לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

פילבוקס


חוויות, דעות, סיפורי סקס, אירוטיקה ואהבה שכתבתי על גייז וביסקסואלים, שירים שאהבתי ותמונות שאספתי, הכל לפי מצב הרוח והחשק.
Avatarכינוי: 

מין: זכר

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2017    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

ורק אני נאיבי שכמותי




 

דני, 25, היה היזיז הכי טוב שלי, הסקס הכי טוב, שלמרות שנמשך כבר קרוב לשנתיים, תמיד היה מוצלח מושך ומחרמן כמו בפעם הראשונה ואולי אף יותר. זה מוזר כי זה בדרך כלל לא קורה לי. גם בחור שמחרמן אותי מאוד בפעם הראשונה או השניה, עם הזמן שוקע לשגרה ולשבלוניות. כשהחידוש שבו פג, אז גם חרמנותי עליו צוללת ויכולה לשוב רק לאחר הפסקה של חודשים או איזה שהוא טוויסט חדש בסקס איתו. עם דני זה לא היה כך. אפילו כשלא היו טוויסטים או חידושים, ואפילו כשהזיון בפעם אחת היה די דומה לזה שבפעם הקודמת, כל פעם שהזדיינו נהניתי בטירוף. 

 

חדי העין שביניכם אולי שמו לב לכך שכתבתי על דני בלשון עבר, שהוא "היה". הסיבה לכך היא שהסיפור ביננו נגמר, זמנית או סופית, אני עדיין לא יודע, אבל בשלב זה הוא נגמר. כשהוא נגמר הייתי צריך להתפכח מכמה אשליות בקשר לדני, אשליות שכל מי שאני מכיר תמיד אומר לי להתפכח מהן, שאסור להאמין לאף אחד ואסור לסמוך על אף אחד, אבל אני נשאר נאיבי שכמותי, מאמין וטועה, מאמין ומתאכזב. ועל מה ולמה?

 

דני היה לכאורה הבחור הכי "בטוח". בחור עמוק בארון שאף אחד מסביבתו הקרובה, משפחתו וחבריו לא יודע עליו. מבחינתו של דני, אם מישהו יידע, זה הסוף עבורו. דני היה גם ממשפחה דתית. הוא עצמו אולי כבר לא היה דתי ממש, אבל הלך לשיעורי תורה פה ושם ולא ממש נפרד עד הסוף מההוויה הדתית. באיזה שהוא מקום, בחור שבא מההוויה הזאת גם נראה לי יותר בטוח. דני גם אהב את העובדה שאני נשוי. זה נתן לו מבחינתו מגננה מסוימת, כי לדבריו לא רצה להיות עם אנשים ששוחים עמוק בביצה ההומואית התל אביבית. אדם רגיל נשוי, מיין-סטרימי כזה, כפי שהייתי בעיניו היה משהו נוח עבורו. דני חיפש אנשים טובים שהוא יכול לסמוך עליהם, וראה בי אדם כזה. מהבחינה הזו, אולי אין לי מה לכעוס על השקרים שהוא מכר לי כי אני מכרתי לו לא פחות ואולי אף יותר. אמנם דני ידע שאני נפגש גם עם אחרים, אבל לא ידע את המידה וההיקף. אני מניח שאם היה יודע, היה מעיף אותי לכל הרוחות כבר מזמן, למרות שאמר לי לא פעם שהזיון איתי כל כך טוב לו, כל כך מעולה שכל פעם שנפגשים הוא מצטער שאנחנו לא נפגשים יותר.

