לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

פילבוקס


חוויות, דעות, סיפורי סקס, אירוטיקה ואהבה שכתבתי על גייז וביסקסואלים, שירים שאהבתי ותמונות שאספתי, הכל לפי מצב הרוח והחשק.
Avatarכינוי: 

מין: זכר

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2010    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

10/2010

על תשובה והתחברות


 

התלבטתי הרבה כיצד להגיב כשתגיע לבסוף השיחה מדותן. הכרחתי את עצמי לנהוג איפוק ולא לזרוק עליו מייד את כל התסכולים והאכזבה העמוקה שלי. הכרחתי את עצמי למצוא דרך גם לשים את הדברים על השולחן וגם לא לתקוף ולהאשים. נתתי לו ליהנות מהספק ותהיתי מה יהיה לו לומר.

 

הדברים שאמר לי דותן בשיחה שהגיעה כעבור כמה ימים מלאי יסורים, אף שעוררו סימני שאלה חדשים, הסתדרו לי הרבה יותר טוב עם התדמית שלו כפי שלמדתי להכיר אותו בחצי השנה האחרונה. הדברים שאמר לי גם התחברו לי למשהו שאמר לי פעם ובזמנו לא ירדתי לסוף כוונתו.

 

זה היה לפני חודש - חודשיים, כששכבנו ערומים זה לצד זה אחרי סקס נפלא. הבטתי בגופו השחום המרהיב השרוע לצידי והתלהבתי לא מעט. אמרתי לו שחייבים לצלם אותו, לתפוס את הרגע, להנציח את הקסם הזה. דותן אמר לי אז משהו שבזמנו לא הבנתי: "עשיתי את זה פעם וזה רודף אותי עד היום". שאלתי אותו: "היית דוגמן או משהו?" ודותן נאנח ואמר "משהו... אבל לא אהבתי את זה" וביקש לא לדבר על כך יותר. חשבתי אז שמה שרודף אותו זה התחושה הלא נוחה של מסחור גופו מתקופת הדוגמנות שהוא דיבר עליה, אבל לא ידעתי שדותן התכוון אז למשהו אחר לגמרי, שהלך והתבהר לי בשיחה שנועדה לפתור את כל סימני השאלה שלי:

 

 

דותן: היי מה נשמע?

דותן: חשבתי עלייך הרבה :)

אני: הוי דותן דותן כמה אני חושב עליך בימים האחרונים...

דותן: מה קרה?

אני: לאן נעלמת? קרה משהו?

דותן: לא..סתם אחי מהצבא לא היה לו פלא והפלא שלי עדיין אצלו..

דותן: אצלי הכל בסדר..כל השבוע אני אצל ההורים שלי..

דותן: אני לא מרגיש טוב..

דותן: לא עליתי ללימודים..

דותן: לא עובד

דותן: פשוט לא מרגיש טוב

אני: קרה משהו מוזר מאוד

דותן: איפה?

אני: שמע ותגיד לי מה נראה לך שזה יכול להיות

אני: ראיתי שמחקת את הכרטיס שלך באטרף לפני כמה זמן

אני: וחיפשתי אם פתחת כרטיס חדש

אני: נתקלתי בכרטיס שנקרא "נדפק חזק26" של מישהו מהישוב שלך עם תמונה שלך... שמחפש טוחן אקטיבי לעכשיו ופשוט לא ידעתי מה זה... מישהו גונב לך תמונות?

דותן: אני יודע מזה לצערי..

דותן: זה מישהו שיצאתי איתו לדייט לפני שנה וחצי בערך..

דותן: היה ניסיון להיות יחד..ולא הלך..

דותן: הוא צלם אותי..כל מיני תמונות...

דותן: וכבר אמרו לי שהוא השתמש בזה..

דותן: ביקשתי ממנו להוריד והוא לא מסכים..רוצה שאחזור אליו...

אני: אוי...

דותן: עוד הרבה פנו אליי ותהו מה הדבר הזה..

