פילבוקס

1.

שיט, נגמר הסבון, קילל סהר חרישית כשרצה לשטוף ידיו בשירותי מועדון הנקסוס בליל יום שישי ההוא. אפילו זיון מסכן לא יצא לו בשירותי המועדון הזה, הילדון שפגש שם בקושי הסכים לתת לו מציצה מסכנה ובסוף גם הקיא קלות כשסהר גמר. מאיפה הוא יכול היה לדעת שזו היתה הפעם הראשונה שלו? עם העיניים שהוא עשה לו והרמזים הברורים להצטרף אליו בשירותים, סהר היה בטוח שהוא הרבה יותר מנוסה. נמאס לו כבר, חשב סהר. נמאס לו מכל הילדונים האלה שעושים לו עיניים. אז מה אם הם חמודים חלקים ויפים. אז מה אם שפתיהם רכות יותר והחור שלהם הדוק יותר. קיבינימט עם כולם. שילכו להזדיין להם אחד עם השני ויעזבו אותי במנוחה. הוא כל פעם כעס על עצמו שהתפתה מחדש לילדונים האלה. נמאס לו כל הזמן לבדוק אם הילדונים כבר בגיל המותר או לא. מה הוא צריך את הכאב ראש הזה על עצמו. מתי כבר ימצא לו איזה גבר אמיתי? סהר שטף את ידיו במים, אך לא הצליח להפטר מריח שרידי הקיא של הילדון מעורב בזרעו שלו. שיט, שיט הוא קיטר שוב בזעם כשהוא מביט בדמותו הנשקפת מראה הסדוקה שמול הכיור. אותו רגע הוא ששמע את דלת שירותי הנכים נפתחת ומשם יצא בחור שנראה בן שלושים ומשהו.

"מה קרה?" התענין הבחור לדעת.

"לא כדאי לך לדעת" ענה סהר.

"נסה אותי" ענה הבחור.

"הקיאו לי על הידיים ואני לא מצליח להפטר מהריח כי בדיוק נגמר להם הסבון המזדיין בשירותים האלה" ענה סהר והבחור רק זקף גבה בחצי חיוך והלך. תארתי לעצמי, רטן סהר לעצמו.

"לא תיארת לעצמך כלום" ענה לפתע הבחור שצץ חזרה משום מקום ולפתע הושיט את ידיו אל ידי סהר ומרח עליהם סבון נוזלי ורוד. מורח ומלטף, מלטף וממשש וסהר נאלם דום מרוב הפתעה עד שהבחור פתח פיו ואמר: "אני חושב שזה מספיק, אתה יכול לשטוף עכשיו".

"מה זה היה? ...אאא אני לא מבין..." גמגם סהר.

"מה יש להבין? הבאתי לך קצת סבון נוזלי משירותי נכים. יש שם עוד מיכל אם אתה לא יודע. אני רותם, דרך אגב."

"סהר" ענה סהר אחרי שסיים לשטוף את ידיו וליבש אותם במפוח החם ואז לחץ את ידו של רותם, שנטל את ידו היבשה והחמה והעביר עליה עוד ליטוף עדין.

"אז מה אתה בענין של סקס בשירותים?" שאל רותם ללא שום מעצורים.

"ואם כן, אז מה?"

"אם כן, אז צ'או צ'או במבינו" ענה רותם.

"למה יש לך משהו נגד זה?"

"תלוי מתי ותלוי עם מי. זאת נראית לי דרך קצת מוזרה להתחיל מערכת יחסים."

"מערכת יחסים? איזו מערכת יחסים? סך הכל סטוצון עם איזה איזה ילדון חרמן שהביא לי מציצה, זה נראה לך תחילתה של מערכת יחסים?"

"לא דיברתי עליו, דיברתי עלינו" ענה רותם בחיוך מסתורי קצת.

"עלינו? אין שום עלינו" ענה סהר, למרות שבעל כורחו התחיל להסתקרן בקשר לבחור הזה ועשה כל מאמץ לנפנף אותו ממנו. הוא לא חיפש לעצמו מערכת יחסים עכשיו. רק סטוצים קצרים וחפוזים עם כל מיני צעירים שמביטים בו בעיני עגל מעריצות לזקיפת האגו הפגוע שלו אחרי שהאקס שלו זרק אותו לא רק מחייו וממערכת היחסים שלהם שנמשכה קרוב לשנה, אלא אף פשוטו כמשמעו: זרק אותו החוצה מדירתם המשותפת ואחרי כך העיף לו מהחלון את הבגדים ומעט החפצים שהיו לו שם.

רותם רק נעץ בו מבט ארוך ואמר בבטחון רב "בינתיים אין, אבל..." והלך.

2.

"שמע" אמר חיים עברון לרותם היושב נינוח במשרדו בבוקרו של יום ראשון "אנחנו צריכים להחליט על איוש המשרה ללא עיכובים נוספים, אתה יודע איך זה בהיי-טק, אין לנו זמן לבזבז. הבדיקות שלך במכון יצאו משביעות רצון ונראה לנו שאתה יכול להתאים לנו. מבחינת תנאי עבודה אנחנו מוכנים להפגש באמצע הדרך בין הצעתנו המקורית לבין מה שדרשת. ראש הצוות שאתה אמור לעבוד בו תיכף יכנס. אני מקווה שלא תהיה לך בעיה להיות כפוף למישהו צעיר ממך. הוא אמנם רק בן עשרים וארבע, אבל בחור מבריק שעובד איתנו עוד מהימים שהיה נער בתיכון. עילוי ממש ואחלה בן אדם, רק שהטמפרמנט שלו קצת סוער." באותו רגע נשמעה דפיקה חרישית בדלת וחיים עברון קם ממקומו, פתח את הדלת ואמר: "רותם, נא להכיר זה סהר ראש צוות ארבע שאם תעבוד אצלנו יהיה האחראי שלך. רק שאנחנו צריכים לדעת עד סוף היום מה ההחלטה שלך כי הזמן דוחק ויש לנו עוד כמה מועמדים טובים שאנחנו לא רוצים להפסיד.

רותם נעץ מבטו בעיניו המופתעות של סהר ורק אמר באדישות מעושה: "אין צורך לחכות עד סוף היום. אני כבר החלטתי לקבל את ההצעה, רק תראו לי את המקום שלי ואני מוכן להתחיל אפילו עכשיו."

