פילבוקס

חשבתי שנגמר לי ממנו, אבל לא. בסך הכל שיניתי פאזה. הבנתי שלא אוכל לשנות אותו ושלאפי, 28, מה לעשות, יש את הקצב שלו. הבנתי שהוא לא משחק משחקים, אלא בסך הכל שונה ממני. הוא רוצה אותי, אולי אף רוצה מאוד, אבל הרצון הזה לא מספיק מיתרגם למעשים. הוא גם הרבה פחות מיני ממני ויש לו עוד לא מעט עיסוקים וידידים חוץ ממני. אפי הוא אדם חברותי וידידותי מאוד שיוצר קשרים במהירות בכל מקום. לכן אמרתי לו שאין לי ספק שהוא יסתדר בחו"ל, ואפי למשמע הדברים, פתח את עיניו התכולות הגדולות ושאל בתום מתוק: "אתה בטוח?"

"ללא ספק" עניתי והוא רק חייך חיוך גדול, נשק אותי והניח את ראשו על שקע צווארי כשנסענו יחד השבוע לאחר שבועות ארוכים בהם לא נפגשנו.

השבוע גם הבנתי למה לפעמים אני לא מקבל ממנו תשובות להודעות שאני שולח, זה ענין טכני שקשור לדרך בו הוא גולש  מחוץ למחשב, ונחה דעתי. הבנתי שצריך פשוט לשלוח לו שוב כי יתכן שהודעות הולכות לו לאיבוד ואין מה לכעוס. ויתרתי על הכעס. ממילא עוד פחות מחודש הוא כבר בחו"ל, אז לשם מה לבזבז את הזמן המועט על חשבונות קטנוניים ועל כעס כשאפשר לבלות אותו בדרך הרבה יותר נעימה? אפי גם לא הטיפוס היוזם, אז למרות שהייתי שמח לו היה אחרת, ככה הוא. מחלקת היוזמה נשארת אצלי בלבד ואני צריך לקחת את זה בחשבון.

כשהסתדר שנפגש השבוע אפי הגיב בהתלהבות אמיתית ואמר לי שהוא  ממש ממש זקוק לי וזקוק לפגישה הזאת. קפצתי אליו למקום בו הוא שהה וחיכיתי לו ברכב כי הוא בדיוק היה במקלחת ולא שמע את הצלצול. שלחתי לו SMS ובינתיים היטיתי את מושב הנהג לאחור קצת ועצמתי את העיניים לנמנום קל כי הייתי ממש ממש עייף. חלפו עשר דקות והטלפון שלי מצלצל. עניתי בלי לפתוח את העיניים ושאלתי אותו אם לבוא. אפי אמר לי: "כן, בכיף" אבל בטרם פתחתי את העיניים נשמעה נקישה בחלון הרכב. זה היה אפי שיצא אלי, כולו חיוך אחד גדול. יצאתי מהרכב והוא "התנפל" עלי בחיבוק חם מכל הלב ובנשיקה חמה לא פחות. לא אכפת היה לנו שזה אמצע רחוב שקט בעיר מרכזית, הצורך היה גדול יותר. ממש באותו רגע ידעתי את ההבדל. ההבדל בין התחושות שלי כלפי אפי לבין התחושות כלפי בחור סקסי כזה או אחר. זו לא היתה רק חרמנות, ויש חרמנות, זה היה הרבה מעבר לכך ואני לא יכול אפילו להסביר למה.

הייתי כבר עם בחורים יפים יותר, סקסיים יותר, מזדיינים טוב יותר וזמינים יותר מאפי, אבל אפי הוא אפי. חיוך אחד שלו ומשפט מתלהב אחד שלו כשאנחנו ביחד, ממיס אותי, עוד בלי לחשוב בכלל על סקס או על מגע גופני. בכל פעם שאנחנו יחד הוא נותן לי הרגשה נפלאה, חבל רק שהוא לא עושה את זה גם בין פגישה לפגישה באותה מידה שאני רוצה, אבל זה מה יש ועם זה ננצח.

