות שלך או רק את הצעירים?" כשהטחות האשמה האלה מתחלפות מדי פעם: "כן, כן, תן לי את הזין הגדול שלך, עמוק עוד עוד...".

 

אחרי כמה זמן סובבתי אותו על הגב, השכבתי אותו על שולחן הישיבות עם רגליו הפסוקות כלפי מעלה, עוטפות את הגב שלי וחדרתי לתוכו באיטיות מטריפת חושים. עומר ניסה למשוך אותי אליו עם רגליו: "תן לי אותו, תן לי אותו כבר" הוא קרא בקול אבל אני רק נכנסתי בעדינות פנימה והחוצה לתוך החור הלוהט שלו, כל פעם עוד קצת והוא כבר משתולל מרוב תשוקה לקחת את הזין עמוק עד הסוף ואז לפתע שחררתי את המעצורים ונכנסתי בחוזקה הכי עמוק שיכולתי. "כן....כן..." צעק עומר כל כך חזק שהתחלתי לחשוש שמישהו מהמשרדים הסמוכים אולי ישמע, למרות שרוב הסיכויים שכולם כבר היו ריקים בשעת לילה מאוחרת זו., אז שלפתי את עצמי כמעט עד הסוף. ברגע באחרון התחרטתי ולא יכולתי לעמוד בפיתוי, אז נעצתי את הזין שוב עמוק פנימה. כך התחלתי לפמפם אותו חזק, ממש משפד אותו על העשרים סנטימטר הלוהטים שלי כשהוא כבר משפריץ בלי אבחנה ורגע אחר כך התפרץ גם הר הגעש שלי והחל למלא אותו במטחים של שפיך חם.

 

ברגע שהתחלתי לגמור עומר שלף את עצמו מהזין שלי, והתכופף לבלוע כמה שיותר לתוך פיו המתוק. אני כבר הייתי באסקטאזה. הגירוי היה מעל הנסבל. אבל הוא ינק מצץ ובלע כל טיפת זרע עד שחלב אותי לגמרי. "זה היה הזרע הכי טעים שבלעתי" אמר עומר, והעיף מהחלון את הפנטזיות שלי שהוא היה בתול, אך אז הוסיף: "כבר הרבה זמן אני מפנטז שתפתח אותי בפעם הראשונה." והבנתי שבתחת הוא בכל זאת היה בתול, וחייכתי חיוך דקיק.

 

אחרי שנרגענו מהזיון המטורף, פתחתי את המיטה המתקפלת שאני מחזיק במשרד למנוחה בשעות העבודה הארוכות שלי, ונשכבנו הפעם לזיון נוסף חושני לא פחות. היה מדהים ואחרי כמה תנוחות שפינטזתי עליהם (או שראיתי באיזה סרט פורנו), התמוטטנו שוב מגמירה שניה.

"אז מה, השיטה שלך לפיתוי היא להרגיז את מי שאתה רוצה שיזיין אותך?"

"ממש לא" ענה עומר והוסיף: "בואנה, זה היה חצי אונס!"

"רק חצי?" צחקתי, ולמרות מחאותיו שהחור שלו כבר כואב ושהוא לא רוצה עוד, הפכתי אותו על הבטן וחדרתי לתוכו בכוח עד לגמירה נוספת שאחריה אמרתי: ועכשיו זה אונס שלם" ועומר רק גנח מכאב ובכי.

 

כמה דקות אחרי שנרגענו ויצאתי מתוכו, עומר סובב את פניו מלאות הדמעות, חייך חיוך קטן נסוך בכאב ואמר: "אבל למה בכוח יא מנייאק?"

"זה נקמה קטנה על העצבים שהבאת לי בגלל האגורה ההיא" אמרתי לו, אבל להפתעתי הוא רק הדביק לפה שלי  נשיקה חמה ורטובה והוסיף "שתוק, שתוק כבר, אתה בכלל לא מבין..."

ואז ירד מטה אל הזין החם והמצפה שלי, הרטיב גם אותו היטב, כיוון את ישבנו המתוק למקום הנכון והחל להתיישב עליו בעדינות.

 

התמכרתי לתחושת ההתמסרות המוחלטת שלו ולחור החם שלו הלוטף את הזין שלי ומתהדק עליו לכל אורכו. עומר החל לרכב עליו באיטיות מטה ומעלה, וכשעיניו עצומות מרוב עונג, אמר לי: "על הזין שלי האגורה הזו ועל הזין שלך מה שבאמת רציתי כל הזמן...", ואז התפוצצתי בתוכו שוב.

 

 

 

נכתב על ידי , 15/10/2013 17:55   בקטגוריות אירוטי, אנאלי, אנרגיה מינית, גייז, הומואים, זיון במשרד, חרמנות, מין בכפיה, משיכה, סקס, פיתוי, פנטזיות, צעירים, שחומים, תמונות, תשוקה, אהבה ויחסים, סיפרותי, פער גילים  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של פילבוקס ב-16/10/2013 17:46
 



מס' 9 (סיפור גיי-אירוטי)


 

סיוון ישב לו במשרדו לעוד יום ארוך של הזזת מסמכים מצד לצד, אין ספור טלפונים ועבודה מתישה מול המחשב בניסוח מסמכים שאחרי חמש עשרה שנות עבודה כבר יצאו לו מהאף. עוד חוזה ועוד צוואה עוד הסכם פשרה ועוד כתב תביעה, עוד ויכוח עם איזה עורך דין נודניק ואח"כ שבע עשרה שיחות שלא נענו ממר קרצינוביץ שלא מפסיק להתקשר מהבוקר ואשר סיוון מסנן אותו בעקביות כדי להצליח להתרכז במשימה שעמדה בפניו. לא היו לו יותר דחיות והוא חייב היה לסיים עם ניסוח הטיוטה העשרים ושמונה של החוזה הבלתי מסתיים הזה שחייב להחתם עד מחר אחרי תשעה חודשים ארוכים של מו"מ ארוך ומתיש. אז שיעופו כל הלקוחות האחרים לכל הרוחות ושרק יתנו לו לעבוד בשקט ולהתרכז בהשלמת המשימה המעצבנת הזו שאי אפשר היה לדחותה עוד.  סיוון ידע שגם היום הוא ישאר קבור לו במשרד לבדו עד שעות הערב המאוחרות. כבר יותר משנה הוא עובד כך לבדו, אפילו בלי מזכירה, מאז שפיטר את האחרונה שבמקום להקל עליו רק גרמה לו לעבודה כפולה ומכופלת בתיקון כל טעויותיה. הוא היה רעב והוא הזמין משלוח של פיצה והמשיך לעבוד.

 

זה היה בשעות הערב המאוחרות כשסיוון היה עסוק בניסוחו המי יודע כמה של סעיף 38 ג(4) לחוזה, שהיה אחד מסלעי המחלוקת העיקריים בין הצדדים. לפתע היתה לו הארה, איזה רעיון הבריק במוחו לגבי איזה ניסוח שיפתור הבעיה הקשה הזו באופן ששני הצדדים יוכלו לחיות איתו, אך באותו הרגע נשמע זמזום האינטרקום. 'לכל השדים והרוחות' חשב סיוון לעצמו כשהבין שקרצינוביץ כנראה איבד את שארית סבלנותו והחליט פשוט לנחות עליו במשרדו ולגזול את הזמן שלא היה לו. דווקא היום! התרגז סיוון וניגש ללחוץ על הזמזם הפותח את דלת הכניסה לבנין ופתח אף את דלת המשרד שעוד רגע קרצינוביץ המתוסכל יתגלגל לו מבעדה נושא את כל שומניו המרטיטים ואגלי הזיעה הנוטפים מטיפוס ארבע קומות ברגל בגלל שהמעלית המזויינת מקולקלת.

 

מחדר משרדו לא יכול היה סיוון לראות את דלת הכניסה למשרד אבל כששמע את הצעדים בפתח רק אמר בקול תשוש ומחוסר סבלנות: "בוא כנס, אבל זה צריך להיות מהיר כי אין לי דקה פנויה היום."

"אז אני יכול אולי לבוא מחר בזמן שיותר נוח לך?" נשמע לפתע קול צעיר מהדלת שללא ספק לא היה קולו של קרצינוביץ'.

