פילבוקס

אחרי שדותן הודיע לי על געגועיו, אמרתי לו שזו ההודעה הכי מפתיעה שקיבלתי כבר זמן רב ואולי פעם נוכל לשבת ולדבר בכנות ופתיחות והוא יספר לי מה קרה כמו שני אנשים בוגרים שמשהו, בלי ספק, מחבר ביניהם. לקח לדותן לילה שלם לענות אבל בבוקר הוא ענה לי: "אני רוצה סקס איתך. ליהנות. דיבורים בהמשך." הסגנון המברקי היה קצת מאכזב, אבל זה דותן. התרגלתי, ועניתי בפשטות: "גם אפשרי. תמיד היה לנו חיבור טוב. מתי?"

אחרי חילופי דברים נוספים התברר שזה יקרה למחרת בבוקר או מחרתיים בבוקר. דותן היה אמור להודיע לי. אחר כך הוא שאל מה בא לי וביקש שאהיה חופשי. אמרתי לו שבא לי הכל ושהגוף שלנו כבר יודע את הדרך לבד. גילגלתי את השאלה חזרה אליו כששאלתי אם יש לו משהו מיוחד לעשות שלא עשינו. דותן התחמק שנית וביקש שאני אציע.

תכלס, זה לא היה משנה מה הייתי כותב, כי נראה לי שהוא בסך הכל ניסה לדרבן איזו חרמנות בדיבורים. כתבתי לו משהו בשליפה, באותה מידה שיכולתי לשלוף משהו אחר: "סקס מול מראה, אם תוכל לארגן מראה בחדר [ואכן הוא ארגן...], סקס כשאתה על הגב, רק כי עוד לא עשינו את זה [ווואלה זיינתי לו את הצורה על הגב], שתתיישב עלי פעם עם הפנים אלי ופעם עם הגב [התיישב ועוד איך], וכמובן כל התנוחות האחוריות שהן הכי כייף... [היה כייף, אבל לא משוחרר עד הסוף]".

"תביא ג'ל סיכוך ונעשה מה שתרצה" ענה דותן ואז הוספתי גם שבא לי לעשן ג'וינט, להתמסטל קצת בזמן הסקס, כי אני במיוחד אוהב לעשן כשמוצצים לי [והוא אכן נתן לי לעשן, למרות שלא סובל עישון, אבל הרשה לי לעשן רק בחדר האמבטיה, כשהזיין שלי לא בפה שלו, ושהוא בכלל לא היה לידי, וזה ממש לא היה לעניין]. הוא אמר שמתאים לו אותו מסטול טוב ומשוחרר [רק שבסוף ההתמסטלות הזו לא שיחררה אותי איתו אלא דווקא עצרה משום מה], והוספתי שבא לי לפני הכל להרגיש חיבור חם ואינטימי עם נשיקות, ליטופים והמון מגע.

שוב לקח לדותן חצי יום לענות [כנראה שככה זה כשמשהו לא ממש מסתדר עם התסריט שלו] אבל בסוף הוא שאל אם אפשר מחר בבוקר. למחרת בבוקר גם קבענו את השעה, אבל רגע לפני שקבענו טרח דותן להדגיש: "לא ליצור אשליות. אני רוצה זרימה. זיון טוב כמו שאנחנו אוהבים. אני די מוגבל בזמן. יש לי משהו כמו שעה. מתאים?"

"שעה זה טוב. אין לי אשליות. אני בא ליהנות" כתבתי לו וכמה שעות אחר כך כבר הייתי אצלו, שם רחוק בפריפריה, כמעט שעה וחצי נסיעה ממני.

הופתעתי שזכרתי את הדרך טוב גם בתוך הישוב הקטן בו הוא גר, ואפילו את המשעול שמגיע לדירתו זכרתי. הוא הופתע שלא הייתי צריך הסברים, אז אמרתי לו שדברים טובים זוכרים היטב. הפעם, בניגוד לכל הפעמים הקודמות, לא הרגשתי רטט. לא צביטות בלב ולא ערגה בנפש. הרגשתי כאילו באתי לסטוץ עם יזיז ותיק שהחליט לחדש את זיונינו אחרי הפסקה ארוכה, שבאתי לזיין בחור שחור סקסי הורס, שנראה אפילו עוד יותר טוב ממה שהיה. אבל למרות הכל, הרגשתי קצת לא שם. היה קשה לי להפריד בראש בין דותן של פעם שכל פגישה איתו היתה מלווה סערת יצרים ורגשות לבין הפגישה הפעם שהרגישה כמו שני אנשים חצי זרים שמשחקים משחק של "בוא נזדיין כאילו לא היה ביננו כלום פעם".  זיינתי אותו טוב טוב, אבל לא מספיק. לא הגעתי לשיאים שהייתי רגיל איתו וקצת התאכזבתי מכך. תהיתי אם יהיה לכך המשך.

