פילבוקס

"סדר לי עוד אקטיבי לשלישיה", הפציר בי דין שוב ושוב ואני ניסיתי לדחות את הרגע שזה יקרה. בא לי להיות איתו לבד. הוא היה יזיז כלבבי מבחינת המראה שלו ולא הבנתי לשם מה לכל הרוחות צריך לקלקל יזיזות טובה ומוצלחת כשלנו. הוא תמיד נהנה מכל מפגש וגם אני, והחרמנות היתה גדולה כפי שהיתה בחודשיים קודם לכן כשנפגשנו לראשונה. דין היה ה- loverboy שלי שלא שבע ממני ומהזין שלי. אם רק הוא היה פחות תפוס ואני פחות נשוי היינו בוודאי מבלים זה עם זה בזיונים של שעות על גבי שעות ובלילות עינוגים ארוכים. אבל לדין היה בן זוג כבר שלוש שנים ואני כבר הייתי נשוי מעל עשר שנים ואף אחד מאיתנו לא רצה לפרק את הקשר שלו. לעיתים הייתי מפנטז על מה היה אילו המצב לא היה כך, אך לצערי הפנטזיות האלה מסתיימות אותו דבר: היינו נפרדים. מה שטוב ליזיזות של סקס בלבד לא ממש יצלח אם שנינו היינו פנויים ומחפשים קשר אמיתי, כי דין מעולם לא חיפש בי משהו מעבר לזין שלי שהוא כל כך אהב, ואילו אני רציתי מישהו שיאהב אותי קצת יותר צפונה ממחוזות הזין.

בסופו של דבר נכנעתי והתחלתי לחפש לדין את האקטיבי שהוא רצה, אבל פה נתקלנו בבעיה מסוימת הנעוצה בכך שהטעם שלנו בגברים שונה. אחרי שורה של גברים שנפסלו על ידי או על ידו, החלטתי על טקטיקה אחרת: לבחור מישהו על סמך תיאור כללי בלי לבחון תמונות וגם על סמך שיחה. סוג של בליינד דייט משולש, כי גם דין ואני הקפדנו שלא לחשוף את התמונות שלנו בנסיון החיפוש הזה.

ניב נשמע נחמד. כן, ממש נשמע כי ניב, בניגוד לכל האחרים מיד בהודעה הראשונה נתן לי טלפון וביקש שאתקשר. כשצלצלתי אליו ושמעתי את קולו הנעים שכחתי מכל הטקטיקות. הוא אמר שהוא לא סובל מסנג'רים או שיחות אטרפיות ומצאתי את עצמי גולש איתו לשיחה שלא היה שום קשר בינה לבין מה שהייתי אמור לברר איתו. שכחתי לשאול אותו איך הוא נראה, שכחתי לשאול אותו מה הוא אוהב בסקס ושכחתי לשאול אותו איך הוא רוצה שיתגלגל הסשן בשלישיה הזו כשנפגש. קולו פשוט היפנט אותי ושכחתי את עצמי, את דין ואת השלישיה. מזל שזכרתי לשאול אותו מתי בא לו להפגש ואיפה, כי אחרת באמת לא היתה שום תכלית לשיחה הזו.

כשדין שאל אותי מי הבחור ואיך הוא נראה, נבהלתי לרגע שלמעשה אין לי מושג, אבל את הנעשה אין להשיב ולא בא לי לוותר על הקול המהפנט ההוא. רק קיוויתי שמאחוריו גם מסתתר בחור נחמד ולא איזה מפלצת. לקח לי שתי שניות להתעשת ועניתי לדין שהבחור אחלה אבל אני רוצה לעשות לו הפתעה.

"איזו הפתעה?" תהה דין והשבתי לו שהפעם נעשה את זה שונה. הפעם הבליינד דייט יהיה בליינד דייט אמיתי.

"אני אקשור את עיניך ואתה לא תראה כלום, רק תתמכר לתחושות" הסברתי לדין את הרעיון שלי ולשמחתי במקום להלחץ מזה הוא דווקא התלהב.

"אבל תשמור עלי, טוב?" אמר דין.

"אל תדאג, אתה יודע שאני מת עליך ולא אתן לאף אחד לעשות לך משהו שאתה לא אוהב" השבתי ודין רק התמכר לפנטזיה.

כשניב הגיע הבנתי שעשיתי טעות. לא בגלל שניב לא היה לטעמי אלא בדיוק להיפך. הוא היה יותר מדי לטעמי. לרגע שכחתי שהוא אמור להיות האקטיבי הנוסף שאמור לענג את דין יחד איתי והתחלתי לפנטז עליו איתי במיטה בלי דין ובלי אף אחד אחר, אבל מלבד לחיצת יד חמימה וחיוך מאיר פנים לא אמרתי לניב דבר.

ניב חיפש קצת בין הדיסקים שלי וכשמצא את הדיסק של  Gotan Project אמר בהתלהבות שהוא אוהב מאוד טנגו, גם אם זה בשלישיה, הכניס את הדיסק למערכת ולחץ על play וכשהצלילים הראשונים החלו להתנגן, שאל בחיוך: "אז איפה הפסיבי שצריך לטפל בו?"

השאלה שלו הזכירה לי להסיר את עיני העגל שלי ממנו וללכת להביא את כיסוי העיניים לדין. "רק רגע, חכה פה בבקשה. אנחנו נעשה את זה בליינד" אמרתי לניב.

"וואלה? מחרמן..." אמר ניב ולהפתעתי שלף מטפחת כלשהי מתיקו ועטה אותה על עיניו.

