לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

פילבוקס


חוויות, דעות, סיפורי סקס, אירוטיקה ואהבה שכתבתי על גייז וביסקסואלים, שירים שאהבתי ותמונות שאספתי, הכל לפי מצב הרוח והחשק.
Avatarכינוי: 

מין: זכר

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2017    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

החתיך מהשדירה - התנתקות או זוגיות מחוץ לזוגיות? - א'


מערכת היחסים שלי עם החתיך מהשדירה ידעה בחודשים האחרונים עלויות ומורדות. לפני כחודש שיתפתי אותו בבעיות עם אשתי ובסכנת הפרידה ממנה. הוא היה שם בעצות טובות ובהקשבה עד שבאיזה שהוא שלב התחיל לחשוש מעתיד היחסים שלי איתו. "רק שלא תפסיק להפגש איתי בסוף" הוא אמר לי ואני השבתי לו שאני חותך כמעט מכל מי שאני מכיר אבל אותו אני שומר, ואכן ימים ספורים אחר כך נפגשתי איתו.

עברו עוד כמה ימים ואז היתה לו עוד סיבה לכעס עלי, כי נסעתי לבד לגעש [למרות שהצעתי לו קודם אבל אמר שלא רוצה לנסוע יותר לגעש] ושפגשתי שם מישהו שאני מכיר שמצץ לי. הוא אמר באכזבה שחשב שאני רוצה שינוי והוסיף: "אתה באמת לא חייב לי כלום חבר. אני אומר בשבילך. אתה יותר חזק מזה אני חושב." עניתי לו שרציתי אותו איתי שם ושאחרי הימים המעיקים בבית הייתי חייב להרגיש את האוויר והשמש כשיש סוף סוף יום יפה והוספתי: "חבל שלא באת".

החתיך לא השתכנע והמרירות שלו רק גברה והלכה כשנתן לי בראש: "אבל הלכת עם מישהו אחר. הכל טוב חבר. להיות עם רק מישהו אחד זה לא דבר שמחליטים ביחד. זה דבר שמרגישים... ופשוט עושים. אתה ממש לא מבין על מה אני מדבר, אז עזוב חבר. הכל טוב" הוא חתם את דבריו בנימה שאפשר להבין שהכל ממש לא טוב. הוא הוסף שאפשר להפגש פעם בשבוע - שבועיים לעשות כייף וזהו, אבל הבנתי שהציפיות שלו היו למשהו אחר.

הימים עברו וכבר היינו בשבוע השלישי של ינואר כשמלבד הפעם ההיא שנפגשנו בתחילת החודש, לא הסתדר לנו משום מה להפגש שוב וגם כשקבענו קרה משהו, בדרך כלל מצידו, שגרם לביטול. שבועיים וחצי אחרי תחילת החודש והוא כתב לי: "חלמתי עליך בלילה והתעוררתי עם ההודעה שלך והזין שלי וכל הגוף וויברציות... אני חרמן מאוד!! אתה לא מבין כמה בא לי", אבל בסופו של דבר גם באותו יום לא הסתדר לו להפגש בסוף. בהמשך הוא שאל אם אני לא נפגש יותר עם בחורים ישנים, אלא רק עם האישה ואמרתי לו, תוך שאני מייפה את המציאות, שאני נפגש אבל פעם בשבוע אולי.

כשהיו ביטולים מצידו הוא דווקא אמר לי שאפגש עם מישהו אחר כי הוא לא יכול בסוף, או שכתב לי לזיין כדי שלא אתפוצץ או משהו, אבל בתוך תוכו הוא רצה שלא אפגש ושאשמור לו את כל החרמנות שלי. הבעיה היתה שהוא לא אמר זאת במפורש, ולפעמים אפילו אמר בדיוק להיפך, אבל הוא ציפה שאבין לבד, ועוד יותר מכך, הוא ציפה שארצה זאת בעצמי לבד. באחת הפעמים אבל בכל זאת נפלט לו: "אם אתה יכול, תחכה לי עד שבוע הבא. זאת אומרת סקס רק עם האישה, לא עם גברים אחרים. אבל אתה לא חייב, רק אם בא לך". אבל באותו זמן הוא עוד לא ידע לומר מתי יוכל להפגש בשבוע הבא ואני לא ממש התכוננתי לחכות על אש קטנה למשהו שלא יודע מתי יקרה ואם יקרה, אז כמובן שהלכתי להזדיין עם מי שבא לי ומתי שבא לי.

כמה ימים אחר כך כששוב התחלנו לדבר על פגישה ושלחתי לו איזו תמונה סקסית שלי, הוא שוב אמר: "אז תשמור לי את הגוף והזין הזה?" ועניתי לו ברמיזה דקה: "בכייף, בתקווה שלא יקח יותר מדי זמן עד שניפגש" והוא ענה שבא לו שאזיין אותו ואנשק אותו שעות והוסיף: "אני חושב שאתה באמת הסקס הכי טוב שהיה לי...באמת. והיו לי הרבה... :) חיבור מושלם בין התחת שלי והזין שלך". השבתחי לו באיזו מחמאה אבל לא אמרתי לו את אותו משפט והוא כמובן מיד שלף: "אז אני לא הסקס הכי טוב שהיה לך! חחח.. אוקיי!"

