פילבוקס

לחזרה לפרק ב' לחץ כאן.

בלונדון פגש אורון את ג'ונתן ליווינגסטון שעזר לו לשכוח מכל ההזיות על שחף. ג'ונתן היה ג'ינג'י סקוטי, קטן, רזה וחיוור. היה לו גם זין דק וארוך שהוא כמעט לא השתמש בו כי היה פסיבי מובהק, רק כשאורון מצץ לו לפעמים הוא הבין כמה פוטנציאל מבוזבז יש לזין שלו. ג'ונתן ("קרא לי ג'וני", הוא אמר לו אחרי שאורון שבר את השניים כל פעם שהיה צריך להגות את שמו עם הלשון בזמן ביטוי ה- th שבשמו)  היה כמעט בן שלושים, אבל עדיין התנהג כמו צעיר תלוש בן עשרים או משהו כזה וגם נראה כך. לא היתה לו עבודה קבועה, לא היתה לו הכנסה קבועה וגם לא היה לו מקום מגורים קבוע. נראה היה שהוא נהג לעבור דירה כל פעם שנפרד מבן זוגו. בתוך זמן קצר הפך אורון לבן זוג הפחות או יותר קבוע שלו. זאת אומרת, רוב ימות השבוע ג'וני גר אצל אורון, שכן במיטתו והזדיין איתו בשמחה, אבל פעם או פעמיים בשבוע, הג'ינג'י הסקוטי הקטן עם המבטא החמוד הזה פשוט נהג להעלם. אורון מעולם לא שאל אותו לאן הלך ומעולם לא שאל מה עשה. יש דברים שמוטב לא לשאול. ג'וני גם לא ממש התנדב לספר.

מדי פעם הם הלכו לפאב המקומי, אבל בעוד ג'וני הערה לקרבו כמויות מסחריות של בירה גינס שחורה ומרירה, הסתפק אורון בכוס אחת לא גדולה אותה נהג ללגום כל הערב כאילו היא איזה וויסקי סינגל מאלט יוקרתי ולא בירה פושטית חסרת שם מהחבית. שם גם גילה אורון את השגעון המקומי לתחרויות חיצים של קליעה ללוח מטרה, בקיצור: דארטס, כמו שהם קוראים לזה. ג'וני היה משום מה בטוח שאורון, הישראלי-הקשוח-שיורה-בערבים-לארוחת בוקר יהיה צלף ראשון במעלה. לא עזר כמה שאורון הסביר לו שערבים זה או מטרות קליעה למטרה אלא בני אדם מן המנין ושאף אחד לא יורה באף אחד לארוחת בוקר. לא עזר לו גם כשאורון סיפר לו שחוץ מהחודש של הטירונות הוא לא החזיק מימיו רובה כי תפקידו בצבא היה בעיקרו פקידותי. התדמית של המאצ'ו הישראלי נורה תקועה במוחו הלום הבירה של ג'וני שלאור ביצועיו הגרועים של אורון בקליעה למטרה היה בטוח ששתה יותר ממנו ולא הצליח להבין שחצי כוס הבירה המונחת לידו היא כל מה ששתה אורון מתחילת הערב. " בלאדי איזראלי" הפליט ג'וני כל פעם שהחץ שאורון זרק אפילו לא פגע בלוח המטרה.

"I don't understand you, in bed you never miss my hole…" תמה ג'וני בקול רם מתקשה להבין את ההבדל הגדול בין לתקוע חץ ללוח המטרה ממרחק של כמה מטרים לבין השחלת זין זקור ופועם לחור הורדרד שלו ממרחק אפס.

אוף, כמה שאורון אהב את הישבן החמוד והחלק של הג'ינג'י הזה. ג'וני היה חרמן תמידי וזה התאים לאורון כמו כפפה ליד כי גם אורון היה כזה, במיוחד מאז שהכיר אותו. החמימות הזו שלו העלתה לו את מפלס החרמנות גם בלילות הקרירים של לונדון בחורף ההוא שבו הכירו. אורון קצת הופתע מחרמנותו החורפית הפתאומית כי כשהיה בארץ, התקפי החרמנות היו תוקפים אותו בעיקר בקיץ. את ג'וני לא ענין קיץ או חורף. הוא התלהב מהבלאדי איזראלי הזה עם הזין השחום והיפה שלו ואהב להזדיין איתו כל יום כמעט ולפעמים גם כמה פעמים ביום. זיון ממוצע נמשך אצלם כמה שעות. ג'וני אהב במיוחד לרכב לאורון על הזין כשהוא היה עסוק במשהו אחר. אורון כבר ידע שכל פעם שיקח עיתון או ספר ליד, עשר דקות אחרי זה, פיו של ג'וני החרמן יתלפף לו סביב הזין עד שיעיר אותו לגמרי ואז העיתון או הספר כבר יעופו הצידה ואורון רק יתרכז בהשחלת הזין שלו לישבן הג'ינג'י הלבן של ג'וני העולה ויורד עליו. אורון לא נלאה מלהביט בניגוד בין הזין השחום שלו לבין ישבנו הלבנבן של ג'וני וכל זיון איתו הביא אותו לפורקן עז וחמים לתוך ישבנו הרך של ג'וני.