אחרי הסקס דיברנו גם קצת. שיחררתי כמה מועקות שרבצו עלי מהפרידה האחרונה והוא הסביר שכשהרגיש שאני קצת לוחץ וטוטאלי מדי, הוא נרתע. להיות חם ואינטימי קל לו, אבל מבחינה רגשית קשה לו להשתחרר והוא הרגיש שאני הופך להיות יותר מדי רגשי. לך תבין אנשים. אני דווקא חשבתי שכל הסחף לכיוון הרגשי, בא מהצד שלו, אבל אם הוא לא היה שם, אז WTF? לא התאמצתי להכנס לראש הבלתי מובן שלו, העיקר שהייתי ברור והוא עצמו אמר שאני תמיד ברור ואילו הוא הבעייתי. נו טוב, אז מה עושים עם זה הלאה?

"אתה רוצה להמשיך ולהפגש שוב?" שאל אותי דותן.

"כן, "היה לך ספק בכלל?" עניתי בפשטות.

דיברנו עוד והפעם החלטנו לא להכנס לשום הגדרות של מהי מערכת היחסים ביננו או אם בכלל יש מערכת יחסים. החלטנו פשוט להפגש כשמתאים לשנינו וליהנות, ומה שיהיה מעבר לכך יהיה. רק דבר אחד ביקש דותן ממני: "תהיה סבלני איתי ורק טוב ייצא מזה". עניתי לדותן שאין לי בעיה עם סבלנות, יש לי רק בעיה עם חוסר בהירות, כי אני צריך שהדברים יהיו ברורים, כי אם קובעים פגישה אני צריך להערך אליה, לארגן ארגונים ולהמציא תירוצים לנסיעות הארוכות אליו, ובמצבי זה לא פשוט אם ברגע האחרון דברים משתנים. דותן הבין את הנקודה ורק ימים יגידו איך באמת זה יתנהל.

באותו יום, זמן מה אחרי שכבר יצאתי ממנו, שלחתי לדותן שתי הודעות קצרות: "תודה על הכל. שמח שבאתי. יום נפלא" ו- "מקווה שנהנית". דותן לא ענה אלא כעבור יום שלם, כשכתב לי במילה אחת: "מאוד!!".  עד כאן הכל היה לא רע, אבל למחרת כבר התחילו השיבושים, כשדותן ביקש ממני בקשה תמוהה, שמייד הביאה לי תחושה דז'וו לא נוחה בעליל: "תוכל להביא לי ג'ל כמו שלך ופופרס? תוכיח שיכול לסמוך עלי!! לא נוגע בזה ולא פותח מלבד איתך! מה אומר?"

הבקשה שלו קצת הרגיזה אותי כי בסיבוב הקודם שלנו לפני 8 - 9 חודשים, כבר השארתי אצלו בקבוק ג'ל ענק שעלה לא מעט כסף וגם בקבוק פופרס שעלה סכום נכבד נוסף, כאילו שיהיה לנו כשאני בא, והוא ניתק אז קשר, אז שוב? פה עשיתי את הטעות הטקטית שלי כשנתתי לכעס לשלוט בי במקום שאשלוט בו. אמנם ניסיתי לרסן את עצמי ולהגיב באופן מדוד כשעניתי: "כבר השארתי לך פעם... זה צריך להיות בדירה" אבל כנראה שהעקיצה היתה גלויה מדי. דותן נעלב וענה בציניות: "לי לא השארת. לא חשוב. טעות שלי לבקש. תיהנה ושבת שלום". בין השורות קראתי משהו אחר כמו: "שלום שלום ואל תבוא לי בחלום". התעלמתי מכך ועניתי כאילו בנונשלנטיות: "אבל אין בעיה, אני יכול להביא. סומך עליך ומחכה להפגש איתך שוב. שבת שלום."

אינני יודע אם הוא לא ירגיש איזו עקיצה חבויה ב"סומך עליך" הזה ונראה לי שחירבשתי את הקשר איתו שוב. הייתי צריך להיות חכם ולא צודק. טעיתי. האם הוא יתן לנו עוד הזדמנות או שזהו זה? אני אמנם כבר לא מאוהב בו ואין לי רגשות אליו, ומה שמעסיק אותי ביחס אליו כרגע זה רק ההנאות והזיונים. האם נזכה עוד זיון? האם הזיונים הבאים, אם יקרו, יהיו טובים יותר. האם, לפחות בסקס, נחזור להרגיש את הניצוצות שעפו ביננו בעבר או שתם ונשלם שוב הקטע עם דותן. החלטתי לשתוק. לחכות ולראות האם יהיו שני קווים להודעה האחרונה ששלחתי לו בווטסאפ או ששוב היא תשאר קול קורא באפילה, אם הוא  כל כך כועס שחסם אותי שוב...