דותן: כל כך לא מתאים לי..כל כך לא אופייני לי..

אני: נכון

דותן: אז החלטתי לסגור את כרטיס כדי שאולי שיראה שאני לא שם אז הוא יעיף את זה בעצמו..

דותן: הוא שולח לי אימיילים כל הזמן..

דותן: שולח לי הודעות בפייסבוק..

דותן: לא אכפת לי מאטרף..

דותן: אני רק מפחד כל הזמן שהוא יחשוף אותי להורים וכאלה..

דותן: הוא מכיר את המשפחה שלי..

דותן: הוא מתקשר אליי הרבה..

אני: אני רוצה לחבק אותך... דאגתי לך

דותן: בכל מקרה,

דותן: זה היסטוריה מבחינתי..מצטער שלא סיפרתי ונאלצת לראות את זה.

דותן: אני מתבייש מזה בטירוף..

דותן: כי הרבה אנשים תופסים ממני והם תהו מה פשר העניין..

דותן: מלבד כמה חברים טובים השאר לא מכירים את הסיפור.

דותן: אבל אני לא רוצה לדבר על זה בבקשה.

אני: וכל זה קרה בעיתוי הכי אומלל ששלחת לי הודעה שלא תהיה זמין כמה ימים ונעלמת... לא ידעתי מה לחשוב... הלב שלי דפק בטירוף כשראיתי את זה וכל הזמן חשבתי זה בטוח גנבו לך את התמונות... זכרתי שסיפרת לי פעם שהצטלמת ואין לך זכרון טוב מזה ... אני שמח שזה מאחורינו... מתגעגע אליך מאוד

דותן: אולי אחר הצהרים ... לסושי וחיבוק?

דותן: מה אומר? או שבעייתי... :)

אני: הייתי שמח היום. באמת שלא לסקס. לחיבוק, להיות איתך קצת וגם לאיזו הפתעה...

דותן: חיבוק מספיק לי... :)

אני: אז בוא נפגש נשמה

דותן: מתי הכי מאוחר שיכול?

אני: אני בערך ב- XX צריך להיות בבית. אשמח אפילו לפגישה קצרה... במיוחד לאור זה שאתה יוצא למילואים... אבל כמובן רק אם אתה ממש רוצה

דותן: אני אוכל רק בשעה YY להיות בבית... זה לא לחוץ לך בזמן?

אני: זה שווה כל רגע, אתה שווה כל רגע

דותן: איזה מותק אתה!

דותן: ובשעה ZZ וקצת תלך?

אני: כן, אבוא לשעה קלה

דותן: באמת קלה..

אני: אבל אני מחשב שזה 60 דקות

אני: 3600  שניות

אני: וכל אחת זהב

אני: כי אתה תהיה שם...

אני: וזה כל מה שחשוב

דותן: אין לי מילים..

דותן: באמת..

דותן: אני יוצא.

אני: טוב מותק שלי

דותן: ביי מותק כבר סופר את השעות

אני: ואני את הדקות :)

 

כשנפגשנו באמת שכבנו חבוקים זמן רב והתנשקנו. ידי לא הפסיקו ללטף אותו ודותן אמר לי שהליטופים שלי מחרמנים אותו. שנינו התחרמנו מזה מאוד, אבל לא הרגיש לי נכון להתחיל סקס באותו זמן. דותן עדיין לא חזר לאיתנו, ורציתי שזה לא יהיה עוד מפגש סקס, אלא משהו שונה.

 

"אתה חרמן? רוצה לחדור?" שאל דותן כשהרגיש בזין הזקור שלי. "לא" אמרתי לו ואז הוספתי: "זאת אומרת, אני מאוד רוצה, אבל אני אמנע מזה היום. היום רק חיבוקים חמים ונעימים, לא סקס". דותן אהב מאוד את התשובה, למרות שברגע יכולתי להדליק אותו לסקס ששנינו היינו נהנים ממנו.