"לא הבנת... אני צריך לכסות עיניים לדין... הפסיבי. חכה לי רגע"

"שנינו נהיה בכיסוי עיניים... נשמע יאמי... אז אתה תוכל לעשות לנו מה שתרצה, אה?" התגרה בי ניב... "נשמע טוב..."  ואני התחלתי להרהר אם זה סתם טיזינג או שבא לו עלי כמו שבא לי עליו.

דין היה במיטה כבר על ארבע בזמן שקשרתי את עיניו, הוא רטט מהתרגשות כשכיסיתי את עיניו, נישקתי אותו בתשוקה והלכתי להביא את ניב. זה היה קצת כמו לשחק בפרה עיוורת, הוא עם כיסוי עיניים, ואני מוביל אותו אל החדר.

זוהי הרגשת שליטה מטורפת, שני גברים ערומים לחלוטין נתונים לחסדי, הזין של דין כבר היה מלא ב-פרי-קאם והזין של יניב עומד כל כך חזק. רק אני עדיין הייתי לבוש, השכבתי את ניב ליד דין ובזמן שהתפשטתי הם התחילו להמתמזמז בטירוף, התנשקו כל כך עמוק וכשדין קלט שגם יניב עם כיסוי עיניים הוא התחרפן מעונג, או יותר נכון מהציפייה למה שהולך לקרות.

התחלתי להציב אותם איך שהתחשק לי, בהתחלה רציתי שניב ימצוץ לדין שהיה כל כך חרמן שכמעט וגמר בפה המתוק של ניב. עצרתי אותם והתחלתי לזיין את דין בפה בזמן שמיקמתי את ניב מול הישבן של דין לרימינג רציני, לא לפני שהזהרתי אותו, תוך כדי משיכה בזין שלו, נעימה אך רצינית, שאני זה שהולך לפתוח את דין ראשון ושלא כדאי לא להתעסק איתי ואז דחפתי לו אצבע משומנת לישבן והוא התחיל ללקק לדין את הצורה.

אני כל כך אוהב לזיין את דין בפה, היכולת שלו לקבל אותי כמעט עד הסוף מדהימה אותי כל פעם, בכל פעם שהוא מוצץ הוא עוטה מבט כזה של "לא משנה מה תעשה לי, אני שלך" וזה מראה לי עד כמה הוא אוהב את הזין שלי.

אחרי כמה דקות הרגשתי שמיציתי את הזיון בפה והחור של דין בוודאות מוכן לקבל את הזין שלי, הלבשתי קונדום מרחתי ג'ל, את ניב מיקמתי על גבו, דין על ארבע בין רגליו מוצץ ואני חודר בקלות אל ישבנו המהמם של ה-lover שלי.

דין התענג מנעיצת הזין שלי בישבנו ומנעיצת הזין של ניב בפיו. אני נכנס לישבנו עמוק כשדין שולף את זינו כמעט החוצה, אני כמעט שולף עצמי והזין של ניב ננעץ עמוק הגרונו של דין. התבוננתי בניב היצור המושלם הזה ובלי מילים ידענו שאנחנו משנים מעט את הקצב ונכנסים יחד לגופו הכנוע של דין ונסוגים יחד, בכל פעם שחדרנו דין נאנק מהנאה, ובכל פעם שנסגנו דין השמיע קול אכזבה קטן. כעבור כמה דקות של פימפום נמרץ בישבן המרהיב של דין, ניב תפס את ראשו של דין והתחיל להניע אותו כרצונו על הזין שלו, התמונה הזו הדליקה אותי כל כך והרגשתי שאני הולך לגמור, תפסתי את הזין של דין תחתי והתחלתי לשפשף לו, כעבור דקה התחלתי למלא את הקונדום בכמויות מסחריות של זרע ודין התחיל לרטוט תחתיי וגמר כשיד אחת שלי על הזין שלו משפשפת והשנייה מלטפת את הביצים שלו. ניב החליט שגם הוא מצטרף לחגיגה ואחרי עוד מספר אבחות מהירות, שבהן הוא תקע את הזין שלו כל כך עמוק בפה של דין, התחיל לפלוט.

שניהם הורידו את כיסוי העיניים, לא מאמינים למה שקרה הרגע, דין עם השפיך עוד בפיו נישק את ניב בכזו אגרסיביות והם פשוט לא יכלו להתנתק. נשכבתי ליד ניב וחיכיתי להתרפקות של דין עליי, שהגיעה אחרי שנגמר להם האוויר. עיניו זרחו והוא הדגיש שמעולם לא הרגיש כה מרוגש ושהתעליתי על עצמי.

גם ניב התחיל להתרפק עליי מהצד השני, מלטף את שערות החזה שלי, נישק אותי ואת דין והתחיל להגיד עד כמה שהוא נהנה מהסיטואציה וכמה שדין מהמם ושבחיים הוא לא האמין שזה יצליח כל כך. הוא המשיך לדבר תוך כדי שהוא מלטף לי את הזין ואמר שהוא מת לחדור לישבן של דין. רק התמונה של הזין שלו בתחת של ה- lover שלי הקפיצה לי את הזין. דין שקלט את הרמז כבר התמקם על הבטן מוכן ומזומן. יניב היה מופתע מההיענות של שנינו, אבל הזין שלו היה רק בזקפה חלקית, אחרי כמה ליקוקים ומציצות החזרתי עטרה ליושנה, ניב הלביש קונדום מרח ג'ל והתחיל לזיין את דין שהיה מונח לידי.

לא התכוונתי לתת להזדמנות לחדור לישבן המתוק של ניב לחמוק ממני. בזמן שהוא מזיין את דין התחלתי ברימינג מאסיבי לישבן המהמם שנראה בתולי, ניב עצר את הזיון עם דין וביקש בקול מלא תחינה שאחדור אליו בעדינות, איך יכולתי לסרב?