"מה? מי?..." תהה סיוון בקול כשלפתע פסע לחדרו נער צעיר כבן שש עשרה או שבע עשרה והביט בו במבט מהוסס. שום ריח של פיצה לא היה באוויר.

"בוא כנס, למי אני צריך לתרום הפעם" אמר סיוון שהיה רגיל לתהלוכת המתרימים המגיעה למשרדו מכל מיני עמותות שסיוון לא תרם להן אף פעם אם הוא לא שמע עליהן לפני כן.

"לתרום? לא, אני לא באתי להתרים" ענה הנער.

"אז מה אתה מחפש כאן בדיוק?" שאל סיוון והביט בנער נמוך הקומה עם העיניים השחורות היוקדות שכמו קדחו לתוך מוחו.

"אולי אתה צריך איזה עובד לקיץ? אני מוכן לעשות הכל רק שתהיה לי עבודה בקיץ הזה.

"אבל מה פתאום במשרד עורך דין? לא ניסיתי בפיצריות? במקדונלד'ס? בדואר? אלה מקומות שמתאימים לנער בחופשה. בן כמה אתה בכלל? שבע עשרה? כיתה י"ב?"

"ניסיתי בכל המקומות האלה אבל הם מחפשים בני שמונה עשרה אולי אפילו שבע עשרה, כאלה שעולים לי"ב ואין שם מקום בשבילי. אני רק בן שש עשרה וקצת. עולה לי"א."

"ומה אתה חושב שעובד כמוך יכול לעשות במשרד שלי?"

"כל מה שצריך. תיוקים, שליחויות, טלפונים. אני אפילו יכול להדפיס לך אם אתה רוצה. אני מקליד מהר."

סיוון הביט עליו שוב והתחיל להרהר בדבר. כבר עשרים שנה מאז ימי נעוריו הוא נלחם לשמור את השדים שלו סגורים היטב בתיבת פנדורה שלו בארון. המשיכה הבלתי פוסקת הזו לגברים, בחורים או נערים שסיוון ללא רחם דיכא מאז נישואיו לאשתו לפני זמן רב. הנער לא היה איזה יפיוף חטוב או מדהים שהוא לא רצה להסתכן להיות בקרבתו. הוא היה נער רגיל למראה עם עיניים שחורות ובוהקות. צווארו של סיוון הציק לו אותו יום מהישיבה הממושכת מול המחשב. "אתה יודע מה? אני מוכן לנסות אותך. תראה לי את הידיים שלך."

"ידיים?" תמה הנער.

"כן" ענה סיוון ונטל את ידיו של הנער והביט בהן. הן היו ידיים גבריות, לא קשות מדי ולא רכות מדי והו בהחלט יוכלו לעשות את העבודה.

"מה שמך?" שאל סיוון.

"צ'יקו" ענה הנער "השם שלי הוא בעצם יצחק אבל כולם קוראים לי צ'יקו".

אוקיי, צ'יקו. אני מוכן לקבל אותך אם תוכל לעזור לי בבעיה שמאוד מציקה לי עכשיו."

"אמממ...בסדר..." ענה צ'יקו בהיסוס קל וסיוון הורה לו להתקרב אליו. "בוא, בוא, אל תפחד" אמר וכשצ'יקו הגיע אליו הוא הסתובב עם כסאו לצד השני והפנה לצ'יקו את הגב. "התפקיד שלך יהיה לעשות כל מה שצריך בשביל להקל עלי ולאפשר לי לעבוד את הזמן הזה שאני צריך לעבוד והצרה הצרורה הזאת מציקה לי יותר ויותר עד שאני בקושי יכול לעבוד."

"איזו צרה?" שאל צ'יקו.

"הצוואר שלי חצי תפוס ויש לי עוד כמה שעות של עבודה מול המחשב. אם תצליח לשחרר לי אותו, ממש תציל אותי ובמקרה כזה - העבודה שלך."

 

צ'יקו לא ענה רק נעמד מאחורי סיוון היושב והושיט את ידיו הדקות אל צווארו והחל לעסות. אצבעותיו של צ'יקו עיסו צבטו ומעכו את שריר הצוואר התפוס ואחרי שחלף הכאב המשיכו ללטף קלות את הצוואר והעורף. סיוון עצם את עיניו והתמכר למגע הנעים ואז לחרדתו הרגיש שלעוד מישהו נעשה יותר מדי נעים כשהלחץ במכנסיים החל להתגבר.

"תודה לך" אמר לפתע צ'יקו. כל כך קשה למצוא עבודה לקיץ בגיל שלי, אתה לא מתאר לעצמך אמר וידיו גלשו קצת מהצוואר לכתפיים. לפתע צ'יקו רכן ונתן נשיקה קלה בחיבור שבין הצוואר לכתפיים.

"מה זה היה ?" שאל סיוון והסתובב לעבר צ'יקו אז ראה שהנער כבר ללא חולצה.

"מה, זה לא מה שאתה באמת רוצה?" שאל צ'יקו ומבלי שסיוון ההמום יצליח להוציא הגה מפיו התיישב לו בחיקו ואחז את ראשו של סיוון בשתי ידיו.

"ראיתי שאתה בולע אותי במבטים שלך, שלא תספר לי סיפורים. זה בסדר, אני גיי ואתה דווקא מוצא חן בעיני."

"אני זקן מדי בשבילך ילד, הייתי יכול היות אבא שלך."

"אבל אתה לא, וחוץ מזה אתה לא נראה כל כך מבוגר" ענה צ'יקו והצמיד שפתיו לשפתי סיוון שהזין שלו כבר התרומם אל על. צ'יקו לא התמהמה לרגע וכבר היה עסוק בהסרת חולצתו של סיוון וכשעשה זאת טמן ראשו עמוק בתלתלי החזה של סיוון.  "אני אוהב חזה שעיר" אמר צ'יקו "והשיער שלך ממש נעים ורך".

"די, ילד, מספיק. זה לא בסדר."

"אני כבר אראה לך מי פה ילד" ענה צ'יקו בלא מעט כעס וקם מחיקו של סיוון המתייסר בהתלבטויותיו. ביד אחת הפשיל צ'יקו את מכנסיו ושלף מתוכם את הזין שלו שהיה גדול באופן מפתיע, וביד שניה תפס את ראשו של סיוון ההמום ומשך אותו לעבר הזין שלו שנכנס בלי שום היסוס ישר לתוך פיו הפעור.

"תמצוץ" הוא אמר במילה אחת וסיוון החל למצוץ.

"תגידי לי אתה אם זה זין של ילד. תגיד ת'אמת!" דרש צ'יקו.

"לא. זה זין של גבר" ענה סיוון.

"והגבר הזה מזיין לך את הפה עכשיו, איך זה?" הטיח צ'יקו.

"זה טוב, וואוו, זה טוב" ענה סיוון בפה מלא.

"תגיד לי, לא לימדו אותך לא לדבר בפה מלא?" שאל צי'קו והוציא את הזין מגרונו העמוק של סיוון.

"כן, כן" אתה צודק ענה סיוון שכל הסיטואציה הזו שצ'יקו השתלט עליה החלה להראות לו הזויה יותר ויותר.

"קום" ציווה צ'יקו.

"דווקא מתחשק לי לשבת" ענה סיוון והחל לבחון את ישבנו של צ'יקו ולחשוב עד כמה החור שלו הדוק.

"אני לא אחזור על זה שוב. קום!"

"ואם לא אקום אז מה?" שאל סיוון בסקרנות.

"אז אני הולך מפה ישר למשטרה ואומר שבאתי לחפש עבודה וניסיתי לאנוס אותי במשרד שלך"

"מממממההה????" נחנק סיוון למשמע הדברים.

"מה ששמעת. אתה ממשיך לשבת?"

"לא. לא. אני קם" ענה סיוון וקם כשאוהל ברור מזדקר בתוך מכנסיו. צ'יקו סובב את סיוון עם הגב אליו וכופף אותו לעבר השולחן. הוא פתח לו את הרוכסן והוריד במכה אחת את המכנסיים והתחתונים של סיוון שלא העז להתנגד. רגע אחרי זה הרגיש סיוון את הנעיצה הכואבת באחוריו כשהזין הגדול של צ'יקו עטוי הקונדום ששלף מכיסו התחילו לקרוע לו את התחת, פשוטו כמשמעו.

