איך עושים את זה? איך מנקים את לכלוכי העבר מבנאדם ונותנים לו הזדמנות נוספת?

איך אפשר להסתכל עליו בלי שתתכווץ הבטן בחרדה אחרי כל מה שהתרחש בעבר?

איך הלב יכול בכלל להרגיש משהו חוץ מפחד ואימה מהעתיד לבוא אותו האדם הזה הרגיל אותו?

תואר ה"לא נועד לקרות" הכי מצמרר ונוראי ניתן לו בוודאות,

אבל...

פתאום המחשבה על זה שעברתי את שבעת מדורי הגיהנום איתו כדי שהוא יהפוך לאדם שהוא היום-

ודווקא עכשיו אנחנו לא ביחד... קצת שוברת לי את הלב.

אולי אני כבר אמורה להפסיק לחשוב עליו בשלב הזה. אבל אולי זה גם סימן. לא יודעת.