הסיבה שהגעתי דווקא היום מכל הימים לכתוב את הפוסט הזה נובעת מארוע משפחתי שהשתתפתי בו לאחרונה. הכל החל מביקור קצר במספרה אליה הלכתי לבוש בבגדים לאירוע בכוונה לערווך שדרוג קל לתספורת ולהמשיך משם לאולם. העוזר של הספרית שלי (שהוא סטרייט ללא ספק, עד כמה שזה ישמע מפתיע) היה הראשון להחמיא על הלבוש שלי ועל ההופעה הכללית וגרם לי לזקוף את קומתי ולהמשיך מחויך לאירוע. גם כשהגעתי לאולם המשכתי לקצור מחמאות על ההופעה החיצונית שלי, על הגוף, על ההרזיה (למרות שאף פעם לא הייתי ממש שמן), על הבגדים ועל המראה הכללי הטוב. מי ששם לב לכך הינם דווקא קרובות וקרובי המשפחה הצעירים שלי שלא ראו אותי כבר כמה חודשים ולא איזה דודות זקנות וזה כבר אומר הרבה.
אני יודע שהכל יחסי בחיים. המראה הנוכחי שלי מהווה שיפור גדול יחסית לאיך שנראיתי רק לפני שנה וזה גם מראה טוב יחסית לכמה וכמה בני גילי. באופן אבסולוטי ידעתי ואני עדיין יודע שאני לא נראה מי יודע מה, אבל לפחות אני נראה הכי טוב שאני יכול וגם זה משהו. אף פעם לא התנגדתי לקבל עוד ליטוף חביב לאגו ומסתבר כי מפגש עם קרובי משפחה שלא ראו אותי כמה חודשים מזכה אותי בכמה ליטופי אגו כאלה.
כל המחמאות הללו גרמו לי להרגיש יפה למרות שאינני ממש כזה. כשאני מרגיש משהו, פעמים רבות הוא מתקשר לי לשיר והפעם צלילי ההרגשה הזאת באים לידי ביטוי בשיר מתוך המחזמר הישן והטוב West Side Story (סיפור הפרברים).
כל היום מתנגן לו בראשי המשפט כפול המשמעות "I feel pretty and witty and gay" מתוך אחד משירי המחזמר, השיר I Feel Pretty. הרגשתי הזדהות עם מה שהמשפט הזה אמר לי היום והיה נעים להרגיש כך לפחות לזמן קצר בעיני אנשים אחרים מחוץ למקס, שנותן לי את ההרגשה הזאת כל הזמן.
אם כבר נגעתי במחזמר הזה אז אי אפשר בלי לומר עליו כמה מילים. סיפור הפרברים נוצר כמחזמר בימתי ועלה על בימות ברודווי בשנת 1957 וגירסתו הפילמאית יצאה למסכי הקולנוע בשנת 1961 בכיכובה של נטלי ווד. את המוסיקה למחזמר כתב ליאונרד ברנשטיין, שהיה גיי מוצהר בעצמו, אם כי המחזמר לא עוסק בעיני גייז אלא בסיפור אהבתם של בן טובים לבן ובת מהגרים פורטוריקנים, על רקע מלחמת כנופיות בעיר מגוריהם.
להצגת השיר הזה בחרתי שני קטעים, הראשון הוא הקטע קטע קומי מתוך הסרט "סדנה לעצבים" בו שרים את השיר, באופן משעשע למדי, השחקנים אדם סנדלר ו- ג'ק ניקולסון. השני הוא בקטע המקורי של השיר הלקוח מתוך הסרט "סיפור הפרברים". צפיה נעימה.