"טוב, טוב, בחור החלטי שיודע מה הוא רוצה, זה בהחלט משהו שאני יודע להעריך" אמר חיים עברון  לחץ בלבביות את ידו של רותם. "סהר יראה לך את המקום שלך, שיהיה לך בהצלחה, וגם לנו אני מקווה" סיים את דבריו ונפרד משניהם.

"מה זה היה?" שאל סהר כשהגיעו לפינת העבודה שרותם אמור היה לאייש.

"תגיד לי, אין לך משפט פתיחה יותר מוצלח" סנט בו רותם. כל פעם שתראה אותי המשפט הראשון שלך יהיה 'מה זה היה?' או שאתה מאבד את כושר הביטוי מרוב התרגשות בגללי?"

"אל תחמיא לעצמך יותר מדי" ענה סהר "מי אמר לך שאתה בכלל הטעם שלי?"

"כן, כן, אני יודע, אתה בענין של צעירים תמימים ועלאק בתוליים כאלה. כשתרצה יום אחד גבר אמיתי, אולי אני עדיין אהיה כמה צעדים מהמשרד שלך, זאת אומרת אם לא אמצא עד אז איזה מישהו חמוד פה בסביבה" ענה רותם ולפתע קלט איזה פרצוף מחייך לא רחוק משם, אך סהר רק הזעיף את פניו, השאיר לרותם הוראות מה לעשות והלך.

3.

"היי, אני ריצ'י" נשמע קול אנגלוסקסי צעיר מהתא הסמוך לתאו של רותם בחלל הפתוח שבו היו ממוקמות פינות העבודה שלהם. רותם הביט לעברו וראה פנים בהירות וחייכניות עם משקפיים עגולות של פעם וענה: "ואני רותם".

"אל תתרשם מהזעף של סהר. הוא לא ממש כועס. זה דווקא סימן שמצאת חן בעיניו."

"כן? אז למה הוא כועס?"

"כי הוא פריק קונטרול גם על הרגשות שלו וכועס עליך שאתה מצליח להזיז לו אחרי שנשבע שהוא לא יכנס לשום מערכת יחסים חדשה בשנים הקרובות."

"מאיפה אתה יודע את כל הדברים האלה עליו, מה הוא חבר שלך או משהו?"

"האקס" ענה ריצ'י, "אני האקס שלו שמלפני האקס האחרון שלו ששבר לו את הלב, למסכן. אנחנו לעומת זאת נשארנו מיודדים גם כשזה נגמר ביננו."

"חשבתי שהגעתי למקום עבודה ואני רואה שזה סדום ועמורה פה אצלכם. מה זה כולם הומואים פה?"

"לא כולם, אבל רבים. זה מקום גיי-פרנדלי, הכל בזכות עברון."

"הרגת אותי עכשיו, מה גם הבוס הומו?"

 "לא. הוא לא, אבל הבן שלו היה. התאבד בגלל אהבה נכזבת בגיל תשע עשרה ומאז עברון מאמץ לחברה בחום כל הומו שיש לו נתונים מתאימים" אמר ריצ'י, אך כשהבחין בחיוכו המתרחב של רותם, הוסיף: "לא נתונים כאלה, יא ראש כחול. נתונים מקצועיים!" ושניהם צחקו יחד והבינו באותו רגע שחוט דק של ידידות אמת נקשר באותו רגע ביניהם.

4.

'תחילתה של מערכת יחסים', מלמל סהר לעצמו כשחזר למשרדו לאחר שרשרת הפגישות הצפופות שהיו לו במשרדי ההנהלה בבוקר. אני כבר אראה לו מערכת יחסים, כשאני אקפיץ את הישבן שלו על הזין שלי, רק לחם ושעשועים בשבילי, כמו שאמר אוגוסטוס קיסר. אני עם מערכות יחסים כבר גמרתי.

"מה אמרת?" נשמעה השאלה וסהר הבין שהוא לא לבד. "שיט," הוא פלט.

"אני לא מבין אותך. זה כל הרפרטואר? 'מה זה היה' ו- 'שיט'. קשה לבנות כך מערכת יחסים, סהר" אמר לו רותם המחויך וזה רק הגביר את כעסו של סהר.

"אתה כועס" אמר רותם כקובע עובדה.

"כן, אני כועס. אתה לא יכול להתפרץ כך למשרד שלי ללא הודעה מוקדמת" אך רותם רק הוסיף לחייך.

"אתה מתכונן לכעוס כל היום או שאתה רוצה לשפוך קצת נוזלים על כל הלהבה המתפרצת הזאת?" שאל רותם והתקדם לעברו של סהר.

"אתה, אתה..." אמר סהר במבוכה.

"אני אני... מדהים? אתה אתה... דלוק עלי? אולי אולי... אפשר לתת לך נשיקה או משהו?"

"לא. לא. לא פה" ענה סהר.

"אתה לא מתכוון לומר לי לבוא איתך עכשיו לשירותים, נכון?"

"לא. די, נו... אתה לא תמשיך לרדת עלי בגלל השירותים האלה בנקסוס כל הזמן."

"חס וחלילה, תשכח מנקסוס. ביום שישי בשבע בערב אני אבוא לקחת אותך למקום הרבה יותר טוב מנקסוס, קבענו?"

"שבע בערב? איזו מין שעה זאת שבע בערב? מי יוצא בכלל בשעה כזאת?" שאל סהר.

"למקום שאני רוצה לקחת אותך, זו השעה האידיאלית" ענה רותם וסהר רק נותר תמה.

"נו אז מה אתה אומר, קבענו?"

"קבענו" ענה סהר והתחיל לחפור במוחו מה לעזאזל אפשר לעשות בשבע בערב ביום שישי, אבל לא מצא את התשובה.

"אה, ואני אף פעם לא מזדיין בדייט ראשון" הוסיף רותם בחיוך ולפתע הדביק את שפתיו לשפתי סהר המופתע וחתם את ההזמנה בנשיקה.

"בראוו, כפיים" נשמעו קריאות מכיוון השולחן של ריצ'י מה שגרם לסהר להבהל קלות.

"אהם, אהם" נשמע קול נוסף מלווה בכחכוח גרון יחד עם מחיאות הכפיים של ריצ'י "אנחנו אמנם ליבראליים, אבל אתם לא מתכוננים לעשות כאן איזה אקשן בשעות העבודה. אין לי שום דבר נגד סטוצים, אבל לא בשעות העבודה, כן?" אמר עברון וקרץ לעברם.