עבר לו עוד שבוע וכמה מפגשים שהיו לי הביאו אותי למצב רוח חדש ולתובנות חדשות. אחת מהן היתה להבדיל בין מה שעושה לי טוב למה שלא, ולוותר על דברים שעושים לי "רעש" מיותר בחיים. החלטתי הפעם באמת ליישם את הכוונה שלי לחתוך מכולם כמעט. החלטתי שעל דני, התימני הרזה עם העיניים הירוקת לא אוותר וכנראה שלא אוותר גם על "המאוהב" שתכלס הוא הבחור שיודע לספק אותי הכי טוב ומוכן לתת לי את עצמו, הלב הגוף והנשמה כל הזמן וכמה שרק ארצה. הרגשתי מיאוס מכל המפגשים האלה עם בחורים שחושבים רק על עצמם ולא נותנים גם לי ליהנות כמו שאני אוהב. הבנתי גם שמשהו עוצר אותי גם בסקס עם החתיך מהשדירה ולא נותן לי בדרך כלל ליהנות איתו עד הסוף, אז מה אני צריך את זה? למה לא לעשות סקס רק עם מי שמטריף לי את החושים [דני התימני] או שיודע לספק אותי הכי טוב שאפשר [המאוהב]? או אם יצוץ איזה סטוץ חדש ומלהיב, לנסות גם אותו?

עם המחשבה הזו בראש גיבשתי לי את תוכנית ההתנתקות. כמה בחורים ותיקים שקיבלו הודעה הגיבו באכזבה או בסופרלטיבים על כמה הם נהנו איתי וכמה מצטערים לשמוע, ואפילו המשיכו לנסות לפתות אותי מדי פעם גם אחרי ההודעה שלי, אבל לא נעתרתי לכך. אבל עם החתיך מהשדירה זה הלך אחרת. לגמרי אחרת.

ראשית כתבתי לו כך: "בוקר טוב חתיך. לא אוכל להפגש מחר בסופו של דבר ובכלל אני לוקח פסק זמן להבין מה אני רוצה אני עובר תקופה קצת מטלטלת. מקווה שתקבל בהבנה. שיהיה לך רק טוב. למרות שאתה חתיך הורס, והאמת שאני לא מבין מה מצאת בי... חשבתי הרבה ואני בספק אם אני יכול למצוא איתך את מה שאני מחפש. לא יודע אם אמצא עם מישהו בכלל את הדבר החמקמק הזה שאני לא יכול אפילו להגדיר, והחלטתי שאין טעם שתבזבז את זמנך לי עוד. קשה לי לוותר, אבל אני חייב להיות נאמן לעצמי ולמה שבאמת אני צריך. תודה על הכל. מקווה שלא תכעס. אתה אדם נפלא, אבל זה עניין שלי עם עצמי ולא קשור אליך. שיהיה לך רק טוב."
"מה?????? לא ממש מבין. היה בסדר עם האישה בסופ"ש" ענה החתיך בתדהמה.
"כן" עניתי.
"יש לך בחור חדש? ישן? שבא לך להיות רק איתו?" שאל החתיך.
"לא, אין חדש. ולא מישהו שבא לי להיות רק איתו. זה לא בגלל בחור אחר." עניתי.
"אז אני לא מבין. לפני יומיים זוג של דיברנו שמצאנו את מה שחיפשנו. להיות אחד עם השני ושיש בינינו אש גדולה." תהה החתיך.
"תקופה מבולבלת" עניתי, כשאני מתקשה להתנתק ממנו באמת ומנסה כאילו להשאיר איזה סדק בדלת.
וקיי. אני הכי מקבל, אבל אל תוותר עלינו כל כך מהר. חב. זה מיוחד. אני באמת מבין את התקופה שאתה עובר באהבה גדולה, ואני גם חושב שזה נכון לך לקחת פסק זמן מהכל ולהיות בבית עם האישה ולטפל גם בעבודה קצת, ופעם בשבוע - שבועיים להיות איתי לטירוף. אני מטורף עליף ועל הגוף שלך..." אמר החתיך והימם אותי שוב נוכח הלהיטות שלו כלפי.
"תודה נשמה, על ההבנה ועל הכל" עניתי.
"אז אתה לא מוותר עלי?" הוא התעקש לדעת.
"ניקח פסק זמן ונראה מה ארגיש בפרספקטיבה של זמן" השבתי.
"כמה זמן?" שאל החתיך.
"חודש ככה" עניתי.
"מה קרה? אבל אתה חייב לספר לי אם קיבלתי את ההחלטה הזאת עלי, או שזה בכלל עם הגברים שאתה ניפגש איתם." תהה החתיך.
"גם לי קשה להתנתק." עניתי.
"לא תפגש בכלל עם אף בחור?" הוא שאל ופה אני נפלתי בפח כשעניתי לו בכנות: "לא אמרתי. אבל חתכתי עוד כמה קשרים.|
"אז כמה נשארו לך? זה מעליב קצת שאני אפילו לא ב- 3 הכי הכי שלך..." הוא שאל.
אחד, שניים. משתדל להיות הכי כנה איתך". עניתי
"ואני חשבתי להיות האחד... זה שתהיה איתו... טוב, נו... בהצלחה חבר...אחלה חיים" ענה החתיך, מאוכזב וכועס.
"אל תכעס, אני מרגיש צורך לפתוח דף חדש" אמרתי.
"אבל אני לא בדף הזה. לא כועס. לא כל כך מבין וקצת נעלב, אבל זה שלך. אני חשבתי באמת שיש בינינו משהו מאוד מיוחד, משהו שאני לפחות חיפשתי הרבה זמן. בהצלחה חבר בדך החדש" הוא אמר.
"אולי עוד חודש אדע יותר טוב. אתה לא דף. אתה ספר שלם" עניתי, מנסה לדחוף קצת שנינות לתוך הבאסה הזאת.
"חודש פחות, חודש יותר, לא חשוב. לקחת פסק זמן ונשארו גברים בחיים שלך, אך אני לא. זה אומר הכל, חבר. זה בסדר. עובדה שיש דברים מאוד ברורים לך שאתה לא יכול לוותר, ואני לא אחד מהם, וזה בסדר. רק לא חושב שחודש זה העניין. מבין. הרבה בהצלחה. וכמו שתמיד אמרתי, אני תמיד פה, בלי קשר לכלום, אם אתה צריך משהו..." הוא סיכם את מה שחושב ומבין מכל השיחה.
"תודה נשמה", אמרתי בקצרה כשאני באמת מתכוון לזה בלי שמץ ציניות, אלא רק עסוק מכדי לענות באריכות, אבל הוא הבין אחרת.
"אתה ממש חותך אותי. וואוו.."
"לא מותק, אני פשוט באמצע בלאגן בעבודה ולכן קצר" עניתי אבל הוא המשיך לדהור קדימה ואמר: "אוקיי ... אני מוחק את המספר שלך. אם עוד חודש תתגעגע, תסמס אתה ונראה".
"מה שתרצה" עניתי כשאני מתכוון שאני באמת מכבד את רצונו, אבל שוב הוא הבין את זה אחרת והגיב: "חח...עכשיו אתה גם קר ומגעיל. אוקיי. אני באמת לא מבין את הקיצוניות, אבל כנראה שזה כבר לא חשוב..."
"חס ושלום. לא יודע למה אתה רוצה למחוק את המספר, אבל על כך אמרתי 'מה שתרצה', לא מתוך איזה משהו שלילי, אלא להיפך. שאני מקבל את זה בהבנה. שאולי נוח לך יותר ככה אם ממילא יהיה פסק זמן. יצא הפוך ממה שהתכוונתי. כנראה שלך קל יותר להבין דברים שלי הם עוד לא ברורים בכלל. אני מתנצל אם נשמעתי קר או מגעיל, זה לא מגיע לך ולא התכוונתי לכך." עניתי בתקווה שיבין.

