קטעים בקטגוריה: Art of Noise.
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
מ- I'll never fall in love again ועד Sex Bomb
אחרי כמה פוסטים נוטפי אירוטיקה וסקס הגיע הזמן לקצת רומנטיקה מהסוג הישן והטוב של פעם. בעוונתי הרבים אני אוהב גם מוסיקת שמאלץ, קצת פומפוזית, קצת מיושנת אבל מלודית להפליא המתאפיינת בקולותיהם של צמד התאומים, לא מאותו אב ולא מאותו אם: טום ג'ונס (יליד 1940) ו-אנגלברט הומפרדינק (יליד 1936).
מה פתאום נזכרתי בשני הזמרים האלה לפתע? בכל "אשמים" כל מיני דברים שאני מצפה להם אך משום מה לא מגיעים. השאלה שמתעוררת אצלי מדי פעם כשנראה שדברים עומדים לקרות, היא: "מתי ?" כל זה הזכיר לי כמובן את שירו הישן של אנגלברט הומפרדינק Quando, Quando, Quando מ- 1968 שמשמעות שמו "מתי, מתי מתי?"
אגב השיר הינו הינו גרסת קאבר לשיר איטלקי של טוני רניס מאחד מפסטיבלי סן רמו, אשר אנגלברט הקליט כבר ב- 1968 אולם יצא בזמנו רק באלבום. הסינגל יצא רק בשנת 1999, באיחור קל של שלושים שנה וגרד בקושי את המקום הארבעים באנגליה. השיר הזה הזכיר לי את אנגלברט הומפרדינק שהזכיר לי את טום ג'ונס ומשם הדרך לכתיבת הפוסט הזה כבר היתה קצרה. בכל אופן, את השיר אפשר לראות כאן:
שני הזמרים הנפלאים האלה, טום ג'ונס ואנגלברט הומפרדינק צמחו להם ממקומות שונים לגמרי. טום ג'ונס הינו בן לכורה פחם ממשפחה קשת יום מווילס, בריטניה, ואילו אנגלברט הומפרדינק בכלל יליד הודו, בן לקצין בצבא הבריטי. שני אלה שהתמודדו על אותה נישה מוסיקלית בסוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים ניחנו בקול דומה להפליא, אם כי טום ג'ונס שידר גם איזו סקסואליות גברית חושנית סטייל אלביס פרסלי, שאנגלברט, מה לעשות, לא ניחן בה. טום ג'ונס גם ידע לחדש את עצמו ולצאת ממחוזות השמאלץ אל הפופ הקצת יותר קצבי ואילו אנגלברט נשאר בשירים המלודיים והקצת שמאלציים אם כי עדיין מקסימים במקצב הוולס האנגלי שלהם.
הזדמנות לשמוע את שני הזמרים הגדולים האלה שרים יחד זה מול זה הינה בקליפ הנדיר הזה משנת 1970 של השיר The games people play:
הקריירה של אנגלברט הומפרדינק פחות או יותר הסתיימה בשנות השבעים אם כי הוא ממשיך להופיע עד היום עם שיריו הטובים מהימים הרחוקים ההם בלי שום נסיון לאיזו אמירה מחודשת. טום ג'ונס לעומתו ניסה לעשות קאמבק ולהתחדש קצת במעבר לתחום הפופ הקצת יותר קצבי בסוף שנות השמונים ותחילת שנות התשעים כאשר עשה כמה קאברים מוצלחים לשירים חדשים יותר כמו kiss של פרינס בשיתוף פעולה עם Art of Noise שהגיע למקום 5 בבריטניה בשנת 1988, כפי שניתן לשמוע בקליפ הבא שבו יש את השיר על רקע תמונות של נשיקות גייז (שהם כמובן לא בדיוק כוונתו המקורית של טום ג'ונס רודף הנשים).
טום ג'ונס המשיך להיות בענינים כאשר שירו You can live your hat on היה שיר הנושא בסרט הבריטי המוצלח והמשעשע "ללכת עד הסוף" (The Full Monty) משנת 1997 (סרט שאף זכה באוסקר) המספר על חבורת גברים מובטלים צעירים ומבוגרים, המחליטים להעלות מופע חשפנות וללכת בו עד הסוף:
טום ג'ונס, שניסה לצעוד עם הזמן, כלל באלבומו Reload מ- 1999 שירים מחודשים שעשה בשיתוף פעולה עם זמרים והרכבים צעירים. אלבום זה זכה להצלחה עצומה ומכר מעל ששה מליון עותקים. בשנת 2000 הוציא טום ג'ונס את להיטו הגדול האחרון Sex Bomb (מקום 3 בבריטניה) שאפשר לראות כאן:
ארנולד ג'ורג' דורסיי (שמו המקורי של אנגלברט הומפרדינק) הקליט את שירו הראשון I'll Never Fall In Love Again כבר בשנת 1958 אולם השיר לא זכה להצלחה מרובה. אגב, הוצאה מחודשת של השיר בביצועו של טום ג'ונס כעבור כעשור זכתה הצלחה גדולה מאוד. הקריירה של דורסיי המשיכה לדשדש במשך מספר שנים עד שהתחבר לגורדון מילס, ידידו האישי אך גם מנהלו של טום ג'ונס. בהמלצתו שינה דורסיי את שמו לאנגלברט הומפרדינק ויצא עם שירו המצליח הראשון Release Me בשנת 1968. השיר זכה להצלחה עצומה ולמעשה הוא נחשב עד היום לשירו המוצלח ביותר של אנגלברט הומפרדינק, למרות שהוא בכלל חידוש לשירו של אדי מילר משנת 1946. בעקבותיו הוציא אנגלברט עד סוף שנות השישים שורת להיטים מצליחים. שנות השבעים פחות האירו פניהם לסוג המוסיקה הרומנטית-מלודית של אנגלברט, אשר ממשיך לשיר עד היום במחוזות לאס וגאס ודומיה עם שיריו המוכרים מאז, שהכתירו אותו בעיני מעריציו בתואר "מלך הרומנטיקה".