 

הכאב היה בתחילה כמעט בלתי נסבל, אך אט אט החל החום הגובר לאחוז גם בחלציו של סיוון שמצא שיש משהו מטריף קצת בתחושת הזין החודר לאחוריו ע"י הנער הצעיר הזה שלפתע תפס פיקוד על הענינים. סיוון הרגיש שהגירוי עולה ועולה, צי'קו נעץ עוד נעיצה ועוד אחת ואז זעק קלות וסיוון הרגיש את החמימות ממלאת את אחוריו וגמר גם הוא. באותו רגע הרגיש חבטה עזה בראשו. אחרי רגעים ספורים הוא הבין שהחבטה באה מפגיעת ראשו בשולחן. הוא ניסה למקד את מבטו, אבל צ'יקו כבר לא היה בחדר. הוא לא הבין למה צ'יקו חבט את ראשו בשולחן לפני  שעזב או למה בכלל הוא עזב והשאיר אותו כך, אבל אז הבחין בעוד דבר מוזר. הוא לא היה ערום בכלל. כתם רטוב של זרע פיאר את חזית מכנסיו ולא היתה שום תחושה שונה מהרגיל באחוריו. מה קורה פה? תהה סיוון ואז חדרה ההכרה למוחו. לא היה שום צ'יקו ושום זיון. זה היה עוד חלום רטוב מהסוג שפוקד אותו יותר ויותר בזמן האחרון. הלילה כבר היו לו איזה שישה חלומות כאלה, אבל בעבודה זה נדיר שהוא נרדם בכלל. אבל הפעם הוא נרדם ממש והתעורר כשהראש שלו נחבט בשולחן. הפעם הוא גם ממש לכלך את עצמו. שיט. איזו מכה. הוא הסיר את מכנסיו ותחתוניו וניגש לנקות בקצת מים וסבון את הלכלוך.

 

ברגע שסיים נשמע צלצול בדלת. מי לעזאזל יכול להיות הפעם, תהה סיוון. אולי זה קרצינוביץ' הנודניק בכל זאת? הוא לחץ על זמזם פתיחת הדלת ובחור צעיר עמד שם עם קסדה ביד ותיק עם פיצות על הכתף. סיוון כיפתר את הז'קט כדי שיסתיר את סימני הרטיבות בחזית מכנסיו וקם לעבר השליח. "אתה לא צריך לקום, אני אביא לך את זה. איפה להניח?" שאל השליח, אך סיון כבר לא חשב על שום פיצות אלא רק על השליח החתיך שנכנס. שפעת תלתלי שיערו הארון אסוף בקוקו מרושל ועיניו הירוקות הבוהקות שסיוון נדלק עליהן ברגע. אולי הפעם זה יכול לקרות לא רק בחלום? הוא הרהר לעצמו כשהשליח שאל שנית:  "אז איפה להניח לך את זה?" וחייך. סיוון רצה לומר לו שיניח את הפיצה איפה שבא לו אבל שיניח את גופו הדקיק בחיקו, אבל הוא לא העז. "כאן, על שולחן חדר הישיבות, ליד הספה" הוא ענה.

"פששש... איזה חדר ישיבות" אמר השליח בקול מתרשם, אתה בטוח שהספה הזאת זה ל"ישיבות" בלבד?" הוא צחקק בטון שגרם לסיוון לזקוף את גבותיו ולחייך לעברו גם כן ולומר: "זה תלוי בנסיבות".

"ומה דעתך על הנסיבות האלה, למשל?" שאל השליח כשהניח את הפיצה על השולחן והתיישב על הספה.

"מה... מה אתה עושה בדיוק?"

"מה שאתה רוצה שאני אעשה," ענה השליח ופתח את אבזמי הסרבל, הסיר את הטי שירט וחשף גוף חלק, נאה ורזה.

 

סיוון ניגש לעברו, הסיר את הז'קט ושלשל את מכנסיו ותחתוניו מטה. השליח פער את פיו לקבל את הזין המזדקר של סיוון ואחרי רגע עטף אותו בשפתיו החמות. ידיו של סיוון ליטפו את כתפי המשי של השליח ואז הוא נעץ את אצבעותיו בשערו הסבוך ומשך את ראשו לעבר הזין שלו מפמפם אותו טוב טוב.

"רגע, אל תגמור" אמר השליח כשהרגיש שסיוון מתחיל להתנשף יותר ויותר "יש לי משהו יותר טוב בשבילך". הוא התרומם על רגליו, פשט את הסרבל לגמרי, חושף גוף בהיר ושחיפי, שלף מכיסי הסרבל קונדום ועטה אותו על הזין החם והפועם של סיוון. השליח הרים רגל אחת על הספה הבליט את ישבנו הערום לעבר סיוון ואמר לו "בוא".

 

סיוון כמעט התחרפן. שליח פיצה, כמה בנאלי, כמו בסרטי סקס, הוא חשב. אבל כאן הבנאלי עומד להפוך לאנאלי. את זה סיוון כבר הרבה יותר אהב, במיוחד כשהרגיש את שרירי פי הטבעת של השליח הדקיק לופתים לו את הזין החודר בחוזקה. הזיון היה מדהים וסיוון התלהט מרגע לרגע וברגע שגמר בזעקה נשמע זמזום בדלת. שיט. הפעם זה בטח הקרצינוביץ' הזה, חשב סיוון. הוא לא יעזוב אותי במנוחה הניג'ס. סיוון היסס לרגע מה לעשות קודם, כשהזין שלו תקוע בישבנו הכחוש של השליח החתיך וקרצינוביץ' כנראה מצלצל בדלת. אבל השליח כנראה התעשת ראשון או שנבהל. "זוז כבר" הוא אמר לסיוון המתמהמה וכשזה לא הגיב מרוב הלם הוא תפס באחד הספרים הכי כבדים שמצא על המדף שלידו וחבט בסיוון בראשו בכל הכוח.

 

כשסיוון התעורר מעלפונו לא היה שום שליח ולא היו שום פיצות. ראשו היה מונח על השולחן בחדר העבודה והוא היה לבוש כמו שהיה כל הזמן. רק הכתם הרטוב במכנסיו התרחב עוד יותר. שיט, שיט, שיט, הוא חשב בכעס. אני לא יוצא מהחלומות הרטובים האלה. כנראה שמזמן כבר לא היה לי איזה זיון טוב אמיתי. אני רוצה גבררררררר, הוא חרק בשיניו, רכס את הז'קט וניגש לפתוח את הדלת למי שלכל הרוחות הגיע הפעם.

זה לא היה קרצינוביץ', אלא בחור צעיר עם מגש פיצה ביד אחת ותיק מסמכים ביד השניה. "מי אתה" שאל סיוון בקול יגע.

"אני אדם קרצינוביץ', אבא שלי שלח אותי להביא ממך את המסמכים מהתיק שנתן לך כבר לפני חצי שנה ועד היום לא התקדם בו כלום."

"אבל אמרתי לו שאני תוך יום יומיים מגיש את התביעה" אמר סיוון לאדם.

"נמאס לאבא מכל הסיפור, אבל אין לו כח לקומה הרביעית הזאת שלך ולמעלית המקולקלת, אז הוא שלח אותי במקומו."

"ומה הפיצה עושה אצלך ביד?"

"אה, ראיתי את השליח המסכן, השמן והמתנשף בקומה שניה והצעתי לו לקחת את זה בעצמי. היי, אתה חייב לי עשרה ש"ח"

"עשרה ש"ח? למה? אני נותן בדרך כלל חמישה ש"ח טיפ לשליח."

"חמישה ש"ח שאני נתתי לו טיפ בשבילך ועוד חמישה ש"ח בשבילי, מה סתם עליתי עם פיצה עוד שתי קומות?"

סיוון פשפש בכיסיו אך לא מצא אפילו שקל. רק שטר של מאה היה שם. "יש לך עודף?" הוא ניסה את מזלו.

"לא, אבל תמורת מאה ש"ח אני יכול לתת לך שירות מיוחד."

"מה? איזה שירות מיוחד?"

"תתפשט ותראה" ענה אדם.

"אוי לא. שוב חלום רטוב, איזה חלום אתה?"

"חלום מס' תשע" ענה לו אדם בצחוק מהדהד שהלך והתרחק והתחלף בקולו של ג'ון לנון ששר את השיר הזה:

 

So long ago

Was it in a dream, was it just a dream?

I know, yes I know

Seemed so very real, it seemed so real to me

 

Dream, dream away

Magic in the air, was magic in the air?

I believe, yes I believe

More I cannot say, what more can I say?

 

On a river of sound

Thru the mirror go round, round

I thought I could feel (feel, feel, feel)

Music touching my soul, something warm, sudden cold

The spirit dance was unfolding

 

(John Lennon - #9 Dream)

 

 

נכתב על ידי , 9/1/2008 19:44   בקטגוריות אירוטי, אסוציאציות, גייז, הומור, הומואים, הפתעות בחיים, זיון במשרד, חלומות, חרמנות, מוסיקה, מין בכפיה, סקס, פיתוי, צעירים, תמונות, אהבה ויחסים, סיפרותי  
18 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של פילבוקס ב-11/1/2008 18:58
 



סרוגייט - פרק ב' (סיפור גיי- אירוטי)


 

הערת המחבר: בסיפור האירוטי הבא ישנם אלמנטים של מין במשפחה. מי שז'אנר זה אינו לטעמו מתכבד לעבור למקום אחר.

 

למעבר לפרק א' לחץ כאן.

 

הדר

 

הדוקטור פטפט את עצמו לדעת ואני רק רציתי לזיין. האמת שרציתי לזיין את ריקו, אבל גם האדמס הזה מספיק טוב. בגיל הנכון, בנוי לא רע, חבל שהוא לא יותר שחום כמו ריקו, אבל מילא, הוא לפחות גבר אמיתי. הורדתי את הבגדים והתקרבתי אליו. הוא המשיך לפטפט על תאורית ההעתקה מדמותו של ריקו אליו אבל אני רציתי להעתיק רק את הזין שלי לתוכו ואת השפתיים שלי אל פיו הלח. הזין כבר עמד לי זקוף לגמרי כשהגעתי לד"ר אדמס והדבקתי לו נשיקה שסכרה את פטפוטיו אחת ולתמיד והתחלתי להפשיט אותו. אחרי שהוא היה ערום לגמרי, נטלתי לידי את בקבוק ה- KY שהוא הגיש לי ואת הקונדום, כופפתי אותי על השולחן והתחלתי לזיין.

 

 

שנינו שכחנו מכל הקשקושים הסרוגייטים האלה והתחלנו להתמכר לתחושה המשכרת של הזין בן ה- 17 שלי החודר לישבן בן ה- 31 שלו עוד ועוד. היה לו ישבן גמיש ומוצק, לא רופס בכלל. במבט מאחור נראה צעיר הרבה יותר מגילו וזה היה טוב. גם הישבן של ריקו הגדול נראה כך, בפעם האחרונה שהצצתי לו במקלחת. עצמתי את עיני והתחלתי לדמיין לעצמי שריקו נמצא מתחתי ושלישבן השחום שלו אני חודר שוב ושוב עד שהרגשתי את הלחץ בביצים הולך ומתגבר וגמרתי בפיצוץ.

 

רגעים ספורים אחרַי, גמר גם הדוקטור המהולל שפיו מלמל משהו לא ברור שנשמע כמו "הו עומ.. עומ.." מלווה בנשיפות אויר יחד עם ההברה האחרונה הבלתי ברורה. אחר כך, כשהתלבש, שאלתי אותו מה הוא אמר, אך הדוקטור סרב לספר "זה לא מקצועי מצידי לספר לך" הוא אמר, כאילו מה שעשינו לפני כמה דקות היה מקצועי כל כך. סיימתי להתלבש ופניתי לדלת כשד"ר אדמס אמר לי "תגיד לאחיך לחכות חמש דקות לפני שיכנס, אני צריך זמן להתארגנות".

ממש זמן להתארגנות, הוא צריך. זמן להתחרמנות אולי, בשביל שיוכל ליהנות מזיון עם הוד, החרמן הזה שאוהב להזדיין עם צעירים. עלאק סרוגייט ועלאק תרפיסט, מה שכן היה לו תחת טוב.

 

 

ד"ר אדמס

 

זהו זה. עשיתי את זה. מכרתי בנזיד עדשים את כל העקרונות שלי. את כל המקצועיות שלי, בשביל מה? אולי הדר והוד יחשבו שזו סתם חרמנות של גבר מתבגר לגופו של צעיר בן 17, אבל זה לא כך. כבר עברו לי בקליניקה לא מעט צעירים ועם אף אחד מהם לא עשיתי את זה ואפילו לא חשבתי לעשות את זה. חיפשתי. כבר שנים שאני מחפש מישהו שיזכיר לי אותו. עד שהם הגיעו וכל כך הזכירו לי את דמותו של מי ששינה את החיים שלי לתמיד בגיל שש עשרה וחצי. את הזכרון החמקמק הזה ניסיתי לשחזר. להשביע את הגעגועים הבלתי פוסקים שלי אליו. היה לנו משהו קסום וחד פעמי בגיל שש עשרה וחצי, משהו שהבהיל את שנינו, כנראה, אז התרחקנו והדחקנו, עד שהיה מאוחר מדי כי קצת לפני הצבא חזרתי עם הורי לאמריקה ומאז לא ראיתי אותו יותר. צמד התאומים השחומים האלו הזכיר לי אותו במשהו חמקמק שלא יכולתי לשים עליו את האצבע, אבל משהו שבהחלט היה שם. נשמתי נשימה עמוקה, סידרתי את הזין במכנסיים והחלטתי לקרוא להוד, להגשים משהו שכבר 14 שנים אני מחכה שיקרה אבל מעולם לא הספקתי. לזיין אותו. יותר נכון את תחליף הסרוגייט שלו, כך חשבתי על הוד כשנכנס, באיפוק רב ובלי התפשטות ספונטנית כמו אחיו התאום ופשוט התיישב מולי על ספת הטיפולים.

 

הוד

 

אחי יצא מחדר הטיפולים עם חיוך גדול על פניו. שאלתי אותו איך היה והוא ענה "סבבי בבי". כששאלתי מה קרה בדיוק, סרב לפרט, שלא כהרגלו, ורק אמר "חבל לי לקלקל לך. תכנס, תזרום עם זה ותראה מה יהיה. אני בטוח שיהיה לך כיף". אז נכנסתי והתיישבתי על הספה.

"תעצום את עיניך ותחשוב שאני ריקו" אמר לי ד"ר אדמס "תאמר לי עכשיו איך אתה מרגיש ומה אתה חושב עלי, כלומר על ריקו".

 

"אני אוהב אותך ריקו. אני כל כך רוצה שתשים לב אלי, לא רק כשיש לי בעיות. שתיגע בי, שתלטף אותי. אני רוצה להרגיש את הידיים שלך" אמרתי מדמיין לעצמי את כל החלומות הרטובים שלי עליו. ד"ר אדמס התיישב לידי בשקט והתחיל להפשיט לי את החולצה וללטף את הגב והבטן בעדינות "תמיד רציתי ללטף אותך הוד, אבל קצת חששתי. אתה כמו אחי הקטן. זה לא נראה לי מתאים" אמר ד"ר אדמס בתור ריקו והמשיך ללטף מטה ומטה לתוך המכנסיים.

 

"כן, ריקו, תוריד לי את המכנסיים. תיגע לי בזין" אמרתי לו והדוקטור הממושמע פתח לי את הרוכסן, הוריד לי את המכנסיים ושלח את ידו לתוך תחתוני לתפוס את הזין המתעורר שלי. "איזה זין יפה יש לך אחי" אמר הדוקטור והוסיף "ואני מת להכניס את הזין הזה לפה שלי..."

"תכניס ריקו, תכניס" אמרתי בהתמסרות מוחלטת להזיה הסרוגייטית הזו בעיניים עצומות והתמכרתי לתחושת לשונו המרפרפת ופיו הלח של ד"ר אדמס שנטל את הזין שלי בין שפתיו ואני חושב כל הזמן על ריקו.