 

"בוא נאכל קצת, הסושי מחכה" אמרתי לו, "אני צריך לדאוג לך שתתאושש". דותן חייך, אכל אולי חתיכה אחת אבל לא יכול היה לאכול עוד. "לא נורא, ישאר לך לשבת" אמרתי וכשהוא רצה שוב להשתרע על המיטה אמרתי לו שיחכה רגע כי יש לי משהו לתת לו, משהו שמחכה לו כבר מתחילת השבוע, כשהיינו אמורים לבלות יום שלם יחד. תיכננתי לתת לו את זה בנסיבות רומנטיות יותר, אבל לא רציתי לדחות את הרגע עוד. היה סיכוי שדותן יצא למילואים בתחילת שבוע הבא, אם לא יבטלו לו עקב מצבו הרפואי, ורציתי שיצא לשם כשאנחנו כבר אחרי הרגע הזה.

 

הושטתי יד אל התיק שלי והוצאתי משם את שקית המתנה.

"אתה לא עשית את זה..." אמר דותן וראיתי את ההתרגשות הגדולה על פניו.

"בוודאי שעשיתי" אמרתי לו "בדברים האלה אני טוטאלי..." והגשתי לו את הקופסה הקטנה העטופה בסרט מוזהב, שעליה כתבתי: "בטבעת זו"

"אני לא מסוגל לפתוח, תפתח אתה" הוא ביקש. משכתי את הסרט, הסרתי את המכסה ושלפתי את הטבעת היפיפיה מתוכו.

"אתה ממש עשית את זה" אמר דותן הנפעם והוסיף: "אתה באמת אוהב אותי... חשבתי שרק אני אוהב אותך..."

"בוודאי שאני אוהב..." אמרתי, "לא הבנת את זה עד היום?" וענדתי את הטבעת שהתאימה בהתאמה מושלמת לקמיצה שלו.

 

הטבעת היתה מושלמת ויפה על אצבעו, הרבה יותר מאשר בקופסה. התחבקנו חיבוק חם והתנשקנו. הרגשתי בהתרגשותו הגדולה של דותן. נדמה היה לי שאפילו עיניו נצצו קצת מדמעות אושר. אושר חלקי אמנם, כי אני לא רק איתו, אבל בכל זאת אושר שאנחנו מחויבים זה לזה. הרגשנו מחוברים זה לזה כפי שמעולם לא היינו. "אני כל כך אוהב אותך" הוא חזר ואמר לי... "וגם אני" אמרתי לו ונשקתי לעיניו היפות.

 

"נדבר הלילה במסנג'ר" אמר לי דותן ברגע הפרידה כשאנחנו מתחבקים ומתנשקים על סף הדלת ומתקשים להפרד זה מזה. האושר כבר הציץ מעבר לפינה. השינוי בגדול כבר עמד בפתח. שתיל האהבה הרענן שלנו נשתל זה עתה באדמה הצחיחה וחיכה למים, אך דווקא אז עמדנו להיות רחוקים זה מזה עקב יציאתו למילואים...

 

והפעם בחרתי את השיר Celine Dion - A New Day Has Come משנת 2002, שיר שדותן שלח לי בשיחתנו האחרונה ואמר שיש לו עומק והרבה משמעות, שימו לב למילים...

 

 

 

נכתב על ידי , 30/10/2010 08:45   בקטגוריות אומץ, אושר, אינטימיות, אירוטי, אמון, בין תדמיות למציאות, גייז, געגועים, דאגות, הומואים, הפתעות בחיים, התחלות חדשות, התמדה, התמסרות, התרגשות, זיונים זה לא הכל, חום אנושי, חושניות, חיבוקים, חיפוש, חרמנות, ימים מאושרים, ליטופים, מוסיקה, מחויבות, משיכה, נשיקות, סבלנות, סושי, פגישה, פנטזיות, ציפיות, צעירים, רגשות, שחומים, שחורים, שיחה, תמונות, תקווה, תשוקה, אהבה ויחסים, אופטימי, שחרור קיטור  
17 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של פילבוקס ב-1/11/2010 15:09
 