ג'וני עצמו היה ממטרת שפיך מהלכת שכל פעם שגמר, נדהם אורון מעוצמת המתזים שנטחו מהזין הארוך והדק שלו. אם ג'וני אהב לתפוס אותו עסוק בקריאה ולנפנף את הספרים או העיתונים ממנו לזיון נוסף מלהיב, אורון אהב לתפוס אותו עסוק בסידורי הבית. לא משנה אם זה היה באמצע הכנת אוכל במטבח או באמצע ניגוב אבק ממדפי הספריה. מספיק שישבנו של ג'וני היה מלפניו והוא קצת התכופף לעניני הכנת האוכל או הנקיון שלו והזין של אורון כבר קפץ לדום. מכיוון שג'וני הסתובב בקיץ במכנסי ספורט קצרים ללא תחתונים ואילו בחורף במכנסי טרנינג דקים, אף הם ללא תחתונים, הדרך מחרמנותו של אורון לזיון היתה קצרה, וגו'ני אף פעם לא אמר לא. אורון היה ניגש לג'וני, מסיר את מכנסיו, חושף את ישבנו הלבנבן, מכופף אותו על השיש או על שידת המדפים וחודר לתוכו במכה אחת. ג'וני רק חייך ונהנה ואורון טחן וטחן עד שגמר שוב ושוב. אחר כך נאלץ ג'וני לנקות את השיש היטב ופעם אחת גם את התקרה, כי מטחי הזרע העזים שנפלטו מג'וני הגיעו גם עד לשם.

אף אחד מחבריו של אורון לא הבין מה הוא מוצא בג'וני הזה. הוא לא היה יפיוף גדול, אם כי היה  משהו מושך בבייבי-פייס של בחור בן שלושים, הוא לא היה חטוב או גבוה, הוא לא ענה לכל קודי המשיכה ההומוסקסואליות הרגילים. הוא היה רק ג'ינג'י קטן קומה, רזה-שחיף וחלק, אבל אורון מת עליו בכל מקרה, זה מה שהוא חשב במשך כל הימים מאז שהכיר אותו לראשונה בפאב הקטן ההוא ועד היום, אחרי שלוש שנים שהם חיים יחד כזוג לכל דבר, בדירתו של אורון.

נאמנות בין זוגות גייז היא בדרך כלל משהו יחסי, אין כמעט נאמנות מוחלטת. לכל אחד מהם היו גם פה ושם סיפורים מהצד, שהם לא דיברו עליהם, למרות שידעו שהם קורים. עדיף לא לדעת. מה שאתה לא יודע לא יכול לפגוע בך. כל אחד מהם הניח שאלו הם סטוצים אקראיים וחסרי חשיבות ולא רצה להכיר את הפרצוף של האדם שנמצא מאחורי אותם סטוצים. אצל אורון זה קרה פעם בכמה חודשים, כשהצורך בגיוון התחיל לדחוק ואילו אצל ג'וני זה קרה פעם או פעמיים בשבוע, כשנעלם ללא הסבר ולא ישן בבית. זה מה שאורון חשב, אבל הוא טעה.

הגילוי המפתיע קרה במקרה בבוקר סתוי אחד כשג'וני חזר הביתה מעוד העלמות וקשקש לאורון שהקשיב לו בחצי אוזן כי ראה בלילה עוד בלאדי איזראלי, אבל אחד שטוב בדארטס.

"So, that's what you're doing all those nights?" שאל אורון בפעם הראשונה את ג'וני לגבי מעשיו המסתוריים. ג'וני שם לב לכך והיה קצת מופתע מהשאלה.