למה אני צריך את זה בכלל? כי כשהענינים איתו זורמים, דותן הוא זיון הסטרי. חד וחלק. גוף השוקולד החלק שלו, חיוכו הביישני, עיניו הכהות ישבנו העסיסי החם והחור הלוהט שלו כשהזין שלי מפלח אותו עמוק חזק וטוב, שווים הכל. הפוטנציאל למשהו רגשי מעבר לסקס בלבד תמיד נמצא שם וזה בכלל יכול לשדרג את כל העניין. לכן אני מקווה שזה לא נגמר שוב. ואם נגמר, אז פאק איט. אולי יחלפו להם עוד אי אילו חודשים אולי שנים, עד שדותן יזכר בי שוב, יצטער על נמהרותו, או שסתם יתגעגע לזין שלי כמו הפעם ויבוא לו לזכות בעוד זיון מעולה שתמיד נהנה ממנו איתי, ואז נזדיין שוב. ואולי לא.

שורה תחתונה, אני לא רוצה לפספס את ההזדמנות לעוד משהו איתו, גם אם המשהו הזה הוא רק עוד זיון. הגעגועים למה שיכול היה להיות תקועים אי שם, מה שמביא אותי לשיר הזה משנת 1997, בלדת של להקת רוק במיטבה: Aerosmith - I Don't Want to Miss a Thing

מי שהיו

השבוע הזה הייתי לחוץ בטירוף בעניני עבודה שאחרי החגים, אבל גם חרמן בטירוף, ונתתי עדיפות לחרמנות על פני העבודה. זה קורה לפעמים ואולי יותר מדי. זה היה שבוע מטורף. 15 זיונים, מהם 12 בחורים [שניים מהם פעמיים] ואישה. הצעיר ביניהם היה בן 19 והבוגר בן 37.  שישה מהבחורים היו בחורים חדשים, דבר שבדרך כלל לא קורה לי כי רק פעם בחודש - חודשיים אני בדרך כלל מנסה לפגוש איזה בחור חדש. שלושה מביניהם במיוחד, הייתי מאוד שמח לפגוש פעם נוספת. שוב ושוב נוכחתי לדעת כי למרות המשיכה הגדולה שלי לצעירים סביבות גיל העשרים, דווקא בני השלושים הם הסקס הטוב ביותר. השבוע גם דרשתי מהבחורים שלי התמסרות ולפעמים אף כניעות. גם כשקשה, גם כשכואב. אחד מהם חזר אלי אחרי שהיה בשבועיים התאוששות אחרי סקס סוער שבו טחנתי לו את הצורה במשך שעה או יותר ללא הפסק. בזיון האחרון שלנו קרעתי לו את התחת פשוטו כמשמעותו [קרע רקטלי קטן] ואחרי שהתאושש חזר לקבל עוד, אבל הפעם הייתי קצת יותר עדין איתו. עם אלה שמתמסרים אני נהנה הכי הרבה. עם אלה שלא, אני מנסה עוד פעם - פעמיים לפני שמוותר עליהם. לא בא לי בחורים אגואיסטים שרק חושבים על הגמירה שלהם ואחרי שהיא באה, סוגרים את הבסטה ומשאירים אותי עם הזין ביד. טוב חוץ מאחד או שניים שהם כל כך סקסיים הורסים שהם כבר יזיזים קבועים, שאני ממשיך להפגש איתם בתקווה שבפעם הבאה אגמור לפני שיסגרו לי את הבסטה.

