פילבוקס

*

"באיזה סבון אתה משתמש?" שאל אותי דותן אחרי המפגש הנוסף שלנו, ימים ספורים אחרי ה- re-union הסוער משבוע שעבר. הוא שאל גם באיזה שמפו ואיזו משחת שיניים אני משתמש ואמר שידאג לי. אמרתי לו שאני יכול להביא איתי ולהשאיר אצלו לביקורים שלי, אבל הוא רוצה לארגן את זה לבד. חמוד מצידו. אחרי כך הוא התפשט, ביקש שאעצום עיניים ונתן לי את מה שהוא יודע לתת. היה קסום. כמה שאני אוהב כשהוא לוחש את שמי בזמן שהוא משחיל את עצמו על הזין השוקק שלי. אוי הלחישות האלו ...

**

"הפעם אני חייב לבוא למרכז" אמר דותן והבטיח שיגיע אלי השבוע ביום מסוים ויהיה איתי מהבוקר. תיכננו ללכת יחד לים, לטייל, לבלות, תכננו לעשות עוד דברים חוץ מסקס טוב. אז תכננו. בסוף דותן לא הגיע. לא ידעתי איפה הוא בכלל כי הוא לא תקשר איתי כל הבוקר. רק בצהרים הודיע שהיה בלימודים ושהוא לא מרגיש טוב. כעסתי מאוד. לא על עצם הביטול אלא על כך שהוא לא הודיע לי כלום שעות ארוכות ונתן לי לחכות סתם. אדישות וחסר אכפתיות הורגים אותי.

***

בימים שלאחר ההברזה הזו שפע דותן התנצלויות והבטחות. אמרתי לו שאני לא יכול כך ואני מקווה שהמסר עבר. הוא הבטיח לפצות אותי כשאני אהיה בתוכו, ואמרתי לו שזה צריך להיות פיצוי ביג-טיים, לא רק בסקס. סקס טוב הוא לא תרופת קסם. אני צריך יחס. אני צריך הרבה מעבר לסקס טוב עם בחור, יהיה נאה חטוב וסקסי ככל שיהיה.

"אני כל כך רוצה..." סימס לי דותן. "גם אני רוצה", השבתי לו, אבל מתי?

****

אחרי האכזבה הגדולה, הייתי השבוע בגעש, אבל הלכתי לשם לבד. לא התחלתי עם אף אחד ואף אחד לא התחיל איתי. החוף היה די ריק בשעות בהן הייתי. היו אלה שעות של שקט וניקוי ראש. לא התענינתי במי שאולי התענין בי ואילו הבחור היחידי בכל החוף שהיה שווה מבט, לא ממש היה בענין שלי, נראה לי.  חשבתי רק כמה שונה היה יכול להיות אם דותן היה שם לצידי על החול החם, כמו שהיה אמור לקרות השבוע. הרוח, השמש והמים... מי כעיוור אחרי מי הולך?

שלישית גשר הירקון - לילה בחוף אכזיב, 1965

"אני לא מבין איך ויתרתי עליך" אמר לי דותן, 26, ימים ספורים אחרי שהודיע לי שזה נגמר. הוא אמר לי את זה בלחישה כשאנחנו מכורבלים כפיות והזין שלי עמוק בתוכו. הוא אמר לי את זה כשידו מלטפת את ידי החובקת ורגע לפני שסובב ראשו לעוד נשיקה מתוקה. הוא אמר לי את זה אחרי הזיון הסוער הראשון שלנו ולפני שחזרנו לסיבוב שני, אבל בכך אני מקדים את המאוחר.

איך הגענו בכלל למצב הזה? הרי דותן הסביר לי לא פעם בעבר שכשהוא חותך ממישהו אין דרך חזרה, אז מה גרם לו לשנות את דעתו? המסר שצוטט מתוך "הנסיכה הקסומה?" - מסתבר שדותן כלל לא הכיר את הסרט ולא ידע מה המשמעות המקופלת במשפט "As you wish" שכתבתי לו בהודעתי האחרונה, אז מה גרם לזה?