היינו יחד שעות ארוכות באותו יום וגם למחרת היום. אכלנו יחד, צחקנו, דיברנו ואהבנו. אולי קצת התפלקה לי המילה הזו, אבל קשה לי לומר "הזדיינו" על מה שעשינו באותו יום, למרות שסקס היה בהחלט חלק מהענין, אבל התחושה היתה מעבר. אפי אמר לי את זה וגם אני אמרתי לו. יש לי קראש על הבחור הזה, לפעמים הקראש הזה מייסר אותי, אבל למדתי לחיות איתו כי כשיש לנו את הביחד שלנו, הוא כל כך טוב שזה מפצה על הכל. הפעם גם הסקס היה טוב במיוחד. גם החיבוקים, המגע, הכל.

אפי לא בחור יפה, אולי אפילו יראה מכוער למי שלא מכיר אותו, אבל בעיני הוא נפלא. זה לא רק גופו הבהיר חלק ורזה גבעולי, שאני אוהב, אלא החיוך, היחס, הרפליקות שהוא משמיע מדי פעם בשיחה, ההתלהבות בטון הדיבור שלו, כמו התלהבות של ילד, למרות שהוא כבר בן 28, השמחה הקורנת ממנו, עיני התכלת הגדולות הנפתחות לפני באושר כמו גם גופו הנפתח לפני באותו אופן. אפי הוא הפיתוי שקשה לי להגמל ממנו, למרות שאני יודע שעוד מעט קט אצטרך להגמל גם מהמעט שיש לנו יחד.

במפגש האחרון גיליתי עוד משהו על אפי, שהוא יודע לשיר ושיש לו קול ערב ונעים לאוזן. היה קצת סימלי במיוחד כששמענו ברכב את השיר Without you בגרסת הקאבר של מריה קארי שהוא אוהב. אפי אמר לי שכל פעם שישמע את השיר הזה כשיהיה בחו"ל יחשוב עלי. לכן בחרתי גם להקדיש לו את השיר הזה היום:

היום המיועד התקרב. בערב שלפני החלפנו מסרים אחרונים. "אני רוצה להתרפק על הכלי שלך לחוש את שפתיך, הלשון שתרגיש איך אני רועד מהתשוקה שלך" אמר לי לירון, 24,  באופן מעורר ציפיות, וגם אני השבתי לו בלשון מחרמנת לא פחות. אחרי שיחה קצרה סיכמנו שאצלצל אליו בבוקר לפני שאצא לדרך.

באיזה שהוא מקום ציפיתי שמשהו ישתבש ושהפגישה לא תצא לפועל. בעולם הכל כך תזזיתי הזה כל רגע יכול לצוץ לו משהו חדש. כשצלצלתי בסופו של דבר בבוקר ולא היתה תשובה, לא ממש הייתי מופתע. גם כשצלצלתי 10 דקות אחר כך ועדיין לא היתה תשובה, הנהנתי לעצמי בארשת של "ידעתי שזה מה שיהיה בסוף". או שהיה לו איזה סטוץ פרוע בלילה שהותיר אותו תשוש, או שהוא סתם נרדם חזק ולא התעורר בבוקר, או ששכח לכוון שעון או שהטלפון שלו על שקט. הכל יכול לקרות, אבל למרות זאת ניסיתי לצלצל גם פעם שלישית, 20 דקות לאחר הפעם הראשונה. הפעם לירון ענה בקול אפוף שינה. הסתבר שהוא התעורר בשעות הקטנות של הלילה [גם אני] אבל אחרי שעה או שעתיים הוא הצליח להרדם מחדש [אני לא] והוא נשמע ממש עייף וגם אמר לי את זה בכנות. כשהצעתי שאולי נשקול לדחות ליום אחר כי אני לא רוצה שהוא ירדם לי באמצע, השיב לירון בשלילה. הוא לא רצה לדחות. הוא רצה להפגש בכל מקרה באותו בוקר והא גם אמר שכבר עומד לו הזין מהמחשבה.