מי שלא היה

אבל, את הבחור שהכי רציתי לפגוש השבוע - דני, 27, התימני הבהיר הרזה - לא פגשתי גם השבוע. כבר חודש עבר מפגישתנו האחרונה ומגיחתי האחרונה לגעש ואני ממש מקווה שזה יקרה בקרוב לפני שמזג האוויר יהיה חורפי מדי. כשאמרתי זאת לדני, הוא הזכיר לי שבשנה שעברה מצאנו הזדמנויות לגעש גם בימים שמשיים בחורף. אני מצדי הזכרתי לו שהיו זמנים שגשם היה מעיף אותנו בחרמנות זה על זה לאיזה סקס סוער בצימר נעים. דני הגיב בחיוך שבטח שהוא זוכר, אבל לא רמז כלום לגבי אם בא לו לחזור לזה או שכל מה שיהיה ביננו - כמו כבר זמן רב מאוד - זה געש או כלום. כל כך בא לי להפגש איתו לזיון טוב ומושקע כמו פעם, אבל זה הופך והולך לחלום רחוק ובלתי מושג. בא לי משהו יותר מזיון גנוב על החוף בגעש כששנינו מסטולים וחרמנים ואז נסחפים להתחרמנויות או מציצות ולעיתים נדירות גם לזיון קצר אפוף חרטות (מצידו) ותחושה של משהו לא שלם (מצידי). לא שזה רע, זה אפילו מעולה כשזה מסתיים בזיון ממש, אבל זה תמיד עצור מדי ותמיד אני בתחושה שאני דוחף אותו למשהו שהוא לא ממש רוצה.  בא לי מאוד שיהיה איתו זיון ממש. כזה שרוצים אותו, שמתכוונים אליו ושעושים אותו הכי טוב שאפשר. מעניין אם תחזור התקופה הזאת איתו.

המתלהבים

בזמן האחרון, נתקלתי בכמה בחורים שנדלקים עלי ומתלהבים ברמות שאם הייתי רווק, הם כבר היו רוצים זוגיות ומגורים יחד, ככה הם אומרים לפחות. מאחר שזה לא אפשרי, הם רוצים שאהיה הקבוע שלהם שהם יזדיינו רק איתו. נו טוב, אז אמרו.

כמה מההתבטאויות של בחורים שונים שנפגשו או שרצו להפגש איתי השבוע:

"אתה המלך שלי ;)בוקר טוב שבוע טוב היה כמו תמיד מהמםםםם"

"אני רוצה להיות אישתך שתרגיש לי תחור כמו כוס טוב ותפוצץ לי אותו"

"מתאים לי אותך תמידי, שאולי תבוא לגור איתי. ושכל הלילה תרגיש לי את החור וגם תפנק אותי"

"אני מטורף עליך"

"מוכן הכל בשביל להיות שלך"

"בא לי להיות השרמוטה שלך"

"המקום של הזין שלך הוא בתוך התחת שלי או בתוך הפה שלי"

"היה מוטרף אתמול בייב הסתובבתי מפורק !!!היה כייף 😚"

"תודה חתתתתתתתיךךך מת עליך"

המפתיעים

הפתעה אחת נעימה היתה, כשאחד הבחורים שנפגשתי איתו השבוע, חתיך חטוב שחום הורס ובחור יפה בכלל, בן 30, קרא לי לזיון נוסף, עשר דקות אחרי שיצאתי ממנו אחרי זיון סוער בן כמה סיבובים. למזלנו הייתי עדיין בסביבה, אז חזרתי אליו לעוד זיון רווי תנוחות וסוער לא פחות.

אבל ההפתעה המפתיעה הרבה יותר היתה הודעה שקיבלתי דווקא בתחילתו של השבוע שאחרי השבוע המטורף ההוא. היא היתה הודעה בת מילה אחת בלבד: "געגועים", וההודעה היתה מדותן, 30, האתיופי המיתולוגי לשעבר שלי...

על כך ועל מה שהיתה בשבוע הלא פחות מטורף שהיה אחרי השבוע המטורף הזה, בפעם הבאה...

בשבוע כל כך אינטנסיבי כזה אני לא יכול שלא לחשוב ששבוע בן שבעה ימים לא מספיק לי, מה שמביא אותי לשיר הבא THE BEATLES - Eight Days A Week   משנת 1964:

לא זוכר כבר את היום שחיכיתי למישהו ובזמן ההמתנה לא הזדיינתי עם אחרים, אבל החתיך ההורס גרם לי לחכות לו כל השבוע, מאותו יום שנפגשנו והזדיינו. להמתנה הזו היה כמעט יוצא מהכלל כשברגע של חולשה קבעתי להפגש עם גל, 25, בעל אחד הישבנים היפים שזיינתי וגם אחד מיזיזי מעת לעת כבר 6 שנים. אם היינו נפגשים, מזדיינים וגומרים, לא הייתי יודע מה זה להפגש עם החתיך ההורס כשאני טעון על סף פיצוץ, אבל כשכבר ארזתי את עצמי לצאת לדרך אליו, התברר לי שדני, 27, התימני הרזה מוכן להפגש ולנסוע לגעש. למרות שידעתי שלא יהיה סקס ממש עם דני, הוא הסופרטראמפ שגובר על כל יזיז אחר. כך יצא שבמקום לפמפס את ישבנו ההורס של גל, מצאתי את עצמי מתמזמז ומתחרמן על החוף עם דני, בלי לזיין אותו ממש ובלי לגמור.