מכמה דברים שאמר לי בפגישה המחודשת שלנו, אני מניח שאחרי הודעת הפרידה שלו, הוא ישב להרהר בינו לבינו בדרך שבה הוא עשה את זה. זה הביא את ההבנה שהדרך לא היתה הוגנת. שהאופן שבו עשה זאת לא מתאים לו ושזה גם לא מה שמגיע לי. לא כך נפרדים. לא ב- SMS. לא בלי שיחה כנה והוגנת, במיוחד אחרי כל מה שהיה ביננו. יתכן גם שבכל זאת היתה השפעה למסר האחרון ששלחתי אליו, אם כי לא באופן שהתכוונתי. דותן, שלא הכיר את הסרט, הבין את המסר במשמעות המילולית הפשוטה שלו, שהיא בעברית "תעשה מה שבא לך". בכך הוא הרגיש שכאילו אני מוותר עליו מהר מדי. שאני לא נלחם עליו ולא מנסה לשכנע אותו. אולי זה גם הציק לו באיזה שהוא מקום.

כך או כך, ימים ספורים אחרי SMS הפרידה שלו, קיבלתי מדותן SMS קצת יותר פייסני. זה הביא לחילופי מסרונים נוספים, שהתפתחו למשהו ששנינו לא צפינו, אבל משהו שאולי התבקש מאליו.

לכל כלל יש יוצא מן הכלל, ואני הייתי היוצא מהכלל לכלל הנקוט אצל דותן שאין דרך חזרה. אני רוצה להאמין שזה בא ממקום של רגש שהחל להתפתח אצלו ולא רק ממקום של חרמנות. בכל אופן חילופי המסרונים ביננו כמה ימים אחרי הפרידה, הלכו בערך כך [הדברים שבסוגריים לא נאמרו, אבל הם חלק מהמסר שהיה חבוי לדעתי מאחורי המילים]:

דותן:     "אני מחבב אותך ולא יפה איך שנגמר... אני מזמין אותך לקפה אם בא לך היום."

אני:       "אשמח לבוא בשעה "XXX

דותן:     היית רוצה לשכב איתי? [שאלה טריקית או שהוא רומז למשהו, הרהרתי ביני לביני לפני שעניתי]

אני:       "האמת שכן, אבל אם תרצה שיהיה רק קפה, יהיה רק קפה. ואתה?"

דותן:     "לא חשבתי שזה יקרה אבל אני חושב עליך" [חביבי, אותי לא שוכחים כל כך מהר,

הרהרתי, אבל מייד טלטלתי את ראשי שלא לפמפם לעצמי את האגו יותר מדי...]

אני:       "אני חושב שהכי טוב שנפגש ונדבר היום, אתה חשוב לי" [לא בא לי רק סקס, אני רוצה

להבין פעם אחת ולתמיד מה בדיוק אתה רוצה בקשר הזה שלנו, רק שאני לא יודע אם קודם אני

אחפור לך בראש או שאתחיל מלחפור לך בישבן הסקסי...]

דותן:     "תהיה אצלי בשעה XXX, טוב?"

אני:       "אחלה"

דותן:     "אתה חרמן עלי?" [במילים אחרות: התגעגעתי לזין שלך ואני מת לקבל אותו שוב]

אני:       "מאוד, ולא רק חרמן" [אוך אוך, כבר חודש אני מחכה לזה, חכה, חכה..]

דותן:     "אני רוצה שתכנס עם מכנס בלי תחתונים מתחת, מסוגל?" [ואני אתלוש לך אותו תוך

רגע, אשלוף לך את הזין ןאחגוג עליו...]

אני:       "כן" [מבליע חיוך גדול ומדמיין את פיו היונק לי את הזין...]

דותן      "אני רוצה שתדבר איתי הכי פתוח וגלוי שאפשר" [אני מת לדעת את מי זיינת ומה היה שם.

אני שונא את זה שאתה מזיין אחרים, אבל זה מחרמן אותי בטירוף לשמוע על כך בזמן שאני רוכב לך

על הזין...]