כשנכנסתי אליו הביתה, עמדתי והתחבקנו חיבוק ראשון, ואז באו גם הנשיקות. "אתה לא יודע כמה אני חרמן עליך" אמר לי לירון והותיר אותי משתאה. "אז מה, סוף סוף זה קורה, אה?" חייך אלי לירון, אך ידי כבר העמיקו בליטופי ישבנו ובטעימת שפתיו הרכות והחלטתי לא לחפור יותר מדי.  לירון התפשט, נכנס למיטה ואמר לי שארגיש בנוח, אז גם אני התפשטתי אך נשארתי בתחתונים, כשתלולית ברורה של זין זקור מתנוססת בו בגאון.

מהר מאוד עפו גם התחתונים והתחיל המגע הנעים כל כך ששנינו אוהבים. זה החל בליטופים עד אין קץ ונשיקות טובות ונעימות. לירון אמר לי כמה שמגע הידיים שלי נעים לו ושמחתי לשמוע זאת. אחר כך הוא ירד גם יותר דרומה לזין שהוא כל כך השתוקק בפנטזיות שלו להכניס לפיו, והוא עשה את זה טוב. בזמן שהוא עשה זאת לא הפסקתי ללטף את עורו החלק כמשי והנעים כל כך. ניסיתי להגיע גם אל ישבנו אבל למרות ידי הארוכות, בקושי הגעתי לשם. הוא גבוה מאוד והמרחק היה רב, אבל עשיתי לו נעימים בגב ובקרקפת בזמן שהוא מוצץ, והרגשתי שהוא נהנה מזה. אחרי זמן מה לירון נשכב על הבטן ורצה להרגיש אותי עליו ואת הזין שלי בפתח התשוקה שלו.

כשעליתי עליו הוא ממש רטט מעונג, גם אני. היה לו את אחד הישבנים הרכים והנעימים ביותר שפגשתי. באותו רגע כבר לא הפריע לו גודלו של לירון ואי-שחיפיותו, רק תחושת העונג של הזין המפלס דרכו דרך פלחי ישבנו הרך אל הפתח שכל כך משתוקק לקבלו לתוכו. החדירה לא היתה קלה. לירון אמר לי שאמנם הוא בקטע כבר מגיל 16 וכל השנים היה פסיבי, אבל בשנה האחרונה, משום מה, היה בעיקר אקטיבי [רצה לגוון קצת] וכבר זמן רב לא קיבל לתוכו זין, כך שהוא מרגיש ממש סגור. הוא אמר לי גם  שבמיוחד קשה לקבל זין כמו שלי במצב הזה. כשהרגשתי שקשה לו לקבל בתנוחה הזו, למרות ששנינו מאוד אוהבים אותה, סובבתי אותו על הצד והפעם זה כבר הלך הרבה יותר טוב.

אחרי שהבקעתי פנימה רק קצת, עצרתי ונתתי ללירון להתרגל לזין שלי. הוא אפילו לא היה צריך לומר לי לעצור, למרות שאמר, כי הרגשתי זאת לבד. אחר כך לירון בעצמו החל בתנועות הדרגתיות לאחור, קולט לתוכו אט אט עוד ועוד מהזין שלי. זה היה נעים יותר ויותר. כשחצי הזין כבר היה בפנים, חזרנו לתנוחה שהוא על הבטן ואני מעליו והמשכנו בזיון האיטי והחושני הזה. לירון התאמץ והשתדל, אבל הרגשתי שעדיין היה קשה לו, במיוחד אחרי שכל הזין היה בפנים. התחלנו בריתמוס של פמפומים איטיים ופה הוכיח לי לירון שהוא ממש מתואם איתי, כאילו אנחנו מכירים זמן רב ולא התחלנו במחול הסקס הזה שלנו לפני שעה קלה בלבד. קשה לי להבין למה מה שהוא עשה היה כל כך נעים וטוב, אבל זה מה שהיה. בדרך כלל אני לא אוהב שפסיבים עושים יותר מדי תנועות, כי זה מפריע לריתמוס שלי, אבל התנועות הגליות הזורמות של לירון מתחתי ממש שאבו לי את הזין פנימה, שאבו ושיחררו בקצב מופלא ומענג ביותר, עד שהוא כבר לא יכול היה יותר ועצרנו להפסקה.

בהפסקה הזו דיברנו קצת. סקס זה לא הכל ושמחתי שגם לירון חושב כך. להכיר טוב יותר ולשוחח על האדם ועם האדם שאתה איתו, על ענינים שונים שאינם קשורים לסקס דוווקא, זה משהו שעוזר עוד יותר לקשר הטוב איתו. לא חדלנו להתלטף בזמן ההפסקה והשיחה הזו וגם להתנשק מדי פעם וזה היה נעים וחמים. להפתעתי סיפר לי לירון שלמרות שהמראה שלו אירופאי לגמרי, ואכן הוא חצי אירופאי, יש בו גם חצי מרוקאי, מה שהוביל אותנו לשיחה מפתיעה על מופלטות וספינג'. לירון בחור נבון ובשנה הבאה הוא מתחיל ללמוד את המקצוע שאני עוסק בו ושוחחנו על כך קצת, נתתי לו כמה עצות והסברתי לו כמה עובדות הקשורות לענין.

אחר כך סיפר לי לירון על גבר מסוים שאיתו היה לו הקשר הכי מיוחד. "גבר בגילך" הוא אמר "וגם מהבחינות האחרות, לא הפיזיות, די דומה למצב שלך". עם כל משפט נוסף התקרבתי להבין את לירון קצת יותר. סיפרתי לו גם קצת על הקשרים שלי, על המיוחדים יותר שבהם. היה בו משהו שגרם לי להפתח כלפיו בשלב הרבה יותר מוקדם מכפי שזה קרה לי בעבר. החום שלו, הנינוחות, האופן שבו קיבל אותי וגם הפתיחות שבה סיפר לי על חייו. גם החיוך. חלק גדול מכך היה נטוע בחיוך שלו שהיה ממש קשה לעמוד בפניו במיוחד כששאל את השאלות הקשות באמת. גם הידיעה הברורה שזה לא סטוץ חד פעמי ושככל הנראה יהיה לזה המשך, עזרה לי לדבר איתו בגילוי לב על נושאים שבדרך כלל אני לא ממש מדבר עליהם, במיוחד לא עם מישהו שאני מכיר רק שעות ספורות.

"ומה עם אהבה? מה יקרה אם קשר שיהיה לך יתפתח לאהבה?" תהה לירון, אולי שואל באופן כללי ואולי מנסה לברר את הפוטנציאל, אך אני רק סיפרתי לו למה זה לא פשוט. הוא הבין, אבל נותר מהורהר.

שאלתו של לירון זרקה אותי ללבטים שמעסיקים אותי כבר זמן רב. לתקרת זכוכית שקיימת שם באיזה שהוא מקום ועוצרת אותי. אם כי אני לא יודע אם אני יכול לשבור אותה או מעונין לעשות זאת בכלל. היה מעניין פעם לדעת, אבל האם יהיה לי האומץ לנסות לדעת?

מה שהזכיר לי שיר של להקה שלא כל כך מוכרת בארץ, אבל שאני אוהב מאוד, Nada Surf ואת שירה משנת 2002 The inside of love שלפעמים מזכיר לי מצבים שאני נמצא בהם:

"making out with people

I hardly know or like

I can't believe what

I do late at night.

I wanna know what it's like

on the inside of love.

I'm standing at the gates

I see the beauty above"

אחר כך, מביט ביופיו של לירון השוכב לצידי ומגעו כל כך נעים. אני מתחיל להתגרות מחדש. אני יודע שהיה קשה לו לחזור לסיבוב נוסף, אבל הוא השתדל. אני מתחיל לרדת עם ידי לישבנו ואחר כך עם לשוני. שער התשוקה שלו נפתח קמעא כלפי, במיוחד כשלשוני מתחילה לחפור שם בסביבה ומביאה אותו לסף האקסטזה, ואז ממשיכים לזיון טוב ונעים עד לפורקן הנפלא.