כל זאת היה בבוקר ואילו בערב הוא כתב לי את התשובה הבאה:
"מודה שאני קצת בהלם. חשבתי הרבה היום ולא ציפיתי לזה. בפעם האחרונה שניפגשנו, קפצת במיוחד לקניון לבקר אותי, כי היית קרוב ואני התרגשתי. לא היה שום סימן, חוץ מנשי אנשים שנמשכים בטירוף. ועכשיו אתה רושם לי שאתה לא ממש נמשך וחבל למשוך את זה. ממש מוזר לי. אם עשיתי משהו בסופ"ש הזה שגרם לך לברוח, אז סליחה. אבל קצת מוזר לי. ממש הפתעה. אתה לא צריך לענות. הייתי צריך לשחרר בשבילי וגם בשבילך." אמר החתיך.
"לא עשית שום דבר, זה הכל אני ומחשבות שלי עם עצמי." כתבתי לו.
"ואתה חושב שניפגש...? כי גם אני כשחזרתי מחו"ל רציתי הפסקה, אבל היה לי ברור שניפגש..."
"אני מקווה שאחרי הפסק זמן הזה אבין מה אני רוצה" עניתי בכנות.

השיחה האחרונה הזאת היתה לפני עשרה ימים וחשבתי שתשקוט הארץ למשך החודש הקרוב, אבל אצל החתיך הענינים דינאמיים בהרבה, או שהתשוקה/רגש/צורך שלו היו גבוהים בהרבה ממה שחשבתי. שלושה ימים אחרי אותה שיחה הוא שלח לי הודעה: "חשבתי עליך הרבה היום...סתם כך" וההודעה הזו הביאה להתפתחויות נוספות, אבל הפוסט גם ככה יצא ארוך מדי, אז אמשיך בהזדמנות אחרת.  