נעמדתי כך שהזין שלי בדיוק מול החור המתוק הזה לא לפני שהחדרתי כמה אצבעות לודא שהדרך פנויה, שמתי קונדום מרחתי ג'ל והתחלתי לחדור בעדינות בזמן שאני מלטף ביד אחת את ניב ובשנייה את הזין של דין. הפתח של ניב היה צר אז אחרי שחדרתי לעומק הנחתי לישבנו להתרגל לזין שלי תוך התנוענעות עם תנועות הפימפום של ניב ודין. דין לחש לי שהוא רוצה שאני אזיין אותו חזק והדגיש את המילה "בבקשה", כל כך מנומס הבחור, התחלתי בעדינות לזיין אותו, כשאני מרגיש שכל דחיפה שלי מזיזה את שני החתיכים האלה אחד בתוך השני, המשכתי לזיין אותו כשבכול פעם אני מגביר את העוצמה, ניב התחיל להיאנח וכבר לא היה מרוכז בישבן של דין. דין שנמאס לו לחכות לטובות מניב, התחיל להזיז את עצמו קדימה ואחורה על הזין של ניב. ממה שיכולתי לראות, פניו של ניב קרנו מעונג. עוד כמה דקות החזקנו בתנוחה הזו ואז ניב כבר לא יכל יותר להתאפק, צעק בכל גרונו שהוא גומר.

אני עדיין לא רציתי לגמור ולפי הכירותי עם דין, גם הוא יכל להמשיך, שיחררתי את אחיזתי מניב שהתמוטט לצידי, החלפתי קונדום, והתחלתי חודר לדין כשהוא שרוע על בטנו. זה היה זיון עוצמתי בדיוק כמו שאנחנו אוהבים, בזמן שאני חודר עמוק יותר ועמוק יותר לישבנו של דין, ניב החל לוטש בי מבטים חושקים, הוא התחיל ללטף את גבי, ואף נתן לי נשיקה עמוקה. הבחור פשוט ריגש אותי, לא יכול להסביר מה בדיוק, אבל הוא פשוט גרם לי להרגיש נאהב, הזין שלי בתגובה הודיע לי שה- fuck session  הזה בדרך לסוף שמח. הודעתי שאני גומר ודין כבר מילא את הסדין הלבן בשפיך.

התמוטטנו על המיטה שפוכים, ניב מתבונן בנו שרועים זה על זה ברקע אנחנו שומעים את המנגינה של Gotan Project ופשוט נרגעים. הוא הודיע שהיה לו מדהים ושאל איפה המקלחת כיוון שתוך שעה עליו להיות בעבודה... בזמן שהוא התקלח דין נזף בי על כך שהפכתי עוד אקטיבי לוסרטילי אבל זה היה עם חיוך כל כך רחב.

מאוחר יותר קיבלתי טלפון מניב שאמר שמעולם הוא לא גמר כך וזה לא היה בגלל דין אלא בגלל הזין שלי בישבן שלו ושהוא נהנה מאוד להתרפק עליי ובכלל התפעל מאיך שהתייחסתי אליו ואל דין וניסה להבין מה באמת טיב היחסים ביננו. אחרי שהסברתי לו שאנחנו מאוד נמשכים אחד לשני אבל לכל אחד מאיתנו יש מערכת יחסים שנוחה לו יותר, הוא שאל אם נוכל לקבוע לקפה רק שנינו כבר מחר, הלב שלי זינק מהתלהבות והסכמתי. הפגישה איתו הייתה מדהימה, השיחה קלחה, והרגשתי שהפעם זה יכול להיות קשר אמיתי.

אחרי כמה פעמים שדין ניסה לקבוע פגישה משולשת עם שנינו והתחמקנו ממנו בתירוצים שונים, הוא קלט שביני לבין ניב התחיל קטע חדש לגמרי. לא לקח לי זמן רב אחרי זה עד שהחלטתי להפסיק להתחמק ממנו. קבענו איתו איזו צהרים לקפה ושם סיפרנו לו שהתחלנו לרקוד את הטנגו שלנו בזוג בלבד.

ניב חייך בהבנה אם כי היה איזה דוק של עצב בחיוך שלו ואחרי שחיבקנו אותו לשלום, עוד אמר לנו על הדרך: "אם תרצו שלישי לטנגו, תקראו לי, אה?" ואמרנו לו שהוא כמובן שיהיה בעדיפות ראשונה. נאנחנו אנחה קצרה בנוסטלגיה על מה שהיה, אבל ידעתי שעם ניב זה הרבה יותר משלישית טנגו  מחרמנת, איתו זה כבר הטנגו של החיים.

אחרי שנתיים של זוגיות בלי מעורבותו של אף צד שלישי במיטתינו, כבר עזבתי את אשתי ועברתי לגור עם ניב שהרטיט אותי כל לילה מחדש. פעם בכמה זמן, במיוחד כשאנחנו שומעים את הדיסק של Gotan Project, אנחנו נזכרים איך התחיל הכל וכשניב אומר לי "תעביר לשיר La Gloria" אני יודע מה הוא רוצה. אני קושר לו את כיסוי העיניים, מפשיט אותו ושנינו מתמכרים לעונג של הצלילים, המראה, המגע והתחושות. 

היום מלאה שנה לבלוג ופרסמתי שלושה פוסטים ואילו זה הפוסט הרביעי. היה פוסט אחד אסוציאטיבי-מוסיקלי, פוסט שני על סרטים, פוסט שלישי על מוסיקה והגיע זמנו של הפוסט אודות הדבר העיקרי בבלוג הזה: הסיפורים. אז הנה הפרקים החותמים את הסיפור שתחילתו פורסם אתמול: בן חורג. אשמח לקבל גם תגובות. תודה.

לחזרה לתחילת הסיפור לחץ כאן.

פרק ג'

חלפו רק שלושה חודשים מאותו ליל אהבה בו שקד גילה לראשונה את האפשרות להיות אקטיבי ואני גיליתי שהוא רק "גיי" והגיע יום גיוסו לצבא. חודש לפני כן הוא הפסיק את מנהג גילוח הגוף שלו, בעצתי, כדי שלא יציקו לו בצבא והוא סבל מגירוד נוראי. עשיתי כל שיכולתי להקל עליו, מרחתי לו את הגוף במשחות הרגיעות או לפעמים בשמנים ריחניים שהיו המבוא לסקס סוער שגם, איכשהו, עזר להרגיע עוד משהו חוץ מהגירודים המציקים.

בתור חייל בודד, שקד היה אמור לשרת קל"ב אבל ניסיתי לשכנע אותו להגיש בקשה לשרת בבסיס סגור. אמרתי לו שיותר בריא בשבילו קצת להתרחק, לנסות לראות איך הוא עומד בכוחות עצמו ומנסה להשתלב בחברת בני גילו ואף הוספתי חצי בצחוק חצי ברצינות: "ואתה גם צריך לנסות פעם גם סקס עם צעירים בגילך, לא רק עם זקן כמוני." אבל שקד רק התרגז ואמר "אני אראה לך כבר מה זה סקס עם זקן כמוך" והתנפל על הזין שלי עם לשונו המשגעת, הקיפו בשפתיו הבשרניות והלחות והתחיל לעלות ולרדת בדיוק כמו שאני אוהב עד שהביא אותי לאטרף מוחלט וגמרתי בתוך הפה המתקתק הזה בפעם הראשונה באותו לילה. אחרי שגמרתי עלה שקד עם לשונו הרטובה ונשיקותיו הקטנות מעלה מעלה, לאט לאט מהזין אל הבטן, ניקה ממושכות את אזור הטבור והמשיך לתת טיפול יסודי לכל פטמה והרג אותי מצפיה להרגיש את הפה הזה על שפתי השוקקות. היה לו זמן והוא החליט לקחת את הזמן שלו כדי לשגע אותי לגמרי.

"זקן פחחח..." הוא אמר באירוניה "תראה איך הזין שלך עומד רק חמש דקות אחרי שגמרת, זה זקן זה?" והמשיך להעלות לי את מפלס החרמנות מרגע לרגע, עד שכבר לא יכולתי לחכות. תפסתי את ראשו שהיה מונח לי על החזה והצמדתי את פיו הקטן אל פי עד שכמעט בלעתי אותו מרוב אהבה. הזין שלי כבר עמד מחדש במלוא אונו ושקד התחיל להתישב עליו בלי הרבה דיבורים מיותרים בתנוחת הישיבה המענגת שסימלה את הזיון הראשון שלנו באוהל על שפת הכנרת, זיון שלא יכולתי לשכוח לעולם. "לחפש סקס עם צעירים, אתה שולח אותי, מה?" אמר שקד עם כל תקיעה ותקיעה של הזין שלי עמוק לתוך ישבנו הסקסי עד שלא יכולתי יותר. לא יודע מאיפה הוצאתי את זה אבל גמרתי שוב בתוכו. שקד עוד לא גמר, הזין שלו כבר היה שלוח במלוא אונו קדימה, חלק ונוצץ מזיעה ועד סף התפוצצות.  במהירות רבה, לפני שיגיע לשיא, הפך אותי על הבטן וחדר לתוכי במהירות והתחיל לתקוע כמו אנרג'ייזר אך לא הפסיק לברבר תוך כדי: "קבל אותו, קבל את הזין שלי. אני יודע שאתה מת לקבל אותו. שתתגעגע אלי הרבה כשאני בצבא ותפסיק לדבר שטויות שאני אלך להזדיין עם צעירים. זה רק אני ואתה, הבנת?"

הבנתי טוב מאוד ונלחמתי בכל כוחי בהבנה הזאת ובהתמסרות המוחלטת לכל העונג הזה איתו שהיה בניגוד לכל הגיון בריא, אבל כששקד היה איתי במיטה ההגיון יצא לחופשה ממושכת. שקד גמר לקשקש לי במוח וגמר בתוכי באותו זמן ואחרי שקמנו ראיתי ששחררתי עוד כמה טיפות אחרונות על הסדין. בלילה ההוא שקד ממש חלב אותי עד הסוף ורק אחרי הפעם הרביעית באני לא יודע כבר איזו תנוחה, הוא הסכים להפסיק, מותיר אותי תשוש לגמרי. "זה בסדר, כל עוד אתה מסוגל לכל כך הרבה סיבובים בלילה, לא נראה לי שאני צריך לחפש צעירים" הוא קנטר אותי לפני שחזר לנשיקה וחיבוק ונרדם צמוד אלי עד הבוקר.

למחרת בבוקר, רגועים ומסופקים המשכנו את השיחה בנחת. בתחילה שקד המשיך להתנגד וסרב לשמוע על אפשרות להיות רחוק ממני. "אני חייב להרגיש אותך כל לילה, כמו אתמול. איך אתה יכול לוותר על זה?" הוא שאל. "גם אני רוצה אותך כל לילה וכמה פעמים בלילה, מתוק. גם לי זה קשה להתרחק ממך, אבל אתה צריך לצאת קצת לעולם, מחוץ לחממה הזאת שהקמנו סביבנו. להכיר דברים חדשים ולגדול. אלה החיים".