"Do you really wanna' know?" הוא שאל ואורון כבר לא היה מסוגל לעצור עוד את רכבת הסקרנות והשיב בחיוב. ג'וני התחיל לקטר מה קורה לכל הבלאדי איזראליס האלה שדווקא באותו יום מפציצים אותו בשאלות ושבאים וגוזלים לאנגלים המקומיים את העבודה. אורון הזכיר לו שגם הוא לא ממש אנגלי מקומי אלא סקוטי מאדינבורו, אבל ג'וני כבר היה עסוק בשלו.

" "I work in gay escort servicesהוא אמר בסוף והמשיך לספר ששם במשרד פגש את השַקַף הזה שבא לגזול ממנו את העבודה הוא והשם המסובך שלו שמגרד בגרון.

אורון חש פרפורים בבטן לשמע הדברים האלה. הוא לא היה בטוח מה גרם לו ליותר פרפורים, הידיעה שבן זוגו עוסק בשירותי ליווי או העובדה שאיזה ישראלי, שַקַף (שג'וני בטח שיבש את שמו ואולי הוא שחף) הצטרף למשרד הליווי הזה. אחרי שאורון אמר את כל משפטי הצדקנות המתבקשים בקשר לעיסוקו של ג'וני בליווי. הוא ידע שלפני שהכירו היה ג'וני שרלילן גדול, אז כנראה לא ראה הבדל גדול בין לשכב עם על ימין ועל שמאל בחינם לבין לעשות את זה תמורת הכנסה נאה, פעם או פעמיים בשבוע, אבל זה הציק לו שזה קורה כשהם חיים כזוג זמן כה רב.

"אני מקווה שאתה לא עושה את זה עם כל אחד, שאתה לפחות קצת בררן" אמר אורון.

"אין לך מה לדאוג, אני לא עושה את זה עם כל אחד ואני בהחלט בררן גדול, אבל אולי לא מספיק גדול" הטיח ג'וני בכעס והוסיף "אם זה מה שאתה חושב עלי אחרי כל השנים שאנחנו ביחד, מוטב שתעבור לנושא אחר ומהר". אורון החליט להרפות. הוא עוד לא אמר את המילה האחרונה בנושא, אבל כשהג'ינג'י עצבני לא יעזרו שום דיבורים ושום נסיונות שכנוע. הוא גם קצת ניחם על כך שהציק לו לא אחת בשאלה למה הוא לא מוצא לעצמו עבודה שג'וני השיב עליה כל הזמן בטרוניה "בתור מה? בעבודות שחורות? הרי אין לי שום מקצוע", משפט שסכר כל ויכוח על בטלנותו. כנראה שג'וני הסיק את המסקנה כי במקום עבודות שחורות לחסרי מקצוע, השכרת ישבנו פעם או פעמיים בשבוע הינה עבודה מכניסה יותר, תרתי משמע. בסוף הוא עוד עלול להאשים אותי, הרהר לעצמו אורון  ועבר לנושא שענין אותו לא פחות. הוא היה חייב לדעת והוא שאל את ג'וני כבדרך אגב איך השַקַף הזה נראה.

התיאור ששמע מג'וני גרם לאורון לכאבי בטן גדולים. זה יכול להיות הוא. זה חייב להיות שחף בן גל. התיאור החיצוני התאים וגם הסיפור של ג'וני על איזה ברט סגול שהשַקַף הזה מסתובב איתו כמו חייל ומושך את כל הלקוחות שמתלהבים מזיון עם חייל ישראלי. אחר כך סיפר לו ג'וני עוד משהו שהפך את החשד לוודאות. שיש לו איזה סיפור מוזר עם גברים מבוגרים. רק מבוגרים הם הלקוחות שלו ויש לו פטיש מיוחד לפסיכולוגים לשַקַף הזה. לא רק ללקוחות שהוא כל הזמן מתחקר מה מקצועם, אלא גם שהוא כל הזמן מחפש איזה פסיכולוג ישראלי בשם אורו או שם דומה. ג'וני אף שאל את אורון אם הוא מכיר פסיכולוג ישראלי כזה בלונדון.