אני:       "זה בדיוק הרצון שלי, אני מחכה לזה זמן רב" [לחרמן אותך בטירוף, לזיין אותך ולזיין לך

בשכל]

כשנכנסתי לביתו כעבור כשעה ומשהו, נפעמתי כמה יפה הוא נראה. כמה התגעגעתי לחיוך המקסים שלו ולחיבוק הנעים והטוב. ללא אומר, נצמדנו מיד לחיבוק ארוך ונשיקות רכות בשקע הצוואר, כשאנו מוזגים את חום גופינו זה בתוך זה ומסניפים זה את ניחוחו של זה, לאט ובעונג רב.

הכל הרגיש כל כך נכון וטוב. בין חיבוק לנשיקה ובין ליטוף למציצה, דיברנו על הכל. הסברתי לדותן על התסכולים שצברתי בחודש האחרון כשהוא לא ממש איפשר לי לדבר איתו ודותן הסביר לי על התסכולים שלו מזה שלא הייתי רק שלו. תסכולים שהוא ניסה להתמודד איתם בשליחתי לסקס עם אחרים. זה אמנם יצר לו איזו פנטזיה חרמנית, אבל במקביל זה כנראה רק הגביר את תסכולו מכך שאני לא רק שלו.

הסברתי לדותן שאני לא אדם של רמזים ושאם יש לו מה לומר, שיאמר לי את זה ברור ובאופן ישיר. הסברתי לו שאני לא חי טוב עם ערפל וחוסר וודאות, ודותן אמר לי בפשטות שהוא רוצה שהקשר ביננו יהיה בלעדי. שאהיה רק איתו ולא עם שום גברים אחרים, ושמאז שהכרנו הוא היה ויהיה רק איתי.

"אני אדם של גבר אחד. ידעתי שאני לא יכול לבקש ממך, ניסיתי להסתדר עם זה, אבל אני לא יכול אחרת"  אמר דותן ועיניו הביטו בי מצפות ומשתוקקות. הבטתי בו והחלטתי שזהו זה. שאם הוא רציני, גם אני אהיה. אני פשוט רוצה אותו, אז הבטחתי לו. עדיין חששתי מההעלמויות וההתרחקויות שלו ואמרתי לו שאני לא אכול להיות איתו ככה. שאני צריך לדעת  למה לצפות. שלא ישאיר אותי בערפל, כי זה כואב מדי.

"לא לתת לי לדבר כל החודש הזה בשיחה אמיתית, זה כמו לסתום לי את הפה. אני לא יכול שסותמים לי את הפה, אני צריך לדבר על דברים" אמרתי לדותן והוספתי: "אני רוצה שתבטיח לי שזה לא יקרה יותר".

"אני מבטיח" אמר דותן.

"תבין משהו, אני כמו פרח שאם לא משקים אותי, אני מתייבש ונובל. בחודש האחרון הרגשתי שאני מתייבש. זה לא רק הענין של העדר הסקס איתך. זה ענין של יחס. מילים. שיחה. דיבור. תקשורת".

כששמענו זה את זה בשיחה הפתוחה הזו שנינו הבנו פחות או יותר גם את הטעויות שטעינו, גם את המסרים המבולבלים ואת הסיבה שלהם. הוא לא התכוון לשחק משחק מלוכלך למרות שזה מה שהרגשתי, ואני שמעולם לא הבטחתי לו בלעדיות, איכזבתי אותו שלא הבנתי את זה לבד.

אני מאמין שעכשיו נדע להבין יותר טוב כל אחד את רגישויותיו של האחר וניקח אותן בחשבון. אני מאמין ומקווה שעכשיו כשהדברים על השולחן, הקשר שלנו ישתפר. יחסינו עומדים לעבור תהליך של שינוי. כל ההתנהלות שלי תצטרך לעבור שינוי וגם דותן יצטרך להיות יותר תקשורתי. אני מקווה שהמעבר מהחלטה על פרידה להחלטה להיות בקשר בלעדי לא היה חד מדי ומהיר מדי, אבל אחרי חודש וחצי שאנחנו מכירים, אולי הגיע הזמן שנהיה קצת יותר החלטיים.