 

דני, בארוניתו העמוקה, אמר לי כבר בתחילת הדרך כי מלבדי הוא נפגש עם עוד בחור קבוע אחד או שניים. אחרי כמה חודשים אמר שהפסיק להפגש עם אחרים, שאני מתאים לו ומספיק לו, למרות שהוא יודע שאני נפגש גם עם אחרים. אהבתי את זה שאני היחיד והמיוחד שלו. אהבתי את זה שאמר לי שכשהוא לא יכול להפגש איתי הוא לא מחפש זיונים אחרים כמו כל הומו טיפוסי, אלא מביא ביד וממשיך הלאה. באמת שהאמנתי בזה. אולי בשנת לימודיו הקודמת זה גם היה נכון, כי אז היה לו הרבה יותר זמן פנוי להפגש איתי בשעות שאני יכול. לעומת זאת בשנת לימודיו הנוכחית, לדני היה הרבה פחות זמן פנוי בשעות היום. כמעט שלא. אם הוא יכול היה להפגש זה היה בקושי פעם בחודש, ולפעמים אפילו פחות. הפגישות השנה קרו כמעט תמיד בשעות הערב או הלילה, בהן הרבה יותר קשה לי להתפנות, מה שגרם למפגשים ביננו להתרחק זה מזה יותר ויותר. מצד שני ראיתי במשך חודשים רבים דני אפילו לא נכנס לאטרף, אז לתומי חשבתי שהוא מסתפק רק בי. שכחתי שיש לו גם יזיזים מהעבר שהוא לא צריך את אטרף בשביל להפגש איתם. לא שאלתי כדי לא להשאל על ידו עם מי וכמה אני עצמי נפגש, רק הצטערתי שכל כך קשה לנו להפגש בתדירות יותר גבוהה.

 

כשדני החל לגלות פעילות מחודשת באטרף בחודשים האחרונים, הוא טען שהוא נכנס מדי פעם רק לבדוק הודעות ולענות. הוא גם אמר לי שבקושי יש לו זמן להפגש ובטח שלא להכיר בחורים חדשים. בגילי, הייתי צריך כבר מזמן לאבד את התמימות שלי, אבל מה לעשות שלא איבדתי אותה עדיין והאמנתי גם לזה. דני לא היה בן זוג שלי ולא חבר שלי, הוא לא חייב לי כלום, גם לא הסברים, אז לא יודע למה ציפיתי ממנו למשהו אחר מאשר רצון טבעי לגיוון בסקס. התמכרתי לרעיון שאני לא רק, אולי, הזיון הכי טוב שלו, אלא גם הזיון היחידי שלו. אפילו חשבתי לבוא ולומר לו שאולי נמצא איזו דרך שנוכל להפגש באופן קבוע כל שבוע. חשבתי לומר לו שאז, מצידי, אני לא צריך לא אטרף ולא בחורים אחרים, כי פשוט טוב לי בסקס איתו ואני לא צריך שום דבר אחר. חשבתי על זה ופינטזתי על זה, אבל לא אמרתי כלום כי ידעתי שזה לא ריאלי כל עוד הוא כזה עסוק בלימודים.

 

קשה לי להסביר מה היה כל כך טוב בסקס עם דני, אבל אנסה. אני מניח שזה מתחיל במראה הנערי הרזה מאוד שלו, שמעולם לא שבעתי ממנו. גם לישבן הקטן שלו היה חלק לא מבוטל בזה. באופן אבסורדי משהו, למרות שהוא חלק רק מהמותניים ומעלה ומאוד שעיר מהמתניים ומטה, זה אפילו הגביר את המשיכה שלי אליו, למרות שבעיקרון אני מעדיף בחורים חלקים. גם לעיני הירוקות היפות והצוחקות ולחוש ההומור וחדות לשונו היה חלק בכך. גם לנשיקותיו המתוקות מדבש ולמגע ידיו המרפרף שנעם לי מאוד. בסקס עצמו גם לאוראלי המדהים שהוא ידע לתת לי עמוק לגרון וגם לאופן שבו הוא נחדר על ידי. אצלי דני, בתחילת החדירה קצת קשה לו להפתח. עיניו עצומות ואני רואה את הקושי בו הוא משחיל את עצמו בהדרגה על הזין שלי, אבל אחר כך נפתח ונותן לי להשתולל בתוכו, נהנה מזה מאוד ומראה לי שהוא נהנה מזה בגניחותיו העמוקות של שמי המבוטא על ידו בערגה חרמנית כה עמוקה. בכל היכרויותי, אני לא זוכר בחור שנתן לי לעשות בסקס כל מה שאני רוצה, איך שאני רוצה וכמה שאני רוצה, כמו דני, ואף הראה לי שהוא נהנה מזה כל כך.