 

ד"ר אדמס 

 

הכל התחיל לפי התוכנית. הזין של הוד כבר היה מונח לי בתוך הפה והוא שקע להזיות שפיו של ריקו, מי שתמיד היה בשבילו כמו אח גדול, הוא זה שעושה לו את זה. גם אני שקעתי בהזיות שלי שהשליכו אותי חזרה לזכרונות מסוף התיכון. לא היה לי ספק שערגנו זה לזה, אך אז היתה תקופה אחרת והמוסכמות החברתיות היו הרבה יותר כבדות, לפחות בשכונה בה גרנו. נלחמנו בתשוקות שלנו עד שכבר היה מאוחר מדי. מענין איפה הוא היום חשבתי וגלגלתי את שמו בלשוני עם הריש הגרונית, שהשתמשתי בה אז כשרציתי להקניט אותו, אבל אז הוד התחיל לפמפם לי את הפה וחוט המחשבה נקטע מחדש. עצרתי אותו לפני שיתלהב יותר מדי ויגמור ושאלתי אותו בתור ריקו: "חוץ ממציצה, מה עוד אתה רוצה שאני אעשה לך, אחי?"

 

הוד הפסיק לזיין לי את הפה ואמר: "אני רוצה שתתפשט ותשכב עלי. אני רוצה להרגיש את חום הגוף שלך ואני רוצה שתזיין אותי, ריקו". בלעתי את הרוק שהצטבר לי בגרון מרוב התרגשות לקראת מה שהולך לקרות ועשיתי בדיוק מה שהוד אמר. ההזיה שלי הלכה להיות מושלמת. מאז שהייתי בן 16 וחצי רציתי לזיין אותו, אבל אז, לפני שנים רק אני קיבלתי ממנו זין. בלילה אחד היה לי זין אחד של השפלה ועוד אחד של אהבה, אבל לזיין אותו לא הספקתי למרות שכל כך רציתי. ההזיה על מה שיכול היה להיות אז התערבבה לי עם המציאות.

 

במציאות הזאת אני והוד היינו ערומים לגמרי, רגע לפני הזיון המיוחל. הוד שכב על הגב כשטיפסתי עליו והשתרעתי עליו עם כל אורך גופי, חש גירוי מכל מגע בכל פיסת עור של גופינו החמים והצמודים זה לזה. שוב חשבתי על העבר ועל תחושת הפספוס שאני סוחב איתי כבר שנים. אני צריך פעם לחזור לאיזו חופשת מולדת ולחפש אותו. אולי להכנס לאתר של חבר'ה באינטרנט ולראות אם יש איזה מידע עליו, לדעת מה קורה איתו היום בכלל. הוד הוא תחליף נהדר, אבל רק תחליף לתשוקות שלא מומשו, חשבתי כשהפכתי אותו על הבטן והלכתי לממש סוף סוף את תחליף התשוקה הסרוגייטי הזה.

 

הוד

   

ידעתי שזה לא ריקו, אבל נהניתי בכל זאת. ד"ר אדמס היה עדין איתי ולקח את הזמן לאט לאט, בדיוק כמו שאני אוהב. הוא היה גבר בוגר ומנוסה אז עצמתי את עיני שוב ודמיינתי שריקו הוא זה ששרוע עלי, שריקו הופך אותי על הבטן ושהזין של ריקו מחפש את דרכו לתוכי, בנועם באהבה ובפינוק איטי שלא נגמר. הדוקטור הלביש את הקונדום העדין שלו ומרח ג'ל. כיפת הזין שלו כבר התחילה לפלס את דרכה האיטית לתוך הישבן הצעיר שלי.

ידעתי שזה יכאב, לפחות בהתחלה, אבל קיבלתי את הכאב באהבה, כאילו זה ריקו המזיין אותי עם הזין הגדול והעבה שלו. הדוקטור החל להתלהב יותר ויותר וגם הגרוי שלי התרומם לשמיים עם כל חדירה של הזין היפה שלו לתוכי.

 

"כן, כן, תפתח אותי, תעשה את זה בשביל ריקו" אמרתי לו מיחל שהפעם הבאה תהיה באמת עם ריקו ושאז כבר לא יכאב לי כל כך. הדוקטור התחיל לדהור במהירות, משפד אותי שוב ושוב עד שגמר וצעק "כן, כן, עומרי, סוף סוף". מתחרמן עלי עם איזה עומרי שהוא דלוק עליו כנראה, חשבתי, ואז הרגשתי את החמימות מתפשטת בתוכי ובמחשבה אחרונה על ריקו שהזין שלו נעוץ בתוכי גמרתי בעצמי בעוצמה רבה על הספה.  

 

ד"ר אדמס

 

לא יכולתי להתאפק וזעקתי את שמו של עומרי כשגמרתי בתוך הוד. עומרי שרציתי לזיין ולגמור בתוכו כבר אז, לפני שנים. נבהלתי מעצמי. אולי הוד שמע מה זעקתי? אבל בעצם מה זה משנה? מה לו ולעומרי אפלבאום שהכרתי בגיל 16, 17? שום קשר. אחרי שהם הלכו, התנקיתי, התלבשתי ואווררתי את חדר הטיפולים מהריח הכבד של הסקס לפני שקראתי למזכירתי.

 

"לשבוע הבא" אמרתי לה "אני רוצה שתקבעי לי פגישה עם האבא...סליחה האח הגדול של התאומים, מר ריקו תפוח, ומיד לאחריו תור נוסף להוד והדר. עברתי איתם מספיק טיפולים והגיע הזמן לשיחת ביניים איתו על התקדמות הטיפול".

המזכירה יצאה מהחדר ואני שקעתי בהרהורים מה אני הולך לומר לריקו הזה. השבוע חלף במהירות וכל יום שעבר הלך וקרב אותי לרגע המכריע ולשאלה הבלתי פתורה שהתחבטתי בה: מה לומר למר תפוח על הטיפול שלי בתאומים. ההתלבטות הזו נמשכה גם כשהגיע מועד הפגישה והשעון כבר הראה על השעה חמש. מזכירתי זמזמה לי באינטרקום, אז אמרתי לה שאני מתעכב עוד כמה דקות והמשכתי להתלבט. בסופו של דבר אחרי שמר תפוח נכנס כמו רוח סערה לחדרי, כל ההתחבטויות האלה היו מיותרות והענינים התנהלו באופן שונה לחלוטין מהמצופה.

 

 

ריקו

 

"שלום, אני ריקו תפוח. יש לי תור לד"ר אדמס לשעה חמש" אמרתי למזכירתו כשהגעתי לקליניקה שלו כמה דקות לפני השעה חמש.

"תמתין בבקשה. תיכף הדוקטור יתפנה" ענתה מזכירתו כשהצביעה על כסאות ההמתנה." אפשר להציע לך משהו לשתות בינתיים? קר או חם?"

"רק מים קרים, תודה" עניתי. השעה חמש כבר הגיעה והמזכירה אמרה לי שהיא מצטערת אבל הדוקטור יתעכב מעט.

"מה ה- S מסמלת?" שאלתי אותה כדי להעביר את הזמן כאילו ענין אותי שמו הפרטי של ד"ר S. Adams.

כששמעתי את התשובה, האדמה התחילה לרעוד מתחת לרגלי.

 

"סיימון" היא ענתה "ד"ר סיימון אדמס. הוא ישראלי לשעבר, אתה יודע."

"סיימון אדמס? ישראלי בשם סיימון אדמס? מה הוא שינה את השם או משהו? אולי במקרה השם הקודם שלו היה פעם אדמוני?"

"איו לי מושג, אני לא מכירה אותו כל כך טוב, אבל נדמה לי שהישראלים קוראים לו שימון" אמרה המזכירה אבל אני כבר הרגשתי שאני הולך להתפוצץ. הגיל. השם אדמס הדומה כל כך לאדמוני ושימון. שמעון. שימי שלי. אוי שימי, שימי, זה אתה? גלגלי המוח שלי דהרו קדימה מרוב מחשבות על שימי ועל ימים שעברו ללא שוב. לא יכולתי לחכות עוד רגע אחד נוסף לפני שאבדוק זאת אחת ולתמיד, אז קמתי ושעטתי לתוך חדרו של הדוקטור, למרות נסיונותיה הנואלים של מזכירתו הנאמנה לעצור אותי.

 

פתחתי את הדלת בסערה ומבט אחד הספיק כדי לדעת את האמת. נראה לי שגם הוא היה נסער אבל הכרחתי את עצמו לומר למזכירתו בשקט "זה בסדר, הוא יכול להכנס". הוא נותר מאחורי השולחן המגונן. מגונן ממה? ממי? ממני? הוא החליף צבעים ונראה לי שמרוב התרגשות לא יכול היה להוציא הגה מפיו.

 

התעשתי ודיברת ראשון: "סיימון אדמס? איזה סיימון אדמס ואיזה נעליים. שימי. שימי אדמוני. אני לא מאמין. שימי מבי"ס נוה אתרוגים. שימי." אמרתי ולא יספתי כשהתמוטטתי על הספה חסר אוויר מרוב התרגשות.

 

"ריקו תפוח, כן, בטח" אמר שימי והביט בי בערגה "עומרי אפלבאום. עומרי. עומרי. עומרי. מאיפה הריקו ומאיפה התפוח הזה מאיפה?" שאל כשהתיישבתי לידו על הספה מניח יד מתגעגעת על רגלו הסמוכה כל כך לרגלי.

"היה לי חבר אמריקאי שלא הסתדר עם השם שלי עומרי, אז עשה לי מזה ריקו והכינוי הזה נדבק לי מאז ואת האפלבאום עִבְרָתִּי בצבא. כבר שנים שאף אחד לא קורא לי עומרי חוץ מההורים. הם מתעקשים."

"עומרי" אמר שימי והיה כל כך נעים לשמוע את שמי מתגלגל על לשונו כאילו לא חלפו כל אותן שנים. "עומרררררי" אמר בריש גרונית מתגלגלת, כפי שנהג אז, לפני שנים, כשרצה להקניט אותי, וגם הפעם זה עבד ושנינו התפרצנו בצחוק. ידו לא חדלה מללטף את רגלי והתמכרתי לליטופים האלה שלו, למגע ידיו ולשפתיו שנצמדו מהר לשפתי, מנסות לגשר על פערי הזמן. כבר לא היינו נערים בני שש עשרה וחצי שלא יודעים מה לעשות עם עצמם. היינו גברים בוגרים והסתכלנו זה בעיניו של זה מחפשים את האהבה האבודה שאולי עדיין היתה שם. הריגוש והמשיכה עוד היו, ללא ספק. רק תחושת ידו של שימי על רגלי הספיקה כדי לדעת את זאת בבירור כאילו לא חלפו 13, 14 שנים. אבל האם יש משהו מעבר לכך? ימים יגידו, אבל בינתיים מסתבר שהיה לשימי עוד משהו להגיד.

 

שימי/ד"ר אדמס

 

"יש לי משהו לספר לך, שעלול להרגיז אותך, עומרי, ואני לא יודע איך לעשות את זה בדיוק" אמרתי.

"פשוט שוּט" ענה עומרי שלא חדל ללטף לי את העורף בידו האחת ואת חיטובי פני בידו השניה, כאילו מנסה לקבע את הצורה בקצות אצבעותיו.

אחזתי בשתי ידיו, הסרתי אותם ממני ואמרתי לו: "אני חייב שתפסיק לגעת בי לכמה רגעים כי אני רוצה להסביר לך משהו חשוב".

"אוקיי" אמר עומרי בחוסר חשק ושילב ידיים בתנוחת המתנה.

"אתה יודע מה זה סרוגייט?" שאלתי.

"כן, מה הקשר?" שאל.

 

"אז זהו. במהלך הטיפול בדחפים של הוד והדר הגעתי למסקנה שרק טיפול של סרוגייט יכול לסייע להם לפרוק את הדחפים או להסיט אותם לכיוונים שימנעו עבריינות כמו הטרדה מינית או כפיית עצמם על אחרים."

"אבל הם הואשמו בהטרדה מינית של נער, אז מה אישה שמשמשת כסרוגייט יכולה לעזור כאן?" שאל עומרי שעדיין לא הבין.

"נכון. אישה לא תעזור. לכן היה צורך להשתמש בסרוגייט גבר" אמרתו לו ולסתו התחתונה נשמטה מרוב תדהמה.

 

"אתה רוצה לומר ששלחת גבר להזדיין עם האחים שלי?!" זעק עומרי בלא מעט בכעס "מי הרשה לך לעשות את זה בכלל?! זה לא חוקי !!! הם ילדים בני 17 בסך הכל !!!"

"קודם כל תרגע ואל תשכח שהם לא ממש האחים שלך. לא עשיתי שום דבר לא חוקי. אתה בעצמך חתמת על טופס ההסכמה ובסעיף 17 שם כתוב שאחת האפשרויות לטיפול מיני זה טיפול באמצעות סרוגייט."

"אבל חשבתי שהכוונה לסרוגייט בחורה. שתלמד אותם איך לעשות סקס כמו שצריך. עם נשים, בלי להטריד נערים צעירים. לא סרוגייט שיהפוך אותם להומואים !"

"הומואים כמו שאנחנו היינו?" עניתי "אתה כועס עליהם או על מה שאנחנו עשינו כשהיינו בגילם?" הטחתי בו את התשובה הניצחת שסתמה לו את הפה רק לרגע ואז נזכר לשאול: "רגע, מי היה הסרוגייט הזה בכלל? אני מקווה שהוא השתמש בקונדום, שלא הדביק אותם במחלות או משהו. מי זה היה, שימי? אני חייב לדעת. ולמה בכלל הם היו צריכים סרוגייט גבר? מה המטרה של כל הטיפול המוזר הזה?"

 

"אני אענה לך דבר דבר. רק אל תתפרץ לי כל רגע" אמרתי.

"בסדר" אמר עומרי שהתחיל לעכל את הרעיון, אך לא ידע שיש לו עוד הרבה מה לעכל.

"קודם כל הסיבה לצורך בסרוגייט היא אתה."

"אני?" התפרץ עומרי "מה אני קשור לזה?"

"הבטחת שתשב בשקט בלי להתפרץ אז תיתן לי להסביר" אמרתי ועומרי חזר לשתוק.

"אתה אולי לא יודע אבל הוד והדר דומים לך מאוד למרות שהם לא אחיך הביולוגיים, ולא רק מבחינה חיצונית. לא רק שהם דומים חיצונית לאיך שאני זוכר שנראית בגיל 17 או 18, אלא ממש כמוך הם גילו בתחילת גיל ההתבגרות שהם לא ממש נמשכים לבנות.

"אתה בא להגיד לי שהוד והדר הם גייז?" התפרץ עומרי.

"אני עוד לא יודע עד כמה הם סגורים על עצמם לגבי משיכה לבנים באופן כללי, אבל למישהו מסוים בהחלט כן." אמרתי.

 

"מי? מי זה הבן זונה שאני צריך לפוצץ לו את הפרצוף שיעזוב את האחים שלי במנוחה, תגיד לי מי?" התפרץ עומרי שוב.

"אתה עומרי. כן אתה. אתה הוא מושא תשוקותיהם הכמוסות כבר שנים. ואם יורשה לי לומר, אני ממש יכול להבין אותם כי גם לי זה קרה כשהייתי בגילם. אז הייתי חייב לתת להם פורקן לדחפים הבלתי ממומשים האלה עם סרוגייט בוגר לפני שיוציאו אותם על איזה נער אחר באיזו הטרדה מינית או אונס, חס וחלילה." עניתי לעומרי הנדהם.

 

הבעות מהבעות שונות התרוצצו על פניו של עומרי אחרי ששמע את הבשורה על תשוקתם הנסתרת של התאומים אליו: הפתעה, עצב, כעס ובסוף אפילו איזה חיוך קטן ומבע של שביעות רצון. אולי זה היה לו ליטוף לאגו, אבל זה לא כל כך מפתיע. התאומים היו צמד נערים נאים ביותר ואם הם לא היה מרגיש כלפיהם כאח בוגר בגלל הפרוייקט הזה שלו, הוא בטח מזמן היה מבחין ביופי הזה שמונח לו מתחת לאף.

 

"נו, ומי היה הסרוגייט" שאל עומרי אחרי שהצליח לעכל את הידיעה המרעישה ביחס לתאומים. אני רוצה לראות אותו. אני רוצה לדעת מי זה החרמן המבוגר שהזדיין עם ה"אחים" הצעירים שלי. אם הוא הכאיב להם או משהו אני כבר אזיין לו את הצורה, שימי, מילה של עומרי".