"אני עוד אתאהב בך" אמר דותן כשידי לא חדלות מללטף אותו.

"אני אוהב מאוד כשאתה עושה את זה" הוא אמר כשידי עברה ללטף לו את הזין והביצים.

"אני רוצה לגמור" הוא אמר והשחיל את עצמו על הזין שלי שכבר הזדקף מחדש.

"יותר מהר" הוא אמר וידי רצה לו על הזין עד שזמן קצר אחר כך הוא גמר בשלושה - ארבעה מטחי שפיך אדירים.

אחרי המקלחת התלבשנו ועפנו משם. דותן הצטרף אלי לנסיעה כי היה צריך להגיע למקום שהיה בדרך, אחרי שהבטחתי לו שוב ושוב שלא מפריע לי לנסוע בדרך הזו ושהיא לא מאריכה לי כל כך הרבה את הנסיעה. גם בדרך דיברנו ואני מקווה שבעוד כמה ימים, כשהוא יהיה באיזור המרכז, הוא יבוא לבקר אותי.

אני מקווה שהקשר שלנו יחזור למסלולו, והפעם יהיה טוב יותר, חזק יותר, ומיוחד יותר. אני רוצה בכך, אך האם אני באמת מסוגל להתנזר מכל הפיתויים האחרים שמסביב ולהתמקד רק בו? חלק מזה כמובן תלוי בי, אבל חלק תלוי באופן שבו ינהג דותן ובדרך שבה ילך הקשר המתהווה מחדש שלנו.

סקס, יהא טוב ככל שיהיה [והסקס איתו הוא ממש ממש מעולה] לא יכול לקשור אותי לבחור אחד.  רגש כן. ככל שיכנס יותר רגש לקשר ביננו, הסיכוי שיצליח לנו יגדל וילך. האם זה יקרה? האם נצליח להשתחרר ממחסומים רגשיים ומעכבות שונות? ימים יגידו.

דותן רוצה שאני אהיה הגבר שלו, שאני אהיה רק שלו, אז מסיבות מובנות אני רוצה להקדיש לו הפעם את השיר הבא, משנת 1989 - Pixies - Here Comes Your Man :

דותן, 26, שיחק איתי משחק מלוכלך. משחק בסקס, אינטימיות ורגשות. למרות כל החשדות לא ידעתי עד אתמול מה המשחק שלו היה, וכשידעתי כבר היה מאוחר מדי.

אחרי שבועיים של שכרון חושים בהם נפגשנו חמש פעמים לסקס חושני ומטריף ללא מעצורים, אחרי זיגזג תמידי בין "בלי רגשות" לבין "אני עוד אתאהב בך בסוף", אחרי מסרים סותרים בין הרצון לבלעדיות איתי לבין אמירה שלו: "אני רוצה שתמצא בחור צעיר, תזיין אותו ותקרע אותו", אחרי שאמר שלא מפריע לו עם מי אהיה ומה אעשה, העיקר שאספר לו ואחרי שסיפרתי לו שהייתי עם מישהו והוא הגיב בהתחרמנות על הפרטים והוסיף שטוב עשיתי כי לא תמיד יוכל להיות איתי והוא לא רוצה שאחכה לו, אחרי ארבעה שבועות נוספים בהן לא נפגשנו כלל ובהן כל פעם שקבענו או כל פעם שהזמין אותי לבוא, זמן קצר אחר כך הוא ביטל בנימוקים תמוהים ומעורפלים, ארבעה שבועות בהן הוא לא הסכים לנהל איתי שיחת טלפון אחת, אלא רק סמסים או מסרים קצרים וחרמניים במסנג'ר, אחרי שכל נסיון שלי להבין מה בעצם הוא רוצה ולמה אם הוא כל כך רוצה אותי אנחנו לא נפגשים, ארבעה שבועות שבהן הוא ייבש אותי ללא שיחות ללא הסברים ותוך סלאלום בלתי פוסק שלא הבנתי, הייתי צריך להבין שהוא משחק בי, אבל התעקשתי שלא להבין.