 

מי שקורא את כל התיאור הזה אולי יטעה לחשוב שהתאהבתי בו, אבל לא. זה לא קרה. זה גם לא יכול לקרות אצלי באופן חד צדדי. כדי שאתאהב במישהו אני חייב להרגיש שגם הוא מרגיש כלפי משהו, אחרת אני לא מתחיל לפסוע בארץ האהבה הזו. אז לא אהבתי אותו, אבל אהבתי בכל נימי גופי את הסקס המדהים איתו, ואת זה במיוחד כל כך קשה לי לאבד.

 

כמעט חודשיים עברו מאז פגישתי האחרונה עם דני. זה התחיל בשבועיים שלושה שבהם אני לא הייתי בראש לפגישות, אחרי הלילה המסוייט ההוא שהיה לי עם נאור. זה המשיך בלחץ של דני בלימודים ובבחינה חשובה מאוד שבשבועיים שלפני הבחינה הוא אמר לי שאין לו זמן להפגש והוא בקושי יוצא מהבית אלא רק לומד, אז חיכיתי. פה ושם המשכתי לנסות לפתות אותו לעשות איזו הפסקת סקס טובה ולחזור ללמוד. פה ושם ניסיתי לעורר את חרמנותו ולהביא אותו להזדיין איתי, אבל לא הצלחתי. בעצם אולי הצלחתי לעורר את חרמנותו, אבל מישהו אחר קצר את הפירות כשחרמנותו התעוררה, וזה מה שבעצם גמר את הסיפור שלנו, ותיכף אספר למה ואיך.

 

ספרתי את הימים עד הבחינה הגדולה ההיא של דני. כשניסיתי לפניה פה ושם לפתות אותו לפגישה וסורבתי, דני התמיד בחרמנותו כלפי במשפטים כמו: "לא לא די. אתה מדליק אותי וזה מוציא אותי מריכוז" או ביום אחר: "חחח... הייתי רוצה אבל אי אפשר", אבל בין לבין דני עשה את הטעות שלו שגמרה ביננו את הסיפור, לפחות לעת עתה.

 

כששלחתי לו הודעה אחרי הבחינה והוא לא הגיב קצת התפלאתי. כשהוא המשיך להתעלם, ולא עט עלי עם חרמנותו הכבושה, זה לא היה דני שאני מכיר. כשביקשתי ממנו להתקשר והוא ענה ש"מחר" או "לא כרגע", הייתי סבלני וחיכיתי. כשאחרי יום או יומיים הוא אמר שנדבר אחר הצהרים, שאלתי אם להכין גם תירוץ לפגישה בערב, אבל דני ענה באופן מוזר: "לא. אתה תבין כשנדבר". באותו רגע התחלתי לחשוש שקרה משהו, אך עדיין לא ידעתי מה. המתח התגבר כשהוא לא התקשר בסופו של דבר, אבל סימס לי: "אביב, אנחנו לא נוכל להיפגש בתקופה הקרובה. כשנדבר תבין למה" הדמיון שלי כבר התחיל להתפרע לאפשרויות כאלה ואחרות. אפילו הכנתי לעצמי רשימה מה אולי קרה, וזו היתה הרשימה:

 

1. הוא נפגש עם מישהו חדש הזדיין איתו בלי קונדום ועכשיו צריך לחכות. 

2. הוא הכיר מישהו חדש ולא יודע מה יהיה ובינתיים לא יכול להפגש.

3. התחיל לצאת עם איזו בחורה והוא חייב לשכוח מפיתויים גבריים בינתיים.