על בריחה והתרגעות


 

כשסיפרתי לארי הירושלמי, ידיד הנפש שלי, על כל הפרשה הוא נזהר בדבריו אבל בין השורות יכולתי להבין שהוא היה מגיב כפי ש- 99% מהאנשים היו מגיבים והיה מעיף את דותן לכל הרוחות. טוב, ארי הוא גם הרבה יותר אימפולסיבי וקצר רוח ממני. על דבר אחד הוא הסכים איתי, שאני צריך למצוא דרך להרגע. "געש זה רעיון טוב", הוא אמר לי, "תלך, תנקה ראש, תזיין, ותפסיק לחשוב עליו על הזמן ולהכנס לסרטים".

 

על דבר אחד ארי הצטער וזה על כך שלא הצעתי לו לבוא איתי, אבל כבר היה לי רעיון אחר בראש, לאור שיחה שהיתה לי כמה ימים קודם לכן עם פדרו האינדיאני, 24. צלצלתי לפדרו ושאלתי אם הוא אכן בחופשה ואם עדיין בא לו ללכת לגעש, והוא הגיב בהתלהבות.

 

הים היה מושלם, ופדרו ממש השתדל להנעים את זמני. העברנו בחוף שעות ארוכות של שכשוכים וסתם רביצה על החול החם, נהנים מהשקט ומהרוח הנעימה. אכן ניקוי ראש מוחלט. לא רק נחנו שם בחוף, אלא גם התחרמנו, אך כל פעם שנגעתי בו נדדה מחשבתי רק לכמה שהייתי רוצה לגעת שם בדותן על החול החם, ולא בו. השתדלתי לשכוח. השתדלתי להטביע את יגוני בישבנו המזמין של פדרו שהתאווה מאוד לקבל את הזין שלי, אבל הראש שלי היה במקום אחר. זיינתי, ליטפתי והתחרמנתי אבל זה לא היה זה. פדרו היה מישהו מוכר מדי ומישהו שחום מדי. הרגשתי שכדי לשכוח קצת מדותן, אני צריך איזו טוויסט, איזו התרגשות חדשה, איזה אתגר מעניין.

 

היינו כבר אחרי הסיבוב השני או השלישי של הסקס. פדרו כבר גמר פעם או פעמיים, אך אני עדיין לא. הייתי מפוזר מדי וטרוד מדי. רבצנו לנו על החוף הנעים וסקרנו את הסביבה שהיתה די ריקה, באופן מפתיע ליום החם ההוא.  זה היה הרגע בו ראינו את הבחור ההוא מגיע וכשחלף לידינו החלטתי לנופף לעברו ולומר לו שלום, הוא החזיר חיוך ואמר גם "שלום" אבל אז הטלפון שלו צלצל. בחוף הגדול הזה אין כמעט קליטה סלולרית, אבל מסתבר כי קרוב למקום בו ישבנו היה אזור של קליטה, מה שגרם לו להעצר שם, לנהל את השיחה שלו ולבסוף להתיישב שם במקום, במרחק לא רב מאיתנו.  

 

הבחור היה בהיר, נאה ונראה לי כבן שלושים ושנינו הבטנו לעברו כשהחל להתפשט, ובחנו בתשומת לב את ישבנו המקסים.  למרות שפדרו פסיבי, הוא יודע להעריך ישבן יפה כשהוא רואה כזה, והוא מיד אמר לי שיש לבחור ישבן יפה. עניתי לו שאכן הישבן של הבחור מאוד מושך ובא לי עליו. "אז לך דבר איתו" אמר פדרו, אבל עניתי לו שאני מתבייש. אמרתי לו שאני לא הטיפוס שמתחיל עם בחורים על החוף ומעדיף שיפנו אלי ויראו התענינות לפני שאני עושה משהו.