הוא שיחק בי במשחק פסיכולוגי של "בוא נראה כמה אני יכול לשגע אותו ואיך הוא יחזיק מעמד במשחק הזה". משחק של "בוא לא נגיד לו באמת מה אני רוצה ונעשה כל מאמץ כדי לבלבל אותו ונראה אם הוא ילך לכיוון שאני באמת רוצה שילך".

סוף המשחק החל אתמול בסמס תמים של "מה קורה?" המשיך בפרובוקציה קטנה של: "אתה זוכר אותי בכלל?" והמשיך בשאלה הרגילה שלו "נפגשת עם גברים אחרים?"

נאמן לכנות שהבטחתי לו ולתגובה הקודמת שלו בה דירבן אותי להמשיך בכך כשסיפרתי לו פעם שאכן נפגשתי עם מישהו בתקופה שחלפה מאז פגישתנו האחרונה, עניתי לו גם הפעם בחיוב, ושאלתי מה איתו.  והוספתי גם כמה אני חושב עליו, רוצה אותו ומתגעגע אליו.

דותן שלח לי שתי הודעות: בראשונה הוא אמר שלא נפגש עם אף אחד אחר בארבעת השבועות שחלפו מפגישתנו האחרונה, ובהודעה השניה יצא המרצע מהשק. נשימתי כמעט נעצרה כשקראתי את המילים הבאות: "נשמה, הרסת הכל בזה שפגשת אחרים... היית מיוחד בעיני וזה נגמר... מאחל לך כל הטוב שבעולם."

התנהגותו של דותן בארבעת השבועות האחרונים שחקה אותי ואת רגשותי עד דק. מצב הרוח שלי נע בתקופה זו בין תקוות ליאוש. מה שהציק לי יותר מכל הוא לא עצם העובדה שלא נפגשנו, אלא העובדה שאני לא יודע למה, ועוד יותר מכך, העובדה שדותן לא ממש מנהל איתי שיחה על הנושא, אלא בורח ומתחמק כל פעם שאני רוצה לדבר. לא זו בלבד, אלא שבמו ידיו הוא ממש דחף אותי לזרועותיהם של אחרים. כל התקופה הזו שאלתי את עצמי: "למה?" ולא היתה לי תשובה. עכשיו ידעתי שזה היה סוג של משחק מלוכלך. סוג של מבחן.

אמרתי לו כמה מילים על כל המסרים הסותרים, על כך שהוא כאילו בכוח דחף אותי לעבר אחרים, על סערת הרגשות שהוא עורר בי ועל מה שאני מרגיש וחושב [אחרי שחודש שלם עצרתי את עצמי מלדבר על כך כי הוא ביקש "בלי רגשות"]. שפכתי הכל אך בקצרה, כי קשה להתבטא ממש בסמס. ניסיתי עוד להציל משהו אבל ידעתי את האמת. אצל דותן, מרגע שהוא מחליט לחתוך, אין שום דרך חזרה.

תשובתו של דותן היתה קצרה: "אני מודה לך ולוקח אחריות מלאה על ההשתבשויות בדרך".

תם ונשלם. נותר לי רק דבר אחד לומר לו, אך אין לי מושג אם הוא הבין אותו. בשביל להבין את המסר שהיה מקופל במשפט הקצר שכתבתי לו, צריך להכיר את הסרט "הנסיכה הקסומה" ולאהוב אותו כפי שאני אוהב אותו. המסר האחרון שלי לדותן היה המשפט הבא: "כמו שנאמר בסרט הנסיכה הקסומה: As you wish".

אסיים בשיר שכאילו מתבקש - Chris Isaak - Wicked Game משנת 1989:

I never dreamed that I'd meet somebody like you.

And I never dreamed that I'd lose somebody like you.

What a wicked game to play, to make me feel this way.

What a wicked thing to do, to let me dream of you.

What a wicked thing to say, you never felt this way.

What a wicked thing to do, to make me dream of you