כך התגלגלו הענינים שיכולתי - בראשי לפחות - לומר לחתיך ההורס: "הנשק טעון ונצור המפקד". זה מביא אותי לעוד נקודה שמתחילה להתגבש במערכת היחסים ביננו. עלאק "מערכת יחסים". כולה פגשתי את הבחור לסטוץ אחד ודמיוני העשיר כבר קורא לזה "מערכת יחסים". ווטאבר. בכל אופן, החתיך ההורס יצר איזו משוואה לא מאוזנת ביננו. בעוד שממני הוא דורש להתאפק ולהטעין את המצברים, הוא עצמו לא מבטיח להמנע מסקס עם אחרים, אלא המקסימום שהוצאתי ממנו זה שהוא "ישתדל". אין לי אפילו מושג אם מאז שהזדיינו הוא נפגש עם אחרים או לא. סביר להניח שכן, כי כששאלתי אותו הוא ענה לי "אולי". זו עוד טקטיקה שלו שבה הוא מנסה להחזיק אותי במתח. אגב, לא רק לגבי השאלה אם פקד את ישבנו מישהו אחר מאז שנפגשנו הוא נשאר מעומעם, אלא גם לגבי עצם השאלה מתי נפגש. גם כשדיברנו על יום מסוים זה תמיד נשאר על "אשתדל" ו"נסתמס" ולא קביעה חדה וחלקה של מתי בדיוק נפגשים.

השבוע דחיתי כמה וכמה הצעות ונמנעתי ליזום מפגשים עם בחורים שמאוד בא לי עליהם. בנוסף, התמזל מזלו של החתיך ההורס, ואולי גם מזלי בעצם, שלמרות שברגע של חולשה שלחתי הודעות לכמה יזיזים טובים ונחשקים, לא הסתייע להפגש איתם. רגע החולשה חלף ולא המשכתי לנסות. כך, הזדמנויות שאולי היו שם, חלפו בלי שיקרה איתם כלום. בנוסף, אמרתי לכמה יזיזים שבכל זאת פנו, כי אני בסוג של פסק זמן בתקופה הזו והם קיבלו זאת בהבנה.

אי אפשר לשנות הרגלים בין רגע. אמנם התנזרתי מזיונים, אבל אחרי יום אחד של היעדרות, חזרתי לאטרף. דיברתי עם אנשים, התחרמנתי מכל מיני אופציות שלא התממשו, אבל כשמישהו כבר הציע להפגש, נמנעתי. עניין של טיימינג. כשהציעו - הייתי איתן בהחלטתי לחכות לחתיך ההורס, וכשלרגע התייאשתי ממנו - לא מצאתי מה שרציתי. אבל, מסתבר שהחתיך ההורס שם עין על מה שאני עושה והתלונן: "כל היום אתה באטרף. אני אתחיל לחשוד שאתה מפזר את זרעך אצל אחרים". אמרתי לו שאני מחכה לו והוא ביקש שאבטיח שאני מתאפק ואפילו לא משפשף. הבטחתי, וכשהבטחתי ידעתי שאם אכן אפגוש אותו למחרת, אז גם אקיים.

שורה תחתונה, לא הזדיינתי עם אף אחד מאז שפגשתי את החתיך ההורס והביצים שלי נטענות עוד ועוד עם כל יום שחולף. היום הוא ההזדמנות האחרונה שאני מתכוון לחכות לו. אם אראה שאנחנו לא נפגשים היום, אולי אקח פסק זמן מפסק הזמן ואשחרר את הר הגעש שהצטבר לי בתחתונים. זה מה שמזכיר לי את  הצעיר המתמיד, 24,  שלא אמר נואש. הוא משאיר לי עקבות באטרף מדי פעם ואתמול אף כתב לי שהוא מתגעגע לזין שלי ברמות. עניתי לו שהזין שלי אומר תודה, ואז הוא נזכר שיש גם אדם שמחובר לזין והוסיף שהוא מתגעגע גם לגבר שמחובר לזין הזה ולאיך שהוא מזיין. הודיתי לו על המילים מחממות הלב והזין ורשמתי לפני את החרמנות שלו שלא פגה, וחשבתי שאולי, אם החתיך ההורס יבריז גם היום, יהיה זה הצעיר המתמיד שיזכה איזה ביקור חם לגרון ולישבן, ואולי מישהו אחר...

ולסיום, השיר שבחרתי הפעם, והמבין יבין, הוא שיר משנת 1979, Supertramp - The Logical Song: