פילבוקס

למה נזכרתי לפתע בשיר העתיק "טוחני הקפה" (Moliendo Café)? אולי זה בגלל שביום שנזכרתי בו נפגשתי עם מקס לפגישה עתירת הורמונים אחרי שבועים של הפסקה, אולי בגלל שהפגישה החלה בכוס קפה שחור חזק ומתוק (ואני בכלל לא שותה קפה שחור בדרך כלל), אולי בגלל שבדרך ראיתי שלטים על אליפות אירופה בריקודים סלוניים ולטינו-אמריקאים, מה שהזכיר לי ימים של סמבה כמו במקצב של השיר הזה, ואולי בגלל משהו אחר שקשור בראש הכחול שלי לטוחני הקפה...

מבט קצר בתמונות של כמה טוחני קפה  יחד עם קורטוב של חרמנות וכבר תבינו לבד:

ד"א, אם כבר מדברים על קפה אז אני אוהב אותו לאטה מקיאטו או כמו שמקומות פחות פלצניים קוראים לו: הפוך חלש. בזמן האחרון אני שותה הרבה קפה כי אני אוהב לקבוע פגישות על כוס קפה. אולי יום אחד אני אעשה פוסט סקר בתי קפה ברחבי הארץ...

ולכמה נקדות טריוויה: השיר טוחני הקפה נוצר בונצואלה בשנת 1958 והוא בין השירים הלטיניים עם כמות גרסאות כיסוי הרב ביותר, עד היום ידועות כ- 800 גרסאות כיסוי של השיר הזה ובעיני הוא אחד משירי הריקודים הלטיניים היפים. 

בכל מקרה הינה השיר, בגרסתם של חוליו איגלסיאס ו- ג'ין מנסון:

הערה: הפוסט הזה נכתב לפני יותר משבוע כשעוד היה לי מצב רוח טוב. ביום חמישי שעבר נהרס לי מצב הרוח בגלל דברים שאני לא יכול לדבר עליהם ומאז המצב רק הולך מדחי אל דחי. כל מיני אופציות לשיפורו של מצב הרוח רק גרמו לי השבוע למפח נפש נוסף. אולי אני מנסה לעשות יותר מדי דברים בבת אחת וצריך להרפות קצת. אולי אני צריך להרפות לגמרי. מהבלוג ומכל העולם הוירטואלי ולחזור למציאות הישנה שלי. אולי.