פילבוקס

עם תומר, 24, הבחור השחום, רזה-טוב קצת שעיר וכל כך סקסי הזה, נפגשתי פעמיים נוספות בתקופה הזאת. בפעם הראשונה הסקס היה לא ממש מוצלח בשבילי, למרות שתומר נהנה ממנו מאוד. אולי לא נהניתי בגלל שהוא היה פתוח מדי אחרי שהשתתף באורגיה עם עוד ארבעה בחורים שטחנו אותו ביחד רק בלילה הקודם ואולי זה היה בגלל שהייתי במוד הלא נכון לסקס בלבד. כעבוד שבוע נפגשנו שוב, תומר היה הדוק הרבה יותר, אני הייתי ממוקד הרבה יותר בלהנות מסקס טוב והיה ממש סקס מעולה ומענג מאוד לשנינו. תומר גם יודע לפרגן ולא מפסיק לומר לי כמה הוא אוהב את הדרך שבה אני עושה סקס, אז מסתבר שלפעמים גם סקס נטו יכול להיות טוב ולא מנוכר. אחרי הסקס נכנסתי להתרחץ ותומר שם איזה דיסק ישן שנשמע לי מוכר אבל לא זכרתי מי הזמרת. בסוף קלטתי שזו קרול קינג ואמרתי לתומר שבהה בזין שלי שעדין היה חצי זקוף אחרי הסקס הסוער:

"I feel the earth move under my feet"...   

"כן, גם אני" ענה לי תומר.

"התכוונתי לשיר שלה..." אמרתי בחיוך.

"אה... כן... בטח... גם אני..." ענה תומר במעט מבוכה ואני רק תהיתי, האומנם?

אז את השיר הזה משנת 1971 שמייצג או לא מייצג את מה שהרגיש תומר אחרי הסקס הטוב שלנו, אני מקדיש הפעם לתומר:

דן, 25, הבלונדי החטוב חובב בגדי העור בעל השיער הארוך שלא דיברנו איתו כבר חודשים רבים ולא זיינתי אותו כבר חצי שנה, יצר איתי קשר במפתיע. דן סיפר לי שמצא לו את הבויפרנד שהוא רצה, רק שהוא לא כל כך בויפרנד, הוא יותר שוגר-דדי פסיבי שדן מזיין מפעם לפעם. הבעיה של דן, שהוא הרבה יותר פסיבי מאקטיבי, שחסרה לו ההרגשה של זין בתחת [סליחה על הביטוי] שהוא לא קיבל כבר הרבה זמן, אז ברגע של חולשה נתתי לו את זה, בתחילה כשהוא רוכב לי על הזין בתוך הרכב אבל אחר כך בעמידה מחוץ לרכב, טחנתי אותו מהר וטוב כמו שהוא אוהב עד שהוא גמר.

נדב, 26, הבהיר-חטוב-עינים כחולות, הוא בחור יפה. אני הפנטזיה של נדב בתקופה האחרונה וגם הוא סוג של פנטזיה עבורי.

השבוע לא היה לי די זמן לשוחח איתו, השבוע גם פספסתי הזדמנות לפגוש אותו אבל זה קרה בגלל משהו הרבה יותר חשוב בשבילי.

נדב גם מתגורר רחוק מהמרכז וצריך לקחת את המרחק והטיימינג שהוא פנוי בשעות היום, שהוא ענין לא פשוט כשלעצמו.

אז לנדב נותר רק לפנטז לבד כשהוא כתב לי בהעדרי: "אני בוהה עכשיו בתמונת הזין שלך ומדמיין את הרגע שבו הוא יכנס לי לפה"... נעשה לי חם כשקראתי את ההודעה הזאת ומעניין איך זה יהיה ביננו כשהפנטזיה הזו שלו תתממש.

בחודש וחצי האחרון מאז שאפי התנתק ממני, ארי הירושלמי, 26, תמיד היה שם בשבילי לעודד אותי בכל רגעי העצב. ארי הוא ידיד אמיתי וגם אני קפצתי אליו מדי פעם לירושלים כשהוא היה במצב רוח ירוד. בשבועיים האחרונים פגשתי אותו כמה פעמים. הפעם הראשונה היתה אחרי הסקס הלא ממש מוצלח שהיה לי עם תומר אחרי ליל האורגיה שלו.  זה קרה אחרי שערב קודם דיברתי עם ארי והוא היה עצוב, אך לא ממש הצלחתי להגיע אליו. נראה לי שהתגובה שלי למצב רוח שלו דווקא העכירה אותו עוד יותר, למרות שלא התכוונתי לכך.

למחרת לקראת הצהרים צלצלתי אליו, מקווה שהוא יענה ולשמחתי הוא ענה. כששאלתי אותו מה הוא עושה ואם בא לו להפגש, ענה לי ארי: "אז מה, אתה מרגיש לא בנוח אחרי השיחה שלנו אתמול?"

"האמת שאני פשוט קצת בדאון ואולי נצליח לעודד קצת זה את זה אם אתה לא כועס עלי יותר מדי, כי באמת שלא התכוונתי להעציב אותך עוד יותר בשיחה שלנו. זה היה רק קצר בתקשורת ביננו."

"כן, אני יודע שלא התכוונת לשום דבר רע, אל תדאג. בוא בכיף, נפגש בצהרים במושבה הגרמנית במקום הקבוע. מה בא לך?"

"האמת שאני קודם כל רעב", אמרתי לו "אז נלך לאכול אם עוד לא אכלת ואחר כך נראה."

"סבבה" ענה ארי וסיימנו את השיחה. כשהבטתי בשעון הבנתי שאם אצא באותו זמן אגיע בערך בשעה שהוא מסיים שם את עניניו האחרים, אז יצאתי לדרך.

הארוחה עם ארי היה נחמדה ולהיות בחברתו בדרך כלל זה מתכון בטוח לשיפור מצב הרוח לשנינו. אז אחרי שאכלנו וצחקנו קצת נסענו אליו הביתה. אני לא זוכר מה בדיוק עשינו שם, אבל לא היה סקס. לא היה מספיק זמן לזה וגם אמא שלו היתה אמורה לחזור בקרוב, אז לא היה. אבל היה משהו הרבה יותר חשוב. אני לא מדבר על המציצה הקצרה שקיבלתי ממנו, אלא על החיבוק. על הנשיקות. על הקרבה. על ההיאחזות הפתאומית שלנו זה בזה על סף הדלת אחרי שכבר אמרנו שלום, ללא רצון להרפות. מה זה בדיוק היה, אני לא ממש בטוח, אבל זה היה טוב וזה היה בעצם מה שהייתי צריך, אולי מה ששנינו היינו צריכים.

בהמשך השבוע היה לי זמן פנוי ביום מסוים גם בגלל איזה פרוייקט שהתבטל בעבודה אז שלחתי הודעה לארי הירושלמי, 26, והתחלנו שיחה ארוכה במסנג'ר. עזרתי לו לשפר משהו שרצה לכתוב בכרטיס שלו באטרף ודיברנו קצת על חיים, בחורים עבודה ושאר ירקות. אחרי איזו שעה של שיחה הגענו לדבר גם על התמונות היפות שצילמתי אותו לא מזמן ואשר מצאו דרכם במהירות לכרטיס שלו באטרף, ובמיוחד על אחת מהן היתה של ארי מצולם בקור הירושלמי עטוי מעיל וצעיף על רקע השמים המעוננים, שיצאה יפה במיוחד.

"יצא יפה מאוד, אחלה צילום" אמר ארי.

"וכמובן כשאתה בתמונה אז זה בכלל קישוט יפה לעננים האלה" החמאתי לו.

"אתה חמוד" אמר ארי.

"תודה" השבתי.

 "מה בקשר למספרים שלנו, יצאו לשביתה?" זרק לי ארי בהפתעה.

"האמת שרציתי מאוד בפגישה האחרונה שלנו, אבל לא היה זמן ואמא שלך גם היתה צריכה לחזור... יש מצב היום אצלך בבית?"

"אני עוד לא יודע... אמא שלי צריכה לחזור" ענה ארי וקבענו עד מהרה שאני אגיע אליו תוך שעה ונראה כבר מה נעשה.

כשהגעתי, ארי בדיוק יצא מהמקלחת נקי וריחני וסקסי. הוא ניער את שיערו החלק הארוך והרטוב, מפזר עלי רסיסי מים, אבל לא הזיז לי. נצמדנו לחיבוק ממושך ולנשיקה והלכנו לחדר. היתה זו שעת צהרים ואני כבר הייתי הרוג מעייפות כי בלילה האחרון התעוררתי משינה כבר בשלוש לפנות בוקר. גם הנסיעה עייפה אותי ואמרתי לו שאני חייב לנוח קצת לפני שנצא. נשכבתי כמו מת על המיטה שלו ועצמתי עינים וארי התקשר בינתיים לאימו שלא ענתה משום מה. אחרי זמן מה הוא נשכב לצידי לבוש בתחתונים בלבד וקילף גם ממני את השכבות המיותרות. התכרבלנו שנינו בתחתונים בלבד מתחת לשמיכה ואז שאל אותי ארי אם נעלתי את הדלת הראשית כשנכנסתי. כשהשבתי בשלילה, הוא ניגש, נעל אותה מבנים שלא תהיינה הפתעות ושאל אותי אם כבר התאוששתי. השבתי בחיוב. המנוחה הקצרה החזירה אותי לענינים וגופו החמים והנעים של ארי לצידי כבר הזקיף לי את מה שצריך. לא ידענו כמה זמן עומד לרשותנו אז האצנו קצת את הענינים. אחרי מזמוזים קצרים ארי נשם בכבדות ואמר לי שהוא רוצה כבר להרגיש אותי בתוכו. נפטרנו מהתחתונים, שמנו קונדום וג'ל וחדרתי אליו באיטיות כשהוא שוכב על הגב. היה נעים וטוב והיה עוד יותר טוב כשהחלפנו תנוחות שונות עד שהגענו למצב שהוא על הבטן ואני עליו. הייתי די חרמן. לא היה לי סקס טוב בכל אותו שבוע וארי היה חם לא פחות למרות שרק בלילה הקודם היה לו איזה סקס נחמד עם מישהו, כפי שארי סיפר לי בגילוי לב.

ארי הוא בחור שחום גברי ושרירי במידה. חלקו העליון די חלק אך רגליו וישבנו שעירים וגבריים. ארי אומר כל הזמן שאני צריך קצת לעלות במשקל, אבל סבבה לי עם הרזון היחסי שלי ואני רק שומע ומחייך. נהנינו מאוד מהסקס שלנו הפעם, למרות שהוא היה קצר למדי, פחות משעה בלבד. ארי אוהב לקבל את הזין שלי ואני מצאתי שאני חוזר ונהנה מחדש מהסקס איתו בזמן האחרון. זה היה מהיר וטוב והגעתי לפורקן די מה. "היה טובבבבב" אמר לי ארי כשהוא מושך את המילה "היה ממש כיף" הסכמתי איתו. ארי הסתכל אלי במבט קצת שונה ואז אמר לי לפתע "אני אוהב אותך. אין לי מילים אחרות לומר את זה. אני אמרתי לך כבר פעם אבל אומר שוב כמה אני שמח שהכרתי אותך." ואני רק הבטתי בו בחיבה עמוקה כי המילים האלה קצת גדולות עלי, חיבקתי אותו בחום ואמרתי "גם אני שמח מאוד שהכרנו" וארי הבין שאת המילים ההן אני לא ממש יכול לומר לו. אני מאמין שגם הוא התכוון ל"אוהב" במשמעות של חיבה עמוקה ולא מעבר לכך, אבל מה זה משנה. אני מרגיש בר מזל שהכרתי את הבחור המיוחד הזה, מה שהביא אותי להקדיש לו הפעם את השיר Lucky Man של The Verve משנת 1997:

אחרי המקלחת כבר היינו רעבים. ארי היה צריך לקפוץ לקרובי משפחה במרכז אז הוא הצטרף אלי לנסיעה והשאיר לי את הבחירה איפה לאכול, אז נסענו למסעדה נחמדה בפארק המדע גבול נס ציונה-רחובות. קצת הצחיק את ארי שאמרתי לו שהחניתי את הרכב ברחובות [צידו הדרומי של הרחוב] ועכשיו אנחנו הולכים לנס ציונה [צידו הצפוני של הרחוב]. היתה אחלה ארוחה, מסעדה טובה, אווירה נעימה עם מוסיקת רקע חרישית. אהבתי יותר את מה שארי הזמין וכל הזמן גנבתי לו קצת מהצלחת ובכלל נהנינו מהשעות הארוכות שהעברנו ביום הנחמד הזה. אחרי הארוחה הקפצתי את ארי לקרובי משפחה שגרים בסביבה ונפרדנו בחיבוק חם ונשיקה, בלי שאני יודע שכבר באותו ערב עומד לקרות משהו שישנה את מהלך הענינים עבורי.

בסופו של היום הארוך הזה בעודי כותב מייל לאחד מידידי הוירטואלים ומזכיר בו את דברי קוהלת כי "לכל זמן ועת לכל חפץ על פני האדמה" ואף שומע את השיר שאימץ את המילים האלה Turn Turn Turn של להקת The Byrds משנת 1965, בעיתוי מופלא פנה אלי אפי, 28. אפי, היקר לי כל כך שהטעים אותי הרבה תסכולים בחודש וחצי האחרון ושאל אם בא לי להפגש. אמרתי לו שאשמח להפגש וקבענו ליום המחרת. הכל עניין של טיימינג כי "לכל זמן ועת לכל חפץ על פני האדמה" כמו שנאמר כבר לפני 2,500 שנה.

האם הזמן שלי ושל אפי הגיע שוב? בינתיים רק נותר לי להרהר בשיר היפה הזה של הבירדז, אותו אני מקדיש לאפי, ועל מה שקרה איתו כבר אספר בפוסט הבא...

לנצח טוב לי שאת כאן

לנצח טוב לי שאת כאן

לנצח טוב לי שאת כאן, אבל

לנצח אין איתך די זמן

הייתי טס איתך מכאן

הייתי טס איתך מכאן

מוכן לטוס איתך מכאן עכשיו

עלי על מכונת הזמן

ונפליג ונגלוש

ניתן לראש לרוץ חופשי

באינטרנט או על אי בודד

אם תבקשי

כי בזמן אחר אני אומר היית אחרת גם

והיה לך זמן את כל הזמן שבעולם

את כל הזמן שבעולם

(דודי לוי – כל הזמן שבעולם) 

היא חשבה שיש לה את כל הזמן שבעולם. אמנם המשקל העודף הצטבר לו אט אט אחרי שלוש לידות, אמנם היא כבר חצתה את גיל ארבעים לפני שנים ספורות, אמנם היא לא היתה מרוצה מההתרחבות שלה במותניים, אולם לא נראה שלגידי זה הפריע במיוחד. אם זה לא הפריע לו, אם הוא יאהב אותה בכל מקרה, אז היא לא אזרה את הכוחות הנפשיים כדי לעשות דיאטה רק בשבילה. היא גם היתה די חסכנית על עצמה. על שלושת הבנים שלהם היא הוציאה כל שקל מיותר שהיה למשפחה. אם זה על לימודים, אם על בגדים, אם זה על הטיול הגדל לדרום אמריקה של האחד או למזרח הרחוק של השני. רק היא בקושי היתה בטורקיה וכן גם פעם בבולגריה. נופשון פה וסוף שבוע שם וזהו.

כשהיתה צעירה היתה תמי הג'ינג'ית שרלילה לא קטנה. זו היתה התקופה של אילת, של הכפר של רפי נלסון בטאבה ושל נואיבה. אבל זה היה בימים הרחוקים לפני הנסיגה מסיני ולפני שהתגייסה לצבא. באמצע הצבא היא הכירה את גידי, בחור מופנם משהו ודי שתקן. משהו ברוגע שלו משך את נפשה הסוערת והפרועה קצת. כל הבסיס הביט בתמיהה על החברות שלהם ומי ששמר איתם על קשר משם הביט עוד יותר בתמיהה על ההזמנה לחתונה שקיבל רק שנתיים אחר כך, כשהיתה בת 22 וגידי בקושי בן 23. תמי היתה די גלויה בקשר לעברה המיני אבל כשרצתה לבוא בלב נקי ולספר לגידי הכל בתחילת חברותם, הוא לא ממש שש לדבר על עברם המיני. "מה זה משנה תמי?" הוא אמר, "אני לא ממש רוצה לשמוע עם כמה ועם מי שכבת, עזבי את העבר בעבר. מה שחשוב זה ההווה. מה שחשוב זה שיש לנו זה את זו" והתחיל להפשיט אותה לסקס נוסף של מישהו שלא יודע שובע.

כשתמי נזכרה בימים הרחוקים ההם, חיוך עלה על פניה העגומות כל כך בשבוע האחרון, מאז שנודע לה. מאז שמצאה את התמונות ההן במחשב. גררררר, היא אפילו לא רצתה להזכר בהם. למה? למה? שאלה את עצמה עשרות פעמים ולא העזה לחלוק את יסוריה עם איש, במיוחד לא עם החבר הטוב שלה, בעלה ואבי ילדיה, גידי. תמי נזכרה שהופתעה בימים הרחוקים ההם שהביישן המופנם שלה היה בעל תיאבון מיני כל כך גדול לארבעה - חמישה זיונים בלילה. כך לפחות היה בחודשים הראשונים שלהם יחד. אבל גם בשנים הראשונות לנישואים הסקס היה די תכוף. כמעט כל לילה ובדרך כלל גם יותר מפעם אחת בלילה. עד היום, למעלה מעשרים שנה אחרי שנישאו תדירות הסקס שלהם טובה למדי, כמה פעמים בשבוע. כך היה לפחות עד לפני שבוע. הגילוי גרם לה לאבד את החשק. היא לא יכלה שלא להעלות בדמיונה מה שהוא עושה במקומות אחרים עם כל אותם...

ואז תמי נזכרה שהיתה עוד תקופה בחיים שהסקס התמעט לזמן מה. אז, לפני חמש שנים שהוא לקח תחת חסותו את נועם האומלל, בן למשפחה הרוסה שמיד אחרי השחרור המוקדם מהצבא נזרק מהבית ע"י אימו הזונה הנרקומנית. הוא עזר לו למצוא את מקומו בחיים וסידר לו עבודה. לעזאזל, נועם אפילו התגורר בביתם תקופה של חודש או חודשיים עד שגידי מצא לו איזה חדרון בדירה של קשיש שהיה צריך עזרה בעבודות הבית הקלות ובעיקר שלא להשאר בלילות לבד, אחרי הפריצות שהיו אז בשכונת מגוריו. כשהיא חשבה על כך במבט לאחור, נדמה היה לתמי שבתקופה ההיא אכן התמעט הסקס שלהם. כאילו דחפיו המיניים העזים של גידי שככו לפתע. היא תרצה לעצמה את זה בעייפותו, בעומס בעבודה ואפילו בנטל של הטיפול בנועם ובבעיותיו הרבות בתקופה ההיא. עכשיו היא כבר לא ידעה אם כל הסיפור הזה לא החל כבר אז. אולי זה מה שגרם לדעיכת תשוקתו כלפיה, אולי גורמים נוספים.

שבוע היא כבר מתחבטת בשאלה מה לעשות עם הגילוי. כשמצאה בתחילה את עשרות התמונות של כל הבחורים החתיכים ההם במחשב, שהיו ללא ספק מאתרי פורנו בנים, חשבה שאולי אחד הבנים שלהם הוא הומו. היא אפילו לא הספיקה לדבר על כך עם גידי שהיה אז בנסיעת עסקים לחו"ל, אבל בינתיים גילתה את המייל. קריאה שטחית של ההודעות האחרונות שהגיעו אליו כשהיה בחו"ל הבהירה לה שגידי הוא חובב הבנים ולא אחד מבניה. היא לא הכירה את הבחור ששלח את המיילים אבל באחד מהם הוא כתב לגידי שפגש במקרה בטיול את היזיז שלו לשעבר, את נועם. זה כבר החריד את תמי. נועם הרי היה אז בן תשע עשרה בלבד, מבוגר בשנתיים מגילם הנוכחי של התאומים שלהם, אז מה יש לגידי לעשות איתו? אם הגילאים הללו מדליקים אותו, היא נחרדה לרגע שמא... אבל לא.

זה שגידי הומו, עדיין לא הופך אותו למפלצת שתנצל מינית את בניו, היא חשבה. לא. גם לא היה שום סימן לכך. התאומים לא גילו שום התנהגות לא נורמטיבית ואף ציוניהם בתיכון הם בין הראשונים בכיתתם. זה שלא היתה להם חברה רצינית של ממש לא מהווה אינדיקציה. אולי זה עובר בגנים שגרמו לכך שרק בגיל 17 הם החלו להראות קצת יותר בחורים וקצת פחות ילדונים, אז הכל יבוא להם בדיליי. כמו לאבא שלהם בעצם. עד היום היא לא יודעת עד כמה רציניים היו יחסיו עם חברותיו הקודמות. לא רק בגלל שהוא לא אהב לדבר על העבר, אלא גם מפני שגמלוניותו בסקס כאשר החלו לעשות את זה, הצביעה על מישהו עם נסיון מיני מועט מאוד, אם בכלל. מי אם לא תמי השרלילה תדע? בשביל מה היא צברה את כל הקילומטראז' שלה עם גברים, אם לא כדי להבין דברים כאלה בעיתוי הנכון? אבל עיניה טחו מראות את שהיה מונח מולה באופן ברור כשמש. האהבה סינוורה אותה וההתלהבות שגידי גילה בכל שעשועי המיטה שלהם סחפה אותה.

לפני יומיים גידי חזר מחו"ל ועדיין הם לא עשו סקס מאז. היא אפילו לא ידעה אם תהיה מסוגלת לעשות את זה איתו עכשיו כשכל המחשבות על איפה הזין שלו בילה בזמן האחרון מציפות אותה. בעצם, אולי לא הזין, החלה תמי לתהות. אולי הוא מאלה שאוהבים לקבל בתחת? תמי בקושי ידעה משהו על הומואים והמנהגים שלהם, או על דו-מיניים, אם זה מה שגידי בעצם, אך רצתה להבין. אופן חשיבתה של תמי היה מאוד אנליטי, ענין של הרגל כבר שנים רבות בעבודתה כמנהלת בכירה באחד הבנקים הגדולים. ברגעים קשים, היא נהגה לשים את האמוציות בצד וקודם כל לחשוב. המחשבות סיחררו את ראשה, בעיקר בגלל חוסר ידיעתה בנושא הזה. כדי לסדר לעצמה קצת את הראש, החלה תמי לגלוש באתרים של הומואים, להכנס לצ'טים של הומואים ולדבר פה ושם עם בלוגרים שכתבו על חייהם במה שהיה בשבילה הצד האפל של הירח. תמיד רצתה להבין איך גבר נשוי מסוגל לחיות בעולם הכפול הזה, האם הוא עדיין נמשך אליה או שהכל משחק אכזרי בה וברגשותיה? האם יתכן שגידי עדיין אוהב אותה או שרק נשאר איתה משיקולים של הרגל ונוחות? חוץ מזה, היא רצתה להבין מה בעצם הוא עושה שם, מה רוב הדו מיניים הנשואים האלה עושים שם? מה חסר להם בעצם? ושאלת השאלות שהציקה לה היתה האם לספר לו שהיא יודעת או לסתום את הפה?

לפני הכל ישבה תמי וחשבה בינה לבינה לאן היא בעצם רוצה להגיע, וברגע שהתשובה הברורה צפה ועלתה מול עיניה, כל הפאזל החל להסתדר כמו מעצמו. תמי החליטה, שיהא אשר יהא, היא לא רוצה לפרק את המשפחה שלה. היא רוצה לעשות כל מאמץ אפשרי להציל את ממה שניתן, אבל זאת אך ורק אם אכן יש מה להציל ואם אכן נותר משהו בליבו של גידי ביחס אליה. אם הוא לא רק משחק למראית עין את מי שכאילו אוהב אותה. האם יכול להיות בכלל מצב כזה שהוא אוהב אותה אבל עדיין אוהב גם להיות עם גברים? ברגע שהיא גיבשה לעצמה את השאלות הללו, ידעה תמי מה חשוב לה לדעת.

ביום השלישי אחרי שגידי חזר מחו"ל, הוא הגיע הביתה מהעבודה כולו חיוכים וכאילו הניצוץ חזר לו לעיניים, הניצוץ שקצת הועם ביומיים האחרונים מאז הוא חזר מהכנס ההוא בחו"ל. "מה דעתך", הוא אמר "על סוף שבוע בצימר הכי מפנק בארץ גליל? צימר פראי החצוב בסלע, מין חצי מערה כזו עם פלגי מים מפכים מתחת לרצפה שקופה ועם תקרת זכוכית קרועה אל הנוף הופנה לעבר יער ירוק? מה דעתך על טיפולי מסאז' בשמנים ארומטיים ומוסיקה מרגיעה? הזמנתי לכל אחד מאיתנו טיפול כזה, אז מה את אומרת שאני ואת ניסע למקום חלומי כזה לשלושה ימים... וכמובן, את יודעת גם שלושה לילות..." סיים גידי בקריצה רבת משמעות. תמי היתה המומה. כמו משום מקום חזר אליה גידי המתלהב של פעם. האם זה כמו הבעל שמתחיל להביא פרחים לאשתו כדי להסתיר איזה רומן שהיה לו מחוץ לנישואים או שבאמת גידי רוצה להחזיר עטרה ליושנה? האם היא תהיה מסוגלת לשכב איתו בכלל באותה התלהבות של הימים שלפני הגילוי? תמי בלמה את התהיות, חייכה חיוך גדול ונפלה לתוך חיבוקו הגדול של גידי במילות תודה ושמחה. אבל רק בכאילו. בתוכה נותרו עדיין ספקות גדולים.

גישושיה של תמי ברחבי האינטרנט, צ'טים ומיילים שהחליפה עם הומואים ודו-מיניים שונים, הביאו אותה ליתר הבנה של העולם ההזוי הזה שאליו בורח בעלה מדי פעם. קודם כל היא הבינה שיש משהו שנקרא אקטיבי ופסיבי. חוץ מזה היא שמעה לא פעם כי רוב הנשואים המתפרפרים בעולם הגברים מחפשים במיוחד את מה שלא יוכלו לקבל בבית. את ההרגשה של להיות כנועים ונשלטים. את ההרגשה של להיות פסיביים. את התשוקה המוסווית לקבל זין לתוכם ולהיות כמו אישה במיטה. שלישית, היא הבינה שיש דו מיניים שמסוגלים להמשך בעת ובעונה אחת לגברים ונשים, אך יש כאלה שזה אצלם ענין של תקופות. כמו עקרון המטוטלת, אשר לעיתים נעה לכיוון המשיכה לגברים ולעיתים לכיוון המשיכה לנשים. רביעית, היא הבינה שאצל הומואים הכל הרבה יותר זמין, מהיר וחסר רגש. פעמים רבות אלה זיונים לשם זיונים בלבד, ללא שום משקעים וללא שום ציפיות. רק לבוא, לחדור (או להחדר) לפמפם (או להטחן), לגמור, ללכת ולשכוח חמש דקות אחרי זה את שמו של מי שהזדיינת איתו, אם טרחת לשאול את שמו בכלל. אבל תמי ידעה עוד משהו, שגידי בעלה הוא אדם של רגש. נכון שהתיאבון המיני שלו תמי דהיה גדול, אבל זהו תיאבון שמגיע ממקום של רגש, יחס, אהבה, הוא אף פעם לא היה איש של סטוצים. האם יתכן שדווקא בעולם הגברים הוא נהפך לכזה? ולאיזה כזה הוא נהפך, בעצם? עם הזיונים תמי חשבה שהיא יכולה להתמודד, אבל עם הרגש היא ידעה שזו עשויה להיות מלחמה אבודה. תמי ידעה שאם גידי אכן מצא לו גבר שהוא התאהב בו עד עמקי נשמתו, אז בקרב הזה היא כבר הפסידה.

הצימר היה מעולה בדיוק כמו שגידי תיאר אותו, רומנטי מאוד ומפנק. גם גידי היה שם רומנטי ומפנק, לפחות כך היה ביומיים הראשונים. היתה להם פרטיות מושלמת. היו עוד כמה צימרים כאלה במתחם ההוא אבל כל אחד פנה לכיוון אחר והיה ממוקם במפלס אחר, כך שכאילו היית שם לבד. רק אתה ומי שאיתך, המערה, היער והמים המפכים, וגם ציוץ הציפורים. קיטשי, רומנטי, אבל זה מה שהיה. כשהם הגיעו אל הצימר הזה, החליטה תמי לשכוח מכל מה שנודע לה ולשקוע לתוך הפנטזיה שלא היו דברים מעולם, שיש רק את גידי ואותה בכל המיקרו קוסמוס הזה שלהם בצימר המבודד, ושאין שום איומים מבחוץ על הנישואים המאושרים שהיא חשבה שיש לה. האווירה איפשרה את זה, ההדחקה איפשרה את זה וגידי האוהב והמפנק איפשר את זה. ליתר בטחון, הכינה תמי גם כמה הפתעות משלה, אבל את זה היא שמרה להמשך. כשתמי עשתה את ההכנות האישיות שלה לסוף שבוע הזה, מה שהנחה אותה היתה המחשבה שאם לגידי יש צרכים מסוימים, אין טעם שיצא לספק אותם בחוץ כשיש לו פה לצידו את תמי אשתו האוהבת שמוכנה ללכת עד חצי עולם בשבילו.

הסקס בלילה הראשון שלהם שם היה נפלא. גידי היה אוהב ומפנק וגם חרמן גדול מאוד. אחרי שסיימו לפרוק שבוע של חרמנות בסקס רגיל (לפחות מצידה, עבר הרהור במוחה של תמי שהיא גירשה אותו משם מהר) הם נחו קצת. אחר כך התעוררה החרמנות מחדש וגידי חדר אליה שנית, הפעם בדוגי והם גמרו שוב. למחרת בצהרים תמי הביאה לגידי את המציצה של החיים שלו והוא גמר לה בפה, מה שלא קרה כבר די הרבה זמן, אך בלילה השני גידי התחיל לעשות קולות של עייף. זה היה בדיוק הזמן המתאים לתמי לשלוף את ההפתעה שלה, את נשק יום הדין. הוא התייצבה איתנה מול גידי ואמרה בטון שתלטני קמעא, כפי שנהגה לפעמים עם עובדים סוררים אצלה בבנק, אם כי כמובן לא באותן מילים: "שום עייף, גידי, אנחנו ננצל כל רגע בצימר הזה אם תרצה או לא תרצה". גידי הופתע לנוכח תקיפותה של תמי. אמנם בעבודתה היא היתה קילרית, אבל בבית היא תמיד היתה אישה נעימה ומפנקת. למרות זאת גידי זרם. "אוקיי, אני שוכב, אני מת מעייפות, אפילו לא עומד לי, אז איזה סקס בדיוק את רוצה שנעשה עכשיו?" שאל גידי.

"שתוק ותתהפך על הבטן" אמרה תמי בקול מצווה וגידי התהפך באדישות.

"אוקיי, ומה עכשיו?" שאל.

"עכשיו אתה תפסיק לראות ורק תרגיש" אמרה לו תמי וקשרה את עיניו במטפחת כלשהיא שהיא שלפה מהתיק הוורוד הפרוותי שהביאה עימה.

"אוקיי, ככה אני אוכל להרדם יותר מהר...חחח" גיחך גידי, "ומה עוד?"

"עכשיו אתה גם תפסיק לזוז לי כל הזמן ותיתן לי להוביל" אמרה תמי וקשרה את ידיו באזיקים לעמודי מיטת האפיריון ואז עשתה אותו דבר גם לרגליו.

"אוהו, קשירות... נכנסת לאיזה אתר סאדו מאזו בזמן האחרון, תמי? מה הסקס הרגיל שלנו כבר לא מספיק מחרמן אותך?"

"עכשיו אתה גם תפסיק לדבר יותר מדי" אמרה תמי ותקעה לו איזה כדור גומי לפה וקשרה אותו אל מאחורי עורפו, עם רצועות שהיו מחוברות לו. גידי ניסה לומר משהו אבל כשכל מה שיצא ממפיו היו רק נהימות, הוא פשוט ויתר וחיכה בשקט למה שיהיה.

לבסוף, שלפה תמי את הסטרפון מהתיק הפרוותי הורוד, "זה הדגם הכי משוכלל", אמרו לה בחנות לאביזרי סקס לנשים שאלה נכנסה יום לפני הנסיעה בנמל תל אביב. "דגם עם דילדו שחלקו החיצוני מסיליקון עוטף חלק פנימי קשיח יותר שבתוכו מנגנון פמפום חשמלי היוצא ונכנס כמו זין אמיתי. אם את מתעייפת בזמן הסקס, את יכולה להעביר אותו למצב האוטומטי החשמלי הזה ואז הוא עושה את הפמפום בעצמו במקום שתצטרכי להתאמץ" אמרה לה המוכרת והוסיפה בחיוך ממזרי: "יש לו גם שלושה שלבים, תתחילי בשלב הראשון ותעברי אחר כך לשלבים האחרים ותראי כבר מה עושה לכם טוב". תמי חייכה לעצמה כשהלבישה את הסטרפון אבל לא העבירה לשום מצב אוטומט. אם גידי רוצה להרגיש כמו אישה נשלטת במיטה, אני כבר אזיין לו את הצורה בעצמי, היא חשבה בתקיפות שלא ממש אפיינה את יחסיהם בבית בעבר. היא שימנה את הדילדו התיישבה מאחורי גידי ושיחקה לו עם הדילדו בעכוז. גידי החל להאנק, אבל לא ממש יכול היה לומר מה שיש לו להגיד.

"שתוק ותיהנה" אמרה תמי, "כבר יותר מעשרים שנה אתה מזיין אותי, והיום אני הולכת לזיין אותך בפעם הראשונה. אני יודעת שאתה רוצה את זה ואתה הולך לקבל את זה, ולקבל את זה חזק" אמרה תמי שהימרה על כך שגידי, כמו מרבית הגברים הנשואים הדו מיניים, הוא גם פסיבי שאוהב לקבל זין. גידי נאנק שוב אבל הדילדו כבר היה צמוד לפי הטבעת שלו והקצה שלו כבר החל להכנס פנימה.

לקח לתמי זמן קצת להבין את הכיוון והשיטה אך ביד אחת היא פיסקה קצת את לחיי עכוזו של גידי וביד השניה היא כיוונה את הזין המלאכותי הזה פנימה ודחפה. אחרי שכל הדילדו היה בפנים ומפשעתה של תמי היתה צמודה לישבנו של גידי, היא אפילו החלה ליהנות מהתנוחה המוזרה הזאת בשבילה והתחילה לפמפם אותו כמו גבר אמיתי. את כל תסכוליה מהשבוע האחרונים השקיעה תמי בזיון הזה. היא עלתה וירדה על ישבנו של גידי שנאנק יותר ויותר, ספק בהנאה וספק מכאב אבל תמי לא חדלה. היא המשיכה לזין וליהנות עד שהתמוטטה על גידי בשרשרת של אורגזמות מענגות.  זה היה הזמן להעביר את המכשיר למצב האוטומטי ולהוציא את הכדור מפיו של גידי כדי לשמוע מה באמת הוא מרגיש. תמי שמה את המכשיר על שלב אחד והסטרפון המשוכלל החל לזיין את גידי במהירות בינונית כשתמי שרועה על גידי והמכשיר מזיין אותו בקצב. היא הוציאה את הכדור מפיו ושמעה את גידי נאנק בהנאה. "או כן כן, עוד עוד, עמוק, חזק יותר חזק יותר" והבינה שההימור היה נכון. היא העבירה את המכשיר לדרגה שתיים וקצב הפמפום הפך להיות מהיר הרבה יותר "או זה טוב, אני רוצה מהר וחזק, כן עוד עוד, לטחון אותי לטחון אותי" שמעה תמי את מה שרצתה לשמוע אם כי המילים שיצאו מפיו של גידי היו ככל הנראה דווקא "תטחן אותי, תטחן אותי".