"סטוצים? איזה סטוצים? זו תחילתה של מערכת יחסים" אמר רותם ושחרר את סהר ההמום מבין זרועותיו הארוכות.

"אבל... אבל... " התחיל סהר לומר משהו כשעברון הלך.

"בלי שום אבל. אמרתי לך שאני לא מחפש סטוצים עכשיו" ענה רותם "זה או מערכת יחסים או כלום. אתה מוכן לצעוד את הצעד הראשון איתי?"

"אז לאן צועדים?" שאל סהר.

"את זה עוד תראה בדייט, צריך להשאיר משהו להפתעה, לא?" חתם רותם את השיחה ויצא מהחדר.

"ביי ביי אוגוסטוס, אתה והרעיונות הדפוקים שלך" זרק ריצ'י לעבר סהר, אשר עמד שם מחייך לו איזה חיוך חולמני ולא שם לב לשום דבר ממה שקורה סביבו.

5.

זמזום האינטרקום הקפיץ את סהר שבדרך כלל נהג לישון את שנת אחר הצהריים המאוחרים שלו בימי שישי עד עשר בלילה לפני שקם לאכול להתרחץ ולהתארגן ליציאה לא לפני שתים עשרה בלילה. שעה שבע הזאת היתה בשבילו אמצע מנוחת צהרי שישי המקודשת שלו, מה שגרם לו לנמנם על הספה בזמן שהמתין שרותם יגיע. איזה מקום מעפן כבר יכול להיות פתוח בשבע בערב? תהה סהר כשהחליט ברגע האחרון להוריד את הבגדים המדליקים שלבש  ולהסתפק בג'ינס וטי שירט מהוהה. למקום מעפן אני אלבש בגדים מעפנים, חשב, אבל כשהגיע לאוטו ראה שרותם לבוש בדיוק אותו דבר, ג'ינס וטי שירט פשוטים בלי שום רעש וצלצולים. הוא אף החניק פיהוקון כשנכנס לאוטו וביקש את סליחתו של רותם על כך, אך רותם אמר לו שזה בסדר גמור ואולי עדיף שישן קצת בדרך עד שיגיעו.

"באמת? לא תכעס?"

"לא, לא אכעס. תישן את שנת היופי שלך עכשיו שיהיה לך כוח לאחר כך" ענה רותם בחיוך ושתי דקות אחרי זה סהר כבר נרדם ואף נחר גדול, נחירות חרישיות ומתוקות.

חצי שעה אחרי זה הם הגיעו ליעד, השמש כבר היתה בשלבים האחרונים של השקיעה ורק גבעות חול וכורכר שוממות נראו מסביבי כשסהר התעורר משנתו הקלה.

"הגענו" הכריז רותם בעליצות.

"הגענו לאן? זה אמצע שום מקום פה. איפה המועדון או המסעדה או האני לא יודע מה שאמרת שתיקח אותי אליו?"

"אני לא דיברתי על שום מועדון או מסעדה, מה, לא מקסים פה?" שאל רותם כשהחלו לצעוד מדשדשים באדמת החול הכורכרית, "עוד רגע מאחורי קפל הקרקע הזה תראה" אמר רותם.

הריח המלוח היה הדבר הראשון שסהר שם לב אחד במהלך הצעידה הקלה ורשרוש הגלים היה הדבר השני, רק אז הבין סהר כי רותם לקח אותו לשפת הים.

"מה זה המקום הזה?" הוא שאל כשעמדו על ספו של מפרצון כורכרי ריק מאדם, רואה רק את השמש הנבלעת בין הגלים וצובעת את השמיים והים בשלל גווני אדום יפהפיים.

"חוף פלמחים, אחר המפרצים הרחוקים שכמעט לא מגיעים אליהם בשעה כזאת בוא לכאן נשב, תרא ה איזה יופי זה" אמר רותם ופרש את השמיכה שסחב איתו מהאוטו. סהר התיישב, לא מתלהב במיוחד ללכלך את רגליו בחול הטורדני, אבל נוכחותו של רותם הנלהב לידו עזרה לו לשכוח כי בכל הקשור לעניני מים הוא מעדיף בריכות, בעצם מסתפק בג'קוזי, אבל הכי הרבה מתלהב ממקלחון פשוט במיוחד אם יש איזה בחור חמוד לצידו מוכן ומזומן לזיון תחת המים הזורמים. כן זה היה האופן בו סהר העדיף את המים שלו.

"לבן או אדום?" נשמע קולו של רותם שעורר את סהר האחוז בשרעפים וראה כי רותם אוחז בידו שתי כוסות יין ומתלבט איזה בקבוק לפתוח מתוך התיק הקטן שהביא איתו.

"מלא הפתעות אתה היום, רותם, בשבילי אדום" ענה ורותם מזג את המרלו לשתי הכוסות והתיישב בצמוד אליו. היה נעים ונוח לשניהם לצפות כל בשקיעה בחוף הבודד ההוא ואחרי לגימת היין שסהר בלע אותו בבת אחת במקום להתענג באיטיות כרותם על ניחוחו המיוחד, הזמינה את הנשיקה הראשונה לאותו ערב ועד מהרה מצאו השניים את עצמם מתפתלים על השמיכה בבליל של ידים רגליים שפתיים ולשונות, מתגפפים מחרמנות כמו שני ילדים שמגלים את חדוות הארוטיקה בפעם הראשונה.  סהר הרגיש שהוא מתחיל להיות חרמן לזיון אמיתי בלי כל הבולשיט של הרומנטיקה הזאת. זיון על שפת הים לאור שקיעה, אמנם נראה קיטשי מדי לטעמו של חובב שירותי המועדונים, אבל הריח, הוא לא יכול היה שלא להודות, היה הרבה יותר נעים.

מהר מאוד עפו החולצות ובעקבותיהם המכנסיים, אבל ברגע שגם התחתונים ירדו וסהר התכוון כבר להתחיל באקשן, קם רותם הערום לפתע והתחיל לרוץ לעבר גלי הים שהשמש השוקעת צבעה בגווני גוונים של אדום. "בוא נעשה שחיה לילית, המים חמים ונעימים עכשיו" הוא קרא לעבר סהר המחורמן שהזין שלו רק חיפש חור להתקע לתוכו ובלית ברירה החל לצעוד בעצלתיים לעבר המים, מקלל בכל רגע את הסלעים שהחוף וגם קרקעית הים היו משופעים בהם.