התעקשתי ושכנעתי אותו למרות שעיקם את הפרצוף, עד שהגיש את הבקשה לשרת רחוק בחוסר חשק רב. באיזה שהוא מקום, רציתי גם להתרחק בעצמי מהיחסים האלה, שכמה שהיו מטריפי חושים, ידעתי שהם לא כל כך בריאים לשנינו. עברתי כבר את גיל 30 והדבר עורר בי מחשבות חדשות-ישנות על נישואים, אשה וילדים, למרות מה שהבטחתי בזמנו לשקד, בסערת הרגשות שעברה על שנינו. ידעתי שאני מסוגל להמשך גם לנשים והיו לי בעבר לא מעט מערכות יחסים. האמת היא שעד ששקד טרף לי את כל הקלפים של הסקס והאהבה, אפילו לא עלה על דעתי לקיים יחסים עם גבר. היום כבר לא הייתי כל כך בטוח עד כמה אני מסוגל להמשך לנשים או גברים אחרים כי שקד מילא את כל עולמי בטונות של אהבה וסקס. לא הייתי בטוח. נראה לי שרציתי לדעת, אבל לא ידעתי אפילו איך.

בהתאם לבקשתו, אחרי הטירונות, שקד אכן נשלח לבסיס מרוחק ושולב בתפקיד של עוזר שליש בבסיס אי שם בנגב. הפרידה ממנו היתה קשה. לא האמנתי עד כמה קשה היא תהיה. עד כמה המיטה תהיה קרה בלעדיו ועד כמה המרחק הרב שהוא התרחק ממני יאיים לקרוע את ליבי החוצה מתוך בית החזה. גם לשקד היה קשה והרגשתי את זה בצליל קולו בשיחות הטלפון שניהלנו מדי פעם. הוא לא יכול היה לדבר חופשי בגלל שהיו אנשים מסביב, אבל הבנתי. רק בעוד שלושה שבועות הוא יוצא לחופשת שבת והזמן נראה לי ארוך כנצח, אבל אחר כך התברר שהוא יהיה ארוך עוד יותר.

שיחות הטלפון משקד, שבתחילה היו מדי יום ולפעמים כמה פעמים ביום, הלכו והתמעטו. כנראה הוא כבר מתרגל לחיות בלעדי, חשבתי, אבל התגעגעתי אליו מאוד. יומיים לפני חופשתו המיועדת שקד התקשר והודיע שהוא לא יגיע הביתה, עקב תרגיל חטיבתי ושבוע אחרי זה יערך תרגיל אוגדתי כך שלכל המוקדם נפגש רק עוד שבועיים. תוך רגע נחת מצב הרוח המרומם שלי והתרסק על הרצפה. הפרידה הממושכת הזאת כאבה לי. כאבה לי מאוד. שקד, לעומת זאת, כבר נשמע יותר רגוע, אבל כנראה שהוא חש בעוגמת הנפש שלי ואמר בלחש: "אני אפצה אותך כשאני אגיע בעוד שבועיים. אל תצפה לישון הרבה באותו לילה."

"אני מאוד מתגעגע אליך, מתוק שלי, אתה מסתדר שם?"

"אני בסדר גמור. יש פה חבר'ה נחמדים ואפילו הכרתי פה כמה חברים טובים." אמר שקד. ידעתי שזה טבעי, ידעתי שזה יבוא ואפילו גרמתי לזה במו ידי, אבל לא יכולתי שלא לחוש צביטה נוספת בלב כשאילצתי את עצמי לומר לו: "אחלה, תעשה חיים".

שקד הרגיש שאני קצת בדאון והוסיף: "אני מקווה שאתה לא יושב כל הזמן בבית ומחכה לי, אה? למה שלא תחזור לחוג ריקודי סלסה ההוא במרכז ביכורי העיתים? זוכר שסיפרת לי כמה אהבת את הריקודים הלטיניים האלה פעם?"

"טוב, טוב, אולי אני אעשה את זה" עניתי.

"רק אל תשכח מה הבטחת לי, כן?" הוא הוסיף, מתיחס להבטחה שלי לוותר על אפשרות של נישואים שניים.

"כן, כן," השבתי בפיזור נפש כי מחשבותי כבר עפו לזכרון רחוק על כל הבחורות הצעירות הסקסיות בריקודי הסלסה ושאר הריקודים הלטיניים החושניים ההם, שהעסיקו אותי כל כך לפני שהתחלתי לעבוד בבנק ולפני שהכרתי את נטע.

ביום שני בערב, אחרי כמה שנים שלא הייתי שם ואחרי שבררתי שהחוג עדיין מתקיים, הכרחתי את עצמי לקום מהכורסא ונסעתי למרכז ביכורי העיתים, ליד מפעל הפיס בתל אביב. כמו ריקודי עם, למי שאוהב, גם חוג הסלסה הזה נודע לא רק כמקום ללמוד לרקוד, אלא גם - ויש מי שיאמר שבעיקר - בתור כר נרחב להיכרויות או למציאת פרטנר/ית לסקס ללילה או מעבר לכך. הלכתי לשם בלי כוונות זימה מיוחדות, רק רצון לצאת מהארבע קירות האלה שלי, לשמוע מוזיקה טובה ולהזיז קצת את התחת.