ונעבור לעוד כמה משיריהם המפורסמים והטובים (השנה שבסוגריים היא השנה שבה יצא השיר, לאו דווקא מועד הביצוע בקליפ):
(1965, מקום ראשון בבריטניה) Tom Jones - It's Not Unusual
(1965, מקום 11 בבריטניה) Tom Jones - What's New Pussycat
(1966, מקום 1 בבריטניה)Tom Jones - Green,Green grass Of Home
הערה שלי: לכל הסבורים שטום ג'ונס הוא החיקוי הבריטי החיוור לאלביס פרסלי הגדול, אפשר רק להזכיר עובדה קטנה אחת והיא ששירו המוצלח מאוד של טום ג'ונס Green,Green grass Of Home מ- 1966 זכה דווקא לגרסת כיסוי של אלביס ב- 1975, אז ההפריה בין שני אלה היתה כנראה קצת הדדית.
(1967, מקום 1 בבריטניה, מקום 4 בארה"ב) Engelbert Humperdinck - Release Me
(1967, מקום 2 בבריטניה) Tom Jones - I'll never fall in love again
(1967, מקום 2 בבריטניה) Engelbert Humperdinck - There Goes My Everything
(1967, מקום 1 בבריטניה) Engelbert Humperdinck - The Last Waltz
(1968, מקום 5 בבריטניה) Tom Jones - Help Yourself
(1968, מקום 2 בבריטניה) Tome Jones - Delilah
הערה קטנה שלי: לא מבין איך השיר הזה שהוא אחד היפים של טום ג'ונס לא הגיע למקום ראשון.
(1968, מקום 5 בבריטניה) Engelbert Humperdinck - Les Bicyclettes De Belsize
הערה קטנה שלי: אולי שירו היפה ביותר לריקוד וואלס אנגלי
(1969, מקום 10 בבריטניה) Tome Jones – Without Love
(1969, מקום 3 בבריטניה) Engelbert Humperdinck - The Way It Used To Be
(1970, מקום 5 בבריטניה) Tom Jones - Daughter Of Darkness
(1971, מקום 13 בבריטניה) Tom Jones - She's a Lady
הערה שלי: שיר מעולה שקשה לי להבין איך לא הגיע למקום גבוה יותר. היה צפוף שם ב- 1971 כנראה. הקליפ לקוח מהסרט RENT על קבוצת צעירים וביניהם נער טרנסג'נדר.
כשסיימתי להכין את הפוסט הזה שמתי לב לדבר מה מעניין: השיר הישן ביותר הנזכר בו הינו I'll Never Fall In Love Again מ- 1958 ואילו החדש ביותר נקרא Sex Bomb מ- 2000, כמעין אינדיקציה למצב הרוח שלי ולדברים שעוברים עלי בתקופה האחרונה.
אז לכל מי ששאל לאן נעלם האדם העדין עם הנפש הרומנטית בזמן האחרון אני רוצה לומר שהוא עדיין נמצא כאן, עדיין אוהב גם שירים ישנים ורומנטיים ולא רק שירים חדשים ורוקיסטיים, עדיין מעריך את האהבה ולא רק את הזיונים וגם אם הוא מתפרע מפעם לפעם, בתוך תוכו בפנים הוא עדיין מחפש כמו כולם קצת אהבה.
| 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
השיר השלישי והאחרון הוא השיר Love Train של ה- O'Jays שכבש את המקום הראשון בבילבורד 100 האמריקאי בחודש מרץ 1973. שיר מלא קצב ושמחת חיים שגורם לי לרצות לקפוץ מהמקום כל פעם שאני שומע אותו. יהיו גייז שיתנו ל- Love Train הזה משמעות סקסיסטית שאינני יכול להמנע מלחשוב עליה במיוחד אחרי שיחה מסוימת מלפני מספר ימים עם ידיד מסוים. 