אורון לא הכיר שום פסיכולוגים בלונדון, לא ישראלים ולא מקומיים. כשהגיע ללונדון החליט שלא לעסוק עוד במקצוע והתמסר לאהבתו השניה, הצילום. כדי לא להכביד על האנגלים הוא גם קיצר את שמו מאורון לרון וכולם קראו לו רוני. אוזנו של ג'וני שבקושי יכלה להבחין בין אורו לאורון לא קישרה בכלל בין רוני שלו לאורו הזה ששַקַף ההוא מחפש, מה גם שלא היה לא מושג ירוק על עברו של אורון כפסיכולוג. מפטפוטיו הקלילים של ג'וני שהמשיך לשחרר אינפורמציה אחרי שראה כי אורון מרפה מההצקות שלו לגבי עיסוקו הלילי, הבין אורון עוד כמה דברים. הוא הבין שהדארטס הזה שהם משחקים נמצא בפאב שליד משרד הליווי וכי כל בוקר לפני שהם הולכים הביתה, כל נערי הליווי שעבדו אותו לילה מתכנסים שם לאיזו שעה קלה של שתיה וקליעה למטרה. אחרי ששמע מג'וני איפה הפאב הזה נמצא, ידע אורון מה בדיוק הוא יעשה בבוקר שלאחר ההיעלמות הלילית הבאה של ג'וני.

זה קרה ביום שישי בבוקר בשבוע שאחרי הגילוי ההוא. ביום חמישי בערב ג'וני נעלם שוב כהרגלו והפעם אורון ידע בדיוק לאן הוא הולך. הוא התייצב בבוקר ברחוב שליד הפאב, במדרכה שממול, מאחורי אחד העצים שהיו נטועים שם וצפה על הכניסה לפאב. חצי שעה אחרי שהגיע, הבחין בקבוצת בחורים עליזים ופטפטנים המתקרבת בשמחה לפאב. אמנם היה שם איזה בחור צעיר שמבנה הגוף הכללי שלו היה דומה לשחף, כפי שאורון זכר אותו מלפני שלוש וחצי שנים, אבל לא היה שום זכר לכומתה סגולה ולא לשחף. אורון המשיך להמתין, אך החל לחשוב שאולי הלילה שחף לא עבד. הסיבה היחידה שהמשיך לחכות היתה שרצה לראות גם מה מעשי של ג'וני. אחרי עשר דקות הם הגיעו, חבוקים וצוחקים ואורון חש מזדקרת קנאה בליבו, רק שלא היה בטוח קנאה במי. זה היה שחף, ללא ספק. חבוש בכומתת גבעתי הסגולה, קצת יותר גבוה, קצת יותר שרירי, אך עדיין רזה למדי. בהיר מאוד ורק טיפה כהה מג'וני הלבנבן-הג'ינגי שהיה חבוק בזרועותיו של שחף והביט בו במבט יותר מדי ידידותי. שחף לעומת זאת נראה די פזור דעת ואדיש ורגע קצר אחר כך, נבלעו שניהם לתוך הפאב.

אורון הרגיש הוא נסחף, שהוא מאבד שליטה על עצמו, אבל הוא היה מהופנט במשיכה לשחף, משיכה שהדחיק במשך שלוש וחצי שנים ארוכות ומבט אחד קצר בו בבוקר ההוא הבהיר לו שהשד השתחרר מהבקבוק. הוא לא ידע מה לעשות עם כל הרגשות שבעבעו בתוכו. ללא ספק גם שחף חיפש אותו, אך לשם מה, אורון עוד לא היה בטוח. אולי כדי להודות לו על האיפוק שגילה כשהכיר אותו בגיל שבע עשרה ומשהו. אולי על העזרה שעזר לו בסופו של דבר כשהפנה אותו ליעל אבני. אולי היה זקוק לפסיכולוג שיטפל בו לאור עבודתו החריגה כנער ליווי בעיר זרה, ואולי, רק אולי, הוא עדיין חושב עליו כפי עליו כשהיה רק בן שבע עשרה ומשהו? אורון היה חייב לדעת. מעולם לא קרה לו שהרגיש משיכה כזו למטופל שלו. כלומר, הוא הרגיש לעיתים משיכה למטופלים מסוימים, אבל מעולם לא קרה שתחושת המשיכה היתה כל כך חזקה שהחזיקה כמה שנים ללא שום קשר ושחזרה אליו בבום מיד ברגע שראה אותו לזמן קצר. מה יש בו בבחור הצעיר והמתוסבך הזה שמושך אותו כל כך?