אחרי הכל הוא אמר שיש לו משהו מוזר לספר לי, אבל זה קצת מביך אותו. עודדתי אותו לדבר ואז הוא סיפר לי שחלם עלי בלילה הקודם.

"חלמתי עלינו מזדיינים" הוא אמר "וזה היה נפלא".

"ואיך המציאות ביחס לחלום?" שאלתי אותו.

"עוד יותר טוב" ענה לירון בחיוך.

היה ברור לשנינו שנפגש שוב. דברים ברורים נאמרו בקשר לכך. כשאמרתי ללירון שממש אהבתי את האופן שבו הוא עושה סקס, אמר לי שזה עוד רק חלק קטן ממה שהוא יכול. "אחרי שאתרגל, יהיה עוד יותר טוב" הוא אמר, ואנחנו כנראה הולכים להתרגל שוב, כי היה טוב לשנינו, לא רק הסקס, אלא גם ההיכרות, אם כי הכל עדיין בתחילת הדרך ולא הייתי בונה על זה יותר מדי. הפעם אני נזהר שלא להתלהב. אחרי ההתלהבות מההיכרות עם אפי שדי העיקה עלי כשלא זרמה לכיוונים שרציתי שתזרום, הפעם אני לוקח את הענינים לאט לאט. האם זו רק חרמנות? האם זו תחילתה של יזיזות מופלאה? האם משהו מעבר? האם בכלל יכול להיות משהו מעבר? מוקדם מדי לדעת.

בערב סיפרתי לארי הירושלמי על המפגש הזה, כמה שהיה טוב וכמה שלירון בחור נחמד וסימפטי.

"אז מה, מצאת לך ארי חדש?" שאל ארי.

"לא, לא, לא, הוא לא שום תחליף. ארי תמיד היה ויהיה. אני לא הולך לוותר על חבר טוב כמוך, מה קרה לך?" אמרתי לו "אבל אני מקווה שיתפתח לי קשר מעניין איתו, בחור שאפשר גם לדבר איתו ולא רק להזדיין איתו".

"אני גם מקווה בשבילך" אמר לי ארי שידע כמה אכזבות סבלתי בקשר לכך מאפי שכל כך רציתי שזה יקרה איתו "אני ממש מקווה"

"גם אני" אמרתי לארי "גם אני" ואז הוא שאל אותי מתי אני מגיע אליו לירושלים...

  זה קרה רק השבוע. ראיתי את עקבותיו של לירון בן ה- 24, בכרטיס שלי. אולי תמונותי החדשות מצאו חן בעיניו ואולי בגלל שהן חדשות הוא לא ידע שזה אני. נכנסתי לכרטיס שלו ושטפתי את העיניים בתמונות שלו, שגם חלק מהן היו חדשות. לירון נותר חתיך כפי שהיה לפני שנה. לא שלחתי לו שום הודעה וכבר חשבתי שהעקבות שהשאיר היו מתוך סקרנות חרמנית בלבד בגלל התמונות, אך שתי דקות אחרי זה שלח לי לירון הודעה, אמר לי שהוא ממש רוצה איתי סקס טוב, השאיר לי את מס' הטלפון החדש שלו והפציר בי להתקשר אליו.