"לא מקסים המפרץ הזה?" שאל רותם בהתלהבות של ילד והתחיל להתיז מים על סהר החצי מנומנם וחצי מחורמן, "אמרתי לך שיש מקומות הרבה יותר יפים מהשירותים של נקסוס".

"אחלה, ממש אחלה" ענה סהר שמצידו לא היה שום הבדל בין ים אדמדם לבין הקיר האדמדם והמרובב כתמי זרע של שירותי מועדון נקסוס, כל עוד יש איזה ישבן חמוד עם חור אפלולי שמחכה שם לזין שלו. כן יש שם ישבן כזה, חשב סהר והחל להתקרב לרותם, מתעלם ממתזי המים שהוא משפריץ לעברו כמו ילד ורק חושב על הישבן החם שמחכה לזין הלוהט שלו שרוצה לפלח אותו מאז שראה אותו בפעם הראשונה.

כשהוא הגיע אליו, הצמיד אותו רותם וזין זקור נגע בזין זקור עד שסהר לא יכול היה להתאפק עוד. "אני חייב לזיין אותך, רותם, חירמנת אותי עם כל הים והשקיעה המקסימה הזאת" הוא שיקר בלי הניד עפעף, שקיעה מקסימה על הזין שלו.

"יפה, אה?"

"בטח יפה. מקסים. מהמם כמו ציור של אני לא יודע מי. אני רוצה אותך רותם."

"אני לא מזדיין בדייט ראשון, ומי אמר לך שאני פסיבי בכלל?"

"מה, לא?" 

"לא"

"שיט, אבל אני אקטיבי."

"במערכת היחסים שלנו כמו שאני רואה אותה, אין אקטיבי ופסיבי, יש הכל מכל בכל" ענה רותם.

"אני לא נותן לאף אחד לזיין אותי בתחת" אמר סהר.

"אז היה נחמד להכיר אותך, ביי" ענה רותם "חבל שהרסת את מערכת היחסים הזאת כבר על ההתחלה, אבל יותר טוב ככה מאשר שנשלה זה את זה. אצלי, או שיש הדדיות או שאין כלום" סיים את דברו והחל לצאת מהמים ולהתלבש.

סהר היה קצת בהלם, בתור בחור חתיך ומושך הוא לא היה רגיל לקבל לא בתור תשובה, אבל רותם היה עקשן לא קטן וסטוץ מלהיב וקליל איתו התברר כמשהו בלתי אפשרי. סהר התבאס והתרגז. הוא סינן לעצמו שיראה לבן זונה הזה שעוד יתחנן לקבל ממנו זין ובהרגשה מרירה זו עלה לאוטו לאחר שהתלבש ולא החליף עם רותם אף מילה עד שהגיע הביתה. ברגע שהאוטו נעצר הוא עוד עפעף בעיניו היפות והסתובב לעבר רותם, נותן לו הזדמנות אחרונה להתנפל על שפתיו ולטרוף את פיו, מה שבטח יוביל אותו אחר כך להזמנה לעלות "לשתות קפה", אבל שום נשיקה לא היתה. רותם אפילו לא סובב את פניו אל סהר ורק הפטיר שלום חרישי כשסהר יצא מהאוטו ועזב בטריקת דלת.

6.

"מה קרה שניכם פרצוף חמוץ?" שאל ריצ'י כשראה את רותם ביום ראשון בבוקר, "לא הלך?"

"לא מבין את הסהר הזה, מה רק זיונים בראש שלו?" ענה רותם.

"זו רק השריון שהוא עוטה על עצמו. בגלל מה שקרה עם האקס שלו, משהו השתנה בו. זה לא סהר האמיתי, זו הוריאציה החרמנית והכאילו לא רצינית שלו. תן לו זמן והוא יצא מזה."

"אני כבר מבוגר מדי לכל המשחקים הילדותיים האלה" ענה רותם.

"אז מה, אתה מרים ידיים?"

"האמת שהייתי רוצה להרים ידיים ו...לשים אותם על כמה חלקים מהגוף שלו, ריצ'י. אני לא עשוי מאבן, גם לי יש ליבידו, אבל לא ככה. לא סתם כאילו זה זין וחור. בשביל זה כבר עדיף לי לאונן. אני רוצה יותר, אבל אני לא יודע אם סהר הוא הבחור המתאים שיתן לי את היותר הזה."

"אתה חושב יותר מדי, רותם. תהיה שם בשבילו ועם הזמן יסדק השריון שלו, אחרי שהוא ירגיש בטוח מספיק להשיל אותו ממנו, אחרי שיפסיק לפחוד להפגע שוב. הוא בחור נהדר, סהר, אחרי שמכירים אותו. מאחורי כל השחצנות המצ'ואיסטית הזו מסתתרת נפש רגישה ופגיעה."

"אז מה אני כבר יכול לעשות ריצ'י, תגיד לי, אתה מכיר אותו יותר טוב."

"אל תתנתק, תן לו להרגיש את החברות שלך, את האהבה שלך, את הרגישות שלך. הוא הרבה יותר שביר ממה שנראה, כפפות של משי מרופדות בהרבה צמר גפן, זה מה שאתה צריך כשאתה מתקרב בזהירות ללב העדין שלו. כן, ממש כך, אל תתפלא. סהר שאתה רואה הוא לא סהר האמיתי. זו רק מסכה שמגוננת עליו מהעולם."

אתה מדבר כמו מישהו שעדיין מאוהב בו, ריצ'י. אולי אני אזוז מהדרך ואשאיר לכם שניכם, שמכירים כל כך טוב, את הבמה?"

"אני אוהֵב אותו ותמיד אוהַב אותו, אבל הוא לא יאהב אף פעם בחור כמוני. אני יותר מדי נשי בשבילו, הוא צריך גבר אמיתי לידו. מישהו שבסופו של דבר יהיה גם אשתו וגם בעלו, אבל הוא עוד לא יודע את זה. אולי אתה תצליח לגלות לו" סיים ריצ'י, "אבל עכשיו אנחנו צריכים לחזור להתמקד בפרוייקט אחרת תראה גם את המקס הזועם שלו, בתור ראש הצוות, וזה לא משהו שאני מציע לך לראות..."

"תודה על כל הטיפים ריצ'י, לא היית חייב לעשות את זה."

"כן , כן, אני יודע. מרוב שאני אוהב אותו אני מסדר לו בני זוג כל הזמן, רק רוצה שיהיה מאושר הילד, גם אם זה לא אני שם איתו.

"זאת אצילות נפש אמיתית מצידך, ריצ'י, אני עוד עשוי להתאהב בך בסוף, אתה צריך להזהר."

כן, ממש. אני לא הטיפוס שמתאהבים בו, אני זה שנותן עצות מהיציע לכל הדבילים שלא יודעים איך לעשות את זה בעצמם. אולי אני אשנה מקצוע ליועץ לעניני זוגיות לגייז וכל מה שמסביב?" שאל ריצ'י וגרם לרותם רק לפרצי צחוק בלתי פוסקים עד שסהר הגיע ונתן בשתיהם מבט זעפני.

"אולי תפסיקו לצחקק שם כמו שתי הומואויות ותתחילו לעבוד? הפרויקט הזה צריך להסתיים מתי שהוא, אז מספיק עם הקרחנה הזאת, אוקיי?"

"בסדר סהר, אל תדאג, עוד היום תראה את שלב א' מוכן להצגה ראשונית, איך זה?" אמר ריצ'י.

"זה... יהיה לא רע, אם זה יקרה עוד היום עד שעה חמש. נראה לך שאתה מסוגל?"

"אפילו בארבע" ענה ריצ'י.

כן, כן, בטח" רטן סהר רגע לפני שהסתובב ללכת חזרה למשרדו, "כבר שלושה ימים אתה מוכר לי את הסיפור הזה, נראה אותך היום."

"היום בארבע? השתגעת? מה אתה חושב שאתה סופרמן? זה יקח לך לפחות עוד שלושה ימים" אמר לו רותם כשסהר התרחק.

"אז אולי תעזור לי ונצליח לגמור את זה בזמן. אתה רוצה שסהר יהיה מרוצה, לא?" חייך ריצ'י חיוך ממזרי.

"למה, זה יעזור לי במשהו?"

"כשסהר מרוצה, הוא כחומר ביד היוצר, זה הרגע לתפוס אותו בלתי מוכן וללוש קצת את הלב שלו, אם אתה עדיין רוצה את זה."

"בטח שרוצה. זאת אומרת, נראה לי."

"אז קדימה, תעזוב את עבודות התחזוקה הקטנות האלה שנתן לך עברון בשביל לשפשף אותך, אתה הרבה יותר מוצלח בשביל שטויות כאלה, והן גם לא דחופות. בוא תן לי יד לדחוף את הפרוייקט שאצליח לסיים את השלב הזה בזמן כמו ושהבטחתי לסהר."

"יד? איפה בדיוק אתה רוצה את היד שלי?" פלרטט רותם עם ריצ'י והצטער לא בפעם הראשונה שלא פג ש אותו לפני שסהר השתלט משום מקום על הלב הדואב שלו.

"הייתי מאוד רוצה אותו במקום שאתה לא כל כך תיתן לי, אבל בשלב זה הייתי מסתפק בזה שתפתור לי את הבעיה שנתקלתי בה כאן" אמר ריצ'י והראה לרותם מה הבעיה שלא הצליח למצוא לה פתרון עדיין.

"נראה לי שיש לי מושג איפה אתה תקוע, שלח את זה למחשב שלי ותן לי שעתיים – שלוש לנסות לראות מה אני יכול לעשות" ענה רותם לחזר לעמדתו.

בשעה שתיים וחצי סיימו ריצ'י ורותם את מה שהיו צריכים לסיים ושלחו למחשב של סהר. את קריאות ה- 'יש!' שלו שמעו בכל הקומה.

"זו ההזדמנות שלך עכשיו" אמר ריצ'י לרותם, "גש אליו עכשיו. כשהוא מרוצה הוא כמו חתלתול מפונק שמחכה לליטוף בגב", אבל רותם היסס ואחר כך עוד קצת היסס ואז סהר הודיע שהוא עולה לקומת ההנהלה ורותם לא ראה אותו עד סוף היום. השבוע עבר חלף לו בלי התרחשויות מיוחדות, כשכולם עסוקים בפרוייקט מעל הראש. סטריקטלי ביזנס בלי שום זמן לקצת פלז'ר. רותם כבר חיכה בכליון עיניים שיום חמישי הארוך יגמר ויהיה לו קצת זמן לעצמו, אף כי טרם היה ברור לו מה הוא יעשה עם הזמן הפנוי הזה.  הוא עדיין לא הצליח לפענח את האניגמה הזאת ששמה סהר, מה הוא רוצה ואיך כדאי להתייחס אליו. רותם הרגיש תקוע. מצד אחד כל החושים שלו זעקו שסהר הוא מי שהוא רוצה, אך לא את המסכה הנוכחית שלו, אלא את סהר הרגיש, האוהב, הנותן מעצמו. את הסהר ההוא שהאקס שלו גזל את נשמתו והותיר אותו פצוע ומדמם בשדה הקרב של האהבה.

7.

יום שישי בבוקר הגיע ורותם הרגיש שקירות הבית סוגרים עליו והוא לא יכול יותר. היה יום חם ומהביל בחוץ ולצאת מדירתו הממוזגת אל זרועות השרב הכבד לא היה ענין של מה בכך. ברגע שרותם הניח את כף רגלו מחוץ לבית, הלם בפניו משב אויר חם כמו מפוח ענקי של מפזר חום מן הטבע. רותם נשם נשימה עמוקה והחל להסתגל לחום אם כי היה צריך להסיר לרגע את המשקפיים שהתמלאו באדים. אחרי כמה דקות החל רותם לצעוד לעבר מדרחוב נחלת בנימין שם אהב לשוטט בין דוכני הפיצ'פקעס ולחפש כל מיני דברים מענינים. הזיעה ניגרה ממצחו והוא החל להצטער שמרוב להיטות לצאת מהבית לא לקח איתו כובע ומשקפי שמש. אפילו מים לא היו לו והוא ליקק בלשונו את שפתיו המתיבשות, תוך כדי שיטוט בין הדוכנים.

"רוצה משהו להרטיב את הגרון?" הוא שמע לפתע קול מוכר. הרים את עיניו וסובבם ימינה ושם עמד סהר המחייך ולשונו האדמדמה משורבבת בין שפתיו ומעבירה עליהן ליקוק חושני. "לא, אני לא מתכוון ללשון הרטובה שלי, למרות שהייתי שמח להרטיב לך את השפתיים איתה" צחק סהר והושיט לרותם בקבוק גדול וקר של מים מינראליים. רותם לקח את הבקבוק ולגם כמעט את מחציתו.