אורון ידע שהוא רוצה לפגוש את שחף, שהוא חייב לפגוש אותו, אבל התלבט כיצד לעשות זאת. הוא לא רצה להפגש איתו במקום פומבי כמו הפאב ההוא, הוא גם לא רצה שג'וני ידע משהו על הקשר ביניהם. הוא לא רצה לעקוב אחרי שחך ביציאתו מהפאב כי חשש להחשף והתנהגות כזו היתה מביכה אותו מאוד, במיוחד אם שחף היה מגלה אותו מתגנב אחריו כך. התשובה היתה כתובה על הקיר ואחרי שאורון הוא הפך והפך בדבר, הוא החליט שהדרך הטובה ביותר תהיה להתקשר למשרד הליווי. הוא התקשר פעם או פעמיים וניתק מרוב חרדה שעצם ההתקשרות למשרד ליווי של גברים גרמה לו. לבסוף אזר אומץ, התקשר והמתין. קולו של הבחור הנחמד שענה לו המם אותו לרגע ומרוב הלם אורון ניתק. זה היה קולו של ג'וני, הסקוטי הג'ינג'י המתוק שלו. מצד אחד אורון נבהל אבל מצד שני הוא נאנח בנחת. אז ג'וני שלו לא מזדיין עם גברים תמורת תשלום, הוא בסך הכל פקיד קבלה במשרד ההוא, אלא אם כל נערי הליווי עושים תורנות של מענה לטלפונים.

אורון נאלץ לחכות ללילה אחר בו ג'וני לא הלך לעבודתו הלילית כדי לעשות את שיחת הטלפון ההיא. לשם כך פינק את ג'וני כל אותו ערב, למרות שמחשבותיו כבר היו נתונות בעיקרן לשחף. ברגע שנכנסו לג'קוזי יחד שכח אורון לזמן קצר את שחף והתמכר לעינוגו של ג'וני שמשום מה אהב זיונים במים. היה לו תחת קטן וחלק ואורון אהב להחליק את איברו לתוכו עוד ועוד במיוחד כשהיה חלק עוד יותר ממי הסבון החמימים. אחרי זיון ארוך ומפנק, ג'וני כבר היה ישנוני. אורון הכין לו את התה בחלב עם חצי כפית סוכר שהוא אהב ותוך רבע שעה ג'וני כבר ישן שנת ישרים. אורון התלבט מעט ולבסוף כתב לג'וני פתק קטן עם הסבר שיצא לצלם את הים והמזח בלילה. היה קצת מסוכן לכתוב לו להיכן הוא הולך בלי להיות שם, אך למזלו היו לו צילומים מהמזח ההוא מלפני כמה שבועות כשג'וני יצא לעבודתו הלילית ואורון המשועמם באמת יצא אז אל המזח הרטוב לצלם קצת צילומי אווירה. את התאריך של הצילומים אורון כבר יהנדס אחר כך, אבל בכל מקרה הלילה עוד צעיר ודיה לצרה בשעתה.

הוא יצא אל אוויר הלילה הצונן והחל לצעוד. בדרך שלף את הסלולרי שלו והתקשר למשרד הליווי. לקול הצעיר שענה לו אמר שהוא מחפש בחור לכל הלילה וששמע שיש להם איזה חייל ישראלי. פקיד הקבלה אמר לו שהתעריף שלו לכל הלילה די יקר אלא אם הוא באגודת הפסיכולוגים שלחבריה הבחור נותן הנחה גדולה, אך אורון אמר שאיננו חבר בשום אגודת פסיכולוגים, אך  הוא יקח את הבחור אם הוא פנוי, בכל זאת. אחרי כמה דקות של המתנה חזר אליו פקיד הקבלה ואמר שאפשר להגיע אליהם בשעה אחת בלילה או שאם הוא מעדיף אפשר לשלוח את נער הליווי לבית מלון תמורה מאה פאונד נוספים. אחרי שהוסבר לו שבמשרד הלווי יש כניסה נפרדת ללקוחות ושאיש לא יראה אותו בבואו ובלכתו מלבד נער הליווי שלו, החליט אורון להגיע אל משרד הליווי. כשהגיע אל הבנין קיבל קוד כניסה לדלת החדר ונאמר לו שהבחור יצטרף אליו בתוך כמה דקות. אורון המתין במתח כשרק פעימות ליבו ההולם מרוב התרגשות נשמעו באוזניו. הזמן נקף לאיטו והמתח שאורון היה שרוי בו רק גבר. מה יאמר? איך שחף יגיב? הוא רצה אמנם לזיין אותו, לממש את הפנטזיה הזו שהוא סוחב עימו כל כך הרבה זמן, אבל לא ככה. לא תמורת תשלום. לא בתור גוף עובר לסוחר. אורון החל להתחרט על כך הענין הוא קם על רגליו והתכונן לעזוב, כשלפתע נשמעה דפיקה קלה בדלת.

למעבר לפרק ד' לחץ כאן.