מאחר וכבר זמן רב לא רקדתי, עמדתי בהתחלה בצד, נשען בגבי על הקיר שלא יפול ובדקתי את הסביבה. המרקיד פתח באיזה ממבו סוער והסתכלתי על הרוקדים ללמוד את הצעדים. לשמחתי גיליתי שרוב הצעדים מוכרים לי והתחלתי לחפש בת זוג לריקוד. לפתע הבחנתי בסופה שמתקרבת אלי מהקצה השני של האולם עם רגליים וידיים מתנפנפות. שמה של הסופה הזו היה שלהבת וכשמה כן היא, שיער חלודה אדמדם, ג'ינג'ית אמיתי, סוערת וסקסית כבת 25 או 26. שָלי, כולם קראו לה בקיצור, אבל שלהבת הלם אותם יותר. היא הגיעה עד אלי עם פנים משולהבות וחיוך רחב, קפצה עלי בחיבוק עז וצרחה: "צליל! אני לא מאמינה, צליל! איפה היית? כבר יובלות שלא ראיתי אותך כאן!".

" שלום גם לך" עניתי לה בשוויון נפש וקצת בתמהון מול התלהבותה המוגזמת.

לא ראיתי את שלהבת כבר חמש שנים לערך. קצת אחרי שהתחלתי לעבוד בבנק, זנחתי את כל הריקודים הלטיניים ההם והתמסרתי לעבודה ואחר כך להיכרות ולחיים עם נטע ושקד. כבר שנים לא חשבתי על "צעד, משקל, משקל, שִׂיכּוּל חילוף, פוינט, עקבים, אצבעות, שיוף, ימינה, שמאלה, סיבוב, קוויק-קוויק-סלוו, פרומנד, אחיזת מוצא" או כל הקודים האחרים של צעדי הריקוד ההם וגם לא על שלהבת. בתקופה הפרה-הסטורית ההיא, רקדתי הרבה. הרבה מאוד אפילו ולא רק בביכורי העיתים. היינו גרעין של איזה 10 - 12 משוגעים לסלסה ולשאר הריקודים הלטיניים ופשוט נדדנו לנו מחוג לחוג. כמעט כל יום בשבוע היינו בחוג סלסה או חוג ריקודים לטיניים במקום אחר, מלבד בשישי ושבת. ממש פריקים אמיתיים.

חלקנו הכרנו זה את זה באוניברסיטה וחלקנו נפגשנו פשוט באחד החוגים. ברוב החוגים ההם היתה איזו במה שעליה עומד המרקיד שמדגים את הצעדים עם בת זוג אקראית. קבוצת הפריקים האלה שנמניתי עליהם היתה מתכנסת ליד הבמה לכמה דקות של פטפוט לפני תחילת החוג ואז גם היינו מחליפים ידיעות על חוגים "שווים" נוספים שנפתחו במקום כזה או אחר והיינו נודדים מאחד לשני. מבלי ששמתי לב, שלהבת הפכה אז, באיזה שהוא שלב, לבת זוגי הכמעט קבועה לריקודים. גם אם מתי שהוא הייתי תופס מישהי אחרת ורוקד איתה, אז מיד כשהתחלף השיר, היתה שלהבת מגיעה בסערה, מושכת אותי בידה ואומרת בתקיפות אדיבה לבחורה שרקדתי איתה: "הריקוד הזה שלנו". היא היתה רקדנית טובה, שָלי, ונהניתי לרקוד איתה, אז בדרך כלל לא התנגדתי. זה היה נוח כזה שכל אחד מאיתנו הבין בחוש או ברמז קל את רצונו של השני לגבי התנועות במהלך הריקוד, והריקוד זרם.

"נו אז לאן נעלמת?" חזרה שָלי על שאלתה בעקשנות.

"פה ושם. התחלתי לעבוד בבנק והייתי עסוק מעל הראש" עניתי לה מעלים, משום מה, את נישואי והתאלמנותי וכמובן את העולם ההזוי שאני שרוי בו כעת עם שקד.

"נו ואיזו רוח הביאה אותך לכאן עכשיו?" שאלה.

"העבודה כבר זורמת וגם קיבלתי קידום, אבל הייתי קצת משועמם. התגעגעתי קצת לרקודים האלה. ומה איתך?"

"אני התחתנתי לפני שנתיים ואחרי שנה זרקתי את המניאק שבגד בי וחזרתי ללמודי תואר שני. אז אני שוב באוניברסיטה והפעם על חשבונו של המניאק שהסכום שקיבלתי ממנו בגירושים מספיק לי ללמודים ולמחיה לעוד כמה שנים טובות. אז חזרתי להכות במרץ את כל חוגי הסלסה האלה. אתה בא לרקוד?" אמרה לפתע, כאילו בלי קשר, בדיוק כשהממבו התחלף לרומבה איטית וחושנית. אז באתי. הריקוד איתה היה טוב כמו תמיד, חמים, נעים ונוח, עם תחושה של חזרה לעבר המוכר לפני שהדברים הסתבכו כל כך. ידענו לרקוד את הרומבה טוב, בהתאמה כמעט מושלמת וזה היה הריקוד האהוב עלי במיוחד. שָלי התגברה באלגנטיות על הפספוסים הבודדים שלי בריקוד ורק הזכירה לי מדי פעם את הצעד המתאים במילות הקוד שסיגלנו לעצמנו כבר מזמן.

"חשבתי עליך" אמרה שָלי באמצע הריקוד "ואפילו שאלתי עליך את הפריקים של הבמה, שחלק מהם עדיין רוקדים פה, אבל אף אחד לא ידע לאן נעלמת."