 

 

עומרי

 

"כבר זיינת לו את הצורה, עומרי, לפני 14 שנה. אתה מביט בו" אמר שימי "והאמת שהיינו סרוגייט הדדי זה לזה. הם חשבו עליך וגם אני חשבתי עליך כל הזמן של הסקס איתם".

 

הרגשתי שהדם עולה לי לראש והתפרצתי בזעם: "אתה, שימי? אתה? איך העזת? אתה בכלל התרפיסט ולא הסרוגייט. לא יכול להיות שזה בסדר. מה רצית לזיין אותי אז הלכת וזיינת אותם ?!" צעקתי עליו שוב בתסכול ואולי אף בקנאה מסוימת יותר מאשר בכעס. תסכול על השנים האבודות שלנו ועל תשוקה כבושה ומודחקת וקנאה על שהם הצליחו לזכות ממנה גדושה של משהו שאצלי היה רק חד פעמי, זיונים עם שימי.

 

"כן, עומרי. אני גם סרוגייט בהכשרתי. זה אולי חוקי, אבל מסריח. אולי גם לא ממש אֵתי. אבל כשראיתי אותם מולי, כאילו עומרי בן ה- 17 קם מולי לתחיה. איבדתי את העשתונות ואיבדתי את השליטה על עצמי. אני מצטער עומרי, תמיד היתה לך השפעה מאגית עלי. אתה זוכר מה קרה אז אחרי שנאנסתי והזעקתי אותך? אתה זוכר את האהבה? אתה זוכר את הזין שלך מתחכך בישבני הפצוע ונזהר שלא להכאיב לי, עד ששנינו גמרנו?" שאל שימי. "אחר כך כשידעתי שאנחנו נוסעים לאמריקה לא הייתי מסוגל לומר לך שאני נוסע. אהבתי אותך כל כך וכנראה שאני עדיין אוהב, ברוב טמטומי."

 

הסתכלתי בשימי כשתחושות שונות מתערבבות בתוכי. ערגה, תשוקה, כמיהה ואולי גם אהבה, לשימי ולאהבת הנעורים הקצרה מדי שלנו, שלא העזנו להמשיך איתה הלאה. הרגשתי איך כל הכעס שוכך והאויר יוצא מהבלון הנפוח הזה של 'לכעוס על שימי'. איך אני יכול לכעוס עליו בכלל? על שימי? או, שימי שימי, חשבתי ברוך מה עשית לי? מה עשית לכולנו?  הבטתי בו שוב. בגבר הבוגר והמיוחד הזה, שהיה גרסה משופרת של הנער שכל כך אהבתי אז ולא ידעתי איך. נגמרו כל ההתלבטויות וכל הרגשות הסותרים והמבולבלים שסערו בתוכי וגמרתי בדעתי מה עלי לעשות. פתחתי את פי לראשונה מזה דקות ארוכות ואמרתי לו במתק שפתיים: "אז מה דעתך להרגיש את האהבה של הגוף שלי שוב, שימי?"

 

 

שימי

 

חייכתי, התפשטתי וגם עומרי התפשט. רגע לפני שהתמסרנו זה לגופו של זה נשמע זמזום האינטרקום של מזכירתי שאמרה: "ד"ר אדמס, אני הולכת הביתה עכשיו, אבל הוד והדר הגיעו ורשום ביומן שיש להם תור לשעה שש, מה לעשות?"

"תגידי להם שהם יכולים להכנס עוד רבע שעה, ואת יכולה ללכת כבר עכשיו, להתראות" אמרתי ושנינו חייכנו במחשבה על מה שהולך לקרות עכשיו.

 

"אתה בטוח שזה בסדר?" שאל עומרי כשראשו מוטרד על כך שעוד רבע שעה יכנסו לחדר הוד והדר ויראו אותנו בתנוחה שאינה משתמעת לשתי פנים.

"בטוח, וזה גם יעזור לטיפול שלהם" אמרתי והתחלתי למשוח לו את הגב בקרם גוף ריחני ומהגב המשיך לכפות הרגליים. אחר כך החלו ידי הרכות לעלות באיטיות מלמטה למעלה, מתעכבות ארוכות על שריר התאומים שלו ומרפות את נוקשותו הרבה בתנועות עיסוי עדינות עם כל הקרם הזה. שימי התחיל להתרגש יותר ויותר מהטיפול העדין והאוהב הזה שקיבל ממני. לא ידענו הרבה רוך בסקס היחידי שחווינו זה עם זה לפני כל כך הרבה שנים. הפעם זה היה הפיצוי. "תיקון עולם" כמו שזה נקרא בקבלה שהתחלתי ללמוד בזמן האחרון, בין תורנות לתורנות. שימי עמד לעשות תיקון עולם ללב השבור שלי ולזין העורג שלו. תיקון עולם הזה נע במעלה הרגל שלי, עקף את הביצים ועלה, עם מנה נוספת של קרם, לעבר לחיי ישבני הממתינים.

 

זה היה מושלם. בדיוק כמו שדמיינתי כבר 14 שנים ארוכות. כשבאתי לעומרי לחפש קצת נחמה. הפעם אני אוהַב אותו כמו שתמיד רציתי והוא לא נתן לי. הפעם אני הוא זה שהולך לזיין. ידַי החליקו על ישבנו הרך של עומרי בתנועות עיסוי מעגליות נעימות ואיטיות.

"אני אוהב את העיסוי שלך" אמר עומרי לפתע "אני ממש מתחיל להתמכר לזה".

"ששש..." אמרתי לו "בלי דיבורים" והמשכתי בשקט ובנחת לתת לו את עיסוי האהבה שלי, שהתחיל לגלוש לתוך החריץ שכה השתוקקתי אליו.

 

הפרדתי בידי את פלחי ישבנו, נטלתי מנת ג'ל סיכוך והתחלתי לעסות לאורך החריץ עד שאצבע אחת המשיכה ישר לתוכו. עומרי נאנק לרגע ואז אמר "שימי, או שימי. אתה יודע שאני אקטיבי, אבל ממך אני מוכן להכל" ואז נרגע. הכנסתי עוד שתי אצבעות והתחלתי לעסות אותו מבפנים. עומרי התפתל מהנאה והתחיל למלמל "אני לא יכול יותר. נו כבר שימי, נו כבר". שיתחנן, חשבתי. הוא מת לקבל את הזין שלי, האקטיבי הזה, אבל אחרי שחיכיתי לזה 14 שנים שיחכה גם הוא קצת. הייתי מת כבר לתקוע את הזין לתוכו וזהו. הזין שלי כבר כמעט היה משותק מגודש הדם שמילא אותו לזקפה עצומה כבר דקות ארוכות ללא כל פורקן, אבל משכתי את הגירוי עוד ועוד ככל שיכולתי.

 

אחרי דקות ארוכות, הלבשתי על עצמי את הקונדום הדקיק והרגיש ומרחתי עליו שכבת ג'ל הגונה וגם על ישבנו של עומרי שחיכה כל כך לזין שלי. נשכבתי עליו והצמדתי את הזין לחריץ המשומן. לא חדרתי, אלא רק החלקתי אותו מעלה מטה, מטריף את עומרי עד בלי די ומושך את האיפוק שלי עד הקצה.

"בפנים, בפנים" גנח עומרי וניסה להרים את ישבנו כדי לקלוט את הזין לתוכו. הבטתי על השעון וכשראיתי שהגיע הזמן התחלתי בחדירה, אבל רגע לפני כן הושטתי את ידי לרדיו דיסק שהיה מונח לידי והפעלתי את המוסיקה עם הדיסק של לד זפלין.

השיר Stairway to Heaven שאני כל כך אוהב התחיל להתנגן ברקע ואני התחלתי לטפס במדרגות לגן עדן הפרטי שלי בזמן שהזין שלי התחיל להחליק לתוך ישבנו של עומרי. אנקותיו של עומרי בזמן החדירה השתלבו עם חריקת הדלת הנפתחת, אך עומרי לא שמע כבר כלום.