4. בעיות בלימודים. נכשל בבחינות. העתיד שלו בסכנה.

5. מצב בריאותי. STD?

6. סכנת אאוטינג. חושדים בו.

7. מצב משפחתי. מישהו נפטר? אבל?

 

לקח לדני עוד יומיים עד שהוא הצליח למצוא את ההזמנות לדבר איתי בטלפון, ואז הוא הטיל את הפצצה. דני סיפר לי באופן ישיר וגלוי שהוא עשה שטות גדולה. שלפני שבוע וחצי, בשעת לילה מאוחרת כשגברה עליו חרמנותו הוא נפגש והזדיין עם בחור בגילו. לא רק זה, אלא  שהוא אף הזדיין איתו בלי קונדום. דני סיפר לי שלפני הסקס הוא שאל את הבחור את הבחור אם הוא "נקי" והבחור אמר לו שכן. שהבחור נראה לו בחור טוב ורגיל, אבל אחרי ארבעה ימים הבחור סיפר לו שהוא נשא!!! התירוץ של הבחור היה שכשדני הסכים להזדיין יתו בלי קונדום הוא הניח שגם הוא נשא. תירוץ דבילי לאור שאלתו של דני אם הוא "נקי" ותירוץ דבילי גם כי נשאים לא יכולים להזדיין חופשי גם עם נשאים אחרים כי יש זנים שונים של נגיף ה- HIV ונשא עלול לגרום נזק בריאותי חמור גם לנשא אחר. כך או כך, דני סיפר שמיד לאחר שנודע לו, הוא ניגש לקבל טיפול מונע ושבחודש - חודשיים הקרובים הוא לוקח את הכדורים לטיפול המונע הזה, שהוא משהו לא ממש נעים וגורם לבחילות ועוד כל מיני תופעות לוואי. דני סיפר שהרופאים אמרו לו שהעובדה שהבחור הוא נשא מטופל, מפחיתה מאוד את סכנת ההדבקות אולי קרוב לאפס. הם גם ציינו שהעובדה שהבחור לא גמר בתוכו משפרת סיכויים שהוא לא נדבק. אבל קרוב לאפס זה לא אפס ולכן צריך את הטיפול המונע.

 

דני אמר שהשטות הגדולה שהוא עשה גרמה לו להבין שאי אפשר לסמוך על אף אחד. שעל השטות הזו הוא משלם עכשיו ביוקר, אבל בשום אופן לא רצה להעמיד גם אותי בסיכון ולכן היה ברור לו שלא יוכל להפגש איתי ושכמובן יספר לי על כל הענין. שאלתי את דני אם בכל התקופה שאנחנו מכירים הוא נפגש עם אחרים, ודני הודה שאכן נפגש, אבל רק עם יזיזים קבועים שמכיר מהעבר. ביקשתי שיאמר לי עם יד על הלב אם עשה סקס לא מוגן עם עוד מישהו לפני כן, והוא נשבע לי שלא. שרק עם הבחור הזה שעשה איתו את השטות הכל כך גדולה הזו לפני שבוע וחצי. דני גם אמר שבבי"ח מיד בדקו אותו ומצאו שהוא נקי, אבל כמובן שהבדיקה הזו משקפת את מצבו 7 שבועות לפני הבדיקה ולא את מצבו הנוכחי.

 

הודיתי לדני על גילוי הלב שלו ועל זה שאזר אומץ וסיפר לי על מה שקרה, כי זה לא דבר מובן מאליו. הרי הוא יכול היה להתחמק מפגישה איתי או לומר לי שסתם לא בא לו להפגש יותר וכך לעולם לא הייתי יודע, אך דני אמר שמבחינתו לא היתה שום אפשרות אחרת אלא לספר לי. אמרתי לו שאני מעריך אותו מאוד על כך. איחלתי לו שיעבור את הכל בשלום וביקשתי שיעדכן אותו מה קורה איתו. יהיה מה שיהיה, ברור לי שאף אם נחזור להפגש, זה כבר לעולם לא יחזור להיות מה שהיה, כי משהו נסדק ואולי נשבר באופן שבו אני רואה אותו. כמה חבל.

 

סוף הסיפור הותיר אותי עם טעם מריר מאוד בפה. כל ההתנהלות הזו של בחורים שלמרות שהם יודעים שהם נשאים, מקיימים מין לא מוגן עם בחורים (בתירוץ שאם בחור מקיים מין לא מוגן כנראה שגם הוא נשא) פשוט נראה לי מזעזע. מילא יש בחורים שאולי נשאים ולא מודעים לזה שהן נשאים וזה גרוע כשלעצמו, אבל מישהו שיודע ולמרות זאת עושה מין לא מוגן הוא סוג של רוצח. מזל שהוא בכלל סיפר לדני, אם כי עשה זאת רק אחרי ארבעה ימים. אני מחזיק אצבעות לדני שייצא מזה בשלום, אבל דברים כאלה מעוררים בי את החרטה שנכנסתי בכלל לכל הסיפור הזה של סקס עם בנים, רק שעכשיו כבר מאוחר מדי. אחרי שטעמתי את הטעם, אני כבר שבוי. מכור. אבוד...

 

 

הפעם החלטתי לסיים עם שני שירים, האחד לדני והשני לי.

 

הראשון מוקדש מעומק הזין לדני, שאולי הלך לי ללא שוב: Elton Jonh - Daniel, משנת 1973:

 

 

והשני מוקדש מעומק המוח לעצמי: יעל לוי - בלדה לנאיבית, משנת 1979:

 

 

נכתב על ידי , 6/6/2012 10:44   בקטגוריות אוננות וחרמנות, אוראלי, אירוטי, אכזבה, אכפתיות, אמון, אמת, אנאלי, אנרגיה מינית, אסוציאציות, בין תדמיות למציאות, גבולות, גייז, געגועים, דאגות, הומואים, התפרפרויות, וידוי, חרטה, חרמנות, חששות, טעויות, יזיזות, מוסיקה, מחויבות, משיכה, סבלנות, סטוצים, סקס, עיניים ירוקות..., עצב, פיתוי, פנטזיות, ציפיות, צעירים, שחיף, רזים, תובנות, תהיות, תמונות, תסכולים, תשוקה, אהבה ויחסים  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של פילבוקס ב-24/6/2012 19:57
 



הוא אוהב את הדרך שאני מבטא אהבה - I just wanna feel חלק יא'


 

כן, אני ושחר, 35, כבר שכבנו. לא, זה עדיין לא היה טוב כמו שאני רוצה שזה יהיה וכמו שאני יודע שזה יכול להיות, כי שחר עצר וקטע את זה בדיוק ברגע שהתחלנו לתפוס תאוצה. שחר חרדתי מאוד לענין מחלות, אז אפילו שעשינו את זה עם קונדום יש דברים שהוא לא מוכן לעשות. סקס מוגבל כזה וחלקי כזה הוא לא מה שאני ממש רוצה ולא משהו שאני מרגיש טוב במיוחד איתו, אבל זה מה יש בינתיים.

 

שחר אומר שהוא אף פעם לא עושה סקס, אפילו שמדובר בסקס מוגן, אלא אחרי בדיקות ובדיקות חוזרות אחרי חודשיים, אבל איתי הוא חרג מהכלל הזה, אמנם באופן חלקי, אבל חרג. האם הוא עשה את זה רק בגלל שאני מחרמן אותו כל כך או שזה אומר שהוא נקשר אלי? עדיין אינני יודע. אני מקווה שזו הסיבה השניה.

 

שחר התנצל שהוא לא היה משוחרר כמו שאני אוהב בסקס, שהוא גמר ועצר אותי מלהמשיך, שהוא לא עושה דברים מסוימים וכובל אותי כך. אמרתי לו שאני מבין. אמרתי לו שאני שמח שהוא נהנה ושהסקס אינו הדבר החשוב ביותר ביננו ושיש לי סבלנות לחכות. שחר חייך והבטיח שיפצה אותי בגדול אחר כך. נו טוב, שיהיה. לתקופת הביניים הזו אני כנראה אמצא פתרונות אחרים, כי את הצורך הגופני צריך עדיין לספק איכשהו.

 

אמרתי לשחר שהרבה יותר חשוב לי זה שיפתח את הלב שלו בפני, שיהיה שקוף בפני, שיתן לי הרגשה שאכן נכנסתי לחייו ולא רק שנכנסנו למיטה יחד. אמרתי לו שאני מחפש איתו משהו שונה לגמרי, והוא אמר שהוא יודע ושגם הוא רוצה את זה אבל יקח לו זמן. המשכתי לחבק ללטף ולהתנשק איתו ללא הרף גם אחרי הסקס, וגם לדבר. שחר  חייך ואמר לי שהוא אוהב את הדרך שאני מבטא אהבה, ואני אמרתי לו שאני אוהב שהוא אומר את זה. מאוחר יותר כשסיפרתי על כך לידידי לירון, 25, הוא אמר: "משפט יפה, אבל ברור שיאהב את הדרך שאתה מבטא אהבה ואת הדרך שאתה עושה אהבה" ויכולתי ממש להרגיש אותו מחייך שם מצידו השני של קו הטלפון.

 

כבר באותו יום הלכתי לעשות בדיקות, ששחר יהיה קצת יותר רגוע. הבדיקות יצאו תקינות למרות שהן משקפות את המצב של חודשיים לאחור. בעוד חודשיים אעשה בדיקות חוזרות, וגם שחר. אולי אז הוא ירגיש חופשי ומשוחרר איתי בסקס, אבל אני מקווה שהרבה קודם לכן הוא ירגיש חופשי ומשוחרר איתי מהבחינות האחרות. שחר עצמו אומר שזה באמת לא לעניין שאין לי את הטלפון שלו. אומר, אבל בינתיים לא נותן, כי אז הוא ירגיש שקוף לגמרי ויש לו עדיין מעצורים נפשיים לעשות זאת. אמרתי לו שקשר טוב ואמיתי חייב להיות מבוסס על הדדיות, והוא יודע זאת. מפלס החרדות שלו יורד אט אז ככל שאנחנו מכירים יותר, וזו רק שאלה של זמן עד שזה יגיע. כשזה יגיע אדע שעלינו על דרך חדשה, אני רק מקווה שזה לא יקח לו יותר מדי זמן להגיע לשם.

 

והפעם רשות הדיבור לשירו של בוב מארלי משנת 1977 - Is this love:

 

 

נכתב על ידי , 9/3/2010 06:18   בקטגוריות אינטימיות, אירוטי, אנרגיה מינית, אסוציאציות, בהירים, בין תדמיות למציאות, גבולות, גייז, דאגות, הרהורים, התחלות קשות, זיונים זה לא הכל, חושניות, חרמנות, חששות, ליטופים, מוסיקה, משיכה, נשיקות, סבלנות, סקס, פגישה, ציפיות, רגשות, תמונות, תשוקה, תקווה, אהבה ויחסים  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של פילבוקס ב-18/3/2010 21:42
 



על תשוקה ורגישות


 

 

כל מי שקרא על מסע הזיונים שלי בשנה האחרונה אולי חושב בטעות שאני איזה רב שגלן סטוציונר שמה שמעניין אותו זה רק הזיון והפורקן הרגעי, אבל האמת שזו רק כסות שטחית שמכסה על רגישות יתר. יש כנראה דברים שאני סוחב איתי שנים ולא יעזור כלום. לא יעזור כמה אצליח, לא יעזור כמה סקס יהיה לי עם בחורים טובים ומוצלחים, לא יעזור כמה מחמאות ופרגון אקבל, תמיד ארגיש בחוסר, תמיד אצטרך עוד, תמיד אחפש משהו שיתן לי להרגיש בטוח, במיוחד כשמדובר במי שחשוב לי.

 

בכל רגע קטן שבו אינני מקבל את זה, מצב הרוח שלי מתחיל להשתנות לרעה, האופטימיות הנצחית מתחילה להסדק והסקפטיות מתחילה להתגנב פנימה. כמו פרח שאם לא ישקו אותו כל יום, פשוט ינבול. באותם רגעים קצת אפלים אני מרגיש דחף לחזור למחוזות המוכרים של הסטוצים, הרדיפה אחר בחורים חדשים, חדוות החיזור והפיתוי עם עוד בחור ועוד זיון. 

 

אפי מתחיל להיות מישהו כזה שכל מעשה או חוסר מעשה מצידו, כל שיחה או שתיקה מכיוונו, מעלים ומפילים את מצב רוחי. אני יותר מדי רגיש, דמאיט, אבל זה מה שאני. אחרי יומיים וקצת שכמה עננים החלו להאפיל את שמי האופטימיות שלי, אחרי כל מיני בעיות תקשורת שגרמו לי לראות צל הרים כהרים, ואחרי התלבטות אם אחרי כמה הודעות ששלחתי לו במסנג'ר ולא נענו יש טעם להתקשר או שזה יהיה כבר מוגזם, החלטתי להתקשר. קולו בטלפון סילק את העננים ברגע. "כן, ראיתי את ההודעות שלך" הוא אמר, "אבל אני גולש מהנייד וכל רגע התנתק לי" הוא אמר ואף הסביר שהוא בעבודה עכשיו ושיהיה בקשר אחרי העבודה ואני התחלתי להרגע.

 

כל רגישות היתר הזו שלי, שמוסוות היטב מאחורי התנהגותי החיצונית, הזכירה לי את שירו המקסים של סטינג Fragile  שאפשר לראות כאן:

 

 

 


 

ובאמצע היום הקצת נאחס הזה החלטתי לנסוע לראות פרצוף ידידותי, ארי הירושלמי. הוא קיבל אותי בהרבה חום וחיבה. סיפר לי על כמה התפתחויות חיוביות בחייו וניסה לומר לי להפסיק לחשוב יותר מדי על כל דבר שקורה או לא קורה עם אפי. "אתה סתם מכניס את עצמך לסרטים" הוא אמר לי. אני יודע שהוא צודק, אני יודע שאני חייב להפסיק לייחס חשיבות יותר מדי גדולה לכל דבר קטן, אבל קשה לי להשתנות. ארי דאג לי בעוד אופן. הוא הבחין בחרמנותי הרבה אחרי כמה ימים שלא נפגשתי עם אפי וצחק על זה שעומד לי כל הזמן כמו נער צעיר למרות שכבר מזמן עברתי את הגיל. הפיתוי להשתחרר איתו היה גדול. הרי הוא ארי המוכר והחביב. ארי שישמח לסקס איתי בכל רגע שאומר לו. ארי שחרמן עלי בדרך כלל וידעתי שגם הפעם הוא מת לשלוף לי את הזין החם, לנגוע בו, להכניס אותו לפיו או לרכב עליו, אבל הוא נמנע מלעשות זאת. אם הוא היה מנסה, אני לא יודע אם הייתי עומד בפיתוי, אבל ארי תפס אחריות בשביל שנינו. מלבד חיבוקים חמים וקצת נשיקות חיבה, הוא לא המשיך הלאה. גם אני לא. "יש לך את אפי" הוא צחק ואמר לי. "אני מקווה" אמרתי לו, "אני מאוד מקווה".