קריאותיו הנלהבות של גידי החלו לעורר את תמי מחדש וכשהיא העבירה את המכשיר לשלב השלישי היתה לה הפתעה אמיתית כשהתברר לה שמהכשיר המשוכלל הזה הוא דו כיווני. כבנקאית מזה שנים המחשבה שצצה לה ברגע שהרגישה שהדילדו הזה חודר גם לתוכה היתה שאכן הוא היה שווה כל שקל של ה- 3,999 ש"ח שהיא שילמה עבורו. במצב שלוש, איבר הסיליקון החצי קשיח הזה פמפם הן אותה והו את גידי, שהוא יוצא ממנה הוא נכנס אליו וכשהוא יוצא ממנו, חלקו האחורי חודר אליה. אחרי זמן קצר היתה לה אורגזמה נפלאה נוספת. זה קרא בערך בזמן שגידי צרח "אני גומר, אני גומר אוחחח אוחחחח".

זה היה הזיון הכי טוב שהיה לתמי כבר שנים רבות. אחרי שהיא שיחררה את גידי מאזיקיו וראתה את כמות השפיך שהיתה מתחתיו על הסדין היא הבינה שזו היתה גם הגמירה הכי טובה שהיתה לגידי כבר זמן רב, לפחות אצלה.

"וואוו, לא ידעתי שאת כזאת שובבה, תמי" אמר גידי בחיוך כשהדליק את הסיגריה שאחרי.

"יש הרבה דברים שאתה לא יודע עלי" אמרה תמי "הרי לא רצית לשמוע... זוכר?" ואז נזכרה בעוד משהו: "אבל ממתי חזרת לעשן גידי?" שאלה תמי, כשגידי נוטל שאיפה עמוקה מהסיגריה וממהר לכבות אותה במבוכה "אני.. אני... לא יודע. לפעמים... לא רציתי לספר לך כי ידעתי כמה את נגד. זה באמת מיותר, אני יודע. אבל פעם בכמה זמן..." אמר גידי ולא יסף.

כל מה שתמי יכולה היתה לחשוב עליו באותו רגע היה שפעם בכמה זמן, כשגידי מקבל זין בתחת הוא חייב להרגע עם איזו סיגריה שאחרי וזה גמר לתמי כבר את כל הכיף.

"פעם בכמה זמן, אה?" נפלט מפיה המשפט כמעט כנגד רצונה.

"כן", ענה גידי במבט תמים או מיתמם על פניו.

"פעם בכמה זמן, אחרי שאתה מקבל זין בתחת, אתה חייב את הסיגריה שאחרי, אה גידי?" נפלטו המילים המודחקות מפיה של תמי שכבר לא יכולה היתה לעצור עוד.

"אני, מה? אני ... מה קרה לך תמי?" ניסה גידי להציל את שארית כבודו.

"אני יודעת, גידי, אני יודעת" אמרה תמי והדמעות הציפו את עיניה, כשהמילים נגמרו לה.

כל המחשבות השכלתניות שאסור לו לדעת שהיא יודעת. שאם הוא לא ידע הוא עוד יצליח לשמור על השדים שלו בבקבוק ורק פעם בכמה זמן לשחרר אותם. שאם הוא ידע שהיא יודעת, ועוד יותר מכך, אם הוא ידע שלמרות שהיא יודעת, היא לא מתכוונת לפרק את המשפחה, אז הוא ירגיש חופשי להתפרע עם גברים, כל המחשבות והתובנות האלה הלכו לאיבוד באותו רגע שהמילים ברחו מפיה של תמי ללא שליטה. הג'ינג'יות שלה, שתמי למדה כבר לפני שנים לשלוט בה, התפרצה החוצה ברגע הכי פחות מתאים מכל, אבל את הנעשה לא ניתן היה להשיב. גידי הביט בתמי בתדהמה.

"את יודעת?... אז איך? למה?" הוא שאל מבלי להמשיך את המשפטים שידע שתמי תבין לבד.

"כי אני אוהבת אותך, כי רציתי בכל דרך להציל את הנישואים שלנו, כי חשבתי שאם מה שאתה צריך זה להרגיש זין בתחת - תסלח לי על הביטוי - למה שלא תקבל אותו ממני, אם אתה אוהב אותי כל כך? למה שתצטרך לחפש את זה בחוץ? באינטרנט או אני לא יודעת איפה. למה לא איתי?"

"את לא מבינה תמי, זה לא בדיוק זה...לא רק ענין של זין" ווילון האפילה החל לרדת על תמי שידעה שאם זה לא זה, אז זה אבוד לה. רגע לפני שהיא שקעה לגמרי היה נדמה לה שהיא שומעת את המילים: "זה נועם..."