והפעם אני חוזר לשיר של דנה ברגר - דלתות נפתחות משנת 2011 , שאני מאוד אוהב. איכשהו כל ההתנתקויות שלי בזמן האחרון שדווקא בהפוך על הפוך הביאו לאיזה שהם התחלות חדשות. ועוד השיר הזה מתחבר לכמה שקשה לי להתנתק באמת מאנשים. כמה קשה לי שלחרר באמת, שאני קופץ על כל הזדמנות בשביל לבטל את הביטול... אם מישהו פה מצליח להבין למה אני מתכוון בכלל. המילים של צרויה להב. קסם של מילים. קסם של שיר:

"דלתות נפתחות בשבילך והקושי נקוב בשמחה
אין דבר שיוכל לעצור את הזמן
את מה שנלקח ואת מה שניתן

ענן שט בתכלת שקטה כל מטוס מתרחק הוא
אתה הסוודר החום שנשאר בארון
כמה רך ומוותר הוא חיבוק אחרון

יקר שלי,הרוחות התמימות
יובילו אותך לאינספור מקומות
עכשיו תורך להגשים חלומות
עצוב לבזבז כוכבים,תזכור

לא ציפיתי, גם לא לפעמים שתציל אותי מעצמי
נולדנו לחצות מרחקים של ספק
להתגעגע ולהיאבק

ענן שט בתכלת שקטה כל מטוס מתרחק הוא
אתה הסוודר החום שנשאר בארון
כמה רך ומוותר הוא חיבוק אחרון

יקר שלי, הרוחות התמימות
יובילו אותך לאינספור מקומות
עכשיו תורך להגשים חלומות
עצוב לבזבז כוכבים,תזכור."




נכתב על ידי , 3/2/2016 13:38   בקטגוריות אינטימיות, אמת, אנרגיה מינית, אסוציאציות, גייז, געגועים, הרהורים, התחלות חדשות, חושניות, חרמנות, יזיזות, אכזבה, זיונים זה לא הכל, חלומות, מוסיקה, מחויבות, מצב רוח, פגישה, פיתוי, פנטזיות, תקווה, תשוקה, אהבה ויחסים, בלעדיות, הפתעות בחיים, התפרפרויות  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ב-4/3/2016 14:16
 



תסכולים כאלה ואחרים



בתקופה האחרונה אני בתחושה של רדיפה אחרי הרוח, חוסר נחת וחוסר סיפוק. זה לא בגלל שאין לי סקס או שהסקס לא טוב. אלא שהתחושה הזו שלי נובעת לא בגלל מה שיש אלא דווקא בגלל מה שאין. דווקא בגלל אותם מקרים שאני לא מצליח לקבל את מה שאני רוצה ולא משנה מה.

 

ישנם גם מקרים הפוכים של בחורים מהעבר שלפתע חזרו להפגש איתי או בחורים שהם אלה שרודפים אחרי עוד ועוד ואני נותן להם לא מעט תסכולים, כי למרות תיאבנוני המיני הרב יש גם גבול ליכולות שלי ולחשק שלי.

 

התימני ירוק העין

 

את עיקרה של תחושה זו יוצר לאחרונה דני, 28, התימני הרזה בעל העיניים הירוקות שלא ממש בראש לסקס איתי ומרגיש שהוא מבאס אותי כל פעם שאנחנו הולכים לגעש והוא דוחה את נסיונות ההתקרבות שלי. האמת שתחושת הביאוס היא אשמתי המוחלטת כי בכל הפעמים האחרונות הוא אמר לי שהוא ממש לא בראש לסקס מסיבה כזו או אחרת, ואני קיוויתי והאמנת שאיכשהובעזרת הבירה, הג'וינט וחום השמש הוא יזרום בסוף. אממה, הוא לא ממש זרם. לפעמים זרם להתחרמנויות ומציצות, לפעמים לקצת משחקים בישבן ולפעמים לכלום מלבד איזה חיבוק קצר ונשיקה חטופה. זה חסר לי מאוד כי אני מה זה מת על הסקס איתו. מכור. כנראה דוווקא שהוא לא נותן לי את זה כמעט, ההתמכרות שלי גוברת והולכת. התסכול יוצר עודף חרמנות ועודף החרמנות זה גורם לי לתיאבון מיני גובר והולך שנפרק, לצערי, רק עם אחרים ולא איתו.

 

הצעירים

 

עוד כמה מקרים לא מובנים קרו לי בתקופה האחרונה, וזה קרה בעיקר עם בחורים צעירים שפנו אלי, בין באטרף, בין בגרינדר ובין במייל. הם יזמו, אני דירבנתי, היה רצון וחשק תיאורטי, אבל פגישה לא היתה.  אחד פשוט התאדה ברגע אחד, חסם ונעלם. זכותו, אם כי יכול היה לומר ששינה את דעתו. השני שדווקא רדף אחרי שוב ושוב מאטרף וגרינדר לווטסאפ ורצה מאוד להפגש, התקרר ולא ענה בכל פעם שאני יכולתי להפגש, אבל לפחות טרח להסביר למה לא יכל. בסוף ימאס לו להסביר והוא יתאדה גם כן. השלישי, שלמרות שהיה נראה לי מראש שאני לא מה שהוא מחפש, מתעקש שהוא לא ויתר וממשיך ליצור ציפיות לפגישה. שלושתם חיילים. שלושתם נעריים, שלושתם חתיכים אם כי שונים בלוק ובצבע. שלושתם גם מאותה עיר בארץ. צירוף מקרים קצת הזוי. אחד מהם עוד מדבר על זה שיש מצב שיוכל להפגש ביום שישי בבוקר. אשרי המאמין, אני כבר מזמן הפסקתי להאמין. מצד שני, מה אכפת לי? אם ייצא להפגש איתו אז סבבה, אבל אני לא מחכה ולא מעכב את תוכניותי בהמתנה לאף אחד.