 

הדר

 

ישבנו על קוצים. 'רבע שעה' אמרה המזכירה, אך הדר התחיל לאבד את הסבלנות כבר אחרי חמש דקות. בקושי החזקתי את עצמי לא להכנס, אבל אחרי כ- 10 דקות, גם להוד כבר נמאס. עמדתי ליד הדלת ולא שמעתי שום דיבורים, אולי רק איזה שיר לא מוכר שהתנגן לו ברקע. איזו מין שיחה זו אם הם שותקים? לא הצלחתי להבין. גם לא הבנתי על מה היה לריקו וד"ר אדמס כל כך הרבה לדבר. ציפיתי לדיבורים, אולי אפילו לצעקות, בגלל הטיפול המיוחד שקיבלנו מהדוקטור החרמן, אך לא ציפיתי לשקט.

"אולי הם נרדמו שם?" אמר ההוד בחצי צחוק נוכח השקט המוזר.

"ששש...שתוק רגע, נדמה לי שאני שומע משהו" אמרתי לו והצמדתי את האוזן לדלת. היה נדמה לי שאני שומע גניחות או נאקות עמומות. מה קורה שם לעזאזל? נותרה אולי עוד דקה או שתיים אבל החלטתי לא לחכות עוד ודפקתי חלושות על הדלת. כשלא נשמעה כל תשובה, איבדתי את הסבלנות, לחצתי על הידית ודחפתי את הדלת שנפתחה בחריקה קלה.

 

היינו המומים ממה שראינו. עומרי, ריקו הגדול שוכב ערום על ספת הטיפולים וד"ר אדמס החרמן גוהר עליו ומזיין אותו בתחת במרץ לצלילי שיר מהמם ביופיו, שלא הכרתי. ד"ר אדמס הבחין בנו ראשון, אך לא נבהל ולא הפסיק לרגע ורק סימן לנו בידו להתקרב. 

 

שימי

 

עומרי לא הבחין בכלום. בחדירה האחרונה שלי פנימה עצרתי, נשכבתי עליו לכל אורך הגוף, ולחשתי לאוזנו: "אני רוצה שתתהפך לגב ונמשיך משם, עם האחים שלך, מתוק שלי".

עומרי נבהל לרגע, סובב את ראשו הצידה וראה את הוד והדר שעמדו ליד הספה כשידו של כל אחד מהם כבר תחובה לתוך המכנסיים לשחרר את הזין  מכלאו.

 

"לא, לא, שימי. לא זה, הם כמו אחים שלי" אמר עומרי ברתיעה אבל סתמתי לו את הפה בנשיקה רטובה ואוהבת והרגעתי אותו ב: "ששש...אמרנו שלא תדבר ותשאיר לי לנהל הפעם את הענינים, יפה שלי" ועומרי ציית והשתתק. יצאתי באיטיות מתוכו, סובבתי אותו על גבו, הרמתי את רגליו מעלה מעבר לכתפי וחדרתי מחדש. הפעם יכולתי לראות את מבע האהבה על פניו והתשוקה העמוקה בה קיבל את הזין שלי לתוכו. ידיו נשלחו לעברי לאחוז בישבני והוא משך אותי אליו.

 

הוד והדר כבר התפשטו והזין שלהם היה שלוח במלוא ההתלהבות קדימה. הדר לא חיכה להזמנה מיוחדת ופשוט עלה על עומרי וכיוון את הזין שלו לתוך פיו הפעור. ברגע הראשון הניד עומרי בראשו לשלילה ואמר "לא, הדר, לא. אני אוהב אותך אבל לא כך" אבל לא עזר לו כלום. הקטר הזה כבר דהר קדימה ולא ניתן היה לעצור אותו.

"תחשוב שזה חלק מהטיפול" אמרתי לעומרי "תן לאחיך לפרוק את האהבה הזו שהוא אוצר בתוכו כל כך הרבה זמן".

 

עומרי

 

הדוקטור שוב התחיל עם כל הפסיכולוגיה בגרוש הזו שלו והדר יכול היה לסבול את זה כבר. "מה אתה מזיין לו את השכל. לפרוק אהבה שאצורה וכל הקשקושים האלה. אני מת לזיין את ריקו ואני בטוח שהוא יאהב לטעום את הזין של מי שהוא חושב עליו כל השנים בתור אחיו הצעיר, גם אם הוא לא יודע את זה עדיין" אמר הדר ודחף את הזין לפי הפעור מתדהמה. לפה שהוא כל כך רצה כבר להרגיש ולמלא אותו בכל הזרע שפוצץ לו כבר את הביצים. הוד הסתבב שם בלי לדעת מה לעשות מרוב זינים משתוללים וחורים נדפקים.

 

הזין שלי היה שלוח כמו טיל לשמיים ומחכה לשיגור. כששמעתי את שימי מכוון את הוד לקבל את הזין שלי לא ידעתי כבר מה לעשות עם עצמי. כשהוד התחיל להתישב עלי איבדתי את העשתונות לחלוטין. הזיון המרובע הזה עלה מדרגה נוספת ב- Stairway to Heaven הזה ששימי בנה ביד אמן על רקע השיר המתנגן של לד זפלין, בדרך לגן עדן של תשוקה מזוינת. בחיים לא ידעתי שאפשר לגמור כל כך הרבה וליהנות כל כך הרבה. שימי, אהובי מילדות טחן לי את הישבן, הדר החרמן הגדול פמפם לי את הפה והוד הענוג רכב לי על הזין עם ישבנו הקטן והחלק, עד שכולנו גמרנו עוד ועוד ועוד, בקונצרט של אנחות גניחות ושפיכות. אחר כך גם התנשקנו עמוקות זה עם זה עד לרוויה, עד שסיפקנו את כל תשוקותינו האפלות לפעם אחת ויחידה.

 

שבועיים אחרי אותו זיון מטורף ומטריף, שלא חזר עוד על עצמו, התחילו סוף סוף הלימודים בבי"ס לעיצוב ולהוד והדר היו כבר עיסוקים חדשים. אני ושימי כבר לא נפרדנו עוד ועברנו לגור יחד כזוג אוהב והאהבה הזו ממשיכה לפרוח ולהחזיק אותנו יחד עד היום, 3 שנים אחרי.

 

הוד והדר עברו להתגורר במעונות הסטודנטים ולקחו את לימודיהם ברצינות ומסירות רבה שלא אפיינו אותם מקודם. אחרי שפרקו את תשוקותיהם כלפיי באותו לילה, הם הצליחו להשתחרר מהצל שלי, הצל של מי שבמשך שנים היה להם כמו אח גדול והיה פנטזית התשוקה שלהם זמן כה רב. הם נותרו חברים טובים מלבד היותם אחים, אבל כבר לא נזקקו לזיונים איתי או זה עם זה. גם חיי האהבה שלהם, או יותר נכון לומר הסקס, עלו ופרחו אצל צמד התאומים האלה. מראם האקזוטי הטריף בחורים רבים בקמפוס של ביה"ס לעיצוב, אשר נפלו לחיקם כפרי בשל. שמתי לב שתמיד הבחורים שלהם היו היותר בוגרים ויותר גבריים בבית הספר. צעירים מדי או עדינים מדי לא עשו להם את זה.

 

לפעמים, כשנפגשנו, היו הוד והדר מסתלבטים עלי או על שימי אם מישהו מאיתנו לא רוצה שישלחו אליו לסיבוב את אחד מהבחורים החמודים האלה. כשעשו זאת, רק חייכתי, טפחתי על ראשיהם בחיבה ונצמדתי בחיבוק ונשיקה אוהבת, שלא מותירים שום מקום לספק, אל חברי, אהובי ובן זוגי הנהדר. אל שימי.

 

 

 

נכתב על ידי , 12/12/2007 12:10   בקטגוריות incest, אירוטי, גייז, הומואים, התחלות חדשות, זיון במשרד, לא חשוב הגיל, מין במשפחה, סקס, פיתוי, פנטזיות, צעירים, רביעיה, תמונות, אהבה ויחסים, סיפרותי, מין קבוצתי, חרמנות, מוסיקה, stairway to heaven, לד זפלין  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של פילבוקס ב-16/12/2007 17:50
 




דפים:  
576,489
הבלוג משוייך לקטגוריות: גאווה , סקס ויצרים , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפילבוקס אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פילבוקס ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)