הקדמת המחבר: מישהו בתגובה לאחד הסיפורים שלי כתב לי את המשפט הבא:
"אתה כותב סבבה, יש לך שפה ויש לך סגנון, אבל יש לך גם נטיה ממש מרגיזה לזיין את השכל. הגיבורים שלך לא מפסיקים לדבר בזמן שממש לא מתאים לשמוע את החפירות שלהם. חבל."
כמו הרבה דברים שעוברים לי ליד האוזן גם המשפט הביקורתי הזה הביא לי אסוציאציה לאיזה משפט מפורסם מתולדות מערבוני הספגטי של פעם, אחד המשפטים שאני אוהב במיוחד. מכאן הדרך לכתיבת הסיפורון הקצרצר הזה היתה קצרה. סיפורון בלי יומרות, בלי דיבורים מיותרים, אבל עם הומאז' למערבונים וכמה קריצות קטנות. שימו לב ללינק לקטע מהסרט המקורי לקראת סוף הסיפור.
הטוב לא היה ממש טוב. אולי הוא היה טוב בלזיין, אבל שום טוב לא היה בו מעבר לכך. לעומתו, הרע והמכוער התאימו לכינויהם כמו קונדום לזין. שלושת החברים האלה יצאו להם בערב יום חמישי לאחד המועדונים לצוד להם איזה אינדיאני טעים ועסיסי. שוק הבשר הרועש של המועדון הכי גאה במערב הפרוע של תל אביב קיבל את פניהם בניחוחות אפטר שייב וזיעת גברים מהבילה מעשרות הרוקדים שהצטופפו ברחבה העמוסה. המכוער מיד שם עין על האינדיאני הצעיר שנשען על הבר. לפי תנוחתו והמבטים החוששניים ששלח סביבו בין התעמקות אחת בכוס המשקה שלו למשניה, נראה היה לו שהוא בשר טרי. הוא קרץ לטוב וסימן לעבר הבחור. הטוב יצא לדרך ושתי דקות אחרי ראו אותו קם עם הבחור ויוצא איתו החוצה לשאוף קצת ניחוחות של אויר זין צלול כיין בצל אחד העצים שמאחורי המועדון.
הרע והמכוער יצאו בעקבותיהם וכמה דקות אחר כך כבר ראו את האינדיאני שמתמזמז עם הטוב ולא מפסיק לדבר ולדבר ולטחון לו בשכל, בזמן שלטוב לא היה ראש לשום חפירות מיותרות. הרע והמכוער הימרו אם זה יקח יותר משתי דקות והרע ניצח. בול אחרי דקה וארבעים שניות של מזמוזים מלווים בלהג בלתי פוסק, הוריד הטוב את האינדיאני על הברכיים והורה לו לנקות טוב טוב את הקנה לפני אימון הירי. זה היה הדבר היחידי שיכול היה לעצור את השטף הבלתי פוסק. כשהפה של האינדיאני הצעיר נסגר מסביב לכיפת הזין הגדול של הטוב, נעצמו עיניו והוא התמכר לחוויה המסעירה של עינוגי הלא-קצוץ-קנה של הטוב, וכנראה שהיה לו ממש טוב לפי אנחות ההנאה שבקעו משניהם. הרע והמכוער כבר שלפו את הכלים שלהם והתחילו לשפשף כשהם לא מסירים את מבטם מהאינדיאני הכורע בין רגלי חברם שמזיין אותו טוב טוב בפה.
אחרי כמה דקות של מציצות ושאיבות, הטוב הקים את הבחור על רגליו, הוריד לו את המכנסיים וכופף אותו על אחד העצים. רק ניע ראש קל מצידו הטוב של הטוב והרמת גבה משועשעת, הספיקו לרע ולמכוער להבין את הרמז. הטוב אותת להם שיצטרפו אליו לרכיבה קלה בערבות אריזונה ורצוי גם שיגיעו לפני צהרי היום. המכוער התכופף בין רגליו של הבחור, שלא יראה אותו יותר מדי - דבר שעלול היה להעביר לו את החשק ברגע - והתחיל לשאוב לו את הזין. הרע התמקם מקדימה וכשהבחור התחיל למחות בפרץ של מלל נוסף הוא רק אמר לו שאין משיחין בשעת הסעודה והשחיל את הזין העבה שלו לפיו בדיוק ברגע שהטוב התחיל לזיין לו טוב טוב את התחת.
הטוב הרע והמכוער עבדו בקצב הרודיאו על הבחור המסכן שלא הבין לזין של מי הוא נפל וטחנו לו את הצורה מכל הצדדים והחורים, כשאנקות הכאב ואולי גם ההנאה של הבחור רק גוברות מרגע לרגע. כשגמרו בתוכו בפרצי זרע עזים אשר האינדיאני בלע בהנאה, הוא התחיל שוב בפרץ של בירבורים על סף גמירה: "כן, כן, עוד, עוד, יותר חזק, זה טוב כן, כן". לטוב ובמכוער כבר נמאס מהברבורים האלה על סף גמירה, אז אמרו לו:
"When you have to shoot - shoot, don't talk". והאינדיאני סוף סוף ירה את מטחי הזרע שלו וגמר.
רגע לפני שעזבו את האינדיאני הטחון, שלף הרע את ארנקו מכיס מכנסיו המופשלים של האינדיאני ורוקן את חופן הדולרים שהיה שם. "מה... מה...למה?" מלמל האינדיאני והשלושה ענו לו בבוז רגע לפני שהלכו :"מה למה? מה אתה חושב שנתנו לך ליהנות בחינם? חינם רק מי הים, אצלנו זה תמיד בעבור חופן דולרים..."
"אבל איך אני אחזור הביתה עכשיו? השארתם אותי בלי סנט." התלונן האינדיאני, מה שגרם למכוער להסתובב לרגע, לזרוק שטר אחד לכיוונו ולומר לו: "קח, זה אמור להספיק לך לאיזו כרכרה ספיישל הביתה...או לאיזה סוס צולע" ושלושתם החלו לשרוק מנגינה עליזה כשעזבו את האינדיאני המסכן מאחורי שובל של אבק שעלה ממגפיהם הממוסמרים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Happiness