 

 

שחקן הפורנו

 

אנחנו מכירים כבר כבר שנים ושכבנו רק פעמיים, אלב כל פעם היתה אש לוהטת. הוא חתיך סקסי שחום הורס שהשתתף בעבר באיזה סרט פורנו שסיפר לי עליו, ומה אגיד לכם? בכנות, עם יד על הלב, נראה לי שאם היו מסריטים את הסקס שלנו, זה היה סרט פורנו הרבה יותר מוצלח.

 

בכל אופן מאז הזיון השני שלנו עברה כבר יותר מחצי שנה. כל פעם שאני פונה אליו ומציע להפגש הוא אומר כמה שהוא מת להזדיין איתי שוב וכמה שאני סקסי, אבל בתכלס שום דבר לא קורה בינינו. האם יקרה או שארים ידיים סופית? מי יודע. יש לי הרבה סבלנות והתמדה ובדרך כלל עד שלא אומרים לי שלא מעונינים יותר, אני ממשיך לנסות.

 


היפיוף ההורס החד פעמי

 

לפני חמש שנים פגשתי אותו למפגש חד פעמי. הוא היה אז בן 27, רזה חלק נערי יפיוף  הורס באמת, שנראה צעיר בהרבה מגילו. זה היה קוויקי עם גמירות טובות שקרו עוד לפני חדירה אפילו, ומאז אני מפנטז על הזיון הבא שלנו ועל חדירה לישבנו הקטן והחלק. אחרי שהרמתי ידיים כבר מזמן והבנתי שאו שאין רצון או שלוחות הזמנים הפנויים שלנו מתנהלים בקווים מקבילים, הוא לפתע פנה אלי לפני כמה חודשים בגרינדר, ולמרות שלא אמרתי לו שאנחנו מכירים, כבר ששלחתי לו תמונת גוף וזין, ללא פנים, הוא אמר לי שנפגשנו פעם ושהוא מת להפגש שוב. מת , מת, אבל מאוז הוא רקר ממשיך למות ופגישה עוד לא קרתה. אני גם לא מאמין שתקרה, אלא אם יהיה איזה צירוף מקרים נדיר שבנדירים של זמן וחשק שיסתנכרנו עם הזמן והחשק שלי. פה ושם אני שולח לו הודעה. פעם בחמש הודעות הוא גם עונה, אך כלום לא קורה.

 

 

האתיופי המיתולוגי

 

דווקא דותן, 30, האתיופי המיתולוגי שלי, שחזר במפתיע לחיי לפני שבוע - שבועיים, לא האכיל אותי מרורים מאז. אומנם התקשורת איתו עדיין צולעת, אבל הוא בינתיים לא נעלם, והוא אפילו עונמה להודעות כשהוא טורח לפתוח את ווטסאפ ולבדוק אותן.נפגשנו פעם אחת והזדיינו, אבל היה זיון בינוני, למרות שהוא נראה מעולה בתקופה הזו. הורס ממש. אני כנראה התקררתי ולמרות רצוני העז להפיח אש בגחלים הכבויות, הם רק קצת רוחשות ולא יותר. ואולי הסיבה שאני די אדיש להתנהגותו בתקופה מאז חזר לחיי היא שמקלה עלי להתייחס למה שקורה או לא קורה איתו בשיוויון נפש יחסי? למדתי כבר שאין לי מה לחכות לו. גם אם אנחנו אמורים להפגש היום מסוים, אני יודע שזה אף פעם לא משהו מוחלט, ותמיד בסכנת ביטול, אז אם צצה לי הזדמנות אחרת טובה וודאית, אני לא נותן לפגישה הצפויה איתו למנוע ממני את ההזדמנות הזאת. לפני יומיים למשל היינו אמורים להפגש. הוא היה אמור להתקשר אלי בשעה מסוימת לסגור סופית את הפגישה אבל צצה הזדמנות שלא בא לי לוותר עליה, הזדמנות לנסוע לגעש עם מישהו שחשבתי שכבר לא נוכל להפגש יותר [הבחור הגמיש, שאספר עליו בהמשך]. מאחר ולא סמכתי על דותן שאכן יתקשר, אז נסעתי. ידעתי שבגעש אין קליטה ולא אהיה זמין, אבל החלטתי שעל הזין שלי. אם דותן היה רוצה שנפגש בטוח, הוא יכול היה לסגור איתי את זה יום קודם ולא להשאיר את זה לשיחה נוספת כשאני אמור להשאר על hold ולחכות למוצא פיו. אני כבר סיימתי לחכות. אם קובעים איתי אז סבבה, אני לא מבריז [כמעט...], אבל אם לא קובעים סופית, אני מרגיש חופשי לזרום עם התוכניות שלי איך שבא לי. 

 

 

הבחור הגמיש

 

האמת שהוא לא תסכל אותי כי אמר לי מראש שבן זוגו לא מרשה לו להפגש מהצד עם אותו גבר יותר מפעמיים. יש להם סוג של זוגיות פתוחה, אבל עם כללים מגבילים. אמנם ביאס אותי שלא אוכל לזיין אותו שוב, במיוחד שנותרו עוד דברים שבא לי לעשות איתו ולא עשינו, אבל שמרנו על קשר. קויוויתי שאולי עם הזמן הם ישנו את הכללים המגבילים שלהם, שיאפשרו לנו להפגש שוב והמשכנו לחרמן זה את זה בשיחותינו מדי פעם ןלשמור על המתח המיני שבינינו, אבל לא ציפיתי שהמחסומים ישברו כל כך מהר. כשזה קרה והחלטנו לנסוע לגעש איזה בוקר השבוע, עפנו זה על זה שם בטירוף. היה סקס קצר אמנם אבל אינטנסיבי ומדהים. הוא רכב לי על הזין קיבל יפה בדוגי ו טחנתי אותו חזק כשהוא על הגב והרגליים שלו מקופלות לאחור לצדי הראש. אמרתי כבר כמה הוא גמיש? חחח... שנינו גמרנו ושנינו נהנינו מאוד. כשרציתי לחזור לעוד סיבוב עשר דקות אחרי הגמירות [מה לעשות הייתי מאוד חרמן עליו...]  הוא כבר לא רצה יותר. שעתיים - שלוש אחרי שנפרדנו הוא כתב לי כמה היה לו כייף ואמר כי כמה דקות אחרי שנפרדנו, הוא כבר חשק בי שוב, ושאל אם אני שוב מחפש. אמרתי לו שאמנם נותרה בי עוד חרמנות אבל אני כבר לא פנוי. רק אז העזתי לשאול אותו אם נשבר כבר מחסום הפגישה השניה או שנכנסתי לועדת חריגים. זמן מה אחר כך הוא ענה לי : "חריג בהחלט. בלי ועדה." ממש שימח אותי לשמוע שאני [או הסקס שלי, או הזין שלי, או כולנו יחד...] מיוחד בעיניו עד כדי כך שהוא פרץ את המגבלות ונפגש איתי בפעם השלישי, מה שמעלה את הסיכוי שתהיה גם רביעית, חמישית וכן הלאה. הוא חם חושני ולוהט במיוחד. אחלה ישבן והגמישות הרבה שלו מוסיפה נוף נוסף ומעניין לסקס הלוהט איתו.

 

 

היפיוף הנשוי

 

היפיוף הנשוי הוא חתיך מהאגדות ממש. בן 35 שנראה הרבה פחות. מאחת המדינות של ברית מועצות לשעבר. גבוה, בהיר חלקף חטוב, עיניים כחולות גוף של שחיין. ישבן הורס. הכל סוף הדרך. באמת. הזיון הראשו שלנו לפני חמש שנים היה מעפן, אבל לפני חצי שנה או משהו התחדש הקשר ומאז נפגשנו כמה וכמה פעמים, לסקס מהנה למדי. לפני שלושה חודשים הוא נעלם מהאופק. קצת התבאסתי על כך אבל לא ויתרתי. לפני כמה שבועות, ביום שראיתי אותו שוב אונליין באטרף, ניסיתי לפנות אליו, אך הוא לא ענה. השבוע כשראיתי אותו אונליין שוב שלחתי כמה הודעות עד שענה ומייד שמח לקבוע איתי פגישה. הוא היה לוהט בפגישה הזו ואני פירקתי לו את הצורה למרות שלא הייתי חרמן כל כך. "רצחת אותי" הוא אמר לי אחרי שגמר, בחצי חיוך, אני הבנתי שאמנם היה לו קשה שזה היה סקס חזק כל כך, אבל הוא נהנה. אחרי כך דיברנו על חוק המישוש החדש, שיתיר לכל שוטר לעשות לכל אדם בדיקה גופנית, אפילו ללא חדש לעבירה. צחקתי ואמרתי לו שיזהר שלא ינסו למשש אותו עכשיו כל השוטרים כי הוא כל כל חתיך... ושנינו צחקנו.

 

 

הבחור שלא מוותר


הוא בן שלושים ומשהו, מוצק, שחום, גברי ולא ממש הטעם שלי, אבל פעם פעמיים בעבר הזדיינו עד שהחלטתי שלא בא לי עוד. הקשר התנתק לשנה או שנתיים כשלאחרונה הוא החל לנסות שוב ושוב לפנות אלי שניפש. הוא ביקש עוד ועוד, הציע הצעות כאלה ואחרות, הבטיח הרים וגבעות של פינוק ולא עזר שאמרתי לו שיוותר כי הוא פשוט לא הטעם שלי והסברתי לו בדיוק מה הטעם שלי, אבל יום יומיים אחר כל הוא שוב בשלו. מנסה שוב, מקבל סירוב ושוב מנסה. אמרתי לו שלא נעים כל פעם לסרב ושיבין שזה לא יקרה, אבל הוא שמע בחצי אוזן ויום יומיים אחר כך ניסה שוב. זה מאוד החמיא לי. ליטוף גדול לאגו. וכך קרה בסוף ביום שהאגו שלו חטף איזו סטירה ממישהו, זרמתי אליו מחליט לתת לו קצת גוד טיים על כל המאמץ שלו. כשנפגשנו הוא הסתער לי על הזין במיומנות. שכחת כבר עד כמה הוא מוצץ טוב והוא מצץ ממש מעולה. כשהזין עומד השכל לא עושה יותר מדי חשבון אז סובבתי אותו וזיינתי אותו חזק כמו שהוא אוהב עד שהוא גמר מהר. לא היה אכפת לי שגמר וסגר ענין כי הראש לי כבר היה בבחור הבא, שעוד לא ידעתי מי הוא יהיה אבל ידעתי שאגיע אליו חרמן כפליים...