צלצלתי והשיחה היתה מפתיעה למדי. קודם כל בניגוד לנהוג באטרף, שבו יום - יומיים אחרי שאתה מדבר עם מישהו הוא אומר לך "תזכיר לי מי אתה", לירון זכר הכל. הוא זכר אותי. הוא זכר את המפגש המביך במדרגות ואמר "אני לא יודע מה היה איתי באותו יום, אבל אני מצטער", הוא אפלו זכר במה אני עובד, ואני אפילו לא זכרתי שסיפרתי לו. הוא נשמע כן ונטול כל התלבטויות כשאמר לי ותיאר לי מה הוא רוצה וכמה הוא חרמן עלי. הזכרתי לו שאני מבוגר ממנו באי אלו שנים, אבל לירון נותר החלטי. הוא אמר לי שאפילו הקול שלי מחרמן אותו מאוד והוא די הצטער שלא יכולתי לבוא אליו כבר באותו ערב. בשיחה הטלפונית המשוחררת התברר לנו ששנינו אוהבים את הסקס שלנו באופן די דומה, כשהוא מהצד הפסיבי ואני מהצד האקטיבי. ששנינו מתעבים סקס חפוז ומיכני. ששנינו אוהבים זיונים ארוכים עם הרבה מגע מקדים, נשיקות, חיבוקים וליטופים וששנינו מחפשים להתענג במשך שעות. זכר מגע כף ידי בישבנו הרך ונעים של לירון עדיין לא נמוג והמחשבה על הזין שלי מחולל בתוכו היתה בהחלט מחרמנת.

אחרי שהחלפנו מידע על הזמנים הפנויים שלנו הסתמנה אפשרות שנפגש באמצע השבוע בבוקר, ביום בו לירון מתחיל לעבוד בשעה מאוחרת. אמרתי ללירון שזה קצת רחוק לקבוע לעוד כמה ימים ושאולי עד אז החרמנות תעבור לו, אבל הוא אמר שהוא תמיד חרמן. אמרתי לו שאולי בלילה שלפני הוא יחגוג בסקס פרוע כל הלילה ובכלל לא יתעורר עד הצהרים, אבל הוא רק צחק. בסופו של דבר אמרתי לו שפגישת בוקר כזו יכולה להיות משהו סבבה, אבל אני מציע שנדבר ביום שלפני ונקבע סופית.

יומיים חלפו והחלטתי לבדוק האם פגה החרמנות או שיש עדיין עניין ושלחתי אליו איזה "היי, מה שלומך?" אנמי. אחרי חלופי ברכות סטנדרטיים לקח לירון את הענינים לידיים ואמר את המילים הקוסמות: "אני כבר רוצה שתהנה מגופי שנתנשק ונתכרבל בלי סוף".

"אני שמח לשמוע שהראש שלך עדיין בזה ואני מקווה שישאר כך גם ביומיים הקרובים :) תמשיך בדיבורים האלה והחרמנות שלי רק תגבר... "נשיקות וכירבולים קוסמים לי מאוד. אם תרצה, מחרתיים בבוקר אני שלך לשעות ארוכות של כיף ועונג :)" " עניתי לו.

"אני ממש רטוב ממך" ענה לירון, ואחרי עוד כמה משפטים קצרים סיכמנו כי נדבר למחרת בטלפון.

אמנם אני מעדיף את הטיפוס הרזה-שחיף שהוא עושה לי את זה הכי הרבה, ואמנם לירון הוא חטוב-שרירי ולא הטיפוס הרזה השדוף, אבל הוא חתיך אמיתי. השיחה הטלפונית איתו גילתה לי עוד משהו עליו מלבד החרמנות גרידא. לירון נשמע ממש בחור נחמד. לא חפרתי יותר מדי מדוע הוא התנהג אז לפני כשנה כפי שהתנהג, אולי עבר עליו משהו, אולי - כפי שהוא אומר - זה עניין של טיימינג. גם הזמנים שלנו עכשיו מתאימים יותר לפגישות. נשמע גם שלירון הפעם יודע בדיוק מה הוא מחפש ושאני מתאים למה שהוא מחפש היום, לא רק מבחינה חיצונית, אלא גם מבחינת ההתנהגות והאופי. בנוסף לכך נראה לי שגם בהתייחסותנו לסקס אנחנו רואים את הדברים עין בעין וכי הציפיות שלנו זה מזה די מתואמות. האם זה אומר שהאופטימיות הנצחית שלי והאמונה שהדברים יסתדרו בסופו של דבר, הוכיחה את עצמה שוב? האם תתוקן טראומת "בדיקת הסחורה" במדרגות? על כך ועל שאלות נוספות בחלק הבא...