"אז מה, לא מצאת מישהו טוב כמוני לריקודי סלסה?" עקצתי אותה והיא ענתה ביותר משמץ של רמז "למה רק לסלסה?" והמשיכה להתחכך בי כמו שצריך ואפילו יותר ממה שצריך בריקוד הכל כך צמוד וחושני הזה. מה היא כבר זוממת, תהיתי. אף פעם לא היה ביננו משהו מעבר לריקוד למרות שבדיעבד נודע לי שהיא רצתה, אבל היא היתה אז צעירה מדי ולחוצה מדי כדי לעורר את תשומת ליבי. אבל הפעם תשומת ליבי התחילה להתעורר כבר באמצע הריקוד, עד שהתחלתי לחשוש שזה בולט מדי וגם היא תרגיש בהתעוררות הזאת. למזלי, בדיוק אז התחלפה הרומבה לסמבה ותשומת הלב שלי התחילה להרגע. כשאחרי הסמבה הגיעה המרנגה הצמוד, החלטתי לא לקחת עוד פעם סיכון ופרשתי לבר הצמוד, כדי לנוח ולשתות משהו. שָלי הצטרפה אלי ושאלה אותי אם יש לי רכב ואם אוכל להקפיץ אותה הביתה אחרי החוג. עניתי בחיוב ואפילו עליתי אליה אחר כך לקפה ואת המרנגה כבר רקדנו באותו הלילה במיטה אצלה בבית.

אוקיי, אז אני מסוגל להעמיד את הזין מספיק חזק גם כדי לזיין בחורה, אבל האם מה שאני באמת רוצה? לא הייתי בטוח. אחרי כמעט חודש של התנזרות מסקס אולי הייתי מסוגל לזיין כל דבר שזז, אז לא ממש אומר משהו. עדיין רציתי את שקד ורק המחשבה עליו הספיקה כדי לגרום לי להתרגשות במחוזות הדרומיים, אבל האם זה רק שקד או שבחורים נוספים מסוגלים לעשות לי את זה? לא ידעתי ולא העזתי אפילו לבדוק. לא היה לי עם מי, לא היה לי גיי-דאר ולא ידעתי איך ואיפה. מה לעשות, לא הייתי חלק מ"הקהילה", ולא ידעתי מה שכל ילד בן 14, שנדמה לו שאולי הוא גיי, יודע היום. גם לא הייתי בטוח אם אני רוצה לחצות את הקו הזה בכלל. הקו שאומר שאני גבר שאוהב גברים ולא רק גבר שאוהב את שקד.

חלף עוד שבוע ושוב פגשתי את שָלי והפעם אספתי אותה מביתה לפני החוג. היא ביקשה שאקדים קצת כי צריכה בדרך לעשות עוד משהו, אז הקדמתי. אחר כך התברר שה"עוד משהו" הזה היה איזה קוויקי קצר איתי לפני החוג. אחרי שגמרנו להשתולל קצת בכמה תנוחות קוויקיות ונסענו לחוג, סיפרתי לשָלי חלק ממה שעבר עלי בשנים האחרונות. סיפרתי לה על הנישואים לנטע, על מותה ועל כך שבנה נותר לגור איתי עד שהתגייס לצבא. "האמת, שגם עכשיו לכאורה הוא גר איתי, רק שמאז שהתגייס אני בקושי רואה אותו כי הוא משרת רחוק." היא הבינה זאת כרמז שהבית פנוי ומחכה לה, למרות שבאמת לא חשבתי על זה אז, אלא רק ציינתי עובדה. בלילה ההוא היא כבר ישנה אצלי וגם בלילה שאחריו. מהר מאוד, ובלי שממש החלטנו על זה, שָלי התחילה לישון אצלי כמעט כל לילה ואפילו העבירה חלק מחפציה האישיים לביתי. ידעתי שאני משחק באש, בגלל שקד, אבל אם הוא כל כך עסוק בצבא שלו, גם אני יכול למצוא לעצמי עיסוקים. הוא לא צריך אותי עכשיו ואפילו בקושי טורח להתקשר, אז שיחפש את החברים שלו מהצבא שינענעו אותו, חשבתי בנקמנות ילדותית מעט כשהסתערתי על שָלי כל לילה, מנסה בכך גם להוכיח לעצמי משהו לגבי מיניותי המבולבלת.  

השבועיים ההם חלפו ביעף עד שביום חמישי בבוקר לפני הגעתו, שקד התקשר. להפתעתי הוא אמר לי "שלום צליל" בתחילת השיחה באיזה טון קצת רשמי כזה ואז שמעתי בצד מישהו אומר בקצת כעס "מי זה הצליל הזה? מה יש לך איתו?" ושקד עונה לו בשקט "זה האבא החורג שלי, אני אסביר לך אחר כך".

"שלום שקד" אמרתי לו והססתי איך בדיוק לספר לו על שָלי בלי שהוא ישתולל.

"אני מגיע היום בערב לחופשה אבל יש לי בעיה קטנה. נצטרך לדחות את מה שתכננו לעשות הערב" אמר שקד.

"או-קיי" אמרתי בציפייה להמשך ההסבר ושקד הוסיף: "אני מגיע עם חבר מהבסיס ורציתי לשאול אם זה בסדר שהוא ישן אצלי?"

בום, האגרוף נתקע לי בסרעפת וכל האוויר יצא ממני. "לישון אצלך?" היה כל מה שיכולתי לומר בקול חנוק, שוכח לרגע שאני עשיתי לו בדיוק אותו דבר. "חבר-ידיד כזה או ממש חבר-חבר?" שאלתי.

"חבר" הוא ענה "אנחנו ביחד כזה" נחתה עלי האמת בכל כובד משקלה.

"אתה יכול להביא אותו" אמרתי לו באדישות מעושה "ודרך אגב גם אני לא לבד" החזרתי לו ריבאונד.