 

 

הקצין הדרוזי

 

הקצין הדרוזי מת עלי. הוא בן עשרים ומשהו והוא כבר לא פגש אותי חודשים רבים, אבל ממשיך לנסות להציע וליזום. זה כייף שלשם שינוי מישהו אחר יוזם. ישבנו העסיסי, עיניו הכחולות ותשוקתו הרבה מחפות על כך שהוא לא בדיוק הטעם שלי, אבל כשהזין שלי עמוק בפיו השוקק או בישבנו החם הוא לא ממש נותן על הדעת על זוטות שכאלה. פעמים רבות הוא כב רהציע לי שננפגש קבוע. רוצה להיות הבחור הקבוע שלי. הקבוע היחידי שלי. זה דבר שלא יקרה, לא איתו ואני לא יודע אם יקרה עם מישהו בכלל, אבל פעם בכמה זמן אני נהנה לבלות איתו כמה שעות חמות של סקס טוב.


המאוהב

 

השבוע כתב לי המאוהב שנראה לו שתמיד הוא מחפש גברים בוגרים וגבוהים כי לא קיבל מספיק אהבה בילדותו ובכלל בחייו מהוריו. כואב לשמוע. אולי זה מה שגרם לכך שלא משנה כמה סקס הוא יקבל ממני [והוא מקבל הרבה], הוא ישאר תמיד בתחושה שרוצה עוד, גם עוד סקס אבל גם במיוחד את מה שלעולם לא יקבל ממני, וזה רגש...

 

 

 

החתיך מהשדירה  

 

שלושה חודשים כבר לא הזדיינתי עם החתיך מהשדירה. אבל אנחנו מדברים והחרמנות גואה וכנראה שמתי שהוא בקרוב זה יקרה. אני לא לוחץ. אני נותן לזמן לעשות את שלו ונותן לו להיות מי שיחליט שזהו, הוא ממש לא יכול יותר בלי הזין שלי והגוף שלי. החתיך מהשדירה מרבה להחמיא לי, לזין שלי, לגוף שלי ולאופן שאני מזיין. הוא ממשיך לשאול אותי מתי נפגשתי ומתי הזדיינתי ואני ממשיך להעלים ממנו חלק גדול מהזיונים שלי, כי גם ככה הוא מוטרד מזה שאני מאוד פעיל מינית. זה מוזר היפוך התפקידים הזה בינינו, כי כשרק הכרנו הוא זה שהיה מספר לי כל הזמן על הגבר ההוא שהוא הכיר ברחוב או הההוא שהוא צד בים והשלישי שסתם עשה אליו עיניים מהבנין שבו הוא עובד ופיתה אותו לבוא איתו. פתאום הוא הפך לאמא תרזה נזירית שכמעט לא נפגש עם אחרים ואילו אני ממשיך במסעותי במחווזת החשק, ויש לי הרבה חשק. בכל אופן, המתח המיני בינינו הולך ונבנה בזמן האחרון ובמוקדם או מאוחר גם נפגש. אני כבר לא בלחץ מתי זה יקרה. להיפך. במקרה שלו, כל עכיבה לטובה. כששלחתי לו לאחרונה תמונת עירום שלי אמר לי שזה כמו חלום ובא לו ללקק הכל. אמרתי לו שתמיד הוא מתלונן שאני לא מצלם גוף מלא אז פירגנתי צילום כזה בשבילו כשקיבלתי מתנה מוט סלפי שמאפשר לי לעשות את זה. בתגובה אמר לי שאכן הוא אוהב את כולי ולא רק את הזין שלי ובא לו זיון ארוך איתי ולא משהו של חצי שעה - שעה. שבא לו להיות איתי שעות, להרגיש, לנשק, ללקק.אמרתי לו שאני מקווה שזה יקרה בקרוב. נראה רק מתי.

 



 

אלה כמובן לא כל הבחורים שאני מכיר ונפגש איתם, אלה רק כמה שהחוט המקשר ביניהם הוא התסכולים שהם גרמו לי או שאני גרמתי להם. כולם רוצים עוד. גם אני רוצה עוד. ולכבוד כל רוצי העוד הזה ותסכוליהם, החלטתי הפעם להקדיש את השיר עוד של נתן גושן, שיר שאני מאוד אוהב:


 


 


ובעודי כותב את השורות האלה וברקע מתנגן השיר "עוד", מתקשר אלי בטלפון דותן, האתיופי המיתולוגי. הוא רצה לדעת אם נפגש היום כי עוד לא התקשרתי אליו. ענין של אי הבנה של מי אמור להתקשר למי ומתי. טוב שלקח יוזמה והתקשר בעצמו. אז אנחנו נפגש, אני רק מחכה לתשובה מתי בדיוק הוא יגיע הביתה כדי שאדע לצאת לדרך. היה כייף לשמוע את קולו. יש לו קול שמעורר בי זכרונות נעימים. קול יפה. קול חם. האם יהיה חם כשניפגש? נדע בהמשך...