 

בינתיים הבחור נכנס לים ומבטי העורגים ליוו אותו בדרכו. "לך על זה" דירבן אותי פדרו. "לא יפריע לך?" שאלתי. "ממש לא" פירגן לי פדרו בקלילות שלא נתקלתי בה עם בחור כלשהו בעבר, ואהבתי את זה. לא הייתי בטוח אם יהיה לי אומץ לעשות משהו אבל הבנתי שזה "עכשיו או לעולם לא". קמתי ונכנסתי לים גם כן. שמתי לב שעוד בחור נכנס לים במרחק מה והיתה לי תחושה שגם הוא מתקדם לעברו של בעל הישבן המקסים, אבל אז אזרתי אומץ והתקרבתי אליו עוד יותר עד שיכולתי לדבר איתו.

 

דיברנו קצת על היום החם ועל המים הקרירים. הבחור סיפר לי את שמו וגם אני סיפרתי לו ואז שאלתי מאיפה הוא והתברר שהוא חי בכלל בחו"ל ורק היה בביקור בארץ. דיברנו קצת על מה שעשה פה ועל מה שעושה בחו"ל והיתה שיחה קלילה ונעימה. הרגשתי איתו חופשי ומשחורר למרות שהכרנו רק לפני כמה דקות, ואולי בעצם מהסיבה הזו.  היה לי קריר במים ואף רעדתי קצת מקור. אמרתי לו שקצת קר לי ושאלתי בחיוך אם אפשר חיבוק. הבחור חייך, אמר "בוודאי" והתחבקנו שם חיבוק חמים ונעים, אם כי קצר.

 

למרות ששנינו היינו ערומים, זה נדמה יותר כמו חיבוק סחבקי מאשר חיבוק חרמני, ואני רציתי יותר. הייתי זקוק למנת חום ואינטימיות, ובא לי לקבל אותה ממנו. התקרבתי אליו שוב ונצמדנו זה לזה, הפעם לחיבוק ממושך יותר ונשיקה. זה היה קצת הזוי אבל שנינו זרמנו עם זה בכייף.

 

לא שאלתי בכלל אם הוא אקטיבי או פסיבי ומה הוא אוהב ואיך או כל השאלות האטרפיות האלו. היננו שני גברים שרצו מנת חום ואינטימיות ונתנו אותה זה לזה. מבחינתי, כל בחור הוא פסיבי עד שיוכח אחרת, והבחור הזה לא עשה שום דבר שיוכיח לי אחרת. להיפך. הוא מישש לי את הזין ואהב את מה שמצא ואז, תוך כדי החיבוק, הוא כרך רגליו סביב מותני כשזין זקור נודע בזין זקור והתנשק איתי שוב, הפעם נשיקה עמוקה וחמה יותר, מה שגרם לו לצחוק קצת במבוכה.

 

היה נעים, אבל מלבד מזמוזים חמימים בים לא עשינו כלום. הבחור היה קצת ביישן מדי לסקס על החוף, למרות שבא מאוד לשנינו. לעת פרידה הוא נתן לי את הניק שלו באטרף אבל חזר למחרת כבר לחו"ל ולא הצלחנו להפגש שוב. הוא היה הבחור הנכון בזמן הנכון, ולמרות שלא היה בינינו סקס, זה היה מה שהייתי צריך. הכל בזכותו של פדרו שפרגן, דירבן והתייחס בנונשלנטיות לכל הענין.

 

למרות כל הסקס עם פדרו וכל המזמוזים עם הבחור מחו"ל,  לא גמרתי.  לא הפריע לי שחרמנותי רק מצטברת וקיוויתי שאולי זה סימן טוב. סימן שאני צריך להשאר טעון וחרמן עוד. סימן שאולי אני צריך לשמור הכל לדותן. סימן שאולי, למרות הכל, הכל יסתדר איתו, אבל עדיין לא היה לי מושג איך. למחרת הייתי עתיד לגלות...

 

והפעם השיר coldplay - Swallowed in the sea משנת 2005:

 

 

 

נכתב על ידי , 29/10/2010 04:43   בקטגוריות אינטימיות, אירוטי, אמת, אנרגיה מינית, אסוציאציות, בהירים, בין תדמיות למציאות, גייז, געגועים, געש, הומואים, הפכים נמשכים, הפתעות בחיים, הרהורים, התפרפרויות, חום אנושי, חושניות, חיבוקים, חיפוש, חרמנות, ישבנים, מוסיקה, מצב רוח, משיכה, נודיסטים, ספונטניות, סקס על החוף, פגישה, פיתוי, רגשות, שחומים, שקט, תמונות, תקווה, תשוקה, אהבה ויחסים, שחרור קיטור, ים  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של פילבוקס ב-29/10/2010 09:48
 



על אכזבה והתייסרות


 

מה תעשה אם בוקר בהיר אחד אתה נכנס לאטרף ומגלה כרטיס סטוצים שרלילני בשם "נדפק חזק26" [או משהו דומה] של בחור שמחפש אקטיבים טוחנים ולפתע אתה קולט שאולי זה בעצם דותן, הבחור שלך?

 

מה תעשה אם כל הסימנים מעידים שזה כנראה הכרטיס שלו ושהתמונה שם היא התמונה שלו?

 

מה תעשה אם נראה שהבחור שחשבת כל הזמן לבחור זהיר, נאמן, שאוהב אותך ולא רוצה שום דבר אחר, הוא בעצם חרמן נטחן שמשתולל עם אחרים?

 

מה תעשה אם באותו רגע קשה מכל, במין צירוף מקרים תמוה, הבחור שלך מודיע לך שלא יהיה זמין בימים הקרובים ואתה אפילו לא יכול לשאול אותו מה זה כל הדבר הזה?

 

מה תעשה אם אתה נאלץ להתבשל במיץ של עצמך עם כל סימני השאלה, וכל מה שנותר לך זה להריץ תרחישים אפשריים בראש על איך זה יכול להיות, עד שאתה כבר לא יכול לסבול יותר?

 

מה תעשה אם במשך יומיים תמימים אחר כך אתה לא מסוגל לעבוד, להתרכז, לאכול, או להרגע ורק חושב וחושב וחושב?

 

מה תעשה אם כל כך כואב לך שאתה מבין, שאתה פשוט אוהב אותו, למרות הכל?

 


 

99% מהאנשים היו אומרים לי שזה שקוף שזה הוא ואני לא צריך לחפש תירוצים בשבילו.

 

99% מהאנשים יגידו לי שהכל אבוד וטוב שגיליתי את זה עכשיו.

 

99% מהאנשים יגידו שהגיע הזמן שאפסיק להיות תמים ושאסור לסמוך על אף אחד.

 

99% מהאנשים יגידו לי לזרוק אותו ולחסוך לעצמי את כל כאבי הלב.

 

99% מהאנשים יגידו לי שבין אם תמיד היה שרלילן ובין אם רק החליט לטעום מכל העולם לפני שיכנס לקשר מחייב איתי, אין טעם לחפור ואין טעם לשאול וצריך לוותר ולהמשיך הלאה.

 

כך אמרו לי כמה ידידי אמת חפים מכל אינטרס שסיפרתי להם על כך, אבל אני, כמובן, חייב לעשות הכל הפוך...

 


 

אני שייך דווקא לאחוז אחד הקטנטן, שלא שופט וחורץ את הדין בלי לשמוע מה יש לצד השני לומר.

 

אני שייך לאחוז האחד שנותר אופטימי עד כדי תמימות ומאמין שחייב להיות הסבר הגיוני לדבר הלא הגיוני הזה.

 

אני שייך לאחוז האחד שמאמין שאני מכיר אותו יותר טוב מכל התיאורטיקנים האלו.

 

אני שייך לאחוז האחד שמאמין שלא יתכן שזה הבחור שלמדתי להכיר ולאהוב.

 

אני שייך לאחוז האחד שיודע שזה כל כך מנוגד לאופיו ולדרכו.