"מה? מי? מתי?" מלמל שקד אך לא ממש טרחתי להסביר ורק אמרתי "תראה כבר כשתגיע".

שקד הגיע הביתה לפנות ערב. לבד. חיבקתי אותו בחום ונתתי לו בחטף נשיקה עורגת גנובה על השפתיים, מנצל את ההזדמנות ששָלי במקלחת, אבל שקד הדף אותי בעדינות "לא עכשיו" הוא אמר "נדב למטה והוא תיכף עולה. אמרתי לו שאני רוצה כמה דקות להסביר לך מה קורה לפני שהוא עולה."

"אז קוראים לו נדב, לחבר הזה שלך?" שאלתי והוספתי בנבזות "כבר הזדיינתם?".

"קוראים לו נדב והוא אוהב אותי. הוא משרת כבר שנתיים בבסיס ועזר לי להקלט שם ולהכיר את כולם. היינו ידידים כאלה בהתחלה ואני בכלל לא חשבתי עליו בכיוון של סקס או משהו. כל הזמן חשבתי רק עליך."

"אז מתי זה השתנה?" שאלתי.

"בערב שהודיעו לנו על ביטול היציאות בגלל התרגיל. הייתי כבר חרמן אש והתגעגעתי אליך כמו אני לא יודע מה. נדב היה בסביבה והתחלתי איתו. חשבתי שפיתיתי אותו ורק אחר כך נודע לי שהוא נדלק עלי מהיום הראשון שהגעתי לבסיס. אבל מספיק לדבר עלי. מה קורה איתך? מי נמצא איתך בכלל?" שאל שקד.

"קוראים לה שָלי, פגשתי אותה בחוג סלסה והיא עכשיו במקלחת" אמרתי ופניו של שקד התלהטו כשהרים קולו וכמעט צעק: "בחורה ! אתה מזדיין עם בחורות עכשיו?! והיא כבר גרה פה?!"

"ששש, אל תצעק. אני לא מזדיין עם "בחורות", זו רק שָלי ואני מכיר אותה מזמן. רקדנו פעם ביחד, עוד לפני שהתחלתי לעבוד בבנק. חוץ מזה לך יש את נדב, אז מה אתה רוצה?"

"אני רוצה אותך, זה מה שאני רוצה. נדב זה רק בגלל שאני כל הזמן בצבא. אני מחבב אותו, אבל אני אוהב אותך. רק אותך. אז מה אתה הולך להיות לי סטרייט עכשיו ואולי גם להתחתן?!" אמר שקד שוב בהרמת קול.

"מי מדבר על חתונות בכלל. אנחנו כולה עשרה ימים ביחד. גם אני מתגעגע אליך, אתה יודע." עניתי והושטתי יד כמהה ללטף את לחיו, אך שקד הדף את ידי בכעס ולא נרגע. תסריט הבלהות שלו שאני "חוזר למוטב" והופך להיות סטרייט קרם עור וגידים אל מול עיניו. כך הוא חשב לפחות, אבל לא הספיק לומר כלום כי בדיוק אז נדב נכנס ושָלי יצאה מהמקלחת עטויה במגבת בלבד, מכסה טפח ומגלה טפחיים שטרפו לכולם את כל הקלפים, למרות שאף אחד מאיתנו עוד לא ידע את זה אז.

למה נזכרתי לפתע בשיר העתיק "טוחני הקפה" (Moliendo Café)? אולי זה בגלל שביום שנזכרתי בו נפגשתי עם מקס לפגישה עתירת הורמונים אחרי שבועים של הפסקה, אולי בגלל שהפגישה החלה בכוס קפה שחור חזק ומתוק (ואני בכלל לא שותה קפה שחור בדרך כלל), אולי בגלל שבדרך ראיתי שלטים על אליפות אירופה בריקודים סלוניים ולטינו-אמריקאים, מה שהזכיר לי ימים של סמבה כמו במקצב של השיר הזה, ואולי בגלל משהו אחר שקשור בראש הכחול שלי לטוחני הקפה...

מבט קצר בתמונות של כמה טוחני קפה  יחד עם קורטוב של חרמנות וכבר תבינו לבד:

ד"א, אם כבר מדברים על קפה אז אני אוהב אותו לאטה מקיאטו או כמו שמקומות פחות פלצניים קוראים לו: הפוך חלש. בזמן האחרון אני שותה הרבה קפה כי אני אוהב לקבוע פגישות על כוס קפה. אולי יום אחד אני אעשה פוסט סקר בתי קפה ברחבי הארץ...

ולכמה נקדות טריוויה: השיר טוחני הקפה נוצר בונצואלה בשנת 1958 והוא בין השירים הלטיניים עם כמות גרסאות כיסוי הרב ביותר, עד היום ידועות כ- 800 גרסאות כיסוי של השיר הזה ובעיני הוא אחד משירי הריקודים הלטיניים היפים. 

בכל מקרה הינה השיר, בגרסתם של חוליו איגלסיאס ו- ג'ין מנסון:

הערה: הפוסט הזה נכתב לפני יותר משבוע כשעוד היה לי מצב רוח טוב. ביום חמישי שעבר נהרס לי מצב הרוח בגלל דברים שאני לא יכול לדבר עליהם ומאז המצב רק הולך מדחי אל דחי. כל מיני אופציות לשיפורו של מצב הרוח רק גרמו לי השבוע למפח נפש נוסף. אולי אני מנסה לעשות יותר מדי דברים בבת אחת וצריך להרפות קצת. אולי אני צריך להרפות לגמרי. מהבלוג ומכל העולם הוירטואלי ולחזור למציאות הישנה שלי. אולי.