"וואלה אתה שותה כמו גמל" צחק סהר, "אולי אתה גם רעב כמו סוס במקרה?"

"סוסים, גמלים, אנחנו בענין של צער בעלי חיים היום?" גיחך רותם.

"אפשר לומר," השיב סהר כשהחיוך לא מש מעל פניו "כי אני גם חרמן כמו שפן..."

"בוא, בוא, תעזוב אותך משטויות עכשיו, אני מכיר כאן מסעדה ביתית מצויינת בסביבה" אמר רותם, "קראתי עליה המלצות באיזה בלוג נחמד."

"טוב, שיהיה" ענה סהר ושרך רגליו בתשישות אחרי רותם עד שהגיעו למסעדה.

כשהסתיימה הארוחה היה את הרגע הקצת מביך של "לאן עכשיו?" אבל רותם תפס פיקוד על הענינים ואמר לסהר: "אני חייב לברוח מהפן הענקי הזה שאנחנו נמצאים בתוכו. הדירה שלי קרובה, בא לך לשבת להתקרר קצת במזגן שלי?"

"בשביל להכנס עכשיו לדירה קרובה עם מזגן אני מוכן אפילו למכור את התחת שלי" אמר סהר הנוטף זיעה ורותם רק זקף גבות ואמר לו "אז למה אתה מחכה? בוא נלך."

כשהם נכנסו לדירה רותם ניגש להדליק את המיזוג ולהחליף את חולצתו הרטובה מזיעה כששמע את סהר מאחוריו אומר: "בשביל מה להתלבש..."

רותם הסתובב ומאחוריו עמד סהר המחייך, ערום כביום היוולדו. לפני שרותם יתחיל להתבלבל לו מחדש אמר סהר: "אני חייב להכנס להתרחץ. כולי רטוב מזיעה, ממש עד התחתונים. יש לך איזו מגבת?" ונכנס למקלחת בלי יותר מדי ענינים. רותם היה מת להכנס אחריו אבל עצר את עצמו. "מה קורה? אתה רוצה להשאר ג'יפה?" שאל סהר בדרך למקלחת ורותם שלח מבט תאוותני אל ישבנו החלק והעגלגל, אך לא הלך אחריו. הוא רק  שלף בקבוק בירה קרה מהמקרר והתיישב על הספה ושבר את הראש מה איך לזכות בליבו של סהר ולא רק בזין שלו שיכול היה לקבל עכשיו ברגע.  

אחרי שסהר סיים ויצא מהמקלחת עטוף במגבת בלבד, תקע רותם לידיו את בקבוק הבירה ונכנס ללא שהיות נוספות להתרחץ בעצמו. סהר התיישב, מאוכזב שהענינים לא הלכו כפי שראה בעיני רוחו והתחיל ללטף את הזין הזקור והמיוסר שלו.  סהר ידע שהוא מצא חן בעיני רותם. איזה "מצא חן", הוא ידע שרותם נדלק עליו קשות. רותם התחרמן עליו ורותם היה מת להזדיין איתו מהרגע הראשון שהניח עליו את ידיו המסובנות בשירותי הנקסוס. לא סתם הזמין אותו רותם לבוא אליו לדירה, אפשר לחשוב שאין מזגנים בכל העיר רק בדירה המזורגגת שלו. סהר לא הבין מה המשחקים האלה. ים, יין, שקיעה, דירה עם מזגן ביום חמסין. חלאס. בוא, תביא את התחת שלך שמת שאני אתקע אותו ותגמור ענין, הרהר סהר בזמן שרותם היה במקלחת. זין. מרוב מחשבות הזין שלו כבר עמד זקור ומשתלח. מחפש רק מקום להתקע לתוכו. בן זונה מי שלא נכנס לו עכשו למקלחת, מכופף אותו על הקיר וטוחן לו את התחת, חשב סהר וקם ממקומו. החרמנות העבירה אותו על דעתו, אך כשהגיע לדלת המקלחת וניסה לפותחה מצא שרותם נעל את הדלת. כוסאמו זה עם כל משחקי ה- hard to get  שלו. לא רוצה, לא צריך, מלמל סהר, התלבש ויצא מהדירה בטריקת דלת בדיוק כשרותם יצא מהמקלחת.

8.

"שמעתי נפגשתם בשינקין ביום שישי" אמר ריצ'י לרותם כשנפגשו בעבודה ביום ראשון בבוקר "נו? היה משהו?"

"לא שינקין, נחלת בנימין, אך לא היה כלום. אין לי כוח אליו. רק להזדיין בראש שלו. אני לא רוצה להיות עוד איזה תחת שהוא משחיל ומסמן לעצמו קו נוסף על הקנה. זיונים יש לי מספיק, אני מחפש משהו אחר עכשיו אבל עם סהר כנראה שאין מצב. אין לנו קורלציה בריתמוס."

"קורלציה בריתמוס... נשמע כמו איזה כותרת לעבודת מסטר סקסולוגית בהנחית פרופסור גלורי הולדיקס..." צחק ריצ'י, אך באותו רגע עבר שם סהר שמבטו הזועף השבית את השמחה ברגע: "אתם מתכוננים לספר בדיחות כל היום או להתחיל לעבוד מתי שהוא?"

"עובדים, עובדים, תפסיק להיות לחוץ כמו טמפון, מה לא גמרנו לך את שלב א' לפני הזמן ביום חמישי?"

"כבר שכחתי משלב א', ריצ'י. היום יום חדש, משימות חדשות וחייבים לגמור עוד כמה דברים".

"טוב טוב" ענה ריצ'י וכשסהר התרחק קצת הוסיף: "הדבר היחידי שהוא צריך לגמור היום זה כמה שפריצים טובים על הישבן שלך, רותם, חחח. זה כבר ירגיע אותו טוב טוב."

רותם צחק אף הוא אבל אמר לריצ'י: "נראה לי שתהיה לו בעיה עם זה, אני חייב לשבור לו את הקבעון. אם נזדיין פעם, אני לא נותן לו לתקוע שום ישבן לפני שיסכים לנשוך קצת כריות הסקס מניאק הזה. אם יש לו בעיה עם זה, הוא יוכל לשכוח ממני. אבל בכל מקרה לא יהיו שום זיונים לפני שתתפתח ביננו איזו מערכת יחסים, אך עם הגישה הזאת שלו, כנראה שזה לא יקרה."