 

אני יודע שלא יתכן הבחור שבזמן האחרון החל לפתוח את סגור ליבו בפני יותר ויותר, שהבחור שהייתי איתו על הסף של הצעד הגדול הבא, שהבחור שלי הוא בעצם סוג של ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד.

 

ניסיתי עוד משהו. פניתי לבעל הכרטיס השרלילני ושלחתי הודעה: "למה????? אני לא יכול לנשום מרוב הלם L". לא הזכרתי את שמו המפורש, שמא זה לא הוא. אחרי שהוא לא ענה שלחתי לו עוד כמה הודעות בשאלה אם זה הוא או לא הוא וביקשתי שיחסוך ממני את כל הספקות ויספר לי את האמת. בעל הכרטיס הגיב באופן תמוה. הוא לא ענה לי: "מי אתה בכלל ומה אתה רוצה ממני?" אלא בשלב ראשון הפך את התמונה לפרטית ובשלב שני הכניס אותי לרשימה השחורה, מה שנראה בעוד מסמר בארון המתים הזה של הקשר שלי עם דותן, שעמד להקבר סופית. 

 

למרות כל זאת, לא התייאשתי לגמרי. בניתי על הסיכוי הקטנטן הזה שמשהו אחר, הסבר כלשהו שיישב את כל הסתירות האלה שלא ניתנות ליישוב, בניתי על משהו שיסביר את פשר שרשרת צירופי המקרים המוזרים האלה. שרשרת המקרים שהחלה מסגירת הכרטיס של של דותן באטרף לפני כמה ימים, יחד עם ביטול הפגישה שכל כך חיכינו לה, יחד עם גילוי כרטיס של השרלילן החרמני ההוא, יחד עם הודעתו הפתאומית באותו בוקר בדיוק שבימים הקרובים לא יהיה זמין, יחד עם העובדה שהתמונה שראיתי בכרטיס ההוא הפכה להיות פרטית, יחד עם העובדה שבעל הכרטיס ההוא חסם אותי, יחד עם העובדה שלא הצלחתי להשיג את דותן גם במסנג'ר, יחד עם העובדה שלא שמעתי מדותן הסבר כלשהו לחוסר זמינותו ולהעלמותו הפתאומית.

 

עד כמה שזה מופרך, עדיין קיוויתי שיהיה הסבר שיחתוך באיבחת חרב אחת את הקשר הגורדי הזה של פקעת המקרים המוזרים. התקווה הזו לא מנעה ממני להמשיך ולהתייסר בכמה ימים מהגרועים ביותר שידעתי בשנים האחרונות, עד שהצלחתי לדבר איתו. עד שזה קרה, לקחתי פסק זמן מהכל, נתתי לכל שיחות הטלפון שלי להגיע למשיבון, והלכתי לנקות את הראש בגעש... להרגע בשמש הנעימה ובין הגלים הקרירים... ולהטביע את יגוני בישבנם של אחרים.

 

השיר שמצאתי כנכון הפעם הוא Daniel Powter - Bad day משנת 2005:

 

 



 

נכתב על ידי , 28/10/2010 06:02   בקטגוריות אהבה נכזבת, אכזבה, אמון, אסוציאציות, בין תדמיות למציאות, גייז, געגועים, דאגות, הומואים, הפתעות בחיים, הרהורים, התלבטויות, זיונים זה לא הכל, חי בסרט, חפירות פנימיות, מוסיקה, מצב רוח, משיכה, מחויבות, סבלנות, סודות ושקרים, עצב, ציפיות, צער וכאב :(, קנאה, רגשות, שחומים, שחורים, תקווה, תשוקה, אהבה ויחסים, שחרור קיטור, תהיות  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של פילבוקס ב-28/10/2010 17:55
 



לדף הבא
דפים:  

576,487
הבלוג משוייך לקטגוריות: גאווה , סקס ויצרים , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפילבוקס אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פילבוקס ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)