 


נכתב על ידי , 22/10/2015 11:33   בקטגוריות אירוטי, אמת, אנרגיה מינית, אסוציאציות, בין תדמיות למציאות, גייז, הומואים, הזדמנות שניה, הפתעות בחיים, התמדה, התמסרות, התפרפרויות, התרגשות, זיונים זה לא הכל, חיפוש, חרמנות, מוסיקה, מחמאות, משיכה, יזיזות, סקס, פגישה, פיתוי, פנטזיות, ציפיות, רגשות, תסכולים, תקווה, תשוקה, אהבה ויחסים, זין  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אתה אדם שקל להתאהב בו, וזה בעיה



בזמן האחרון בווריאציה כזו או אחרת קיבלתי את המסר הזה מכמה אנשים שונים. החל מדותן שנעלם שוב אחרי שאמר לי שמתחיל להתאהב בי, המשך באחד מיזיזי הטובים, מרוקאי סקסי חטוב וחמוד בן שלושים וקצת שאמר לי שבטח שמתי לב שהוא קצת מתרחק בזמן האחרון, כי ככה זה אצלו שהוא מתקרב יותר מדי למישהו שטוב לו איתו, ולקינוח זה היה גם עם הערסון הנערי בן ה- 19 שהכרתי לאחרונה. לו שמורה זכות היוצרים על המשפט המדויק הזה שאמר לי אתמול כשהזדיינו בפעם השניה: "אתה אדם שקל להתאהב בו, וזה בעיה". הוא אף רמז עבה שכשהוא מרגיש ככה הוא פתאום יכול להעלם באופן חד. "תופעה מוכרת", אמרתי לו בעצב, כשאני נזכר בתעתועי דותן.

 

מצד אחד זה מחמיא לי שבחורים מוצאים בי משהו מיוחד שמעורר אצלם דבר מה נוסף מעבר לתשוקה לזין שלי, אבל מצד שלי זה פאקינג דופק לי את הזיונים. קשה למצוא את שביל הזהב, אבל תמיד טוב שהקשר הוא יותר מסקס נטו. בכל מקרה, גם כשרק סקס, אני אוהב שיהיה חם חושני ואינטימי ולא משהו קר מיכני וטכני. לגבי הערסון החמוד, אני מקווה שיקח לו זמן עד שיגיע לנקודה הזו שבה הוא ירצה להתרחק בגלל סכנת ההתאהבות, או שלא יגיע לנקודה הזו בכלל, כדי שנוכל ליהנות מסקס חם חושני וטוב גם בהמשך.

 

לגופו של ענין היה איתו מפגש סקסי טוב, שכלל נשיקות לוהטות, הרבה מגע וגם סקס כמובן, אבל לא הייתי במיטבי. נראה לי שעליתי על בעיה שקצת מפריעה לי במפגשים איתו, ועכשיו כשזיהיתי אותה, יהיה יותר קל למצוא לה פתרון. הבעיה היא שכשאנחנו נפגשים הוא מתחיל לחרמן אותי, הליבידו מתעורר ואז כשהוא בשיא, הוא פורש להתנקות באופן יסודי, דבר שלוקח לו חצי שעה או שעה, שבמהלכן אני עובר לפאזה אחרת שקשה לי להתרומם ממנה שוב לשיאים שהיו בתחילת המפגש. הפרישה שלו להתנקות היא חיונית בגלל שאני בא לקחת אותו בסיום יום העבודה ואין לו אפשרות לעשות את זה קודם, אבל ידעתי שאני צריך למצוא לזה פתרון מוצלח יותר.

 

בפגישה השניה שלנו זה לקח לו הרבה יותר מדי זמן, והרגשתי קצת פספוס שלא הייתי אחר כך בשיא. אמנם זיינתי אותו, נהניתי, והוא גם נהנה מאד והשפריץ בעוצמה רבה, אבל זה לא היה מה שזה יכול היה להיות. בפעם הבאה אני לא אזרום עם החרמנות שלו בתחילת הפגישה. אני אעצור. אני מקסימום אתן לו נשיקה וחיבוק חם ואשלח אותו להתנקות, כך שאשאיר אותו "רעב" וגם את עצמי. מקווה שככה יהיה סקס מוצלח יותר, לוהט יותר וארוך יותר, כמו שאני אוהב. הוא מדליק אותי ונראה לי שיש עוד פוטנציאל לסקס עוד יותר מוצלח איתו, אז כדאי לנסות.   

 

והפעם חשבתי על השיר Can't Help Falling In Love, אבל מאחר והתלבטתי בין גרסתו הקלאסית של אלביס פרסלי משנת 1961 לבין גרסת הכיסוי החביבה עלי בסגנון הרגאיי של UB40 משנת 1993, שמתי פה את שתיהן:

 

)

 

 

)

נכתב על ידי , 13/3/2014 11:41   בקטגוריות התאהבות, אינטימיות, אירוטי, אמת, אנרגיה מינית, אסוציאציות, גייז, גמירות, הומואים, התפרפרויות, זין, זיונים זה לא הכל, חוקן, חרמנות, מוסיקה, משיכה, סטוצים, סקס, פגישה, צעירים, רגשות, שחומים, תמונות, תשוקה, אהבה ויחסים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
568,325
הבלוג משוייך לקטגוריות: גאווה , סקס ויצרים , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפילבוקס אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פילבוקס ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)