9.

הידידות בין ריצ'י לרותם רק גדלה והלכה. למרות אוחצ'יותו המופגנת של ריצ'י, הוא היה אחלה של בחור, עם ראש טוב וחוש הומור וסהר נהנה להיותו בקרבתו בעבודה. הם אף יצאו לבלות יחד פעם או פעמיים אחרי שעות העבודה לאיזה דרינק קטן לפני שהולכים הביתה. ריצ'י ניסה ללא הרף לשדך לרותם מישהו מידידיו הרבים, אבל זה לא הלך למרות שרותם ניסה לתת לאחד או שניים מהם צ'אנס. "הוא גנב לבבות הסהר הזה", רטן ריצ'י אחרי שכשל עוד נסיון שלו לסדר לרותם מישהו שווה-חבל-על הזמן אשר רותם לא גילה בו ענין רב.

"תשמע גבר" פנה ריצ'י לרותם כשישבו על הבר וירדו על בקבוק ייגרמייסטר, "אתה חייב להשתחרר מהסהר הזה. לא יכול להיות שתמשיך לבזבז את הזמן שלך על משהו שלא קרה, לא קורה ואולי גם לא יקרה. יש עוד הרבה בחורים טובים שם ואתה מוותר על כל הזדמנות להכיר אותם."

"אני יודע, ריצ'י, אתה צודק, אבל אני עוד לא יכול. אולי זאת היתה טעות לבוא לפה. כן, יותר טוב שאני אחזור הביתה עכשיו. ביי. תודה" הוא סיים ונפרד מריצ'י בנשיקה על הלחי.

כשהגיע רותם הביתה הוא היה תשוש וקצת גרוגי מכל האלכוהול. נכנס למחשב לבדוק כמה דברים ואז נפל שדוד למיטה ונרדם בלי לטרוח להוריד את הבגדים. זה יוה יום חמישי. ובשעה שלוש בלילה רותם התעורר. צפצופים בלתי פוסקים עלו מהמסנג'ר שלו ששכח לכבות לפני שנמרח על המיטה. הוא ניגש בעיניים טרוטות למחשב ומצא שם הודעות חוזרות ונשנות מ"לב נעול 28". כבר שלושה ימים שהוא מנסה ליצור איתו קשר אחרי שקרא את הכרטיס שלו באטרף. לב נעול 28 נראה לו בדיוק הבחור שהוא מחפש. רגיש, שיצא חבול ממערכת יחסים קודמת למרות שהוא היה זה שהחליט לסיים אותה בעצמו. בחור שהחליט שמה שהוא רוצה עכשיו זה מערכת יחסים, זוגיות וכל מה שכרוך בכך. גם תמונת הגוף היתה מבטיחה. רק בעיה אחת היתה. הבחור מעדיף צעירים ממנו ורותם לא היה כזה. למרות זאת רותם לא הרים ידיים. אם הבחור פתוח וזורם כפי שהוא כינה את עצמו אולי הוא יסכים לזרום גם לכיוון האחר.

הוא ניגש לענות לו ולהפתעתו השאלה הראשונה שלו היתה אם הוא באמת כבר מעל גיל שלושים ומה הוא חושב שבחור כמוהו שמחפש צעירים יכול למצוא בו בכלל.

בחור ציני, חשב רותם וענה לו: "בעצם כלום. אבל כשתחליט להיות יותר רציני וגם הצעירים האלה יתעייפו ממך אולי תבין שהפסדת כמה אנשים טובים בדרך. שיהיו לך חיים טובים וארוכים. ביי" טרק רותם את הדלת הוירטואלית וסגר את המסנג'ר. רק אחרי שסגר נזכר שלא מחק אותו מאנשי הקשר, על מנת שלא תהיה דרך חזרה, אבל כבר לא היה לו כוח למחשב יותר. מחר, חשב רותם. מחר אני אמחק את הציני ה"רגיש" הזה באופן סופי ומוחלט. מחר.

10.

משהו בחוצפן הזה שהעז להתקשר אליו למרות שעבר כבר את גיל שלושים, סיקרן את דייויד, הלא הוא "לב נעול 28" המהולל. בניגוד לכל הזיונוסופיה שלו החליט דייויד לבדוק את הסחורה ושלח לרותם הודעה שיחכה לו באוויטה למחרת היום בשעה תשע בערב. אני אלבש חולצה סגולה וברט לבן, לא תוכל לפספס אותי, כתב דיוויד בהודעה הלא מקוונת ששלח לרותם במסנג'ר.

באותו היום נתקע רותם בעבודה עד שעה מאוחרת ונכנס הביתה רק בתשע וחצי. הוא היה תשוש מיום קשה וארוך נכנס לטבול עצמו באמבטיה ארוכה ומפנקת בה שפך בנדיבות מלחים ושמנים ריחניים. אחרי חצי שעה באמבטיה וחצי בקבוק מרלו, סיים רותם להתרחץ לקח שני ביסים מאיזה תפוח שמצא במקרר ונפל שדוד על המיטה עד הבוקר. דייויד התייבש באוויטה שעה ארוכה עד שהבין שתוכניתו נכשלה. זה לא ריפה את ידיו. להיפך. סקרנותו כלפי רותם רק גברה והלכה וכשחזר הביתה שלח לו הודעה נוספת ובה ציין שהזמין זוג כרטיסים לערב שירי שנות השבעים בזאפה ביום שישי הקרוב וישמח אם רותם יצטרף אליו. ביום חמישי בלילה כשחזר מהעבודה, נזכר רותם כי לא בדק הודעות כבר יומיים ורק אז גילה את כל הודעות החיזור העקשני של לב נעול 28. לאחר היסוס קל הוא החליט שלמרות הכל, על ערב שירי שנות השבעים הוא לא הולך לוותר. מי יודע, אולי יצליח לשנות משהו מעקשנותו של דייויד לגבי גברים מעל גיל שלושים.

11.