 

ידידותו של ארי חשובה לי, חבל שנהרוס אותה בסקס של פורקן סתמי כששנינו יודעים שהראש שלי עכשיו עם אפי. אם היינו עושים את זה הייתי כועס על עצמי ואולי גם קצת על ארי, אז טוב שהוא היה שם למנוע משנינו לעשות את הטעות הזאת. חיבקתי אותו בחום, פרעתי בידי את שיערו החלק והמרהיב, התנשקנו לפרידה ושמחתי שיש לי ידיד טוב כמוהו לעודד אותי ברגעים של עצב. ומה יכול להיות יותר מתאים לארי הירושלמי מאשר השיר של קרול קינג You've Got a Friend?

 

 

 

 

 


 

בערב אפי אמר לי שהוא עצוב. מסתבר שעקב המיתון צמצמו לו את המשרה בחצי וגם המחשב התקלקל לו יום אחד אחרי שחזר מתיקון.  "אולי אני יכול לעודד אותך במשהו? בא לך להפגש?" שאלתי אותו ואפי שמח. קבענו להפגש למחרת בצהרים בתל אביב כי הייתי אמור לסיים שם איזו פגישת עבודה באותו זמן. כשפגשתי את אפי סוף סוף, זו היתה הפגישה הרביעית שלנו בשבוע האחרון. אחרי כמה ימים שלא ראיתי אותו ממש התגעגעתי, אולי גם הוא במידה מסוימת. אני לא יכול שלא להרעיף עליו מחמאות ואכן הרעפתי, אולי קצת יותר מדי. "בסוף אני עוד אחשוב שאני מיוחד או משהו" אמר אפי בחיוך. "אתה באמת מיוחד, חמוד, נחמד, סימפטי, מקסים וסקסי..." אמרתי לו והתנשקנו שוב. הלכנו להסתובב קצת, אכלנו משהו ואחר כך נסענו לאיזו חנות גאדג'טים שאפי מאוד אוהב ושבדרך עלה בדעתו לשאול אם הם מחפשים שם עובדים. לשמחתו אכן מחפשים שם עובדים וכנראה שלאפי יש את הרקע והכישורים שהם מחפשים. הוא ישלח להם קורות חיים במייל ושנינו מקווים לטוב. הכי כיף שעננת העצב הוסרה ממנו והחיוך חזר להאיר את פניו החמודות. מלבד ליטופי ידיים ונשיקות לא קרה ביננו שום דבר אירוטי נוסף בפגישה הזאת אבל היה כיף גדול אפילו רק להיות איתו. המתח המיני ביננו עלה ועלה, לפחות אצלי. אחר כך הבנתי שכנראה גם אצל אפי, אבל הוא הרבה יותר מינורי ומרומז ממני בהתבטאויותיו.

 

אפי שאמר שממש שימחתי אותו היום ואני אמרתי לו שאני כבר משתוקק להיות איתו גם בדרך אחרת. אפי, חובב שירי שנות השמונים, חייך והתחיל לזמרר לי את שירה של סמנתה פוקס Touch Me כרמז לפגישה הבאה שלנו, שאני מקווה שתקרה ממש בקרוב. שיר קיטשי, אבל מתאים. כשאני חושב על הפגישה הבאה עם אפי, על הרגע שנתפשט ונוכל לגעת סוף סוף זה בזה כמו שצריך, על גופו שאני כל כך אוהב ועל הקסם המיוחד שלו זה עושה לי ממש חם... אז שיהיה Touch Me:

 

 

 

 

נכתב על ידי , 10/2/2009 14:46   בקטגוריות אירוטי, אמת, אסוציאציות, גבולות, גייז, געגועים, הומואים, הרהורים, זיונים זה לא הכל, חיבוקים, חרמנות, מוסיקה, מצב רוח, משיכה, נשיקות, פיתוי, רגשות, תובנות, תמונות, תקווה, תשוקה, אהבה ויחסים, שנות ה- 80  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של dademon ב-12/2/2009 15:06
 




דפים:  
568,887
הבלוג משוייך לקטגוריות: גאווה , סקס ויצרים , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפילבוקס אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פילבוקס ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)