אחרי שהתלבש בכוונה בבגדים הכי מיושנים שלו, יצא רותם למועדון זאפה, פגש שם את דייויד ונכנס איתו פנימה. דייויד נדהם. לא מספיק שהוא יוצא לדייט עם זקן בן שלושים וחמש, הוא עוד מעז להתלבש בבגדים של סבא שלו במקום משהו צעיר ושיקי שיסתיר קצת את קשישותו המופלגת? מה הוא חושב שאני בכלל אעיף אליו מבט שני כשהוא ככה. פחחחח. שישכח מזה. מה אני עושה פה בכלל? תהה דיוויד כשהתחילה ההופעה, אך אז הוא שקע בצלילים ושכח מרותם כמעט לגמרי. רותם לעומת זאת לא שכח. הוא הביט בדייויד שהארוגנטיות נשפכה לו מכל החורים וגיחך לעצמו גיחוך קצר. ואז כשדייויד היה שקוע כל כולו בהופעה, הוא התכופף לעברו ודפק לו צרפתית כמו שצריך שדייויד לא הספיק ואולי גם לא רצה לעצור אותה. רותם היה אלוף בנשיקות צרפתיות עמוקות רטובות וטובות. היתה לו לשון ארוכה שידע לסלסל אותה לכל הכיוונים והלשון הזו השתוללה בפיו של דייויד, כמעט הגיעה לו לענבל ופשוט הטריפה לו את כל החושים. קשיש או לא, הרותם הזה יודע לנשק, חשב דייויד לעצמו רגע לפני שרותם הרפה מפיו ההמום ונתן לו שהות לנשימה.  דייויד עוד לא הספיק לומר דבר כשרותם קם, חייך חיוך קצר ואמר לו: "היה נעים להכיר אותך דייויד, עכשיו אני יכול להחזיר אותך בלב שלם לצעירים האלה שאתה אוהב כל כך. זה לא זה. מצטער, אבל לא מתאים לי" והחל להתרחק מדייויד ההמום, שלא הצליח להבין איך הקשיש הזה זורק אותו כנעל משומשת. אותו? את דייויד שזיין חצי תל אביב. את דייויד שתמיד רגע לפני שקשר שלו יסתיים, הקדים לזרוק את הבחור שלו כדי שלא להפגע? פיו הפעור של דייויד נוכח התנהגותו של רותם נפער עוד יותר רגע נוסף אחר כך כשראה במי רותם נתקל בדרך החוצה. להפתעתו גם רותם הופתע ונעצר המום מול סהר שעמד שם במלוא הדרו והביט בשניהם.

"אתה, אתה..." אמר סהר במבוכה.

"אני אני... מדהים? אתה אתה... דלוק עלי?" ענה רותם ותחושה עמומה של דז'ה וו נצנצה בראשו.

"אתה... אתה... מה אתה עושה עם הלשון שלך תקועה עמוק בגרון של הבחור הזה?" הצליח סהר לבסוף להוציא את המילים מהפה. רותם הביט בסהר, סובב מבטו לעבר דייויד ההמום ואמר לסהר: "מה אני עושה? אני מכין אותו. עוד רגע אני לוקח אותו הביתה והולך לטחון אותו כל הלילה. הוא אמר לי שהוא בשל למערכת יחסים חדשה, לא כמו מישהו אחר שאני מכיר..."

הוא אמר לך מה?" נחרד סהר.

"מה ששמעת, שאחרי שסיים חבול קשר קודם הוא מחפש מערכות יחסים, לא סטוצים. אז מי אמר שאי אפשר להתחיל מערכת יחסים טובה במיטה? מה אנחנו בחורות צנועות וחסודות?"

"אבל הוא... הוא..." החל סהר לגמגם שוב.

"הוא מדהים? הוא מקסים? הוא מהמם?" שאל רותם.

"לא, לא, זאת אומרת כן, אבל לא לכך התכוונתי. הוא לא מזדיין עם זקנים."

"לא מזדיין עם זקנים? אחלה, אז שיזדיין איתי. למה? מה אני זקן?"

"לא, אולי בשבילו, אבל לא בעיני, אבל הוא...הוא...הוא..."

"הוא זיון טוב? אתה עשית אותו?" שאל רותם בסהרולוגית מצויה.

"לא...הוא...הוא... האקס שלי. הוא... אך תלך איתו רותם. רק לא איתו. הוא רק מזדיין וזורק. אתה מחפש מערכת יחסים, לא סטוצים, נכון?"

"אבל גם הוא מחפש מערכת יחסים, כך אמר לי במפורש"

"מערכת יחסים...פחחח...ממש" לעג סהר, "מערכת היחסים היחידה שהוא מחפש זה יחסי זין וחור.  יחסי פה וזין. יחסי תנוחה א' או עמדה ב'. אחרי שיסיים את כל מלאי התנוחות והחדירות הוא יעף אותך לכל הרוחות, אם לא יעשה כך קודם. הוא בכלל לא בעניין של זקנים, רק צעירים. אפילו אני לא הייתי צעיר מספיק בשביל המניאק. אולי הוא במצב רוח לביזאר אז הוא רוצה לעשות אותך, אבל שלא תצפה לכלום".

רותם הביט בעיניו של סהר וראה שם איזה ניצוץ חשוד. האם זו דמעה שמנסה לא לרדת? האם היא בגללי או בגלל דייויד, ומה העניין שלו עם דייויד בכלל, תהה רותם  ואז ירד לו האסימון: "זה הוא. הוא האקס שלך שלקח לך את הלב, סחט אותו והותיר אותך מיובש! זה הוא, נכון?"

סהר לא ענה אבל הניצוץ בעינו תפח והלך עד שדמעה אחת נשרה במורד לחיו. הוא הושיט את ידו לנגב אותה במבוכה, אך רותם תפס לו את היד, רכן לעברו ונשק ממנו את הדמעה הבודדת הזו. אחר כך נשק לעינו השניה ושאב ממנו את הדמעה השניה שהתחילה להתגלגל שם. רק אז החל סהר להרגע. הוא הניח את ראשו על כתפו של רותם ונצמד אליו בחיבוק חזק וקצת נרעד מפעם לפעם. רותם ליטף לו בעדינות את הגב ואמר לו: "עזוב, אל תחשוב על זה. די, סהר. אני פה ואני לא הולך לשום מקום, אם רק תרצה אותי."

"אני רוצה, אמר סהר בלחש, לא רק זיונים, אני ממש רוצה אותך, אתה מקסים אותי ברמות שאתה לא יודע בכלל".

"אני דווקא מכיר את הרמות האלה, כמו בשיר הזה שאתה בטח לא מכיר" ענה רותם.

"איזה שיר?" שאל סהר.

"השיר הזה" ענה רותם כשברקע נשמע קולו הצלול של Demis Roussos שר:

"You're my only fascination

My sweet inspiration

 Everything I hoped would be

 You're the dawn that rises for me

 My summer wind from the sea"